קלטת טייפ מס' 399 מדעני הזבובים

- - - לא מוגה! - - - 

איינשטיין.

יושב מדען כמו איינשטיין ועושה מחקר. אתה יודע, הם עושים מחקרים על ג'וקים, על נמנים, על וירוסים, על כל מיני דברים.

היה פרופסור אחד, מדען, שעשה מחקר על זבובים.

זבובים.

לקח זבוב,

זבוב, עשה לו פס,

שם סרגל ושם זבוב עם ארבע כנפיים.

אמר לזבוב, זבוב, קפוץ.

הזבוב קפץ, רשם זבוב עם ארבע כנפיים, קופץ עשרים סנטים.

הוריד לו שתי כנפיים.

הוריד לו שתיים, אמר לו קפוץ, קפץ עשר סנטים. כתב זבוב עם שתי כנפיים, קופץ עשר סנטים. הוריד לו כנף אחת, נשאר עם אחת. אמר לו קפוץ, קפץ סנטים.

כתב, זבוב עם כנף אחת, קופץ סנטים. הוריד לו גם את הכנף האחרונה,

אמר לו, קפוץ!

לא קפץ. כתב, זבוב בלי כנפיים, לא שומע.

זה המדענים שלך.

אם בן אדם יש לו שכל,

התבונן. מי עשה זבוב? מי עשה לו כנפיים? ממה זה נהיה? מפיצוץ? אתה ראית פעם פיצוץ עושה כוס חד פעמי?

חיינשטיין.

קלטת מס'

399, מדעני הזבובים.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

נוכרי הגיע להלל הזקן ואמר לו,

רצוני שתלמד אותי את כל התורה כולה על רגל אחת.

הלל הזקן אומר לו,

מה ששנואי עליך לא תעשה לחברך,

זוהי כל התורה כולה.

בשאר פירוש, לך תלמד.

פלא פלאות.

אפשר ללמוד את כל התורה כולה על רגל אחת ביום אחד?

בקשה מוזרה.

אבל הלל הזקן,

משיב תשובה ואומר לו,

מה ששנואי עליך לא תעשה לחברך,

זוהי כל התורה כולה.

איך יכול להיות?

מה, לא צריך תפילין?

לא שבת? לא כיפור? לא ראש השנה?

אין חמץ בפסח?

איך זה יכול להיות?

אלא מה אמר לו הלל?

אמר לו,

אני אתן לך את המפתח שבעזרתו תוכל לקיים את כל התורה כולה.

מהו המפתח?

מה ששנואי עליך לא תעשה לחברך.

איך זה מפתח לקיום כל התורה כולה?

אלא בכל אדם מאיתנו יש שתי תכונות יסוד בנפש.

אחת זה כוח האנוכיות,

אגואיזם,

או איך שקוראים לזה, חכמים, זיכרונם לברכה, כוח הנטילה.

נטילה זה לקחת.

אדם שהוא אנוכי, אגואיסט, חושב רק על עצמו.

בכל דבר הוא חושב, מה יצא לי מזה?

מה התועלת שתצמחני מזה?

הוא כל הזמן חושב רק מנקודת מבט אישית אנוכית.

כבר כשנולדנו ילדים קטנים,

כל אחד מאיתנו בקושי למד לדבר,

אבל כבר למד לומר,

זה שלי, זה שלי, זה שלי.

כל דבר שהוא נגע, ראה,

ישר התנפל ואמר, זה שלי,

גם מה שלא שלו.

מי שמשייך כל דבר אליו וזה שלו,

זה אנוכיות,

וזה אגואיזם,

וזה כוח הנטילה.

יש עוד כוח באדם, קוראים לו כוח הנתינה,

שאדם

רוצה לתת, לתת, לתת.

כמה לתת?

לתת לכל העולם כולו.

כמה שאפשר יותר לתת.

כוח כזה נמצא גם באדם הרגיל.

לכל אדם יש את הכוח הזה.

רק מה? אנשים מצמצמים את הכוח של לתת,

כוח הנתינה,

רק לקרובים שלהם, למשפחה,

וכמה חברים.

אבל מכל השאר הם מצפים לא לתת להם, אלא לקבל מהם.

שני הכוחות האלה נמצאים בכל אדם מאיתנו.

רוב בני האדם בעולם רוצים רק ליטול, לקחת.

מעט מאוד אנשים מוכנים רק לתת.

לתת ולתת.

הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בדמותו ובצלמו,

והוא ציווה אותנו בתורה, והלכת בדרכיו.

מהו רחום, אף אתה יהיה רחום.

מהו חנון, אף אתה יהיה חנון.

מהו גומל חסדים,

אף אתה יהיה גומל חסדים.

עולם חסד ייבנה?

הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בחסד?

הוא לא היה חייב לאף אחד כלום?

לא היה עוד מישהו.

והוא ברא את העולם חסד?

גם אתה תתחסד עם כל העולם. תיתן ותיתן ותיתן.

כל מה שיש לנו זה לא שלנו.

כל מה שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא, חוכמה,

גבורה,

עושר,

כל מה שאנחנו מקבלים זה מתנות אלוקיות,

קיבלנו מהשם למטרה אחת,

להשתמש בזה ככלים בשביל לעשות את רצון הבורא.

כל מה שעודף יותר ממה שאנחנו צריכים,

זה מיועד לכולם, לכל האחרים.

זאת אומרת, ככה רוצה הקדוש ברוך הוא שעולמו יתנהג.

נגיד שאצלי עובד חשמלאי,

אני לקחתי את החשמלאי והוא עובד אצלי בשכר.

קניתי לו ארגז כלים.

של מי הכלים?

שלי, אני קניתי לו.

הוא הולך לעבודה ומתקן

בעיית חשמל.

בסוף התיקון הוא שואל, איפה הכלים שלי?

הוא לא אומר, איפה הכלים של בעל הבית שלי?

הוא קושר את הכלים אליו וקורא להם הכלים שלי. זה שלו?

לא.

יום אחד אני אגיד לו, לך הביתה,

הוא ילך בלי הכלים,

כי הם לא שלו, הם שלי.

הקדוש ברוך הוא בעל הבית של כולנו,

אנחנו עובדים אצלו בשכירות.

מתי שהוא ירצה הוא יפטר אותנו,

מתי שהוא ירצה הוא ישאיר אותנו,

מתי שהוא ירצה הוא ייתן לנו כלים כאלה או אחרים,

מתי שהוא ירצה הוא יוסיף לנו כלים.

הכול תלוי עד כמה אנחנו משתמשים בכלים למטרות שהוא רצה.

הקדוש ברוך הוא נותן לנו כלים.

מה הם?

נחזור, חכמה, בריאות,

ממון, גבורה,

הרבה דברים טובים נותנים. זה כלים, כלים לעבודת השם. הם לא שלנו, הם בהשאלה.

תן לו משלו, שאתה ושלך שלו.

לא תיתן לו משלו,

הוא ישיל לו.

הוא לוקח את זה אליו.

זאת אומרת,

הכול רק למטרה אחת, לעשות רצונו יתברך. כל הכלים לעבודת השם.

נתן לך הקדוש ברוך הוא קול שהוא נעים,

תזמר לפניו שירים ותשבחות.

נתן לך השם חכמה,

תשתמש בה להרבות כבוד שמיים.

נתן לך ממון,

תעזור לאלה שנכשלים ונדכאים וצריכים.

כל מה שנתן לך הקדוש ברוך הוא, תסתכל סביבותיך,

איך לתת להם.

לכן לא תמצאו בתורה מצווה שאומרת לקחת.

יש מצוות רק לתת.

התורה מחנכת אותנו לתת.

נתון תיתן, פתוח תפתח, הענק תעניק.

התורה אומרת, תן מעשרות,

תן תרומות,

לקט, שכחה, פאה, צדקה, ואחזקת בו.

כל הזמן לתת, לתת, לחנך את האדם לתת,

לא לקחת.

לתת,

לתת,

לא לקחת.

היה אחד

טובע בים,

המציל,

שט אליו עם החסקה.

הוא מגיע אליו

ואומר לו, תן את היד,

תן את היד.

ההוא טובע ככה, לא מושיט את היד. אומר לו, תן את היד,

תן את היד.

לא נתן את היד, מת.

טבע.

חזר לחוף, שאלו אותו, למה לא יצלת אותו?

הוא אומר, לא יודע, אמרתי לו, תן את היד, תן את היד.

לא הושיט את היד.

אמרו לו, שכל, היית אומר לו, קח את היד, קח את היד,

היה, לוקח את היד, יוצא.

פירושו של דבר, אנשים רוצים רק לקחת, לתת, לא מוכנים.

אבל התורה אומרת, לא,

צריך לתת, נתון תיתן, פתוח תפתח, הכול בכפולות.

למה?

יש פעמים שאדם נותן, נותן צדקה.

רע עני נתן לו. למה נתן לו?

לא בגלל העני, בגללו.

הוא לא יכול לאכול כשהוא יודע שהשני מסתכל עליו והוא רעב.

אז הוא נותן לו בשביל להשקיט את המצפון שלו.

זה נתון אחד, הראשון.

התורה אומרת, לא כזאת נתינה אני רוצה.

עכשיו תיתן,

ולא מהסיבה שלך,

מהסיבה שלו.

נתינה כזאת אני רוצה.

זאת אומרת,

אחרי שאתה נותן פעם ראשונה,

יכול להיות שזה מסיבות אגואיסטיות שלך, אנוכיות שלך.

התורה מבקשת, תיתן

בגלל שצריך לתת.

או,

זה המבחן.

השאלה אם כל אחד מאתנו בודק את עצמו,

האם הוא באמת בדרגה כזאת של לתת או לקחת.

כשהוא רואה אנשים, מה הוא מחפש מהם בדרך כלל?

איך לנצל את הקרבה אליהם?

איך להתקרב אליהם?

איך להרוויח מהם?

או שהוא מחפש שיהיו לו חברים בשביל לתת להם.

