קלטת מס' 405 - לא הייתי שם - חלק ב
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
קלטת מספר 405. לא הייתי שם, חלק ב'.
כל מה שנברא בעולם זה מאיתו בלבד,
ואין עוד מלבדו.
עכשיו,
אם לנו יש אינטליגנציה וחוכמה, הוא המקור.
עכשיו, אם אני יכול,
שאני מוגבל,
הרי רמת המשכל שלי מוגבלת,
יש אנשים יותר ממני, יש פחות ממני,
כל בן-אדם הוא מוגבל בכל דבר, בגופו, באפשרויותיו. מוגבלים אנחנו, מה לעשות?
גם החיים מוגבלים עד זמן מסוים.
עכשיו,
כיוון שהוא המקביל והוא הנותן שפע של חוכמה, בינה ודעת, כמו שאנחנו אומרים, אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה,
אז ודאי וודאי שהוא חכם,
כי כל מה שאנחנו מתפעלים מחוכמה זה רק בגלל שהוא נטע בנו קצת.
יש כאלה שמזכנים שלא נתן להם הרבה,
והם נקראים שוטים, כסילים,
כאלה שמדינת המשכל קטנה מאוד אצלם.
לא יעזור, גם אם ילמדו אותם, ינסו לפתח אותם, זה לא יועל.
אבל אם אנחנו מתפעלים ממעשה ידינו להתפאר,
מה שאנחנו עושים,
זה אפס אפסים לעומת
הבריאה שהוא ברא. וכמה שאתה יורד יותר לתוך-תוכיותה של הבריאה, למולקולה, לאטום,
ולהתבונן בפנים על הסדר המדהים שיש בכל חלקיק,
אז האדם עומד נפעם. ומכל זה לבנות, ולעשות, ולארגן, ובהרמוניה,
ושלא יחסר בעולם כלום, יהיה מספיק חמצן, ומים, ומזון,
וכל הדברים, והתנועה של כל הדברים,
והקשר בין חיות לדגים, לבני-אדם,
הכול, ועננים שנוסעים מכאן, ונוסעים שמים, ומביאים, ומורידים, וזה חוזר, ומסתובב, ומגיע לים, ועוד פעם, וכל הנחלים זורמים הים.
כל המחזוריות, וכל הפלא הזה, וכל כדור-הארץ, והמרחק בין הירח והשמש אלינו,
שאם זה יתקרב נישרף, ואם זה יתרחק נקפא,
כל הדברים, הכול, כל המכלול.
וגוף האדם, בתפארתו,
עם כל החלקיקים החכמים שנבנו בו, כדי שהוא יוכל לארגן את חייו,
כל זה לא נברא לתו הוא,
לא נברא סתם בשביל שבסוף נהפוך להיות חול ועפר בקבר.
זה לא נעשה סתם,
וזה לא תהליך בלבוליציוני,
זה תהליך שאירע במהירות,
ביום אחד,
ברגע אחד,
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.
הוא לא צריך לארגן את העולם בהתפתחות,
הוא בשנייה אחת עושה הכול,
הוא ברא את העולם בשישה ימים בשביעי שבת,
הוא לא ברא בשישה, הוא ברא הכול בבת אחת, רק הצמיח כל דבר והוציא אותו לפעולו.
כמו שאומר רשי במקום, כל יום ויום ויום ויום בשביעי שבת,
ומחזוריות השבע של העולם נמצאת היום בכל העולם.
גם אלה שלא מאמינים וגם אלה שמאמינים,
יש שבוע ויש עוד שבוע ועוד שבוע,
ויש את המחזור של השמש חמה ולמנה וכו'.
בכל מקרה,
הבורא שברא את העולם, ברא אותו בחוכמה.
האם חכם שבורא,
בורא סתם?
מי שעשה כוס חד-פעמי עשה אותו סתם?
מי שעשה ספר, דפים, כדי שיוכלו לכתוב, עשה סתם? לא עשה סדר.
בסדר.
אז אני שואל, כל דבר בבריאה שתסתכל עליו, יש לו תכלית.
אני עושה הרבה פעולות, יש לי תכלית.
הוא עושה פעולות, יש לו תכלית.
זה עושה פעולה, יש לו תכלית.
יש לנו הרבה פעולות שונות ומוזרות, אבל לכולם, לנו, יש תכלית. כשאנחנו עושים משהו, אנחנו מתכוונים למשהו, יש לנו תכלית.
אני שואל שאלה,
אני עושה את התכלית שלי, הוא את שלו, הוא את שלו,
איך כל זה מסתדר ביחד?
איך זה מגיע לתכלית אחת מבוקשת של מי שרצה,
מי שברא?
איך זה מסתדר?
אז את הדוגמה הזאת נתתי ליהודי אחד,
רוסי,
שקצת רחוק מיהדות, ואמרתי לו, תגיד לי,
אתה בא לצבא,
הוא רואה אחד עומד בשמירה
על הג'בלאה.
אתה רואה מישהו אחר, שומר בש׳ ג',
אתה רואה אחד נוסע עם קומנדקר,
אחד יוצא מהבסיס,
אחד נכנס לבסיס,
אחד לוקח טנק, הולך לשם,
אחד שם כובע, אחד מוריד כובע,
אחד הולך לישון, אחד קם.
איך זה, זה צבא, איפה הסדר? כל אחד עושה פה מה שהוא רוצה?
זה באמת ככה?
ככה זה בצבא, לא?
אבל לכל אדם יש את התכלית שלו בתפקידו,
וזה עושה תפקידו, וזה עושה תפקידו,
אבל מעליהם יש מפקד הבסיס,
והוא אומר מה צריך הבסיס הזה לשרת את הגזרה.
אבל יש עוד בסיס,
שם עושים משהו הפוך בכלל, שם אין להם טנקים, יש להם טוסים,
יש להם זה,
בכלל משהו אחר.
ושם יש בכלל יחידה אחרת, גולני,
ושם יש מפקדה, ושם יש, כמה יש צבא?
כמה יש צבא?
לא, זה אותו צבא. יש גם מחת
מעל
למ״פ,
יש מחת
מפקד אוגדה,
וכן הלאה.
ויש בסוף למעלה-למעלה רמטכ״ל.
והרמטכ״ל הזה,
כל הצבא בסוף בסוף בסוף עושה את ההוראות שלו, תופסים גזרה, לא תופסים,
חוזרים,
שומרים.
מה עושים? הוא נותן הוראות, זה יורד לדרגים, וכולם עושים מה שעושים.
זה נראה מוזר, זה נראה שונה, זה בלי קשר.
לא, לא.
יש תכלית אחת,
להגן על היושבים בתוך המדינה מפני האויבים שמבחוץ.
זו התכלית של צבא.
היום נותנים לו עוד תפקידים,
אבל זו התכלית.
יש ממשלה,
כל אחד אומר משהו אחר, אבל גם לו יש תכלית.
יש מדינה, יש מדינות, יש שכנות, יש זה.
לכול בסוף יש תכלית.
מה התכלית של כל העולם כולו?
אנחנו רואים רק פה את ארץ-ישראל והמדינה, ואולי דימונה בקושי, ואולי את השכונה, ואולי את הרחוב, ואולי את הוועד של הבית.
כל אחד רואה ברמה שלו.
אבל יש אחד שרואה במקרו,
לא במקרו,
והוא רואה את הכול,
והוא מבין שהעולם הזה לא נברא לתוהו.
כל זה נברא בחוכמה אדירה,
ויש מכנה משותף לכל הברואים,
ויש תפקיד לכולם, וצריך לדעת רק מה התפקיד,
מה המשימה של כל אחד.
מי שברא את כל הבריאה,
ופיזר אותה כמו שפיזר, וחילק אותה כמו שחילק,
יש לו תוכנית.
מה שווה שיש לו תוכנית והוא לא מפרסם אותה?
אני, יש לי תוכנית עבודה.
באים עובדים לעבוד אצלי, אני לא מודיע להם מה לעשות.
יצא משהו?
לא יצא כלום. יקבלו ממני כסף בלי לעבוד כלום.
שייך?
