התחשבות

- - - לא מוגה! - - - 

אמרתי אני מוכן ללכת לאוניברסיטה בירושלים להתמודד עם האינטליגנטים

מה רואים בסדר?

גן חיות לקראת הסיום

וואי וואי וואי וואי מה אתם אומרים על זה שאם נפטר ממשפחתכם אחרי תקופת מה

אומרים שהוא שייך לראשות העתיקות.

התחשבות.

אני עכשיו מצאתי משקיעים כדי לעשות מנהרה מתחת להר-הרצל, בשביל לקצר לבית וגן.

אני משלם את הכול. ייתנו לי.

טוב, השתגעת, אתה רוצה לזעזע את הרצל?

מה, אתה רוצה לעבור מלמטה?

מנוחתו בהר, עזוב אותו. התחשבות.

קלטת מס' 397. התחשבות.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמו ירוויח.

והיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה.

אומר רשי, כולן שווים לטובה.

מאה עשרים ושבע שנים, כולן שווים לטובה.

כיצד?

שרה אמנו סבלה ייסורים,

רעב,

עשרה ניסיונות עם אברהם אבינו,

פחד,

עינוי,

נלקחה על-ידי פרעה,

על-ידי אבימלך,

90 שנה עקרה,

איך כולן שווים לטובה.

אלא הקדוש-ברוך-הוא,

ברוב רחמיו,

יצר כלי שקוראים לו ייסורים.

והייסורים מטרתם

לרומם את האדם

ולמרק את האדם.

אדם נכנס לניסיונות,

ייסורים זה ניסיון,

וניסיון זה משורש נס.

נס להתנוסס,

מה זה נס דגל?

דבר מוגבע נקרא נס, להרים על נס.

הניסיון מרומם את האדם ממצבו,

מגלה בו כוחות נוספים שיש בו.

ואם האדם יודע שמטרת הנס להתנוסס,

הניסיון בא לרומם אותו,

וגם למרק אותו מהאפרוריות ומהחומריות,

להביא אותו למדרגה יותר רוחנית,

אזי כל ניסיון לטובה.

כמו שאמרו החכמים, גם זו לטובה.

וכל מה שעושים מן השמים, לטובה.

וכשם שחייב לברך

על הטובה, כך חייב לברך על הרעה,

באותה שמחה.

ברוך הטוב המתים,

וברוך דיין האמת.

אותו דבר.

שרה אימנו חיה בדרגה שווה.

כולן שווין לטובה.

והיא זכתה להיות גדולה בנביאות יותר מאברהם אבינו,

שאברהם אבינו היה טפל לשרה בנביאות,

שזו מדרגה גדולה ביותר.

אברהם אבינו היה צדיק,

גם הוא עבר ניסיונות,

ואוהב השם ימי תמימים,

אלה שימיהם מותממים, שלמים.

והוא בא לעולם העליון עם כל 175 שנים שחי מלאים.

זקן

בא בימים.

אברהם אבינו לא איבד רגע בחייו.

גם כשעסק במקנה, בבקר ובכסף,

היה מחובר לקדוש ברוך הוא, וכל עניינו היה עבודת השם.

הוא לא חשב כמונו מה יהיה מחר,

כי מי שחושב על מחר אין לו את היום.

כשמגיע מחר,

הוא חושב על מחר, אז שוב פעם אין לו את היום.

אז הוא אף פעם לא חי.

הוא תמיד בתוכנית למחר,

בית היום, הוא לא מרוויח.

אברהם אבינו חי את עכשיו,

את ההווה, לא את מחר.

איפה לומדים זאת?

כשהקדוש ברוך הוא ציווה אותו לקחת את יצחק לעקדה,

כתוב, וישכם אברהם בבוקר.

מה אני שומע?

שהוא ישן בלילה.

ביישכם?

אז הוא ישן.

איך אפשר לישון?

יש לך ילד בן 37,

שהובטחת כי ביצחק יקרא לך זרע,

וזה הצדיק, צדיקו של עולם,

וממנו יקום העם הישראלי היהודי,

ואתה הולך לעקוד אותו,

וכל ההבטחה האלוקית

נעלמת

כלא הייתה.

אומנם הפה שאסר הוא הפה שהתיר,

והקדוש ברוך הוא יכול להגיד כך ולהגיד אחרת,

אבל לישון?

תישב עם הבן, נותרו שעות סבורות עד שהוא הולך להריגה.

אז תישאר איתו.

אחד שטס לחו״ל, נשארים איתו כל הלילה ערים, מדברים,

ואחד שטס לעולם הבא,

לא נשארים איתו בלילה.

אברהם ישן,

וישכם אברהם בבוקר.

שמא תאמר עצלנו?

לא, זריזים מקדימים למצוות.

ואל הבקר רץ אברהם, אחרי ברית מילה,

הכול בריצה.

הוא לא עצלן,

אז למה הוא ישן?

כי זמן שינה, שינה.

וזמן עבודת השם, זמן עבודת השם.

הוא מנצל כל רגע את ההווה, הוא חי את ההווה. מה עכשיו צריך לעשות? לישון?

ישנים.

מחר צריך לעקוד? עוקדים.

צריך להוריד את המאכלת? מורידים.

מה שצריך, עושים.

ממושמע.

אוהב השם, ימי תמימים.

שלם אברהם אבינו בשלמות גדולה.

אבל מצינו חילוק בין אברהם אבינו לשרה אמנו בעניין העקדה.

כתוב שהשטן בא ואמר לשרה אמנו שנעקד יצחק,

באותו רגע פרחה נשמתה.

ואילו אברהם אבינו,

בשעה שהקדוש-ברוך-הוא אומר לו, קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ועליהו לעולה,

לא פרחה נשמתו.

למה אברהם לא פרחה?

ואצל שרה כן.

ואצל אברהם המצב יותר קשה.

זה לא הודיעו לו שיצחק נפטר והוא לא אשם.

אומרים לו, לך אתה ותעקוד אותו.

אתה תיקח סכין,

תשים לו על הצוואר ותחתוך.

יש הרבה אבות שמוכנים למות תחת בניהם.

יש הרבה אמהות.

ופה האבא צריך לקחת

את פרי הגידולים שלו,

את העתיד והחלום שלו.

ומי שיודע שהכול לטובה,

מקבל את הכול בקלות.

מסופר על רבי זו שמאניפולי, שהיה צדיק גדול מאוד,

היה מוכה בייסורים

ועני מרוד מאוד.

פעם אחת באו למגיד ואמרו לו,

איך חכמים אומרים שחייב אדם לברך

על הטובה,

על הרעה, כשם שמברך על הטובה?

איך?

איך אפשר?

כשנולד תינוק וכשמת תינוק,

אפשר לברך אותה ברכה באותה שמחה?

איך?

אמר להם, אני אשלח אתכם לבן-אדם אחד והוא יסביר לכם.

שלח אותם לרב זושה.

הגיעו אצל רב זושה,

שאלו אותו, תגיד, איך?

אמר להם, מי ששלח אתכם טעה.

אני מעולם לא עלירה, אני לא יכול להגיד לכם איך מברכים ברכה כזאת.

אף פעם לא יצא לי לברך דבר כזה.

בן-אדם מוכה בייסורים, עני מרוד,

חי כל החיים שלו בעוני ובדוחת,

הוא בכלל לא מבין על מה מדברים.

הוא לא מכיר מצב

שונה שאפשר ללמוד ממנו, זה רעה, זה טובה.

זאת אומרת, זה תלוי בהסתכלות

ובהכרה ובידיעה של כל אדם ואדם

כפי שסיגל לעצמו מלימוד התורה.

אם היינו יודעים את הערך של ייסורים,

היינו רודפים אחריהם, אומר הארי הקדוש.

היה מעשה בפריץ אחד

שהיה אצלו יהודי,

עובד ומאבד את דמותיו,

והפריץ הזה היה טוב ליהודי,

פעם יצא לחופשה ארוכה,

והכניס תחתיו מישהו שהיה פריץ במקומו,

מילא את התפקיד של הפריץ.

וזה ענה והיכה וביזה את היהודי.

נו,

כשחזר הפריץ הראשון,

היהודי

התלונן על זה שהוא השאיר תחתיו.

הפריץ הזמין את ההוא לבית-המשפט,

ושאלו את היהודי, מה עשה לך, מריקני מכות נמרצות וכך, ביזני וכיללני,

והשופט פסק לו שמגיעה לו חצי דירה של הפריץ.

היהודי יצא החוצה, התחיל לבכות,

הגיע הביתה בוכה.

אשתו שואלת אותו, למה אתה בוכה?

אמר לה, קיבלנו חצי דירה.

אז מה אתה בוכה? תשמח.

אמר, אני בוכה, למה לא הרביץ לי עוד? הייתי מקבל את כל הדירה.

זאת אומרת, אחרי 120 שנה, כשנראה כמה שווה כל הייסורים,

אנחנו נבכה למה לא זכינו ליותר.

אבל אנחנו לא יודעים להכריח.

גם כשהקדוש ברוך הוא נותן ייסורים,

הם שווים כל כך הרבה כמו יהלומים,

כי הם ממרקים את הבן-אדם, הם מנקים אותו,

הם זככים ושותפים אותו.

יש תינוקים ששותפים אותם עם ליפה או עם ספוג,

זה קצת כואב להם,

אבל הם יוצאים וצוחצחים.

אחר כך כולם רוצים לנשק אותם.

לפני כן אומרים, קחו טישו,

תחליפו לו, איף.

אבל אחרי שהם משפשפים,

תביא לי, תביא לי, תביא לי, תביא לי.

גם בן-אדם.

בהתחלה, איף.

כמה עבירות.

אבל אחרי ייסורים, נהיה בן-אדם טוב, רגוע,

מתייחס לבריות, ירדה הגאווה.

אדם חדש,

חדש לגמרי.

אין גאווה, אין כלום.