בדרך כלל רוב בני-אדם מתחמקים מכאלה שנזקקים ומתחברים ליותר בעלי מעמד מהם,

שיוכלו להשתמש בהם ובמה שיש להם.

זאת אומרת שההסתכלות של כל אחד מאתנו בסתם על השני היא הסתכלות קצת יותר מגבוהה, שהשני הוא כלי לשמש את המטרות שלי,

לצרכים שלי.

אני משתדל להיות סביב אנשים כאלה שתמיד אוכל להיעזר בהם, אבל לא כאלה שאני כל היום אצטרך לעזור להם.

ככה בדרך כלל אדם מסתכל עליו וסובב אותו.

נו, אם אדם מסתכל בצורה כזאת, הוא מרגיש שהוא למעלה מאחר.

ומה אמר הלל הנוכרי?

מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך,

תסתכל עליו שווה מול שווה,

כמו שאתה לא רוצה שהוא יסתכל עליך מלמעלה למטה,

ושהוא רק יסתכל במה הוא יכול להשתמש בך לנצל

אותך או את מעמדך בדיוק אותו דבר אתה תסתכל עליו

שווה כשווה.

מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך,

פירושו של דבר.

אם אתה תסתכל על כל אחד שווה,

כל המצוות שבין אדם לחברו שבתורה לא תחטא.

למה?

כי אתה לא מרגיש מעליו.

אז לא תיקום ולא תיטור ולא תדבר עליו לשון הרע,

ולא רכילות,

ולא תוציא עליו דיבה,

ולא תקלל ולא תכה.

כל הדברים האלה לא תעשה. למה? הוא שווה, אתה לא מעליו בשביל לרמוס אותו ברגל גאווה.

לא.

אז כל המצוות שבין אדם לחברו,

אם תלך עם המפתח הזה, מה ששנוא עליך,

לא תעשה לחברך,

אתה כבר צדיק.

ואם בין אדם לחברו

זה כך,

אז בין אדם למקום על אחת כמה וכמה.

אם חבר שלי עוד לא עשה לי כלום,

לא רעה ולא טובה,

ואני צריך להסתכל עליו כשווה,

מי שעשה לי טובות,

או מי שמעניק לי,

או מי שנותן לי כל הזמן,

ודאי שאני חייב לו יותר,

ודאי שאני צריך להסתכל עליו יותר משווה.

אם הקב' ברוך הוא נותן לי חיים בבריאות,

בפרנסה, באכילה, בשתייה, בילדים,

וכל מה שהוא נותן לי,

איך אני יכול לעבור על מצוותו?

אם הוא אומר לי, עשה כך

ואל תעשה כך,

ודאי וודאי שאני צריך לשמוע בקולו.

אם אני מול חבר שלי צריך להיות שווה,

אז אני מול הבורא שלי,

ודאי שאני צריך להשוותו יותר ממני.

ממילא אני אקיים את כל המצוות של בן אדם לחברו,

וכל המצוות של בן אדם למקום.

פירוש הדבר, יהודים יקרים,

אם נשמע על העצתו של הלל הזקן,

הרי שלמדנו את כל התורה כולה על רגל אחת,

וזוהי כל התורה כולה.

אם נרצה לקיים את כל התורה ונקפיד בדבר הזה,

לא נגיע לחטא ולו הקל ביותר.

אבל זה קל לדבר וקשה להגשים, כי צריך רצון,

צריך רצון עז,

צריך רצון אמיתי בשביל שהאדם ירגיש שכולם שווים.

זה צריך.

יש מצווה, לדוגמה אחת, שאם נלמד אותה הערב,

בעיה זה זכרנו.

מצווה בת שלוש מילים.

בצדק

תשפוט עמיתך.

מה זה בצדק תשפוט עמיתך?

הביא דן את כל האדם לכף זכות.

כל אדם, אנחנו צריכים לדון אותו לכף זכות. מה הפירוש?

אנחנו לא מדברים באדם שעושה עבירות בפרהסיה ולא מתבייש.

זה לא דנים אותו לכף זכות, כי גם הוא לא רוצה שיראו שיש לו זכות.

מדובר על אדם בינוני.

חציו עבירות, חציו מצוות, בינוני.

ושמענו שהוא עשה מעשה,

או ראינו מעשה שעשה,

ואין לנו בירור מדויק

מה הייתה הכוונה של המעשה.

חובה עלינו ללמד עליו זכות לדון אותו לכף זכות. לומר שהמעשה שהוא עשה הוא מעשה חיובי, לא שלילי.

לדוגמה,

אם אנחנו רואים אדם עם כיפה נוסע בשבת,

לא נאמר, הנה, הדתיים, תראה, נוסעים בשבת.

לא.

אנחנו נאמר, בטח הוא נוסע עם יולדת,

או שיש פיקוח נפש.

נדון אותו לכף זכות.

למה?

הוא לא אדם שנחשב לרשע מפורסם.

הוא אדם ממוצע. לא יודע אם רואים אותו ככה, ואם הוא עם כיפה,

אז מן הסתם,

בשבת, אם הוא נוסע בפרהסיה, זה רק למטרות כאלה שמותרות.

ואם זה אדם שמפורסם במעשיו הטובים,

אז בוודאי ובוודאי שצריך ללמד עליו זכות.

האם ככה אנחנו נוהגים בחיינו, ללמד זכות על אנשים?

אני חושב שאם נבדוק,

ב-90% מהמקרים אנחנו מבטלים ושוללים ומחייבים

את כל הנקרה בדרכנו.

מה הפירוש?

שומעים שפלוני עשה משהו?

ישר אנחנו לא תמימים ולא פתאים,

מבינים בדיוק למה הוא עשה ומה הייתה הסיבה.

ותמיד דנים לכף חובה,

דופקים לאדם בדלת ואומרים לו, שמעת?

מה?

אחד הילדים בשכונה עם פטיש שבר את הראש לאחד הילדים האחרים.

מה?

פטיש שבר את הראש לילד?

מה זה? זה רצח.

איזה מין הורים יש לו?

איזה חינוך?

צריך להודיע מייד למשטרה, חייבים לעצור אותם.

אומרים לו, כן,

מדובר בבן שלך.

שלי?

לא יכול להיות.

הבן שלי לא מרים פטישים,

ואם הוא שבר לו את הראש, מגיע לו.

רגע, לפני רגע אמרת,

מה?

צריך לעצור את אבא שלו ואימא שלו.

מה קרה עכשיו, התחלפת?

לא, זה הבן שלי.

הבן של השני, מה אכפת לי שישברו אחד לשני את הראש? גם להורים שלו שישברו את הראש.

אבל אם זה שלי?

הוא אגואיסט,

הוא אנוכי,

הוא חושב רק על עצמו.

על עצמו הוא מלמד זכות, בלי לדעת.

על אחרים?

חובה.

מחייב את כולם.

ככה אנחנו מתנהגים.

מאחר אוטובוס,

עומדים בתחנה,

כולם מלכלכים על הנהגים.

וואלכ, נתקעו שם, בטח שותים קפה, עוגות,

לא עושים חשבון, נוסעים לאט, לא בוער להם, לא אכפת להם, העיקר לגמור את הנגלה.

אנחנו מתייבשים באמצע השמש, בחום, אין סככה.

הילדים כבר יצאו מבית ספר, מחכים, רעבים, אין כלום.

וכל אחד רוטן, והשני אומר, צריך לפתוח חברה,

להראות להם מה זה נמאס לנו כבר.

מי מחר לנושא עם מוניות?

וזה אומר כך, וזה אומר אחרת.

יש רק אחד שם, רבי שמשון אחד,

הוא יושב שאנן, מחייך,

מבסוט, אומר,

חבר'ה אלה מחברת דן, אני אומר לכם, צדיקים,

ממש מזכי הרבים,

מסיעים את עם ישראל ממקום למקום.

הלוא נאמר במפורש,

הביא דן את כל האדם לקו זכות.

אז ודאי את חברת דן.

וככה הוא מלמד זכות ואומר, בטח,

יש פקקים בדרך, נתקעו, יש מחסומים, יש זה. מלמד זכות, אומר, כמה צדיקים אלה נהגים, כמה טרחה,

כמה אנשים נודניקים יש, כמה מטרידים אותם, כמה חושדים אותם. יש כאלה עולים, לא משלמים כסף ומבקשים עודף.

אומרים, נתנתי לך,

ומבקש עודף. יש כאלה, מביאים להם כרטיסייה נקובה,

חורים מלא, עוד חור, אומרים.

אבל אין, חלאס.

ניצלת.

לא, יש פה עוד אחד, עוד אחת.

והם מעכבים את כולם. יש כאלה דופקים להם באמצע הנסיעה, פתח, פתח. יש אחד באמצע הדרך הרוצה לרדת.

יש אנשים עולים בבוקר בלי צחצח שיניים, משפריצים עליהם אוכל מהפלטה,

והם עומדים שם ומנקבים והכול, ומסבירים, ומדברים איתם בכל השפות.

ממש, אני אומר לך, צדיקים,

מזכי הרבים,

זה רב שמשון, הוא לא ימות בקוצר ימים.

לא יהיה לו סוכר,

לא לחץ דם,

לא כריש דם במוח.

הוא יאריך ימים, מבסוט, פנאן, חי על הכיפאק, אין לו שום בעיה.

אבל יש כאלה שלוקחים את החיים כבד, רציני, כל דבר עצבני,

מתרגז עוד פעם ועוד פעם.

היה מעשה לא מזמן בשכונה ליד בני ברק.

יהודי,

יש לו וילה, חניה פרטית,

משאית, נהג משאית בטון.

כל בוקר כשהוא יוצא מהחניה שלו, הוא מעיר את כל השכנים. ב-05 בבוקר,

פיפיפיפיפיפיפיפיפיפיפיפיפ.

מה קרה? ביציאה מהחניה שלו במדרכה הנגדית עומד רכב,

חונה בלילה, אז זה מקצר לו את האפשרות להסתובב,

התמרון קשה.

אז הוא לא יכול לתמרן, הוא מעיר את כולם.

מה אכפת לו? איזה חצוף, איך הוא עומד בשעה כזאת ככה?

