ככה יעשה לאיש

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

וככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ בעיקרו.

איזה מלך?

מלכו של עולם, מלך מלכי המלכים, חפץ בעיקרו,

אז המלך שחתם להרוג אותו ואת כל המיליונים של היהודים,

מוכרח להגיד שישימו אותו על הסוס שלו וילבישו אותו בגדי מלכות ויוליכו אותו ברחובות,

והמלך יצא אהבל. מה השם, הבן אדם הערבי, שהקריב את חייו לשם שמיים, שמטה שיעלה למעלה הוא כאילו יקבל אחוז מאוד נמוך משכר של יהודי שיקיים מצוות כמותו?

זה השם. מה אשמתך שאתה מטר שישים ושמונה ואתה לא שתיים עשרים,

אז אתה אשם שאתה לא תוכל לשחק כדורסל מייצג את ישראל?

מה אשמתך?

אתה, הביאו לך גובה כזה, כדי שתהיה רואה חשבון.

ההוא נתנו לו שתיים עשרים, שיקפוץ כל היום.

כל אחד יש לו משימה ותכלית.

היה אחד ששאלו אותו התלמידים שלו,

רבנו, במה הארכת ימים?

אמר להם, לא שאלתי שאלות על הקדוש ברוך הוא.

אמרו לו, למה אם לא שואלים שאלות מאריכים ימים?

אמר להם, כן.

שאלו אותו, מדוע?

אמר, רואים אחד שיש לו הרבה שאלות למטה,

מעלים אותו למעלה לראות לו את התשובות,

ולא תמיד מחזירים אותו.

יש אחד חולה,

החולה הזה אומרים לו, תביא מיליון ותיפטר.

מיליון, מה? אני לא יודע, מיליון מצוות, מיליון זכויות, 500,000, לא יודע כמה.

אנחנו לא יודעים כמה החוב של כל בן-אדם.

אין לו ברירה,

הוא צריך לשנות כי יש מלך מעליו שמחליט שהתפילה פועלת.

קלטת מס' 396, ככה יעשה האיש.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו מרחמם ירוויח.

עניין הביטחון והתפילה,

ביטחון בשם ותפילה לאבינו שבשמיים,

עניין גדול הוא,

עד כדי כך,

שפעמים נחטות צרות על בני-אדם כדי שיתפללו לשם ויתקרבו אליו.

במגילת אסתר כתוב,

גם אני ונערותי אצום כן,

ובכן אבוא אל המלך אשר לא חדת,

וכאשר אבדתי, אבדתי.

מה ראתה אסתר צורך להודיע למרדכי שגם היא תצום?

היא ביקשה מכולם לצום שלושה ימים ושלוש לילות.

והיא מודיעה למרדכי שגם היא תצום.

מה היא ראתה?

אייבן עזרא מסביר, וזה לשונו,

אסתר בטחה בשם,

על כן הטענתה,

ולא בטחה ביופייה,

כי פני המטענה תשתננה אף כי עד יום השלישי.

עד כאן לשונו.

אסתר בטחה בקדוש ברוך הוא,

ולא בטחה ביופייה.

אפילו שאחשוורוש,

אהב אותה,

אבל לא מפאת זאת היא שמחה על עצמה,

אלא היא טענתה בלטענות שלושה ימים ושלוש לילות, פניו של האדם משתנות,

ואז היא עלולה לא למצוא חן בעיני המלך

ולהביא לתוצאה ההפוכה,

שעלול למאוס בה,

וממילא לא תוכל לבטל את הגזירה בהשתדלותה.

אבל היא העדיפה את הביטחון בשם,

על הביטחון בעצמה וביופייה.

לכן היא שלחה להודיע למרדכי,

כדי שהתשובה והביטחון שלהם בשם יהיו שלמים,

ושלא יסמכו עליה שהיא תשפיע על אחשוורוש ביופייה,

היות וגם היא צמה כמותם ובוטחת בשם.

ביטחון כזה גדול?

הלוואי עלינו.

אדם שבטוח בכישוריו ובכישרונותיו ולא נותן להם מעמד

מול ההשתדלות שלו לפני הקדוש-ברוך-הוא,

זו מדרגה גדולה ביותר.

והדבר הזה עובר

גם בדבריה ובתפילתה לפני הקדוש-ברוך-הוא.

כתוב, ותלבש אסתר מלכות

ותעמוד בחצר המלך הפנימית.

חכמים אמרו,

ותלבש אסתר מלכות,

הכוונה שהיא לבשה רוח הקודש.

וכשהגיעה לחצר הפנימית, איפה שיש את הצלמים,

העבודה הזרה של אחשוורוש,

נסתלקה ממנה שכינה.

יש צלמים שם.

ואז היא אמרה, אלי, אלי,

למה עזבתני?

וזה המזמור של המנצח על איילת השחר,

שכך נקראה אסתר, איילת השחר.

ואז היא חשבה, מדוע?

נסתלקה ממנה שכינה. אולי בגלל שהיא אמרה,

הצילה מחרב נפשי מיד כלב, יחידתי.

אולי בגלל שהיא קראה להמן כלב,

בגלל זה הסתלקה ממנה שכינה?

לכן היא המשיכה ואמרה, הושעני מפי אריה.

החליפה.

קראה להמן במקום כלב, אריה.

מה ההבדל?

אולי הקדוש ברוך הוא מצא בפנימיות ליבה,

שהיא בוטחת בעצמה שהיא תתמודד מול המן,

כי היא החשיבה אותו לכלב.

כי אדם שעומד מול כלב,

כוחו יפה ועדיף.

לכן היא שינתה ואמרה, לא,

אני לא בוטחת בעצמי.

לכן אמרה, מפי אריה,

אריה עכשיו.

כשאדם עומד מול אריה, הסיכויים שלו שואפים לאפס.

ככה, ריבונו של עולם,

לא שאני בוטחת בעצמי, מה שקראתי לו כלב, זה לא להראות שיש לי ביטחון,

שזה קטן עליי, כמו שאנחנו אומרים.

אז גם בתפילות שלה,

כך היא אמרה, והיא מסיימת,

בך בטחו אבותינו,

אליך זעקו ונמלטו,

באנוכי תולעת ולא איש.

ביטול של היש הוא ביטחון רק בשם.

בך בטחו אבותינו,

רק בך בטחו אבותינו.

אליך זעקו ונמלטו.

מי שזועק אל השם,

נמלט,

ניצל.

ואנוכי תולעת ולא איש, מה אנחנו מחיינו?

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה.

ויקרא מרדכי את בגדיו,

וילבש שק ואפר,

ויצא בתוך העיר,

בה יזעק זעקה גדולה ומרה.

מה זה ומרדכי ידע?

ידע זו ידיעה פנימית ברורה.

הוא ידע מה הסיבה של הצרה שנגזרה על ישראל ולאיזו מטרה היא.

הגזירות האלה שנדחו על ישראל בזמן אחשוורוש היו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע,

ורצו להידמות לגויים ולהתחבר אליהם ולשלטון שלהם.

להיות קרובים.

ובאה ההצהרה הזאת

כדי לחייב את ישראל לקרוא אל השם ולהתקרב אליו,

אל מלך מלכי המלכים, ולא אל מלכי בשר ודם,

ולא אל תפארתם.

וכיוון שהוא הבין את זה וידע,

אז הוא פעל כדי לבטל את הצרות האלה. ויזעק זעקה גדולה ומרה.

התגובה הראשונה של מרדכי הייתה תפילה.

כי מה צריך בעצם? להתקרב אל השם יתברך.

אז התפילה היא הדבר הראשון לצאת מצרה.

ורק אחרי התפילה והתשובה והזעקה של כלל ישראל,

כמו שכתוב, ובכל מדינה ומדינה,

מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע,

צום ובכי ומספד,

שלח אל אסתר להודיע לה שתבוא אל המלך ולבקש על עמה.