לא שייך.
אם אני מזמין מישהו לעבודה,
אני צריך להסביר לו, אחרת, על מה אני משלם?
בורא עולם,
אמרת תוכנית ואמרת תכלית.
במעמד הר סיני,
הקדוש ברוך הוא, אחרי מה שביקשת, אותות ומופתים
וניסים גלויים, לא רק ליהודים, לכל העולם כולו,
מעצמת על מצרים,
בני ישראל נמצאים בפנים עבדים 210 שנים,
והוא משעבד אותם, והורג אותם, עושים מה שהוא רוצה.
ובורא עולם אומר למשה,
משה, אתה שליח שלי ללכת לגאול את העם הזה ממצרים,
אף אחד לא יצא משם מעולם,
ואתה תלך לפרעות, תיכנס אליו, תגיד לו, שלח את עמי ויעבדוני.
ואם אינך משלח,
אני מביא לך מכות,
דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין,
סריות אתה תקבל אצלי.
ונכנס אדם זקן, בן שמוני,
לפרעה העריץ והרשע,
ונותן לו מוסר, ואומר לו, תשמע, חביבי,
אתה אם לא תעשה כך וכך, יהיה כך וכך, הוא לא נוגע בו.
לא נוגע בו.
והוא יוצא, ומה שהוא יהיה, מתקיים.
ושבוע ימים, כל מצרים דם,
ורק לבני ישראל אין דם.
כבוד הרב, אני לא הייתי שם. גם אני לא הייתי, גם אני לא הייתי.
כשסטלין היה, גם לא הייתי, וכשנפוליאון היה, גם לא הייתי.
בשחמורבי היה, בכלל לא הייתי. ולפני 15 מיליארד, איפה הייתי?
אבל לפי אותו רעיון, איפה היית?
ומישהו שאני חלילה לא מאמין בו, אפילו לא טיפה. מוטי. גם כשישו היה, לא היינו.
לא משנה. אז אולי גם זה נכון.
בטח זה נכון שהיה ישו.
מי אמר שלא היה? ואולי הוא, כמו שהם אומרים, הוא האלוקים, מה שאני לא מאמין בכלל. הם לא אומרים שהוא אלוקים.
הם אומרים שהשילוש הקדוש הוא גם האלוקים, גם הנביא וגם זה.
הכול הוא... אז אנחנו נגיע אליו, אם תרצה גם כן. לא, לא, רגע. רגע, אבל רצית נשיאים שלך. זה לא מה שאני רוצה. רגע, חכה.
אז אני שואל אותך שאלה.
מעצמת-על,
כל העולם כופר, עובד אלילים ועבודה זרה.
העם היחידי
שמאמין באלוקים זה עם ישראל.
ואותו אומר האלוקים, אני משחרר ממצרים.
ופרעה אומר,
מי זה השם אשר אשמע בקולו?
בספרים שלי לא כתוב שם כזה.
מחפש, אין בשמות שמופיע אצלי שם כזה שנקרא י'
וו' וו' וו'. אין, לא מופיע אצלי שם כזה.
אחרי כמה חלאות הוא מודה שיש אחד כזה.
הוא כבר אומר, השם הצדיק, ואני ועמי הרשעים.
כבר החרטומים שלו והיועצים באים ואומרים לו,
מה,
אתה לא רואה שעבדה הארץ?
אתה לא רואה שעומדים לגמור לנו על הכול?
אתה לא רואה איזה מכות אנחנו מקבלים?
אבל הקב'-הוא מתעלל בו קצת ומחזק את ליבו ולא נותן לו לשלח עד שגומר לו על כל הבכורות.
אבל בוא אני אסביר לך מה עשה הקב'-הוא.
פעם אחת
לכל העולם,
ולא צריך שתהיה נוכח, בכלל לא צריך שתהיה נוכח.
פעם אחת
פצעים וחבורות ומוגלות.
הרוב מראה הקב'-הוא ששולט בכל בעלי החיים, פילים ואריות ונמרים נכנסים לתוך מצרים.
ברד,
מראה שהוא שולט במים ובאש המתלקחת שיורד עם הברד ומכה את כל מצרים.
הרבה, מראה שהוא שולט בכל המעופף באוויר.
חושך, מראה שהוא שולט במאורות להלקותם.
מוריד חושך, וימש חושך, לא העדר עור, וימש, ממשישים את החושך.
ומכת בכורות, מראה הקב'-הוא, לא רק שהוא שולט מלמטה עד שמי השמיים למעלה,
עם התרעה, כך וכך יהיה מחר,
אלא שהוא משגיח ורואה ויודע בכל ברייה וברייה שנמצאת בעולם איך נוצרה, מתי נוצרה ועל-ידי מי נוצרה,
כיוון שהוא הבורא,
והוא מכה רק את בכורות מצרים,
מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השפחה,
בכור בהמה,
מכה את כולם.
רק בכורות ישראל, לא.
אחרי כל זאת שהוא מוכיח שיש בורא לעולם
שאמר שהוא ישחרר את העם שלו ממצרים, הוא מוציא אותם בגאון,
הוא בוקע להם את הים,
הוא נותן להם לעבור,
הוא דואג שהמצרים ייכנסו,
והוא משקע אותם בתוך המים, וכל פרעו, סוסו, רכבו, חיילה, מתים בים.
למעט פרעו.
הוא מכניס אותם למדבר, דבר לא הגיוני, לקחת עם מיישוב,
לקחת אותו למדבר,
מיליוני בני אדם עם ילדים קטנים, אין טיטולים, אין החלפות, אין מטרנה,
אין רמדיה,
אין קיוסקים,
אין ברזייה.
מדבר.
נחש שרף ועקרב וחיות רעות,
לוקח עם שלם ותוקע אותם במדבר ארבעים שנה.
מאיפה הם אוכלים?
מוריד להם מן מן השמיים, לא יום ולא יומיים, ארבעים שנה, כל העולם יודע.
מקיף אותם לשבעה ענני כבוד,
שאף אחד לא יכול להזיקם.
מאיפה יש להם מים?
יש באר של מרים שמתגלגלת איתם, סלע, שיוצאנו מים למיליון בני אדם כל יום לאכילה, לשתייה, לרעיצה וכו'.
חסר להם בשר? נותן להם סלב.
מה זה?
ניסים, אותות ומופתים ארבעים שנה. תקשיב,
למה לא צריך אותך שתהיה שם?
למה לא צריך אותך שתהיה שם?
בן כמה אתה?
38. 38. השבוע מלאו 60 שנה לשואה,
ועשו זיכרון. אתה הזכרת את השואה קודם.
אתה לא היית שם.
אתה לא תפקפק, אבל כשהיא הייתה.
ואם בעוד עשר דורות יפקפקו בשואה,
אתה תצעק עליהם.
אתם שותים?
עולם שלם יודע שהייתה שואה.
ימי זיכרון, יד ושם,
מה זה? אנדרטאות?
יום השואה?
כולם יודעים?
סרטים?
מה לא?
מה השוני אם זה בעוד עשר דורות או אחורה עשר דורות?
עם שלם רואה מיליוני מעמד.
אם אנחנו סומכים
על עשרות אלפים של פליטים וניצולים מן השואה כמי שמעידים,
אז מיליונים, ולא רק יהודים,
גם מאות מיליונים של גויים שמעידים,
וזה עובר דור אחר דור,
ודאי שזה, כבוד הרב, כבוד הרב,
לפני שאני אגיע לדבר הכי חשוב שאליו הגעתי,
לפני כן אני יכול להגיד לך דבר אחר, שבתאי צבי בטח שמעת עליו. תיכף נגיע לו, חכה. יימח שמו וזכרו. חכה, חכה, למה אתה הולך קרוב? רגע, חכה.
כל הדור האמין בו, תאר לך שהוא לא היה מתאסלם.
קודם כל אתה צריך, הוא היה הרמב״ם הבא. קודם כל אתה צריך להבין את היסודות.
אחרי שתבין את היסודות תשאל על החריגים. לא נורא, בגלל זה באתי לכאן, ועכשיו אני אגיע לעיקר.