האיסורים עושים ממנו יהלום.

אבל הוא צריך להיות גם חכם,

לדעת להעריך אותם.

פעם אחד מהצדיקים הגיע לביקור אצל צדיק אחר,

שאל אותו, מה נשמע?

אמר לו, ברוך השם, גרוע יותר.

למה?

כשם שמצווה

לברך

על הטובה, כך מצווה לברך על הרעה. וחייב אדם לברך כך.

כוס ישועות אשא,

ובשם השם יקרא,

צרה ויגון אמצא, ובשם השם יקרא,

אותו דבר.

בשם השם יקרא, ברוך השם, גרוע יותר.

לא היה יכול להיות יותר טוב.

ברוך השם, גרוע יותר.

שבטך ומשענתך המה ינחמוני, שניהם אותו דבר.

גם השבט

וגם המשענת,

אותם ניחומים.

זה למאמינים,

אלה שיודעים שיש בורא לעולם שמנהל את עולמו בחשבון.

אבל יש דברים שלא צריך להסתגל עליהם.

הציבור שלנו,

הציבור היהודי, הוא ציבור טוב,

ציבור מאמין.

ואם הם לא מאמינים, מאמינים בני-מאמינים.

הם מסתגלים יותר מדי גם לדברים קשים ורעים

ומעבירים אותם לסדר-היום.

נותנים להם מקור, מורידים את הראש.

לוקחים להם את הקצבאות, מורידים את הראש.

מטילים עליהם מסים, מורידים את הראש.

מה שעושים להם, מורידים את הראש.

מסתגלים.

הבעיה במסתגלים

זה שגם אלה שמורידים לנו את הראש, גם הם מסתגלים לזה שאפשר להוריד לנו את הראש כל היום.

וכיוון שאנחנו נמצאים בפרשת חיי שרה,

ומדובר על קבורתה של הצדקת

ועל הממון הרב ששילם אברהם לעפרון, אף-על-פי שכל ארץ-ישראל שלו בהבטחה אלוקית,

400 שקל כסף עובר לסוער,

ביני ובינך, מהי עפרון א-טמאע הזה?

ואברהם משלם, אין שום בעיה.

קח כסף, מה שמגיע, תן לי לקבור את המת.

ומצוות קבורת המת היא מצווה גדולה,

ולא תלין את נבלתו, אסור להלין,

צריך לקבור מייד.

אדם נפטר אחרי-הצהריים, בערב צריך לקבור, לא לחכות למחר.

כמה שיותר מהר זה כבודו של המת,

למעט תלמיד חכם גדול,

שכבודו זה שימתינו עד שיתאספו כל הגדולים.

אבל בסך הכללי,

קבורת המת זו מצווה חשובה מאוד, ויש בה חסד גדול מאוד עם הנפטר.

יש מצווה אחת שנקראת מת-מצווה,

זה מת שאין לו קוברין.

אדם שמוטל, מת,

ואין מי שיתעסק בקבורתו,

ההגדרה של ההלכה לגביו, מת-מצווה.

וכולם מתעסקים בו, אפילו כהן גדול,

שאינו מתטמא אפילו לאביו ואמו,

מתטמא למת-מצווה.

זאת אומרת,

אם רואים חלילה מת-מצווה,

חייבים לטפל ולקבור אותו מייד.

אתם רואים

מה עושים

החרדים בשעה שיש פיגוע?

אוספים כל פירור, כל

חלק קטן, חלקיק, עולים על הבניינים, על העצים, על העלים,

מחפשים כל חלק שיבוא לקבורה,

משום כבוד המת,

וגם ביזיון המת הוא קשה מאוד, כמו שאומרת המשנה,

קשה רימה

בבשר המת כמחט

בבשר החי.

אם לוקחים מחט ושמים באדם חי, דוקרים, איי.

אם הרבה דוקרים, זה כואב מאוד, הוא מתחיל לצעוק.

הרימה, התולעת שאוכלת את המת, קשה לו כמו מחט לבשר החי.

איך זה?

הרי המת מת והוא לא חש.

אלא רק נפשו עליו תאבה.

אכן, הגוף לא מרגיש,

אבל הנפש שדרה בגוף,

ועכשיו היא חוצה לו,

ראה את הביזיון הזה,

איך היא נאכלת הגופה שהיא שכנה בו.

זה צער גדול כמו מחט בבשר החי.

ביזוי המת הוא דבר קשה מאוד ונענשים עליו מאוד.

לכן אתם רואים גם אדם

כמה מתבייש אם הוא נופל לפני אנשים,

אם הוא מחליט.

הוא משתדל לקום במהירות,

אפילו שזה גורם לו להחליק עוד פעם.

ואפילו שהוא הולך עקום, הוא משתדל ללכת ישר.

והוא מנסה לחייך ככה,

כאילו כלום, כלום, כלום. כולם באים להגיד לו, אפשר לעזור לו, רק תלכו, תעופו כבר, שלא תראו אותי ככה. תלכו.

למה? מה פדיחה.

הוא נפל, הוא החליק.

ולא פלא שיש הרבה אנשים טובים שרואים אחד שנופל, מתעלפים בצחוק.

אם היו יכולים להגיד לו, תעשה עוד פעם, היו אומרים לו, תעשה עוד פעם.

אבל זו בושה.

הוא נשאר בחיים.

אבל אם אדם מוטל מת,

אוי ואבוי.

הוא כבר לא יכול לזוז, הוא לא יכול לשחק אותה אפילו.

הוא מת בפוזה שהוא מת.

אם הייתם רואים בן אדם שניגש לגופו של מת ומתעלל בה, איך הייתם מתייחסים לאחד כזה?

אם הוא היה מתעלל, חלילה, בגופו של קרוב שלכם, מה הייתם עושים?

ואם אתם יודעים שזה אדם צדיק

ומתעללים בו,

ואם הייתם שומעים שסוחרים בגופתו

ואוספים חלקים ממנה ושמים בצנצנות,

מה אתם אומרים?

מה אתם אומרים על זה שאם נפטר ממשפחתכם,

אחרי תקופת מה,

אומרים שהוא שייך לרשות העתיקות,

ויש רשות לארכיאולוגים

לדשדש בו.

אז הסיפור הוא שיש בית-קברות בעכו, בית-קברות יהודי.

בבית-הקברות הזה החליטו שרוצים לעשות שם כביש.

בשביל לעשות את הכביש

רוצים לא לעשות סתם כביש, אלא מנהרה.

ובשביל זה הביאו טרקטורים

ואת כל בית-הקברות היהודי מפרקים עם הגופות, עם המתים, עם הכול, ומערימים ערימות

בשלדים שלמים, חותכים ומנצצים ומעבירים.

270 אנשים,

וכל זה באישור הממשלה.

מה מרגיז בפרשה?

כולנו מודעים לכבוד המת,

אבל מה קרה?

זה הפך להיות סחר-מכר ללחוץ על החרדים,

כאילו המתים זה של החרדים.

החפירות התחילו,

החרדים הפגינו,

נשכבו על הקרקע בפני הטרקטורים,

הביאו שוטרים דרוזים לסלק אותם בכוח,

תמונות זוועה לראות מה עושים להם ואיך מסלקים אותם,

אבל הם חוזרים,

משום כבוד המתים.

פתאום מתקבלת הוראה

שרון מורה להפסיק את החפירות.

למה?

הוא צריך להעביר הצבעה על ההתנתקות,

והוא צריך את האצבע של החרדים.

אז להפסיק את החפירות.

עיתון שופר ניוז מודיע עוד לפני ההצבעה

שאם החרדים לא יצביעו בעד ההתנתקות, שרון יורה מייד להמשיך את החפירות.

וכך היה.

איך שהחרדים הצביעו נגד,

מייד לחפור את הקברים עוד פעם.

חופרים עוד פעם את הקברים, עוד פעם הפגנות,

זה לא עוזר.

הרב אליושיב,

גדול הדור,

מורה לעשות הפגנה גדולה מאוד בירושלים.

פעם ראשונה בהיסטוריה אני מוזמן להפגנה בשביל לדבר שם.

היו אמורים להגיע 100,000 איש.

שרון

שולח את מימון המזכיר לרב אליושיב לבקש להפסיק

את ההפגנה והוא ייתן הוראה לעכב בשלושה שבועות

את החפירות, עד שיימצא פתרון.

פתרון למה?

להעברת התקציב.

עכשיו יש לו תקציב, הוא צריך להעביר, צריך את החרדים.

החרדים לא יצביעו בעד התקציב? להמשיך את החפירות.

יושבים עם מאיר שטרית,

מסבירים לו

שזה קברות של יהודים,

זה אסור על-פי ההלכה,

זה לא אנושי,

זה לא תרבותי.

מה שמסבירים לא עוזר.

כמובן, בפגישה הזאת

הוא מתנצל שהוא ישראלי,

בן של יהודים עם מסורת,

מסביר שהוא לא כזה,

אבל איך שיוצאים משם, ההוראה ניתנת, וממשיכים את החפירות.

טוב,

החפירות האלה, יהודים יקרים, ממשיכות,

ולקראת ההרצאה שאני צריך לתת את הדרשה בהפגנה של המאה-אלף אני מתחיל לבדוק את החומר קצת.

ומה מתברר לי? דברים מדהימים.

לא יאומן כי יסופר.

כידוע,

שולי,

אתם מכירים את שולי,

אבל כיוון שהיא התראיינה בעיתון אצלנו לפני שבועיים,

והיא הייתה נגד קמפיין המתים של דליה רבין,

שמנכסת את אביה כנכס לאומי

ונגד המורשת,

אבל ייזכר לה לטובה שבזמן שהיא היתה שרת החינוך, ובגרמניה רצו לעשות אוטוסטרדה, ואוטוסטרדה, התוואי שלה היה צריך לעבור אצל קברות יהודים,

לבקשתה גרמניה ניאותה לשנות את התוואי של אוטוסטרדה.

