בימות משיח הכל יגדל מוכן!
- - - לא מוגה! - - -
אז מה הכוונה שהאדם לא יעשה שום דבר?
אין הכוונה שהאדם לא יעסוק בשום דבר מהדברים הטבעיים ויישב בחיבוק ידיים.
האדם מצידו,
בהיותו נזר הבריאה,
צריך לעשות את המוטל עליו.
כמו שנאמר,
וברכך אדוני אלוהיך בכל אשר תעשה.
אז צריך לעשות מעשים.
מה צריך לעשות?
צריך לחרוש,
צריך לזרוע,
כל המלאכות הנצרכות.
אתה לא יכול לשבת להגיד, לא,
אני לא אעשה כלום,
וה' יצמיח לי את הכל ויעשה לי הכל. זה עוד מעט.
ואם מות משיח,
ככה יהיה.
בעצים אנחנו נקבל חליפות,
נקבל חלות,
הכל יהיה מוכן.
טבעי, יגדל מוכן, לא צריך בכלל, כמו שהאדם הראשון חי.
הכל מוכן.
אתה לא צריך לעשות 11 מלאכות עד שיהיה לך לחם.
לא.
אבל בינתיים?
בינתיים צריך לעשות מעשים.
לחרוש, לזרוע וכו'.
וזאת למה?
כך גזרה חוכמתו העליונה,
שהכל יעבור דרך השפופרת שקוראים לה טבע.
אבל אדם צריך, בשעה שהוא נמצא בטבע,
חורש וזורע,
ועושה את כל הפעולות, צריך לדעת
שהטבע לא מועיל כלום אפילו במשהו.
הרי בשמיטה,
השם מחייב אותנו ושבתה הארץ.
בשנה השביעית.
וצריך לשמט אותה.
ומה הוא מבטיח?
שבשנה השישית יהיה לך לשלוש שנים.
ומה אתה עושה? אותה פעולה כמו כל שנה.
אז איך זה בשישית נהיה לשלוש שנים?
אין טבע.
אם אתה עושה את הציווי שלי ואתה מתבטל, מראה שאין טבע,
אני אראה לך שמה שחשבת שטבע נותן
זריעה לשנה,
אני אראה לך שזריעה רגילה מביאה לשלוש שנים.
למה? כי אני אברך
את האדמה ואת היבול שלך.
כי שמעת לי.
אם אתה שומע לי, תחול ברכה בכל מעשה ידיך.
אין טבע.
הכל זה בגזירת עליון.
אז צריך לדעת שהטבע לא מועיל כלום.
כי אם הוא מאמין אפילו במשהו,
בשיתוף הטבע עם הבורא חס ושלום,
הרי הוא מערער את יסודי האמונה.
וזוהי מחשבת פיגול בחמץ שאסור במשהו.