אני אגיע לעיקר.
כן. רגע, אבל למה אתה לא, אני אגיד לך את העיקר, כי, אבל יש ציבור שרוצה לדעת. למדע אני יכול להתווכח ולא מעוניין להתווכח,
כי לא בשביל זה באתי עד הבוקר,
ויש לי תשובות לכל שאלה שאתה תיתן.
אבל זה אולי גם ישמם את כולם.
כן. במושגים אנטרופיה וזה, לא כדאי להיכנס לזה,
ולא בגלל זה גם באתי.
נו.
אני החלטתי לבדוק אם קיים אלוקים בעצמי. תודה. תודה. לא בשביל זה. הבנתי. קרה לי איזה מקרים מאוד מאוד חשובים,
ורציתי ואני רוצה שיהיה אלוקים.
כן.
אוקיי? באתי במסגרת חיובית ולא במסגרת שלילית. כן.
החלטתי שאם יש אלוקים, כן. צריך לעשות את מה שהוא אומר.
מה שאומרים הרבנים?
נו.
הנחתי, אחרי 25 שנה לקחתי את התפילין והנחתי אותם, כדת וכדין.
כן. ועד היום בבוקר,
כולל היום בבוקר,
וזה היה באיזשהו שלב, הייתי חייב לנסוע לירושלים, לא חשוב למה,
בכותל זה היה גם היום בבוקר.
כן. הגעתי לרבנים שנחשבים גדולי הדור.
מה שאומרים לך, אגב, שוב פעם, הרב
קניאבסקי, קניאבסקי, סליחה על הביטוי שאני לא אבטא את זה נכון,
והרב שטיינר.
כן.
אתמול הייתי אצל שני הרבנים המכובדים והגדולים האלה,
ודבר אחד ביקשתי מהם,
ועם כל הלב.
כן. אמרתי להם, אני רוצה
שאם ישנו אלוקים,
שהוא ייכנס אלי, לא שיחצה ים סוף,
ולא שיחשש את כל הנסים הגדולים האלה,
שרק ייכנס אלי וייתן לי איזשהו קוד שהוא קיים.
זה כל מה שביקשתי, למרות שיש לי צרות,
כרגע, לצערי, גדולות מאוד.
היתה לי סיבה לזה, ולזה אני שומר לעצמי את הסיבה. אבל ביקשתי שייתן לי איזשהו קוד.
אמרתי, מעולם לא התפללתי,
ועכשיו אני עושה שערית,
ואני עושה מנחה.
כדת וכדין, שומר שבת.
כן, שמרתי שבת.
אולי לא כמוך, כבוד הרב, כי אני לא יודע לשמור כמוך שבת, אבל שמעתי שבת, איך אומרים? ככל יכולתי.
ככל יכולתי. לא כיכולת שלך, כיכולת שלי.
וביקשתי רק בקשה אחת.
אם אתה קיים,
תן לי איזשהו קוד.
אל תחצה את הים.
אל תעשה את כל הנסים הגדולים האלה. תכניס איזה קוד שאתה רוצה.
אבל אמרתי לו, אתה יודע מה?
יש לי גם הצעה.
אל תקבל את ההצעה שלי, זו לא חובה.
יש לי אישה חולה מאוד.
תגרום לה שתהיה בריאה לחודש אחד.
לא לכל החיים.
גם לא לשנייה אחת, כי אז אולי היא דמיינה את זה.
תגרום לה שתהיה בריאה לחודש אחד,
שאז אני אדע שאתה קיים,
ואז יהיו לי את היסודות,
ועליו אני אוכל לבנות את הבניין בעזרתך.
אבל תן לי את היסודות,
כי אם את היסודות לא תיתן לי,
הרי אי-אפשר לבנות בניין ביסודות.
אז, אני גם מאמין בתורה.
היום, איך אני יכול לדעת תורה? אולי הברית החדשה היא נכונה?
איך אני יכול לדעת?
אני לא הולך לבדוק את הברית החדשה.
זהו, זה היתה התכלית, ולזה הגעתי. מה אמרו לך הרבנים?
אחד אמר שאני אהיה אור גדול והכול יהיה בסדר,
והשני אמר שאני אלמד משנה ותלמוד.
אני חושב שלגבי אור גדול הוא התכוון למישהו אחר,
שהיה לידי. הוא התבלבל, אולי לא ראה אותי. הוא לא מתבלבל.
אלה לא מתבלבלים. לא, אולי הוא לא שמע אותי, שמענו.
הוא שמע אותך, שמע אותך.
והרב שטיינמן, והרב קנייבסקי אמר שנלמד משנה ותלמוד.
טוב,
עכשיו אני אעשה לך מיקס על הכול,
אבל קודם כול אני רוצה להגיד לך שמה שאתה מבקש
זה לא פייר.
אתה יודע למה זה לא פייר?
כי אתה מטריח את הקדוש ברוך הוא.
ומי שמטריח את הקדוש ברוך הוא לא מגיע לו פרס,
לפעמים מגיע לו עונש.
ואני אסביר לך את זה.
אני הטרחתי את עצמי להסביר לך קרוב ל-20 דקות.
שאלת אותי על ניסים ומופתים.
הסברתי לך שכל העולם ידע רעה 40 שנה חוץ ממצרים.
תאר לך
שהבת שלך,
שלחת אותה לחוג פסנתר,
והיא נגנה, נגנה, נגנה, נגנה, והיא הצליחה מאוד מאוד מאוד.
והייתה תחרות,
ובתחרות של כל העיר היא זכתה במקום ראשון וקיבלה תעודה ופרס.
זהו.
אחרי כמה שבועות הגיעו אורחים הביתה,
ושמעו את הסיפור,
ועברו לה, תשמעי,
כל הכבוד על מה שמספרים,
אבל אנחנו רוצים דוגמה קטנה.
תנגני לנו שנבחר שאכן את יודעת וראויה לפרס.
יוצאת נעלבת ובוכה. אבל היא תנגן.
תקשיב, יוצאת,
נעלבת ובוכה.
למה?
הטילו ספק ביכולתה. לא ביקשו
לשמוע את נגינתה.
עשו התניה.
אם תוכיחי לנו אפילו קטע קטן, נאמין שהתעודה שלך נכונה.
יש הבדל.
זאת אומרת, הטילו ספק. כל מה שהתארחה במשך שנים ללמוד, והכול, ועברה,
וכל המתח שהיה לה, וכל מה שעברה, ובסוף קיבלה תעודה,
אם זה בסוף לא שווה כלום, וצריך כל פעם להיבחן מחדש,
אז היא פשוט נפגעה.
זאת ילדה.
אבל הקדוש ברוך הוא, להטריח אותו על כל מי שמתעצל במחשבתו לבדוק את מה שאני הסברתי לך,
ואני מבין אותך, כי אתה... אבל הוא מספר. תן לי, תן לי. הוא מספר שהוא קיים. תן לי, תן לי רגע, תן לי רגע.
ישו מספר שהוא קיים. שמעתי. למי אני אאמין? שמעתי. למי אני אאמין?
שמעתי, שמעתי.
אבל כיוון שקצרה לך השעה, ויש אישה חולה בבית, ואתה ממהר לרפאותה ולחלימה, ולו לחודש. זה לא מה שביקשת. שמעתי, ולו לחודש בשביל לראות שהוא קיים,
זה לא פייר.
תאר לך שאני הייתי בא לאיינשטיין ואומר לי,
שמעתי את שמעך הגדול, והבנתי שאתה המצאת את האטום,
פצצת אטום.
תעשה לי איזה פצצונת קטנטונת, שבן-לאדן ישתכנע.
זה לא המציא אותה, דרך אגב, פצצת האטום, אבל אתה מבין. בסדר.
חקר האטום, כדי שיוכלו לבצע. תבורר את היחסות.
קיצורו של דבר, בוא תעשה לי איזו הוכחה קטנה. יאללה, בוא.
מה זה? איינשטיין עכשיו יעזוב את הכול ויתחיל לשחק עם בן-אדם שבא מדימונה ואומר לו,
תן לי הוכחה שאפשר לעשות את האטום בעיה דין הגדול. עכשיו, מי זה איינשטיין?