אחרי שהוא התפלל וביקש מכל העם להתפלל,

אחר כך הוא פעל פעולות של השתדלות

שאסתר תבוא אל המלך לבקש על עמה.

אנחנו בדרך כלל מתחילים בהשתדלות תמיד, כשיש בעיה,

ואחר כך מתפללים שההשתדלות תצליח.

והאמת לא כך.

ההשתדלות האמיתית צריכה להיות בתפילה,

בבקשה או בתחינה לפני השם,

ואחרי זה צריך לעשות בטבע מה שאפשר, כיוון שאין סומכים על הנס,

וגם אם השם יחליט להפוך את הגזירה,

הוא יביא אותה בדרך של טבע, שיהיה מקום לנס

להיכנס במלבוש של טבע.

גם הטבע הוא נס.

אבל כיוון שהטבע, אנחנו רגילים לו,

ולא כולם ראויים לנסים, כי הם לא במדרגה זו.

לכן ההשתדלות באה בשביל לחסות על הנס בעצם.

כך צריך לפעול,

וחובת ההשתדלות, קודם כול, היא להתפלל לשם

ואחר כך לעשות פעולות טבעיות.

עוד אנחנו רואים כמה החשיב מרדכי את עניין התפילה ואת כוחה,

שכל המשא ומתן שלו לשלוח אל אסתר, שתלך אל המלך,

הוא ניהל באמצעות שליח, והוא בעצמו לא הלך אצלה כדי לבקש אותה.

מדובר בהצלת כלל ישראל מכיליון,

ומרדכי לא הולך אצלה בעצמו אלא שולח שליח.

למה?

הגאון מווילנה מסביר.

כתוב בפסוק, ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו,

ולא קיבל.

לא מסכים מרדכי להסיר את שקו בתענית ולבש שק,

לא קיבל.

למה?

לא רצה להיבדל לרגע אחד משקו ומתעניתו ומתפילתו לקדוש ברוך הוא.

הוא הבין שצריך לעשות השתדלות עם אסתר, אבל הוא ידע שרגע של תפילה שלו לפני הקדוש ברוך הוא,

יותר אפילו מההשתדלות עם אסתר שתיכנס למלך.

אז הוא לא מפסיק,

ולכן הוא לא מסכים.

והוא מבין שהעיקר זה השק והתפילה,

ורק באמצעותם אפשר להתקרב לקדוש ברוך הוא.

כי כל הצרה הייתה בשביל להתקרב לקדוש ברוך הוא,

הצרה לא הייתה בשביל להתקרב לאחשוורוש.

תארו לכם,

אם היום הייתה גזירה, נגיד,

וחלילה היינו צריכים לבקש על נפשנו מאיזה מלך שגזר גזירה שחלילה בדומה למה שהיה אצל אחשוורוש.

אז היו עושים השתדלות אצל המלך, ונגיד שהמלך

היה מבטל את הגזירה,

היו רוקדים לשמחה ומברכים את המלך,

והיו אומרים, יחי אדוננו, מלכנו, עטרת ראשנו,

אחשוורוש היא.

למה?

כי חושבים שההשתדלות שעשו אצל המלך היא שגרמה.

ולא היא,

אלא מטרה בגזירה להתקרב לאבינו מלכנו שבשמים,

לא להתקרב לאחשוורוש.

שם זה רק הכיסוי, כי הגזירה באה ממנו,

אז צריך להשתחרר דרכו כביכול.

אבל עיקר העבודה צריך להיות כלפי שמים,

אז לכן הוא לא מסכים.

מה קורה מייד לאחר מכן?

אחשוורוש אומר להמן שייקח את הסוס וילביש את מרדכי בבגדי מלכות.

מרדכי לא רצה להוריד את שקו ואת תעניתו.

הקדוש-ברוך-הוא גוזר על אחשוורוש,

תגיד להמן,

שיחליפו את הבגדים של מרדכי וישימו אותו על הסוס שרכב עליו המלך,

ויוציאו אותו לפני כל העם,

וככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.

איזה מלך?

מלכו של עולם, מלך מלכי המלכים, חפץ ביקרו?

אז המלך שחתם להרוג אותו ואת כל המיליונים של היהודים,

מוכרח להגיד

שישימו אותו על הסוס שלו וילבישו אותו בגדי מלכות

ויוליכו אותו ברחובות,

והמלך יצא אהבל.

למה?

כי אם הוא חתם בטבעת המלך, המלך לא משנה את דברו,

ואין לו ברירה, הוא צריך לשנות את דברו, כי יש מלך מעליו שמחליט

שהתפילה של מרדכי פועלת.

מי גרם למרדכי לבוא לידי הגדולה הזאת?

שהיה מתפלל בכל שעה.

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה.

ומאחר שמרדכי ראה עצמו בגדולה,

לא הגיס ליבו ולא עמד מן התפילה.

לא התגאה ואמר, ראיתם?

הכול בזכותי.

התפלנתי?

הנה, עם ישראל נושע,

שמים אותי על הסוס

של המלך

ומלבישים אותי בגדי מלכות.

לא.

מייד לאחר התהלוכה

חוזר מרדכי אל שקו ותעניתו מייד.

מה זה?

תפנית גדולה חלה.

עם ישראל מאושרים, רואים את הפתח של התקווה,

רואים שאחשוורוש נכנע מפני אסתר.

ככה נראה פני הדברים.

ואפילו זרש אשתו של המן וסיעת חבריו ומרעיו אומרים לו, אם אחילות לנפול לפניו,

נפול תיפול.

זהו.

המצב נהפך

וחבל על הזמן.

בכל אופן, למרות גדולתו של מרדכי והשפלתו של המן,

לא גס ליבו של מרדכי והוא חוזר אל שקו ואל תעניתו.

ופה אנחנו לומדים דבר חדש,

שהסיבה של הצרה זה שהקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נתפלל אליו.

למה?

תפילה זה מראה על קרבה של המתפלל אל אלוקיו.

בשעה שהאדם לא מתפלל לאלוקיו, סימן שהוא רחוק ממנו.

וכל מעשה השתדלות יומיומי שהאדם עושה בכל יום

בענייני חייו מראה שהוא רחוק מהשם.

למה?

כי הוא משקיע את כל כוחו ומרצו לשכנע אנשים,

להחניף להם,

לבקש מהם, פעמים אף להתחנן,

לפייס,

כל מיני תרגילים.

בשביל מה?

להשיג את חפצו ומשאלותיו.

בעוד שאם היה כנוע בפני אלוקיו

ומבקש ממנו על כל דבר ודבר,

משאלותיו ובקשותיו היו מתמלאות תכף ומייד.

שנאמר, רצון יראיו יעשה ואת שבעתם ישמע ויושיעם.

רוצה השם את יראם?

הקדוש ברוך הוא רוצה.

רק אם אתה ירא אותו ולא בשר ודם,

הקדוש ברוך הוא ימלא משאלות לבך לטובה תמיד.

אבל רק כשאתה נתקע, אתה פונה אליו,

אתה משיג הפוך.

תמשיך להשתדל איפה שחשבת קודם.

מה אתה פונה לקדוש ברוך הוא? עזרה אחרונה?

הוא עזרה ראשונה.

אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי.

עזרי מעם ה',

עושה שמיים וארץ.

מי שעושה שמיים וארץ,

הוא באמת יכול לעזור.

מי שעושה כוס חד-פעמי, הוא יכול לעזור.

מי שעושה מיקסר, הוא יכול לעזור.

מי שעושה אוטו, מכונית, הוא יכול לעזור.

מי שעושה מטוס,

יכול לעזור לך.

מי שעושה שמים וארץ, הוא יכול לעזור.

הקול שלו,

הכול בידו,

הכול בשליטתו. שכנע אותו,

והוא יעשה.

