15 חתולים ו-2 כלבים - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 394,

15 חתולים ושני כלבים, חלק ב'.

אם למדת תורה הרבה,

אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך,

כי לשם כך נוצרת, לא לעצמך.

אל תחזיק את הטובה הזאת שהשם נתן לך,

כי לקח טוב נתתי לכם,

אבל אל תחזיק את הטובה הזאת לעצמך,

כי לשם כך נוצרת,

נוצרת לצורה הזאת,

לתת, נתנו לך מנשמים חוכמה, בינה, זקל, לתת, לתת, להשתמש עם כל הטובות שנתן לך השם

לכלל העם.

כשרואים את הדברים האלה, יש חשק להתחיל לעשות משהו.

אז אנחנו התחלנו לעשות לפני כמה זמן,

וברוך השם ממשיכים לעשות ולא נרגעים.

לא נרגעים, אנחנו לא נרגעים בכלל.

אז אם אברהם אבינו אמר שאם נוח ובניו

יצאו מן הטובה בזכות שהאכילו חיות,

אני, אמר אברהם אבינו, אעשה עם בני אדם,

ואם יעשה,

אפילו עם ערבים שהיה להם עבודה זרה.

ואני, כשראיתי את אברהם אבינו עושה כך, אמרתי, אני אעשה עם יהודים.

עם יהודים.

עם בניו של הקדוש ברוך הוא.

ואנחנו משתדלים לעשות.

עד היום, ברוך השם, ברוך הוא וברוך שמו,

14 מיליון קלטות אודיו, וידאו, CD בכל העולם כולו.

זה משהו קטן שאפשר להספיק.

אבל אני חושב שזה מכובד, לא?

מכובד מאוד.

אני לא יודע אם היו לנוח 14 מיליון חיות בתוך התיבה.

אולי כן, אולי לא, אני לא יודע.

אבל 14 מיליון קלטות

ל-14 מיליון בני אדם,

וואי וואי, איזה וואחת תיבה,

אוחת תיבה.

אבל אני לא מסתפק בזה.

עשינו אתרי אינטרנט.

אתם יודעים כמה נכנסים באתר האינטרנט של שופר כל יום?

כ-5,000 איש. אתם יודעים כמה זה בחודש?

יותר מרבע מיליון אנשים בחודש

שנכנסים, שומעים קלטות, רואים קלטות,

לוקחים חומרים, מורידים חומרים,

בכל העולם כולו.

אתם חושבים שאני נרגע?

בכלל לא.

שבע שנים רק תכנות,

וזה עומד לצאת בזמן הקרוב כבר. עשינו כבר גרסה ראשונה, שלחנו לכמה אנשים שעשו בדיקה,

זה עומד לצאת. זה מהפכה, אתה יכול ללכת עם תקליטור בכיס,

מי שיעז לדבר,

אתה אומר לו,

סטנא שוויה,

מוציא, מה שאלתך? כן, רון רמן, מקליט, פתאום הוא שומע,

יש לאדם, חשף אתה?

מאיפה הבאת את זה?

זהו.

אחרי שיש לך תקליטור כזה, כיף לטוס.

כל טיסה יש לך כמה שעות,

אתה יושב, מתחבר ליד אחת כזה עם בלורית,

עם קצת ריח,

יושב לידו,

משחק קצת במחשב, הוא מתפעל, איך אתה דתי, פתאום מחשב,

ופתאום אתה עושה לו הפתעה, וואי, וואי, וואי. תגיד, יש לך איזה שאלה אולי?

יש משהו שאתה לא מאמין?

פאק! אינטר.

מהבן אדם?

הקוצים עולים למעלה,

ועד הטיסה,

שאחיינו וקיימנו ומגיענו לזמן הזה, יאללה.

טיסה חזור.

אתם חושבים שאני נרגע?

אני לא נרגע.

איננה נרגעת.

יש לי בעיה.

הדביקו עליי כבר סטיגמות. מפחיד.

הפחידו את האנשים, רואים את ברחוב, עוברים לצד השני.

מי יודע מי זה?

אז יש, 30% מהאוכלוסייה הישראלית פוחדים.

פוחדים.

אתה רוצה לתת להם קלטת בצומת?

טרררררררררררררררררררררררררררררררר.

מסובב את החלון שלא ייגע בו או ייבה בו. אם זה נוגע במישהו, הוא נדבק, וירוס.

לא נוגעים.

30% כאלה. בפרט אלה עם מנוח רשפיץ,

אלה לא נוגעים.

לא נוגעים.

פחד.

פחד. רק לא הוא, רק לא הוא, רק לא.

אז מה עושים? אבל הם גם יהודים, צריך לעזור להם, לא?

החלטנו לעשות

כלי שיתאים להם.

עיתון.

כמו ידיעות מערים.

קצת יותר טוב, יותר נקי, יותר מכובד, גרפית, יותר מעוצב.

חומרים ייחודיים.

ולהכניס להם בתיבות הדואר לבית.

עיתון ראשון שיצא, שופר ניוז מאה אלף עותקים.

איך יצא?

בתוך עיתון הארץ.

איפה זה מודפס?

בעיתון הארץ.

מי מחלק לנו? עיתון הארץ.

למי? למנויים של עיתון הארץ.

והם קוראים נדהמים. מאיפה זה בא?

מה זה?

לא כתוב.

כשהארץ הבין את הטעות בפעם הראשונה, לא הסכים יותר להכניס אותנו בפנים.

להדפיס, כן.

זלת זה טוב.

אבל לא להפיץ דרך.

טוב, אז לקחנו את החברה שלהם

בשביל שיפיצו לנו.

וככה, כל רמת אביב,

צפון תל אביב, דניה בכרמל, מכבים, רעות,

שוהם, סביון, וואי, וואי, וואי, כפר שמריהו, התקפות.

עיתונים, עיתונים, עיתונים.

אף אחד לא יודע מי זה.

יום אחד כותבים באנרג'י,

זה אתר של מעריב, כתוב, טומי לפיד נצפה,

נכנס לתוך הכנסת עם עיתון שופר ניוז של אמנון יצחק בידו.

הוא לא יודע מה הוא מחזיק.

וואי, וואי, וואי.

אבל מאז הם כבר יודעים, כבר כולם יודעים, יודעים, יודעים. לא רק יודעים, מתראיינים.

מי הייתה לפני שלושה שבועות?

שולי.

שולמית,

שובי שובי שולמית, נותנת ראיון בשופר ניוז.

אחמד טיבי נותן ראיון לשופר ניוז.

ערפאת במוקטעה,

כשהיה

שר החוץ האוסטרי,

ראיין אותו בשביל שופר ניוז.

לא יאמר לי סופר, איזה עיתון זה? מאיפה זה בא? איך זה נחת?

וזה עיתון חילוני לכל דבר, שופר ניוז. אתם רואים?

שני דפים אחוריים, ספורט.

ספורט.

מדור? מאה שערים.

יש מדור על סמים?

קל וחומר.

יש מדור על רפואה? תרופות סבתא.

מדהים.

מי שנוגע בזה בחיים לא ידע מה קורה פה. תשובה מהעיתון החילוני.