אחד מתוך כמה יהודים שהיו בעולם,
ואף אחד לא עולה על הדעת להטריח אותו.
ואתה, בלי שום בעיה, בא לפה ואומר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, מה אני מבקש?
משהו קטן.
מעמד הר סיני, פיצי בשבילי במיוחד. פיצי קטן, לא הרבה,
לא למשך זמן ארוך, רק חודש.
תראה לי,
ואם תראה לי, אני יודע שאתה קיים. תאר לך שיש כמוך 6 מיליארד בני-אדם,
כל אחד אומר לו,
פיצי בשבילי. למה שלא יעשה נסים כל הזמן? בטח, הוא כל יכול, חופשי, כל יום. בדיוק. כל יום מעמד הר-סיני. בדיוק. למה לא?
אם יעשה הקדוש-ברוך-הוא, לא כל יום, עוד פעם אחת מספיק ל-20 שנה, בסדר?
יעשה איזה נס גדול, מעמד הר-סיני וכו',
ואתה תראה מרכבות עם אש יורדות מהשמים ושרים לך גם איזה שירים שאתה רוצה, בהזמנה אפילו. הוא עושה את כל מה שצריך, בצדד וקדימה. כן. לא יהיה יותר בחירה, כי כולם ידעו את האמת.
ומה רבה אמת?
טוב מאוד. אז מי צריך אותך בכלל, אחרי שאתה יודע,
כל העניין זה שיש בחירה,
שאתה, יש לך את זה ואת זה, ואתה צריך לברור.
מה החוכמה, תגיד לי, שאתה לומד?
אז למה אני לא אבחר, למשל, בישו?
אני שואל, חכה, שמעתי, לאט-לאט, אני אסביר לך.
אתה למדת כימיה, אתה אומר?
שואל שאלה. עברת מבחנים?
כן. למה מבחנים? שיגידו לך את התוצאות ישר.
תכתוב ישר את התוצאות,
תכתוב את התשובות ושייתנו לך תעודה. בשביל מה צריך בכלל מבחן?
הרי מה המטרה? שאתה ידע בסוף מה התוצאה?
תכתוב.
מבין, לא מבין מה זה חשוב? תכתוב.
וככה בואו נעביר את כולם, מחר נעבור כולנו, אתה מבין, את המבחנים לכימיה, מחרתיים בפיזיקה,
אחרי זה מדעי המדינה וכן הלאה.
ונהיה, אתה רוצה גם? מחר נהיה כולנו ראשי ממשלה. אבל זה לא ישווה כלום, אתה יכול גם לקבל תעודה בכסף, השאלה אם תעודה. בדיוק, תעודה, זה מה שרוצה בדיוק הקדוש ברוך הוא, שאתה תחפש ותדע.
דע את אלוקי אביך ועובדיהו, ציווה דוד המלך את שלמה המלך. איך אני יודע מי זה? למשל, להביא לא בן-אדם מאמין, הוא ליצור שואה. שמעתי, תקשיב, דע.
פירושו, וידעת היום,
וההשבות האלה לבבך, כי השם האלוקים חובתך לדעת. נתנו לך שכל ובינה,
ויש את הכלים, ויש את הספרים, ויש את הבדיקות.
אתה צריך ללמוד.
אתה רוצה לדלג על הכול?
והוא אומר, אני לא, אני חוסך לעצמי ולכם, הדתיים, את הכול.
תנו לי רק פיצים, מעמד הר סיני, ותראו אם אני לא אהיה אור, כמו שאמר הרב,
ותראו אם אני לא אלמד את כל התלמוד וכל המשנה.
זה לא פייר.
אפשר לעשות לך את זה, אבל אתה תפסיד.
אתה תפסיד.
למה?
ברגע מסוים יצר הרע, שהוא השטן, שנקרא העולם המודרני היום,
יבוא אליך בסוף ויגיד לך, מה התלהבת? יכול להיות שחלו שינויים פיזיולוגיים אצל אשתך בתקופה זאת. חזרת מההרצאה, סיפרת לו, תשמעי, הבטיחו לי, אמרו לי,
היא התעוררה מזה, היא שמחה על זה,
היא פשוט מאוד הבריעה והחלימה את עצמה. אני מבטיח לך נאמנה שאת היצר הרע הזה אני אנצח.
אבל אני מבטיח לך שיצר הרע הצליח לנצח את כולם עד היום.
אף אחד לא ניצח אותו כמעט, חוץ מארבעה.
אברהם, יצחק, יעקב ודוד הם היחידים שניצחו אותו. אברהם, כידוע לך, גם עבד עבודה זרה, 40 שנה.
תקן אותי אם אני. איפה זה היה?
מגיל שלוש הוא ידע את אלוקיו ושבר לאבא שלו, תרח, את העבודה זרה.
אברהם מעולם לא עבד עבודה זרה.
40 שנה הוא לא האמין בעבודה זרה, רק בגיל 40 הוא האמין בקדוש ברוך הוא. לא. בגיל 40 הוא השלים את דעתו, אומר הרמב״ם, בהלקאות עבודה זרה, פרק א',
רק אז הוא השלים את דרך ארץ.
רגע.
זאת אומרת,
אתה צריך להבין דבר אחד.
אין לי בעיה
לעשות איתך עסקה כזאת,
אבל אתה צריך להבין,
אני לא מבטיח לך כלום.
זה תלוי בכנות דבריך,
ברצון האמיתי שלך,
אבל בשבילך אני אראה לך אנשים שהיו במצב של מה שאתה אומר הרבה יותר גרוע,
והם היו רחוקים מאוד,
אבל זה לא היה,
תראה לי קונץ,
תראה לי פטנט,
תראה לי נס. לא.
אני אמרתי להם, לא משנה ותלמוד.
אתם תחזרו בתשובה שלמה, גמורה,
ואז תבוא הישועה.
למה?
צריך לשנות את הבן אדם לחלוטין.
יש גזרה על פלוני?
אם הפלוני משתנה והוא כבר לא פלוני,
אז הדין כבר לא עליו.
זה כמו שהחליפו את התיק בפרקליטות.
היה כתוב על שם מישהו,
מישהו הלך ומחק את השם שלו,
שינה שם אחר,
אי-אפשר יותר לבוא אל הבן-אדם הזה בטענה, כי זה כבר לא אותו בן-אדם.
אם אדם משתנה לחלוטין,
יכול לחול מה שאתה מבקש. כבוד הרב, עשיתי דברים מאוד מסובכים בשבילי.
עשיתי דברים שלך, הם מאוד פשוטים. שמעתי. אתה מאמין בהנחת תפילין, אתה עושה את זה עם מלב שבינה. ועדיין. אני הלכתי ועשיתי את זה ב...
מתוק.
אתה לא עושה טובה, נשמה. חולי סרטן עושים מה שהם לא מאמינים,
טיפולים כימותרפיים,
עושים CT, MRI, עושים כל מה שאומרים להם, בולעים כדורים, עושים ככה, עושים ככה, אומרים להם ככה, תלכו לשם, תלכו לים-המלח, תחזרו,
תיסעו לשם, תיסעו לפה.
עושים מה שאומרים, מאמינים, לא מאמינים, אין להם ברירה.
זה מה יש.
אחרי שהם לא מצליחים,
ואחרי שגם הרופאים מרימים ידיים ומגיעים אלינו.
אבל לא הרבה מבקשים במצב כזה,
תראה לי,
לא רוצה להראות לך.
אני לא ביקשתי את זה, אבל... יבוא בן אדם לרופא, יגיד לו,
תוכיח לי שאתה יכול. מה זה תוכיח לי? אדוני, אני רופא, אני יודע מה אני צריך לעשות,
אני אעשה את המיטב
שאני יכול לעשות,
ונקווה שזה יעזור ויצליח.
זה הכול מה שיגיד. נכון, הוא לא יבטיח, הוא לא יתחייב.
מי הוא?
הוא רק רופא.
גם הוא לא יכול להבטיח על עצמו כלום.