לגרמניה אוטוסטרדה זה 12 מסלולים,

ופתאום באמצע אוטוסטרדה לעשות ככה זה לא רגילים. שם יש מאות קילומטרים, נוסעים ישר,

לא מאות, עשרות,

אבל ניאותו.

בזמן סאדאת

רצו לעשות כיכר גדולה,

והתברר שיש קברות יהודים.

הרב עובדיה יוסף יצא למצרים לבקש מסאדאת

לא לעשות את הכיכר שם, ושינו את המקום.

אבל פה, בארץ-ישראל,

מה זה מתים יהודים?

אתה יכול רק לבקש מנגועים דבר כזה,

כי אם הם יעשו זה אנטישמיות,

אבל אצלנו זה ביזנס, זה סחר-מכר.

מה זה, חברה זכתה במכרז, מה זה, איך אפשר לבטל מכרז?

קיבלו מכרז למנהרה,

אבל באים הדתיים ואומרים שאפשר לעשות גם גשר.

וגשר יותר זול ממנהרה.

למה לא לעשות גשר?

כי מפסידים את המכרז,

לא מסכימים.

היו תקדימים של גשר?

כן.

בנשר היה גשר.

מיד חיפה

התברר שיש קברות במקום שרצו לעשות כביש,

של מוסלמים,

וביניהם הקדוש,

במירכאות,

עז-א-דין אל-קסאם,

שקבור שם,

והמוסלמים התנגדו

וכל הצדיקים של הממשלה,

כמו רן כהן,

ביקשו כמובן, חס ושלום, לפגוע בכבודם של המתים המוסלמים,

והרב הקונסרבטיבי גם כן ביקש,

והאנושיות ממש בקעה,

וכולם שיתפו יד, כמובן, לא לחלל את הקברים ולעשות גשר, ועשו גשר שערה עשרות מיליוני שקלים.

מי זה עז-א-דין אל-קסאם, שהתחשבו בו?

זה שיש על שמו עכשיו גדודי עז-א-דין אל-קסאם, שהורגים בנו יומם ולילה, והוא היה רוצח בעצמו.

אבל אם זה עז-א-דין אל-קסאם, איך אפשר?

בדרך לירושלים

אתה נוסע אוטוסטרדה חופפת, נכון?

מסלולים מפה, מסלולים מפה, חופף, נכון?

יש מקום בשער הגיא,

שפתאום האוטוסטרדה נפרדת בסיבוב ונוצר אי.

שם הניידות בדרך כלל ממתינות לראות את האנשים.

למה יש את האי הזה?

יש שם קבר של ערבי בשם שיח' עלי.

מי זה שיח' עלי?

אף אחד לא יודע.

יש אגדה עממית

שמביא זאב וילנאי,

גיאוגרף, אבא של מתן וילנאי,

שהוא מבין שיש אגדה עממית ששיח' עלי

זו אחת מתחנות הקבורה שלו.

הוא נקבר בשלוש מקומות.

שמעתם על דבר כזה?

זה כמו עכשיו שיהיה עם ערפאת,

בקהיר, ברמאללה, ואחר כך להר-הבית.

זה בקפיצות הם עושים.

אבל הוא,

עשו לו שלושה קברים בגלל איסורי נפשו שהוא צריך לעבור ולתקן.

ולפי המסורת האסלאמית, כמו שהתברר לי,

אחרי עשר שנים אין קדושה בכלל לנפטר,

אפשר לחפור לעשות מה שרוצים.

נו,

אז מה עשיתם לנו את כל העכבה הזאת בדרך?

התחשבות.

התחשבות.

בשבוע שעבר כתוב בעיתון הארץ, לא יאומן כי יסופר,

שחברת נתיבי איילון

מוכנה להשקיע 50 מיליון שקלים

לכריית מנהרה מתחת לבית הבילואים.

מה זה בית הבילואים?

שמעתם פעם על התנועה שנקראה בילו?

בילו.

בית יעקב לכו ונלכה,

אלה שבאו מרוסיה, אחרי...

התימנים

הם נכתבו בהיסטוריה והתימנים עד היום לא ידועים

הם הגיעו, לאן הם הגיעו? לחלון, איפה שמשרד הרישוי, יש בית הבילויים.

כמה היו בילויים שם?

13 גברים ואישה אחת שהגיעו לשם, שכרו את המקום הזה לתקופת מה?

בשביל ללכת

לפתח את מקווה ישראל.

אחרי חצי שנה הם עזבו את הארץ וחזרו לרוסיה.

אבל זה הפך להיות אתר היסטורי ארכיאולוגי

שאי-אפשר להחריב אותו, חרבה,

כי שמו כן הוא בית הבילויים, בלוי ומבולה,

אבל אי-אפשר לגעת בו.

לא מתים יש שם,

לא קברים יש שם,

יש שם בית

שבור ומקוסח,

שפעם עברו בו 13 גברים ואישה?

והוא הפך להיות אתר היסטורי, נקודה, שאסור וצריך לחפור מנהרה מלמטה.

ומה זה 50 מיליון שקל בשביל המדינה, אונטיבי איילון,

בשביל לעשות דבר כזה?

חרטא ברטא.

הם אפילו ביקשו מהגרמנים, מהחברה הגרמנית,

לתת הצעה

ב-30,000 יורו,

איך אפשר להעביר אותו כמו שהוא הצדה.

שמעתם דבר כזה?

לא יאומן כי יסופר.

ניסיתי להיזכר,

רגע, רגע,

יש בית הבילויים,

זה הרוסים האלה שבאו,

יש בית התימנים?

אין בית התימנים.

אתם מכירים בית התימנים?

למה אין בית התימנים?

כי לא נתנו להם בית, נתנו להם אוהלים.

ואחרי שהם עברו משם, קיבלו את האוהל והוא הלך. אז אין באתר היסטורי כזה אוהל.

אוהל מתקפל, בניין נשאר.

הכרם עד תהיה.

יש כרם, נכון.

זה הדבר החשוב, הם עשו כרם,

נכון?

אבל את לא יודעת שהחריבו אותו כבר?

לכי תראי, כל האמנים וכל המסאטיל נמצאים שם,

עגילים וקוצים וליפות,

משהו.

אבל בכל אופן,

איך יכול להיות?

בניין לא מזיזים, קברים טוחנים, טוחנים את המתים.

אחרי רצח רבין שמו בלשים לראות מי התקרב לאנדרטה.

הגיעו לשם שני נערים שירקו על האנדרטה,

נעצרו והוכנסו שלושה חודשים לכלא.

ירקו על אנדרטה.

ירקו. אז לפי זה, כמה שנים צריכים להיות ארכיאולוגים בית-סוהר

על זה שהם חפרו את כל הקברים וניפצו אותם.

אם יורקים על בן-אדם חי,

לא נכנסים למעצר,

אתה הולך, יורק על מישהו ברחוב,

אפילו מגיש תלונה,

יזמינו אותך, ישאלו אותך שאלות, יגידו, תהיה בריא, אחר כך יגידו, אין עניין לציבור,

קח ממחטת נגב ותלך הביתה.

פה לא יורקו על בן-אדם, על האנדרטה, הוא גם לא שם בכלל.

נכנסו שלושה אנשים.

מה העיוות הזה?

הוא שוחרר, הוא לא נכנס.

הוא נכנס, גברת. שניים היו.

אנחנו פעלנו בשביל לשחרר אותם.

אה, הם ביקשו סליחה. למה צריך לבקש סליחה?

עוברים מתחת,

אני עכשיו מצאתי משקיעים

כדי לעשות מנהרה מתחת להר-הרצל

בשביל לקצר לבית-וגן.

אני משלם את הכול.

ייתנו לי.

השתגעת? אתה רוצה לזעזע את הרצל?

מה, אתה רוצה לעבור מלמטה?

מנוחתו בהר, עזוב אותו.

מתחת להרצל אי-אפשר לעבור,

אבל להרוס בית-קברות שלם, לנפץ את כל הקברים והכול, זה כן אפשר?

לא יאומן כי יסופר.

אז יהודים יקרים, תדעו,

כשאתם שומעים על חפירות ארכיאולוגיות, מה שנקרא, כאילו, שממתנים וממתקים את זה,

פירוש הדברים ששוברים עצמות של אנשים מתים.

יש לנו תמונות,

ותראו בעיתון,

רואים? זה אחד מהשלדים שם, בעכו, ככה.

יש תמונות

שהטרקטור חופר את הקבר. אם הקבר ככה,

והגופה שוכבת כאן,

הטרקטור חפר ככה ופיצח את הגולגולת לשתיים. חצי תקוע עוד בקיר, וחצי הלך.

מזעזע.

בערמות חול ענקיות מלאות עצמות ושברי אדם.

אין רחמנות.

תלוי מה מצביעים

ותלוי מי זוכה במכרז.

והסתגלנו,

וזה חמור ביותר,

משום שיש קללה גדולה על אלה שעושים את זה,

וגם אסור לשתוק על זה.

מובא במקורות.

נמצאה מצבה בבית-קברות, בבית-שערים, וזה לשונה.

פה קבור שמעון בן יוחנן

בשבועה

שכל הפותח קבר זה ימות בסוף רע.

דוגמה נוספת, מצבה של יהואש על הבית

הוא מזהיר ומתחנן.

בקברי אין כסף וזהב,

כי אם עצמות אדם.

ארור האדם

אשר יפתח קבר זה,

הם כנראה חששו מהארכיאולוגים כבר מאז.

עכשיו הבנתי,

אולי זו הסיבה

ששרון קבר את אשתו בחווה לידו.

אסור קבורה פרטית.

זו עבירה על החוק. אם מישהו יקבור את אשתו בחצר,

זו עבירה על החוק.

איך הוא עשה את זה, אני לא יודע.

אבל יכול להיות שהוא חושש מהארכיאולוגים.

בחלקה פרטית לא יבואו.

