מת וחצי

- - - לא מוגה! - - - 

אחרי כמה שעות, תרדמת עמוקה.

ואחר כך מעדכנים אחרי יום שהוא כבר בתרדמת עמוקה עמוקה. והיום הודיעו שהוא עמוקה עמוקה עמוקה.

בסוף יגידו, יאללה, שיאמרו, די, חלאס, כל היום בחדשות, מת, חי, חצי מת, מת וחצי, יותר חי, יותר מת, יותר... יאללה, רוח! בסוף אולי יסכימו להגיד שהוא מת.

ואז כנראה יצטרכו להודיע שהוא עבר ממצב של רטט לדומה.

אבל... גם אני מרוסיו.

לא.

לא. לא.

בשוויץ. תודה רבה. אומרים שאסור ללבוש ביתים של אישה, נכון? כן. למה אתה לובש? שמלה. כן. אז בוא אני אסביר לך. קודם כל אתה צריך להבין שגברים לובשים שמלות.

לדוגמה, החולצה שלך שאתה לובש כרגע זה הפיג'מה שלי.

כשאני הולך לישון, אז אני לובש חולצת טי-שירט.

אתה מבין?

אז מבחינתי אתה הולך לישון כרגע.

אבל ג'ינס מאיפה בא?

זה היה בגד של קורין.

וכדי שלא יקרעו להם הבגדים, עשו להם לב-אייס. ג'ינס לב-אייס. זה על שם בעל החברה מר לוי.

לב-אייס.

אתה יודע?

כן. אבל... נוריד לך את הקוקקו, שתחסוך בשמפו.

ובעזרת השם יתברך, נתפלל על אמא שלך.

בכבוד, בוא.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

ביהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה,

ושבע שנים שני חיי שרה.

אומר רשי, כולם שווים לטובה.

כל חיי שרה יהיו שווים לטובה.

ואני שואל את השאלה כיצד.

רוב השנים זה היה נידודים, ייסורים,

סבל,

רעב,

נלקחה לבית פרעה, לבית אבימלך,

עברה עשרה ניסיונות עם אברהם אבינו קשים ביותר,

הייתה עקרה תשעים שנה,

וכל ימי חייה שווים לטובה.

איך אפשר להגיד?

מי שסובל כאלה ייסורים במשך כל ימי חייו,

127 שנים,

איך הכול שווים לטובה?

אלא מי שיודע שהכול מאיתו יתברך רק למטרה אחת,

לרומם את האדם

מעפרוריותו ולהגיע למעלות נשגבות,

אצלו הכל לטובה.

מה זה ניסיון?

כשאדם מקבל ניסיון פירושו של דבר שנותנים לו אפשרות

להתרומם.

ניסיון מלשון נס, נס זה דגל,

הרמה, להרים נס,

להתנוסס.

זאת אומרת, כל ניסיון בא לרומם את האדם.

ומי שיודע שהניסיון בא משמים עם חשבון,

מבין שנותנים לו אפשרות והזדמנות להתרומם, לעלות מעלה-מעלה.

אז בוודאי

שבשבילו זה לטובה.

אפילו שזה קשה,

גם ניסיונות שמקבלים והם קשים,

בעזרתם משיגים מעמד יותר גבוה.

כך זה גם בחיים, בעבודה,

בצבא, בכל תחום.

עובדים קשה,

עומדים בניסיונות,

עולים בדרגה,

מרוויחים יותר, והמעמד משתפר.

אבל כשזה מגיע מן השמיים,

לא הרבה יחכמו להבין שזה לטובתם.

יש מאמר של חכמים שאומר, חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.

על הטובה מברכים ברוך הטוב המיטיב,

ועל הרעה ברוך דיין האמת.

ושניהם צריך לברך בשמחה.

וחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. הוא לא עושה טובה, הוא חייב.

מסופר

על רב זושה.

רב זושה מאניפולי,

שפעם אחת באו למגיד ואמרו לו,

איך אפשר לקיים את מאמר חכמים?

לברך בדיוק אותו דבר?

שלח אותם לרב זושה.

רב זושה היה מדוכא בייסורים ועני מרוד.

והגיעו אצלו ואמרו לו,

רבנו ילמדנו,

כיצד אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה?

אמר להם, אני לא יודע מה אתם עושים אצלי, מעולם לא הרגשתי רעה, אז אני לא יודע איך עושים את זה.

כל ימיו היו ייסורים ועוני.

והוא אומר, אני לא יודע על מה אתם מדברים.

אף פעם לא עמדתי בניסיון כזה.

בכלל לא יודע על מה אתם מדברים.

אצלו הכל היה שווה לטובה.

אם היינו יודעים כמה שווים האיסורים,

אולי היינו מבקשים אותם.

אבל אין לנו אומץ.

אבל לא על ידי איסורים, אנחנו אומרים כל פעם.

אבל לא על ידי איסורים.

חלשים אנחנו.

גם בהכרה וגם פיזית.

חלשים מאוד.

אבל מסופר על פריץ אחד שהיה אצלו עיקר יהודי,

שהיה משועבד לו באדמותיו והיה פריץ מתנהג ליהודי בדרך טובה.

כשהוא עזב לתקופת מה, הניח במקומו

פריץ אחר.

ובאותו זמן

הפריץ החדש היה מענה את היהודי ומתעלל בו.

כשחזר הפריץ הראשון, התאונן היהודי בפניו.

הגישו משפט,

והיהודי זכה.

אמרו לו שהוא מקבל חצי בית

של הפריץ שעינה אותו.

בכה היהודי.

שאלו אותו, למה אתה בוכה?

אמר, חבל שלא עינה אותי יותר, הייתי מקבל את כל הבית.

אם אדם יראה לאחר 120 שנה כמה איסורים הועילו לו,

היה מבקש ומתחנן שיבואו.

כי כשזה עומד על המשקל זה שווה הרבה מאוד.

איסורים פה בעולם הזה,

ולו מעט, שווים הרבה מאוד, הרבה מאוד מאוד מאוד.

הארי הקדוש אומר שאדם היה רוקד משמחה אם היה יודע כמה איסורים מטיבים עמו.

פעם אחת

רב ליב חסיד מקלם, שהיה מופלג בצדקותו,

חלה,

והגיע עליו לבקרו, רבי ייצלם מפטרבורג.

שאל אותו לשלמה.

אז הוא רחץ

את ידיו ואמר לו, ברוך השם, יותר גרוע.

למה?

כי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. ברוך השם, יותר גרוע.

שרה אימנו הייתה צדקת 127 שנים, כולם שווים לטובה.

ואברהם אבינו צדיק גמור.

אברהם אבינו,

כשצריך לבכות על שרה אימנו,

כתוב, ותמות שרה בקריית ארבעי, חברון בארץ כנען,

ויבוא אברהם לצפות לשרה ולבכותה.

הצדקת מסתלקת מן העולם.

שם ידעו שהיא מסתלקת סופית.

לא כמו היום עם ערפאת,

שאומרים בחדשות שהוא שקע בתרדמת,

ואחרי כמה שעות אומרים שהוא שקע בתרדמת עמוקה,

ואחר כך אומרים שהוא בקומה,

ואחר כך מעדכנים אחרי היום שהוא כבר בתרדמת עמוקה עמוקה.

ביום הודיעו שהוא עמוקה עמוקה עמוקה.

ואחרי הצהריים,

יותר נכון בשבע וחצי, הודיעו שהוא יותר חי ממת.

וכנראה שבעוד כמה שעות יגידו שהוא יותר מת מחי,

ובסוף אולי יסכימו להגיד שהוא מת.

ואז, כנראה, יצטרכו להודיע שהוא עבר ממצב של רטט לדומם.

אי-אפשר לדעת, הבן-אדם פעם נפל ממטוס, המטוס מת, האנשים מתו, רק הוא חי.

אז לך תדע, הוא עוד עלול להפתיע.

בכל אופן, להבדיל,

בתמות שרה, ויבוא אברהם לספות לשרה ולבכותה.

כתוב ולבכותה עם כף קטנה.

העוד כף כתובה קטן.

למה?

אומרים חכמים, בעל הטורים אומר שלא בכה אלא מעט.

אה,

צדקת כזאת.

מה אפשר לספר עליה? בלי סוף.

ובוכה אברהם אבינו מעט,

מדוע?

משום שאברהם אבינו היה שלם במעלותיו.

היה צדיק וישר,

ולא הוסיף מאומה יותר ממה שצריך להגיד לכבוד המת.

לא כמו שיש היום מספידים,

שמזמינים אותם להספיד את המת והם מדברים על החי.

במקום לתת כבוד למת, נותנים כבוד לחי.

כמו אחד ששלחו אותו,

חבר שלח אותו לקדש לו אישה, והלך וקידש אותה לעצמו.

יש כאלה שהולכים אותם להספיד את פלוני, והם מפארים ומכבדים ומשבחים את עצמם.

ושוכחים מהמת, ושוכחים מהקול, וזהו.

אברהם לא היה כך.

היה לו במה להתפאר, להתגאות, איזה צדקת נפלה בחלקו,

איזה עם הוא העמיד ממנה לאחר מכן.

הוא וואה מה שאפשר לדבר.

אבל הוא דיבר מעט ובכה מעט,

כיוון שהם היו שלמים וידעו בדיוק

כמה צריך ומה צריך

ואיך צריך

ולמה צריך.

הכול היה במשכן.

ושרה הייתה גדולה מאברהם אבינו בנביאות,

שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו, שמע בקולה.

זאת אומרת,

צריך דרגת שלמות גדולה ונפלאה להיות נביא, שהקדוש ברוך הוא ידבר איתך.

ואם היא זכתה להיות גדולה בנביאות ואברהם טפל לה,

מעלה גדולה הייתה לה.

וכתוב גם,

איך נפטרה שרה אימנו?

השטן בא והודיע לה שבנה נעקד,

באותה שעה פרחה נשמתה.

ושואלים חכמים, פלא פלאות,

למה כשהקדוש ברוך הוא בא אצל אברהם אבינו ואמר לו,

קח נא את בנך,

את יחידך אשר אהבת את יצחק

ועלה ולעולה,

למה לא פרחה נשמתו של אברהם אבינו?

זאת אומרת,

איך זה קורה כזה דבר?

אברהם אומרים לו, קח נא את בנך, את יחידך אשר אהבת את יצחק.

ועלה ולעולה,

זה לא מודיעים לו שהוא מת,

אומרים לו,

אתה תעלה אותו לעולה, אתה תעלה אותו לעולה.

אתם שומעים? לקחת ילד לא קטן,

בן 37,

שבגיל 100 הוא קיבל אותו,

והובטח לו כי ביצחק יקרא לך זרה,

וכל בית ישראל העתידי תלוי בילד הזה,

ואחרי כל זאת אומרים לו, קח את בנך הזה ותעלה אותו לעולה.

אנשים אומרים,

אם זה הוא הילד, הוא מוכן הוא ללכת ולא הילד.