אני אומר לך דבר שהשם הבטיח,
אם תשנה את המעשים בתכלית השינוי, אבל בתכלית השינוי, אם מבין או לא מבין,
לא צריך להאמין בכדורים.
אם תאמין בכדור או לא תאמין, העיקר שתשתה אותו. ברגע שאתה שותה אותו, פעולתו נעשית.
אם תאמין או לא תאמין, ותעשה את השינוי,
יכול לחול שינוי.
יכול.
לא חייב,
יכול.
אבל זה היכול האחרון שיכול.
אין עוד יכול אחר.
אף אחד לא יכול לעשות נס,
אף אחד לא יכול לשנות את הטבע. יכולים לפעול רק בגדרי הטבע.
פה אנחנו מדברים מעבר לטבע.
ובוא אני אראה לך דוגמה אחת או שתיים,
בשביל שתראה שמה שביקשת אפשרי, אבל אם שומעים
בדיוק למה שאומרים, בדיוק אבל.
בבקשה,
ניסים התותח.
השאלה אם אתה מוכן
לחזור בתשובה שלמה,
קומפלט, בלי שאלות,
בלי תהיות.
תברר אחר כך, אין בעיה, יש זמן.
מה?
יכול.
אבל אתה צריך לנצל את המעמד הזה קודם,
הוא לא יחזור.
אתה צריך זכויות, אתה מבין מה אני מדבר?
לקדש שם שמיים ברבים.
זה לא זאת אומרת, זה עם האמת.
עם האמת, בטח, מה האמת.
אבל מה זה אם נזכור על זה?
לא.
אם תדע כבר את האמת,
יכול להיות שכבר יהיה מאוחד.
האמת, אתה יודע מה זה האמת?
שבן אדם משליך
את תהבו על הקדוש ברוך הוא בביטחון גמור,
ושם את עצמו בידו כמו תינוק שמאמין באביו.
כמו שבן לא שואל את אבא שלו שאלות כשהוא קטן,
אותו דבר.
אנחנו קטנים, לא רואים אותנו ממגדל שלום.
קטנים קטנים.
כבוד הרב, לצערנו הגעתי למצב שאני אומר, ויקוב הדין את העם.
לי אין בעיה, זו בעיה שלך.
אני מנסה לעזור לך.
אתה רוצה לצאת למלחמה מול בורא עולם,
חשבון שלך.
אם אתה רוצה עזרה,
אני אומר לך מה אני יודע,
ואני אלמוד ניסיון.
כבוד הרב,
לא בשביל זה הגעתי, אבל אם,
באמת שלא, ויעידו כאן ידדיי. בלי אם. אצל הקדוש ברוך הוא אין אם. תתחיל עם אם, הפסדת.
אין אם.
אז איך אפשר לדעת?
בעיוורון גמור,
בעצימת עיניים.
כשאני הולך במקום שאני לא יודע להסתדר,
אני בוחר את הכי טוב שאני חושב וסומך עליו, אין לי ברירה.
כשאני נמצא במלחמה ואני לא מתמצא,
אני אלך אחרי החייל הכי מצטיין.
מה יש יותר טוב מזה?
ואני אסמוך עליו שיוציאו אותי מהקרב.
בכל מקום שאני אלך, אני אחפש את הכי טוב שאני יכול לסמוך עליו,
כיוון שאני לא יודע להסתדר לבד.
ובלית ברירה,
אני אטיל את יהבי עליו.
אז אם הוא קיים,
ואני מקווה שהוא קיים,
אני מבקש שיעזור לי להבדיל בין טוב לרע.
אל תדאג, תעשה מה שאני אומר, בעיוורון גמור, תקשיב טוב,
ובעזרת השם ייתכן מאוד שיבצבץ עליך האור שאמר לך הרב שטיינמן.
אני עדיין חושב שהוא התכוון למי שהיה לידי, אבל בסדר. מה לעשות? כי היית בחושך, לא ראית.
תודה רבה לך, כבוד הרב.
תהיה בריאה.
כן,
יש פה רק אישה שארגנה את הערב, יש לה בת חולה.
היא רוצה להגיד כמה מילים.
קודם כול, אני מאוד מתרגשת מהמעמד הזה,
וערב טוב לכל הציבור שהגיע לכבד אותנו במעמד המרגש הזה,
לרפואת הבת שלי, שרה אפרת.
לפני שאני אתחיל בסיפור המחלה שלה,
אני רוצה להודות לארגון שופר, ובראשם לכבוד הרב, הרב אמנון יצחק שליטה,
שטרח והגיע עד לדימונה,
וכן לרב שאלתיאל יעדי ולרב פנחס מזרחי, שהוא ממש טרח והודאג לארגון הערב.
תודה אחרונה,
לפני שאני אתחיל, לאישה מאוד מאוד יקרה שנמצאת איתנו פה,
היא מתנדבת מארגון חיינו,
שהיא נמצאת איתנו תמיד בבית החולים, מלווה אותנו כבר תקופה של שמונה חודשים, הילדה.
היא מסייעת לנו והיא מגיעה איתנו יום-יום, כשאנחנו נמצאים בבית חולים, היא מגיעה אלינו, באמת מגיעה לה מחיאות כפיים.
וכעת אני רוצה לספר על הילדה שלי, שרה אפרת.
כששרה אפרת נולדה, אז באמת הייתה שמחה גדולה בבית.
לאחר חודש אני רואה כמו משהו שקוף בתוך העין שלה.
אני אומרת לבעלי, ליאור, אתה רואה משהו בתוך העין שלה?
הוא אומר לי, אני לא רואה כלום.
אני אומרת לו, אבל אני רואה משהו שקוף, מה זה?
עובר יום ונעלם, עוד יום וגם נעלם.
אני אומרת, ריבונו של עולם, מה יש פה?
זו ילדה ראשונה שלי, זו תינוקת ראשונה, מה יש לה?
הייתי אצל ההורים שלי בשבת,
ואני אומרת להם, אתם רואים משהו בתוך העין שלה?
לא רואים כלום.
אמרתי לאמא שלי, תשמעי, זה לא עסק.
עכשיו תיקחי אותה לרופאה, תראי מה יש לה בעין. זו ילדה ראשונה שלי, אני רוצה לראות מה יש לה.
לקחנו אותה לרופאת משפחה פה בדימונה,
והרופאה בודקת, היא אומרת, אני לא רואה כלום.
היא אמרה, אבל אני לא רופאת עיניים,
תיקחו אותה לרופאת עיניים.
שלחו אותנו לדוקטור רוזנטל בבאר-שבע, מומחה לעיניים.
הגענו לדוקטור רוזנטל והרופא אומר לנו, אני אשים לה טיפות בעין ועוד רבע שעה אני אבדוק אותה.
עבר רבע שעה והרופא התחיל לבדוק אותה.
הוא אומר לנו, תשמעו, אני אצטרך לשים לה עוד פעם טיפות ואחר כך אני אסביר לכם.
ראיתי את הפנים של הרופא, אמרתי לו, דוקטור, עכשיו תסביר לי, אחר כך תשים לה טיפות.
הוא אומר לי, טוב, תקראי לי אמא שלך.
הרופא מראה לי מבנה של עין מפלסטיק.
הוא אומר לי, את רואה את הרשתית הזאת?
הרשתית
בעין של הבת שלך פגועה.
התחלתי לצעוק, אני אמרתי לו, דוקטור, מה יש לה?
מה זה עיוורון?
מה יש לה? תגיד לי.
הוא אומר לי, גברת, תהיי אופטימית.
והוא שלח אותנו להדסה עין-כרם.
התקשרתי לבעלי, אמרתי לו, עכשיו אתה מגיע לבאר-שבע.
התקשרתי לאבא שלי, אמרתי לו, אבא, עכשיו נוסעים לרבי אלעזר.
אני לא יודעת מה יש לה, הוא לא אמר לנו.
נסענו לרבי אלעזר אבוחצירא,
ובעלי ואבא שלי הכניסו את הילדה,
והתשובה של רבי אלעזר היתה, נתפלל שיינס.
