העולם המודרני

- - - לא מוגה! - - - 

צפצפים, פלאבונים, נוסעים, טיול, יש הרבה פרות בינינו שיוצאים לטייל, מפסודים, שומקים,

פעם קראו לו השטן, השטן, שמעתם על הפעם?

החליפו לו את השם, התחילו לקרוא לו יצר הרע, יצר רע זה משהו חמודי כזה,

בתימנית זה יותר מצחיק, יא סררה, כזה קטן, כזה קטן,

החלפת שם, הפעם נתנו לו שם מיוחד, עולם המודרני,

אני מודרני,

אני מודרני,

אנחנו מודרניים, מודרני, מה זה מודרני?

זה סררה, זה השטן, בשביל מה צריך שכל?

צפצפים.

קלטת מספר 406, העולם המודרני.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

בעיירה לכוד בארצות הברית,

עיר של תורה,

אלפי משפחות של יהודים שומרי תורה ומצוות,

הישיבה הכי גדולה שיש בעולם,

ישיבת לכוד.

גאוני עולם,

יהודים יראי שמיים, יושבים ולומדים שם,

ומקדישים חייהם ועיתותם ללימוד התורה הקדושה.

העילוי של הישיבה,

הבחור הכי מוצלח,

הכי שפיץ,

עומד להתחתן

עם ביתו של ראש הישיבה.

מסיבת האירוסים,

כל גדולי הדור של אמריקה נמצאים.

בין הנוכחים נמצא גם הסבא של העילוי, החתן.

הסבא האמריקאי גבוה,

בריא, גס,

משהו מקומי.

שונה בתכלית השינוי מכל הנוכחים במקום.

הרבנים כולם מדברים בשבחו של החתן,

בשקדנות שלו,

בהבנה שלו,

בהתמדה.

אחרי שמסתיים

כל התהליך,

פתאום מבקש הסבא, גם אני רוצה לומר דברים בערב זה.

באותה שעה חפו פניו של החתן

ובני המשפחה,

מה יש לסבא לומר אצל גדולי הדור?

אבל סבא זה סבא.

נתנו לו לדבר.

דקות סבורות לקח עד שכולם הבינו שכל הדרשה שלו שהוא אומר ריקה מתוכן.

בור ועם הארץ, לא יודע שום דבר.

אין התחלה ואין סוף למה שהוא אומר.

אבל הוא מדבר.

ואחרי כמה דקות

הוא אומר, ועכשיו אני רוצה לספר סיפור אישי.

החתן התכווץ עוד יותר.

עכשיו גם יתחילו הפדיחות האישיות,

הלכה החתונה.

והסבא מתחיל לספר סיפור.

באחת העיירות בפולניה

היה ילד בן תשע שנים,

עילוי,

מוצלח,

חכם ונבון,

אבל שובב לא פחות מגאוניותו.

כל יום היה עושה מעשה קונדס אחר.

כל מספר ימים זורקים אותו מתלמוד תורה,

ואחרי כמה ימים שהוא מתחנן, מחזירים שוב.

אבל פעם אחת

הוא עבר את כל הגבולות

לשכנה שלו הייתה עז.

הוא לקח את העז,

הלך איתה לבית המדרש,

פתח את ההיכל,

הוציא את הספר תורה מבפנים,

והכניס את העז פנימה לתוך ההיכל.

סגר את ההיכל והחביא את הספר תורה.

לא השאיר עקבות,

ונעלם.

למחרת בבוקר

מגיעים כולם להתפלל,

אומרים, באים בנישוא אהרון,

פותחים את ההיכל והעז יוצאת החוצה.

נבהלים, בורחים, בוכים, צוחקים, בלאגן.

מי עשה?

רק המלמד שלו יודע מי עשה.

הולך, מחפש אותו, מוצא אותו באיזשהו מקום, אומר לו, אתה עשית את זה?

אומר לו, כן, זה אני.

אמר לו, היום אתה עף סופית,

לעולם לא תחזור.

הילד שהבין שזה סופי, הולכים לזרוק אותו ואת כל עתידו,

התחיל לבכות ולהתחנן כפי שמעולם לא בכה.

המלמד לא הסכים בשום אופן אפילו לשקול,

לחשוב,

כלום.

והחליט,

אין על מה לדבר.

הילד בוכה, בוכה, בוכה, בוכה, רואה שלא עוזר,

אומר,

ללמד,

תשמע,

אם אתה לא הולך איתי בטוב,

אני אלך איתך ברע.

אתה יודע שאני לא משקר ולא שיקרתי מעולם.

אם אתה זורק אותי היום, תדע לך,

תוך מספר ימים לא יישאר לך תלמידים שילמדו כאן בכלל.

אז קח את זה בחשבון.

אומר לו, אז מה אתה רוצה?

אמר לו, אני רוצה שאתה תביא מישהו שיקשיב לטענות שלי מאלף עד תיו,

ואם הוא ישתכנע שאני לא צודק,

אני קם והולך בלי שום בעיות.

מי אתה רוצה שישמע אותך?

אמר לו, הרב של הקהילה.

אמר לו, מה זה הרב של הקהילה?

להטריח את הרב של הקהילה בשביל

שטויות שאתה עושה?

אמר לו, אם לא,

אני מחריב לך את התלמוד תורה.

בלית ברירה הוא מזמין את הרב של הקהילה.

הרב נשוא פנים, אדם מבוגר,

רמא מעלה, אדם חשוב, תלמיד חכם עצום,

מגיע.

וכשהוא מגיע,

מה קורה?

אומר לו ה״ל, תשמע,

אני מתנצל

על עצם זה שהטרחתי את כבודו שיבוא.

ודבר שני,

אני מתבייש שאתה צריך לראות את פרי הבאושים שגדל אצלנו בתלמוד תורה.

הילד הזה הכניס עז

להיכל במקום ספר תורה.

זרקתי אותו מכאן, והוא אמר,

אני לא הולך מכאן עד שאתה תביא לי לדבר עם מישהו שיקשיב לטענות שלי.

לכן הזמנתי את כבודו.

הרב, שהבין שיש לו פה עסק עם אחד מפולפל,

אמר לילד,

ילד חמוד,

אתה מבין שהרב צודק, המלמד, נכון?

אמר לו, אה, אתה בדיוק כמוהו אני רואה.

אתה כבר בצד שלו בלי לשמוע אותי.

עם מי התייעצת לפני שהחלטת את ההחלטה הזאת?

המלמד כבר לא יכול לסבול, הנחית לו סתירה.

אתה לא מתבייש?

אתה אומר לרב, את מי הוא שאל?

הרב, רואה שהמצב מתחמם, אומר ללמד, תניח אותו, אני אסתדר איתו.