שניים.

אחד יחצן בעל משרדי פרסום.

כשאמרתי בהתחלה, בהתחלה היה רק את העיתון הזה.

אז היו אנשים שרצו לתרום להשתתף,

אבל הם לא רצו לקרוא את העיתון בעצמם.

אמרתי, תיקחו את זה,

תעשו מנוי ותשלחו את זה לאיזה כתובת של מישהו שאתם מכירים שהוא חילוני ורחוק, ואנחנו נשלח לו לכתובת.

אחד עשה כן,

ושלח את זה לבן משפחה שלו, זה שאני מדבר עליו.

ההוא קרא כמה שבועות,

אחרי כמה שבועות הוא מצלצל אליו ואומר לו, תגיד לי,

איך מנחים תפילין?

זו הייתה התחלה.

וככה הוא התחיל להתקרב הכול, הגיע למשרד שלנו לפני שבועיים,

אמר, אני נרתם למטרות שלכם,

ואת כל הידע והכישורים שלי אני נותן לכם חינם.

זה העיתון.

עוד יהודי ברוקר בבורסה, אחד מהמפורסמים,

מפורסם בהרבה עיתונים,

גם כן שמע הרצאה שלי בצרפת,

שם דיברתי על העיתון שיוצא והוא יוצא גם בשפות, הוא יוצא גם בחוץ לארץ,

ואז הוא בא לארץ,

עשה מנוי,

וזהו היום, הוא חוזר בתשובה בגלל מה שהוא קורא בעיתון, ואין שם מילה אחת חזרה בתשובה.

רק שם כתוב את האמת עם רמה יהודית.

לא מתקפלים, לא מתביישים, אומרים הכול עם גב יהודי.

ואנשים אחרי כמה שבועות שקוראים מרגישים זקיפות קומה, ויכולים ללכת עם זה עד הסוף.

כמו שעשינו בסרט הרצל והציונות, שאפילו אין שם מילה אחת חזרה בתשובה, זה מחזיר את כל השמאלנים בתשובה,

כי זה מראה להם שהכול שקר מה שהם גדלו.

בדיוק זה אותו דבר עושה כאן.

בדיוק אותו דבר.

זה עיתון אחד.

אחר כך נהיה ביקוש אצל הציבור הדתי,

ביקשו, מה איתנו?

אז עשינו עוד עיתון, נקרא ארבע כנפות, ובו יש דברי תורה,

בסוף גנזי המלך,

יש מעולם התשובה,

יש יומן ולילה מאירועים שקורים בעולם היהודי, ויש גם

קצת פוליטיקה וקצת הסתכלות על כל מיני דברים בארץ ובעולם,

אבל זה כבר מדבר בגוף ראשון,

יהדות נטו.

ושני אלה 100 אלף בשבוע, עד היום 3.5 מיליון.

זה עושה מהפכה.

חנן עזרן,

בגילוי נאות כבר פעמיים ציין, נשבח את העיתון.

יש אתרים שלוקחים קטעים מפה.

ולצערנו הרב,

לא אומרים שהמקור זה אנחנו, כדי לא לפרסם אותנו. לא נותנים קרדיט.

מה שנקרא, גונבים לנו כתבות.

וגם העיתונים הבכירים ביותר.

אבל יש כאלה שכן מפרגנים. אריה גולן כמה פעמים כבר הזכיר את כותרות

הבוקר והביא את שופר ניוז.

יואב יצחק, באתר שלו, NFC,

מביא כמה פעמים כתבות מאצלנו.

וכן עלה על זה הדרך.

חברי כנסת מקבלים את העיתון,

כל הדסקים מקבלים את העיתון,

הרבה אנשים בברנג'ה מקבלים, כל תיבה בסביון מקבלים.

זה עובד בעוד שנה, שנתיים, שלוש,

זה יעשה מהפכה.

השבוע נכנסו אליי והזמינו אותי לתת הרצאה במכללה הבין-תחומית בהרצליה.

מחיאות כפיים

על השסעים, הנושא, השסעים בחברה הישראלית.

אתם שומעים?

כל האינטליגנטים שמשלמים 26,500 שקלים לשנה בשביל ללמוד שם,

רוצים להקשיב למה שאני אומר.

ואני אבוא עם הסמלה והאנטנה,

ואה, כל האינטליגנטים ככה וככה.

זאת אומרת,

זאת אומרת, אי אפשר להתעלם לגמרי.

אנשים שנשארים מאחור מבינים שהם שם.

אנחנו משתמשים היום בכל האמצעים של המדיה.

עוד מעט, אתם יודעים, יש פלאפונים חדשים עכשיו,

שיש בהם אפשרות

להוריד סרטים.

אנחנו עוד מעט נכין סרטונים קצרים, ונשלח כמו אס.אם.אס סרטים.

זאת אומרת, אתה, יש לך פלאפון,

פתאום תקבל הודעה, צפה,

תעשה אוקיי,

ופתאום תשמע אותי. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחם אברמיח. אתה שומע?

יא וואלה.

יתחיל ג'ינגל וקליפים וזה, וואי, וואי, וואי,

מה אפשר לעשות. מה אפשר? כל יום

תקבלו סרט קצר.

מדהים.

הכול נברא לכבודו של הקדוש ברוך הוא. צריך רק להשתמש.

קודם כל, אני אגיד לך משהו שלא תבין אותי לא נכון.

אני מרחמת על כל הבריאה, ואם אני יכולה לעזור לבני אדם, אני עוזרת.

אם אני אראה מבוגרת שסוחבת אצלי ויש לי אוטו, אני אקח אותה.

אבל אני גם מרחמת על החיות,

ואני גם אוהבת לעזור גם להן.

אני מעריכה את הבריאה, פשוט מאוד מעריכה אותה.

אז אם אני רואה גם חתול שמצטער או שרעב או שהאימא נטשה אותו ואני אוספת אותו אלי הביתה, אתה אומר שזו גדולה להאכיל בתקופת נוח.

רציתי לדעת אם זו גדולה גם לאסוף אותם, לתת להם לאכול,

לעשות להם טוב בשביל שאחר כך הוא יוכל לשחרר אותם לטבע.

זה בסדר? חסד גדול, אין שום בעיה עם זה.

גם אם אני מגדלת אותם בתוך הבית?

לא כל דבר אפשר לגדל בתוך הבית, אפשר מחוץ, בחצר.

כן, כן, כן.

כמובן, יש דברים שאי-אפשר לגדל בתוך הבית. אני מדברת על חתולים, כלבים, כל מה ש... אם הם בחוץ, זה בסדר, זה המקום שלהם.

טוב, אבל מה שאני עושה זה בסדר.

כן, כמה יש לך כבר? 15 ועוד שתי כלבים. בלי עין הרע.

אני אגיד לך את האמת, אני לא יכולה, אני רואה חתול פצוע שהוא זקוק לעזרה, אני לא יכולה לעמוד בפניו.

אני רואה אותו מצטער,

אני חייבת לאסוף אותו אליי הביתה.