אמרתי, לפי המילים האלה יש פה משהו.
בעלי אמר לי, מתי את רוצה לנסוע היום? מחר זה יום חמישי. אמרתי לו, אני לא משתגעת, עכשיו אני נוסעת.
אני רוצה לדעת מה יש לילדה.
נסענו להדסה עין-כרם,
הגענו ב-12 בלילה.
הכניסו אותנו למחלקת עיניים,
זו ילדה, סך הכול בת חודש ושבוע.
הגענו למחלקת עיניים,
התחילו לעשות לילדה בדיקות נוראיות,
צילום CT, רנטגן, מכשירים בעיניים, טיפות, הילדה צורחת, סך הכול בת חודש.
אני אומרת לדוקטור, את יכולה בבקשה להגיד לי, מה יש לילדה שלי?
היא אומרת לי, תפסיקי להיות לחוצה,
אני צריכה להמשיך בבדיקות.
היא המשיכה בבדיקות.
אחרי שלוש שעות של מתח נוראי, אנחנו יוצאים, נכנסים מהמחלקות,
ב-0300, לפנות בוקר, ביום חמישי,
הרופאה יוצאת ואומרת לנו,
לתינוקת הזאת, לבת שלכם, יש את אחד הגידולים.
התחלתי לצעוק, אמרתי לה, דוקטור, איזה גידול?
והיא אמרה, גידול סרטני.
אני לא יכולה לתאר לכם, קשה לי לתאר לכם כאילו נחרב העולם.
פשוט, כל מי שהיה שם, בעלי, אבא שלי, כל מי שהיה איתנו,
אי אפשר לתאר מה היה. רעידת אדמה, פשוט.
ירדנו למטה, הורידו אותנו למיון,
לא יכלנו, אבא שלי אמר, בוא נצא בחוץ. היה נורא קר, זה היה חודש אלול.
כיסינו את הילדה בהמון צמיחות,
ויצאנו בחוץ ואמרנו, בורא עולם,
אתה אבא גדול שבשמיים,
אתה הבאת לי את הילדה הזאת, זה חודש אלול, תרחם עליה,
תרחם עליה זה חודש אלול, תשלח לה רפואה שלמה.
ככה התחלנו לבכות, ובכינו.
אמרתי, בורא עולם, אתה נתת לי אותה, תרפא אותה.
ואז
נכנסנו למחלקה,
ולמחרת הגיע הרופא,
הוא הסביר לנו, אמר לנו, תשמעו,
אתם משתחררים כרגע לשבת, ויום ראשון תחזרו לסדרת בדיקות.
יום ראשון חזרנו לסדרת בדיקות,
בגלל שזו תינוקת,
כל בדיקה זה 10-12 שעות בצום.
איך אפשר להרגיע תינוקת בצום 12 שעות?
בעלי מחזיק אותה, חמותי מחזיקה אותה, נותנים לה מוצא, צוברת מיד ליד,
היא עברה מיפוי עצמות,
ניכור מהגב, כל מיני בדיקות ממש לא נעימות.
כבר באמצע השבוע הזה היה נורא קשה.
גיסי דאג לנו שהוא לקח אותנו לרבי דוד אבו חצירה.
אמרתי לאבא שלי, אני כבר לא יכולה, זהו, רק מהבדיקות האלה כבר אין,
לא יכולתי.
נסענו לרבי דוד, ביקשנו אישור מבית-חולים,
הם אישרו לנו נסיעה של כמה שעות, הגענו לרבי דוד,
רבי דוד אמר לנו,
אפרת, השם שלה היה בהתחלה אפרת, הוסיפו לה אחר כך שם שרה.
הוא אמר לנו, אפרת, זה היפוך אותיות, תרפא.
והוא אמר לנו שהגוף יהיה בסדר, הבדיקה של הגוף תהיה בסדר.
באמת, כל בדיקה לקח זמן עד שחזר, ואז הרב הרגיע אותנו ואמר, הגוף יהיה בסדר.
טוב,
אחרי הבדיקות האלה, אפרת קיבלה שישה טיפולים כימותרפיים.
כל טיפול, אני לא יכולה לתאר לכם מה זה טיפול כימותרפי לתינוקת.
בחילות, כאבי בטן,
הרופאים לא יודעים מה יש לה. זאת אומרת, זה לא כמו אדם מבוגר שיכול לומר, יש לי בחילות, אז נותנים לו תרופה נגד בחילות. היא תינוקת. זו היתה קטסטרופה נוראית.
כל טיפול זה היה ממש לא נורמלי.
בבדיקות האחרונות שנערכו לה עם פרופסור פאר בהרדמה אמרו לנו שהילדה בעין אחת איבדה את הראייה,
ואין סיכוי שהיא תראה, כי כבר הגידול אכל את העין.
בבדיקה האחרונה, לפני שלושה שבועות, אמרו לנו שהגידול בעין השנייה גדל.
מחר, בעזרת השם, אנחנו צריכים להיות בהדסה עין-כרם ב-0900 בבוקר לבדיקה שלישית.
בגלל זה אנחנו כינסנו פה את כולם,
בשביל שכל אחד ואחד יקבל קבלה קטנה בשביל התינוקת,
בשביל שבעזרת השם היא תזכה לראות בשתי העיניים,
והיא תהיה בריאה.
אני רוצה אותה בחזרה בריאה ושלמה בשתי העיניים.
אני מתחננת לבורא עולם, אבא שבשמים, אתה נתת לי אותה.
תיתן לה חיים,
תיתן לה בריאות,
תיתן לה שהיא תראה בשתי העיניים.
אני מתחננת לכל אחד ואחד כאן
שיקבל על עצמו רק משהו קטן,
אשה שלא מדליקה נרות שבת, שתדליק לרפואת הבת שלי, שרה אפרת בת מרים שמחה,
אדם שלא מניח תפילין,
שיתחיל להניח תפילין בשביל התינוקת הזאת,
שהיא לא חטאה.
אני מתחננת אליכם.
ואני מבקשת מבורא עולם שבאמת ישלח לה רפואה שלמה ושנתבשר בשורות טובות, ולא נצטרך לא לבתי-חולים ולא לרופאים,
ויהיה לכולנו רק טוב. תודה רבה לכולם ולכל מי שהגיע.
עזרק וברוך.
כן, יהודים יקרים, מי מוכן לקבל על עצמו ללמוד שעה אחת תורה ורפואתה?
הנה יהודי ראשון,
הנה שני, שלישי, הנה אפילו ידידנו מוכן, אשריך.
אתה גם מבקש ציצית, בכבוד, בכבוד.
בוא.
מי עוד מוכן?
שעה אחת. הנה, עוד יהודי, עוד יהודי. תרימו את היד גבוה. יהודים יקרים, כל שעה שמצטרפת זה חשבון גדול שיכול להציל את הילדה הזאת.
תבורכו מפי עליון, והשם ימלא משלות לבכם לטובה. מי מהנשים מוכנה לקרוא עשרה פרקי תהילים ביום לרפואתה?
שתרים את היד.
יישר כוח ותבורכו מפי עליון,
כל אלה שמקבלים על עצמם. עוד בקשה אחת קטנה.
שתי הלכות. מי מוכן ללמוד שתי הלכות ביום?
שתי הלכות,
לשון הרע או משולחן ערוך.
דבר גדול, כל לשוני הלכות בכל יום,
מובטח לו שהוא בן לעולם הבא. שתי הלכות, תרימו את הידיים,
השם ימלא משאלות לבכם לטובה.
וכמו שביקשה אמא, מי שיכול להתחזק בתפילין, בשבת,
בטהרה, בכשרות, בכל מה שרק אפשר,
כל זה יהיה לרפואת אפרת,
שרה אפרת,
בת מרים שמחה שתרפה בכל איבריה וגידיה ובפרט בעיניה,
מהרה. בשורות טובות. בוא, בכבוד.
תעשה ברכה.
תן לו מיקרופון.
ברכת שאחיינו ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שאחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.
רגע. אמן. רגע.
עכשיו רק רגע, יהודים יקרים, ששששש.