כששאלת אותי את מי אני שאלתי,

מי התייעצתי,

למי התכוונת? עם מי הייתי צריך להתייעץ?

אמר לו, אתה התייעצת עם הילדים שלי, עם הנכדים שלי?

שואל אותו, הרב, יש לך ילדים?

יש לך נכדים?

הוא אומר לו, איזה מין שאלה אתה שואל?

אני בן תשע, יכול להיות שיהיה לי ילדים, יהיה לי נכדים?

הוא אומר לו, אבל אתה אמרת שיש לך ילדים, יש לך נכדים.

אז למי התכוונת?

אמר לו, תשמע,

בוא נצייר ציור.

אם אני עף מפה היום,

אני בא הביתה ואומר לאבא שלי, העיפו אותי מתלמוד תורה, סופית.

מה אתה חושב, שאבא שלי יניח אותי לשבת בבית,

כל היום להיות פה?

הוא ישלוח אותי לבית ספר כללי.

מה זה, בית ספר כללי?

יש שם גויים ויהודים ביחד.

יש שם בנים ובנות ביחד.

אז מה אתם חושבים שיקרה?

מה, אני אהיה שונה מכולם?

אני בסוף אתחתן עם גויה,

יהיו ילדים גויים.

ואם אני אתחתן עם יהודייה,

קרוב לוודאי שהיא תהיה כמו גויה.

אז מה יצא מזה?

אתם התייעצתם עם הילדים שלי ועם הנכדים שלי?

הם אשמים?

אתם גוזרים את גזר דינם?

הרב שמע את זה,

אמר להם, למה תשמע,

חבל לפספס את הראש הזה,

שילך לבית ספר הכללי,

יותר טוב שיישאר כאן.

אבל בתנאי, הוא אמר שהוא לא משקר,

שיתחייב שהוא לא יחזור לעולם על מעשה הקונדס שהוא עשה.

הילד קיבל על עצמו והתחייב.

ועמד בדיבורו.

גמרת תלמוד תורה בהצלחה גדולה, עילוי, מבריג.

למדן.

עלה לישיבה קטנה.

גמר ישיבה קטנה בהצלחה.

עלה לישיבה גדולה.

בישיבה הגדולה פרצה מלחמת העולם הראשונה,

ולא הייתה לו ברירה, הוא עקר מפולניה לאמריקה.

הגיע לאמריקה,

שם הוא כבר לא היה במסגרת

דומה לחיים שהוא חי בפולניה,

והפך להיות אמריקאי.

במשך הזמן נולד לו בן.

הבן שלו כבר לא למד כמוהו,

לא בתלמוד תורה ולא כלום, למד בבית ספר כללי.

גדל כאמריקאי לכל דבר. אמריקאי, אמריקאי.

הבן היה כמו אמריקאי.

הגיע לפרקו,

צריך להתחתן.

אתם יודעים מי מספר את הסיפור, כן?

מי מספר את הסיפור?

הסבא.

איפה הוא מספר את זה?

בלכוד.

עיר התורה, כל גדולי הדור, הוא מספר להם סיפורים.

עזים, וזה, ונכנסים, והלכו.

זה בדיוק מה שחסר להם עכשיו.

בקיצור, הוא אומר,

הבן מגיע לפרקו, צריך להתחתן,

והוא מודיע חגיגית

שהוא מתחתן עם גויה.

האבא שלו שומע את הסיפור,

רואה שאף אחד לא הצליח להשפיע עליו שזה לא שייך,

לוקח אותו לחדר, סוגר את הדלת,

אומר לו, בני,

אתה יודע שאני לא שקרן ומעולם לא שיקרתי,

אבל תדע לך שאם אתה תתחתן עם גויה אתה תוציא אותי שקרן.

אני מתחנן לפניך, אל תעשה את זה.

למה?

הוא אומר, אתה יודע שכל מה שהשאירו אותי בתלמוד תורה ולא זרקו אותי לרחוב,

זה היה בגלל שאני התחייבתי בשם שלך

ובשם של הילדים שלך,

שגורלכם לא ייחרץ

בגלל שאני עשיתי טעות.

ואם אתה לא תלך בדרך

של היהדות,

יוצא שאני שיקרתי בשמך.

אז אני מתחנן

שלא תעשה כזה דבר.

הילד הסכים בסוף.

הילד הסכים

ולא התחתן עם גויה, התחתן עם יהודייה מסורתית,

והקימו בית

חפיף דליל.

סליחה,

חפיף דליל.

אמריקאי.

פתאום התחיל לבכות.

הסבא התחיל לבכות.

כולם מסתכלים, איזו התרגשות, איך הוא בוכה.

מה קרה?

זה דווקא סיום טוב, לא?

סיום טוב.

הוא אומר,

האבא זה היה האבא שלי.

הבן זה אני.

והיום אני עומד במעמד

שהנכד שלי, עילוי של ישיבת לכווד,

הולך להתחתן עם הבת של ראש ישיבה.

הרב מישקובסקי סיפר את זה בכפר שלם.

אחרי שהוא יוצא מההרצאה,

הוא רואה יהודי מבוגר

יושב על ספסל ובוכה.

הוא שואל אותו, למה אתה בוכה?

הוא אומר לו, בגללך.

בגללי, מה עשיתי?

אמר לו, הסיפור הזה שסיפרת בפנים

גרם לי לבכות. למה אני בוכה?

למה לא סיפרת לי את הסיפור הזה לפני 20-30 שנה? היית מציל את החיים שלי ושל הילדים שלי.

אנשים לא לוקחים אחריות, לא יודעים מה ישתלשל מטעות שהם עושים.

הם גוזרים על כל זרעם וזרע זרעם תוצאות הרות גורל.

אם היו חושבים על ההמשך שלהם,

היו צריכים לקחת אחריות. האם הם מוכנים לקחת אחריות גם על צאצאיהם?

אז לא רק המלמדים והמורים צריכים לקחת בחשבון, גם הילדים עצמם צריכים לקחת בחשבון.

למה בסוף האבא הפך להיות פרווה?

משום שהוא הגיע לאמריקה.

וכיוון שהוא הגיע לאמריקה, כתוב שהסביבה עושה הרבה.

שכנים עושים הרבה.

זאת אומרת,

כשאדם נמצא בסביבה, אם הסביבה תומכת ואוהדת, קל לו.

אם הסביבה לא, קנטרנית,

מצליפה, מבזה ופוגעת,

קשה לו.

וכל בן אדם רוצה למצוא חן בעיני הסביבה.

הוא לא רוצה להיות חריג.

ואז הוא מתמצע לפי הלך הרוחות שבסביבה.