אבל אנשים משקיעים במקום הלא-נכון.

הגמרא ביבמות סד אומרת,

אמר רבי יצחק,

מפני מה היו אבותינו עקורים?

כל האבות הקדושים והאימהות היו עקרים,

מפני שהקדוש-ברוך-הוא מתאבד לתפילתם של צדיקים.

אברהם תיקן שחרית,

יצחק תיקן מנחה,

יעקב תיקן ערבית,

אז הם היו מתפללים כל הזמן.

אז למה צריכים להיות עקורים?

אלא הקדוש-ברוך-הוא רוצה תפילות מעומק הלב.

תפילות, כשאין לאדם ילדים

והוא משתוקק שיהיה המשך,

שימשיכו להפיץ את התורה,

כמו אברהם, שהיה חשוב לו מאוד שמישהו ימשיך אחריו.

תפילה כזאת היא בשונה מתפילות רגילות של יום-יום.

תפילה לעניך יעטוף

ולפני השם ישפוך שיחו.

תפילה של עני זה לא תפילה של סתם אדם.

תפילה של עני,

כתוב בזוהר הקדוש, היא עוטפת את כל התפילות שעומדות בדרך ועומדת לפני השם,

ראשונה,

ולפני השם ישפוך שיחו.

אם העני יחכה בתור לתפילות,

הוא יכול למות כמה פעמים מרעב.

וזו תפילה של עני.

יש גם עני שהוא העני האמיתי,

עני של המצב המדיני היום

זה עני אבל חי.

יש עני אבל מת.

מי זה עני מת?

אין עני אלא בדעת.

מי שעני בדעת זה העני שנחשב מת.

דעה קנית,

מה חסרת?

דעה חסרת,

מה קנית?

אם דעה קנית,

מה חסרת?

עם דעה, עם שכל, אפשר להביא הכול.

אבל אם דעה חסרת, מה קנית?

אפילו מה שתקנה תאבד.

שום דבר לא יישאר בידך.

חנה ופנינה,

לחנה אין ילדים

ולפנינה יש ילדים.

חנה בוכה לפני הקדוש ברוך הוא 12 שנה הולכת אצל עלי הכהן ומתפללת,

ורק אחרי 12 שנה היא נענית.

כתוב שפנינה הייתה מצערת אותה,

וכי עשתה צרתה.

מה הייתה הולכת בשוק ואומרת? אם צדקת היא,

היה לילדים,

אבל כנראה שאין סתרה כגילויה,

מי יודע מה היא עושה.

והיא הייתה בוכה עוד יותר לפני הקדוש ברוך הוא.

כתוב שפנינה התכוונה לשם שמים.

למה?

היא צערה אותה בכוונה בשביל שהבכי יהיה מבפנים הלב

ושערי דמעה לא ננעלו.

וזה באמת הועיל,

ונתקבלה תפילתה והיא נפקדה.

אבל כתוב, בכל פעם שחנה יולדת בן,

פנינה קוברת שניים.

היא צערה אותה לשם שמים, אומרים חכמים.

אבל לצער יהודי זה לא פשוט.

לצער יהודי זה לא פשוט.

אם אדם מכניס את היד לתוך אש,

אנחנו יודעים מה תהיה התוצאה, נכון?

הוא ייקבע מאוד.

ואם אדם יכריז לפני הכנסת ידיו לתוך האש,

הריני עושה לשם שמים,

יכניס את היד.

הוא ייקבע או לא ייקבע?

הוא ייקבע לשם שמים,

אבל הוא ייקבע.

מי שמצער יהודי זה כמו להכניס את היד לתוך אש.

וגם אם הוא מתכוון לשם שמים,

זה בדיוק אותו דבר.

הוא יקבל עונש.

לכן צריך לדעת,

תפילה מכל הלב ועוד עם דמעות

יש לה כוח גדול.

ולא להפסיק מתפילה.

אני מכיר אישה שהייתה חולת סרטן,

והיא לא הפסיקה לקרוא תהילים בבכי כל הזמן, בלי הפסקה.

והיא נרפאה מהמחלה אחרי כמה חודשים לבד.

לבד.

היא,

תהילים

באבא בשמיים.

שום דבר לא עניין אותה.

היא בתהילים בקדוש ברוך הוא.

תפילה של כוח גדול מאוד

אצל הקדוש ברוך הוא.

זאת האפשרות שלנו לדבר עם אבא.

ואבא מחכה שהבן שלו יפנה אליו, שהבת שלו תפנה אליו.

ויש כאלה שלא פונים לאבא.

יש כאלה שאפילו שוכחים שיש להם אבא.

יש אפילו חוצפנים.

למשל, למה הדבר דומה?

לאב שלוקח את בנו לתלמוד תורה ונושא אותו על כתפיו,

וכל פעם הבן אומר לאבא, אבא,

תול חפץ זה בעבורי,

והוא מגביה אותו אליו.

עוד פעם עוברים קצת,

תול,

אבא מתכופף, מביא לו.

עוד פעם,

תול, מגביה לו.

פתאום עובר אדם לקראתם,

והבן שואל,

אולי ראית את אבא שלי?

האבא שומע את זה, משליך אותו לרצפה,

בא הכלב ונושך אותו.

אנחנו חיים על חשבון הקדוש-ברוך-הוא. כל דבר שאנחנו רוצים, מקבלים. מבקשים זה, מקבלים. ראייה, יש. שמיעה, יש.

כוח, יש. בריאות, יש.

יש.

יש.

פתאום שואלים, איפה הוא?

איפה?

למה?

שאלות.

הוא אומר, אתה לא יודע איפה? אני אראה לך.

חלע.

משליך אותו,

עוזב אותו,

עכשיו נראה אותך.

בא הכלב ונושכו.

באים כל מיני מרעין בישין, מתחילים להציק לו בחיים.

ואז פתאום הוא נזכר שיש אבא.

הוא מתחיל לצעוק, אבא!

הוא כבר לא צועק לבד. הוא מבקש מהאנשים גם שיעזרו לו לצעוק.

למה? כשאבא נשא אותך על הכתפיים, למה שכחת את אבא?

זאת הבעיה?

אבל אנחנו רואים פה ממרדכי ואסתר,

שהצילו את כל העם היהודי מכיליון,

לא הייתה עוד גזירה כזאת בעולם,

להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, תו ונשים, ביום אחד?

היטלר?

תלמיד גרוע של האמן,

נימח שמו וזכרו.

פה מדובר ביום אחד.

ב-127 מדינות לא צריך מלחמות ולכבוש שטחים ועוד מדינות כמו גרמניה.

לא.

כולם תועת ידו של אחשוורוש, הוא כבר חתם.

נגמר.

מה עושים?

כוחה של תפילה,

תענית,

שק.

זה מה שעשו.

לכן כתוב בלכוד תענית, שאם תבוא צרה, חס ושלום,

מה יעשו?

יתקעו בחצוצרות,

יעשו תענית

ויתבוננו במעשיהם,

וישובו בתשובה לפני השם,

כיוון שהצרה באה

בגלל המעשים הלא-טובים.

ואם לא מתבוננים ולא שווים בתשובה ולא מתענים,

זו דרך אכזריות,

כי יביאו צרות מרובות יותר.

לכן כתוב,

ואם תלכו עמי בקרי,

אלך עמכם בחמת קרי,

כי אם לא יעשו תחנית ולא יתפללו ולא יבכו לפני ה',

אז מה הם אומרים? מקרה קרה לנו,

פשוט מאוד.

הפלסטינים לא אוהבים אותנו,

האויבים לא אוהבים אותנו,

האירופאים שונאים אותנו,

ואנחנו נגיד על כולם מה שאנחנו רוצים, וזה מקרה.

אומר, אתם תאמרו מקרה,

אני אתן לכם חימה על המקרה שאתם אומרים.