ופה אומרים, לא, לא תלך במקום.

אתה תעלה אותו לעולה. בהבנה זה אתה תשחט אותו.

אתה לוקח ילד,

שם על המזבח, לוקח מאכלת ושוחט אותו.

איך אבא לא מת?

האימא רק שמעה שהוא נעקד, מתה.

מה ההבדל?

חכמים גלים לנו שיש בנו מידה שנקראת מידת ההסתגלות.

מידת ההסתגלות.

מידה זו מידה חיובית ושלילית.

תלוי איך יודעים להשתמש בה.

מה זה הסתגלות?

לדוגמה,

אם ייקחו בן אדם ויביאו אותו ממצב

של מעלה ויורידו אותו לשפל בבת אחת,

בתנאים מחפירים,

עוני וצמצום,

וחוסר מאכל,

וחוסר היגיינה,

ועינויים,

וייסורים,

הנפילה הזאת מאיגרא רמא לברע עמיקתא יכולה להמיט אותו בן רגע.

היום מאשימים הפלסטינים, את הישראלים, שזה מה שעשו לערפאת.

רק זה לא, הוא לא מת מהר.

לקח לו זמן עד שנגמר החמצן במוקטעה.

והחומוס שנתנו לו היה חשוד ברעלים.

והתנאים והניתוק שלו מהעולם, אפילו שהעולם בא אליו, אמנם הוא לא יצא אליו.

וכל זה, זה מה שגרם שהוא מת.

זה היום אמרו.

אבל אם זה היה בבת אחת,

אז לא היה ספק אם הוא בעמוקה-עמוקה,

או עמוקה-עמוקה-עמוקה-עמוקה.

אבל ראו,

בזמן השואה הנוראה,

בני אדם שהיו במעמד סביר,

חיו חיים של תרבות, חיים טובים,

פתאום נרדפו, הוכו, עונו, הומתו,

הושפלו כל הרעות של השואה,

והגיעו

לקליפות תפוחי אדמה, בימים שלא אוכלים,

בושות, עירומים,

כל מה שרק אדם לא יכול לחלום, שם היה.

איך הם התרגלו?

איך אפשר להתרגל לזה?

אלא מאי?

זה נקרא כוח ההסתגלות.

אם כל פעם אתה יורד מהמדרגה קצת וקצת וקצת וקצת וקצת,

אתה מתרגל למצב החדש.

עד איפה מידת ההסתגלות?

עד כדי כך,

שאם אומרים לבן אדם אפילו,

קח נא את בנך,

את יחידך, אשר אהבת את יצחק,

ועלה ולעולה,

המשא ומתן הזה כבר גרם שהסתגלת למצב שאתה עלול לעקוד את הבן שלך.

וזה מספיק שלא תמות.

קח נא את בנך.

אמר אברהם לקדוש ברוך הוא שני בנים יש לי, ישמעאל ויצחק,

יחידך.

אמר לו זה יחיד לאימו וזה יחיד לאימו.

אשר אהבת.

אמר לו את שניהם אני אוהב.

אמר לו את יצחק.

הוא היה צריך להחסיר פעימות.

אומר לו ועלה ולעולה, לא מת אברהם.

מתארגן, ישכם בבוקר, לוקח עצים לעולה, קול מאכלת,

הולך לשחוט.

השם אמר, הוא עושה.

שרה אימנו,

למה מתה?

השטן לא נתן לה אפילו פרק זמן להסתגלות. הוא ישר אמר נעקד.

נעקד, פרחה נשמתה.

לכן לא מודיעים לבן אדם בשורה רעה בבת אחת.

למה?

ויהפוג לבו.

צריך להמתין.

לא מרגיש טוב, אומרים ככה.

גם עכשיו מרגילים את העם הפלסטיני עמוקה, עמוקה, עמוקה, עמוקה.

עמוק, עמוק, עמוק, עד שבסוף יגידו, יאללה, שימות, די, חלאס, כל היום בחדשות, מת, חי, חצי מת, מת וחצי,

יותר חי, יותר מת, יותר, יאללה, רוח!

אז נותנים להם להסתגל. לאט, לאט, לאט, לאט, לאט.

זאת אומרת,

כוח ההסתגלות הוא כוח

שאדם יכול אפילו להגיע למצבים כאלה שאמרנו, קשים ביותר, ולהסתגל.

אתם מכירים את זה גם, רק התרגלתם ולא שמתם לב.

בהתחלה הייתם ב-over 500 שקל,

אחר כך 1,000,

אחר כך 3,000, אחר כך 5,000, אחר כך 15,000,

יש כאלה 70, 80, מיליון, 2, 3,000,

התרגלו,

התרגלו, חי בחבות, מה הבעיה?

בסוף הוא יגיד שהוא פשט את הרגל,

מה הבעיה?

והוא יסתגל, שלא מקבלים את הכסף, פשוט, כולם מסתגלים.

אבל הכוח הזה הוא גם חיובי.

למה הוא חיובי?

משום שאדם יכול להסתגל גם למצבים קשים ולהתרומם מהם.

אם הוא בהבטה על החיים בצורה נכונה.

אם הוא לא בהבטה נכונה על החיים,

אז הוא יסתגל לדברים גם שליליים והוא יתרגל למצב.

אדם קשה לו לחזור בתשובה, לעשות מצוות.

למה? כי הוא לא רגיל.

לא רגיל.

אבל אם מרגילים,

הרגל הופך להיות טבע, וטבע הופך להיות שלטון, והוא מסתגל.

ואז הוא מסתגל לקיום מצוות, למסגרת,

להיות ממושמע, הוא יודע שיש ציוויים שצריך לקיים,

ולאט לאט הוא מסתגל ועולה ומתנוסס למעלה, למעלה, למעלה. זה תלוי איך לומדים את העניין ואיך עושים.

ניתן עוד דוגמא אחת.

בשעה שקברו השבטים את יעקב אבינו בפתח המערה,

מגיע עשה ואומר, לא,

לא לקבור את יעקב פה.

למה? המערה שלי.

אומרים לו, הבנים,

אבל אבא קנה אותם ממך.

אמר, תראו לי שטר.

אמרו לו, השטר נמצא במצרים. אמר, תביאו אותו.

נפתלי איילה שלוחה,

מתחיל לרוץ לכיוון מצרים,

להביא את השטר, להוכיח לעשיו שהמערה נקנתה על ידי יעקב.

מי נמצא שם?

חושים בן דן.

חושים זה היה הבן של דן.

אחד מהשבטים, דן,

היה לו בן חושים.

חושים היה כבד באוזניו.

לא היה אז מכשירים,

לא היה שומע.

והוא רואה שמתעכבים.

יעקב אבינו מוטל על הרצפה, וכולם מתעכבים.

ומדברים ביניהם,

ולא מכניסים אותו למערה.

אז הוא שואל, מה קורה פה?

אמרו לו, עשיו מערער על הקבורה.

הוא אומר ככה, הוא אומר ככה, תביאו לי שטר. אמרו לו,

אנחנו נעזב מצרים, איילה שלוחה, נפתלי.

אמרו לו, שדה.

מה?

וסבא שלי שוכב ככה על הזה?

לקח מקל, חלח, הטיס את הראש של עשיו, הטיס את הראש של עשיו. עשיו מת, ועיניו נפלו על רגליו של יעקב.

עשיו מת באותו יום של יעקב.

מדהים.

רציתי להגיד לכם מה שלא ידעתם אולי.

ערפאת מת בשבוע שעבר.

העמוקה עמוקה עמוקה זה רק הדרגה של המיטה.

אבל בשבוע שעבר הוא נפטר, אתם יודעים באיזה יום?

ביום שנרצח רבין.

באותו יום בדיוק הוא נפטר.

רק מה? מחזיקים אותו בעמוקה.

פעם הוא היה בעמוקה טעה, ועכשיו בעמוקה.

אבל,

עשיו מת באותו יום של יעקב אבינו, הטיס לו את הראש.

מה קרה? מה ההבדל?

איך חושים בין דן הנכד,

חש לכבודו של סבו, והבנים לא חשים לכבודו?

מה קרה? הסתגלות.

הם פשוט נכנסו למשא ומתן

עם עשיו.

ומדברים, כן, לא, מגיע, יש, כתוב, איפה, מה, בינתיים.

יעקב שוכב,

הם התרגלו למצב שהמת שוכב,

והם ממשיכים לדבר.

הוא,

שלא שמע את המשא ומתן, לא הסתגל.

לקח את המקל, וישר התיז לו את הראש.

יש הרבה דברים בחיים שלהם שהסתגלנו ולא היינו צריכים להסתגל.

לא היינו צריכים להסתגל.

מאחר שפרשת השבוע

זו פרשת חיי שרה, ובעצם מסופר מייד

איך היא מתה.

אז למה קוראים לזה פרשת חיי שרה?

היו צריכים לקרוא לזה מיתת שרה.

אלא מה? כיוון שצדיקים במיתתם קרויים חיים,

לכן נקראת פרשת חיי שרה.

הצדיקים לא מתים,

הם ממשיכים לחיות.

לכן זה נקרא חיי שרה, ולא מיתת שרה.

רשעים בחייהם נקראים מתים.

מאיפה אנחנו יודעים? שהרי כתוב, כי לא אחפוץ במות המת,

אומר הקדוש ברוך הוא.

לא אחפוץ במות החי מי מת

מי שחי,

אבל לא אחפוץ במות המת, מי זה המת?

המת

זה מי שקרוי מת.

מי קרוי מת? רשע.

והשם אומר, אני לא אחפץ במיתתו של הרשע שקרוי מת,

כי אם ושוב מית דרכו,

וחיה, אני לא רוצה שהוא ימות.

מכאן שרשעים קרויים מתים בחייהם,

ואילו צדיקים קרויים

חיים במיתתם.

אלה

חיי שרה.

ובכן,

הסתגלנו,

והייתה לנו גם פרשת השבוע ממש.

ביום ראשון שעבר,

פעם ראשונה,

הייתי צריך להופיע בהפגנה של כמאה אלף איש.

אף פעם לא דיברתי בהפגנות.

אבל נתבקשתי על ידי הרב

אליושיב,

גדול הדור,

ללכת להפגנה ולדבר.

על מה?

על חיטוט קברים שנעשה בעכו.

זעקה גדולה,

בית קברות יהודי שנמצא במקום,

וארכיאולוגים ושודדי עתיקות, במרכאות או בלי מרכאות,

וכל מיני אנשים מוזרים עם צנצנות ומגלרים שאמורים

לנבור במקום אחרי ניתוץ וניפוץ ושבירה וסילוק והערמה של שלדים

של נפטרים יהודים.

למרות שנאמר מראש שיש בית קברות ואסור שם לחפור ואסור שם לחסוק,

החליטו לעשות כביש,

אז שזה יהיה על המתים

בלי שום בעיה.

מזעזע.