לכן חשוב איפה אדם נמצא,

באיזה סביבה הוא בוחר.

ממילא אפשר לצפות מה יהיה איתו.

למה ההורים משתדלים להקפיד שהילדים יסתובבו עם חברים טובים,

ככה הם אומרים?

כי הם יודעים שהם יסתובבים רעים. מה הם יצאו?

טובים?

אז אם את זה הם מבינים על הילדים,

גם המבוגרים צריכים להבין את זה.

גם עליהם זה משפיע.

הדברים כל כך משפיעים עד שאנשים חיים כל הזמן בהרגשה שאפשר להתחמק מאחריות ומעול

על ידי כמה שאלות כאלה ואחרות או כמה קושיות שהם זורקים לחלל האוויר.

הם חושבים שכבר זה מספיק

בשביל להתנער מאחריות.

אדם לא בא לעולם סתם.

אדם זה לא בעל חי.

אדם זה אדם.

יש הבדל בין בעל חי לאדם.

מה ההבדל? זה השכל.

לאדם יש שכל.

בשביל מה צריך שכל?

אם בעל שכל רוצה לחיות כמו בהמה,

חבל בכלל לתת לו שכל.

שיהיה בהמה.

כשרואים אדם שעושה רק מעשים בהמיים, אומרים לו, מה אתה בהמה?

למה אומרים לו כך? כי רואים שנעדר אצלו השכל.

במה האדם הוא אדם? בשביל מה צריך שכל?

אם בסוף רק חיים פה, אוכלים, שותים, פרים ורבים ומתים,

זה גם מעלה חיים.

אז מה המעלה של שכל?

המעלה של שכל היא לומר לנו שהעולם הזה הוא לא הפקר,

העולם הזה הוא לא עכשווי ויחיד,

אלא הוא עולם של מעבר לעולם אמיתי נצחי.

כל הבריאה לא נבראה לתוהו.

לא מתכננים אולם

עם חשמל,

עם אינסטלציה,

עם שולחנות, עם כיסאות, בשביל שאף אחד לא יבוא.

אם רואים שיש תוכנית,

צריך להבין מה היא אומרת.

אם רואים עולם כזה מתוכנן, שלא חסר בו כלום,

יש בו אוויר בדיוק כמה שצריך בשביל שאנשים ינשמו בכל מקום ומקום,

יש מספיק מים, יש מספיק אוכל,

הכול מתוכנן, השמש, הירח, הכול בקרבה מתאימה,

לא יותר מדי קרוב, שלא נשרף,

לא רחוק מדי, שלא נקפא,

עונות השנה,

כל הדברים מסתדרים בדיוק בכל הגלקסיות, הכול מסתדר פיקס בשביל שנוכל לחיות.

בשביל מה? למות כמו ברווז?

מה, אנחנו חתולים?

בשביל מה?

את זה האדם צריך לשאול.

אבל מה עושים אנשים?

אנשים מבינים שיש פה משהו מעבר.

יש משהו מעבר לחיים, רק לאכול ולשתות ולעבוד וליהנות. יש מעבר.

אבל מה אומרים?

למה שאני אתחייב במצוות

אם אני בעצם שמח בשני?

מספיק, אני שמח, חי על הכיפאק מושמן, צריך להתחייב לעשות מצוות.

למה הדבר דומה?

לאחד שנוסע באדום ועוצר אותו שוטר.

והנהג שמח.

אהלן, מה נשמע השוטר?

מה שלומך?

אומר לו, תודה שנסעת באדום.

הוא אומר, מה זה משנה אם נסעתי באדום? אני שמח, העיקר את שמח.

אומר לו, יפה שאתה שמח. גם אני שמח לתת לך רפורט

ואני גם אשמח ללוות אותך לתחנת המשטרה.

שם אתה תשאיר את הרישיון ותלך בשמחה הביתה.

יפה, הוא שמח. אז מה אם אתה שמח? אז מותר לעבור עבירות?

בשביל שמחה מותר לעבור עבירות?

אז אדם אני שמח, בשביל מה צריך לעשות מצוות?

בשביל מה לי חובות?

נו, אז אתה פטור?

אז תקבל רפורט.

אם זה היה נגמר ברפורט, זה היה טוב. הבעיה שהרפורטים שהקדוש ברוך הוא לפעמים נותן,

אי אפשר לשלם.

יש אחד אחר אומר, אני נהנה,

אני מטייל, נושא,

עפנה, נזכים.

למה לי לחקור ולבדוק מה ומי ומי נגד מה? עזוב,

תן לענות.

למה הדבר דומה?

לרפתן,

נכנס לרפת,

מסמן כמה פרות ויוצא.

אחרי כמה ימים לוקחים פרה אחת,

מעלים אותה על המשאית.

היא מבסוטית, שורקת.

לקחו אותה לטיול.

איזה מזל, יש לה פרה.

והיא מרחמת על המסכנות שנשארו ברפת, לא לקחו אותן לטיול.

והיא נהנית, נהנית, שרה, רוענוף.

אבל מסכנה, היא לא יודעת שלוקחים אותה לשחיטה.

ממעלה פרה מסומנת למשאית.

טיול? איזה טיול?

איזה טיול? על מה את מדברת?

היא עוד מרחמת על אלה שנשארו?

טיול.

יש הרבה פרות בינינו, שיוצאים לטייל, מבסוטים, שורקים.

צפצפים,

פלאבונים, נוסעים.

הלו, תסתכל על השלטים.

לאן אתה נוסע?

זה כיוון חד-צדדי, אתה יודע, אתה בדרך, אבל אתה יודע לאן מגיעים בסוף?

בית קברות.

מה אתה שורק?

הלו,

לאן אתה נוסע? תחשוב.

אנשים לא רוצים חשבון, הוא נהנה, הוא נהנה, הוא נהנה.

אז הוא לא שואל שאלות.

יש אחד אומר,

אני אקיים רק חלק מהמצוות, אתה יודע למה הפחדת אותי, אז אני אקיים חלק.

חלק מספיק, לא חייבים הכול.

אחד נסע באדום,

עצר אותו שוטר.

אומר לו, סליחה, שמת לב מה עשית?

אומר לו, מה?

נסעת באדום?

אומר, מה אתה מסתכל על האדום?

מה עם הירוק שנסעתי קודם?

מה?

אני שומר חלק מהתמרורים, לא הכול.

חלק,

חלק אדום, חלק ירוק.

מה?

כבר לא טוב.

לא מבין, אלה שוטרים האלה?

דוסים.

אלה חרדים, כל דבר, רוצים רפורט, חלאס, תנאיות.

700 פער נוסע באדום, פעם אחת באדום, מה יש?

תתחשב.

מישהו יתחשב איתו?