אני מציע לך עוד פעם, לפני הפגישה,
לקבל עליך תשובה שלמה בלי שאלות.
תשמע לי.
בלי שאלות.
הוא ידריך אותך, הרב שיושב לידך.
תשובה שלמה זה לא קשה.
זה הרבה יותר קל מכל טיפול, מכל הרופאים, מכל הבעיות, מכל בכול, מכל כול.
זה גם כיף.
אחר כך תבין,
היהודים אמרו תמיד, נעשה ונשמע אחר כך.
הגויים אומרים,
למה?
תסביר לי.
זה ההבדל בינינו לבינם. אתה יהודי.
זה ההבדל.
ואני אתן ברכה במעמד הזה, כי זה קידוש השם,
וקידוש השם יש לו כוח גדול מאוד להועיל לאשתך.
לכן אני אומר...
גם לבוט שלי.
כן. אז כי את הזכות הזאת,
שאתה כרגע במקום כזה והסכמת בשביל רפואתה של ילדה,
כל שכן בשביל אשתך והילדה שלך,
שזה יועיל גם להם.
וזו לא הקרבה גדולה. לשמור מצוות זו לא הקרבה כל כך גדולה.
אם תחליט,
יש כוח גדול מאוד. כבוד הרב, הלכתי קדימה.
הלכת.
כן. יוצא לדרך?
אני יוצא לדרך.
מה השם של האישה?
אורנה.
אורנה בת?
קלודין.
קלודין.
השם ירפא אותה ברפואה שלמה בכל איבריה וגידיה בזכות התשובה השלמה של בעלה,
מהרה! אמן. גם את הבת שלי. בשם הבת?
מעיין בת אורנה. מעיין בת אורנה.
תרפא ברפואה שלמה בכל איבריה וגידיה בזכות התשובה השלמה של אביה,
מהרה! אמן. שיהיו לך בשורות טובות. תגיד אמן. אמן.
ואנחנו ניפגש בעזרת השם להשלמה.
שיהיו בשורות טובות.
כן.
אסתר בת שושנה, רפואה שלמה, וברכה בתפרד, רפואה שלמה.
אמן.
כן.
ברוכים תהיו.
כן.
הוא רצה לשאול משהו. כן, תן לו.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. זה מאוד מרגש, כל המעמד הזה.
יש לי שתי שאלות.
השאלה הראשונה היא,
האם הצונאמי שהיה במזרח אסיה בא לומר איזה רמז מסוים לעולם,
ובפרט לישראל?
והשאלה השנייה היא,
באחת מהפגישות הרב אמר,
שאלנו את הרב
מה זה אומר, בקום עלינו אדם.
והרב ענה, שלפי אמרכו,
בקום עלינו אדם, זאת קליפת ישמעאל.
במקום אחר בתורה הקדושה כתוב,
אתם קרואים אדם ולא אומות העולם.
במקום נוסף נאמר,
מחרבייך ומהרסייך ממך יצאו.
איך הרב יכול לקשר לי את העניין הזה של בקום עלינו אדם?
האם זה קורה בזמננו?
ומה אנחנו יכולים לעשות
על מנת לתקן את העניין הזה?
טוב.
בקצרה, צונאמי בא להגיד לכל העולם כולו את כוחו וגבורתו של הקדוש-ברוך-הוא.
ידוע שבמזרח הרחוק יש עבודה זרה, וזה המרכז העולמי שכולם נוהרים אליו לקבל
במרכאות רוחניות.
ולצערנו הרב, הקדוש-ברוך-הוא אוסר לא רק על היהודים עבודה זרה, אלא גם שבע מצוות בני-נוח הן אסורים בעבודה זרה, זאת אומרת, כל אומות העולם.
על כן,
בהגיע הזמן ובהצטבר ובגודש הסאה שהגיעה,
קרה מה שקרה.
כמובן שקודמים לכך כבר אירועים דומים ואחרים
שמראים שהקדוש-ברוך-הוא זועם על העולם.
לפני כן, בכמה חודשים רק,
הייתה רעידת אדמה 6.3% באיראן, שמתו 50,000
ועוד מאות אלפים שנפגעו.
העולם לא מבין ולא מתעורר, אז קורה צונאמי, וזה כבר 200 וכמה אלף ומיליונים חסרי קורת גג,
וזה הולך ומתגבר.
ואם שמעת את אחת הקלטות הקודמות שלי, אז אמרתי שבישראל עתידה להיות
רעידת אדמה 10 בסולם ריכטר.
לא 9.3%
כמו בצונאמי,
עשר.
וזה שוב פעם,
לפי סייסמולוגים שאומרים כבר מראש, וזה תואם את זכריה יג', שכתוב שתהיה רעידת אדמה בהר הזיתים ייבקע חציו ימה וחציו מזרחה
למרחק של 40 קילומטר,
כמו שאומר המלבים שם.
זאת אומרת,
זה רמז,
אך אמרתי, תראי, תקחי מוסר.
הקדוש-ברוך-הוא אומר, כשאני מכה את אומות העולם על מעשיהם,
זה בא ללמד אתכם שתיקחו מוסר.
תשימו לב,
אני מלכה לידכם,
בשביל שתשימו לב, זה יכול להתקרב אליכם.
אחרי רעידת האדמה שהייתה באיראן היו במרחק של שלושה חודשים, ארבעה חודשים, שתי רעידות קלות אצלנו,
4.7 ו-5.2. זאת אומרת, זה מאותת לנו.
לעניין אדם,
אנחנו קרויים אדם, נכון, אבל ישמעאל קרוי פרא אדם.
ודבר נוסף,
עתיד לשלוט תשעה חודשים בכל העולם כולו, והמוסלמים השתלטו על העולם לפרק זמן זה,
כמו שכתוב בגמרא,
שעתידה לשלוט מלכות הרשעה תשעה חודשים בישראל ובעולם כולו.
גוג ומגוג התרחש באחרונה,
ולאחריו תבוא הגאולה.
זאת אומרת, אנחנו קרובים לכל האירועים האלה,
והעולם המודרני, כמו שהזכרנו בתחילת הערב,
הוא זה שמזרים אותנו לכיוון הזה.
עכשיו,
דבר נוסף שאנחנו צריכים להבין,
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו,
אלו רשעים שבישראל,
שעומדים נגד תורת ישראל ונגד אלוקי ישראל,
והם בעצם החריבים מבפנים.
אבל הקדוש ברוך הוא, יש לו את הסבלנות ואת הזמן והחיתוי שהוא בוחר תמיד,
איך לטפל בכל אחד.
אף אחד לא נמלט מדינו של הקדוש ברוך הוא,
אלא אם כן הוא חוזר בתשובה,
ואז הוא מכפר על עוונותיו. במידה שלא,
הוא יבוא על עונשו. זה עניין של זמן.
ומי שמסתכל אחרי עשרות שנים אחורה,
רואה עד כמה צדקו חכמים בדבריהם.
אשר יעזור שאנחנו נהיה מהחכמים ולא נצטרך
להיספות ברעה.
תודה רבה, רב. אני רק רוצה להגיד לכם, יהודים יקרים,
דבר אחד חשוב,
ואולי גם זה יצטרף לרפואת כל אלה שזקוקים.
קידוש השם גדול,
לא כל בן-אדם זוכה.
ומצוות קידוש השם היא מצווה גדולה ביותר.
יש קצת רעשים.
קצת רעשים.
יש לי כל פעם קצת,
שים לב.
קידוש השם זו מצווה גדולה מאוד.
כתוב, לא תחללו את שם קודשי ונקדשתי בתוך בני ישראל.
יש מצווה לא לחלל את השם, ויש מצווה לקדש את השם.
לקדש את השם ברבים זו זכות גדולה ביותר לאין שיעור.
אין יותר מזה.
והיא זכות שיכולה להגן על האדם
לאורך ימים ושנים.
במכות מצרים שהזכרנו קודם נתקדשו בכורי ישראל שהיו במצרים
בזכות מכת בכורות.
ולפני העגל הבכורים בישראל היו למעשה הכהנים שהיו צריכים להקריב את הקורבנות בבית-המקדש.