אני לא יכול לצאת לעבודה.

מעיר את כל השכונה.

ב-05 אחרי הצהריים, כשהוא חוזר עם המשאית,

כל הילדים של השכונה מחכים ליד החניה שלו.

למה חוויה?

מסכת ברכות מתחילה והוא מברך את כל השכנים כבר מהתחלת הכביש.

פיפיפיפיפיפיפ. הוא דואג שיפנו את הדרך

עד שהוא יגיע.

יום אחד הוא מגיע.

אל תשאלו.

לא רק מכונית עומדת במדרכה הנגדית,

גם אוטו חדש חונה לו בחניה שלו.

אה, זה כבר מוגזם. עד כאן, עד כאן.

לוקח רוורס,

מרים את כל הבטון שנשאר לו כל היום על המכונית.

פשששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש.. יצק את המכונית, יציקה.

ירד.

מבסוט.

עולה הביתה, דופק בדלת.

הפעם הם ילמדו מה זה להתעסק איתי. איתי כבר לא התעסקו.

איכשהו פותח את הדלת,

רואה את המשפחה, הקרובים, השכנים, כולם מחכים.

מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב.

אז הוא אומר, מה מזל טוב, אין לי יום הולדת.

אמרו לו, מה,

לא ראית את המכונית החדשה בחניה?

קנו לו מכונית חדשה,

עשה לה עטיפה מבטון,

זהו, היא תישאר חדשה תמיד.

זה הכעס גרם לו, מי אמר לא לכעוס?

מה יוצא לכעסן?

כתוב, הכועס שכרו כעסו, וכל הכועס,

כל מיני גיהינום שולטים בו.

מה התועלת?

אדם צריך, בצדק תשפוט עמיתך.

אולי זה לא שם לב שיש פה חניה,

כשהוא חנה הוא לא ידע שיש פה משאית.

למה אתה ישר פיפיפ מעיר את כולם?

חכה רגע, תחשוב, שים לו פתק,

תכתוב פעם הבאה, בבקשך לא לחנות,

זה מפריע לי וכולי.

ישר מלחמות, צבחות, ברכות.

למה?

אין.

לא למד תורה, אין בצדק תשפוט עמיתך,

צרות, מחלות, איסורים.

אנחנו כולנו מצפים שיגלו כנגדנו רגשי אהבה וחיבה.

מי לא רוצה שיאהבו אותו?

מי לא רוצה שיעריכו אותו? כולם מחפשים אהבה, קצת אהבה, קצת חמימות.

שיכירו בערכם. כל אחד רוצה שיעריכו אותו, שיפרגנו לו.

מה זה אהבה?

אמר הרבי מברדיצ'וב שהוא למד משני שיכורים אהבה מהי.

שיכור אחד שאל את חברו,

אתה אוהב אותי?

אמר לו, מת עליך.

אמר לו, איך אני אדע שאתה אוהב אותי?

הוא אומר לו, מה, אתה לא מאמין לי?

הוא אומר לו, לא מאמין לך.

אז איך אני אדע שאתה אוהב אותי?

אמר לו,

אמר לו, זה האהבה זה?

זה כל ילד קטן עושה.

אני רוצה לדעת אם אתה אוהב אותי. אתה יודע מה חסר לי?

הברדיצ'וב רבי אמר, עכשיו אני יודע מה זה אהבה.

אם אתה יודע מה חסר לשני,

זו אהבה.

לדעת.

מה חסר לשני זו אהבה.

יש הרבה מאיתנו יודעים מה חסר לשני ומתעלמים,

כאילו לא ראו, לא יודעים.

זה סימן שאתה לא אוהב.

מי שאוהב לא מתעלם.

אימא אוהבת את הילד שלה.

היא לא מתעלמת ממנו,

היא דואגת לו לאכילה ושתייה בזמן, מלבוש חם.

הכול היא דואגת לו, לכסות אותו בלילה, לקום באמצע הלילה, לראות שהוא לא התכסה יותר מדי,

חוששת לגורלו, לחייו, דואגת לו ושואלת עליו כל הזמן.

זה אהבה?

היא יודעת מה חסר לילד.

אימא אוהבת את הילד.

האם אימא אוהבת את הבעל?

אתם לא עונים? פוחדים מהאישה?

האם אימא אוהבת את הבעל?

ואללה, גבר אחד אין בית שני.

אחד הדיינים סיפר לנו שזוג הגיעו אחרי חודש להתגרש.

אז הוא ראה את הבעל מפוחד ככה.

אז הוא אמר לו, למה אתה מתגרש?

תגיד את האמת, אשתך שתלתנית?

אמר לו, וואו, וואו, וואו,

אמר לו, מה אתה אומר? עד כדי כך? הוא אומר, אל תשאר.

וואי, נותנת לי כפות בנעליים.

אמר לו, מה אתה אומר? ככה?

הוא אומר, כן, נמאס לי, חודש ימים, רק מכות, רק מכות.

הוא אומר, תגיד, לא יצא פעם אחת שהיית גבר?

הוא אומר, לא, פעם אחת.

פעם אחת.

הוא אומר, מה יהיה המקרה?

הוא אומר, פעם אחת רדפה אחריי

כל הסלון. ברחתי לחדר, התחבאתי מתחת למיטה.

אז הוא אומר, איפה גבר? הוא אומר, מה זה איפה גבר? היא אמרה לי, צא החוצה. אמרתי לה, לא יוצא.

זה היה הפעם הראשונה.

שנה באחרונה, אבל אני לא מסתכם יותר, רוצה להתגרש.

אמא,

אוהבת את אבא?

יואו, איזה פחד.

עכשיו אני אגיד לכם איך בודקים את זה.

בשתיים וחצי הבעל קם,

אומר לאישה, שושי,

תעשי לי כוס תה, בחלום.

מה קרה לך, יוסי?

התחרפנת?

שתיים וחצי אתה מעיר אותי?

איפה הנעל?

מה זה אתה מעיר אותי בשתיים וחצי?

אז הוא אומר לה, אני צמא.

אומרת לו, יוסי, לפני שאתה הולך לישון תשתה ג'רי כאן,

אל תעיר אותי בשתיים וחצי.

אז יוסי אומר לה,

אבל שושי,

לפני חצי שעה

הילד בן חודש בכה,

קם, טבת לו חלב, בן כמה הוא? חודש.

הוא רק חודש איתנו, קמת, הבאת לו חלב.

אני שלושים שנה מפרנס אותך,

משקה אותך, לא מגיע לי כוס תה.

למה?

אומרת לו, טוב, אם כבר קמת, תעשה לשנינו.

זאת אומרת,

שושי אוהבת את שושי,

ויוסי אוהב את יוסי, איווה.

זאת אומרת, אהבה פירושו לדעת מה חסר לשנים, ולהשלים.

אז זה לא רק האישה לא אוהב את הבעל,

פעמים גם הבעל אוהב את האישה ודואג רק לעצמו.

לאהוב פירושו לדעת

מה חסר, ולהעניק.

זה אהבה.

אם אדם רוצה להצליח בחיי הנישואין,

צריך להשתדל לתת, לתת, לתת.

לא לחכות לקבל, לקבל,

אלא לתת,

ולתת,

וסופו שיקבל.

אבל אם בני-האדם רוצים לקבל, שני הצדדים רוצים לקבל, כל אחד מחכה לשני,

הם יכולים לחכות הרבה זמן.

אבל אם כל אחד ירצה לתת והשני ירצה לתת, שניהם יקבלו.

זה הפטנט, פשוט.

להתחיל בלתת, לא לחכות, לקבל.

אם אדם עושה כך,

חייו יהיו חיים מאושרים.

אותו דבר אצל הקדוש ברוך הוא.

אל תחכה לקבל.

יש כאלה שמחכים לקבל.

תראה, אם יהיה לי כסף, יהיה לי זה, אין לי בעיה, אני אלך ללמוד, אני זה, אני אתרום, אני אעשה.

הקב'-הוא אומר, לא, לא, לא, לא, לא. אל תבוא לי עם תנאים ולא כלום.

תתחיל לתת, לתת בעצמך.

תשקיע, תעשה, תרוץ.

כשאני אראה שאתה כזה, אני אתן לך עוד כלים,

עוד כלים, עוד כלים, כמה שצריך, אין לי הגבלה,

אתן לך בלי סוף.

רק שאני אראה

שאתה משתמש בכלים למטרות שנתתי לך.

וזאת הטעות, שרוב בני האדם מחכים בכל דבר עד שייתנו להם.

גם בעבודה,

יש פועל שאומר, בעל הבית לא מסתכל עליי,

לא אומר בוקר טוב,

לא מעריך אותי,

לא נותן טפיחה על השכם,

מוריד את העבודה,

עושה פחות,

וכן הלאה.

ואז זה גורר יחס הפוך.

בסוף הוא גוער בו, ובסוף הוא מפטר אותו. מה יצא לו?

אבל אם היה עושה,

נותן, נותן, נותן, אפילו יותר,

אי אפשר היה להכחיש את הנתינה שלו.

אפילו אם הוא התעלם מסיבות כלשהן מהמעביד,

בגלל שהוא טרוד, עסוק,

או שהוא מצפה מהעובד שיעשה מה שצריך.

אבל יום אחד זה יבוא לידי ביטוי.

לא עכשיו, עוד שנה, לא עוד שנה, עוד חמש.

אבל זה יבוא לידי ביטוי.

אדם קצר רוח, פתיל קצר,

אין לו סבלנות לחכות. הכול הוא רוצה מייד.

שייתנו לו מייד הכול, לתת, לתת לו.

אבל שהוא ייתן לו.

אם נהפוך את המחשבה שלנו ונעשה את העצה של התורה,

אנחנו נהיה מאושרים בחיי המשפחה,

החברה,

המדינה ובכלל, בעולם הזה ובעולם הבא.

זה מה שצריך יהודי לעשות.

הנה,

הסרט שהתחלתם לראות,

יהודי בא,

בן חולה מסכן, מצב קשה,

סרטן, בן שלוש, שבעה חודשים בבתי חולים, לא יום ולא לילה.