עיתון שופר ניוז וארבע כנפות שחולק לכם פה בהתחלה

מראה תמונות

של שלדים שלמים שנמצאים שם ודורסים אותם עם טרקטורים,

חותכים אותם, מפרקים אותם,

דומן,

ערימות,

לא יאומן כי יסופר.

ואנחנו מסתגלים,

אנחנו מסתגלים,

שמחטטים בקברים ועושים, ורק שומעים שאיזה חרדים קיצוניים פנאטים נשכבים מול הטרקטורים או לא נותנים להמשיך את החפירות והדברים, וחושבים שהם נגד הקדמה והנאורות.

בעצם הם נלחמים על כבוד המת,

שיכול להיות שזה סבא של סבא של סבא שלך.

ושם קבורים קדמונים,

לא יאומן כי יסופר.

מראים את זה למר מאיר שטרית,

שהוא נושא בתפקיד שאחראי על זה,

וזה לא עוזר. כמובן שהוא מקשיב,

הוא טוען שהוא ישראלי מבית יהודי,

ויש לו קשר למסורת,

אבל זה לא עוזר.

וניתנת הוראה להמשיך.

להמשיך.

כתוב במשנה באהולות,

פרק דז, משנה ג',

מצא שלושה קברים,

הרי זה שכונת קברות,

דהיינו בית קברות,

ואסור לפנותם.

ומפרשת הגמרא שאפילו מת אחד אסור לפנותו,

אם נתנוהו שם לשם קבורה.

אני רוצה שתבינו,

יש מצווה

חשובה מאוד,

קבורת המת.

ובדיני קבורה יש דבר הכי חמור, שזה נקרא מת מצווה.

מת מצווה זה אדם שאין לו קוברין.

אם יש אדם שהם צעו, הוא מוטל בשדה.

ואין קוברין שיטפלו בו, מצווה על כל אדם לטפל בקבורתו ולקוברו.

ואפילו כהן גדול.

שאינו נטמא אפילו לאביו ואימו נטמא למת מצווה.

אין דבר שמבטל יותר ממת מצווה.

עד כמה זה חשוב שלא יהיה אדם מוטל בביזיון.

עכשיו אני רוצה רק שתבינו.

כתוב קשה רימה בבשר המת

כמחת

בבשר החי.

קח בן אדם חי,

תכניס לו מחטים עכשיו ככה

בתוך הגוף,

זה כואב, הוא צועק, איי!

הוא לא יכול לסבול את הדקירה.

הרימה התולעת

בבשר המת קשה כמו מחט בבשר החי.

איך זה יכול להיות? הרי המת מת והוא לא חש ולא מרגיש,

אלא כתוב רק נפשו עליו תאבל.

באמת הבשר לא מרגיש.

אבל כיוון שנפשו הרוחנית עדיין קשורה בגוף,

על כן,

יש לה ייסורים ממה שהיא רואה, שהתולעים אוכלים את הגוף

שבו היא שכנעה.

למשל, למה הדבר דומה?

אדם שצריך להסתכל על איבר כרות שבו,

זה כואב לו.

לא כואב לו המקום כבר,

אבל המצב שבו הוא נתון כואב לו.

הנחות הזאת מכאיבה לו.

אדם שנופל מאופניים תוך כדי נסיעה, או מחליק מאופנוע,

אתם רואים איך הוא קם במהירות שלא ירגישו שהוא נפל וכאילו הוא הולך בסדר, אפילו כשהוא סובל כאבים אדירים מהפדיחה.

זאת אומרת, אבל אדם שמוטל,

מושפל על הרצפה ולא יכול לקום, זה עינוי שאין כדוגמתו.

אדם שהוא חסר ישע, חסר אונים,

מת,

שהוא לא יכול לקום בזכות עצמו,

ולוקחים את הגופה ושוברים ומנפצים אותה ומכניסים לקופסאות וסירים וזכוכיות,

ושומרים אותם בשביל סחר-מכר, או תרבות, מה שנקרא,

זה עוון פלילי שאין כדוגמתו.

וזה בית קברות

שכתוב עליו במקורות מזמן, ויש מפות.

המשנה, מסכת עבודה זרה, לפני אלפיים שנה, כותבים.

פרק ג', משנה ד',

מספרת הרבן גמליאל, שרחץ בבית מרחץ של עכו,

שהיה בה פסק,

שאל פרוקלוס בן פלוספוס,

את רבן גמליאל, כיצד אתה רוחץ במקום פסל?

ענה לו רבן גמליאל, המרחץ היה במקום עוד לפני שהכובשים הביאו את הפסל למקום.

זאת אומרת, היישוב היהודי היה עוד קודם לכן.

בספר יוסיפון, ספר קדמוניות,

מסופר על הרומאים שהרגו במאה השנייה אלפיים יהודי עכו הקבורים בבית הקברות.

והיה בעכו יישוב יהודי מפותח.

התלמוד במסכת תענית דף כא מספר שעכו הייתה מוציאה כ-1,500 בני חיל.

התלמוד במסכת עבודה זרה, דף יא מספר על רבי אבא דמין עכו,

שהקים בעכו את אחד מראשוני מערכות הכשרות

על ידי הקמת שמירה על שמן דגים שהגיעה לנמל עכו. כל זה הראו את המקורות למי?

עם מפות?

לשר מאיר שטרית.

אבל זה לא עוזר.

לא עוזר.

למה זה לא עוזר?

פלא פלאות. התחילו החפירות, החרדים זעקו, עשו עצרות, עשו הפגנות, באו לשם בגופם.

לא עזר.

הגיע הרגע שצריך לעשות הצבעה על ההתנתקות,

שרון מורה להפסיק את החפירות.

למה? הוא צריך לגייס את החרדים להצבעה.

עיתון שופר אומר לפני ההצבעה,

ברגע שהחרדים לא יצביעו בעד ההתנתקות,

שרון יורה להמשיך את החפירות.

מה קרה? החרדים לא הצביעו?

מייד התחילו את החפירות.

הרב אלישיב החליט שתהיה הפגנה.

הזמינו אותי גם בין המדברים.

הבינו שהולך להיות פה, חביבי, מאה אלף איש.

שרון נורא להפסיק.

למה? הוא צריך להעביר את התקציב.

ייגמר התקציב, ממשיכים.

כתוב, באחת המצבות שנמצאה בבית קברות, בבית שערים,

כתוב בזה הלשון.

פה קבור שמעון בן יוחנן

בשבועה

שכל הפותח קבר זה ימות בסוף רע.

זאת אומרת,

הוא פחד שיגעו בקבר שלו לאחר מיטתו.

פעם היו שודדי קברים,

אז לא קראו להם ארכיאולוגים.

פשוט היו פותחים, כי היו נוהגים לקבור מתים

עם רכושם, כספם, כל מיני דברים.

דוגמה נוספת, מצבה שכתוב עליה, של יהואש על הבית, מזמן הבית.

הוא מזהיר ומתחנן.

כך כתוב על המצבה.

בקברי אין כסף וזהב,

כי אם עצמות אדם.

ארור האדם אשר יפתח קבר זה.

ואלה הארכיאולוגים לא פוחדים ולא חוששים.

אבל אני, מכל הסוגיה הזאת,

לא יודע,

עלה לי איזה הבזק.

לא הבנתי למה שרון

קבר את אשתו לידו בחווה.

כשזה לא קבורה מותרת.

אסור לכל אחד לקבור בחצר שלו את אשתו.

זה סתם צריך ברור איך זה נעשה על פי חוק.

אבל אולי הוא פוחד מארכיאולוגים.

אז מה שבטוח, בשטח פרטי לא יבואו.

אבל אם זה בית קברות, לך תדעו, לא יעשו כביש.

האם היחס הוא רק ליהודים?

מה אמרו?

אמרו, זה לא יהודים,

זה רומאים.

אז מה, רומאים מותר?

בגויים מותר?

אני רוצה להבין.

באחד העיתונים האחרונים שלנו, לא תאמינו, התראיינה שולי.

אתם זוכרים את שולי?

זאת מכפר שמריהו.

זאת שעשו בשבילם מנהרה, ככה, בכביש, בשביל שלא תשמע רעש.

שולי

התראיינה והיא אמרה שהיא נגד קמפיין המתים של דליה רבין,

שהיא מנכסת לה את רבין, אביה,

כנכס לאומי.

היא נגד קמפיין של מתים.

אבל כשהיא הייתה שרת החינוך, כמדומני,

ובגרמניה רצו לעשות אוטוסטרדה במקום שיש בית קברות יהודי,

היא פנתה לממשלת גרמניה וביקשה שלא יעשו כזאת, כי זה התפרש לאנטישמיות בכל העולם,

והגרמנים הסיטו אוטוסטרדה

בשביל קברי יהודים.

לפני כמה זמן,

כשרצו לעשות כיכר במצרים,

במקום שיש קברי יהודים,

התערב הרב עובדיה יוסף

ונסע למצרים לסאדאת וביקש

שלא יעשו כזאת, והוא ניאות,

ולא עשו ושינו את התוואי.

האם ממשלת ישראל כל כך סתומה ואטומה,

חסרת רגש?

לא,

בכלל לא.

עשינו תחקיר והתברר שלא.

אתם מכירים את כביש האוטוסטרדה שעולה לירושלים, נכון?

האוטוסטרדה היא משני הצדדים צמודה.

יש איזה קטע בשוער הגיא, שפתאום האוטוסטרדה מתפצלת בסיבוב מסוכן קצת,

ויש שם כמו אי באמצע,

שבדרך כלל חונה שם ניידת לתפוס את האנשים שנוסעים שם במהירות, נכון?

הרבה תאונות יש במקום הזה.

למה זה מסתובב פתאום, נהיה אי בתוך האוטוסטרדה?

כי לפי אגדה עממית,

כמו שאומר הגיאוגרף והחוקר זאב וילנאי,

אביו של מתן וילנאי,

שכתב ספר,

יש אגדה עממית

שזו אחת מתחנות הקבורה של השייח' עלי.

השייח' עלי, לפי האגדה, נקבר בשלושה מקומות בשביל ייסורי נפשו.

זאת אומרת, הוא כבר לא שם,

אבל האוטוסטרדה שם

מקיפה אי שיש בו קבר שאין בו כלום,

תחנה,

תחנת קבורה.

ואצל המוסלמים, לפי מה שהבנתי,

אחרי עשר שנים מאז שאדם נפטר,

אין שום חשיבות למקום המת ואפשר לעשות הכול.

אז למה אנחנו צריכים להקיף בסיבובים מסוכנים?

אפילו אם זה רק עולה לנו שתי אגורות, הסיבוב תוספת הדלק,

תעשו מיליונים של אנשים נושאים שתי אגורות בשביל מישהו שלא נמצא שם ולא היה אף פעם.

אתם חושבים שזה רק שם?

נדהמתי.

בשבוע שעבר בעיתון הארץ

כתוב 50 מיליון שקל יושקעו כדי להציל את בית-הבילויים.

מה זה הבילויים?