כי אני אגיד לך משהו,

על בני-אדם יש מי שירחם, אני ועוד הרבה אחרים,

אבל על חיות אין מי שידבר,

מי שידבר במקומם. אבל אם את רואה בני-אדם את גם מרחמת.

בטח, ברור. מי שמרחם על הבריאה, מרחל על כולה, לא רק על בני-אדם.

לא תמיד.

אבל זה לא בסדר.

יש כאלה אנשים שמעדיפים לזרוק את האוכל של יום שישי,

מאשר לתת אותו לחתול שיראי ומיילל להם מול הפנים.

למה?

יש לך אוכל של יום שישי, למה לזרוק? שימי אותו, תרו החתולים ליד פח הזאבל, רוצים לאכול. תני להם, לא? את מתכוונת יום שישי בצהריים או יום שישי בערב?

האוכל של יום שישי, הכוונה.

הבנתי.

לא, של יום שבת זה קודש, החתול יהיה קדוש בסוף.

גם הוא קדוש, לדעתי.

אה, זו כבר מעלה אחרת שאנחנו לא מכירים.

בסדר, יישר כוח, השם יעזור, שתוכלי לעשות רק טוב.

כן.

טוב, הסיבה היחידה שאני כאן זה, אתה זוכר שבאתי פעם אחת לפני,

באחת מההרצאות שלך ואמרתי איזה משהו על טומי לפיד,

שאני רוצה להישאר חילוני עד יום מותי, העיקר להיות עם טומי לפיד בגיהינום, לפחות אני יודע שאני אהיה בדרגה נמוכה, אבל אני אראה איך הוא נאכל בדבר יותר גדול ממני.

זוכר אותך, יש קלטת אתך גם. אז אני רוצה לבקש סליחה על זה, כי אני לא רוצה להגיד דברים כאלה, זו הסיבה העיקרית שאני פה,

כי אני לא בן אדם ש... יצא לי לחשוב על זה.

בקיצור, אתה חוזר בך עם טומי לא מתאים בשום מצב. אני מעדיף להישאר איפה שאני אהיה, איפה ש... מה שצריך להיות. בוא תהיה איתי.

בסדר.

זה אתה כן מוכן?

אף אחד לא אמר שאני לא איתך.

אתה איתי?

אף אחד לא אמר שלא?

תראה, קצת קשה,

עם עגיל אחד באף או עוד אחד באוזן,

זה לא כל כך רציני.

למה? זה לא רציני כל כך. למה אתה צריך את זה?

למה?

את האמת כאילו? בטח, אז מה, אתה חרטוט? הם חרטוט דוגרי.

לי יש את התוכניות שלי.

היום אני כותב ספר.

היום אני מסתובב עם שחקנים,

מפה, עם שם, ולאיתם, עד שאני אגיע לאן שאני צריך להגיע,

לתוכניות שאני צריך להגיע.

זה ייקח זמן, אני אסיים את הספר, מכיר אנשים, מכיר שחקנים מכל ה...

חי חי שקראת להם, כל ה... חררפה. כן, בדיוק.

אני מסכים איתך.

מה זה מסכים איתך? זה לא שאני מסכים איתך, זה מה שהקדוש ברוך הוא עשה.

אז אני אשתמש בדרך שלו כדי...

בקיצור, זה הכיסוי שלך כרגע, עגילים.

משהו כזה, כן.

אפשר לקרוא לזה ככה.

בעיקרון, כבר אמרת את כל מה שכמעט רציתי, כבר פחדתי שאתה קורא מחשבות.

אמרת כמעט את כל מה שהתכוונתי להגיד לך, אם זה על הערבים שבאו בדמות של...

לאברהם אבינו.

זאת אומרת, אם להם אנחנו אמורים להתנהג

כאל אחים וכאל... אתה יודע, כמו שאמרת. בני אדם, כן. בני אדם, בדיוק.

ומדוד המלך למדנו על עכביש,

אז זאת אומרת, אתה כבר, השם ירחם, אתה כבר, כאילו, אסור לך, כאילו, על אף אחד להגיד כלום.

נכון. למה להגיד דבר רע על סתם?

רק על רע אומרים רע.

אוקיי, שיהיה, כן.

אוקיי, שיהיה, טוב. אז בעיקרון, מה שאני רציתי להגיד,

יש שאלה שאומרים שהאמונה מתחילה במקום שההיגיון מסתיים. אני לא יודע מה זה אומר להם,

לי זה אומר הרבה.

אני צריך להיות אידיוט, גמור, טיפש,

כדי להאמין. זאת אומרת,

אני בן 30. לא, זו לא הכוונה.

כתוב שאם אדם ניצל את כל הכוחות השכליים שלו,

ועם ההיגיון שלו וה-IQ הכי גבוה שלו, הוא הגיע לטאפ,

אין יותר,

ומעבר להשגות האלה נשאר אמונה.

לא מי שאהבל להאמין.

עוד פעם.

אז עברת, זאת אומרת, אם עברתי את זה, אז אני מתחיל לראות.

הפוך, אם אתה מיצית את כל הכוחות השכליים שלך,

ואתה לא יכול להשיג יותר בשכל שום דבר,

מפה מתחיל התחום של האמונה. אבל כל מה שניתן להשיג בשכל,

לא צריך להאמין, זה פשוט.

אם אני מבין ששתיים ועוד שתיים זה ארבע,

אני לא צריך להאמין בזה, זה ברור לי.

אם אני יודע שהאלכסון

הוא תמיד במלבן או במרובע

יתר על הצלע,

אני לא צריך בשביל זה להאמין,

זה שכלי מופשט.

זה ברור. לא צריך בשביל זה להאמין.

כל מה שאני משיג בשכלי, אני לא צריך אמונה.

אמונה זה ממקום שאני כבר לא משיג.

לא האמנת? לא.

זה היה גבוה, אה?

טוב, אני אשתדל לראות. תראה, את האמת לא. את האמת לא צריך, כן. תשמע, תשמע, מוטי.

צדקת.

פה.

זה מה שאמרת עכשיו.

מה שאני מבין,

אני לא צריך להאמין.

אני מבין שאתה פה.

צריך להאמין שאתה פה?

אני רואה רק עד הפתח.

אני לא רואה יותר.

אני צריך להאמין שיש אנשים מחוץ לפתח.

כי כרגע שאני יושב כאן,

ואני לא פוסע לשם,

ואני לא יכול להגיע לשם כרגע, מה שנותר לי כרגע זה להאמין שמעבר לדלת יש מישהו או אין.

במקום שאני כבר לא משיג בכלים השכליים שלי,

אני צריך להאמין.

אבל במקום שאני כן משיג, אני יכול לספור כמה אנשים יש פה. אני לא צריך להאמין שיש פה. אני סופר אותם, אני יודע כמה יש.

הבנת?

אוקיי, אין בעיה, בערך הבנתי.

בערך זה גם טוב.

כן.

זה קצת בעיה קטנה.

אתה יודע, בושה, בני אדם וכל זה, אבל בלי עין רעש, 30 שנה אמרתי הרבה שטויות, דיברתי הרבה שטויות,

ואני מבסוט, כי זה מה שאנשים חשבו, אני לא חושב שזה שטויות.