מה ביקשתי ממנו? תיתן.

מה תיתן?

שעתיים לימוד תורה.

שעתיים.

שעתיים.

זה הרבה מתוך 24 שעות?

לא הרבה.

שעתיים.

יש זמן שמונה שעות עובדים,

שמונה שעות נגיד ישנים, שמונה שעות מה?

תן.

תן לקדוש ברוך הוא שעתיים, תתחבר אליו.

הסכים, נותן.

קמו יהודים, החליטו לתת.

מה לתת?

לתת מעצמם, לשנות את חייהם בשביל להציל ילד.

מה זה נוגע אליהם?

לא.

הם הרגישו שהחיים של הילד עומדים פה על הכף,

והם החליטו לשנות את חייהם.

מתוך המאה האלה שראיתם שעלו על הבמה,

30 לומדים היום בישיבה במונסי, בארצות-הברית.

אבל,

הם שינו את חייהם, הם נתנו לילד,

אבל הם קודם כול נתנו לעצמם, הם הצילו את חייהם.

אם אתה מוכן להשתנות בשביל להציל ילד של אדם זר,

אז אתה לא תהיה מוכן להשתנות בשביל להציל את עצמך.

הרי כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא,

אבל גם הנפש שלך זה נפש.

יש מצווה גם להציל את הנפש שלך,

לא רק של חברך, הם עשו את הצעד.

וברוך השם, ברוך השם, הקדוש ברוך הוא ריחם וחמל.

ובואו נראה את ההמשך,

מה קרה, ונסיק מסקנות.

אם רק נותנים

קצת לקדוש ברוך הוא, הוא נותן בכפלי כפליים.

בבקשה.

ברוך אתה ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' ה' מלאך הוא מלך העולם שהכל נהיו בדבורו.

אבל צריך לתת.

האבא נתן שעתיים,

והציבור נתן את האמן.

החבר'ה קיבלו על עצמם תשובה, וברוך השם, נפלא מאוד.

עכשיו הייתי בניו ג'רזי,

והיה שם מקרה.

קם בחור, אחרי השראה את הסרט, אמר שהוא רוצה לבקש ברכה, ובשביל הדוד שלו הוא חולה,

שוכב בקומה, צמח, תרדמת,

חודשיים,

מחובר למכשירים, חי בזכותם.

מה לעשות?

אמרתי לו, אתה מוכן לקבל עליך שעתיים ללמוד?

אמר, כן.

ציצית?

כן.

בוא לבמה,

בא, שם.

אחיו מצביע ומבקש גם כן לבוא.

בבקשה, בוא גם אתה.

אתם מוכנים ללכת שישי-שבת לישיבה?

אמרו לי, כן.

בינתיים הם לא חשים לי שאשתו של החולה נמצאת כאן.

אז אני שואל, נו, ומה עם האמא?

מה עם כיסוי ראש?

היא מופתעת,

איך פתאום אני יודע?

אז היא מנסה ככה לדחות את הגזרה,

ואני קורא לה לבמה.

היא באה והיא מספרת לי שהיא הולכת שישי-שבת עם כיסוי ראש,

אבל באמצע השבוע קשה לה מאוד

שאני אחליף לה את זה במשהו אחר.

אמרתי לה, לא,

כיסוי ראש מלא כל השבוע.

היא אומרת, אבל זה קשה לי, תן לי משהו אחר.

אמרתי לה, לא,

צריך הכנעה לפני הקדוש ברוך הוא.

אם זה קשה לך,

שם זה יפעל יותר,

הצריכה, דווקא את הדבר הזה.

אני רואה שהיא מתחבטת,

אז אני אומר לה, תשמעי, מה יותר קשה,

מטפחת על הראש או בעל בקומה?

אז היא מבינה שזה בכלל לא משקל.

מה עושה יצר הרע?

הוא אומר לה,

תגידי לו,

ואם הבעל יתנגד,

אמרתי לה, מה זה יתנגד?

קודם נקים אותו, אחר כך שיתנגד,

אחר כך נתווכח איתו, אבל קודם כול שיתעורר.

בקיצור,

בסוף השתכנעה,

שמה.

קיבלה ברכה בשביל הבעל, הציבור ענה אמן, נפלא מאוד.

למחרת היא הולכת לבית החולים,

ועל הבוקר בשורת איוב.

הרופאים החליטו להעביר אותו מהמחלקה הזאת למחלקה אחרת,

כי אין טעם להשאיר אותו במחלקה הזאת כבר חודשיים ללא הועיל.

היא פונה לבעל וקוראה לו בשמו,

וראו זה פלא,

הוא מתעורר לחיים.

הוא לא מדבר עדיין,

אבל הוא מגיב,

פותח עיניים, מניע את האיברים.

אותו יום,

רבע שעה ניתקו אותו ממכשירי הנשמה כדי שינשום בזכות עצמו.

זה היה יום ג',

בשבת

כבר שש שעות.

היום, ברוך השם, מנותק מכל המכשירים.

אומנם עדיין לא מדבר כי זה עניין של השתקמות,

אבל ברוך השם חזר לחיים,

מזהה את כל הסובבים, מגיב, הכול.

בן אדם חזר הביתה, כמו שאומרים.

פלא פלאות,

אבל זה לא פלא בכלל.

הקב'-ברוך-הוא אומר, אני אמית ואחיה.

זה אני עושה את הכול.

כל המכות, כל המחלות, זה רק איתותים בשביל שתתעוררו, תתקרבו.

ברגע שמתקרבים, מחליפים את הזהות,

אדם נרפא.

אדם לא מחליף את הזהות שלו,

אז הקטרוגים ממשיכים.

זה אותו תיק, אותה תעודת זהות.

אם בן אדם מחליף את הזהות,

משנה שמו, משנה מקומו, בעל תשובה,

כתינוק שנולד,

לא חלים עליו אותם דינים.

המקטרגים לא יכולים לפגוע בו, זה אדם אחר.

זה מה שצריך לעשות.

אבל בני אדם מנסים להתווכח,

מנסים להתמקח,

מנסים לדחות,

אולי פחות,

ולא מבינים לפעמים עד כמה זה הרי אסון.

לא מזמן הגיע אליי למשרד יהודי,

בן 70 בערך.

יש לו מחלה כבר שהתפשטה מאוד מאוד.

אז הוא בא עם הבן שלו.

אמרתי לו, אני אתן לך דבר קל-קשה.

לא הרבה.

קל-קשה.

מה?

אמרתי לו, תגדל זקן.

בן 70. לא, משהו אחר.

אמרתי לו, אין משהו אחר, רק זקן.

זקן.

מה אתה עכשיו זקן?

מה הזקן?

תן לי משהו אחר.

אמרתי לו, לא, רק זקן.

הבן אדם לא מוכן,

לא מוכן.

לא מוכן בן 70 לגדל זקן.

אמרתי לו, תגיד, אתה בחור צעיר,

מה, אתה רוצה להיות חתיך?

מה אתה?

70, עם מחלה בכל הגוף,

זקן,

לא,

תן לי משהו אחר.

אמרתי לו, אין לי משהו אחר. הלך, הלך.

איפה שחזרתי, מהטיסה,

פלאפון.

אני מוכן לגדל זקן.

חבר חודש.

המחלה התפשטה יותר, המצב כבר חלאס, מסוכן.

עכשיו הוא מוכן לגדל זקן.

בשביל מה העקשנות?

לפעמים אדם מתעקש על שטויות, לא שומע אפילו מה הוא מדבר.

אנשים לא מבינים על מה הם מדברים.

אתה צריך להילחם עם אנשים שירצו לחיות.

הם באים, מבקשים לחיות,

אתה נותן להם את החצה והם מתווכחים.

זה כמו אדם בא לרופא, אומר לו, מה יש לי? אומר לו, מה יש לו? אומר לו, מה עליי לעשות? הוא אומר, קח כדורים. לוקח אותם, זורק בפח.

נו, מי הפסיד? הרופא הוא.

אתה עמדת בתור, אתה באת, אתה ביקשת, אתה שאלת, נתנו לך.

למה אתה לא לוקח?

יצר הרע מומחה. אפילו בן אדם, אמרו חכמים.

רשעים אפילו על שערי הגיהנום, לא חוזרים בתשובה.

אתם מתארים לכם?

רואים את הגיהנום, רואים הכול דלוג.

זהו, זו האמת. רואים כבר.

גם לא חוזרים בתשובה.

כוח ההרגל

שהטביע בהם יצר הרע לא נותן להם להשתחרר.

אבל ברוך השם,

יש הרבה אנשים שהם חכמים ומבינים.

יש כאלה חכמים, לאחר מעשה,

אחרי שקורה להם מקרה,

בכל אופן, הם חכמים בשביל לדעת שצריך להשתנות.

יש חכמים, יותר חכמים, לפני מעשה.

כדי שלא יגיעו לידי מעשה, הם כבר חוזרים בתשובה לפני כן.

אבל צריך לדעת, יהודים יקרים.

לא צריך לחזור מפחד,

מאימה, מיראה.

צריך לעבוד את השם באהבה.

אנחנו מקבלים הכול מהקדוש ברוך הוא.

מקבלים חיים, בריאות,

כל מה שאנחנו רוצים בעצם מקבלים.

אומנם אנחנו תמיד נבקש יותר,

אבל אם יהיה מצבנו חמור יותר,

נתגעגע למצב הקודם.

אבל אדם צריך לדעת להעריך מה שהקדוש ברוך הוא נתן לו.

פעם באו אליי אב ובן,

בן 17,

ואבא מבקש שאני אתפלל על הילד, הוא יוצא לניתוח בגרמניה.

מה קרה?

הילד נולד

בלי שלוש האצבעות האלה ובלי שלוש האצבעות האלה.

הוא נולד רק עם שתיים קיצוניות, זה ככה הוא נולד.

אז הם הולכים לנתח אותו בגרמניה.

למה? שם מומחים להשתיל אצבעות.