בית יעקב לכו ונלכה, זו תנועה

של עולים שעלו מרוסיה לפה.

חברת נתיבי איילון מוכנה להשקיע 50 מיליון שקל כדי לשמר את בית-הבילויים שסמוך למשרד הרישוי בחולון,

כדי לכרות מנהרה מתחת לבית-הבילויים,

אבל במועצה לשימור אתרים מתנגדים.

זה עלול לסכן את המבנה.

לכן מבקשים להזיז את התוואי.

מה זה בית-הבילויים?

עוד מעט אני אראה לכם את זה בסרט.

מבנה רעוע שניצב על גבעה

בין מגרש האימונים של קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב

לבין בתיה הדרומיים של שכונת נווה עופר.

בית-הבילויים מוגדר כאתר ארכיאולוגי המוגן לפי חוק רשות העתיקות, ולכן אינו ניתן להריסה.

במפות משנת 1880 מזוהה המתחם כבית מגורים של אנתון איוב,

לבית הזה הגיעו ראשוני הבילויים,

13 גברים ואישה אחת

בשנת 1882,

כשפניהם לעבודה חקלאית במקווה ישראל הסמוך.

הקבוצה שכרה חדרים במבנה,

שכיום הוא נמצא במצב פיזי ירוד מאוד.

בגלל שהיו במבנה הזה 13 גברים ואישה אחת בשכירות,

תקופת מה?

זה הפך להיות אתר היסטורי מוגן שצריך לשלם לשינוי התוואי 50 מיליון שקל.

אין אנשים,

אין מתים,

בית רעוע, אבל החליטו שהוא אתר היסטורי.

היו שם 13 בילויים,

שאחרי חצי שנה עזבו את הארץ.

השאירו לנו רק את הבניין תקוע באמצע האוטוסטרדה.

אתם שמעתם אולי על בית התימנים?

אני רואה הרבה תימנים פה.

יש איזה בית שגרו בהתחלה תימנים ובאו?

למה אין אתר היסטורי?

לא נתנו להם בית.

הם היו בו אהלים במעברות, ואת האוהל כבר קיפלו,

אז אין להם בית.

חכו, זה לא נגמר.

כדי לא לפגוע במורשת הבית. מה זה מורשת הבית? שעברו 13 גברים ואישה אחת, כן?

שכלה חברת נתיבי איילון בעבר להזיז את בית המילואים, ומנכ״ל נתיבי איילון אריה בר ביקש מחברה גרמנית לבדוק את ישימות הזזת הבניין

בעלות של 30,000 יורו.

אז מה הולכים לעשות עכשיו?

לבנות מנהרה.

מתחת לבית הבילואים הוא יישאר למעלה והמנהרה תעבור מלמטה,

כי חס ושלום יפגעו בבניין הרעוע.

מה זה התחשבות ממשלת ישראל במורשת?

במורשת היסטוריה, ארכיאולוגיה, דברים חשובים.

ועם זה חשבנו רק, התברר לנו שטעינו.

בנשר ליד חיפה

רצו לעשות אותו דבר, כביש שיעבור,

אבל היה שם בית

קברות מוסלמי.

אז הם אמרו שהם לא מוכנים.

המוסלמים אמרו לא מוכנים לתת.

אז ודאי, מר כהן ממרצ הלך וביקש איך אפשר לחלל קברים של מוסלמים,

ורב קונסרבטיבי הלך ואמר אוי ואבוי.

והממשלה אמרה חס ושלום,

ובפרט שאחת מהטענות הייתה

שיש שם קבר של שייח' קדוש.

מי זה השייח' הקדוש?

עז א-דין אל-קסאם.

מכירים אותו?

רוצח יהודים

שרצח במו ידיו,

ועל שמו יש את גדודי עז א-דין אל-קסאם, שכל כמה ימים אתם שומעים שעשו פיגוע התאבדות.

אז איך אפשר לשים עליו בטון כביש?

אז עשו גשר, בעלות של עשרות מיליונים מעל הקבר,

חלילה לא לפגוע ברב מרצחים.

אבל יהודים קדמונים בעכו,

כשאפשר לעשות גשר עילי שהוא יותר זול בהרבה ממנהרה קרקעית,

לא מוכנים.

יש פה ריח של הון ושלטון.

משהו פה מוזר.

נותנים לכם הצעה יותר זולה,

יותר קלה.

עשיתם כמותה במקומות רבים. מה ההתעקשות פה על חשבון המתים דווקא לחפור?

ריח לא טוב, מריח לא טוב.

אבל זאת האטימות, ואנחנו מסתגלים.

הרב אליהושב החליט,

לא מסתגלים יותר הפגנה.

מאה אלף איש.

שרון נרתע,

בינתיים.

נראה מה יהיה עם התקציב,

ויכול להיות שיש שידור חוזר בהפגנת המונים, והפעם

יצטרפו גם כל המתנחלים.

כי היום זה בעכו, מחר זה בגוש קטיף.

בגוש קטיף עוד מעט יצטרכו להוציא תינוקות שנרצחו מהקברים ולהעביר אותם.

זקנים שנרצחו על ידי מחבלים, להעביר אותם.

בתי כנסת יפונו בשביל מסגדים אסלאמיים, שידרשו שם איך להרוג יהודים.

הכול, יעבירו את המתים עם החיים בלי שום בעיה.

אז לכן הם ישתתפו

גם בהפגנה הבאה.

ואני חושב שעד אז,

עם הסרט שאנחנו מכינים ועם העיתונים שאנחנו מפיצים,

בהפגנה הזאת, אני חושב, יגיעו הרבה יותר מ-100,000,

וסוף סוף עם ישראל יתעורר ולא יסתגל למצב מחפיר כזה.

הרי אתם זוכרים,

אחרי רצח רבין,

שני בחורים דתיים, כך אמרו,

ירקו על האנדרטה שלו,

ונכנסו לשלושה חודשי מאסר.

ירקו על האנדרטה, לא על הקבר, על האנדרטה.

היום אם בן אדם יירק לחברו בפנים,

לא יעצר.

יורקים על האנדרטה, נעצרים.

מה קרה?

לא, זה משהו אחר.

חשבתי להשיג עכשיו משקיעים,

שיחפרו מנהרה מתחת להר הרצל.

למה? לקצר לבית וגן את הכביש.

מה אתם אומרים? אם אני אתן הצעה כזאת לממשלה, הם יעשו דבר כזה? אני אביא את כל המימון.

הם יעשו?

ואיך אתה מעז לדבר על הרצל?

וואו.

אתם יודעים,

סיפר לנו מישהו,

שהיה בחברה קדישא דאז,

כשהביאו את הארון של הרצל, חושבים שהייתה שם גופה.

לא היה שום דבר.

צנצנת עם חול.

לא נשאר אפילו עצמות.

כלום. אין הרצל שם, יש רק כתוב הרצל, אין כלום.

אבל אם נגיד לחפור מתחת,

וואי, וואי, וואי.

מה זה?

איך אתה מעלה על הדבר הזה?

אבל עם טרקטורים לחפור גופות של קדמונים,

אין שום בעיה.

בואו נראה בבקשה מקצת הדברים שאמרתי, עיני ענק.

ואחר כך תחליטו אם אנחנו צריכים להסתגל למצב או לא צריכים להסתגל.

אחרי הקטע הזה מיד,

אני אראה לכם סרטון קצר שנקרא

דחיית המתים,

איך יקומו המתים,

אלה שיקומו.

זה הצילום בעכו,

שוטרים ומאבטחים שומרים על המקום. הערימה הגדולה הזאת שאתם רואים היא מורכבת מעפר ועצמות שהטרקטורים הסיטו הצדה.

המקום מכוסה ומוקף כדי שאף אחד לא יוכל להיכנס,

ויש שמירה עליו כל הזמן,

כדי לא להפריע ל-270 ארכיאולוגים שעובדים במקום.

כל המתחם הזה.

לא נתנו לנו לצלם,

לכן היינו צריכים לעלות על ג'אבל ולקחת תמונות מזווית כזאת.

זה המקום של החפירות שחופרים בפנים.

הגופה שראיתם בעיתון בשער,

זו אחת מהגופות שנמצאו במקום.

הרכבת עוברת שם,

הארכיאולוגים מובטחים על-ידי שוטרים מחשש שהחרדים יגיעו.

השקית כנראה לא שקית אוכל.

הנה, זה קברים, זה תמונות,

זה אחד הארכיאולוגים עם עצמות.

יש פה, הנה, אתם רואים? זה עצמות חתוכות בטרקטור בתוך הקיר. אתם רואים? חתכו, הנה.

חתכו את הגופות לחצי.

לכן, רואים את העצמות ואת העיגול שלהן.

זה נשר.

פה, עז-דין אל-קסאם, בית-קברות, שבנו את הגשר הזה מעל בית-הקברות. שם זה השער של בית-הקברות שראיתם?

פה זה הקברים שמתחת לגשר. אתם רואים? כל הגשר נעשה בגלל קברים של מוסלמים,

ופה התערב רן כהן

ממרץ וביקש, חס ושלום, שלא לפגוע.

הנה, קבר בפינה, אתם רואים?

מתחת לגשר, שלא לפגוע בו.

אבל של יהודים,

למרמס ולמדרס,

ולצנצנות.

ועכשיו אתם תראו את הקבר של עז-דין אל-קסאם, ששמור שם עם גדר.

זה הגשר,

זה המתחם,

הצלם יש לו זמן,

והנה, זה הקבר של עז-דין אל-קסאם.

מי שתרגם לנו את מה שכתוב, אני לא אחזור על מה שהוא אמר, רק שבחים.

ורבותי, זה בית-הבילויים שמתחתיו תעבור מנהרה בשביל לא לפגוע באתר מורשת הציונות הבילויית.

זה ממש בית-הבילויים, הכול בלוי, בליי.

אתם רואים? בשביל זה משלמים 50 מיליון, נשמור על זה.

לא הייתם מוכנים להרוס את הבית שלכם גם כן בשביל שישלמו לכם 50 מיליון?

בשביל לפנות אנשים שדרים שם כרגע, עלה מיליון וחצי שקל.

פלשו לשם כמה אנשים,

מיליון וחצי פינוי.

אתם מבינים? זה בית-הבילויים.

הוא מפריע עכשיו לנתיבי איילון, ויחפרו מתחתיו שהוא יישאר,

בגלל 13 גברים ואישה אחת שעברו פה.

ועכשיו אנחנו בשער הגיא,

ותראו פלא פלאות.

אתם רואים? בשביל הקבר הזה,

שהוא תחנת ביניים מתוך שלוש תחנות של שייח' עלי,

תראו מה עשו פה.

שינו את התוואי,

האוטוסטרדה, במקום שתהיה צמודה, נבדלת.

וזה סיבוב חד,

שהרבה תאונות קורות שם.

תכף תראו את זה ממבט עילי.

וזו ההתחשבות במי שאיננו.