ואחר כך כתוב, אם זה לא יעזור,

אז שבע על חטאותיכם.

ואם זה לא יעזור, עוד פעם פי שבע.

למה? כי אדם צריך לדעת,

הכל מאיתו יתברך בחשבון מידה כנגד מידה.

שאול המלך,

נלקחה ממנו המלכות בגלל שהוא לא הרג את הגג,

ונאמר לו,

וזו הלשון, ונתנה לרעך הטוב ממך.

טוב,

לוקחים ממנו את המלכות,

למה צריך לצער אותו וגם להגיד לו,

ונתנה לרעך הטוב ממך, מעבירים משאול לדוד?

אז היה חשבון לשמואל הנביא, למה הוא אמר לו את זה?

אבל בכל מקרה היה פה צער.

תוספת צער. לא מספיק שלוקחים מאדם את המלכות,

גם אומרים לו, תשמע, לא סתם לוקחים ממך,

גם מי שטוב ממך, הוא יקבל את זה.

החזיר לו בחזרה אסתר המלכה,

כיוון שהיא הייתה מזרעו של שאול.

ובכן, אנחנו רואים

שהקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה,

מייחל לתפילותינו,

ובתפילות שלנו אנחנו יכולים לפעול

כנגד הגזירות הקשות ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

אין גזירה בעולם שאי-אפשר בכוח התפילה של יחיד,

ובוודאי של רבים,

כדי לפעול,

למעט

אם זו גזירה שאין לה תרופה.

דהיינו,

אם זו גזירה שנחתמה בדם,

כמו, לדוגמה, יום מותו של אדם.

אי-אפשר לבטל את יום המיטה.

כל הילודים, סופם למות.

זו הגזירה מעפר באת ולעפר תשוב.

וזה לא עונש.

זה טובה בפרס.

למה?

כדי שהאדם יוכל לתקן את עצמו ולהגיע לאחרית טובה, לנצח נצחים.

כשהגוף נטמן באדמה הוא מתפורר ולא נשאר רושם חטא בגוף.

הנשמה עולה למעלה, ואם היא צריכה להתייסר אז היא נתנקה מרושם החטא שמצוי בה.

נמצא שהגוף נקי,

והנשמה מטוהרה,

וכשהגיע זמן תחיית המתים והאדם ראוי לקום וזכאי,

נשמה טהורה תיכנס בתוך עפר שיתקבץ מארבע כנפות הרוח, כמו שכתוב ביחזקאל ל״ז,

ואז הנשמה תיכנס בגוף הנקי ויעמוד בתחיית המתים

כמו אדם הראשון לפני החטא בגן עדן.

זו סיבת המיתה.

כי כך אמר הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון.

ביום אכולך ממנו מוד תמות.

לא תהיה ברירה.

אם תחטר,

רושם החטא יהיה גם בגוף וגם בנשמה,

וכדי לתקן זאת

תצטרך לעבור את תהליך המיתה כדי שיהיו טהרה וניקוי.

יש אנשים שיכולים, גם בעולם הזה, מעטים אמנם,

להגיע למצב שגופם יטהר כבר בחייהם.

המפורסמים שבהם זה חנוך ואליהו שעלו למעלה עם גופם,

ויש עשרה שעלו לגן-עדן בחייהם,

שמובאים על-פי החכמים, זיכרונם לברכה,

ויש צדיקים שנפטרים ונטמנים עם גופותיהם בתוך הקברים ואינם מתאכלים,

ואין התולעת שולטת בהם כלל,

כי אחד משבעה דינים שבקבר זה דין התולעים.

וכמו שמספרת הגמרא רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי,

שלאחר פטירתו לא קברו אותו כבקשתו,

והניחו אותו בעליית הגג.

והוא היה כיישן,

והיו באים בעלי דינים,

שיש להם מחלוקת ביניהם,

עומדים מעבר לדלת,

וכל אחד אומר את טיעונו,

והוא היה אומר מי זכאי ומי חייב.

ב-22 שנה זה נמשך כך, עד שפעם אחת אשתו נכנסה לנקות את החדר וראתה תולעת יוצאת לו מן האוזן.

אז אמרה, שמא גופו מתחיל לרכב.

הוא בא אליה בחלום ואמר לה, לא,

פעם אחת עברתי בשוק

ושמעתי יהודי אומר על חברו לשון הרע,

ולא מחיתי בו,

לא קיבלתי את דבריו,

לא הסכמתי עם מה שהוא אמר,

אבל כיוון שלא מחיתי בו ולא הוכחתי אותו על מעשיו,

הצער והבושה של התולעת היוצאת מן האוזן ששמעה,

זה היה התיקון.

בסופו של דבר קברוהו מפאת כבודם של חכמים אחרים,

וכידוע, הוא קבור ליד אביו,

רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר,

שהיה צדיק כאביו,

שרבי שמעון אמר, אם אני והוא בעולם,

שנינו בני העלייה,

ואמר שיכולים לתקן את כל העולם כולו עד סוף הדורות.

זה היה בכוחם של שניהם.

רבי שמעון אמר,

יכולני לפטור את כל העולם מן הדין,

ובימיו לא נראתה קשת בענן מעולם,

כי כשנראה את הקשת,

אף על פי שבחינינו זה דבר טבעי ורגיל

של השתברות הטיפות על קרני שמש,

אז צריך להבין שזה האות ברית שהקדוש ברוך הוא מראה שהיה ראוי לבוא מבול,

ואני לא מביא אותו כי אני מקיים את האות ברית הזה.

בדורו של רבי שמעון בר יוחאי היה גשם, היה עננים,

ולא היה קשת.

למה?

כי הוא יכול היה לגונן על כל הדור.

ובכן,

אנחנו רואים שהכול נעשה לטובתנו,

ואנחנו יכולים בעצם לחיות חיים טובים ומאושרים,

רק להישמע למה שהקדוש ברוך הוא רוצה,

עושה שמים בארץ.

מה לעשות?

הוא גם עשה אותנו,

ולטובתנו, הוא אומר,

איך נשתמש בעצמנו?

יש יצרן,

יש מוצר, בני-אדם,

ויש הוראות יצרן.

הוא אומר, אם אתה רוצה אחריות מלאה,

תעשה מה שאני אומר לך.

אחריות מלאה, 120 שנה,

לא תעשה.

כפי הקלקול שאתה תפגום במוצר,

ככה יהיה אורך חייו.

מה יותר פשוט מאשר להישמע להוראות?

אבל מה לעשות, אפילו שאנחנו בגובה של 1.70 מטר בקושי,

ובקושי רואים אותנו מבניין גבוה,

אנחנו מסוגלים לעמוד מול הקדוש-ברוך-הוא ולהגיד לו,

ריבונו של עולם, תשמע, זה לא מתאים לי.

בכל אופן, לא עכשיו.

בקרוב נראה לי שאני אעשה שינוי.

אבל לאט-לאט.

נו, מה אתם אומרים?

זה מה שאנחנו אומרים לקדוש-ברוך-הוא, בלי להגיד,

עם להגיד, במעשים.

דברים שמוצאים חן בעינינו עושים,

דברים שלא לא עושים.

אז מה אנחנו מצפים, שהקדוש-ברוך-הוא יושב מן הצד ויגיד,

בסדר, תעשו מה שאתם רוצים.

הקדוש-ברוך-הוא לא יכול לעשות כן,

כיוון שהוא אמר כבר מראש בתורה,

ראה אנוכי נותן לפניכם היום

את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

זה כבר מונח לפניך.

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

אתה במעשיך פועל.

אוטומט.

אתה עושה טוב,

יצליחך הטוב.

אתה עושה רע,

יגיעך הרע.

אתה לוחץ על כפתור שמדליק את האור, יהיה אור.

אתה לוחץ עליו הפוך, יהיה חושך.

מי שלוחץ,

מקבל לפי מה שלחץ.