אבל בבית-קברות יהודי אין שום בעיה,

כנראה הטרקטורים יגיעו,

תלוי במכרז

ותלוי בראש הממשלה.

כן,

הוא היה ממפאי, אתה יודע.

בכל אופן,

זה עוול

שאי-אפשר לסלוח עליו

וצריך לעמוד בפרץ ולא לאפשר דברים כאלה. וזו לא בעיה של חרדים,

זו בעיה של יהודים.

כמו שיהודים מבקשים שגויים

לא ייגעו בקברות שלהם,

כמו שאנחנו מזדעזעים כשעושים צלב קרס על קבר,

זה נקרא, מחללים את הקבר. מה עשו?

ריססו אותו.

זה הרבה פחות גרוע מלקחת את הקבר ולטחון את כל מה שיש בו.

זה לא להשאיר קבורה לבן-אדם.

וכידוע, על-פי היהדות, נפשו של אדם

נמצאת מעל קברו.

ואמרנו שקשה רימה בבשר המת

כמה אחת בבשר החי. אז יש לו ייסורים,

וזה איום ונורא.

אף אחד לא מעניין אותו.

מסתגלים.

העיתונות החילונית רק מביאה את זה.

חרדים

מנסים למנוע חפירות ארכיאולוגיות.

האבנתם?

החשוכים האלה

באים

לעצור את הקדמה.

רוצים לעשות אוטוסטרדה, הם לא רוצים.

צילמנו את זה.

אני רוצה שתראו את זה קצר,

אבל שיהיה לכם חקוק בראש, העוול הזה.

בשביל שתבינו, אם פעם תקראו, תשמעו,

או כשתהיה הפגנה אחרי ההצבעה

על התקציב,

תשתדלו להגיע לשם

ולהביא עוד אנשים,

כי אסור להסתגל למצב כזה.

אסור בשום אופן.

בואו נראה

את העוול הנורא.

את כל המילים הבוטות והקשות היינו אומרים אם היו עושים את זה הגויים.

אם היו מסריטים לנו את זה והיינו רואים את זה בפועל,

אוי ואבוים השנייה.

אבל,

ככה זה,

התקשורת שותקת במה שהיא רוצה ומנפחת

במה שהיא רוצה.

אתה מוכן?

עכשיו אנחנו מגיעים לעכו, הערימות שאתם רואים,

זה הערימות של כל העצמות של כל המתים מהבית-קברות שנאספו למקום אחד.

יש שם עשרות שוטרים בשעה שאנחנו הגענו,

ועשרות מאבטחים שלא מאפשרים להיכנס.

המקום מגודר ביוטה הזאת

ושמור מכל משמר. יש מעליו סככה שחורה, כדי לא לאפשר אפשרות צילום.

למרות זאת, ניסינו,

תכף יהיה מבט יותר פנימי,

כשרואים את מקום חציבת הקברים.

זה האזור, פה עוברת רכבת,

אלה המקומות שחופרים.

הארכיאולוג הזה שמתקרב נשמר על-ידי שוטר.

בתוך השקית כנראה אין אוכל,

יכול להיות שיש שם עצמות.

זה הארכיאולוג, גם כן, שסופר את העצמות שם.

אלה קברים לפני שנופצו.

הנה, שם, אתם רואים, עצמות בקיר חתוכות, כשהטרקטור חתך אותן הצדה,

וככה כל המקום נראה,

וזה מה שהצלחנו רק לצלם

בדרכים שלא אפשרו לנו.

פה אנחנו עוברים לעכו,

פה נבנה גשר.

אתם רואים את הגשר הזה?

מתחת יש קברים של מוסלמים.

בכל ההוצאות של בניית הגשר זה רק בשביל לא לפגוע בכבודם של הנפטרים.

בית-קברות מוסלמי,

תראו עכשיו מתחת לגשר קבר. אתם רואים?

בשביל לא לעלות על הקבר הזה עושים גשר.

מי זה, מה זה, לא יודעים.

אבל כמה מוסלמים צעקו ורן כהן,

אז זה מספיק היה בשביל לעשות הוצאות של עשרות מיליונים כשרוצים.

אבל קברות קדמונים,

זה חס ושלום, מה פתאום?

זה שייך לדתיים, לא?

עכשיו רואים את הקבר של עז-א-דין אל-קסאם,

המחבל המפורסם.

זה הקבר,

פה כתוב דברי שבח עליו, אני לא אגיד לכם מה כתוב,

שלא תתעלפו מצחוק.

שמור ומגודר, אתם שמים לב, כן?

ופה אנחנו נמצאים

בשער הגיא,

כשעולים לירושלים, לא, סליחה, עכשיו אנחנו בית-הבילויים. זה בית-הבילויים.

זה, בשביל זה משלמים 50 מיליון לעקוב את החרטא הזה.

זה בית-הבילויים.

לא ייאמן כי יסופר. על מה מוציאים כסף?

ולא רק זה, התנחלו שם כמה אנשים,

ועכשיו שילמו להם מיליון וחצי שקל להתפנות.

אתם מאמינים שבשביל דבר כזה זה נקרא אתר היסטורי?

וכאן אנחנו נמצאים,

בשער-הגיא, זה הקבר של שיח' עלי, שהוא כבר לא נמצא שם,

ופה הרחיבו את הכבישים,

הסיטו אותם

בשביל לא לפגוע בקבר.

אם תחשבו שרק העיכוב שעושים, חוץ מהסכנה שגורמת לתאונות באזור הזה,

אם כל אחד משלם עוד חמש אגורות דלק רק על הסיבוב, תחשבו כמה מאות מיליונים שקלים כבר אנחנו בזבזנו בשביל זה.

אני חושב שגם הערבים לא יודעים שהוא שם.

שימו לב איך האוטוסטרדה מתפצלת בשביל הקבר.

לא ייאמן כי יסופר.

כמה התחשבות מצד אחד וכמה ונדליזם מצד שני.

תודה.

מי שיש שאלות, בבקשה.

הוא שואל, מה הסיבה לשואה?

יש לי קלטת מספר 12, שעה וחצי, רק על זה.

השואה נאמרה מראש על מעשיהם של ישראל שיהיו בגלות,

אם יתרחקו מתורה ומצוות באופן הכללי,

כמו שהייתה התבוללות גדולה בגלל ההשכלה.

התורה עברה מפורש

בפרשת כי תבוא,

פרק כח,

תלמד את כל הפרק,

תשמע את הקלטת, תבין.

פרשת כי תבוא, בספר דברים,

פרק כח. מחילה באיזה פרק, באיזה פסוק?

פרק כח כולו,

ספר דברים,

פרשת כי תבוא.

קלטת 12, תשמע את זה שעה וחצי.

ועוד שאלה,

מה הסיבה שגם החרדים שנרצחים בפיגוע,

וגם שמעתי על איזה תלמיד חכם, צדיק,

נפטר בגיל 38. פתאום קיבל התקף לב ונפטר.

מה הסיבה לכך?

38 זה יותר מאוחר בשנה מיצחק אבינו, שהיה צריך להעקד ב-37.

עשרת הרוגי מלכות היו יותר צדיקים מכל מי שאתה אומר, והם גם מתו במיתות משונות.

אבל יש לקדוש ברוך הוא את החשבון שלו. עשרת הרוגי מלכות היו גלגול של עשרת השבטים שמכרו את יוסף.

אז לקדוש ברוך הוא יש חשבון כל אחד למה מת ואיך.

כשתגיע למעלה תדע הכול.

בעזרת השם.

כן.

כבוד הרב,

למה רק כשהגענו לעולם התחילה הבחירה ולא התחילה לפני שהתחלנו להיווצר?

קודם כל, גם לפני שנולדת הייתה לך בחירה.

כתוב בספרים הקדושים שהקדוש ברוך הוא מביא את הנשמה ומראה לה את הגן עדן ומראה לה את הגיהנום ואומר לה,

תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.

ורבנו בחייה אומר שמראים לאדם את כל תסריט חייו והוא מסכים עליו

והוא יורד לעולם.

והקדוש ברוך הוא אומר, יהיה צדיק ואל תהיה רשע.

וגם לפני שהוא יוצא, המלאך משביעו בבטן עמו.

מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום קדשו, נקי כפיים ובר לבב,

אשר לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה?

מי זה?

מי שלא נשא לשווא נפשי, נתתי לו נפש והוא נשא אותה?

אבל לא נשב ולא נשבע למרמה.

לפני שהוא הגיע לעולם הוא נשבע שיקיים.

למה לא פה בעולם הזה הוא נתן לי את הבחירה?

אמרתי, לפני כבר.

אתה שאלת למה רק כשאדם נולד ולא לפני.

אמרתי לך שהוא נתן גם לפני.

אבל איך אני לא מבחר לזה? כאילו, אני לא יודעת.

אני לא יודע שבחרתי.

נכון. אני לא זוכר את זה בכלל.

נכון. אתה זוכר מי הכיל אותך בגיל שבעה ימים?

אז הכילו אותך או לא הכילו?

נו, אז מה אם אתה לא זוכר?

תודה רבה.

כבוד הרב,

40 שנה אתה מדבר, 40 שנה כולם שומעים

וכולם אומרים צודק על המילימטר.

כולנו יודעים שהמדינה מושחתת,

משרד האוצר, כל המשרדים במדינה מושחתים,

כל הרשויות מושחתות,

מה אנחנו צריכים לעשות בשביל לעצור את כל המגפה הזאת במדינה?

שאלה יפה.

יש דרך פשוטה.

אם נתקן את אורחותינו ונשוב לאבינו שבשמים,

ישלח לנו גואל צדק מהרה,

ועל זה אתה מתפלל, אם אתה מתפלל,

ראיתי כיפה על ראשך.

השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבת תחילה,

ומלוך עלינו מהרה אתה לבדיך.

אמן, אמן.

אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. איך אתה יודע?

רציתי לשאול,

יש תוכנית בטלוויזיה שנקראת עובדה.