זה קבר אחד, לא בית-קברות,

קבר אחד.

הנה, בבקשה, אתם מכירים את הסיבוב הזה בעלייה לירושלים.

אם לא ידעתם למה יש את זה,

זה בשביל הקבר הזה. כך אומר הגיאוגרף

זאב וילנאי.

נו, עכשיו תגידו לי, זה לא עוול

לעשות דבר כזה?

כשהמדינה יכולה להתחשב במצבים כאלה שהם אבסורדיים,

כשמגיעים למצב כזה של קברות יהודים,

עושים ככל העולה על רוחם.

ומה שהכי מזעזע,

שזה תלוי במה מצביעים החרדים בכנסת.

לא יאומן כי יסופר.

עכשיו אנחנו נראה את חיית המתים,

אבל כנראה שהיא לא תחול על הארכיאולוגים.

תכף נראה.

יש מצווה לפרסם את העניין ברבים,

להעביר את המסר, להודיע לכולם, כשאתם קוראים שיש חפירות ארכיאולוגיות, תדעו שמדובר בדברים כאלה.

וכשהחרדים הולכים ומוסרים את נפשם,

בגופם, כדי שלא יאונה רע לנפטרים ולמתים שזה מת מצווה,

אז תבינו מי צודק ומי לא.

זה לא שייך לקדמה, ואף אחד לא היה רוצה שיתעללו בגופה של אבא שלו.

היתה עלי יד אדוני,

ויוציאני ברוח אדוני,

ויניחני בתוך הבקעה,

והיא מלאה מצבות.

והעבירני עליהם סביב סביב,

והנה רבות מאוד על פני הבקעה,

והנה יבשות מאוד.

ויאמר אלי בן אדם, העצמות האלה,

כל בית ישראל הם מה.

הנה אומרים,

יבשו עצמותינו,

ואבדה תקוותינו,

נגזרנו לנו.

לכן הנה וואמרת עליהם, כה אמר אדוני אלוהים,

הנה אני פותח את קברותיכם,

והעליתי אתכם מקברותיכם עמי,

והבאתי אתכם אל אדמת ישראל,

וידעתם כי אני אדוני בפתחי את קברותיכם,

ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי,

ונתתי רוחי בכם,

וחייתם,

והנחתי אתכם על אדמתכם,

וידעתם כי אני אדוני דיברתי ועשיתי נאום אדוני. כן, יהודים יקרים. עכשיו אני אסביר לכם דבר חשוב, לפני שאני אתן אפשרות לשאלות ותשובות.

פה מצטופפים

מאות אנשים,

אבל מה שאמרתי עכשיו, אם הייתי אומר בפורום יותר גדול,

100,000 איש זה היה אחרת, נכון?

200,000 איש, אחרת.

יש מקומות שאנחנו לא מצליחים להגיע, ולא מהר. גם התגובה שלנו איטית.

עד שתצא קלטת, ועד שנפיץ אותה, ועד שנחלק וכו', לוקח זמן.

כידוע, יש לנו שני אתרים היום,

אתרי אינטרנט שנכנסים בהם

כ-5,000 איש, 6,000 איש ביום,

שזה רבע מיליון אנשים בערך בחודש.

זה משהו מדהים. יש שם קלטות וידאו, אודיו,

בחינם,

יש שם מאמרים,

יש שם הרצאות,

פרשות השבוע, גדולי ישראל, שולחן ערוך, שאלות ותשובות. אפשר לשאול, אני עונה ב-voicemail, מקבלים תשובות.

מכל העולם מתחברים, מורידים חומרים, משתמשים ומעבירים הלאה.

אפשר לראות את זה באתר שופר.net,

בעוד אתר חדשותי,

שהוא מיועד לציבור הישראלי יותר,

זה נקרא שופר.news.co.net

o.il. שם אפשר לראות הרבה חומר ולהתעדכן

וחינם אין כסף.

העיקר שאנשים ייהנו.

באנרג'י, במעריב, באתר,

שמר טומי לפיד נראה נכנס למליאה עם עיתון שופר ניוז של אמנון יצחק ביד.

הוא קורא קבוע ולא יודע של מי.

אין היום אחד כמעט

מאלה שלא מכיר את העיתון וקורא אותו, ואין כמעט אחד שלא מסכים להתראיין בעיתון, ואפילו אחמד טיבי יתראיין אצלנו בעיתון.

והעיתון יוצא בשני פורמטים, אחד עיתון ישראלי ואחד עיתון יהודי.

שני פורמטים שונים,

וזה עושה מהפכה גדולה.

פה, העיתון היחידי שנותן במה לכולם ואומר את האמת כמו שהיא, בלי אינטרסים,

כמו שאנחנו רגילים לדבר כל הזמן.

אחד נתן לנו כתובת של מישהו חילוני אפיקורוס.

הבן-אדם מקבל את העיתון, עכשיו מי שמסתכל על העיתון,

אין בו שום דבר דתי.

שופר ניוז.

יש מדור ספורט, קוראים לו מאה שערים.

יש מדור על סמים, קוראים לו קל וחומר.

יש פה מדורים, תרופות צוותא.

יש כל מיני דברים מדהימים. שד יצא מהבקבוק.

דברים יפים.

אין דתי.

אבל בין השורות יש הרבה דברים יהודיים שזוקפים לך את הקומה.

אחרי מספר גיליונות האפיקורוס צלצל

לבן משפחתו וביקש ממנו שילמד אותו איך מניחים תפילין.

זה בלי לדבר אתו יהדות,

בלי תשובה, בלי כלום.

עכשיו, העיתון מושקע מאוד, גרפית, תוכנית.

יש הרבה שכותבים בעיתון,

חומר נפלא, ייחודי, סקופי,

גונבים מאתנו חומרים.

עיתון הארץ, ידיעות,

לוקחים חומרים בלי רשות, כותבים זה שזה שלהם.

כתבנו באחד העיתונים,

שוד ההעתקות הגדול, ידיעות אחרונות, עשה סקופ שבועיים אחרינו שלנו בשמו.

הבאנו את התליין של אייכמן.

אחרי 40 שנה חשפנו את הבן אדם,

הבאנו אותו, אחרי שבועיים זה הופיע בידיעות אחרונות,

כאילו הם הביאו אותו.

כתבנו, שוד ההעתקות הגדול, ושמנו תמונות מול תמונות איך הם העתיקו בדיוק.

וכן, עיתון הארץ לקח את הריאיון שעשינו למשפחת כהן,

עוזי כהן מהליכוד,

ושם חשפנו ששישה אחים

הם בעצם עוזרי שרים בממשלה.

מופיעה כותרת בארץ, כאילו הם גילו את זה.

ואצלנו זה כבר שבוע לפני כן נמצא בעיתון ריאיון עם עוזי כהן,

וכן הלאה.

החומר הוא טוב.

אתם מכירים את העיתונאי יואב יצחק?

מביא קטעים מהעיתון,

תעשו שופר ניוז וחיפוש, תראו כמה כתבות שלנו הוא מביא,

והוא נותן קרדיט

ואומר מהמקור.

חנן עזרן,

בתוכנית הקודמת שלו, הביא את העיתון

ואת החשיפה שחשפנו על הרב נגר,

שאמרו שהוא היה נאשם באיזה דבר.

אחרי זה הוא זוכה ואף אחד לא כתב מהעיתונים,

אף אחד, כולם.

שפכו את דמו בחוצות,

אבל לאחר מכן אף אחד לא אמר מילה, אנחנו חשפנו את זה.

מחר חנן עזרן, בתוכנית,

יביא את השער שלנו משבוע שעבר.

הראינו את התמונה של ערפאת עם הפיג'מה בתוך מיליון וחצי דולרים שלו,

וכתבנו כותרת, כספומט.

הוא יביא את זה מחר,

תראו את זה, מי שרואה, בערוץ אחד.

בכל אופן, העיתון עושה את העבודה נפלאה,

והחומרים נכנסים ומחלחלים.

הנה פה אישה יושבת כאן מקדימה.

תן לה, כן.

אני אשאל שאלה בשם הבת שלי, שאלה קצת פילוסופית,

מה קדם לבורא,

ואיך הבורא בעצמו נוצר?

טוב.

קודם כול, אם אנחנו מבינים שיש בורא, אנחנו במצב טוב.

ואיך אנחנו יודעים שיש בורא בכלל?

זה בעצם זה שיש נבראים.

אם יש נבראים, אז יש בורא, נכון?

אז בעצם הנבראים מעידים שיש בורא.

המציאות שלנו מעידה שיש מי שקדם לכל הנבראים, כולם, וברא אותם.

נשאלת השאלה,

מי ברא את הבורא?

איך הוא נוצר?

אין לפני הבורא

ואין אחרי הבורא.

ולמה?

שמעתי, הבנתי את השאלה.

אין לפני הבורא

ואין אחריו. אני ראשון ואני האחרון.

למה?

אם היה לפניו

סימן שהוא נברא בזמן מן הזמנים

ואם הוא נברא בזמן מן הזמנים

הוא נברא והוא לא בורא.

אם יש לפניו

פירושו שהוא לא היה קודם ואם הוא לא היה קודם ועכשיו הוא נהיה אז הוא נהיה על ידי מי שקדם לו

אז מוכרח

שהבורא לא יהיה מי שקדם לו

כי אם יהיה מי שקדם לו הוא נברא כמוני

רק הוא נברא לפניי

נכון?

אז לא ייתכן שיש בורא שהוא נברא,

נכון?

אז השאלה נופלת,

כי לפניו אין.

זה לא משה מישהו מלך.

אני שואלת איך הוא נוצר, מה זה? מה, לא הבנת? נוצר זה בזמן.

כשאמרת מילה נוצר, זה בזמן.

לא היה ונוצר.

לא היה,

זה נברא.

לא היה ונוצר, זה נברא.

לא יודעת, מה, כאילו... אני לא יודעת, אני יודע שאתה... תקשיב,

כאילו, אם אין את העולם, את הקלקסיה, כי הוא ברא את זה. אם אין כלום בעולם, הוא לבדו.

אם אין כלום בעולם. הוא לבדו, במה?

מה זה במה? הוא לא ברא כלום, אז במה הוא היה? הוא ברא, רק הוא ברא.

את שמעת פעם שיר,

את יודעת, לא מזמן נפטר אחד מהזמרים, קראו לו חיטמן?

אושר אדון עולם?

מה הוא שר?

אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא.

זה לא כמו חיטמן, אבל...

אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא, זאת אומרת, הוא מלך

עוד לפני שנוצר אפילו ייצור אחד.

עכשיו, אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא,

לעת נעשה בחפצו כל,

חזי מלך, שמו נקרא.

כשעושים את רצונו, אז הוא נקרא מלך, שם מלך יש עליו.

אבל הוא מלך גם בלי שיהיו ברואים,

בלי שיהיו יצורים.

ואחרי ככלות הכל,

לבדו ימלוך נורא.