איך שאתה פועל, ככה אתה מקבל. אם יש לך טענות, על עצמך, בבקשה.

הקדוש-ברוך-הוא אומר, ראה אנוכי נותן לפניכם.

זהו, זה לפניכם.

עכשיו תבחר.

אשריו של מי שבוחר בטוב, זוכה בעולם הזה ולעולם הבא,

אוי לו למי שלא בוחר בטוב,

שסובל בעולם הזה ולעולם הבא.

עד כאן דברי הפתיחה. למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, למי יש שאלה?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. שמי גל.

אני רציתי לשאול שאלה בשם חבר שלי.

הוא מאמין בדת היהודית, הוא אוהב את הדת היהודית והכול בסדר.

השאלה שלי היא כזאת.

עובד איתו ערבי בעבודה,

שהוא מתפלל חמש תפילות ביום,

הוא לא נכנס לבית אם בעל הבית אינו נמצא,

הוא מתנהג יפה לאנשים, הוא מתחמק מלשון הרע והוא

מתנהג בהתאם לבן-אדם שמכבד דת מסוימת.

בכל אופן, השאלה היא מה השם, הבן-אדם הערבי,

שהקריב את חייו לשם שמים,

שמתי שהוא יעלה למעלה הוא כאילו יקבל

אחוז מאוד נמוך מסחר של יהודי שיקיים מצוות כמותו.

זו השאלה.

קודם כול,

זה שהוא אדם טוב זה נפלא.

זה באמת מקנה לו את מה שמגיע לו.

אבל זה רק אחרי שבתנאי הוא קיים את השבע מצוות בני-נוח.

אם הוא לא קיים שבע מצוות בני-נוח,

אז אפילו שהוא יהיה כמו שתיארת, ויותר,

הוא לא יזכה לחיי העולם הבא.

כמו,

יהודי טוב ונפלא,

שבן-אדם לחברו הוא מצוין,

אבל הוא לא מקיים תורה ומצוות כפי שכתוב בתורה,

הוא עלול לאבד את העולם הבא שלו.

זאת אומרת,

כשאדם הוא בן-אדם טוב,

זה מטבעו של אדם להיות אדם טוב.

אדם יודע מה זה להיות טוב.

רק יצר הרע עובד על האנשים ומצליח להטות אותם.

ויש כאלה שנדבקים במידות הטובות

ושומרים אותם, כי ה' ברא את האדם ישר.

ה' עשה את האדם ישר.

אבל בני-האדם מבקשים חשבונות רבים.

בכל מקרה,

הקריטריון לחיי העולם הבא זה שבע מצוות בני-נוח לגוי,

והמצוות של היהודי זה כפי שהוא חייב.

עכשיו, אם ניקח את

האדם הזה

שהוא מקיים שבע מצוות בני-נוח והוא גם אדם טוב,

וניקח לעומתו יהודי ששומר את כל המצוות שהוא חייב בהן והוא גם אדם טוב,

אז ברור שמי שמחויב ביותר ומקיים יותר, מגיע לו יותר.

כן. אבל אם יהיה, נגיד,

אחד כזה שקיים שבע מצוות בני-נוח,

ויהודי שלא קיים את המצוות שהוא חייב בהן,

שכרו של הערבי שאתה אומר יהיה יותר גדול משל היהודי.

אבל אחד שקיים ואחד שקיים,

זה חייב שבע וזה חייב תרייג, אף על-פי שאין את כל התרייג באופן מעשי,

אז ודאי שזה שונה.

הבנת?

הבנתי.

השאלה,

קצת יותר לעומקים אפשר, כאילו, מה אשמתו של אותו ערבי שנולד לדת שטעתה אותו מלכתחילה?

קודם כול, זו לא אשמתו.

אבל צריך להבין דבר אחד,

הקדוש-ברוך-הוא רוצה מכל אחד ואחד שעושה את תפקידו, ואם הוא עושה את תפקידו,

מגיע לו את מה שמגיע לו.

עכשיו,

מה אשמתך שאתה 1.6 מיליון ואתה לא 2.20 מיליון,

אז אתה אשם שאתה לא תוכל לשחק כדורסל לייצג את ישראל?

מה אשמתך?

זה אשמה?

זה לא אשמה.

אתה, הביאו לך גובה כזה כדי שתהיה רואה-חשבון.

ההוא, נתנו לו 2.20 מיליון שיקפוץ כל היום.

כל אחד,

יש לו משימה ותכלית.

כל אחד מתבקש לעשות את חלקו.

מה אשמה אישה שהיא אישה או גבר שהוא גבר?

לא אשם.

מה אתה אשם כשנולדת להוריך והוא להוריו?

אתה לא אשם, אף אחד לא אשם. עזוב אשמות, בלי אשמות.

יש לך ייעוד ומטרה.

תמלא את שלך ב-100%, תקבל את ה-100% המתאים לך.

אבל גם טרחת בדיוק בשביל לקבל את ה-100% שלך.

לא טרחת יותר מזה.

אם אחד עושה ארבע אבנים ויהלומים ואחד עושה 28,

זה אחרי ארבע אבנים הלך להסתובב וטייל והיה מבסוט שיש לו רק ארבעה.

באו עם ה-28 לשנה אחרי-הצהריים,

ובקושי הלך הביתה, חייב.

אבל המשכורת גם תהיה בהתאם, נכון?

מה הוא אשם?

עכשיו, הגוי הזה שאתה מדבר עליו,

אם הוא רוצה,

הוא לא חייב,

הוא יכול להתגייר.

אם הוא רוצה.

ואם הוא יהיה גר צדק,

אז מדרגתו תהיה גדולה לאין-ערוך,

אם הוא יהיה גר צדק.

כשהרי שמיעיה ואבטליון גרים היו,

בהם ריבותיהם של הלל ושמאי,

ורבי מאיר גם כן,

ורבי עקיבא בן של גרים,

ברות המאוויה,

אם המלכות של דוד הייתה גר הצדק,

ועוד כהנה.

אז אם הוא ירצה והוא יגיד, לא מספיק לי שבע מצוות בני נוח,

אני רוצה עוד ועוד,

אז מגיע לו.

אבל אם הוא רוצה להישאר עם השבע ולא להיכנס רק לבית של השני ולא לשמוע לשון הרע, בסדר,

ייתנו לך לפי שבע פלוס לא להיכנס לבית של השני,

פלוס בלי לשון הרע,

ותסתפק במה שהסתפקת.

תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. Thank you very much.

תן לה פה.

אבי נפטר, ושמעתי הרבה דעות לגבי אישה,

מותר לה להיכנס לבית העלמין ולא, ורציתי לדעת את דעתך.

אישה, בדרך כלל אין לה מה לחפש בבית העלמין. אבל אם היא נכנסת,

אז לא עם גברים ולא בלוויה כשגברים נכנסים, כי גברים שחוזרים מבית הקברות

ובדרך הם רואים את הנשים,

מלאך המוות מקטרג ביניהם.

אז רצוי שלא להיכנס.

הכי טוב.

שם בסוף הוא מצביע. שאלה יש לך? שאלה.

כבוד הרב,

אנחנו קמים כל שבת פה בבוקר

לשירת הבקשות,

ואנחנו קמים ב-0300 לצאת לבתי-כנסת.

הולכים ברגל.

אני נפגש עם נוער חילוני,

מי שחוזר מדיסקוטקים,

ואומרים לי, מה אתה עושה?

מה אתם מסתובבים?

מה אתם הולכים, מטעים את הדין? מה אתם עושים

הולכים ב-0300? לאן אתם הולכים?

אני שואל אותם,

איפה הייתם אתם?

הוא אומר, אנחנו הלכנו לטייל, לדיסקוטק.

אני אומר להם, מתי שאתם

ישנים אנחנו קמים,

מתי שאתם ישנים אנחנו קמים, מתי שאנחנו קמים אתם ישנים.