מישהו ישמע אותו?

ישלחו אותו לאבחנה?

איזה מין טענה זאת?

חוקים צריך לשמור, מה זה בערך?

מה זה?

אחד אומר לעצמו, אתה יודע מה?

יש לי שיטה שאני פטור בכלל.

איש באמונתו יחיה.

עזב אותך, איש באמונתו יחיה.

למה הדבר דומה?

לרואה חשבון.

רואה חשבון.

עשה לו מחשבון

עם לוח כפל משלו.

אצלו במחשב,

שש כפול שש שווה שש.

מחשבון.

שולחים לו חברת חשמל חשבון 600 שקלים.

הוא אומר, אין בעיה.

לוקח את הקילוואט,

עושה, מכפיל, יוצא לו במקום 600, 100 שקלים.

שולח להם 100 שקלים.

אומרים לו, אדוני, מה עם ה-500?

אומר להם, איש במחשבו יחיה.

אני, לפי המחשב שלי,

יצא לי שאני חייב רק 100 שקלים.

אמרו לו, יפה, לך יש מחשב, אבל לנו יש כלל.

איש באפלתו יחיה.

סגרו לו את החשמל.

כל אחד חי באמונתו.

אז בן אדם

חי בדמיונות, שיש לו טענה. איזה טענה יש לזה טענה, זה?

מה זה איש באמונתו? יש כללים, יש חוקים, צריך לשמור.

אתה באת לעולם שהחוקים היו לפניך.

אתה לא יכול לשנות את החוקים, זה החוקים, מה לעשות?

מוצא חן, לא מוצא חן, זה המצב.

איי, איי, איי, סבא, זקן.

אבא זקן, לא סבא, סבא זה היה פעם.

אבא זקן,

בצהרי היום

היה לו חם מאוד.

החליט להתרענן,

להתאוורר קצת.

ירד למרתף,

להצטנן קצת.

איך שהוא נכנס למרתף,

נסתמאו עיניו.

לא רואה.

נבהל.

לא רואה.

הבן שלו, שקדם לו,

אמר לו, אבא, אל תדאג.

זה טבעי ככה.

כשבאים מהאור לחושך בבת אחת, לא רואים.

אבל לאט-לאט אתה תתרגל עד שתוכל לראות בחושך.

אז האבא הזקן אמר לו, בני,

מזה אני חושש,

כי אפלה זה אפלה,

ואני פוחד שהיא תשכנע אותי שהיא אורה.

איזה מעשה חכם זה.

מה זה אבא זקן?

אבא זקן זה אחד שלמד הרבה תורה, זה קנה חוכמה. זקן זה גם צעיר, נקרא זקן.

זה קנה חוכמה.

אברך, מה זה אברך?

אב בחוכמה ורך בשנים.

אפילו הוא צעיר, אבל הוא חכם גדול, אברך.

בצהרי היום,

כמו שהצהרה היא מאיר,

ככה מיש לומד תורה, מאירה לו.

כחום היום,

הלא כל דברי כאש.

התורה מחממת האדם.

ולומד, לומד, לומד, לומד, לומד, הגיעה.

בזמן שהחליט קצת להתרענן, להתאוורר, איפה הולכים?

יוצאים החוצה, לאן? למרתף, לרחוב.

לאן הולכים? לרחוב. הולך לרחוב.

איך שהוא יוצא לרחוב,

מסתמה,

לא רואה.

וואי וואי וואי, איזה דברים. אוי וואי וואי. לא יכול להסתכל.

כמה לכלוך, כמה טומאה, כמה פריצות, כמה, כמה, כמה. לא יכול.

הבן שלו שכבר קדם לפניו,

הבן בחור צעיר,

כבר נמצא ברחוב הרבה זמן.

אומר לאבא, אבא, מה אתה דואג? אל תיבעל, אל תיבעל. זה טבעי. בהתחלה כשבאים,

ממש מקבלים פחד ממה שיש.

אבל אל תדאג, אתה תתרגל, לאט לאט לאט תתרגל,

ואחר כך אתה תראה בתוך החושך.

אמר לו, אבא,

מזה אני חושש.

למה? כי אפלה זה אפלה. חושך זה חושך. טומאה זה טומאה.

שקר זה שקר. פריצות זה פריצות.

זה לא ישתנה.

אבל אני פוחד שזה ישכנע אותי בסוף שזה עוד האורה,

שזה הנכון,

ומי שלא חי כך,

הוא בעצם פרימיטיבי, מיושן, לא יודע. הוא בחושך.

זה מה שאני מפחד.

פעם קראו לו השטן.

השטן.

שמעתם עליו פעם? השטן?

לא שומעים עליו הרבה במחוזותינו בתקופות האלה, נכון?

היום לא מדברים על השטן. אין, זה סיפורים של פעם.

השטן.

או ביידיש, השייטן.

השטן.

השטן,

כולם ידעו פעם מי זה.

זה שרוצה להכניס את כולם לגיהינום.

אבל כשקראו לו השטן, לא היו לו הרבה לקוחות.

כי השם הזה הפחיד.

הפחיד.

אז הוא ביקש החלפת השם.

ביקש שהחליפו לו את השם.

החליפו לו את השם.

התחילו לקרוא לו יצר הרע.

יצר הרע זה משהו חמודי כזה.

לא, זה לא השטן.

זה יצר הרע כזה.

הוא בא ככה, נותן ככה, איזה קטנות כאלה.

יצר הרע.

בתימנית זה יותר מצחיק.

יצר הרע כזה קשור, כזה קטן.

נחמד כזה.

דווקא שיבוא לבקר מדי פעם. יצר הרע.

אבל בתקופה שלנו, שיש הרבה חוזרים בתשובה, יש מיליון מעלי תשובה.

הוא מבין שגם יצר הרע לא נמכר.

לא נמכר, לא הולך טוב.

הרבה אנשים עוזבים אותו, בורחים.

אז הוא ביקש עוד פעם אחת לשנות את השם. עוד פעם אחת, החלפת שם.

הפעם נתנו לו שם מיוחד,

משהו סטרילי,

משהו נאור, נאור. אתם יודעים, היום התקופה זה הנאורים.

איך קוראים היום ליצר הרע שהוא השטן?

עולם המודרני.

אני מודרני.

אני מודרני.

אנחנו מודרניים.

אנחנו דתיים, אבל מודרניים.

מודרני. מה זה מודרני?

זה יצר הרע, זה השטן.

אם זה על פי תורה, אין בעיה, אתה לא צריך להגיד מודרני.

אם אתה משתמש בטיעון מודרני,

סימן שאתה כבר חורג מהתורה.

הופה,

תבדוק עכשיו מה זה עושה לך.