מה שאתה הצגת פה לקהל,

את האמת זה זעזע אותי. אני לא ידעתי בכלל על הפרשה הזאת.

וכל היום אנחנו יושבים ושומעים וקוראים עיתונים,

ושומעים רדיו ורואים טלוויזיה, ולא ראינו את הדברים האלה.

בחיים שלך, למה? סליחה, רציתי לשאול למה אתם לא שולחים את זה לטלוויזיה.

אז קודם כול אני אגיד לך שחנן עזרן, היום בטלוויזיה, בערוץ 1 ב-2030,

הראה את שופר ניוז

בשער שלו הקודם,

כספומט, שאמרתי לכם קודם.

בשבוע שעבר ב-2030 הוא הביא את הפרשה שחשפנו.

אם אתם זוכרים, היה רב מאריאל שנחשד

והוא הואשם באונס הרב נגר,

כולם כתבו, שלושה ימים דיברו,

אמרו, הוא לא יצא מזה, הביאו פה, דיברו כאן, אמרו שם.

הבן-אדם זוכה

אחרי שבועיים, אף אחד לא כתב.

נשאר הרב האנס

בתודעה של הציבור.

פתחנו את הפרשה,

הבאנו את המכתב מהמשטרה,

הראינו את הכול.

האישה שהתלוננה עליו,

היא התלוננה כבר 13 תלונות דומות על אחרים,

לא 100. ויש סכסוך באריאל

בינו לבין ראש המועצה,

ויש שם דברים כאלה ואחרים שהבאנו, וחנן עזרן הזכיר

את הדבר והסוגיה הזאת אצלו,

ועל ההתעלמות של העיתונות מפרשיות כאלה. זה משרת את התקשורת החילונית, כי הם לא רוצים לראות אותנו טובים.

אדרבה, אם יש משהו להגיד, קטן,

כמה לא טובים, זה מה שהם אומרים.

דבר נוסף, יואב יצחק, אתה מכיר, העיתונאי?

היכנס לאתר שלו ב-NFC,

תעשה שופר ניוז בחיפוש, תמצא כמה כתבות, הוא ציטט אותנו

מתוך העיתון שלנו,

וכמה הוא מפרגן ואומר שאנחנו מביאים את העובדות כמו שהן. לא תמצא אצלנו דבר אחד, מיליגרם יותר ממה שצריך.

אבל אנחנו חושפים מה שאחרים לא עושים,

כיוון שהעיתונות אינטרסנטית,

אני אתן לך דוגמה בשביל שתבין.

לא יעשו תחקיר על תנובה.

אתה יודע למה לא יעשו תחקיר על תנובה?

היא לא תפרסם יותר.

לא יעשו תחקירים על בזק, כי בזק משלם הרבה כסף,

אז לא יעשו תחקיר.

מקסימום ידיעה אינפורמטיבית קצרה,

בשביל לא להתעלם לגמרי מדבר כזה.

אבל תחקיר להיכנס לקישקע של אלה שמשלמים?

מה פתאום?

אנחנו עיתון

לא אינטרסנטי, וכמו שאני מדבר,

26 שנה, לא 40. אז אני מעולם לא תפסו אותי בדבר אחד שאמרתי לא נכון,

ומחפשים אותי,

מחפשים בזכוכית מגדלת.

וגם התוכנית שאתה קורא לה, עובדה,

עשתה תוכנית עלי,

ואני יוצאתי יומיים לפני התוכנית קלטת שנקראת עובדה בעיניים,

כי שם ניסו לקשור אותי לפרשייה שלא הייתה ולא נבראה,

בשביל להכתים את שמי,

כדי שלא יבואו הרבה אנשים להרצאות.

אתה יודע שראש השב״כ הקודם, עמי אילון, אמר על אמנון יצחק

שהוא מהווה איום לקיום החברה הישראלית יותר מן הטרור.

שמעת?

אני מהווה איום

לקיום החברה הישראלית יותר מטרור.

מי זה עז א-דין אל-קסאם? מי זה ערפאת?

חרטא ברטא.

אמנון יצחק.

אתה יודע איזה שם זה? מפחיד.

למה? הם מסתכלים על זה כאילו זה חומייניזם ודברים כאלה, כנראה. הם יכולים להסתכל על מה שהם רוצים,

אבל אחרים שעושים את זה לא אומרים סטליניזם.

אתה צריך להבין,

הם לא יודעים להתמודד, אז הם נותנים סטיגמות.

שיבואו להתווכח.

26 שנה אני מחכה להם, איפה הם?

אבל מה?

הם פוחדים, הם רועדים.

הם רועדים מפחד.

אמרו, עמרון יצחק מדבר לעמך.

אמרתי, אני מוכן ללכת לאוניברסיטה בירושלים להתמודד עם האינטליגנטים.

ארגנו הרצאה,

הגשו קושיות, אמרו, צריכים

שרק סטודנטים מבפנים יזמינו.

מצאנו סטודנטים מבפנים שיזמינו.

ניסו לבטל את האירוע,

לא הצליחו.

הפריעו לאנשים להיכנס להרצאה.

נכנסו עשרות בודדים.

אני יושב שם בפנים,

אתם לא תאמינו מה היה שם.

מה שראיתם פה זה כלום.

עשו לי פוגרום.

אתם יודעים מה זה פוגרום?

אני יושב שם,

מתחיל לדבר,

ומתחילים להתנפל עלי,

וללכלך, ולנבל את הפה,

ולא נותנים לי לדבר.

לא נותנים לי לדבר. טוב, תן לי לדבר,

תאשיבו אותי על זה שדיברתי.

שום דבר.

גן-חיות.

סטודנטים, אינטליגנטים,

אי-שאנה.

טוב, ישבתי, התחלתי לחייך.

אמרתי לחבר'ה, צלמו,

והוצאנו סרט עליהם.

מה רואים בסרט?

כמה זמן?

שלוש שעות.

שלוש שעות אני יושב, והם נובחים.

אמרתי לדוד, דוד,

למה שאני אתרגז?

בואו נדליק אותם עוד יותר.

אמרתי, רגע, אני אראה לכם סרט.

הראיתי סרט על הקיר.

לפחות שהדברים שלי יעברו מהסרט.

מה הם עושים?

במקום לשתוק,

עוד יותר צועקים שהרמקולים לא יישמעו.

בקיצור, הוצאתי להם את הגרון.

לקראת הסיום הם כבר,

הופ!

כבר לא יכלו לצערי.

וואי, וואי, וואי.

כשנגמרה ההרצאה אחרי שלוש שעות, מה זה היה הרצאה?

אמרתי, בעזרת השם נעשה ונצליח, זה היה הרצאה.

כשנגמרה ההרצאה הם שרו את התקווה,

כאילו הם ניצלו מהגלות.

לא יאומן כי יסופר.

אתה מוכן?

בבקשה, תראה להם.

אני לא אחראי אם אתם תצחקו.

אל תשכחו, זה כל אלה שאומרים שצריך

חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ומתינות ופלורליזם וכל המילים היפות מאמריקה, מאנגליה, מגרמניה.

אבל כשמגיעים למבחן האמת,

אחרי הסרט הזה, תדעו לכם, הרבה אנשים אמרו לי שאת הילדים שלהם לא שלחו לאוניברסיטה.

מה הפחד?

תכף.

לא הפנית עלינו שום יהדות, אתה לא נראה לנו יהודים. אתה לא תשכבש בדמוקרטיה.

אל תשאל אותי שאלות, תן לנו תשובה.

אתה לא תצליח לדבר כאן. אתה לא תצליח לדבר על השאלה שלך,

על גבול, ולך הקייסה!

לך עדיין, ולך עדיין, ולך עדיין, ולכן עוד חבל.

אני,

תאמיני לי, מוכן לקבל אותך לסעודת פורים אצלי משהו.

אני לוקח אותך אצלי, אני אראה לילדים שלי מה זה ליצן אמיתי.

מה אם שאתה חוקר את התוצאות בחברה שתמיד בשבילך?

אתם חוקרים, אני לא רוצה להבין אותך לדבר על השאלה שלך.

לא נתפס, שעקר שלושה אנשים קורקים את הגיעה שלכם על הביתה שלכם. זה ממש פשיסטי.

מוסולים ובחברות.

מה קורה לזה? תנו לנו לסבוע.

ארץ

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

אתה אומר כאן, אתה אומר כאן חידוש גדול. אתה אומר, יגאל,

אני לא מוכן להתמודד איתך דרך הספר תנ״ך. בדיוק הפוך, אני מוכן אם תגיד שיש בורא לעולם. לא. אז מה פתאום? לא. אז מי כתב את זה? מי כתב את זה? מי כתב? אם כתבו בני אדם, זה לא שווה בשבילי כלום. אז קדימה, אז תשליך אותו. לא רוצה להשליך. אני גם לא משליך עיתון, אז זה מה שאני אשליך. בספר הזה הוא כתוב, הוא אין דן. סליחה, בותק, אתה רוצה לחייב אותי בדבר שאני לא מאמין? אבל אתה אומר שאתה מאמין.

לא מאמין. כל ההלכות משנה, תלמוד. טעות. טעות? כל המשנה והגמרא זה רק מספר הספרים שכתב הבורא, לא מספר הספרים שכתב אדם.

אם כתב אדם, מי בכלל מתייחס אליו?

מה שראיתם פה הערב זה פרי ההסתה שנמשך במשך שנים,

והחשש שתתף לנו לדבר זה משום שהאמת יכולה להתברר תוך דקות ספורות.

ומאחר שהם חוששים שאנשים עלולים להשתכנע,

לכן הם מנסים לסתום פיות.

אם אני מדבר לא לעניין, כולם ירגישו.

אם אני משתמש בדמגוגיה, כולם יבינו.

תנו לי ליפול בפח.

תרשו לי לדבר, ונראה. אולי הם צודקים, אבל תנו לי לדבר.