אני אומר דבר כזה, השירה והתחילה מביאים את האדם לחזרה בתשובה,

ולהתחזק בדברים כאלה.

אדם שמתעסק בדבר הזה,

והוא מביא

לו את שמירת השבת,

את טהרת המשפחה,

ואני שואל, למה יש אנשים טובים

ואין להם מזל, אלוהים,

לא, אני שואל, אני למשל,

כל כך אני טוב,

עד עכשיו אלוהים לא נתן לי את המזל שלי, שאני אחד בודד,

אני אחד זמן, אני אדם מיורי שמאים.

ומה קורה, בן-אדם כזה, טוב,

למה אלוהים לא נותן לו את השכר שלו?

קודם כול, אף פעם אל תשאל שאלות על הקדוש-ברוך-הוא.

אתה יכול לעזור לנו במשהו, לעזור לי במשהו.

היה אחד ששאלו אותו התלמידים שלו,

רבנו,

במה הארכת ימים?

אמר להם, לא שאלתי שאלות על הקדוש-ברוך-הוא.

אמרו לו, למה אם לא שואלים שאלות מאריכים ימים?

אמר להם, כן.

שאלו אותו, מדוע?

אמר,

רואים אחד שיש לו הרבה שאלות למטה,

מעלים אותו למעלה לראות לו את התשובות,

ולא תמיד מחזירים אותו.

אז אם רוצים להאריך ימים, לא לשאול שאלות.

למה לא רואים הכול למטה?

אבל צריך לדעת שאם היינו יודעים כמה הקדוש-ברוך-הוא מרחם עלינו,

והיינו רואים כמה אנחנו מקבלים שלא מגיע לנו,

אוי ואבוי אם ייקחו לנו גם את זה.

השם יעזור שעיניך יתפקחו לטובה להכיר את

טובותיו של הקדוש-ברוך-הוא שמרעיף עליך וישלים לך חסרונך מהרעה. אמן.

אמן.

כן, פה.

תעמוד בבקשה.

המצלמה לא רואה את אלה שיושבים.

יושב על כיסא גלילים. אה, אז עוד מעט תעמוד בטח.

עזרת השם.

כן.

שמע רב,

עשות עסקה איתי, כמו שעושים עם כולם.

אתה רוצה ברכה?

עסקה.

עסקה, יא וילך, עסקה.

תגיד לי,

אתה לומד כל יום?

אני לומד כל היום.

כל היום?

כמה שעות אתה לומד? אני לומד שלושה סדרים בדרך כלל.

כשהבריאות, אם הבריאות מפריעה, אז אני כל כך מפספס על סדר שני. נפלא מאוד.

יש לך ארבע שעות רצוף בבוקר?

אני לומד משעה תשע וחצי,

מתחיל לכנס לסדר ראשון, בסדר? תשע וחצי עד שתיים עשר וחצי.

די, תעצור, תגיד לי משהו.

מה הסיבה שאתה על כיסא גלגלים?

אני לא יכול לפרט אותה בציבור.

הבנתי.

הם אומרים שיש סיכוי?

לא.

זה לא מלידה?

לא.

זה עקב תאונה?

אפשר להגיד לי.

זאת אומרת, אין חיבור של עצבים?

נפגע בחוט השדרה.

חוט השדרה.

נתק.

נתק.

שלא יכול לתחות? לא.

לפי מה שהם אומרים.

מה שהם אומרים, כן. ואין בידם מה לעשות.

אין.

ואין ניתוח.

אין. ואין חיבור. אין.

זה הם אומרים.

כן.

טוב,

אנחנו ננסה ביחד. בעזרת השאלה.

אתה תלמד את השלוש שעות שאתה לומד בבוקר, ותענית דיבור.

כל יום. כל יום, בלי לדבר בכלל בכלל. רק בדברי תורה ממה שאתה לומד.

שום דבר אחר.

האם יש לי בעיה עם החבותא קצת?

איך?

יש לי קצת בעיות עם החבותא, שאני יכול לדרדר אותו עם סירה כזאת. באותו עניין בלימוד אתה יכול להתווכח,

לצעוק, מה שאתה רוצה. לא, לא באותו עניין. לפעמים זה יוצא עם גדר של העניין.

מה?

לפעמים זה יוצא מסדר הלימוד. זה יוצא שוליים אחרים, לא, לא. אם מדברים, זה עושה, אפשר לבקש מהרב להחליף חברות בנושא?

לא, תקשיב.

אם מפסיקים בלימוד, זה נתק.

נכון.

כתוב, וקרעים תלביש נומה.

וקרעים תלביש נומה.

אדם המתנמנם בשעת לימודו,

זה כאילו התורה שלו נעשית קרעים-קרעים.

אדם שמדבר בשעת הלימוד

עושה אותה קרעים-קרעים.

אנחנו רוצים חיבור,

חיבור של הגפיים לחוד השדרה.

אז אנחנו רוצים לחבר על-ידי התורה, בעזרת השם,

אם כיוונו נכון,

ואתה תעמוד בזה, זו המשימה עליך,

והיא קשה,

קשה,

כי יצר הרע יכול לפתות את האדם בנקל.

אם תצליח, בעזרת השם יתברך.

בזכות זה יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיאחה הכול ויתחבר הכול כדי שתוכל לעמוד על רגליך מהרה.

מה השם שלך?

גיורא בן ז'קלין. איך? גיורא בן ז'קלין.

גיורא? כן, בן ז'קלין. בן ז'קלין.

השם ירפא אותך ויאחה את כל האיברים כדי שתוכל ללך על רגליך מהרה בזכות

לימוד תורה בשקידה, בתענית דיבור. אמן.

אמן.

תודה, כבוד הרב.

אחי האיברים.

אנחנו רוצים ללכת הביתה. לא מפריע לי, כבודו, שאנחנו הולכים עכשיו, אחרי שביקשנו את הבקשה.

מה?

לא יפריע לי, כבודו, שנלך הביתה אחרי שביקשנו את הבקשה. אין שום בעיה, אם אתה הולך ללמוד. הפרנו נוסע דרך שלישית בגלל זה.

אם אתה הולך ללמוד, ודאי, חביבי, אשריך.

תודה. כל טוב ודאי.

כן, תן לו שם.

ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה שתסביר על עניין מסוים.

אני פונה בשם החבר שלי.

בנושא הבן-אדם,

אח שלו נפטר מן העולם לפני כשבועיים בערך

בתאונת דרכים, והוא נפטר מן העולם, צעיר,

חבר שלי אישית, בן 23 נפטר מן העולם.

הוא רצה לדעת קצת בעניין הבן-אדם,

איך הוא מרגיש 40 יום לפני המוות,

לפי מה שהוא הבין,

שבן-אדם קצת יודע ורומזים לו מן השמים.

הוא רצה להבין קצת את העניין.

מדובר בצדיקים ש-30 יום לפני שהם נפטרים מן העולם,

אז הצללים שלהם מסתלקים והם מרגישים,

זה חלקי הנשמה שמרגישים שהם מסתלקים מהם, כי נטו צללי ערב.

אבל זה לא שייך לסתם בני-אדם,

זה רק בצדיקים.

עוד משהו רציתי להגיד,

אנשים שהיו קרובים לבן-אדם הרגישו שינוי בהתנהגות,

בסדר ההתנהגות שלו היומיומית. לאחר מעשה כולנו מרגישים שהיו שינויים באדם, בין שהאדם הרגיש ובין שלא הרגיש,

כיוון שמבחינים לאחר מעשה.

לפני מעשה, רק אם אדם חולה או משהו, אז מרגישים שמשהו משתנה, אבל סתם אדם בריא,

בדרך כלל לא מרגישים כלום.

תודה. רק אם, ולפעמים גם נזרקת מעין

נבואה בפיו של אדם, בלי שהוא ידע אפילו.