אז קודם כול אני אשאל שאלה אחת, ואחרי זה,

אני, יש לי בעיה עם אמונה.

אני, כאילו, באמת, אבל,

אני מתעסק רק באמונה, אני לא מתעסק בשום דבר אחר.

אני חי את זה.

למה התכוונו?

אל תעשה לך פסל ותמונה.

ואני עדיין רוצה לשאול אותך, גם לענות באיזה משהו,

פסל ותמונה,

שזה בספר החוקים?

כן.

שאיכשהו התמונה, כביכול, בגלל שחסרה לנו, יש לנו את המחלה היחידה בכל העולם הזה,

שזה האמונה,

כי אם הייתה אמונה לא היינו צריכים תמונה. תגיד לי, בבקשה, למה רשום פסל ותמונה, כשאנחנו יהודים? הרי ברור שלא עושים פסלים.

הרי ברור שאנחנו לא עושים פסלים.

אז למה צריכים להיות רשום לנו פסל ותמונה?

שהרי ברור ששום יהודי בישראל, גם אחלה הודי שהיה בהודו,

הוא לא לוקח פסל ומתפלל אליו. אולי ההודים כן.

יהודי לא.

יהודי לא צריך פסל.

אין לנו פסל.

אז למה פסל ולמה רשמו תמונה?

כי ידעו, לדעתי, זה לא לדעתי, זה כמעט ב-100%.

אני לא אתחיל להיכנס לדברים שאני יודע ומה שאני לא יודע.

מרוב שאיבדנו את האמונה,

שידעו את זה עוד כשהתחילו לכתוב את ספר התורה,

שאנחנו צריכים תמונות של רבנים וכל זה. מה צריך לראות אותם עבוד? כאילו, תגיד לי, למה זה פסל ותמונה?

וואלכ, ארוך זה היה.

אפשר היה לכתוב את התנ״ך מחדש.

תקשיב, מוטה, כל העולם עבד אלילים, עבד פסלים,

וזו הייתה התרבות, וזה מה שהלך ברחוב, וזה היה האין בזמנו.

אז הקדוש ברוך הוא אומר לו, תעשה לך פסל, כל תמונת כל.

אשר בשמיים ובארץ.

אל תעשה ואל תעבוד אותם ואל תשתחוו אליהם. אל תחשוב שאם תעשה יהיו להם כוחות,

והם ימשכו כוחות רוחניים אליהם,

ואתה תעבוד אותם, לא אותם, אלא דרכם, את הכוחות.

אז אפילו שאתה מתכוון לא להם, אלא לכוחות שבאים אליהם,

אסור.

כי פעם היו עושים צלמים לא בשביל להשתחוות דווקא לפסל,

אלא הם סברו שהפסל יש לו כוח, הדמות הזאת יש לה כוח למשוך כוח רוחני אליה,

וממילא דרכה הם עבדו.

אה, זאת אומרת, זה שייך לדור ההוא, לא לדור שלנו?

גם היום. אז התורה לא מדוברת על הדור שלנו? גם היום זה נכון. איפה זה נכון להיום?

כתוב, לא יהיה בך אל זר.

לא יהיה בך אל זר. לא יהיה בך.

איפה יש בך?

יצר הרע שלך.

זה אל זר, אתה עובד אותו.

מי זה יצר הרע?

זה הכוחות הדוחפים אותך לעשות מעשים שלא ייעשו,

כגון תאווה,

חמדה.

איך זה מתקשר לפסל ותמונה של אז להיום?

איך הפסל ותמונה שכתבו אז, שידועו את מה שיהיה היום. זאת אומרת שלא צריך,

לא צריך דווקא דבר מוחשי,

גם דבר בלתי מושג,

כשאתה מייחס לו כוחות או משתעבד אליו

או נוהג אחריו והוא ההפך ממה שרוצה הקדוש ברוך הוא,

זה בחינה של אל זר.

זה ההפך לתורה. זה זר לתורה. עבודה שהיא זרה לתורה. עבודה זרה.

זאת אומרת, כל דבר. דוגמה,

יש אומות במזרח התיכון שהאלוקים שלהן זה כסף.

הם מאמינים בכסף.

זה גם עבודה זרה.

זה גם אל זר.

הבנת?

לא צריך דווקא בציור של שמש וכוכבים וירח שהיו עובדים פעם.

לא צריך אשירה ותחת כל עץ רענן,

אלא אפילו דברים שאתה מייחס להם כוחות שאין בהם, גם זה אסור.

טוב, אז התורה נכתבה לכל כלל העולם?

התורה ניתנה לעם ישראל, אבל נכתבה לכולם.

אם היו מקבלים אותה, הם היו מחויבים. אז הם לא קיבלו אותה, זאת אומרת, כל מה שנכתב אז... הם נשארו חייבים

רק בשבע המצוות שהן נקראות שבע המצוות בני נוח.

כל העולם חייב בשבע המצוות בני נוח.

אנחנו הוספנו וקיבלנו את התורה שיש בתרי״ג מצוות.

הם נשארו עם השבע המצוות.

אבל גם להם אסור עבודה זרה.

עבודה זרה וגילוי ערות ומשיכות דמים וזה, זה דברים שאסור גם להם.

אז לנו רשום פסל ותמונה היום בדור שלנו,

כדי שאני ואתה נגיד להם, אחרי שלושת אלפים שנה, מה שלמדתי ממך, ששמרנו את הדת שלנו,

שהיום אני ואתה, אחרי שלושת אלפים שנה,

נגיד להם, תשמעו,

בתורה כתוב,

אחרי שלושת אלפים שנה,

אתם אל תעבדו לפסל ותמונה,

שכבר שלושת אלפים שנה זה בדם שלהם.

אז כאילו אין לזה משמעות בתורה, לדבר הזה? כאילו זה סתם יושב שם פסל ותמונה? קודם כל זה לא כך. זה כתוב לנו.

לא, אפילו אם לא היה כתוב, אמרתי לך,

אסור להם לעבוד לעבודה זרה. אפילו אם לא כתוב,

אפילו אם לא נתן הקב'-הוא תורה.

הקב'-הוא נתן תורה בשנת 2448 לבריאה.

זאת אומרת, ב-2,500 שנה בערך העולם היה עדיין בלי התורה כתובה,

ואסור היה להם לעבוד עבודה זרה,

והם עבדו.

התורה אומרת לנו, כיוון שאנחנו ניפגש עם עובדי עבודה זרה,

והיו המצרים ששהינו בתוכם עובדי עבודה זרה,

והעמים שהיו במדבר עבדו עבודה זרה,

והכנענים ושבעת העמים בארץ ישראל עבדו עבודה זרה,

ובמשך הדורות לאחר מכן עבדו עבודה זרה,

וגם היום עובדים עבודה זרה.

במזרח הרחוק עובדים עבודה זרה, וגם בנצרות יש עבודה זרה.

כל הדברים האלה הם אסורים עלינו, לא רק, גם עליהם.

רק אנחנו מחויבים בתורה הכתובה,

והם מחויבים במסורת מאז ומני אז.