תן לו מיקרופון.

יש לי פה למען אמת שתי שאלות. שאלה ראשונה מקורית, ועל הנושא השני אני אדבר יותר מאוחר.

שאלה ראשונה,

אנחנו כעם ישראל,

בכלל,

אנחנו יודעים שאת הספירה שלנו, מהאדם הראשון עד היום,

יש לנו את הספירה, יש לנו את המידע,

יש לנו את הידע,

כל אחד יודע כמה זמן קיים העולם מאז האדם הראשון עד היום.

שאר העמים שמדברים שיש הוכחות שהעולם קיים 15 מיליון, 17 מיליון, אני לא יודע כמה,

איזה הוכחות יש להם להוכיח במקביל אלינו?

יש דבר כזה? אין.

אז איך כל אחד מנסה להגיד שהעולם קיים 15 מיליארד, 12 מיליארד, 10 מיליארד? אם כך, רק התוכנית שלנו, איפה שאנחנו, מאז האדם הראשון, בטענה שלנו, הוא המקורי והוא האמיתי.

בוא, אני אסביר לך. מה שהם אומרים זה השערות.

עכשיו

אני אסביר לך

למה אנחנו 100% צודקים.

קודם כול, אנחנו סופרים ממתי שיש בן-אדם,

ובני-אדם יודעים לספור,

וכמה חי כל אחד יודעים,

אז מי-אדם הראשון עכשיו זה בטוח שזה מה שהיה, נכון? נכון. אז אנחנו אומרים 5,000 פלוס,

ואם הם אומרים מיליונים, אז אנחנו ודאי צודקים.

נכון שאנחנו צודקים?

אי-אפשר מיליונים בלי 5,000 ומשהו, נכון? נכון.

עכשיו נשארת רק השאלה,

הם, מה ההוכחה שלהם שזה מיליונים או מיליארדים, נכון?

השאלה.

איך?

יש כאלה בודקים לפי

פחמן 14,

יש כאלה לפי

הקליפות שיש בעץ,

יש כאלה לפי עובי גולגולות. אין משהו כתוב.

אין להם משהו כתוב. שום דבר.

אין יותר קדמונים מאתנו.

אנחנו הבאנו את ספר התורה לעולם, וכולם מסתמכים על שלנו.

זאת אומרת,

זה המקור היחידי הכתוב בידי בני-אדם. לא השערות ולא ספקולציות.

זה ברור עד פה.

זהו.

עכשיו כתוב, הרוצה לשקר, ירחיק עדיו.

אתה רוצה לשקר?

תרחיק.

מי יכול לחזור אחורה עכשיו לבדוק?

אף אחד.

זהו.

פעם היה חכם יהודי וגוי.

הגוי אמר לו,

תגיד לי, איפה מרכז העולם?

לקח אותו היהודי כמה צעדים, אמר לו, פה.

אמר לו, איך אתה יודע? הוא אמר, תתחיל,

נסתובב, תראה.

עד שהוא יגמור להסתובב.

אתה מבין?

הם אומרים לך,

ככה היה.

זהו.

הבנת?

אוקיי. יש לי עוד, זו לא שאלה,

אלא פשוט משהו, להגיד כמה דברים טובים.

אני בתקופה האחרונה,

היה לי זמן לשבת לראות את הקלטות שלך.

אמת.

ראיתי קרוב ל-40-50 קלטות

בסדרה של תקופה של שישה חודשים, שבעה חודשים.

ואני רוצה להגיד, גם לשתף את הקהל פה,

אין להם מושג, אין לי מושג.

אז באמת,

עד עכשיו אולי, אני יש לי, דרך אגב, כעשר שנים מינוי בשופר,

ואף פעם לא התעניינתי.

בזמנו, כנראה לפני עשר שנים, הייתי באחת ההרצאות,

עשו הוראת קבע, מילאתי הוראה, ונגמר.

לא קיבלתי קלטות, אלא לא שמתי לב.

בתקופה האחרונה התחלתי לראות קלטות.

אני רוצה להגיד לקהל, ממש מדהים,

כל קלטת,

אני ממש נהנה יותר מהקלטת השנייה,

על הידע שיש לך,

על ההבנה,

על האנשים שנכנסים לפה, כל אחד עם לחץ שאלות, שאלות פה ושם, ואתה מרגיע, ואתה נותן תשובות. לכל שאלה יש תשובה.

אני לפעמים בבית, אני עושה עם ההלכון, ואני רואה את הקלטת.

אני רוצה להגיד לציבור פה, אני ממש בוחן מתוך שמחה,

איך אתה מחזיר אנשים בתשובה.

איזה מאס יש לאנשים שעולים ושמים צציות,

לא רק פה בארץ,

אלא גם אנשים מתחזקים, אתה מחזק, הידע, אני לא,

פשוט קשה לדמיין את הידע, את התשובות של השאלות,

איך שבאים אנשים חילונים, אנשי שלום עכשיו,

ואתה נותן תשובות ומרגיע, ובסופו של דבר הם עולים על הבמה ושמים צציות.

ראיתי את כל הקלטות האלה,

ממש מדהים.

אבל לא רק פה בארץ,

ראיתי גם את הקלטות בפריז, בניו-יורק, במקסיקו,

ממש מדהים.

ואת כל הדברים שעשית, הניסים, נכון שאת הניסים שעשית זה בכוח הברכה וההשפעה של הקהל, שעונה אמן,

וזה משפיע.

רבותי, זה משפיע. מי שרואה את הקלטות עם הנשים שלא ילדו, ועם הבחור הזה, עם הנכה,

ועם הילד הקטן הזה שהיה לו חולה סרטן,

זה ממש לשבת, לבכות ולראות כמה עניית אמן של הברכה של הרב, והעונים אמן, כמה זה משפיע.

אני רוצה גם לספר עוד איזה נושא שקרה לי.

אני לפני, רק אני רוצה להגיד לך בינתיים,

שאחרי שאתה אומר את כל זה, אני מתחיל להתפעל מעצמי.

יש לך על מה, אמת?

היה לי מקרה, למה אני אומר?

אני לפני כשמונה-תשעה חודשים נסעתי לאמריקה. יש לי בת שגרה שם, באמריקה,

והיא ביקשה שאני אבוא. הלכתי.

הלכתי לבקר,

אבל אמרתי לה, יש בית כנסת פה ושם, דאגתי שהכול בסדר.

זה סיפור קצר, אני אקצר.

הלכתי, הגיעה, אמרה לי שיש בית כנסת של אשכנזים, ספרדים,

לא משנה. הלכתי, אמרתי, אשכנזי, לא משנה. הלכתי.

הלכתי לשם, ביום ראשון הלכתי לאשכנזים, הגיע ערב שבת, אני אקצר,

ופתאום מישהו עובר ואומר לי, אלו, לאן אתה הולך?

הסברת לו, אני הולך לבית כנסת של אשכנזים.

הוא אומר לי, בואי נשאר לי פה ספרדים.

מה מסתבר?

מה מסתבר שבעיירה הזאת, שקוראים לה פלורון,

אני מסביר למה אני מזכיר את השמות, כדי שזה יגיע אליך,

מסתבר שם שיש כ-100 משפחות יהודיות

שלקחו יוזמה,

כי שם יש הרבה התבוללות.

אז החליטו, או מתבוללים או חוזרים בתשובה.

100 משפחות

חזרו בתשובה.

למה אני מספר?

כי במאה האלה היה אחד שהייתה לו אזכרה של חודש.

הוא הזמין אותי, הוא אמר לי, בואי, לאזכרה, הכרתי שם את האנשים,

והוא אמר לי, יגיע רב מומחה משהו-משהו, תבוא ותראו אותו. מה מסתבר?

הרב בכר, בכר, מכיר אחד?

בכרש. בכרש. נכון, הגיע הרב בכרש שמה,

והכול נסגר.

אבל הגעתי הביתה, הגעתי הביתה, ופתאום אני מקבל שני קלטות שלכם,

ו-B, ו-T.

אני מכניס את הקלטה הזאת,

אני מכניס את המסתכל בירות,

ומה אני מסתכל?

אני רואה את הרב,

אני רואה גם את הרב אמנון נמצא שם בניו-יורק,

וכל החבר'ה שהיו שם, שחזרו בתשובה,

גם כן נמצאים שם בתוכנית הזאת. רק לראות שאתה מגיע גם למקסיקו, גם לניו-יורק, בכל מקום שאתה נמצא, אתה מחזיר את האנשים לתשובה. כל הכבוד.

תודה רבה.

אתה רוצה לשאול שאלה?

בבקשה.

תן לו בבקשה.

רגע, אני אחזור אליכם.

קודם כול, שלום לך, כבוד השר. זה מוכן? סליחה, אוהד.

אני באתי בשביל לקבל, אם תוכל, לברך את אבא שלי לפני חודש וחצי בגידול ממיר בראש,

ועשו לו ניתוח לפני שלושה שבועות.

לפי הממצאים יש לו גידול ראשוני של המוח,

והרופאים אומרים שתוחלת החיים שלו זה משהו כמו חצי שנה מאשר שהוא יחזיק מעמד.

אני באתי, אם תוכל, לברך את אבא,

וכל הקהל יעני אמן, ואנחנו, כל המשפחה, מוכנים לקבל כל מה שצריך.

לקחנו לעצמנו ציצית,

אנחנו משפחה מסורתית, שומרים שבת, כשרות, טהרת המשפחה, הכול.

התחזקנו כמה שניתן. אם אתה יכול,

עוד דברים שאני אוכל לקחת על עצמי, או כל המשפחה,

בשביל, שעתיים לימוד תורה כל יום.

100%. ואנשים צניעות.

הצלב גמור.

טוב. מה השם?

שלום בן-איישה.

שלום בן-איישה, השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל, מהרה.

אמן.

תודה רבה.

רגע, יש מה לראות, אוהד?

אז מה אתה משחק שם?