שאלתי אותו כמה עולה הניתוח,

אמר לי, חצי מיליון דולר.

חצי מיליון דולר.

הם כבר משכנו את הבית,

לוקחים הלוואות, מבקשים רחמים מאנשים,

בשביל שישתילו לו אצבעות וזה לא יהיה אף פעם כמו האצבעות הטבעיות, נכון?

ואתה שואל בן אדם, מה המצב? אומר לך, מה, אני אגיד לך, תפרן, תפרן,

הוא עושה ככה, תפרן,

הוא מחזיק ביד חצי מיליון דולר,

והוא לא יודע להעריך.

שלוש האצבעות האלה שוות

חצי מיליון דולר בגרמניה.

ויש לך,

הנה,

היי, אתה בא?

ביי, ביי.

לוקח,

חוזר, אתה מעריך?

לא מעריך.

לא מעריך.

למה אנחנו לא יודעים להעריך מה שהקדוש ברוך הוא נתן?

מה שנתן צריך להשתמש לכבוד שמיים.

תעשה עוד, ייתן לך עוד. תעשה עוד, כמו אבא.

אבא, רואה שהבן שלו מצטיין, כל מה שהוא יכול, ייתן לו.

רואה שבלימודים הוא מצליח, ישקיע בו עוד יותר.

צריך מורים פרטיים גם, אין בעיה.

יעבוד שעות נוספות, אימא תעבוד, העיקר שהילד יצטיין ויצליח.

בורא עולם לפחות כמונו, לא? לפחות.

אם רואה שהבן שלו מוצלח, עושה, רוצה, שואף,

עוד ייתן לו כמה שהוא רוצה בלי הגבלה.

אין לו הגבלה לקדוש ברוך הוא.

אבל בואו נראה לקדוש ברוך הוא שאנחנו מעוניינים.

ברגע שמראים לו שאנחנו מעוניינים,

לקדוש ברוך הוא אין בעיה לתת.

ואני אומר לכם מניסיון,

אני יודע מתי אני יצאתי לדרך,

באיזה מצב יצאתי לדרך,

ביום אני רואה מה הקדוש ברוך הוא פתח לי.

פירושו של דבר,

אין הגבלה.

אין הגבלה בכלל לקדוש ברוך הוא. בכלל.

צריך רק לרצות

ללכת בדרך הנכונה,

לא להסתכל ימינה ושמאלה, מה אומרים, מה חושבים.

לא מעניין אותך.

מה הוא אומר?

זה מה שמעניין?

מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני ברגע הזה?

אם אני עושה מה שצריך,

הקדוש ברוך הוא ייתן לי את כל חפצי ותשוקתי.

אבל אם בן אדם רוצה רק אגואיסטיות,

אנוכיות, רק לעצמו, למטרות שלו,

הקדוש ברוך הוא יצמצם אותו בבקשותיו ויניח אותו ככה.

קשה מאוד להתפתח ממצב כזה.

ואנשים מתפלאים למה זה מצליח, זה מצליח, זה מצליח, והם לא.

הקדוש ברוך הוא יודע, אם אתה אגואיסט עם כסף קטן,

אם הוא ייתן לך יותר, תהיה אגואיסט יותר גדול.

אז הוא לא נותן לך ניסיון יותר גדול שתיכשל בו ואחר כך תקבל עונש עליו.

אז הוא משאיר אותך בקטן.

אבל אם תהיה חכם

ותראה שאתה נאמן ואתה משתדל לעשות עם הזולת ועם הסובב,

תראה מייד שהקדוש ברוך הוא יפתח לך בהתאם.

לכן כל המעשר מתעשר.

מי שנותן חומש כמו שצריך על פי הדין,

מתעשר.

אומר הקדוש ברוך הוא, וחנוני נא בזאת.

זאת אומרת, אתה נותן, אני אתן לך בכפלי כפליים.

עד כאן הפתיחה.

מי שרוצה לשאול שאלה, בבקשה.

כן.

את משתדלת לעשות מצוות ושום דבר לא הולך.

את שומרת תורה ומצוות,

משתדלת?

כמה משתדלת?

מאוד מאוד.

לדוגמה, תהיי מוכנה להשתדל להוסיף את השרוולים ככה עד פה?

מה?

כן, כי זו צניעות.

פחות מזה זה לא צנוע.

עד פה לפחות בעזרת השם.

אם תלכי בצניעות,

בעזרת השם יתברך, השם יעזור לך מהיום והלאה.

מה השם?

את גם נשואה?

ואת בלי כיסוי ראש.

חשבתי שאת עוד רווקה,

וגם זה את מוכנה להשתדל.

ומה עם כיסוי ראש?

בטח, הכול בעזרת השם, וגם אני אעזור לך. אני אביא לך גם כן כיסוי ראש,

ונעזור אחד לשני.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, לי זה עלה כסף, לה זה לא עלה. רק רגע, רק רגע.

אני נותן לך את זה בחינם להצלחתך,

שמה שאת מבקשת מהקדוש ברוך הוא

ישמע בקולך.

תהיי עם הכתר שלו, תשימי על הראש,

תבקשי מאבא מה שתרצי, בעזרת השם ישמע בקולך.

תודה רגע.

מה את אומרת?

שמע, אני מאוד משתדלת, כל יום שישי בא ילד,

כשאני בבית שלי לבד,

אני קוראת שיר השירים.

נפלא מאוד. כן. ואני לא כל הזמן, אבל לפעמים, לפעמים, לפעמים גם קוראת אלים.

נפלא מאוד. אני מאוד משתדלת, מאוד, מאוד, מאוד.

מאוד, מאוד, מאוד, מאוד אחד.

עוד מעוד מעוד אחד,

וההשתדלות שלך תישא פרי.

אני לא יכולה להבטיח לך, כמובן. בטח שלי לא. אני, מי אני? אני הולך, חוזר בחזרה לבני ברק.

אבל את שערי בבית שאן עם הקדוש ברוך הוא. בטבריה.

בטבריה.

ואתה אומרת לו, אבא, אני משתדלת, משתדלת,

משתדלת,

לא משתדלת,

משתדלת.

למה? אומר הקדוש ברוך הוא, אני רוצה לתת לך עוד.

שימי את הכתר שלי ואל תתביישי בי,

ואני אתן לך שלא תבושי לעולם.

אני מוכנה, כאילו, ללכת עם שרוול יותר ארוך. זה שמעתי. כן. אבל כיסו ראש לבנתיים.

בינתיים אני מסכים.

אוקיי. חמש דקות.

ואני אתן לך ברכה. תשמעי, יש לך הזדמנות פה.

מאות אנשים, חביבי, אמן שלהם,

וואי, וואי, וואי, זה אי אפשר לחסום. תשמע, אבל אם אני אבטיח לך ולא אקיים, זה על המצפון שלי.

אני לא רוצה להבטיח דבר שניים. אני שואל איך על המצפון שלך את הולכת בתור הבת של הקדוש ברוך הוא בלי כיסוי ראש. איך את מסתדרת עם המצפון, אבא בשמיים שנתן לך את הילדים החמודים שצבעת עליהם,

אומר לך, ביתי... אבל זה הבעיה, שהוא לא נותן, הוא נותן ולוקח, מה זה שווה לי? מה זה הוא נותן ולוקח? הוא נותן לי ולוקח לי, מה זה שווה? מה הוא נותן ולוקח?

עם עובר ולוקח לי אותם, אז מה זה שווה לי? רק רגע, שנייה. אולי את אשמה?

אולי את אשמה? חשבת פעם על זה שיכול להיות שאת אשמה? כמה ילדים יש לך היום?

אין לי עדיין.

היה לי הריון ולא הלך.

אחד.

אני מבטיח לך שבתוך הקהל פה נמצא עוד כמה כאלה שהיה להם ואין.

אני מבטיח לך שיש בקהל אנשים כאלה שהיו להם ילדים וגם נפטרו. זאת אומרת, גידלו אותם אפילו פרק זמן מסוים ונפטרו.

מה יותר קשה?

שניהם יותר קשה. שניהם קשה, נכון?

אם אדם רוצה שפרי הבטן שלו יצלח ולא תהיה שום תקלה,

ברור לך שבן אדם צריך להיות שלם? לא על המצוות לוקחים ילדים,

על עבירות, לא על מצוות.

אז מה דעתך להשתפר בשביל שהמצב יהיה יותר טוב?

אמרתי לך שאני מאוד משתדלת.

אני עושה את מירב המאמצים שאני יכולה לעשות. בואי נעשה עוד קצת, בעזרת השם. את הראשונה שלקחת מיקרופון, זה כואב לך.

אני מבין שאת רוצה באמת להצליח, ואני מאוד רוצה שתצליחי,

ותהיה לי שמחה גדולה אם בסוף הצלחתי לעזור לך,

אבל תיקחי על עצמך משהו.

צניעות זה קומפלט.

זה קומפלט? אני לא אוכל להבטיח לך, וגם לא לעצמי,

וגם לא לקדוש ברוך הוא. אם לעצמי אני לא מבטיחה, למה? למה? למה את לא יכולה?

בואי תסבירי לי מה ההפרעה, שאני אבין.

מה יקרה אם הנחת עכשיו כיסוי ראש על הראש?

מה יכול להיות מזה?

אם אני אניח עכשיו, שום דבר, אבל כל הזמן אני לא אוכל להחזיר. בואי נגיד מחר, מה יקרה מחר.

לכל הזמן?

כן, מחר, מחר מה יקרה?

הלכת עם כיסוי ראש מחר, מה קרה?

שום דבר לא קרה. מחרתיים. רגע, ואם אני אניח כיסוי ראש בתור התחלה, מתי שאני רוצה,

זאת אומרת שזה יהיה יום שישי שאני קוראת תהילים,

ויום שישי רק כשאני קוראת תהילים וכשאני אומרת שירה שירים?

זה יפה מאוד, אבל עדיין לא מספיק.

אני שואל, מה יקרה מחרתיים אם תלכי עם כיסוי ראש? מה יקרה?

שום דבר.