הם צריכים גם, לפי דעת הרמב״ם, לדעת ששבע מצוות בני נוח, זה גם כן מכוח מה שהשם ציווה את משה רבנו בהם גם כן.

אבל אתה צריך לדעת,

כל דבר שהוזר לתורה אסור.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אנחנו נמצאים כאן שלוש אחיות, זה שלושה אחיות שאנחנו באים מאזור מודיעין.

רציתי רק לספר שאני חזרתי בתשובה לפני שבע שנים,

על-ידי חזיונות וחלומות,

זו החזרה בתשובה שלי.

אבל אני לא רוצה לדבר על עצמי, אני דווקא רוצה לדבר על אחותי מצד ימין,

שהיא מבטבטת אצלה חזרה בתשובה בחודש האחרון, שגם היא עוברת את אותן חוויות שאני עברתי,

גם חזיונות וחלומות מהעולם הבא.

אני, ברוך השם, שבע שנים עשו את שלהם והתמודדתי עם כל מה שאני עברתי והתחתנתי עם חוזר בתשובה ונולדה לי אחרי 18 שנה.

ילדה בכסלו.

היא עובדת במשרד החינוך כמעט 25 שנה,

והיא פשוט עוברת חוויות מאוד מאוד רוחניות,

לא פחות ממה שאני עברתי.

היא רוצה קצת

שתדבר על התופעה הזו, שקורית באמת

בעשור הזה, בעשר השנים האחרונות,

שכל מיני חלומות וחזיונות מגיעים לאנשים מאוד פשוטים.

ועל העניין הזה של הגאולה,

כי אנחנו חולמים הרבה הרבה הרבה זמן,

גם היא וגם אני,

על כל מיני דברים, כמו למשל מלחמה מאוד קשה של כל מיני אבנים מבריקות שיורדות מהשמים ונופלות על אדמה ואש,

על התקהלות גדולה של אנשים שעולים לירושלים עם בגדים לבנים,

בגדים חומים ובגדים כחולים.

אסבתא מתגלה בתקופה הזאתי המון מאוד בחלומות אצלנו,

זיכרונה לברכה, כן, שהיא לא נמצאת בין החיים.

היא חולמת הרבה על מנורות של בית-מקדש, היא אפילו לא יודעת איך זה נראה.

היא חולמת על כל מיני שמות, כמו המילה חנוך,

שהיא כתובה בתוך המנורה עצמה.

היא חלמה את הרבי מלובביץ',

וגם לברך את אחותי רחל, שהיא, כן. או, זאת רציתי לשמוע עליה.

זאת רחל, היא גרה במודיעין, היא נשואה ליעקב, ויש לה ילד בשם יוסף.

וכשאנחנו ישבנו ודיברת היום על רחל,

היא פשוט פרצה בבכי, והיא חשבה כאילו שאתה מדבר ממש אליה.

כי בעלה קוראים לו יעקב,

ויש לה בן בשם יוסף, הבן הבכור,

והיא נשמה גבוהה מאוד.

אבל יש לה, היא רוצה לחזור בתשובה,

אבל בעלה לא מוכן בשום פנים ואופן. היא יושבת וקוראת תהילים מהבוקר,

מורידה המון דמעות.

אני מכירה את אחותי, היא שמרה שבת כל החיים שלה,

וכל הזמן היא היתה מדברת עם הקדוש-ברוך-הוא. היא הראשונה.

וגם כדי, ככה, לקרב יותר את העניין של הנשמה הגבוהה שלה,

שהיא זכתה בספר תורה של הארי הקדוש בערוץ 2000. ואני רוצה להגיד לך שאני הייתי נוכחת באותו אירוע,

ואני חלמתי שהיא זוכה בספר,

ואני ביקשתי ממנה שאם היא תוכל לתת לי את הספר,

כדי שאני אתרום אותו לאיזה כולל שלא היה להם ספר. והיא אמרה לי, לא,

לידי נבנה בית-כנסת, ואם אני אזכה בספר, אני תורמת את זה לבית-כנסת במודיעין.

והיא אמרה לי, וחוץ מזה, מאיפה את יודעת שאני אזכה? אמרתי לה, היום את זוכה בספר.

ואנחנו הגענו לשם, והיו שם 2,000 אנשים,

ואני זוכרת שאותו אדם ערבב את הקופסה,

יצא הפתק, ואני אמרתי לה, רחל כליף,

ספר, יום חמישי,

בראשית,

וזה בדיוק היה העמוד שהיא קנתה,

והוא אמר, מי זאת רחל כליף?

ופשוט כל האנשים נעמדו שם, והיא היתה ככה, עם הג'ינס,

ועם המעיל הזה,

ועם אותו דבר כמו שאתה רואה אותה.

וכל האנשים עמדו והסתכלו ולא הבינו מה קורה. והיא זכתה בספר,

אריה קדוש ספר תורה. לאחר מכן

היא הרתה ללא חצוצרות, וילדה, בת,

וקראה לה על שם הארי הקדוש, אוריאן.

מזק וברוך, משפחה שכזאת.

אמא שלכם, מה הייתה עושה?

אמא שלי קוראים לה אסתר,

ואבא שלי קוראים לו שמעון.

אבאים שלי לא חיים ביחד. הם התגרשו לפני 40 ומשהו שנים בדיוק, כשנולדתי.

והאמא חילונית לגמרי, והאבא דתי מאוד.

זה זרוע במשפחה. אין בן אדם שזה זרוע מהשורש וזה לא יהיה אצלו. אין דבר כזה. אני מאמינה בזה.

רגע, אמא שלכם חילונית?

כן. סבתא? סבא? סבתא. יש לי סבות צדיקים מאוד.

יש לי סבא צדיק מאוד מצד האבא,

וגם מצד האימא, כי הסבא, היה לו בית-כנסת גדול בקזבלנקה כשהייתי שם בטיול שורשים.

ואנחנו משפחת עובדיה.

מישהו מתפלל עליכם בשמים.

אני לא רוצה להתייחס לחזיונות ולחלומות,

אבל אני רוצה להגיד דבר אחד. אם זה מעורר אתכם, אז יש לכם זכות.

זה שיש אבנים שיורדות מן השמים,

אני לא יודע אם זה בעקבות שקראתם קודם את הספר שכתוב מה היה במלחמת גוג ומגוג, או תיאורים שאתם שמעתם, או שקראתם, או שהשמיעו לכם.

אבל כתוב שלעתיד לבוא במלחמת גוג ומגוג, הקדוש ברוך הוא ישליך משמיים, אבני אל גביש, אש וגופרית. אני רוצה להגיד לך שאני לא קראתי את זה באף מקום. הבנתי.

פעם ראשונה שאני חלמתי את החלום הזה אני ראיתי אבנים גדולות, שקופות,

בגודל, ממש בעניין, פשוט יורדות מהשמים ונופלות על הרדפה, ומה שהם יודעים שהם לא נשברו אפילו.

חוץ מזה, זה אבנים שבחלום, אז הן לא אמורות לשבור.

אבל בכל אופן צריך להבין דבר אחד,

אם זה מה שעושה אתכם, אשריכם,

זו דרך קלה, יפה, נפלאה, העיקר להמשיך הלאה.