כן, הוא רוצה לשאול עוד משהו.

תן לו.

מה עם המשאית?

המשאית תעבוד?

כבוד הרב, רציתי לדעת אם אתה נגד ההתנתקות,

ואם כן,

למה?

אני לא צריך להביע את דעתי במקום שגדולי ישראל פסקו,

לא להתנתק.

זאת אומרת

שאתה בדעה של הרב יוסף.

זאת אומרת שאני קטן מלהביע את דעתי.

חבל.

למה חבל?

כי אתה בשבילי רב גדול, ולדעת את דעתך, זה חשוב לי בתור אחד שמעריץ אותך. אז מה אמרתי?

שבמקום

שדיברו גדולים ממני,

מה לא דיברו?

אמרו,

אה, פה לא דיברו, אבל דיברו בכל העולם.

אני אסביר לך מה ההיגיון שמאחורי הדברים.

לא שבאמת יש בעיה אם לעזוב את עזה או לא את חבל עזה, לא זה הבעיה.

בשביל מה עוזבים?

אם לתת ללא תמורה

לאויב

אפשרות להתקרב יותר ולהמשיך את הפיגועים,

אין שום סיבה הגיונית לעשות דבר כזה.

אבל אם ייחתם, לדוגמה, הסכם שלום,

או שתהיה הבטחה כזאת, שהיא שרירה וקיימת,

עם סיכוי גדול מאוד,

אז מסתבר שיגידו שאפשר להתקפל משם לטובת השלום בחיי אדם.

כי השטחים לא מקודשים,

אפילו שזו ארץ-ישראל הקדושה,

השטחים לא מקודשים, האנשים מקודשים,

וחיי אדם

קדושים יותר מיישוב ארץ-ישראל.

ואין מצווה למות בעד ארצנו,

זה אמר רק טרומפלדור.

אבל הארץ שלנו, וההבטחה היא שלנו,

וכמו שאמרתי בהתחלה, אברהם אבינו גם שילם כסף על הארץ שלו בשביל לקבור את מתו,

ואין לנו בעיה עם הדבר הזה, בתנאי

שיהיה פה שלום.

אם יש שלום

וצריך לתת חלק מהמקומות האלה,

בסוף ייתנו אישור לרבנים.

אבל זה בתנאי.

וזה אמר הרב עבדיה יוסף, וגם האחרים,

ששטחים

זה לא דבר קדוש,

ואם צריך להחזיר אותם כדי להציל חיי אדם, מחזירים.

ואני אתן לך דוגמה.

אתה גר באשקלון.

בוא נגיד שאתה אוחז שלא צריך להתנתק,

שצריך להישאר שם,

ואפילו תמורת אבדות בנפש.

בוא נגיד שאתה אוחז ככה.

אני אשאל אותך שאלה.

אם נכנסים מחבלים לבית שלך,

מחזיקים תת-מקלח

ומאיימים עליך אישה וילדים ואומרים, אם אתם לא יוצאים,

יורים בכם.

אתה עוזב את הדירה או לא?

יש לי יכולת תגובה.

יש לך.

תוקף.

תוקף. אתה תוקף, אבל אחד מהילדים חלילה יכול למות.

למות בעד ארצי, ככה חונכתי.

אם זאת אדמתי, אז אני תוקף.

שמעתי תוקף,

אבל אתה יודע שבן אחד הולך.

אין מה לעשות, על האדמה שלי אני מת.

הבנתי.

שואל אותך שאלה, בר רוצח מהמאפיה, לא מחבל.

הוא אומר לך, אם אתה לא עוזב את הדירה, אני יורה בך.

תוקף או לא תוקף?

הולך להתלונן עליו.

אם זה עבריין, אז אתה לא תוקף.

פה צריך לשמור על חוק ישראל.

מה זה חוק? היגיון אומר, לא?

לא, מוטי. מה?

חיי אדם קוטמים לדירה.

חיי אדם קוטמים לדירה.

אבל זה לא הבית שלנו שם, כאילו. לא הבנת. בסדר, אז עוד יותר גרוע, אתה אומר.

נו.

זאת אומרת, אם זה גם לא הבית, אז בכלל אין מה לתקוף.

כן? כן.

אז מה אתה שואל?

אז צריך להתנתק.

אתה רוצה להתנתק?

להתנתק. אני שומע. אתה רוצה להתנתק?

אני בעד.

אתה בעד. כן.

אני לא נגד.

שאתה מבין.

תלוי במצב ובסיטואציה. אני מסביר.

עוד פעם,

כרגע, במצב הנתון, גדולי ישראל אמרו,

אין להתנתק.

זאת אומרת,

אין סיבה להחזיר שטחים.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

אם יהיה מצב שיהיה שלום

וזה יהיה התמורה,

שישלמו אותה.

כי חיי אדם קודמים.

עכשיו שתבין עוד דבר.

במקום שאתה יושב, תוקפים אותך. מובן שאתה צריך להחזיר מלחמה.

הבא להורגך השכם להורגו.

נכון? זה אין בעיה.

אבל שואלים.

חיי אדם תמורת קרקע אדמה,

במקום שהוא בסיס למחלוקת,

לא ישבת שם קודם,

ועכשיו באת להתיישב בעקבות המלחמה.

האם תמורת שלום, להחזיר מצב יותר טוב ממה שהיה בקדמותו,

שווה לך לחזור אחורה בשביל להציל חיי אדם, שיהיו חיים פה טובים,

ושלא יתפוצצו פה אנשים כל כמה ימים?

שווה או לא שווה? שווה.

זו השאלה שתעמוד

בפני החכמים בבוא העת.

כרגע הם אמרו,

אין עניין להתנתק.

כבוד הרב, עוד שאלה קטנה.

למה אתה לא עושה מפלגה והולך ודובר בכנסת ומשפיע? הוא אומר, תשמע, הוא אומר

שאני חולק על דוד המלך, כי דוד המלך אמר שלא יהיה שלום אתם.

קודם כול, אני לא חולק.

אתה לא חולק עלי, לא חולק על דוד, לא חולק על אף אחד.

כן, מה, אתה לא מכיר את זה?

פעם אחת היה עוזר לרב

שראה שניים שבאו להתדיין

אצל הרב.

אז אחד נכנס לרב ואמר לו, אתה יודע, פלוני אלמוני עשה לי ככה וככה וככה וככה וככה.

ואני אומר, זה לא בסדר.

שמע אותו הרב ואמר לו, אתה צודק.

אחרי כמה זמן נכנס השני

ואמר על ההוא,

הוא עשה לי ככה וככה וככה וככה וככה,

ואני חושב שהוא לא צודק.

אמר לו הרב, אתה צודק.

העוזר של הרב אמר לו, איך יכול להיות, כבוד הרב?

זה צודק וזה צודק. אמר לו, גם אתה צודק.

זאת אומרת,

הוא אומר שאני חולק על דוד, לא חולק.

הפוך, אני אמרתי שלא יהיה שלום בשנת 1992. יש לי קלטת שנקראת שלום עם ערבאת,

ואמרתי שם, קלטת מס' 35, שלא יהיה שלום,

ושיהיו מחבלים,

ושהם יפוצצו אנשים,

ושהם יירו בהם.

ונתתי תיאור לפני שהתחילה האינתיפאדה.

תשמע, קלטת 35. אני מדבר על מצב,

לא מדבר מה יהיה.

אם המצב יהיה של שלום, בתיאוריה, כן?

אם יהיה מצב של שלום,

מתמורת שלום צריך להחזיר משהו בשביל שלא נמות

ולא נהיה בסכנה,

אז ההלכה אומרת, תחזיר, תחיה.

אם לא יהיה מצב כזה, אז גדולי הדור אמרו, לא.

זאת אומרת, אם אתה שואל אותי

מה הדין במצב כזה או כזה, אני אומר,

מה תהיה המציאות? כבר אמרתי מזמן,

והזכרתי את דוד, ואמרתי הכול, ולא יהיה שלום עד שיבוא המשיח.

ולשאלתך,

לא, עד שיבוא על ערפאת.

לא, לא.

ערפאת לא ימות מהר, הוא רק בתרדמת עמוקה, עמוקה, עמוקה.

עד שהוא יהיה בעמוקה.

אבל אתה שואל למה אני לא הולך לכנסת.

קודם כול, אני מעדיף את בית-הכנסת.

דבר שני, אתה צריך להבין דבר אחד,

אני יכול ללכת, בוא נגיד שאני הולך,

לא אני, כן, נגיד אני אשלח אנשים, בסדר?

נגיד אני שולח אנשים והם ילכו.

אתם יודעים להגיד רק,

אם אתה תלך אנחנו נבחר, ואחרי זה מה יהיה?

לא תבחרו.

אתה מבין? אז אני אשאר לבד.

כבודו, למה לא אתה?

אתה, כבוד הרב. אני? כן.

ככה אתה תוכל להגיע לטלוויזיה, מה אתה תוכל? אתה תוכל להגיע,

תוכל להפוך עולמות.

בוא, אני אשאל אותך שאלה.

מתאים לרב עובדיה יוסף להיות חבר כנסת?

ייכנס על אפם וחמתם.

לא, אני שואל, אבל הרב עובדיה יהיה חבר כנסת, הרב קנייבסקי והרב אלישיב.

וכולם יבחרו בהם, כל הדתיים.

כדאי.

זה לא מקום לאנשים כמונו, אנחנו לא מתאים לנו להיות מקום כזה.

אני אסביר לך.

אני יכול להשפיע על הציבור ועל העם.

ההשפעה מבחוץ גדולה וחזקה פי-אלף ממה שאתה בפנים.

בפנים אתה מתלכלך.

בן-אדם שנכנס

חוץ מכבודך לחדר זבל

יוצא עם ריח.

אי-אפשר שלא תצא.

שם אי-אפשר, שתבין,

לא לעשות קומבינות.

אתה חייב שם להתפשר בדברים גם עקרוניים.