אחרי העגל הם נפסלו,
כיוון שהם היו שותפים בעגל.
ושבט לוי, שלא חטא, קיבל את הכהונה במקומם.
ועתידות הבכורות
לשוב לעבודה בזמן בית-המקדש.
אבל במה נתקדשו בני ישראל הבכורים?
קדש לי כל בכור פטר רחם בבני ישראל, לי הוא.
במה נתקדשו?
בזה שנעשה קידוש השם על-ידם באופן פסיבי. הם לא עשו כלום,
אבל בגלל שהיו הבחנה והבדלה שהשם הכה את בכורי מצרים
וראו שבכורי ישראל לא לקו במכה הזאת,
על-ידם נעשה קידוש השם.
הם לא פעלו מאומה, הם לא עשו שום דבר.
אבל בזה שהם זיכו את הרואים והשומעים לדע שנעשה קידוש השם על-ידי המכה הזאת,
הם זכו לקדושה להיות כהנים ולשמש בבית-המקדש.
תארו לכם מעתה מי שזוכה לקדש שם שמים באופן אקטיבי בממונו או במעשיו,
אשריו ואשרי חלקו,
ומי שזוכה לעשות זאת ברבים,
על אחת כמה וכמה שכרו,
ומי שזוכה לעשות זאת לטובת הרבים,
אין שיעור לשכרו.
במצרים לא רק נתקדשו בכורי ישראל,
אלא גם בהמות ישראל.
כיוון שגם הבהמות,
בכור בהמה של מצרים לקטה,
אז גם הבכורים של הבהמות נתקדשו. קדש לי כל פטר רחם,
באדם ובבהמה לי הוא.
אז תארו לכם מה זה. אפילו בהמה יכולה להתקדש בקידוש השם.
אני רוצה לזכות אתכם
בקידוש השם גדול לאין שיעור.
אנחנו משתדלים מאוד מאוד מאוד,
מאז שעמדנו על דעתנו לקדש שם שמים,
ועד כמה שיותר בפרהסיה וברבים,
אף-על-פי שזה לא פחות,
הם עושים את זה גם בצנעה וביחיד.
אבל קידוש השם ברבים, כמו שאנחנו עושים בחנוכה, פרסום מניסא,
לפרסם את הנס ברבים זה דבר גדול מאוד.
השם זיכה אותנו לחלק עד היום 14 מיליון קלטות, טייפים, וידאו,
CD חינם לעם ישראל בארץ ובעולם כדי שיתקרבו ליהדות,
וברוך השם יש כמיליון יהודים חוזרים בתשובה.
אנחנו לא הסתפקנו בזה ועשינו כל מה שאפשר בשביל להגיע לעוד יותר ויותר יהודים,
ועשינו גם שני אתרים של אינטרנט, שופר.net ושופר.news.co.il,
בשביל שיוכלו להיכנס ולקבל קלטות וידאו חינם, טייפ חינם,
דברי תורה חינם, הכול חינם חינם חינם.
לא רק זה, אלא ידענו שיש אנשים שלא נוכל להגיע אליהם לא בקלטות ולא בוידאו,
לכן אמרנו שנגיע אליהם לבתים או למקומות חלוקה ציבוריים חינם בשני עיתונים.
עיתון אחד זה ארבע כנפות
לדתיים ועיתון אחר זה שופר.news לחילונים.
אלה עיתונים שמופצים ב-100,000 עותקים ברחבי הארץ חינם כל שבוע.
ולא הסתפקנו בזאת לאחרונה,
אלא החלטנו שאנחנו גם
מכניסים דברי תורה לבתי-כנסת בכל הארץ, 90,000 עותקים כל שבוע,
שמונה עמודים בפורמט כרומו-פרוצס, ארבעה צבעים,
גנזי המלך,
דברי תורה מהסוג שהזכרתי בתחילת ההרצאה, אם שמתם לב,
עם המשל והנמשל, זה רק חצי עמוד.
יש שם שמונה עמודים כאלה,
ואנחנו מתכוונים להגדיל את זה יותר.
בשביל לעשות את כל זה צריך משאבים רבים, כי ההוצאות הן מרובות ביותר.
כל שבוע, רק לעיתונים,
בלגינזה זה כ-100,000 שקל לשבוע.
חוץ מהקלטות והווידאו וה-CD ו-50 עובדים,
ובארץ ובעולם,
עבודה גדולה. שופר זה ארגון חובק עולם.
אני רוצה לשתף אתכם שתזכו גם להיות שותפים לקידוש השם בדור הזה בכסף קטן
מכספי מעשרות שלכם,
שבלבכי אתם צריכים לתת.
והקדוש ברוך הוא מחזיר בגדול.
ונתנו,
כשנותנים, זה חוזר, אותן אותיות, ונתנו.
מההתחלה כתוב ונתנו,
תקראו מהסוף גם לנתנו.
אותו דבר.
מה שהולך, חוזר, הקדוש ברוך הוא מחזיר.
18 דולר לחודש מכספי מעשר מקבלים,
חוץ ממה ששותפים בכל ההפצה והפעילות,
מקבלים, אלה שתורמים,
בית מלון סוף שבוע חינם
בהשתתפותנו ורבנים נוספים, שישי-שבת חינם
לכל אחד שנותן 18 דולר.
טיול לקברות צדיקים,
חינם
פעם בשנה.
כל חודשיים קלטות וידאו או סידי או טייפים או ספרים, חינם.
עיתון מנוי חודשי, חינם
למשך שנה,
גנזי המלך,
חמישה עלונים,
חינם,
וחמישים סידי לצפייה ומחשב סרטים שלנו, חינם במעמד זה.
נותנים בערך 900 שקל לשנה ומקבלים 3,500 שקל בחזרה.
ושותפים בכל הפעילות שעושים בארץ ובעולם מכוח
הצדקה הזאת והתרומה שהיא מכספי מעשר.
וכל זה אפשר לכוון לרפואה,
להצלחה, לישועה.
ניתן לכתוב על הוראת קבע את מי רוצים שיתברך,
ובעזרת השם גם נברך.
ואפשר לכוון לכל החולים שהיו כאן הערב,
ואלה שרוצים לכוון בעבורם.
והזכות הזאת היא זכות שנקראת קידוש השם וקירוב עם ישראל,
וגדולה מפדיון שבויים,
כי זה פדיון בנפש ולא בגוף.
פעם קראו לו השטן, כולם ידעו להיזהר ממנו.
כשאתם באתם מחוץ לארץ, או אבותיכם,
שם ידעו מה זה השטן.
הוא, וואו, ככה היו קוראים לו בשמו, לא אמרו משהו אחר. זה השטן, תיזהר, זה השטן, תיזהר, זה שטן. וואי וואי וואי, כולם פחדו.
אבל הוא עשה החלפת השם, ולאט לאט ככה עלו לארץ, הוא הפך להיות יצר הרע. כזה חמודי, יצר הרע חמוד כזה, קצת ככה, יש לו עצות, לא כל כך, אבל אפשר להסתדר איתו.
בתימנית זה יוצא יותר טוב, קוראים לזה יצר הרע, כזה נחמד, אפשר ללטף אותו, יצר הרע.
אבל הוא ראה שבכל אופן גל התשובה מכה הדים, והרבה אנשים חוזרים בתשובה,
ויצר הרע הפך להיות גם כן דבר מפחיד שצריך להתרחק ממנו,
אז הוא התחנן ובכה.
והשמאל עשו לו החלפת השם,
קראו לו עולם המודרני.
עכשיו הוא נקרא עולם מודרני.
העולם המודרני,
תן פלוויזיה,
אינטרנט,
לכלוך,
כל השקר, כל ההיתוי, כל הסחוק, כל הליצנות, כל התרבות הזולה, כל השטויות והאבלים, רקנות, אפסיות, פוליטיקות, תכחנות, שום דבר לא אמיתי.
שום בן-אדם כמעט לא אמיתי.
הכל רק תן לי, תן לי, תן לי, מה משיגים, איך חיים, איך מעבירים את החיים, וזהו.
תודה רבה.
תודה רבה.