לעניין הגאולה,

הגאולה תלויה בכל יהודי ויהודי, בכל יהודייה,

כמה שנרבה יותר תורה ומצוות, כמה שנעשה יותר לזולת, כמו שדיברנו במשך ההרצאה,

כמה שנשפיע יותר על ערכים יהודיים טהורים וקדושים,

כמה שנצליח לתקן את החברה יותר,

אנחנו פשוט מקרבים באופן מעשי את הגאולה.

זאת אומרת, הגאולה הכללית נובעת מהגאולה הפרטית של כל בן-אדם.

תבינו דבר גדול של מעשה,

רבי עקיבא, כששאל את רבי לעזר ריבו,

רבי אליעזר הגדול,

שאל אותו איך יכולה להיות תשובה בכל עם ישראל,

הרי כשאלה חוזרים בתשובה אלה לא שומרים, וכשאלה יחזרו אלה לא שומרים, וכן הלאה, אז איך זה יהיה?

אז הוא אמר לו, אפילו כנישתא חדה,

אם חוזרת בתשובה באחדות,

או שיהיה תלמיד חכם גדול מאוד בשיעורו בשלמות,

יכולים להגיע לישראל, ולא צריך אפילו את כולם.

אז הוא אמר להם, רצונכם שנעלה לירושלים?

הם היו בצפת.

מדובר בכניסת שבת,

וכמובן שמצפת עד ירושלים זה קצת יותר מחצי שעה לו, בפרט שהיה אז רק חמורים וסוסים.

אף אחד לא שאל אותו איך נעשה את זה,

כי לכולם היה ברור שאם הארי אומר שאפשר להספיק להגיע לירושלים, אז אין בעיה, כמו שהסברנו קודם.

על זה הם לא שאלו, אבל הם אמרו, נשאל את נשותינו,

חלק מהם אמרו,

שהפסדנו את הגאולה.

אם היו מסכימים בדעה אחת,

לקיים את רצונו ואת בקשתו,

כל עם ישראל והעולם כולו היו נגלים.

הפירוד הזה, שהדעות היו לא מאוחדות,

גרם שנתעכבה שוב פעם הגאולה. זאת אומרת, קבוצה קטנה אפילו של אנשים,

צדיקים וקדושים שהולכים בדרכי התורה, יכולה לגאול את העולם בתנאי שיש ביניהם אחדות ולא פירוד.

אז לכן כל מה שאנחנו צריכים לעשות,

זה להמשיך ולהתמיד כמה שיותר, להפיץ יותר יהדות, שינעו יותר יהודים. ואם אחותך מימין היא במשרד החינוך,

והיא תוכל להשפיע כדי שייכנסו תכנים כאלה לבפנים, אשרינו, מתום חלקנו. אני, לדוגמה,

מנסה כבר הרבה זמן דרך גורמים כאלה ואחרים להכניס תקליטור שנקרא הנחת תפילין,

שרואים את כל התהליך של יצירת התפילין מההתחלה עד הסוף, מהבקר,

מהפרה, איך זה עובר תהליך, עד שזה הופך להיות תפילין להנחה, כולל איך מניחים את התפילין,

בלי חזרה, בתשובה, בלי כלום.

לימודי,

אבל מדהים.

לא הצלחתי להחדיר את זה.

אם היא תצליח להחדיר דבר כזה, אשריה ואשריה חלקה. להכניס דבר כזה למשרד החינוך, שכל בוגר שמגיע לבר מצווה והוא לא יודע שום דבר,

זה יהיה מצוין, זו תהיה זכות גדולה לה ולעם ישראל.

אתגר.

כן, יש לנו הרבה אתגרים.

אז אני לא חשבתי שאני אשאל היום משהו או אדבר,

כי רציתי מאוד להקשיב לך.

אבל יש לי שאלה בעקבות משהו שאתה אמרת.

אני מאמינה בכל עם ישראל ובכל יהודי ובכל לב שליהודי יש אמונה.

גם זה שאומר לך אני לא מאמין,

יש בו אמונה ויש בו אלוקות ויש בו נפש אלוקית.

אין כזה דבר שיהודי לא מאמין. לכל היהודים יש אמונה,

ואהבת השם מאוד חזקה, והיא היהודי הרשע ביותר שאנחנו חושבים, על אף שהוא רשע.

הוא יהודי מאמין.

יש לפעמים, העניין הזה, כמו שאמרת, להיות אין, והלחצים החברתיים,

אבל כל היהודים הם טובים,

הם מאמינים,

יש להם נפש יהודית ואמונה מאוד חזקה בלב.

לא תמיד היא מצליחה להתגלות מן הפנים אל החוץ.

אז כמו שאני מבינה,

עם ישראל כולו הם אנשים טובים ומאמינים.

אז ויש לנו צדיקים, בכל הדורות היו צדיקים.

למה הם לא עושים מעשה?

כהרף עין,

עם התורה החזקה שיש לנו, ואפשר לעשות איתה הרבה דברים טובים.

קודם כול, את צריכה להבין, בהרף עין אפשר לעשות הכול. כתוב ישועת השם כהרף עין. מאמינה.

אבל, אבל,

הרבה צדיקים רצו להביא את הגאולה והיה בכוחם,

והיו כאלה שרצו להתחבר עם אחרים לטובת העניין, ומן השמיים לא נתנו להם. למה?

תארי לך שעכשיו, בן רגע, הייתי עושה פטנט כזה, נגיד שהייתי יכול,

וכולם היו חוזרים בתשובה.

לא היו חוזרים בתשובה, היו נגלים.

נחזיר בתשובה את כולם, צריך לעבוד.

מה היה קורה?

את היית קצת בבעיה, ואחותך השנייה יותר בבעיה.

כתוב, כשיבוא משיח,

אי אפשר לעשות יותר תשובה.

מי שנתפס במצב הזה,

הפסיד.

למה אחרי שהאמת התבררה ויצאה לאור,

זה כבר לא נקרא לחזור בתשובה חלאס.

התשובה היא רק מתוך בחירה שאני בורר בין הטוב לרע,

בין החושך לאור.

כשאני עושה את זה, זו תשובה.

אבל, אם אני כבר מוכרח, אין רע,

בוטל הרע.

כשיבוא משיח, כתוב, ובילע המוות לנצח, והקדוש ברוך הוא שוחטו לייצר הרע, ואין ייצר הרע,

אז מה אתה חוזר בתשובה? ממה אתה חוזר?

אתה לא חוזר, אין משהו אחר.

מה אתה עשית?

לא עשית כלום.

אריכות הגלות

זה לתת עוד אפשרות ועוד אפשרות לעוד יהודים שייכנסו תחת כנפי השכינה.

כל מי שמסייע לזה ועושה למען זה, וכמו שדיברנו פה והסברנו, מה שאנחנו משתדלים, ואנחנו בודדים,

יש מיליונים יהודים שיכולים לעשות כמונו,

אז ודאי שהיינו נגאלים, אבל בדרך שרוב עם ישראל היה ודאי חוזר בתשובה.

ואני מסכים איתך

שכל היהודים הם טובים.