למה שום דבר? את הולכת עם כתר והקדוש ברוך הוא שמח.

לעשות את הקדוש ברוך הוא שמח זה לא חשוב?

מה יקרה בעוד שלושה ימים אם תהיה עם כיסוי ראש?

מה יקרה עוד שבוע?

כיסוי ראש יפה, תקני משהו יפה, צנוע,

תלכי מכובד,

בת ישראל כשרה, מה יש?

מה יקרה?

מה האסון?

מה האסון שיכול לצמוח מזה?

אסון, שום דבר.

או, רק טוב יכול לצמוח. רק טוב, ואך ורק טוב. אז בואי נעשה אך ורק טוב,

ונסיר את האסונות מאתנו,

נסיר את האסונות, ובעזרת השם תזכי לפרי בטן מהרה, זרע חי וקיים.

מה את אומרת? ואולי יהיה לך בן, בעזרת השם? אולי רק על שרוולים לבנתיים נלך?

אני לא יכולה להבטיח לך דבר שאני בעצמי לא אוכלת לעשות. שמעתי, אני שואל עוד פעם, תקשיבי.

הייתה אישה אחת שאמרה, תגיד לבעלי,

תגיד לבעלי,

הוא יותר מדי מגזים, הוא עושה כל מצווה שכתוב בתורה.

תגיד לו שלא חייבים הכול, אפשר גם לעשות הרבה, אבל לא הכול.

הכול, הכול, הכול הוא עושה.

אמרתי לה, תשמעי,

הקב' ברוך הוא ברא באדם רמח איברים ושסה גידים.

בדיוק כמו תרי״ג מצוות.

זה כנגד זה.

נו, ואם הקב' ברוך הוא יגיד לך, תשמעי, בשביל מה את צריכה?

בעל עם שתי עיניים, עם עין אחת הוא גם יראה אותך.

שתי ידיים לא חייבים, עם יד אחת אפשר להסתדר,

ועם רגל אחת הוא יקפוץ.

מה יש?

למה חייבים שיהיו לו את כל האיברים? יש כפולים.

לא, בעל רוצים מושלם,

עם כל האיברים בגידים,

אבל מצוות אפשר לדלל.

למה?

למה רק שרוולים וכיסוי ראש לא?

למה להיות מלכה בלי כתר?

את יודעת מה? בואי אני אעזור לך.

את באה מבית, אני מאמין, של שומרי תורה ומצוות, נכון? כן, כן, בטח. יופי.

בת ממסורת.

תארי לך אישה ממרץ, שמאלנית קיצונית, אשכנזייה,

שונאת ספרדים

ושונאת דתיים, מצפון תל אביב.

יכול להיות שאישה כזאת,

לא ידברו איתה כמו שאני מדבר איתך,

כי היא חשבה שאני מסית ומטורף,

וכל הברכות,

וממני ודאי וודאי שלא תושפע, נכון?

האם ייתכן שאישה כזאת תראה סרט אחד שקוראים לו?

הרצל והציונות, ומזה ייגרם שהיא תחזור בתשובה?

יכול להיות דבר כזה? לא. לא יכול להיות דבר כזה. לא. ועוד יותר, סרט כזה צריך לקומם אותה ולהיות אנטי עוד יותר נגד הדתיים, נכון? נכון. נו. אז אני שואל אותך, מה הסיכוי יותר שאישה כמוך תשים כיסוי ראש,

או אישה כמוה תשים כיסוי ראש? מה הסיכוי?

שאישה כמוך תשים כיסוי ראש, נכון? נכון.

ואם אישה כמוה, נגיד, תחליט לשים כיסוי ראש,

ובלי שיקרה לה מקרה כמו שקרה לך,

מה נגיד אחר כך?

היא שמה, ואת עדיין מתעקשת לא לשים.

מה נגיד אחר כך? זה ציור, אני אומר לך. ציור. מה נגיד? איך יכול להיות שאישה שבאה מהקצה הקיצוני ביותר,

ייתכן שהיא תשים כיסוי ראש,

ויהודייה כמוך, שבאה מבית שומר מסורת,

תתעקש שהיא לא יכולה להתחייב לשים כיסוי ראש? מה את אומרת על זה?

זה רק יצר הרע, זה לא הגיוני.

זה לא הגיוני.

פשוט יצר הרע רוצה להרוויח אצלך עוד.

אבל אם את חכמה, אל תיתני לו.

בואי אני אחזק אותך,

ובעזרת השם, אחרי זה אני מקווה

שתשכילי לעשות נכון, כי אני חפץ מאוד

שתזכי בזרע חי וקיים.

אני רוצה להשתדל, מאוד רוצה שיהיה לי בנים זכרים,

ואני גם רוצה שתברך אותי, אם כבר.

אז אם אפשר, בתור ההתחלה רק בשבת.

תתפשר איתי, בואי נגיד ככה.

מה דעתך שנתחיל מיום ראשון עד שבת?

אני אגיד לך, תתפשרי איתי, ובעזרת השם הברכה תתפוס על בטוח.

ואם אתה תתפשר איתי, הברכה לא תתפוס על בטוח.

אני פוחד.

למה אתה פוחד?

כי אני יודע מה זה בטוח ומה זה לא בטוח.

לא, לא. אם אני אומרת, אז אני אומרת.

או-הו. כן.

מה זה אם את אומרת? אם אני אומרת שאני אשים בשבת,

ואני אשתדל לשים בשבת, אז אני כן אשים בשבת. זה אני מאמין.

אבל אני אומר בשביל שיהיה בטוח,

שיהיה זרע חי וקיים. שתיים, אני צריכה להגיע להסכמה עם בעלי, אני לא יכולה ללכת את הדעת עצמי.

אתה מבין?

ואיפה הוא? בבית, בטבריה. הבנתי.

אז אני אביא לך ציצית בשבילו.

את יודעת מה?

בואי נגיד ככה,

שישי-שבת ותוך חודש ימים את מתארגנת ללכת קבוע.

זה בשביל הסתגלות. בעזרת השם. את הולכת על זה.

בעזרת השם, בלי נדר. תחזרי על זה, תאמרי את זה.

בעזרת השם, בלי נדר. שמה? שאני אתחיל בשבת,

ובעזרת השם, בלי נדר. תוך?

בעזרת השם, בלי נדר. תוך?

אני לא רוצה להבטיח לך. אני לא רוצה להבטיח לך. תוך?

בתוך חודש אני אתחיל ללכת בעזרת השם יום-יום עם שבוע.

בעזרת השם, בלי נדר.

בלי נדר.

בלי נדר.

בלי נדר. במקום להגיד בלי נדר, בלי נדר. במקום להגיד בלי נדר שלוש פעמים, תגידי בעזרת השם, בעזרת השם, בעזרת השם, בעזרת השם, בעזרת השם, בעזרת השם, בלי נדר, בעזרת השם, בעזרת השם, בלי נדר.

כך, תן לה כיסוי ראש וציצית לבעל,

בבקשה,

תן לה,

תברכי שאחיינו, כיפה, יש לו כיפה?

יש לו כיפה. יש לו כיפה, טוב, תן לה, בבקשה.

יאללה, בריצה, חבר'ה, בריצה.

ברוך אתה, אדוני,

אלוהינו מלך העולם.

שהחיינו. שהחיינו וקיימנו וגאיינו לזמן הזה. אמן.

מה שמך ושם האמא?

אינדיאנה בת שרה.

אינדיאנה?

בת שרה. אינדיאנה.

כן, היום קוראים לי דיאנה, כן.

אינדיאנה דיאנה,

בת שרה.

השם יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה,

בלי נדר. עוד השנה. בלי נדר.

עוד השנה.

מהרה? עוד השנה. עוד השנה, בעזרת השם.

מי עוד רוצה לשאול שאלה, אבל לשאול, לא ברכות.

שאלה.

אתה, בלי נדר, אני אענה לך.

כן, תן לו שאלה. כן, כאן.

קח.

ערב טוב, כבוד הרב.

הבן שלי, אופיר,

הוא מועמד להשתלה של כליה.

אתה לומד כל יום תורה?

לא, אני לא לומד כל יום תורה. אתה תהיה מוכן ללמוד כל יום שעתיים תורה?

אני אשתדל, מאוד.

בלי נדר.

מה קרה לכם היום? תגידו.

שעתיים תורה במקום לעמוד בתור, בתי חולים, רפואות, קופת חולים, ריצות, בלאגן. שעתיים תורה להיות מחובר לקדוש ברוך הוא,

לינוק מן השפע העליון.

שעתיים.

אתה חייב גם אם אתה בריא ולבד.

צריך הכנעה, אין מה לעשות, איוני.

אני לא, עוד פעם, אני כמו הגברת שלו. אתם צדיקים, פשוט לא מתחייבים.

אין דבר כזה. תקבל עליך שעתיים באונס.

אני מבטיח להתחיל.

להתחיל וגם להמשיך. להתחיל זה כבר

בעזרת השם. בעזרת השם.

מה השם של הילד?

אופיר חי. אופיר? חי.

חי בן?

בן יהודה.

בן יהודה.

והאימא? האימא יעל.

יעל.

השם יזכה אותו להצליח, בעזרת השם יתברך,

בהשתלת הכליה לבריאות שלמה ואיתנה. אמן.

אמן.

חסרות טובות שיהיה לכם.

כן, למי יש שאלה?

כן, יש פה?

הרב, שני ילדים נכים.

כן. כי מלך אותם שיהיו עיוורים.

הילדים שלך בני כמה?

אחד בן 18,

אחד בן 18 ואחד בן 16. אתה לומד?

מה כן?

לומד תורה. כל יום? כן. כמה זמן?

24 שעות, במנוחה.

אשריך.

אתה עברת את הגאון מווילנה.

הוא היה לומד רק 22 שעות.

אני יצאתי עם מנפסיה, לאן אני אלך?

למקומו של תועבה? לא, ברוך השם, אני שמח. אני הולך למקום איפה שהוא בין מדרס, הוא שם מגיש הרגשה טובה מאוד.

אני שמח מאוד, ברוך השם.