עכשיו, אבל עם שם מודרני זה בכלל הולך טוב.

יותר מזה, זה כל כך טוב שאתה מסתכל על מי שלא כזה, שהוא חשוך,

והוא מימי הביניים, והוא לא מפותח.

זה מה שחשש האבא הזקן,

שבסוף החושך יהפך להיות אורה.

זה מה שקורה היום. העולם המודרני,

הוא מסתכל על אלה שאומרים תורה ומצוות כאילו הם חשוכים.

אבל החושך הגדול זה במי שחי בשקר.

אם אין תכלית לחיים ואתה לא יודע למה אתה חי,

מה השווי של החיים, מה ערכם?

במה אתה שונה מבעל חי?

יש בעלי חיים שמפליגים בשנות חייהם.

צב חי 300 שנה?

למה הוא הולך לאט?

לא בוער לו.

300 שנה זה הרבה זמן?

Take it easy.

הוא לוקח את הבית עליו.

הוא גם לא צריך דירה במשרד השיכון.

הוא גודל עם הבית.

תארו לכם שכל אחד היה מביא ילד, הוא גודל עם בית.

איזה יופי.

צב חי ככה, והוא גם לא צריך לטפס על העצים.

כל ירק שהוא מוצא בדרך,

טרינג, מוציא את הראש, אוכל, צ'רק, נכנס לבית.

הוא הולך לבלות עם הבית.

חיים טובים.

נו, ממה אתה יותר טוב ממנו?

ממה אתה יותר טוב ממנו?

ראיתם צב שלובש מעיל?

יש לו מגפיים בשלוליות?

לא.

אנחנו צריכים מעילים וגטקס

ועוד כובע גרב וגרביים וניילונים בנעליים בשביל לעבור את הכול.

גאים.

הוא, אין לו בעיה.

חתול, איזה כיף להיות חתול.

נכון?

חתול.

כל פח זבל

הוא יכול לאכול חופשי.

לא בודק אם זה בדץ, אם זה לא בדץ.

רבנות, לא.

מהיום, מאתמול, משלשום, טרי, לא טרי, מה אכפת לו?

טעם מזרחי, טעם אשכנזי, אוכל הכול.

לא מעניין אותו.

כמה אחוזים? קולוסטרול בדם. איזה שטויות.

מה היו לו השטויות האלה?

בדיקת סוכר? איזה קשקושים.

איזה קשקושים.

שפעת?

איזה שפעת.

יושב, מתגרד לו זה, מחכה שכולם ילכו, הוא הולך לאכול מה שהוא רוצה.

חיים טובים.

ואם הוא זוכה להיות החתול של מייקל ג'קסון,

שני מיליון דולר עליו, חתול.

איזה יופי, שלא ירושה.

נחמד.

נו, מה אנחנו יותר טובים?

נמלה אפילו יותר טוב.

נמלה עולה על השולחן שלנו בלי רשות, אוכלת.

לא שואלת שאלות.

אוכלת.

כל מה שנשאה על השולחן גוררת.

לא רק זה, קורה לכולם.

כולם באים,

ואתה צריך לחפש בלי את ההגעה הזאת.

אתה צריך לעבוד, אומרים לך שמונה שעות,

לא תקבל שעות נוספות.

אומרים לך ככה, זה איפה הייתה, איזה דברים.

מה זה החיים האלה?

בשביל מה באנו לעולם?

לאכול, לשתות, לישון, למות. ביי ביי, ביי ביי.

או, סליחה, צריך להביא גם ילדים, שגם הם.

יאכלו, ישתו,

ישנו,

ייהנו, ייהנו,

ישרקו וימותו. לא, לא, לא.

קודם הם צריכים להביא גם הם.

ילדים,

שגם הם יאכלו,

הלו, אי שדה.

מה זה, תעשייה של מתים?

בשביל מה צריך את כל זה?

ועוד בסוף בן אדם הופך להיות מאכל לתולעים.

מאכל לתולעים.

ואנחנו אוכלים בלי עין הרע?

כמה אוכלים?

כמה אוכלים?

שלוש קילו ביום עם שתייה לפחות.

בשנה, 365 יום.

אז זה יותר מטון.

כל אלה שאומרים פה דיאטה?

יותר מטון אוכלים בשנה.

אם תהיה מאה שנה זה מאה טון.

אונייה עברה לך דרך הגרון.

וכמה בן אדם מת בסוף?

בקושי חמישים קילו, ככה, בקושי.

וגם זה יהיה מאכל לתולעים.

אז בשביל מה באת?

בשביל מה באת?

מה התכלית של הבן אדם בחיים?

כל פעם שומעים, ההוא נפטר, ההוא נפטר, ההיא נפטרה, ההוא נפטר. איפה זה הלך?

וזה בדרך.

מה?

מה הולך פה?

מה התכלית של החיים? מה התכלית?

יש תכלית או אין תכלית?

יש, בעולם הבא. יש תכלית. מה התכלית?

לחזור בתגובה. נכון. ו... לאחות את השם. ו... ולראות את הסחר גם בעולם הזה וגם בעולם הזה. מדהים.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, הנה יש לו שאלה. תנו לו מיקרופון, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי לספר לך על המצב הקשה שיש לנו במשפחה.

אח שלי חולה כרגע, שוכב בבית חולים רמב״ם, בחולה סרטן.

אז רציתי, בזיכוי שלך, בהתחייבות של כל מיני דברים שלך,

כלפי הדת,

שתברך אותו לרפואה שלמה.

איפה הוא היום בבית חולים?

רמב״ם.

הוא מרגיש, יודע?

כן.

הוא שומר תורה ומצוות או לא?

כרגע קצת פחות, בדרך כלל כן.

בזמן האחרון קצת פחות, אבל...

מה פירוש קצת פחות? מה הוא היה שומר קודם?

שומר שבת, תפילין, הכול.

כן?

אתם המשפחה שומרים?

כן, כולם.

כולם, כולם. אבא פה יושב לידי.

אתם תהיו מוכנים ללמוד תורה לרפואתו שעתיים ביום, כולם?

כל יום?

עבודה לא כל כך מאפשרת, אבל אם זה מתאפשר, כן. אבא, כן. אבא כבר מתחייב.

כן, אבל לא מספיק אבא. צריך עוד.

בשעות שאנחנו מתפנים, כאילו, זה... בוודאי שאתם מתפנים. לא מדובר בשעות עבודה.

בערב, אם אנחנו מוצאים מקום אופציה, כן.

אבא, אני כבר מתחייב. באיזה שעה אתם גומרים לעבוד?

בסביבות שמונה בערב.

גם אתה, אחי?

יש פה עוד מישהו חוץ מהטבה הבאה?