אני אתן לך ראיה פשוטה.

כתוב, אשר בחר בנו מכל העמים.

ואם הקב' בחר בנו,

אז מה זה בחר בנו?

היה לו שש מיליארד

בני אדם, הוא בחר בנו שהיום אנחנו גלויים, נגיד 13 מיליון.

אז מה זה בחר בנו?

הוא אמר, אתה,

אתה,

את, את, אתם, אתם בנים שלי.

למה הוא בחר אותנו?

כי אנחנו סגולה מכל העמים.

אז במי הוא בחר? באלה שלא טובים או אשר טובים?

באלה שטובים.

הוא יכול לבחור, הוא יודע מה לבחור, הוא יודע מי אנחנו כן.

למה חלק מאתנו לא?

כי בבחירה הם לא רוצים, לא שבמהות הם לא טובים.

אבל מראש היה כתוב שידוע שאנחנו דור טועה,

שלא ידענו את דרכים. טועה זה לא בעיה, זה לא אומר שאנחנו לא טובים.

אם אני עליתי על דרך לא נכונה באוטוסטרדה,

אז מה יש? אני לא יכול לחזור?

להתעקש להמשיך הלאה? כי אני כבר בשוונג.

אז טעיתי.

אוקיי, תסתובב.

זה חזרה בתשובה, טעיתי.

טועה בט' או טועה בט', אבל טועה.

התברר לי שאני טועה, אני רואה שכולם הולכים בדרך אחרת.

מה הבעיה להסתובב?

אה, בגלל שאתה רואה עוד טועים בכיוון?

לא, בגלל שהיתה גלות, ופעם אבותינו היו משפחות והעבירו והנחילו את התורה לילדים שלהם. זה היה דבר ברור מאליו.

לא היה ילד ולא היה אדם שלא ידע את התורה. כולם היו תנאים, כולם היו צדיקים, כולם כמעט היו גדולי דום. לא, לא, לא, לא, לא.

אנחנו באנו מעליית המוער, ההורים שלנו באו. לא, את במצב טוב, את במצב טוב.

אבל בדורות קודמים,

לדוגמה, בדורו של אחאב, שהם היו יותר קרובים לתורה מאתנו בהרבה,

המון היו טועים,

היו משתחווים לבעל.

מה שהוא לא האמין שעושים, עשו.

רצים לעבודה זרה, מפזזים ומכרכרים סביבה,

שוחטים את ידו. והיה שם אליהו הנביא,

והם ראו אותות ומופתים,

והיה נשאר הנביא, וראו אותות ומופתים,

והיו נביאים,

ואותות ומופתים, והעם חטא.

למה?

והיו להם מי שלמדו, והיה מי שזה,

והתנאים והאמוראים זה אחריהם.

למה?

כי האדם מתפתה אחרי החברה.

ואם זה אין עבודה זרה, עבודה זרה,

ואם פירסינג זה אין, אז כולם עם האף, והנוכרים עם חורים.

ואם זה כך, אז כולם, למה?

כי האדם נמשך בטבעו אחרי החברים, השכנים.

הוא רוצה להיות מקובל,

הוא רוצה להיות אין.

זאת הבעיה.

הוא לא חושב ושוקל לבד,

הוא לא רוצה להיות בודד במערכה,

הוא לא רוצה להיות נגד הזרם. ככה, כי הוא רוצה חברה.

הוא לא רוצה להיות מבודד, הוא מדיני,

וזה מה שעולה לו.

אין בעיה. אתה יכול להיות בחברה, אתה יכול להיות מדיני, אתה יכול הכול,

אבל תהיה קודם כול בחברה הנכונה.

אם את גדלת בקיבוץ,

אז את לא אשמה, גידלו אותך שם.

ואם זאת הייתה תרבות,

וזה מה שלימדו אותך,

אז את לא אשמה.

אבל מרגע שהיית בוגרת,

ואת יכולה לברור, כמו שהיום את עושה,

ואת יכולה לבדוק, ולשאול, ולחקור, ולעיין, ולחפש,

מוטל עלייך,

לא תוכלי תמיד להסתתר מאחורי זה,

כיוון שגדלתי במקום פלוני, אני פטורה. אין דבר כזה.

כיוון שלא למדתי עד היום את התמרורים, אז מה, אני אוכל לנסוע לאבא בלי ללמוד?

לא.

אתה רוצה לעלות לכביש?

תלמד.

את רוצה לעלות לכביש, לחיים הנכונים, להגיע לדרך העולה בית קל?

צריך ללמוד, אין מה לעשות.

זאת הבחירה שניתנה לאדם, והוא צריך להחליט.

עכשיו, לכם יש רקע, אתם אומרים, מהסבא והסבתא וכו'.

אומנם האימא קצת

לא כל כך,

מסיבות שלה, אבל הנה, את רואה,

תורה מחזרת אחרי אכסניה שלה,

והיא באה לאחד בחלומות,

לשני בחזיונות,

לשלישי בהרצאה, לרביעי בקלטת, לחמישי בעיתון,

לפלוני, לאלמוני, בכל מיני דרכים.

אבל הקב'-ברוך-הוא לא עוזב ולא נוטש אף אחד ומנסה להגיע לכל אחד ואחד בדרך כלשהי. השאלה היא אם הוא מרים את הכפפה,

בוחן את הדברים ומחליט.

כן, היא רוצה לשאול, תן.

אוקיי.

בסך הכללי, כבוד הרב,

אתה ועוד רבים כמוך מנסים להטמיע את היהדות ואת התורה באנשים חילוניים ובארץ בכלל ובעולם כולו,

אבל מה אנחנו עושים כנגד הגויים שמגיעים בנהירה לארץ,

נכנסים לחיים שלנו? היום אתה לא יכול לקנות בסופרמרקט ויהודי יגיש לך, איך אומרים, את המוצרים.

יש נהירה גדולה של גויים לארץ-ישראל. מה אנחנו עושים בנדון?

קודם כול, הרבה אין מה לעשות.

צריך לדעת ממה להיזהר.

לקחת מידם דברים שהם מוכרים? אין בעיה.

אבל להיות בחברתם,

דהיינו, אם הם גויים ממש,

אין מה לעשות בחברתם.

להגיד שלום, להכיר להם טובה על דברים מסוימים, לחסה שכנות? אין בעיה.

אבל קרבה יתרה בשותפות ואורח חיים משותף וכו',

זה רק יכול לגרור צרות ובעיות, ומזה צריך להתרחק.

את מתכוונת מיסיון כבר.

מיסיון זה בעיה חמורה. צריך להתרחק, להזהיר ולהוקיע בכל מקום שרק אפשר.

ודאי, אלה ציידי נשמות,

וזו הכוונה. הם רוצים להעביר על דת.

זאת אומרת, הם רוצים שישנו את הדת היהודית לדת נוצרית.

אנחנו, לדוגמה, לא הולכים לשנות נוצרים שיהודים. אדרבה, היהדות

לא מחזרת אחרי אומות העולם.

אנחנו, לדוגמה, גוי בא ורוצה להתגייר,

אנחנו לא ממהרים בכלל.