באיראן סיפרו שילדה אחת, כשהיה תרעידת אדמה,

האחרונה נשקה את אביה ארבע נשיקות לפני שהיא הלכה לישון.

אז הוא שאל אותה, מה קרה שאת מנשקת אותי ארבע נשיקות הלילה?

היא אמרה לו, אולי אני לא אראה אותך מחר.

והייתה רעידת אדמה,

והיא נפטרה, היא ואביה.

אז היא ידעה?

היא לא ידעה.

היא לא ילדה שידעה, אבל לפעמים נזרק.

כן.

סליחה,

בקשה אחרונה, אם תוכל לעשות את זה לעילוי נשמתו, את השיעור היום.

יצחק בן מננה. דברי תורה יהיו לעילוי נשמת הנפטר. יצחק בן מננה.

יצחק בן? מננה.

מננה. מננה. ודוד.

ודוד. השם יניחנו בגן עדן, ובכלל מתי עמו ישראל מהרה.

אמן.

כן.

אני קצת מתבייש, למה יש כמה אנשים שמכירים אותי, אבל אין לי ברירה.

אני היום 16 שנה מאז שהשתחררתי מהצבא.

אני מהמר בהימורים ואני מפסיד כל יום הרבה כסף,

אני לא יודע למה.

יש לי מחלה כל כך קשה ואני לא יכול להיפטר ממנה. הייתי אצל הרבה רבנים

ולא עזר כלום.

אני מבקש שהרב ייתן ברכה, בעזרת השם.

קודם כול, אם אתה מפסיד הרבה כל יום, אז אתה עשיר גדול.

לא.

אז מאיפה יש לך להפסיד כל כך הרבה כל יום?

אנשים נותנים לי, חברים.

יא וילק.

גמרת את הבנקים.

גמרתי הכול.

עכשיו תשמע,

אתה צריך,

יש מקום שבלי להמר מרוויחים כל הזמן.

כן.

בתורה.

תרשה בתורה, כל שורה רווח בטוח.

כל שורה עולם הבא.

כל שורה גם עולם הזה.

כשהייתי קרוב העתים לתורה לא היה לי את זה הרבה.

אתה רואה?

עכשיו אתה תחזור בחזרה ולא תראה את המקום המקולל הזה, איפה שכולם הולכים ומהמרים על חייהם. בעזרת השם.

החיים שלך לא שווים הימור.

תחיה בטוח.

עץ חיים היא. למה חסיף?

איווה. מה שמך ושם האימא? חיים ישראל בן זוהרה בוזגלו. שם של זמר?

כן.

חיים ישראל בן זוהרה,

השם יזהיר את חייך בזוהרה של התורה. אמן.

התורם שתרם לערב זה,

שמו אירג'יהורי בן שושנה,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהירה.

אמן.

ערב טוב ומבורך, כבוד הרב.

אנחנו הגענו מהעיר דימונה,

אני גיסי, גיסתי ועוד חברה של המשפחה.

התבקשתי לשטוח בקשה לפני כבוד הרב

בליל השענה הרבה האחרון.

חמותי,

שהשם ישלח לה רפואה שלמה,

היא היתה בריאה לחלוטין.

ללא התרעה קודמת,

הרופאים בסורוקה טענו שהיה לה התקף לב.

לקחנו אותה עני וגיסי לסורוקה,

צנתרו אותה,

ואחרי הצנתור הם טענו שהיא צריכה לעשות שלושה מעקפים.

עשו לה את הניתוח,

בת 58'-59' בערך.

עשו לה את הניתוח,

היא איבדה את הכליות בניתוח.

היא שלושה חודשים,

מללא שענה רבה עד השנייה הזו,

מחוברת ל-809 מכשירים.

כל שנייה שעוברת עליה זה פשוט נצח.

הזעקה האילמת שנשמעת ממנה,

אני בתור החתן שלה,

שאני משתדל מאוד מאוד מדי יום להגיע מדימונה לסורוקה.

אני אברך בכולל.

אני מסיים את הכולל ב-1730,

בא איזה חצי שעה-שעה הביתה,

ונוסע לבית-החולים לטיפול נמרץ.

היא נמצאת בטיפול נמרץ.

המצב שלה קשה מאוד.

לפני יומיים בערך דיברתי עם אחד מהדוקטורים.

פניתי אליו ואמרתי לו, דוקטור,

יש בשורות טובות.

אמר לי פנחס, תשמע,

אני לא דתי.

אני לא דתי,

ואני לא קרוב לצלחת הדתית, ואני לא שומר מסורת אפילו.

אבל תדע לך, המצב של חמותך זה לא בגדר של טבע.

אני מדבר על עניין.

אין תשובה מדעית.

לפני שלושה חודשים בערך גיסי שיחיה.

הוא איש צבא קבע כבר 11 שנים.

הוא היה חילוני גמור לכל דבר.

הוא החליט לקבל עליו עול מלכות שמים,

שזה אומר שלושה תפילות ביום,

מכונת גילוח,

שבת כהלכתה.

הוא קובע עיתים לתורה בעיר אשדוד.

גיסתי נמצאת פה בקהל.

היא נמצאת ממולך, כבוד הרב.

היא התחתנה לפני ארבעה חודשים בערך, כלת טרייה.

והגענו לכאן,

בעזרת השם, יתברך שהרב ייתן איזו מטלה לאחד מבני המשפחה, ובזכות זה להתבשר בבשורה המשמחת

שאנחנו לוקחים אותה הביתה, בעזרת השם. תודה רבה, הרב.

קודם כול, לפי מה שאתה מספר, אני מבין שאין לה כליות כרגע?

הכליות שלה לא מתפקדות עקב הניתוח.

יש לה כליות, אבל לא מתפקדות. יש לה כליות,

אבל היא עושה שלוש פעמים בשבוע דיאליזה.

זאת אומרת,

זה המצב שהם אומרים שכרגע היא תצטרך להישאר בו בכל מקרה?

כמו שאמרתי לרב מקודם, שמעתי, אני שואל, אבל זה מה שהם טוענים? לפני כן.

יש לה גם עכשיו, היא הסתבכה באיזה חיידק.

היא סוקרתית, היא חולה סוכרת,

והפצעים שפתחו לה מועדים לפרוענות.

אז החיידק שם חוגג.

אבל זה מה שאמר לי הרופא,

שאני לא יכול להסביר לך את זה מפן מדעני,

כי החיידק הטורף היה צריך כבר מזמן לגמור אותה. במילים האלה אני מצטט אותו.

באנו בעזרת השם להתברך, שהרבנו. הבנתי. מי יש פה, אתה אומר?

בן? גיסי, שיהיה בריא, הבן שלה. ומי עוד? וגיסתי.

כן.

ואני.

וזה שני אחים בלבד?

שני אחים בלבד, ואשתי אשת תחיה, שהיא בבית.

בהכלה טריה שומרת מצוות?

זהו.

אפשר להגיד שכן,

הם התחילו לשמור שבתי, ובעלה. בעלה חילוני לכל דבר.

הוא פה? ברור. הוא לא נמצא כאן. הוא גם בצבא הקבע.

דיברתי אתו במוצא-שבת האחרון,

דיברתי אתו על עניין של כיסוי ראש.

אמרתי, אולי זה הדבר, בעזרת השם, שיביא את האישורה.

גם גיסי, שיחיה. הרבה משכנע אותה דרך הטלפון.

והוא אמר לי, פנחס, תראה, אני חילוני.

קשה לי מאוד. אני התחתנתי לפני ארבעה חודשים.

קיבלתי על עצמי את העול הזה של השבת.

אני מרגיש את השבת כמו נצח, אבל אני עושה את זה לרפואת חמודי, במילים האלה.

טוב, בואו אני אגיד לכם כלל.

