הזכיה במחיצת הצדיק | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום לעילוי נשמת יוסף בן ברכה מנוחתו עדן יהיה בכלל הרחמים והסליחות ונאמר אמן
ויבוא הפליט
ויגד לאברהם העברי
מה בא להגיד
שנשבע לוט
ומצה שאברהם יושב
ועוסק באפיית מצות
ולכן נקרא עוג
על שם עוגות מצות.
עושה מצות עגולות
הוא ראה את העשייה של אברהם אבינו ונקרא על שם זה עוג.
מה שייך
אפיית מצות
לקריאת השם עוג
ואם זה בא לציין שבח ומעלה
במה זכה להתקנות בשם הזה?
כשבא הפליט הוא עוג לביתו של אברהם אבינו מצה אותו עוסק במצוות אפיית מצה
כיוון שפסח היה
בוודאי שבאותה שעה
היה דבקות עליונה של אברהם אבינו בשם יתברך
שרוי היה ברוממות הנפש
באורות עליונים חופפים עליו
כי אז היה גלוי לו עתידם של בניו
וזרעו אחריו
ראה בגלותם, בצרתם
וצר לו
ראה בגאולתם העתידה ושש לקראתם
ואז הוריד אור גדול מהעולם העליון למטה
וכל מי שנמצא אז בסביבתו נסחף עמו,
הושפע ונתעורר מהאוויר הצח שיצר אברהם.
אותו האוויר
חדר לפליט הזה עד שלרגע
השתנה לטובה
ולפי דברי חכמים זיכרונם לברכה
עוג
שפלט מדור המבול
הוא נתלה בתיבה של נוח
אחרי 500 שנה
ובמדרש הגדול מובא ויבוא הפליט
אמר רבי יוחנן
זה עוג שפלט מדור המבול
ואם כן
ראה את החורבן
וההרס
שגרמו הרשעים לעצמם ראה איך הדור נמחה
ראה את הנס שנעשה לנוח ובניו
אבל הוא ירד ונפל מהכרתו ומהודאתו לקדוש ברוך הוא שהוא ניצל
ונעשה כפוי טובה
זאת אומרת אדם שפל ביותר
אבל כאשר בא לתוך ארבע אמות של אברהם
ניצת בו ניצוץ מאור קדוש וטהור זה
חזרה אליו אפילו לזמן קצר ההכרה בחסדי השם יתברך
ולכן השתנה גם שמו לטובה
שדבק בו משהו מהאווירה דקדושה שיצר אברהם
באפיית המצות
זאת אומרת
רואים שאפילו רשע גדול כזה
שנמצא בסביבתו של צדיק
מושפע אפילו לרגע עד שהתורה קוראה לו בשם
ההתפעלות שלו מעשיית המצות
של אברהם אבינו שעג עוגות
עוגות מצות
והוא נקרא על שם הרגע הזה אוג
תראו מה זה רגע אחד נחרט לדורות
כל רגע נחשב בשמים
ויש להיפוך יש אנשים שנמצאים בסביבה
של רשעים פוליטיקאים והכול
ונקראים איסגו
זאת אומרת
כל התורה וכל הספרים וכל השו״תים והכול והכול הכל בסוף הופך להיות איסגו
איך זה יכול להיות?
תלוי באיזה סביבה אתה וממה אתה מתרשם
אז כל דבר זה תלוי כמו שכתוב אצל נוח
נוח היה איש צדיק תמים ואחר כך נקרא איש האדמה ויכל נוח ניחולין מה קרה?
פעם אחת הוא שתה טיפה יותר
זאת אומרת מעשה יכול לשנות מקצה לקצה
אבל תראו מה זה
רשע כזה התרשם והתורה חורטת
את שמו וקוראת לו אוג
על שם שהוא התפעל
מעבודת הקודש בעשיית המצות של אמרם אבינו
ובספר שפתי צדיק מצאתי, אומר בעל מעייני החיים
תימוכין לרעיוני
וזה לשונו
תמוה לכרותו את הפליט בשם עוג
מפני שמצא את אברהם עוסק באפיית המצות
וכי בעבור רגע אחד בביתו של הצדיק
כדאי לכרותו בשם עוג
על שם עוגות מצות
ונראה שנכנס בו התעוררות טובה כשראה פעולות הצדיק בהתלהבות
בהכנה למצוות מתמצה ונשאר בו מעט ניצוץ
ואין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר ברייה
לכן נקרא בתורה הקדושה בשם זהה
אבל השם הזה היה צריך להזכיר לו כל הזמן
מה להזכיר לו?
שהיה לך רגע של התקדשות,
היה לך רגע של התחברות,
היה לך רגע של עלייה,
למה אתה לא ממשיך?