עכשיו, רגע, אין לך ציצית, נכון? יש לי, הביתה. אה, התלכלכה שמת בבית?

לא, התלכלכה. אז אני אתן לך אחת נקייה עכשיו.

בוא, יוני, בוא.

יש לך כיפה, אני רואה. תברך שאחיינו, שאחיינו וקיימנו.

אמן.

מה השם של הילדים?

פירוזן ואבי אוזן.

פירוזן ואבי אוזן, בני?

בני רותי.

השם ישלח להם רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

תהיה בריא.

כן,

אתה לשאול שאלה?

שאלה, תן פה באמצע.

הנה, תרים את היד. תרים. הנה, שם, בבקשה.

בזריזות.

ערב טוב.

ערב טוב.

אותו המדען ואותו הפרופסור,

שיש לו שכל,

הוא לא מסביר, יש לו שכל בשביל לחזור בתשובה?

אני אדם פשוט מסתכל עליו.

אני אומר, יש לו כל כך הרבה שכל ולא חוזר בתשובה.

אז זה מה שאני אומר.

אני מגיע מספיקה ממנו.

הבנתי. אתה רואה מדען

ואם אתה רואה שהמדען

לא חזר בתשובה, זה סימן.

אני בתור אדם פשוט רואה אחד כזה שלא חוזר בתשובה,

אז אני מגיע מסקנה ממנו. הבנתי. אם אתה רואה מדען,

יש תעלה לכל שערה, אתה יודע? תעלה שהיא מחיה את השערה.

מי עשה שטף לתעלה?

מי עשה את זה? מי ברא לנו חורים בראש

שיצא מזה שערות?

אתה יודע מה זה שערה?

בסערה היום יכולים לתת למדען שיבדוק,

הוא יגיד לך מרכיבים של הגוף שלך בפנים מהסערה.

נותנים לו ציפורן,

הוא יכול לדעת בפנים.

לא הוא המציא את זה,

הוא רק למד לקרוא את זה.

מי עשה את זה?

מי דאג לזה?

אתה מכיר מיקסר טוב? איזה מיקסר אתה מכיר הכי טוב?

כן הוא עוד, אה?

יפה.

אם תיתן למיקסר כן הוא עוד חמש שנים לטחון רק שומנים.

הוא יחזיק מעמד, אחריות נותנים רק שנה.

אחרי חמש שנים, פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, פק, הוא יקפוץ לך במטבח.

אתה יש לך מיקסר יותר טוב. 70 שנה טוחן,

איבלה עטחן, איבלה עטחן,

בלי שיניים מברזל טוחן עד כדי מים.

מי עשה לך את זה?

איך זה עובד?

אתה מחובר לחשמל?

בלי חשמל. איך זה?

המדען עשה, איינשטיין.

איך זה עובד?

יש מיצים בקיבה.

המיצים שבקיבה ממיסים את הבשר, את השומן.

איך המיצים שבקיבה לא ממיסים את הקיבה עצמה?

איך הם לא מפרקים את הבן אדם? עושים ממנו חורים-חורים.

זה חומצה.

תשים חומצה על בשר,

בן אדם מתחיל להתפרק.

איך המיצים יודעים לפרק את הבשר שבא מבחוץ

מזה שהם בתוכו? לא מפרקים.

מי עשה את זה? איינשטיין, המדען החכם?

מי עשה?

תתבונן בכל דבר, איזה מצלמות יש לך פה. ראית את העיניים שלך? אתה יודע איזה מצלמות אלה?

אלה הגדולות, טרנטה לעומת העיניים שלך. תראה איך הוא מזיז, תסתכל. הוא לא רואה בעצמו, תסתכל.

תראה, מזיז ועושה, ובקושי קולט אותך, וצריך אור. ואני ואתה מסתכלים אחד על השני, צ'יק צ'ק, ובעין שלנו אנחנו רואים את כל האולם.

מי עשה את זה?

מי דאג שזה יהיה שקוע בשביל שלא תיפגע,

שהעצמות של המצח שלך ישמרו על העין?

מי דאג שהאב שלך יהיה בולט, שתוכל לנשום?

מי שם לך שערות שם כשאין לך מסננת ולא יהיו לך סתימות?

אתה יודע ששמו לך שערות בדיוק לפי הגודל של האב שלך?

אם היה לך יותר, היית נחנק.

אם היה לך פחות, היו אבנים.

מי עשה את זה?

תאר לך אחד אפריקאי,

יש לו שערות של אחד מצפון תל אביב.

סלעים ייכנסו לו.

תאר לך,

אחד מצפון תל אביב, יש לו שערות של אחד מאפריקה.

יצא לעוצמות.

מי עשה שזה יהיה בדיוק?

איינשטיין.

ברוך השם, יש לך שיניים. נכון שיש לך שיניים?

בהתחלה, כשנולדת היו לך שיניים קטנות. תאר לך, היית נולד עם השיניים של עכשיו.

היית מפחיד את אימא.

אבל היו לך שיניים קטנות.

אחר כך, בגיל מסוים, הם התחלפו.

למה אם אתה היית מחייך עם שיניים של ילד קטן עכשיו, היית כמו מלטעות?

אז זה התחלף.

איך זה שהשיניים שלך חותכות מקדימה,

עניבים בצדדים וטוחנות בפנים? תאר לך, הסדר היה הפוך.

טוחנות פה וחותכות בפנים.

היית צריך להכניס גזר, לפתוח ככה,

להכניס אותו לשם, ופה היית צריך לעשות ככה,

בשביל שלא ייפול לך האוכל.

רק הקדוש ברוך הוא דאג שזה יהיה בפנים, והלחי תתפוס לך את זה.

מי עשה את זה? איינשטיין, אה?

ואללה, אני אומר לך, בלי איינשטיין לא היינו מסתדרים.

אל תסמוך על אלה שיש להם שכל.

לא תמיד משתמשים בו.

כן. רציתי רק להעיר איזה הערה.

כן. דווקא התורה מלמדת אותנו שאדרבה,

החוכמה מסייעת לטווה וליצרים לעשות את המעשים הרעים.

וגם למה אומרים שהדתיים שקרנים, רמאים, גזלנים,

עלוקות,

בשביל להצדיק את מעשיהם הרעים?

אם הם יגידו שאני צדיק, אז זה יחייב אותם.

רבי יחזקאל לוינשטיין מלמד אותנו בספרו אור יחזקאל שניים שיש ביניהם מחלוקת לשם שמים זו מחלוקת שמאי והלל.

ראשי תיבות מחלוקת זה מ״ם, ראשי תיבות שמאי זה ש״ן, ראשי תיבות הלל זה א׳.

זה משה, שאם אני ואתה יש לי איתך מחלוקת

לברר את האמת,

יש ביני לבינך אהבה ואחווה כמו שהייתה עם שמאי והלל.

המחלוקת שלהם הייתה רק לברר את האמת.

אז בין רגע קט תהיה בינינו הסכמה,

כי שנינו רוצים את האמת.

אבל שניים שאין מחלוקתם לשם שמים זו מחלוקת כורח ועדתו שתבלע אותו האדמה,

כי הוא לא רוצה את האמת.

זה מבחינת גאווה והתנצחות.

אז מה כל הפילוסופים והחכמים?

הם רוצים לנצח. זה מבחינת גאווה, זו התנצחות. פן ייבדה לו האמת, פן ישתעבד לה.

תודה רבה.

תהיה מריא.

אז זה הגברות.

עכשיו, מה אתה אומר? אתה ממשיך עם המדענים או אתה עובר אלינו?

אני מצטער ששאלתי.

אבל בוא, תעשה איזה התקדמות בעזרת השם. אתה שומע?

בוא אני אתן לך ציצית,

תצא לדרך, תהיה סופר מדען. בוא.

אבל יש לי ציצית, אני לא צריך לתת ציצית. בוא, בוא. יש לי ציצית. איפה? תראה לי.

באמבטיה. באמבטיה. בוא, בוא.

בוא.

תהיה מדען.

מה, אתה מתבייש לשים ציצית?

ארבע כנפות. אתה אומר, שמע ישראל?

עזוב את הבית. מה זה בבית?

אתה יודע מה זה בבית? אתה מכיר את הסיפור המפורסם עם הטלית שהייתה בבית?

אתה מכיר את זה, לא?

טוב, אני לא רוצה להאהיב את האווירה.

אבל כדאי לך לשים ציצית, מה טוב.

בוא, אני אתן לך.

עוד אחד יהיה לך.

רגע, רגע.

יש לך 100 שקל?

אין לך.

10 שקל יש לך?

גם לא.

אין לך?

בוא, אני אתן לך בחינם.

בוא, קח.

בוא, מתוק. בוא, אל תתבייש במצוות.

במקרה היום.

גם אצלך זה בכביסה. בוא.

שיהיה לך ספייר, ספייר, על חשבוני.

בוא.

בוא, תהיה מדען. בוא.

אתה בא?

מי רוצה לקחת במקומו?

מי?

תראה כמה רוצים.

תן, תן, תן להם. תן להם.

תן להם.

הנה, תן לו.

אשריך.

קח, הנה, קח.

אשריכם. או, אלה חכמים, אלה מדענים.

אתה רואה בזכותך כמה קיבלו.

תן להם, תן, תן. הנה, הנה עוד אחד בחורצ'יק על הכיפאק.

קח, תן להם שם.

תן להם שם.

אשריכם ישראל, אשריכם ישראל.

תן לו. רז, הנה, פה עם הצהוב שחור.

כן.

חזק וברוך.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

הוא, הוא, בלי עין הרע.

קח, תן להם, תן להם שם על הנשים.

תעביר שם על הנשים.

הנה, שתהיה לכם זכות בעזרת השם.

קח.

תן לו.

תן להם שם על הנשים.

כן.

מי רוצה לשאול?

בלי נדר.

תן לאלה שאין.

תן לה.

אלמוג,

הנה, פה לפניך משחות.

כן.

יש פה שאלה, תן לו מיקרופון.