הכלל הוא כזה,

שאל אותי פעם מישהו בהרצאה, תגיד לי, למה יש כאלה שמתפללים עליהם בהרצאה וזה עוזר, ויש כאלה וזה לא עוזר?

אמרתי לו, תשמע, יש אחד שהבנק שולח לו התראה.

הוא לא מגיב,

מעבירים את זה לאוצלפ,

הוא צלף מביא את המשטרה, עוצרים אותו.

בשביל לשחרר אותו אומרים, אתה צריך לשלם.

כמה לשלם?

מיליון שקל.

זה מה שהוא חייב בסך הכול.

אז הוא אומר, טוב, רגע, תנו לי כמה שעות להתארגן.

אומרים לו, בסדר, תתארגן.

הוא הולך, אוסף מזה 2 שקלים, זה 5 שקלים, זה 3 שקלים, פה, שם,

אחרי 3 שעות אסף 48 שקלים.

בא לבנק ואומר להם, תשמעו, ארגנתי 48, שחררו אותי.

אומרים לו, בחיים לא.

זהו.

סיפור דומה.

אחד, עוד פעם, עוצרים אותו, אותו סיפור, מיליון שקל.

הולך לאסוף, גם 2 שקלים,

3 שקלים אין ו-5 שקלים אין. לא אוסף כלום.

אבל הוא בא עם המשפחה ונכנסים למנהל הבנק ואומרים לו, תשמע,

אין לנו כסף מזומן,

אבל אני משעבד את הדירה שלי.

השני אומר, אני משעבד את המכונית שלי.

השלישי אומר, את הפרדס שלי.

כל אחד אומר, משעבד.

הבנק אומר, אוקיי, אם יש פה שעבודים כנגד הסכום,

אפילו שלא קיבלתי שקל,

אני מוריד את ההוצאה לפועל ואתה משוחרר.

שמים את השעבודים כנגד החוב,

והבן-אדם הולך לחופשי.

ההוא הביא 48 שקל, לא שחררו אותו.

ההוא הביא רק שעבודים, שחררו אותו.

יש אחד חולה,

החולה הזה אומרים לו, תביא מיליון ותיפטר.

מיליון, מה? אני לא יודע, מיליון מצוות, מיליון זכויות,

500,000, לא יודע כמה.

אנחנו לא יודעים כמה החוב של כל בן-אדם.

מה הוא עושה? הוא מבקש מהמשפחה שיעזרו, כל אחד ייתן משהו.

אחד אומר, תראה, אני בדיוק עכשיו קניתי דירה, בדיוק קניתי זה, מה שאני יכול לתרום זה שבת.

השני אומר, אני מוכן, טהרה. השלישי אומר, אני תפילין.

הרביעי אומר ככה.

אוספים את הכול, בודקים כמה זה, 48 שקל.

כלפי החוב זה עדיין לא מכסה.

אז אומרים, לא הצלחתם לשחרר.

אבל אם באה המשפחה ואומרת, תשמע, אני בכלל לא יודע את המצוות,

אני לא יודע בכלל מה עושים,

אבל אני מוכן לשעבד את נפשי וגופי,

לשוב בתשובה לקדוש-ברוך-הוא.

אני כולי שב בתשובה לקדוש-ברוך-הוא. הנה אני שם את הכול.

מה עוד אחד אומר? גם אני שם את הכול.

תתחיל, הוא אומר, אני עוד לא יודע אפילו מה עושים, אבל אני מוכן.

שם את הכול, שב בתשובה.

אם משעבדים כמה אנשים את עצמם שבים בתשובה,

זה בטוח הכי טוב שיחסה את החוק.

עכשיו, להגיד לך כמה חייבת החולה, אני לא יודע.

להגיד כמה צריך בשביל לחסות את החוב, אני לא יודע.

מה שאני כן יודע,

כמה שיהיו יותר שעבודים,

ודאי

שזה הסיכוי הכי טוב שנתנו לה.

אז אני לא צריך להגיד לכם אפילו באופן פרטי, תקבלי, תקבל, תקבלו.

אם הבנתם מה שאמרתי,

הרווחתם.

אם לא,

אני לא יודע את החשבון.

ואתם לא צריכים להגיד את זה בפני.

אני אברך על בליינד, כמו שאומרים,

ואתם תעשו את החשבון במשפחה, מה כל אחד עושה.

אבל תזכרו,

תשתדלו שזה לא יהיה 48 שקל.

זה הכול.

מה שם החולה?

עאידה דאדה, בת מסעודה.

אז רק רגע, לפני שזה, יש עוד אנשים שמוכנים לפרוע לה קצת מן החוב?

שמוכנים לקבל על עצמם מצוות? תראה, הנה, יהודים יקרים, תסתכל.

תגידו מה אתם מוכנים במהירות. מה אתה מוכן?

ללמוד תורה בעבורה, כן?

שישי-שבת, כן?

שם משמעות.

חזק וברוך הלאה. מי עוד?

תגיד, תגיד.

כמה שיותר תחזק אשריך, זה יועיל לכם גם, לא רק לה, כן?

תהילים אשריך, ואתה?

להתחזק, חוק לישראל, ואתה? בשם יברך אותם. ללמוד תורה כמה שיותר, ואתה?

תהילים בשבת, ואת?

אתה?

תהילים כל שבוע, כן?

מי רוצה לשים ציצית לרפואתה?

מי רוצה לשים? בכבוד, לבוא לכאן. קדימה.

הגברים עשו את שלהם.

עכשיו הנשים.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש, בעזרת השם יתברך, זה דבר גדול. בואי, יש טרייך.

קדימה.

כן, אשרייך.

רגע.

הבת של החולה רוצה לשים כיסוי ראש.

בבקשה.

מה השם שלך ושם האימא?

מרים בת?

עאידה.

השם יזכה אותך שבעלך יבין ויסכים וישמח, וישוב בתשובה מהרה.

רגע, תברכי שהחיינו.

אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

רגע, מה השם של האימא?

דבר, דבר. לא, זה פתוח.

עאידה דאדה.

עאידה. דאדה. בת מסעודה.

בת מסעודה. עכשיו הרב, עוד שמי משהו קטן.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתום שאר חולי עמו

ישראל מהרה. אמן. חזק וברוך. יש פה איזה בחור במילים, בסלנג הרחובי, נדלקתי עליו. מה זה בחור מותק? אמר לי,

אני מוכן לקבל משהו בתחילת דרך.

ממש טרי. שעה תורה ביום. שעה תורה ביום. אתה מקבל, אחי? חזק וברוך.

כן.

עוד אישה שרוצה לזכור. מי עוד?

שישי שבת, בבקשה. בהצלחה.

לך יש?

למי אין? רגע.

ואחרון אחרון חביב, ישראל. ציציות, יש עוד מישהו שלא קיבל ורוצה ציצית?

ציצית.

אתה לא אשם? אף אחד לא אשם. עזוב אשמות, בלי אשמות.

יש לך ייעוד ומטרה.

תמלא את שלך ב-100%, תקבל את ה-100% המתאים לך.

אבל גם טרחת בדיוק בשביל לקבל את ה-100% שלך.

לא טרחת יותר מזה.

עכשיו הגוי הזה שאתה מדבר עליו,

אם הוא רוצה,

הוא לא חייב,

הוא יכול להתגייר.

ואם הוא יהיה גר צדק,

אז מדרגתו תהיה גדולה לאין-ערוך.

כשהרי שמיה ואבטליון גרים היו.

והם ריבותיהם של הלל ושמים.

ורבי מאיר גם כן, ורבי עקיבא בן של גרים, ורות המואבייה, אם המלכות של דוד הייתה גר הצדק, ועוד כהנה.

אז אם הוא ירצה,

הוא יגיד לא מספיק לי שבע מצוות בני נוער.

אני רוצה עוד ועוד.

אז מגיע לו.

קלטת מספר 396, ככה יעשה האיש.