שלוש שנים לפחות דוחים אותו, לא כדאי לך, ובאמת לא כדאי לו.

בשביל מה לך? יש לך שבע מצוות, תסתפק בהן. אם אתה עושה אותן, אתה גם יכול להגיע לגן עדן. זה לא יהיה כמו יהודי ששומר את כל המצוות,

אבל זה גם טוב, זה יותר קל.

למה לך?

אלה שבאמת דבקים ונדבקים בסוף בסוף בסוף כדי להיכנס,

אז בסוף בסוף בסוף נותנים להם להיכנס. אבל אנחנו לא מחזרים ולא מפתים אותם ולא משלמים להם ולא עושים שום דבר.

האחריות שלנו היא על אחינו,

אחים שלנו,

להכיר להם את היהדות, לקרב אותם לידיעה האמיתית, ויעשו כרצונם. אבל חובה עלינו לעזור ליהודי, להושיט לו יד.

ירצה ייקח, לא ירצה, לא ייקח.

אבל הגויים לא. הם אצלם, זו משימה להפוך אותנו כמותם.

בזה צריך זהירות יתרה.

ערב טוב.

רציתי לנצל את המעמד הקדוש הזה ולבקש מהרב,

כיוון שבחג הסוכות נולד לי בן שמאז כל יום הוא צריך לעבור טיפולים וזריקות,

ויש לו הרבה תסבוכות והרבה בעיות רפואיות.

מכיוון שאחד הדברים, חוסר קרישה בדם, אז לכן גם לא עשינו ברית עד עכשיו, גם לא קראנו לו שם.

אז אני מאמין באמונה שלמה שכוח הציבור הוא גדול, ובזכות הצדיקים והברכה של הרב,

הרב יכול לברך או לבקש מהקהל הקדוש שיקבלו על עצמם תפילות או איזה קבלה קטנה להשתנות לזכות הילד,

ויהיו אולי באופן, בצורה כזו, גם קצת שותפים בהכנסתו לבריתו של אברהם אבינו, עליו השלום.

אני אשמח מאוד אם הרב יברך.

מן כמה הוא?

היום הוא חודשיים וחצי.

והוא עדיין לא כשיר לברית?

לא.

מחמת מה?

היה בעיה של חוסר קרישה בדם, כרגע זה מסתבך לכל מיני דברים שונים,

שפשוט קשה לי למנות אותם כרגע פה. בקיצור, הוא נמצא בסכנה, לפי מה שאתה אומר. לא בדיוק.

הוא לא בסכנה. הוא בסכנה, אם יעשו לו ברית, אבל שזה התייעצתי עם הרבנים, עם הרב פירר,

ופרופסורים שהוא הפנה אותי אליהם, והמליצו לי לא לעשות לו, ואז שיהיה בריא לחלוטין.

הבנתי.

אתה ארגנת גם את ההרצאה הערב?

לא, אני בדיוק, אבל בעקיפין זה, אני כמעט לא היה לי קשר לזה, אבל זה חברות יותר של אשתי שעשו את זה, ואולי נצל גם את זה, להודות לכל מי שאירגן את זה,

וסתם באופן כללי לכל אלה שבתקופה הזו הם קיבלו על עצמם קבלות, ואנשים שקוראות תהילים,

והרבה הרבה עזרה,

גם כשאשתי חזרה מהבית החולים, עם כל הארוחות וכל זה, אז אני רוצה גם לנצל שהשם מברך אותם.

אמן. ועסקו למצוות. תודה רבה.

תגיד לי משהו, מה השם של הבן?

אין לו שם, כי אני יודע, שאלתי בבית של רב חיים קניאבסקי,

והוא אומר שלא לקרוא עד הברית.

הבנתי. מה שם האימא?

אורלי.

מה שם האימא שלה? רבקה.

הרך הנולד לאורלי בת רבקה,

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל, מהרה. אמן. בעזרת השם.

יש מי שמוכן לקבל עליו מצוות כלשהן, או בכלל, לרפואת הילד הזה?

הנה, יהודי יקר, מה אתה מוכן?

אשריך. ומי עוד? את, כן?

להתפלל עליו כל יום. את תזכירי את השם?

רבקה.

הרך הנולד בן, אורלי בת רבקה. כן, עליו, מי עוד?

ואת?

כיסוי ראש?

בכבוד. בואי, ישראל.

תשימי, תשימי את מרכיב של ינואר.

יאללה, תן לה מיקרופון.

ברוך אתה ה' אלוהינו איך העולם,

שוחררנו וקימנו והגענו לזמן הזה. אמן!

חזק וברוך.

כן, מה אתם מקבלים? מי מקבל? אתה?

ציצית, בכבוד אשריך!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.

כן, עוד מישהו רוצה?

מה הכיסוי ראש? בכבוד אשריי!

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

אזרק וברוך. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקייאנו והגיענו לזמן הזה. אמן. גם את שמעת בעזרת השם.

אזרק וברוך.

תן לה.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם,

משה כדי שהחיינו והקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן! זאת האחות השמאלית. מה עם האחות הימנית?

ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם, משה כדי שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! עזרת וברוך.

מי עוד?

למה?

מי עוד? כן.

אני רואה רק כאן נשים עושות מצוות בראש החיים. אין גברים.

שיעור שלם לרפואת הילד בפרדס-חנה. חזק וברוך.

הוראת קבע לרפואת הילד. חזק וברוך. למה אתה מחכה?

שיעור תורה פעם בשבוע למשך חודש. חזק וברוך.

שיעור תורה לרפואת הילד. אני בטוח שהילד יהיה בריא.

עוד מעט יהיה בריא, זה ברור. כל כך הרבה שיעורי תורה ותהילים ושירה ומזמורים, ולך תדע מה יהיה פה. זה כבר הרבה יותר מזה. כן?

שיעור תורה כל יום ראשון.

שיעור תורה לרפואת הילד כל יום רביעי.

אתה?

וואי, וואי, וואי, וואי, וואי.

סיום מסכת בתלמוד. חזק וברוך. אשריך על חיי עולם הבא.

עוד סיום מסכת. אשריך על חיי עולם הבא.

שיעור תורה כל יום ראשון. חזק וברוך.

כן?

שני שיעורי תורה לרפואת הילד.

כן?

כתוב, כשיבוא משיח,

אי אפשר לעשות יותר תשובה.

מי שנתפס במצב הזה,

הפסיד.

למה אחרי שהאמת התבררה ויצאה לאור,

זה כבר לא נקרא לחזור בתשובה.

לחזור בתשובה. התשובה היא רק מתוך בחירה שאני בורר בין הטוב לרע,

בין החושך לאור.

כשאני עושה את זה, זו תשובה.

אבל אם אני כבר מוכרח, אין רע, בוטל הרע.

כשיבוא משיח, כתוב, ובלע המוות לנצח, והקדוש ברוך הוא שוחטו לייצר הרע. ואין ייצר הרע, ואין ייצר הרע,

ואין ייצר הרע, ואין ייצר הרע, ואין ייצר הרע, ואין ייצר הרע.

קלטת מספר 394,

15 חתולים ושני כלבים, סוף חלק ב'.