כבוד הרב, לפי האמונה שלנו,

התורה היא בחירה, כאילו, נתנה לנו התורה והמצוות בבחירה מלאה. אם אנחנו רוצים לקיים ונבחר בדרך הזאת, אנחנו נבחר.

ואם לא, אז לא.

אני רוצה שתסביר לי איך זו בחירה מלאה. בוא נמשול את זה למשהו אחר.

בוא נמשול את זה למשל לצבא.

יבוא קצין ויגיד לך, תשמע, אני נותן לך לבחור.

יש לך לעשות את העבודות שלי ויש לך לא לעשות.

אבל אם אתה תעשה,

אתה תצא שבת. אם לא תעשה, אתה לא תצא לשום מקום. וזה בדיוק מה שקורה בתורה רק בדברים אחרים. כאילו, אם אתה תעשה, אתה תקבל ותקבל ותקבל ותקבל.

אם לא תעשה, אתה תקבל על הראש. איפה יש בחירה שיש עונשים אחרי זה?

יפה מאוד. קודם כול, זו בחירה.

למה? אתה יכול לא לעשות,

ואתה יכול כן לעשות בחירה זה בין שני דברים,

זה אחד. אבל ברגע שיש אילוץ אחרי הבחירה, יש עונש אחרי הבחירה, זה משפיע על ההשפעה שלך, אתה לא בוחר ב-100%. האילוץ הוא לטובה.

הוא לא לטובה.

לטובה? כן. אני רוצה לראות כמה דתיים היו, אם לא היו שום מתנות ושום זכויות ושום דבר. היה רק לקיים ולשרת.

אתה לא מקבל, אין גן עדן ואין גיהנום.

או שהיה רק גן עדן. אני רוצה לראות כמה דתיים היו. הנה, קח את הצבא,

תראה כמה אנשים משרתים, אף על פי שלא יוצא להם כלום. מפסידים עסקים, לא מתפתחים, הכול. מפסידים את ההורים, משפחה, חברים,

הולכים ומשרתים, ואפילו חלק נהרגים.

והאנשים הולכים.

ויש עניין של התנדבות, ואנשים רוצים ללכת וכו'. הנה, בלי כלום,

והם מרגישים שזה שירות. רק שנייה.

עכשיו, בורא עולם שנותן לך בריאות, חיים, הכול,

והוא אומר לך גם, בוא אני אתן לך גן עדן,

ואני אתן לך את האפשרות האחרת,

שהיא לא משתלמת,

והוא אומר לך, גם זה עשיתי בשביל לדחוף אותך לגן עדן.

מה לא טוב?

אם מפה יוצאים מהפתח לגן עדן, מפה יוצאים לגיהינום,

פה חיים טובים לנצח, פה שרפה.

השרפה הזאת, מה גורמת? שתרוץ לשם, נכון?

לאן תגיע בסוף?

לטוב המוחלט.

זה לא טוב שיש גיהינום?

הגיהינום דוחף אותך לגן עדן, זה הטוב.

אבל אם היה פה גן עדן, ופה היה פחות טוב,

אז יכול להיות שבן אדם היה הולך לפחות טוב, מרוויח פחות.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? דאג

שיהיה סייף

ויהיה ספר, ושניהם ניתנו בכריכה אחת.

אם אתה שומר על מה שכתוב בספר, אשריך, אם לא, יהיה סייף.

למה? לגרום לך לקיים את הספר, שתקבל שכר.

אתה נכנס למסעדה, נותנים לך תפריט.

יש שם מאה סוגי מאכלים.

זה בחירה?

כן.

אבל זה מוגבל רק למאה? אולי אתה רוצה אלף?

זו בחירה?

אז אם אתה רוצה אלף, תלך למסעדה אחרת ותקבל את הדברים השניים. ותהיה מוגבל באלף.

תמיד תהיה מוגבל.

אין אפשרות לא להיות מוגבל.

אין.

לכן,

בין כל ההגבלות שיש,

תבחר בטובה ובעדיפה.

מה עושה הקדוש ברוך הוא? דואג שאלה שהן פחות עדיפות,

ידחפו אותך לעדיפות יותר.

לכן אומר הקדוש ברוך הוא.

אם בחוקותי תלכו,

כל הברכות שבתורה.

ואם לא תלכו, זו אפשרות. אתה יכול לא ללכת,

אתה יכול ללכת נגד,

אבל תדע גם מה התוצאות.

עכשיו תחליט,

אחרי שאתה יודע שיש אפשרות כזאת וכזאת, מה אתה עושה?

הרבה אנשים היו מעדיפים לנסוע על 140 כל הדרך.

מה לעשות? החוק אוסר, יש מצלמות בדרך.

הרבה אנשים היו מעדיפים לא לעמוד באדום. רוצים לנסוע, אין רכבים,

רוצים לנסוע בשתיים בלילה.

מפחדים, אולי מישהו מצלם אותם,

יראה אותם, ילשין עליהם.

הרבה אנשים היום מעדיפים הרבה דברים,

אבל יש הגבלות,

והם צריכים להעדיף ולבחור בין מה שיותר טוב להם או לא.

לפעמים מחליטים לא נכון,

לפעמים ניצולים,

לפעמים נענשים.

אצל הקב'-ברוך-הוא אי-אפשר להתחמק. המצלמות שלו עובדות 24 שעות,

הכול נרשם.

אז מה?

פשוט, יותר טוב.

אתן לך דוגמה.

אתה, יש לך נטייה לגניבה.

אתה עובד בעסק ואתה גונב מהקופה.

אבל אם יתפוס אותך בעל הבית, אתה תשב בכלא.

אבל בעל הבית היה חכם, והוא לא רוצה שתגנוב לא לו ושלא תשב בכלא. הוא שם מצלמה,

והמצלמה מכוונת עליך כל הזמן שאתה עובד.

הוא עשה לך טובה, נכון?

למה?

לא תוכל לגנוב, לא תיאסר.

הוא שמר עליך.

זה מגביל.

אתה לא יכול לעשות טעויות,

אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה,

אבל זה שמר עליך.

ולא רק זה, גם תקבל תוספת והעלאה בבוא הזמן,

כי הוא לא תפס אותך כשאתה מועיל.

אותו דבר הקדוש ברוך הוא שם עליך מצלמות.

אתה מצולם, מוקלט,

הכול לפניו. אם אתה חכם ויודע שכל הזמן מסתכלים עליך,

אתה תישמר.

לאן זה ידחוף אותך לעשות את הטוב, לעשות את המצוות?

תקבל שכר גם בעולם הזה, גם לעולם הבא.

מה לא טוב?

קודם כל, הדוגמה שנתת עם בעל החנות והעובד זו דוגמה של שחור ולבן.

אתה גונב ואתה מקבל במקום.

לא תמיד.

תמיד.

לא תמיד. אתה חושב שאם אני אגנוב אותך אתה לא תגיד לי כלום?

לא, אם אני אבחין.

אבל יש לך מצלמה, אתה מן הסתם, אם אתה שם איזושהי אבטחה. לפעמים האדם לא נמצא ליד המצלמה. נניח לא בפעם הראשונה, לא בפעם השנייה, לא בפעם העשירית. נכון. אני מאמין שכל אחד מאיתנו עשה פה אלפי חטאים,

ובינתיים אנשים לא... נכון. למה? כולם עושים פה בני אדם. למה? עכשיו תגיד לי, למה? חנון וחסוד.

לא, למה?

למה מה? בגלל שהקדוש ברוך הוא יודע שבסוף הכביש מספר 6 יש חביבי דוח.

אתמול עצרו את אלי ישי בכביש 6. למה?

הוא לא שילם.

שמעת על כביש 6?

לא.

חוצה ישראל.

מי שלא משלם, מצלמים אותו.

מצלם, מצלם, יש לך חוב?

בסוף החודש לא שילמת?

עוצרים אותך באמצע הכביש.

עצור בצד, שלם.

אז נותנים לך לנסוע חודש שלם, אתה נוסע.

בסוף, עוצרים אותך.

אין בעיה, אתה תעלה על הכביש עוד פעם.

והקדוש ברוך הוא לא בוער.

אתה תגיע אליו. כביש 6 מוביל עד תנור 7. אתה תגיע, אל תדאג.

שם יעשו לך דוח.

כמו בסופר, ממלאים את העגלה, ממלאים, ממלאים.

בסוף יש קופה.

צריך לשלם בסוף.

מה אתה מילאת?

ככה תשלם.

אז לקדוש ברוך הוא לא בוער. אתה יכול לעשות אלפים ורבבות של עוונות.

לא בוער לו.

הוא נותן לך צ'אנס,

תנצל אותו, תרוויח, לא תשלם.

הבנת, עיוני?

כדאי לך.

כן.

מי עוד?

הנה, הוא רוצה לשאול. בבקשה.

שלום רבה, אבל אני רוצה לשאול מאיפה יש הוכחה שיש עולם הבא.

מאיפה יש הוכחה שיש עולם הבא? אז יש כמה דרכים.

1. זה מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים, 2. זה סיאנסים, אנשים שעושים, מעלים אותם והם מספרים מה קורה להם, 3. זה היפנוזה,

שמאפניתים אנשים וממצב היפנוטי הם זוכרים דברים מן העבר,

לפני ביאתם לעולם, 4. זה גלגול נשמות,

אנשים שחוזרים לעולם שוב

ומזהים את העולם הקודם שלהם עם תיאור מדויק.

יש על זה קלטת שלוש שעות ורבע, חיים לאחר המוות.

כדאי לך להשיג אותה, תראה אותה.

שלוש שעות ורבע של הוכחות.

מה ששנואי עליך לא תעשה לחברך.

תסתכל עליו שווה מול שווה.

כמו שאתה לא רוצה שהוא יסתכל עליך מלמעלה למטה ושהוא רק יסתכל מה הוא יכול להשתמש בך לנצל אותך או את מעמדך,

בדיוק אותו דבר אתה תסתכל עליו שווה כשווה.

מה ששנואי עליך לא תעשה לחברך.

קלטת מספר שלוש מאות תשעים

תשע, מדעני הזבובים