לבד הוא ימלוך לבדו, בלי כלום, בלי גלקסיות, בלי אף אחד, בלי שום דבר.

רק הוא.

רק הוא, לא כלום, רק הוא. רק הוא, אבל איפה הוא היה? מה זה, איפה הוא היה?

הוא ממלא כל חללים דה-עלמא. לא היה חללים. כל פעם.

הוא ממלא כל חללים דה-עלמא.

זאת אומרת,

אם את מכירה חלל,

איפה שלא תגיעי ויש חלל נגיד,

הוא ממלא את כל החלל.

מה הפירוש?

הוא נקרא מקום ברוך הוא.

למה הוא נקרא המקום ברוך הוא?

למה אחד מהשמות שלו זה המקום ברוך הוא?

כי העולמות נמצאים בו ולא הוא בהם.

הוא המקום.

כל חללי עולם שאת יכולה לשער בשכלך, איפה שלא תגיעי, ממלא.

הכל נמצא בו ולא הוא מצוי. כי אם הוא היה מצוי במקום,

פירושו שהוא היה מוגבל.

ואם הוא מצוי במקום והוא מוגבל, מוגבל זה נברא.

ונברא זה לא בורא,

אז זה לא הוא.

הבנת?

יאללה, שאלה הבאה.

תן לה שם.

שלום, כבוד האב.

רציתי לשאול, בן אדם שנפטר ואנחנו מדליקים נר לעילוי נשמתו,

אם הוא חזר בגלגול,

אז מה, מה... מה זה מועיל?

מה זה מועיל, בדיוק. חלק הנשמה המתוקן נמצא למעלה.

החלק הבלתי-מתוקן חוזר לכאן בגלגול.

ממילא זה מועיל.

עכשיו, זה נזקף לזכותו,

אפילו אם הוא יהיה מגולגל גם.

אתן לך דוגמה. נגיד שיש לך חשבון בנק בישראל

ונסעת לארצות-הברית,

ואני מפקיד כסף לזכותך בחשבון,

את בכלל לא נמצאת באזור,

את נמצאת עכשיו באמריקה,

אבל זה לא מפריע שהחשבון שלך יטפח,

וכשתחזרי בחזרה לישראל יחכה לך ממון רב.

אז גם אם הוא היה נעתק ממקומו לגמרי, ולא נשאר אפילו שום חלק,

לזכותו, לחשבונו, מפקידים זכויות.

תודה רבה, כבוד הרב. Thank you very much.

כן, בבקשה, תן.

שלום, כבוד הרב. השאלה שלי היא כזאת.

למה הקדוש ברוך הוא נותן שיעשו, כמו שראית בקלטת,

דברים כאלה לעצמות של הבני אדם?

למה הוא לא מעניש את האנשים האלה ישר במקום?

וגם, כמו שהראית בקלטת, למה שונאים את החרדים?

איך נותנים שבן אדם כמו הרצל ידבר עם אנשים?

בערך, שאלה שאלה. בערך, בקיצור.

בקיצור, בערך,

אני אענה לך.

עכשיו,

הקדוש ברוך הוא נתן בחירה ביד כל אדם לעשות כאבד נפשו. אדם יכול להיות צדיק, יכול להיות רשע.

נכון, נכון שבסופו של דבר יש חשבון שמיים עם כל דבר שנעשה,

ונכון שיש חשבון שמיים גם עם אלה שהם קבורים,

אבל צריך לדעת דבר אחד, מחובתנו לשמור על מה שאנחנו מצווים.

לדוגמה, כתוב לא תרצח,

אז אסור לרצוח,

וצריך למנוע רציחה.

אבל אם בן אדם נרצח בסוף,

אז יש חשבון שמיים למה הוא נרצח?

יש.

אבל זה לא אומר שמותר לנו לעשות כן.

ועלינו למנוע, לכן יש איסור מן התורה, לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף,

וכן הלאה.

הבחירה ניתנת,

והחשבון הקדוש ברוך הוא גלוי לפניו, כל אחד על מה ולמה נעשה איתו כדין הזה.

באחת הקלטות האחרונות הסברתי,

כשפרעה גוזר כל הבן הילוד, היעורא תשליכוהו,

ולוקחים תינוקות חפים מפשע,

שאין להם אפילו דעת,

ומכניסים אותם לתוך היעור כדי שימותו,

או כשפרעה גוזר גזירה שאם לא גומרים ללבון את הלבנים במכסת היום של כל יהודי, כל בן ישראל שם,

אז הוא לוקח את התינוקות שלהם ומשלים את הלבנים החסרות

בילדים שלהם, ושם עליהם טיט.

זו גזירה של פרעה, כן?

מה אשם עם ילדים כאלה?

כמו השאלות ששואלים, מה אשם ילד קטן שמת מיתת עריזה? מה אשם ילד קטן שנהרג בתאונת דרכים? מה אשם שמת בפיגוע?

אז כתוב במפרשים שאלה ששוקעו בטיט

ואלה שטובעו בייאור

היה להם חשבון. לפרעה היה אסור

ולמצרים היה אסור,

ולכן הקדוש ברוך הוא שילם להם מידה כנגד מידה, ושיקע אותם בתוך הים בים סוף.

והקדוש ברוך הוא החזיר להם מידה כנגד מידה.

אבל הילדים הקטנים האלה, תינוקות החפים מפשע שאנחנו מבינים בעינינו,

מה הם אשמים?

אז חכמים מסבירים לנו, אלה ילדים שהם גלגול נשמות

של שני דורות,

דור המבול ודור הפלגה.

דור המבול חטאו במים, ולא אסביר,

ולכן

הם שוקעו במים.

בדור הפלגה חטאו בזה שהקימו מגדל וראשו בשמיים למרוד בקדוש ברוך הוא, והיו לובנים לבנים

על מנת להקים את המגדל שימרוד במלכו של עולם,

ונחיתם להם שוק שבאו בגלגול ושוקעו בלווינים,

תמורת הלווינים.

אז זה לא התינוק אשם,

אלא הנשמה שמגולגלת בתינוק,

היא מתקנת את עצמה בדרך הזאת בתשלום של מידה כנגד מידה.

כיוון שאיננו מכירים כל אדם ואדם, מה חשבונו בשמיים,

אבל כיוון שאנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא עושה צדק ומשפט,

ולא עושה עוול,

אז אם אנחנו רואים שנעשה דבר כזה, וכמו שאת אומרת, בחפירות רואים דברים איומים ונוראים כאלה, יש חשבון,

נכון יש חשבון לכל אחד ואחד,

הוא גלוי לפני הקדוש ברוך הוא,

שעליו נאמר רב על ידייה על בני אדם.

אבל הכל הולך בחשבון,

בדיוק הפוך, זה הקדמתי והסברתי.

לכן כתוב לא תרצח,

וצריך למנוע את הלא תרצח.

זה לא ממנו.

זה לא ממנו.

זה לא ממנו.

הוא לא מונע את מה שהוא יודע שמגיע למי שמגיע. הוא לא מונע.

אבל הוא לא עושה.

הקדוש ברוך הוא לא אומר לו תרצח ורוצח.

הוא אומר לו תגנוב וגונב.

לפי דברייך, הקדוש ברוך הוא רוצח את כולם וגונב את כולם, הוא עושה הכול.

זה קורה, אז צריך לטפל.

ודאי שצריך לקבל, יש לך ברירה, ואם לא תקבלי זה לא יקרה? זה כן יקרה. רק מה, צריך להבין מה קרה.

אז לכן צריך לדעת שיש מידה כנגד מידה.

והחשבון ידוע לפני ה'.

אבל מחובתנו למנוע דבר שאסור.

אם אדם יבוא בן אדם לשופט ויגיד לו, שמע, אתה לא יודע למה אני גנבתי?

הקדוש ברוך הוא אמר לי, תגנוב.

הוא לא אומר, אבל אתה אמרת קודם שהוא כן אומר.

אבל הוא יגיד לשופט,

הקדוש ברוך הוא אמר לי, לגנוב.

את יודעת מה יגיד לו השופט?

הקדוש ברוך הוא אמר לי, להכניס אותך לכלא.

הוא לא מונע את מה שהוא לא רוצה למנוע, נכון? זה מה שאני אומר, בדיוק.

שהקדוש ברוך הוא יכול לאפשר גם לבעל בחירה רעה,

שיצא לפועל רצונו הרע, כמו שאת רואה שקוראים דברים רעים, נכון.

אבל מה קרה שאותו אדם שבעינינו הוא טוב, קרה לו?

יש לו חשבון אצל הקדוש ברוך הוא, שלא גלוי לנו החשבון,

אבל הוא מידה כנגד מידה.

כמו הדוגמה שהבאתי מילדים חפים מפשע,

שזו הדוגמה הכי טובה לומר מה יכול ילד קטן שרק נולד לעשות כשמגיע לו עונש,

נכון?

הבנת?

זה לשאלתך.

עוד משהו קטן.

נכון, אתה אמרת שכל בן אדם מקבל את העונש שלו.

כשבן אדם חוטא אז הוא בגלגול שלו בא משלם על החטא שהוא חטא,

נכון?

נכון. אם הוא לא מתקן למעלה בגיהינום, אז מורידים אותו בגלגול לכאן, הוא משלים, כן.

אוקיי. אז כאילו אתה אומר שהנשמות האלה, שעכשיו מרסקים להם את העצמות שלהם, הם בסך הכול באים לשלם את מה שהם חטאו בעבר.

כן.

אוקיי. אז רק רציתי לראות אם הבנתי נכון.

אני שואל אותך שאלה. הבן שלך עכשיו, נגיד,

רועד מקור, נגיד, כן?

רועד מקור.

הוא אומר לך, אמא, תכסי אותי, תביא לי מעילוס ודר.

את אומרת, שמע, אם אתה רועד, סימן שככה הקב' רוצה, מה אתה רוצה ממני?

אני לא מבינה, זה סימן שמגיע לך. אם קר לך,

אתה צריך לשאר ככה.

ככה תעשי.

לא. למה לא? כי זה בן שלי.

הבן שלה.

אז אם הבן שלך כך, אבא שבשמיים, כולם הבנים שלו.

אבל מה לעשות שלפעמים גם בנים צריכים לסבול.

דוגמה.

אם הבן שלך, לדוגמה, יהיה לו כאב שיניים,

נו, את תיקחי אותו לרופא.

כן, ברור. מה, אבל הוא עושה לו זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז. הוא יבכה ויצעק ו...

תתני לו לעשות לו חור בשן יותר גדול.

כן, אם זה ירפא אותו, כן.

מה, הרופא מתכוון לא לרפא אותו?

ברור שהרופא מתכוון. אבל זה כואב.

אין מה לעשות. אין מה לעשות, בדיוק זה מה שאמרת.

זו התשובה.

אין מה לעשות.

לפעמים בשביל לרפא צריך לעשות חור יותר גדול.

אחר כך סותמים.