אחים, לא.

אם תקבלו על עצמכם שעתיים לרפואתו ללמוד תורה כל יום,

ואנשים יקבלו על עצמם, נשים יקבלו על עצמם כיסוי ראש וצניעות ללכת באופן קבוע,

בעזרת השם, יש סיכוי שזה יועיל.

אנחנו פה כאילו מתחייבים בשם עצמנו,

האמא הולכת עם כיסוי ראש.

ואתם תדאגו שאחרים יקבלו על עצמם גם, בשביל שזה יועיל.

כי כמה שיוסיפו,

ככה זה יועיל יותר, משום שהגזרה נוגעת לכולכם.

אומנם הוא חולה, אבל אתם סובלים בדיוק כמוהו כרגע.

אתם לא רוצים שיקרה לו משהו, נכון? רוצים שהוא יחיה.

אז לכן זה נוגע גם אליכם.

אז לכן חשוב שכל מי שנמצא סביבו, גם הוא יקבל על עצמו.

אתה לא הולך עם ציצית, נכון?

לא.

אתה מוכן ללכת עם ציצית?

אני מוכן ללכת.

טוב, בוא.

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

שהחיינו וקיימנו. ברוך אתה ה' אלינו מכל העולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

מה השם?

שלום.

מי שמירך רבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב.

אפרים בן אסתר שרה, השם ישלח לו רפואה שלמה וישועה קרובה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן. תורות טובות.

שאלה. למי יש שאלה?

שאלה אני מבקש.

בעיה, בבקשה.

כבוד הרב,

יש לי ילדה בת שלוש, ולפני כמה חודש היא קיבלה וירוס, וכתוצאה מזה היא קיבלה סוכר גבוה בדם.

עכשיו היא ביום מקבלת ארבע זריקות ועוד שמונה פעמים בדיקות דם, שמונה או עשר פעמים.

היא בבעיה, היא מוגבלת מבחינת אוכל, לא יכולה לאכול בשעות שהיא רוצה, לא יכולה לאכול מה שהיא רוצה.

זה לא דברים מתוקים דווקא, אלא גם לחם, כל דבר מקפיץ את הסוכר.

והייתי מוכן לקבל עליהי הכול כדי שהיא תינצל מזה. אני יודע שזה בגללי, זה דברים שאני עשיתי, לא שהיא עשתה.

מה הרופאים אומרים במצב הזה?

הרופאים אומרים שזה סיכוי של אחד לכמה מיליונים

לצאת מדבר כזה.

זה מה שהם אומרים.

אתה היום לא שומר תורה ומצוות?

אני עד לפני שבועיים לא שמרתי כלום.

והתחלת? שום דבר.

כן, אני שומר שבת עכשיו, אני לא נוסע בשבת, ואני מניח תפילים כל יום.

קורא תהילים גם. אשתך עדיין לא שומרים? גם כן.

התחילה איתי ביחד.

וגם אחים שאומנם לא שומרים שבת, אבל מניחים תפילין ו... תראה, אם אתה רוצה שיהיה סיכוי,

לא אחד למיליונים, הרבה פחות.

כן, ברור שאני רוצה.

אז אתה צריך להשתנות לחלוטין, אתה ואשתך לחלוטין לגמרי, להיות צדיקים גמורים.

אני השתניתי לגמרי לעומת מה שהייתי. זה שינוי של 180 מעלות.

אתה צריך עוד 360, 360,

360, 360. זאת אומרת, אני חוזר למצב הקודם ב-360.

כן, אתה צריך אבל זה, ואחר כך עוד פעם 180.

תקשיב מה הנקודה. הנקודה היא פשוטה.

כן.

אתה צריך להיות צדיק, פירושו של דבר. אתה שומר את כל התורה והמצוות.

מה שכתוב בתורה, אתה צריך לעשות.

כמו יהודי ששומר תורה ומצוות.

אתה יותר מזה.

אתה תגדל זקן, לדוגמה,

מה שלא מתאים כל כך.

זה קשה, אני יודע.

אבל זה יותר קשה, חלילה,

שרואים ילדה בת ארבע במצב כזה.

בת שלוש. שלוש.

אבל אני אגיד לך דבר אחד.

הייתי בדימונה לפני שבוע.

כן.

ובדימונה הייתה אימא שבאה ובחתה.

היא ארגנה את הערב

לרפואת הבת שלה.

הבת שלה בת חודש ושבוע.

היא קיבלה סרטן בעין.

הלכה לה עין אחת.

והסרטן עבר לעין השנייה.

הוא גדול.

ואומרים שהראייה שלה כהה.

ועניין של זמן קצר, והיא גם לא תראה בעין השנייה. זה חוץ מסכנת חיים, כן?

והיא באה ובכתה, ביקשה מה אפשר לעשות בשביל

שזה יועיל.

פנינו לציבור וביקשנו שיקבלו עליהם עול מצוות

לרפואתה, חוץ ממה שההורים, שהם חרדים, ההורים חרדים.

חוץ ממה שההורים חרדים, שיהיו יותר זכויות.

בקיצור, קיבלו שם כמות מסיבית

של מצוות.

פניתי לקהל וביקשתי,

מי מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום לרפואתה במשך חודש?

הרימו כמה עשרות ידיים.

מי מוכן שעה? הרימו עוד עשרות ידיים.

כמה נשים מוכנות ללמוד

עשר תהילים ביום? הרימו שם עשרות רבות. כמה שתי הלכות כל יום? הרימו מאות.

קיצורו של דבר היה קידוש השם גדול ונפלא.

למחרת היא הלכה לבדיקות בירושלים.

היא צלצלה אלינו והודיעה, נעלם הסרטן.

הרופאים רואים שם רק צלקת.

צלקת.

הם לא יודעים להסביר את זה.

אחת האחיות החרדית שם

אמרה לה, תשמעי, זה נס, עוד לא ראיתי דבר כזה.

חייבים לעשות מזה סרט.

זה לא סופי כל דבר, אתה יודע. צריך להתמיד ולהמשיך. זה לא שבא הישועה ונגמר הסיפור. הלאה ממשיכים.

ברור, בגלל זה אני לוקח על עצמי דברים שאני יודע שאני אעמוד בהם. אני לא חוזר אחורה. אמרתי שאני לוקח שבת, אני לוקח שבת עד הסוף.

תפילין אני אניח כל הזמן. אלא אם כן, אני לא יודע מה יקרה. אבל זה קטן.

זה קטן.

זה קטן לבן אדם שלא עשה כלום, אני והאישה. זה לא מעניין. אתה יודע, אחד שהיה בריא היה ספורטאי.

ספורטאי.

חזק.

מרים משקולות.