אתה רואה את המפד״ל איך הוא מתבזה כל הזמן.

פעם אמרו ככה, פעם אמרו ככה, ירדו מככה,

עשו ככה, חלק פרשו, חלק חזרו, חלק אומרים, חלק זה.

בלי סוף, כל הזמן ימינה-שמאלה. אתה רואה, ביבי?

אני נותן לו לדימאדום,

14 יום.

אנחנו כתבנו בעיתון לפני שבועיים כבר, שערפאת תהיה העץ שעליו הוא יחליק למטה ויגיד שהמצב שערפאת הולך למות.

פירושו של דבר שזה משנה את המצב ואין בעיה עם ההתנתקות.

וככה היה.

הנה, הוא הודיע שהוא לא פורש.

הכול חריד בריא.

מה אמר שרון?

נעשה משאל בליכוד. עשו, אמר, לא עונה. לא שומע, לא מעניין.

מה אכפת להם, עשו?

אבל אתה אמרת.

חרטה אמרת הכול. עם מי אתה מדבר?

אנשים, לא מעניין אותם כלום, יש להם אינטרסים שלהם צרים. טומי, כמה איים?

אם לא, אם כן, אם כן, אם לא,

הכול שקר וכזב.

ההשפעה היא רק על העם.

זה הכול.

אם העם יתעשת ויבין,

ישכיל ויחכים, יבין מה טוב לו,

הוא קובע.

צריכים את האצבעות שלכם בבוא הזמן.

אם תשימו אותן במקום הנכון,

אז המצב יהיה אחרת. הבעיה שאין הרבה במי לבחור, אתם מבינים? זה הבעיה.

אני אמרתי כבר, בבחירות האחרונות אמרתי,

לא ביבי, לא ברק, לא שרון ולא שרונה.

או, יש לי קלטת שקוראים לה במי לבחור. אז אני החלטתי לבחור בקדוש ברוך הוא.

אני שואל אותך שאלה.

כן, גבוהו.

בארצות-הברית

יש יהודים, נכון?

כן.

אומרים שהם משפיעים קצת על הבחירות, משפיעים פחות, יותר, פה ושם.

אני רוצה להגיד לכם סוד גדול.

מי שנבחר זה מי שהקדוש-ברוך-הוא החליט שהוא יהיה.

אין לכם אפשרות בכלל לשנות את המצב, יש לכם רק דבר אחד.

אם הזכויות שלכם יגברו,

ייבחר היותר טוב.

אם העם הולך בדרך השם, שמים עליהם מנהיג טוב.

אם העם לא הולך בדרך השם, שמים עליהם מנהיג, מה שמתאים להם.

זאת אומרת, לא אצבעות ולא שום דבר, שום דבר לא קובע בסופו של דבר.

כי לב מלכים בשרים ביד השם,

והקדוש ברוך הוא שם,

ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלום נימה.

וכשצריך מישהו לצאת, הוא יצא ולא יישאר רגע, ואם צריך מישהו למות, הוא ימות,

ואם מישהו צריך לחיות, הוא יחיה.

ולא אנחנו קובעים את המצב.

נדמה לנו שעשינו ופעלנו,

שום דבר, הכול מוכרז משמיים.

ואם צריכים להיות כמה חולים בשביל שתשתנה הצבעה, כמו שהקדוש ברוך הוא גזר, ככה יהיה.

ואם צריכים כמה לרמות בקלפי בשביל שתיפסל כל הקלפי, אז זה מה שיהיה.

ואם ככה וככה, בקיצורו של דבר,

אנחנו לא מכריעים רק במעשינו הטובים.

אם נעשה מעשים טובים, זה מה שיעשה.

אני אתן לך דוגמה.

אני החלטתי ללכת בדרך שאני הולך,

וברוך השם,

הרבה יהודים משתנים בכל רחבי העולם

בגלל שאני נטול פוליטיקה.

אם הייתי קשור לארגון פוליטי כזה או אחר,

או אם הייתי מקבל תקציבים מהמדינה,

לא הייתי יכול לומר מה שאני אמרתי היום ומה שאני אומר תמיד.

אי-אפשר.

כי אתה נגוע,

אתה רוצה להרוויח, אתה צריך לשתוק.

אתה צריך זה, אתה צריך לדבר.

אני לא כזה.

יכול לתת בראש לכל אחד.

עשו לא טוב, הוא אומר, עשו לא טוב, עשו טוב, הוא אומר גם, עשו טוב.

אבל מה?

זה מישהו נטול אינטרסים.

אבל אם בן-אדם קשור ויש לו התחייבויות,

הוא מוגבל.

אפילו אם יהיה כוח גדול בהתחלה,

הוא ילך ויתמוגג.

ככה זה.

כבוד הרב, למה אתה לא מראים מירוץ לווייני שכל מי שמאמין בדעה שלך ישמע אותה ויוכל להגיד לחברו שלא מאמין, להקשיב לך,

וככה תפורסם,

ואולי הדעה שלך תשפיע על העם.

קודם כול, אני רוצה להגיד לך שלצערי הרב אני מפורסם.

דבר שני, אני רוצה להגיד לך שאני משפיע, ברוך השם.

יותר מדי משפיע עד כדי שאני מהווה איום על קיום החברה הישראלית. אתה שומע?

הטרור גובה קורבנות חמישה בשבוע,

עשרה.

אני גובה קורבנות הרבה יותר

לחברה החילונית הציונית הישראלית.

אני מכה.

למה?

כל יהודי שמתייהד חוזר לשורשים ליהדות, זה הפסד של המדינה הישראלית המערבית.

שרוצה שנהיה ככל הגויים.

לא רוצים פה עם יהודי

שומר על המקוריות שלו,

רוצים עם מערבי.

למה מערבבים את האוכלוסיות?

למה מביאים אוכלוסיות כאלה ואחרות?

בשביל שמבחינה דמוגרפית יהיה ערבוב.

הכול מתוכנן. תשמע קצת קלטות, תבין בדיוק את המזימה.

ויש קלטת שאתה חייב לראות, קוראים לה הרצל והציונות.

כשאתה תראה בדיוק מה היו התוכניות של הראשונים שרצו לנצר אותנו, הרצל רצה לנצר את כל היהודים,

אז אתה תבין בדיוק למה זה נראה ככה.

אבל צריך להבין

שאם אנחנו

נעשה את רצון הבורא, נצליח.

לעשות את מה שאתה אומר, אני מוכן,

אבל צריך הרבה כסף.

אני פועל רק לפי הכוחות שלי.

בהזדמנות זאת אני אסביר לך רק מה הצלחתי לפעול

במעט השנים שפעלתי.

הפצתי עד היום 14 מיליון קלטות אודיו, וידאו ו-CD חינם.

זה טוב או לא טוב?

יש לנו שני אתרי אינטרנט,

שופר.net,

זה אתר יהודי,

ויש אתר ישראלי חדשותי, כמו העיתון,

שנקרא www.soparnews.co.il.

אנחנו עושים הרצאות בכל רחבי הארץ והעולם.

אנחנו הוצאנו את העיתונים האלה בשתי גרסאות,

אחת חילונית ואחת דתית,

ב-100,000 עותקים כל שבוע,

וזה עולה לנו המון המון כסף.

למה? בשביל שנוכל

להביא את ידיעת האמת לכל בית עד כמה שאפשר.

לא הסתפקנו בזה והתחלנו לחפש דרכים איך להגיע גם לאנשים שרחוקים ושלא יגיעו.

רכשנו משאיות שהסתובבו ברחבי הארץ וחלקו חומרים ויקרינו סרטים בפארקים לנוער וכו'.

אנחנו מקימים עכשיו אתר שייקרא אינטרנט סגור,

שיהיה כמו TV,

שאפשר יהיה לראות 24 שעות

את כל השידורים שלנו באינטרנט.

ואנחנו חושבים

ובודקים אפשרויות ואמצעים להקים שידורי לוויין,

ערוץ טלוויזיה,

והתחלנו מהלכים,

ואנחנו בקשרים עם אנשים מסוימים שמנסים לגייס כסף,

ואם נצליח זה יהיה אוניברסלי.

העיתון הזה לא יישאר פה בישראל,

אנחנו הולכים לתרגם אותו לשפות נוספות,

ולהוציא אותו גם לחוץ-לארץ. היום הוא מחולק באיטליה,

קודם הוא חולק גם בלוס-אנג'לס

וגם במיאמי.

אנחנו רוצים להרחיב את זה כמה שיותר.

זה יגיע לכל מקום, ואני מבטיח לך שאנשים לא יעזבו את העיתון הזה, מחכים לו בנרות.

למה? כי הוא חושף דברים שאחרים לא,

והוא מדבר ישר לעניין.

לפני כן

אני אגיד לכם רק

איך אנחנו משתדלים לפעול, מנסים הכול, ולא משאירים דבר אחד שלא נעשה.

אבל צריכים להישאר ניטרלים.

אם אתה ניטרלי ואומר את האמת

רק מסיבת האמת,

לעולם תוכל להשפיע.

אם זה יהיה

תלוי באינטרסים, זה לא יועד.

כבוד הרב, 40 שנה אתה מדבר, 40 שנה כולם שומעים וכולם אומרים, צודק, על המילימטר.

כולנו יודעים שהמדינה מושחתת, משרד האוצר וכל המשרדים במדינה מושחתים,

כל הרשויות מושחתות. מה אנחנו צריכים לעשות בשביל לעצור את כל המגפה הזאת במדינה?

שאלה יפה.

יש דרך פשוטה.

אם נתקן את אורחותינו ונשוב להבין שבשמים, ישלח לנו כואל צדק מהרה,

ועל זה אתה מתפלל, ראיתי כיפה על ראשך.

אשיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה ומלוך עלינו, מהרה אתה לבדיך. אמן, אמן. אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

איך אתה יודע?

קלטת מספר 397. התחשבות.