אז לפעמים בן אדם צריך לייחל לייסורים

בשביל שיעלה לגנדס, שאחרי שהוא ייפתר, המצב שלו יהיה יותר טוב.

בדיוק, לכן כתוב, כפרת עוונות.

מה זה כפרת עוונות? אדם שמקבל איסורים, הם מכפרים לו על העוונות.

במקום שיתכפר לו למעלה,

על ידי איסורים מהעולם הזה, ויתכפר לו למטה, נכון. אז כל איסור שמגיע עכשיו לידי הקדוש ברוך הוא, אני צריכה לקבל באהבה. כמו שהסברתי, על שרה אימנו בהתחלת ההרצאה. אוקיי. תודה. תודה, כבודו.

יש עוד שאלה?

יש לי שאלה, מה זה גן עדן ומה זה גיהנום?

שאלה פשוטה, נכון?

מה זה אוסטרליה?

את יודעת?

ומה זה בייג'ין?

את יודעת?

אתה יודעת.

אבל את יודעת, את לא היית שם,

נכון?

אבל שמעת שיש אוסטרליה, אומרים שזה הגן-עדן של העולם, ושם כולם הולכים ומבסוטים.

אוסטרליה.

בייג'ין כולם עוזבים, לא הולכים, הולכים משם.

יש גם שני מקומות, כמו שאתה אמרת,

עד גן-עדן ועד גיהנום.

אז אומרים שבגן-עדן יש דברים נפלאים,

ובגיהנום יש איסורים.

אם את שואלת איך זה נראה,

אז צריך להמתין קצת עד שתראי.

כי אני לא יכול להסביר לך מה זה אוסטרליה.

אני יכול לספר לך סיפורים, אבל את צריכה לראות.

אם את מתכוונת שאני אסביר מה השמות אומרים,

אז גן-עדן זה אומר אושר וקבלת שכר,

וגיהנום זה הפוך.

עכשיו, אם את רוצה שאני אתאר לך מה סוג האושר,

לא צריך אותי.

לא. את יכולה אפילו לחשוב לבד, קחי אושר איזה שאת רוצה,

תכפילי אותו בכפולות כמה שאת רוצה, ולא אגעת אפילו להתחלה.

ואם את רוצה להבין מה זה איסורים,

קחי את העונש הכי קטן, דוגמה, היא דיברה על שיניים, כאב של שן אחת, בלתי פוסק.

לא, את זה אני יודעת, אני שואלת איפה זה ומה עושים שם. איפה זה? מה עושים שם? אז איפה זה? גן-עדן זה למעלה,

וגיהנום זה למטה.

מה זה למעלה?

למעלה, כמו שאני מבין, זה פה. כאן למעלה, למעלה, למעלה, למעלה.

למעלה.

תסביר יותר לעומק.

מה לעומק? לעומק זה גיהנום. למטה, למטה, למטה, למטה. אבל היא שאלה על גן-עדן.

רגע, אני רוצה שתביני.

המיקום זה לא חשוב.

אכפת לך,

אכפת לך אם אוסטרליה זה נמצא בצד הימני של הגלובוס ובצד שמאל?

זה לא משנה, נכון? השאלה, מה נמצא שם?

ככה, יש שני גן-עדן, אם את רוצה כבר שאני אדייק.

יש גן-עדן תחתון ויש גן-עדן עליון.

גן-עדן תחתון זה בעולם הזה.

אדם הראשון שמתואר בספר בראשית שהיה בגן-עדן תחתון, זה פה בעולם הזה,

מקום שיש בו נהרות ועצים ופירות וכל הדברים האלה,

אבל רוחני, לא פיזי-גשמי, רוחני.

אם הייתה ניתנת רשות לעין שלנו לראות, והיינו מגיעים לאותו מקום שנמצא גן-עדן,

היינו יכולים לראות אותו.

רבי יהושע בן לוי, שמסופר בגמרא,

קפץ את החומה של גן-עדן ונכנס לבפנים,

ונכנס בחייו לגן-עדן.

יש עשרה שנכנסו לגן-עדן בחייהם,

לפי המקורות שלנו.

אבל זה פה בעולם הזה.

יש גן-עדן עליון שהוא יותר גבוה, רוחני לגמרי.

מה ההבדל בין שניהם?

גן-עדן תחתון זה גן-עדן שיש בו את ההנאות מחוש הריח,

כמו שאומרים,

מורגל אצל האנשים בלשונם,

איזה ריח גן-עדן, מאיפה הם מדברים.

אבל יש מושג, הזרח גן-עדן.

ויש גן-עדן עליון שזה גן-עדן בראייה,

והסביע בצחצחות נפשך.

שם זה עניין של ראייה גבוהה,

ואת יודעת שמראייה נהנים מאוד. מריח נהנים וגם מראייה, נכון?

ריח נהנית הנשמה, לא הגוף. הגוף לא נהנה מריח,

הנשמה נהנית.

הנשמה נהנית מריח, ואין גבול להנאה של ריח. את יכולה ליהנות מריח בלי סוף. דוגמה, אם תאכלי דבש,

הרבה עתקי,

כל מאכל הכי טעם, אם תרביא בו,

לא תוכלי לסבול. הגוף דוחה, כי זה לגוף.

ריח זה ענה רוחנית, לכן אין לה גבול. את יכולה ליהנות מריח

בלי גבול.

וראייה זה אותו דבר. ראיית נוף, דברים יפים, אין גבול.

הראייה יותר גבוהה מהריח.

עכשיו אני אתן לך דוגמה. במוצאי-שבת אנחנו מברכים,

בסדר, ייבנה.

מה זה ייבנה?

י' זה יין,

ב' זה בשמים,

נ' זה נר,

וה' זה הבדלה.

ייבנה.

זה סדר הברכות. קודם מברכים גפן,

אחר כך עצה בשמים או עשבה או מיני בשמים,

אחר כך מברכים על הנר,

ואחר כך מברכים המבדיל בין קודש לחול.

שימי לב במבנה של הפנים שלנו,

למטה הפה,

מעליו האף,

מעל העיניים ומעל הדעת,

השכל.

יין זה למטה,

זה הנאה של הגוף שהיא נמוכה יותר.

לכן הסברתי שמקיאים.

הריח זה מעל,

וההנאה הזאת כבר יותר גבוהה.

ההנאה של הראייה יותר גבוהה מהריח,

והדעת זה שיא ההנאה. שכל, החוכמה,

זה שיא ההנאה.

ולכן ברכים מוצאי-שבת, בסדר ייבנה,

וככה זה.

וגם בעולמות יש חשבונות, אבל זה לא המקום.

יש עולמות הביע, אצילות, בריאה, יצירה,

עשייה. עשייה זה נמוך, ועולים עד אצילות, שזה יותר גבוה.

למטה

יש גיהינום, יש שבעה מדורי גיהינום,

וכל אחד יותר גרוע מחברו,

יותר קשה.

הגיהינום נועד למי שלא חזר בתשובה ולא תיקן את אורחותיו,

לתקן אותו בדרך של מירוק העוונות והעבירות על ידי איסורים.

פשוט צורפים אותו.

לדוגמה, אם לוקחים זהב, והזהב הזה הוא לא מזוקק,

יש בו סיגים,

מכניסים אותו לכור ההיתוך,

מחממים אותו באש חמה מאוד, עד שנשאר

רק זהב טהור, 24 קראט.

אם לא, זה פחות, 14, 9, 8, תלוי.

אותו דבר הנשמה. הנשמה, אם היא מלוכלכת בעוונות ומצוות, הכול ביחד, צריך לנקות עד שיהיה אדם צדיק, מזוקק.

ולזה נועד הגיהינום.

יש עוד אפשרות, זה גלגול, שאדם בא לגוף עוד פעם, גוף חדש,

ונותנים לו אפשרות לתקן עוד פעם.

אז אם הוא בגלגול לשמות, אז איך הוא נמצא גם בגוף אחר? כי הוא עובר...

מה, נגיד הייתה נשמה א', הוא לא היה מושלם,

אבל חלק היה מושלם,

החלק המתוקן נשאר במקום שצריך להיות,

תחנת ביניים,

החלק הבלתי מתוקן

נכנס בגוף חדש כתינוק, עוד פעם,

מתחיל,

אם הוא תיקן עוד חלק,

נפטר בלא תשובה,

לא תיקן אורחותיו,

החלק השני מצטרף לראשון,

החלק הבלתי מתוקן חוזר שוב פעם מגוף שלישי.

אם גם עכשיו הוא לא תיקן אורחותיו עד הסוף,

אז החלק המתוקן יצטרף לקודמים,

והחלק הבלתי מתוקן או שיצטרף בגיהנום,

או שיחזור בגלגול, בדומם, או חי, או צומח,

ושם הוא יעשה את התיקון בעל כורחו.

אז מה, יש כאלה שיש להם רק חלק נשמה? בדיוק.

זה נקרא ניצוצות של נשמה, הנשמה יכולה להתחלק לחלקים הרבה.

בסדר?

תודה.

טוב, עכשיו אנחנו עוברים לפה, לבחור שכאן, כן, תן לו.

כבוד הרב,

אומרים שאסור ללבוש בגדים של אישה, נכון?

כן. למה אתה לובש?

שמלה. כן. אז בוא אני אסביר לך.

קודם כל, אתה צריך להבין שגברים לומשים שמלות. אסור רב ללבוש. הפוך, כתוב, שמלתך לא בלת מעליך, לא מעלייך.

כתוב בפסוק, שמלתך, אתה שומע?

שמלתך לא בלת מעליך, זה מדובר על גבר.

כל העולם הלך עם שמלות,

עם חלוקים. כל העולם. תסתכל בתמונות, אפילו של האירופאים,

תראה תמונות של הטורקים.

אבל יהודים. גויים, אפילו לא יהודים.

כל אומות העולם הלכו ככה.

תראה את כל התמונות והציורים העתיקים, איך היו הולכים בני אדם, ככה זה היה לבוש.

זה לבוש, אתה שומע? אין בעיה, אין לי שאלה לעניין. רק שנייה.

זה לבוש חדשני,

אתה שומע?

זה לבוש חדשני שנעשה במאות השנים האחרונות,

ובפרט באירופה.

רק שנייה.

אתה לובש ג'ינס? לא.

אבל אתה לובש לפעמים ג'ינס. פעם ב.

פעם ב.

ג'ינס מאיפה בא?

מה?

אתה לא יודע. מה? מה? לדוגמה, החולצה שלך שאתה לובש כרגע

זה הפיג'מה שלי.

כשאני הולך לישון,

אז אני לובש חולצת טי-שירט.

אתה מבין?

אז מבחינתי אתה הולך לישון כרגע.

וג'ינס, אם אתה לא יודע, זה היה בגד של כורים שהיו כורים זהב והיו צריכים לשבת בנחלים על הברכיים וכדי שלא יקרעו להם בבגדים עשו להם לב-אייס.

ג'ינס לב-אייס.