חבל על הזמן. 400 קילו מרים.

קיבל מחלה, לא מרים 100 גרם.

אומרים לו, עכשיו אתה צריך לעבור סדרה של הקרנות וטיפולים כימותרפיים, וחביבי,

זהו.

מה, הוא יגיד לרופא, תשמע,

אתה לא יכול לבוא אליי בבת אחת.

אני לא הייתי רגיל לדברים כאלה. לא לקחתי כדור בחיים שלי. אני אדם חזק.

איך אתה מבקש ממני דבר כזה? אני לא יכול.

לאט-לאט, לאט-לאט,

לאט-לאט.

אין לאט-לאט. זה המצב.

אין לאט-לאט.

עכשיו, בשביל שתבין מה אני אומר,

שתבין מה אני אומר,

אני אראה לך בן-אדם

שבא אלי שבוע לפני שהוא מת.

פעם בא אליך מישהו שבוע לפני שהוא מת? אלי לא. אבל אני, אם הייתי יכול לקחת על עצמי משהו, הייתי לוקח. הייתי מוכן במקומו לקבל את זה. אבל אי-אפשר להחליף. לא, אסור להגיד דבר כזה. אני אומר את זה בכל זאת, למרות שאסור. אסור להגיד.

בסדר. אני שואל, מה יותר קל, למות או לחיות כמו יהודי שאומר תורה ומצווה?

לחיות כמו יהודי, אבל זה לא קשה. לא, אז למה לא להגיד? אני לא אמרתי שאני לא אשמור, אמרתי, אני מוכן לקחת על עצמי את זה. עזוב, לקחת, עזוב, אל תהיה נדיב.

תקשיב טוב.

כל אחד יש לו את החשבון שלו, וכל אחד צריך לעשות מה שהוא צריך לעשות.

לא צריך להתנדב בשביל השני.

עכשיו הנקודה היא ככה.

בא אלי בן אדם

שבוע לפני שהוא מת.

אתה ראית פעם בן אדם קם מהקבר?

ככה ראיתי אותו. לא. בן אדם

שכאילו יצא מהקבר, עצמו את החיים שלו בפנים שקועות, עיניים בפנים עמוקות, מפחיד,

תחבר נרקומן וזה וזה וזה, הכל ביחד, ותראה את הבן אדם, ככה הוא היה.

הוא אומר לי, תשמע, הרופאים נותנים לי עוד שבוע, מה אני עושה?

הייתי בדיוק בכניסה להיות צנדק בירושלים, אמרתי לו, תשמע, יהודי יקר,

אתה צריך לקחת בחשבון, אין זמן, אתה צריך להיות

צדיק פלוס.

הוא אומר, מה זה צדיק פלוס? אמרתי, כל מה שכתוב בתורה אתה צריך לעשות פלוס.

אם יש עוד מה לחמיר, תחמיר.

הוא אומר לי, אתה יודע מה אתה מבקש ממני?

אני לא יודע כלום מה לעשות.

אמרתי לו, אין מה, למדו אותך, אבל אתה מקבל עליך

לקיים את הכול ואתה תתקדם בדיוק לפי מה שתלמד.

אבל צדיק פלוס

אומר, שמע, אבל אני ראיתי שיש כאלה שאתה אומר להם שעשו ככה וילמדו ככה ועשו ככה.

מה, למה אתה מתנפל עליה עכשיו?

אמרתי לו, מותיק, אתה אמרת שיש לך עוד שבוע.

אני לא יכול לתת לך לאורך זמן.

את הכללים אתה קובע.

עוד שבוע אתה חייב, אין מה לעשות.

אמר לי, בסדר.

אתה יודע מה קרה עם הבן אדם הזה?

אין לי מחלה יותר.

אני תהה, אני שמח, וכוח חייו עד לאופי ומתנפתי.

תודה.

תודה.

כן, כבוד הרב, אני שואל, מה אני צריך לעשות?

הכול.

מה זה הכול? אני לא יודע כלום.

אני אחבר אותך למי שיסביר לך.

אתה יכול להסביר לו מה הוא צריך לעשות?

אני אשביר לך. הוא יסביר לך. זה בסדר? אתה סומך עליו?

אני סומך עליו, כן.

יאללה, בוא תצעד לפה, תשים ציציצה לדרך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

מי שבירך, אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה, דוד ושלמה ועימותינו הקדושות, שרה, רבקה, רחל ולאהב,

הוא יברך את השם הטוב, מה השם של הבת?

ספיר מרים בת חדווה. ספיר מרים בת חדווה.

השם יזכה אותה לרפואה שלמה וישועה קרובה מהרה,

ויגזור עליה חיים טובים וארוכים,

ויעתיק את המחלה ממנה ותיתקע במוחו של בן-לאדן.

חיים טובים.

רגע,

יש לנו עוד מקרה, טבריאני מטבריה,

שהגיע לחיפה.

יש לנו את זה?

יש לך את הסרט?

סרט כן.

יש לך?

אולי אתם מכירים אותו, אחד מטבריה.

כן, אבא טבריאני נמצא פה.

כמו שהיה בקלטת,

רק בזכות הרב ובזכות התפילות ובזכות כל הקבלות של הקהל,

הילדה התרפקה, כי הרופאים לא נתנו בכלל סיכוי כמעט.

אז אם אנשים יכולים לקבל לרפואת האנשים הנזקקים פה,

זה בטוח יועיל לברכה של הרב,

במיליון אחוז זה יועיל.

אז מי שיכול לקבל פה גם לרפואת הילדה וגם לרפואת החולים,

אני בטוח שבמיליון אחוז, עם הברכה של הרב זה יעזור.

רגע,

כמה זמן עבר מאז?

זה היה בחודש תשיעי 2002, ההוצאה. ההשתלה הייתה בחודש שלישי 2003,

כמעט שנתיים אנחנו אחרי ההשתלה, ברוך השם. ברוך השם. והילדה ברוך השם בריאה, והכול במיליון אחוז.

תודה רבה לכם.

רגע, אני רוצה לדעת מה אתה מקבל לרפואתם.

דרוך אומר, מה עושה?

פעם עשו בשבילך, עכשיו אתה עושה בשביל אחרים?

בלי נדר, כל שבת לכל

חצי שעה תהילים לרפואתם, כי כבר לקחתי שעתיים ללימוד תורה כמו שהרב ביקש.

קשה, קשה, אבל ברוך השם אני עומד בזה, אפשר להגיד. אשריך ואשרי חלקך,

ויהי רצון שהפתיחה שפתחת עכשיו תועיל לכולם. אמן, אמן.

אולי אפסיקה לבית שלך, אני אקרא עליו ציצית. עמרי,

הבן של יונתן נמצא פה?