מעלין בקודש ואין מורידין
אבל מי ששורשם רע,
אפילו שהם נמצאים בסביבת צדיק,
לזמן מה הם יכולים להתרומם אבל אחר כך הם נוחתים עוד פעם
זה כמו בלונים של אמה שהיו עושים פעם
והיו עפים
אז הם עולים, עולים, עולים, פתאום מתפוצץ וזהו, איננו
זה בלונים של אמה
וכאמור לעיל
שבמקום שנמצא אדם גדול וקדוש והוא עוסק בתורה ומצוות
נדלק אור בכל השטח שהוא נמצא
קדושתו מתפשטת והולכת על כל העוברים
דרך אזור זה ויהיה מי שיהיה
אווירת הקדושה חודרת,
נכנסת לכל הגופים
הנמצאים במקום באותה שעה
והרי אמרו חכמים זיכרונם לברכה
בבבא קמא ס'
איך?
כלבים משחקים?
אליהו הנביא בעיר?
כלבים נובחים?
מלאך המוות בעיר?
רואים שאפילו הכלבים מתפעלים?
מה זה כלבים משחקים? סוחקים.
שמחים.
מתי?
אליהו בעיר.
אה, אליהו אפילו על הכלבים משפיע.
צוחקים.
אבל אם השטן נמצא, מלאך המוות נמצא,
בוכים,
נובחים.
זה סימן שהוא בסביבה.
למה? מושפעים.
האוויר הטוב משפיע על כל הבריאה והיצורים,
ואפילו בעלי חיים מרגישים את שינוי האוויר.
מצינו אצל בצלאל,
שהתורה מעידה עליו.
וימלא אותו רוח אלוהים בתבונה, בחוכמה ובדעת ובכל מלאכה.
ואומר על זה המדרש.
ולא זה בלבד,
לא רק בצלאל, השם מילא אותו בחוכמה, בתבונה, בדעת
ובכל מלאכה,
אלא כל מי שנתעסק במלאכת המשכן,
נתן בו הקדוש ברוך הוא חוכמה ובינה.
ולא בני אדם בלבד,
אלא אפילו בבהמה ובחיה.
גם הם קיבלו חוכמה ובינה.
איפה זה כתוב?
ועשה בצלאל באה הולייה וכל איש חכם לב אשר נתן אדוני חוכמה ותבונה בהמה.
בהמה, בהמה כתיב,
שניתנה חוכמה באדם ובבהמה.
מיכל להגיד?
בם!
או בהם.
למה בהמה?
לומר שאפילו בבהמה ניתנה חוכמה.
זריחת האור העליון נתפשטה בכל הסביבה.
רואים שהסביבה
של הצדיקים משפעת
על כל הברואים מסביב.
סיפרו על אחד מגדולי הזמן שהיה נוהג להתפלל בבית הכנסת של הגרעה בווילנה.
יום אחד שינה את מקומו הקבוע בבית הכנסת
ועמד להתפלל במקום אחר.
ונפתחו מעיינות ליבו
והשיג התלהבות כזו שלא טעם כמותה מעודו.
וכן, בכל התפילה הרגיש התעוררות מרובע.
לאחר חקירה או דרישה אצל זקני וגבאי בית הכנסת נודע לו שבמקום ההוא שהוא עמד התפלל הגאון.
ותפילתו ורוחו של אותו צדיק וקדוש השאירו רושם לדורות.
היינו בבית כנסת הארי בצפת.
אתה נכנס לשם, אתה מרגיש
משהו אחר לגמרי.
לא יודע אם כל אחד מרגיש.
אני הרגשתי משהו אחר כשנכנסתי.
כשמגיעים במטוס לארץ ישראל,
מרגישים שהגענו לארץ ישראל.
לא יודע אם כולם מרגישים,
אבל מרגישים.
כשמגיעים לירושלים,
מרגישים משהו אחר,
ודאי שזה לא תל אביב ורמת גן.
מספרת הגמרא בסוטאיות ג',
כשמת יעקב אבינו התאספו מלכי כנען
ונשיאי ישמעאל למלחמה.
חשבו,
זו שעת הכושר לתקוף את בני ישראל.
למה?
כי זו הזדמנות, הם עסוקים בצער מיתת אביהם יעקב.
אבל כיוון שראו כיתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב,
עמדו גם הם ותלו את כיתריהם בארונו של יעקב.
כיוון שבאו
והתקרבו אל הסביבה של מיתת יעקב,
הושפעו עד עומק נפשם מאור האמת
של יעקב אבינו.
ואז פקעה מהם רוח המלחמה,
הקנאה וההשחתה.
הסביבה השפיעה עליהם
רוח של כניעה.
זאת אומרת,
כשנמצאים בסביבת צדיק,
מושפעים לטובה.
יש כאלה
שהם מושפעים,
אז לפחות הם בדרגה של עוג.
אבל
עוג הושפע רק לרגע, כמו שאומרים.
ואת הרגע הזה,
גם הוא חשוב, נחקק בשמו.
ואחרי זה הוא כמו בלון של אמה התאדה.
אז יש אנשים
מגיעים לסביבה של צדיק,
יכול להיות שהם מושפעים בהתחלה,
ואחר כך
בלונים
בלונים
של אמה מתפוצצים.
חבל.
רבי חנניהו ברגע שאומר,
ארצו הגדל שבחרו את זה כל ישראל,
שיכוח רבו עליהם תרום ומסוות.
שנה אמור אדונו אבו סלמם, צד גו יחדיל תרום יא אדיר.