בוא מתוק, תשים ציצית. בוא.

בוא, חמוד, בוא.

בוא, בוא, בוא.

בוא, אל תתבייש.

בוא, תהיה ראשון מהצעירים.

בוא, אבא, מבקש, תעבור.

מי מצטרף אליו לקחת ציצית?

מי מצטרף אליו לרפואת החולים?

בכבוד, בוא.

איזה מתוק, איזה מתוק.

אריה אתה, אריה.

בכבוד, ציציות לרפואת החולים בעזרת השם.

תהיה בריא.

בכבוד.

רגע, רגע, לשבת.

גם אבא, בבקשה.

כיסוי ראש לנשים. רק רגע, מי מהנשים בעזרת השם יתברך?

רוצה לשים כיסוי ראש, רגע, עוד לא גמרנו, מה קרה לכם? עכשיו התחלנו, צריכים לרפואה של היהודים.

שמוכן לרפואתם.

הנה, יהודי יקר,

הנה עוד יהודי יקר שלוקח,

הנה עוד יהודי יקר, הנה שישה יהודים כבר, הנה שבעה יהודים,

הנה שמונה יהודים אשריכם,

הנה תשעה יהודים,

עשרה יהודים, 11 יהודים, אשריכם לחיי העולם הבא,

הנה 12, תבורכו מפי עליון, 13,

שעתיים אשריך,

14, 15,

אשריכם 15, כפול שעתיים, כפול 30, זה אין סוף.

הנה עוד יהודי,

16, 17,

17, מי עוד?

הנה פה, אשריך תבורך, 18, הנה 19,

אשריכם תבורכו מפי עליון, אתה כבר הצבעת.

כמה אנחנו? 18?

עוד שניים שם, 20, אשריכם לחיי העולם הבא.

אתה גם מוכן?

21, אשריכם?

איפה?

אשריכם, הנה האברך, 22. אשריכם לחיי העולם הבא.

כן, הנה, עוד אחת, 23. אתה גם מוכן? אתה יכול לעמוד בזה?

איך אתה יודע? תלמד שעתיים ותעני דיבור?

אתה בטוח?

הנה, עוד בחור צעיר, ילד נחמד,

מוכן לקבל שעתיים? תבורך מפי עליון.

פדיון נפש נעשה, בעזרת השם, גם לכלל החולים שיש פה, לא רק אלה שפה,

גם כל מי שזקוק לרפואה ולישועה, בעזרת השם דברנו, מתכוון בברכה,

שיועיל גם להם.

רק רגע.

אני מקדים לברך,

אבל בכלל הברכה יהיה גם מה שאנשים יעשו, אחרי שאני אסיים,

כי פדיון נפש יהיה לרפואת כל החולים.

מי שבירך

את מותנו, שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך את ספיר מרים בת חדווה

ואת

אפרים בן אסתר סהרה ואת גלית חיה בת סימונה ואת זה שבכיסא גלגלים, מה השם?

יוסף חיים בן

בן דונת תמר. וכל אלה שאתם מזכירים את שמם,

תזכירו את השמות,

תגידו את השמות,

כל אלה שאתם מזכירים יהיו בכלל הברכות והישועות והרפואות,

והנחמות מהירה, בזכות כל הקבלות של כולם,

אמן. אמן.

עוד פעם, אמן. אמן. ועוד פעם אחת, אמן.

חזק וברוך. עכשיו, רגע, רגע.

הוא רוצה להודות ואני רוצה להמשיך.

תודה לכולם. רציתי להגיד תודה לכל מי שלקח על עצמו ציצית, כיפה, כיסוי ראש, מזמורים, כל מה שלקחתם. תודה רבה לכם, שזה יציל את הילדים.

תודה לכבוד הרב גם.

ברוך תהיה.

עכשיו, תשמעו עכשיו.

אנחנו, בעזרת השם יתברך, נעשה משהו שגם יועיל מאוד.

אם נצליח להחזיר הרבה יהודים בתשובה בשביל שיתקרבו לאבינוש בשמיים,

כל זה בחשבון הנוסף.

עד היום אנחנו הפצנו, בעזרת השם יתברך, 14 מיליון קלטות CD וידאו חינם בארץ ובעולם בשביל להחזיר יהודים בתשובה.

לא הסתפקנו בזה.

הקמנו שני אתרי אינטרנט שניתן לגלוש לבפנים לראות קלטות וידאו ואודיו בחינם,

ונכנסים 250,000 בחודש.

לא הסתפקנו בזה,

ועשינו משאיות שנוסעות ממקום למקום בשביל לקרב יהודים עם מסכי ענק ומקרינים סרטים ושיחות ודרשות.

לא הסתפקנו בזה,

והוצאנו שני עיתונים חדשים,

אחד מהם לדעתי עם ארבע כנפות והשני זה שופר ניוז שהולך לחילונים.

לא הסתפקנו בזה,

וכל שבוע אנחנו מוציאים 90,000

עלונים שנקראים גנזי המלך, שמונה עמודים של דברי תורה בכל בתי-הכנסת ברחבי הארץ,

וכל מי שרוצה להפיץ יכול לצלצל ויקבל חינם.

אני נותן לכם אפשרות להיות שותפים בכל זה בשביל לקרב כמה שיותר יהודים, שזה החפץ והרצון של הקדוש-ברוך-הוא, הגדול מכול.

כמו שהחולים,

משפחותיהם רוצים שיהיו בריאים

ורוצים שיחיו איתם לאורך ימים ושנים,

גם הקדוש-ברוך-הוא רוצה שהבנים שלו יהיו בריאים רוחנית

ויהיו קרובים אליו מאוד,

בשביל שיוכל להאריך את חייהם ושנותיהם בטוב ובנעימים בעולם הזה ולעולם הבא.

כן.

מהר ובזריזות. חבר'ה,

איזה תסרוקי את הבוסה עיני.

אני שואל, מה יותר קל, למות או לחיות כמו יהודי שאומר תורה ומצורה? לחיות כמו יהודי.

לא אמרתי שאני לא אשמור, אמרתי שאני מוכן לקחת על עצמו. עזוב לקחת, עזוב, אל תהיה נדיב.

תקשיב טוב,

כל אחד יש לו את החשבון שלו,

הוא כל אחד צריך לעשות מה שהוא צריך לעשות.

לא צריך להתנדב בשביל השני.

מה התכלית של החיים? מה התכלית?

יש תכלית או אין תכלית? תודה רבה. יש תכלית. מה התכלית?

תחזור ותגובה. נכון. ו... תחזור ותשתף. ו... ולראות את הסחר גם בעולם הזה וגם בעולם הזה. מדהים.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות, או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-777779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.נט