אין בעיה. עכשיו עוד שאלה. זה על שם בעל החברה מר לוי.

לב-אייס.

אתה יודע?

כן.

יופי. עם פיג'מה אתה מדבר יפה.

תן לו לשחור שם. כן.

אני רציתי לשאול אותך בקשר לאימא שלי לפני חודש.

גילו לה את המחלה.

והרופאים, לפי מה שהבנתי,

הם אומרים, אין סיכוי.

כאילו, אין תרופה.

אז אני באתי אליך לשאול מה עושים.

מה עושים? אתה מוכן לחזור בתשובה בשביל אימא?

אני בעל תשובה. אני דתי, אבל אתה יודע,

חביב. אתה יכול להתחזק. חביב דליל.

מוכן הכול.

אתה נראה לי בלי עין הרע בריא. אתה עובד על זה, אה? קצת, כן.

אז בעזרת השם יתברך, אם אתה תקבל עליך תשובה, כמו שאני אגיד לך תכף,

אבל אמיתית אמיתית,

בעזרת השם יתברך, עם ברכה שכל הקהל יענה אמן,

הסיכויים שלה יגדלו. ואני לא אומר כמו הרופאים שאין סיכוי, אני אומר שיש סיכוי.

בסדר?

עכשיו בוא נשמע ממך מה אתה מוכן לקבל לבד,

בלי שאני אבקש.

מה שצריך.

מה אתה היום עושה?

אני שומר שבת, כאילו, כמו שצריך.

אני עד לא מזמן לא הייתי קם בבוקר לתפילה. הייתי מתפלל, כאילו,

כל התפילות חוץ משל, אבל בבוקר עכשיו, כאילו, אני גם הולך.

תפילין כל יום, מנחה ערבית לא מתפלל.

ברכות לא מברך.

ברכות מברך.

איך? בלי כיפה?

למה הם בלי כיפה?

תמיד עם כיפה. אה, יש לך כיפה ל... כן, תמיד עם כיפה. כן.

וזהו, פחות או יותר.

נשוי, כאילו, שומר נידה והכול, וכשרות.

תגיד לי, אתה לא לומד תורה כל יום?

לא, בכלל לא.

אתה מוכן ללמוד כל יום שעתיים?

אני מוכן.

מוכן. כן.

אתה תלמד שעתיים כל יום,

כולל שבת, ו...

תקפיד על תפילות וברכות.

אשתך הולכת בצניעות? כן, אשתי מוכן אותי, עם כיסוי ראש והכול.

ברוך השם.

אז השם יעזור שבזכות זה אימא שלך בהכרה?

כן, כן, אימא שלי בהכרה, מתפקדת והכול. כאילו, הוא נראה כמו... היא שומרת מצוות?

היא התחילה, היא קיבלה עליה לפני איזה חצי שנה כיסוי ראש,

והתחילה לאט-לאט. טוב, לאט-לאט אין זמן. אומרים הרופאים אין זמן.

אז אתה צריך להגיד לה מהר, מהר,

שהיא תחזור בתשובה שלמה,

ואני אתן ברכה, והשם יעזור, אם ירצה השם,

שאתה תתבשר בשורות טובות. אבל תתמיד שעתיים ביום.

שעתיים ביום.

שעתיים יש להם כוח גדול מאוד.

גדול מאוד.

מה השם שלה?

חיה בת מרים.

חיה בת מרים,

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה,

בזכות שעתיים לימוד תורה והקפדה במצוות של בנה, וחזרה בתשובה שלה,

בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן!

אמן!

שיהיה בשורות טובות.

תודה רבה.

שיהיה בריא.

כן.

כבודו הרב,

אני עליתי לארצה לפני תשע שנים משווייץ,

ומאז שעליתי היה לי גם החוויות,

חוויות שלבן אדם יכול להיות לא נעים, יכול להיות נעים.

עד עכשיו ניצלתי שלוש פעמים ממוות.

פעמיים היה לי דום לב,

ולפני שנה וחצי נכנס מחבל בבית שלי,

והוא ירה שלוש כדורים מול אשתי,

וברוך השם הוא לא פגע.

אחר כך,

מתי שהוא עמד מולי,

הוא שם לי את הרובה על הראש,

והוא אמר, אללהו אכבר,

הוא לחץ על...

הדק. הדק.

אבל שום דבר זז,

היה לו מעצור נשק.

מעצור.

מעצור נשק.

אני חושב שבאיזשהו דרך אני חייב להודות לברוך.

הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא.

ורציתי לבקש ממך ברכה והמלצה, מה לעשות,

בזמן עתיד.

כי אנחנו לא,

אפילו אחרי פיגוע לא עזבנו את המקום, איפה גרנו.

כי עולה חדש, אני עליתי בציונות חזק,

וגם עם המטרה לחיות בארץ ישראל,

ואפילו אם קורה פיגוע, לא לעזוב את המקום.

כי,

אני חושב שבן אדם שעוזב את המקום אחרי פיגוע נותן הסתמנות לאויב שלנו לשבת אצלנו,

ואם כל אחד הוא עוזב, עוד חמש שנים יש לכם את המדינה שלכם.

איפה אתה גר?

אני גר במושב תימני,

במאור.

וכמו שאתה רואה,

השם משפחה שלי הוא שם תימני, אני נראה כמו תימני, לא?

כן.

תימני מרוסיה.

לא, לא, לא.

משווייץ. אה, משווייץ.

זה ניאד, לא?

זה... יש כמה ערים שמפדילים רק.

ברוך השם.

אז אתה רוצה לחזור בתשובה להודות לשם יתברך, נכון?

מה? סליחה. אתה רוצה לחזור בתשובה להודות לשם יתברך?

אז ככה, קודם כל יש אצלנו יהודי בשם אלון במשרד,

אם אתה מצלצל אחריו. אני הגעתי אותו.

הוא יעזור וידריך ויכוון.

במה שצריך עוד אנחנו נשתדל להוסיף כמה שאפשר, שתהיה לכם

את הדרך סלולה.

אני יכול להציע לך היום ציצית שתלך איתה? בשמחה. בבקשה.

מלוך, את אדוני,

אתה,

אדוני,

ראינו מלך העולם,

שחיינו מקיימנו,

ויגיענו בזמן הזה.

אמן.

רגע, מה השם שלך?

אהרון בן מרים,

השם ישלח לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל בכל איבריך, בגידיך ובפרט ברגליך. מהרה, אמן.

ותזכו לעלות מעלה-מעלה בתשובה.

כבוד הרב, יש לי שלוש שאלות.

שלוש?

שאלה ראשונה,

רציתי לשאול, הרי אלוקים מחדש בכל יום מעשה בראשית.

אז הרי רציתי לשאול, הרי ביום שבת הוא נח, כאילו, לא לך כמו בן אדם, אבל הוא הרי שובת.

אז איך בעצם הוא מחדש את מעשה בראשית ביום שבת?

זו שאלה ראשונה.

זהו?

איך הוא עשה בהתחלה? ברא בשישה ימים בשביעי נח?

כן. אותו דבר זה עכשיו.

אה, אז זה לא צריך לעשות משהו נח... כמו שהוא נחה, זה נח עכשיו.

אז רגע, זה לא מחדש משהו, נקרא? מחדש בכל יום תמיד.

אה. מה הוא חידש ביום השביעי? את המנוחה.

אה, אבל הוא עושה את זה איכשהו בדיבור, כאילו, לא בדיבור, ב...

בינח, ביום השביעי.

אז בעצם השמש וכל הדברים האלה זורחים,

אם הוא נח, אז הרי הוא לא...

הקדוש ברוך הוא בכל יום מאיר,

מחדש, הכל הוא עושה. איך?

מה הכוונה?

אם הקדוש ברוך הוא יפסיק כביכול את זרימת רצונו,

מאמרו מהבריאה,

העולם הזה יתאדה. למדתי את זה בטניא, כן. זאת אומרת,

יש שפע אלוקי שזורם כל הזמן והוא המחדש בכל רגע.

לדוגמה,

זרם חשמל.

זרם חשמל זה לא חיבור,

זה זרם.

הזרם הזה כל הזמן עובר.

ברגע שהזרם עובר, יש את החשמל.

אבל אם הם מפסיקים את הזרם, את השפע הזה,

זה היה ניתק,

ולא היה חשמל.

העולם הזה מקבל,

במושגים שלנו,

הזרמה האלוקית שמחדשת בכל רגע את מציאותו של העולם. זה בעצם, לעולם לברכה השם ניצב בשמים, נכון?

לא, זה משהו אחר שם.

לעולם לברכה השם ניצב בשמים, אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא

שהקדוש ברוך הוא לא יוריד גזירות שהן מבחינת דבר, דבר זה דבר קשה,

שיישאר למעלה ולא ירד למטה. לפי מה שאת רוצה להסביר,

זה לעולם לברכה ניצב, פירושו הדיבור הראשון שאמרת בשמים הוא הגורם. בסדר, גם כך אפשר.

טוב, אז שנייה, יש לי עוד שתי שאלות. מה זה, זה עם הג'ינס?

עם הפיג'מה?

עוד פעם צוחק?

כן.

שאלה בקשר להלכה, מותר לאישה ללכת ללוויה?

מותר לאישה להשתתף בלוויה,

אבל לא ללכת איפה שנמצאים הגברים ולא לעמוד בדרכם כשהם חוזרים.

אה,

טוב, ושאלה שלישית,

רציתי ש... תראה, קשה לי נורא ביראת שמיים ובשלוות הנפש.

אז רציתי אולי שתיתן לי משהו, שאני אקח על עצמי בלי נדר וכן ניסיתי לעבוד על המידות האלה, ונורא קשה לי. אם תהיה לך יראת שמיים, תהיה לך ודאי שלוות הנפש.

אז יראת שמיים. אבל צריך יראת שמיים.

הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. זה צריך לעבוד לבד. אז מה אני יכולה לטחת על עצמי?

או, צניעות, אם תלכי, זה הדבר היותר. הכול, משהו אחר.

מה הכול? את לא הולכת.

ארביונים וזה, הכול יש,

ברוך השם. יש? יש.

טוב, אם יש, יש.

תתן לעצמי ללמוד משהו ביום. חצי שעה ביום תלמדי ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

בעזרת השם.

והשם יעזור לך שתעלי מעלה-מעלה. תודה, אמן.

כן. כבוד הרב,

אמא שלי לפני שלוש חודשים

לקטה במחלה שטריפולטאי, יעקב, משהו כזה.

עושה.

היא בתרדמת וכבר.

אני לא פותח ימונה, אבל היא רוצה שתכניס.

מה, אני יכול לקחת את עצמי שאם הוא תתעורר בעזרת השם, בלי נדר?

אם בעזרת השם אתה רוצה להגביר את הסיכויים, פשוט תקבל עליך תשובה.

אתה מוכן?

תשובה אמיתית?

רגע, איפה אתם גרים?

בנתניה.

מה אתה עושה היום?

אני לומד.

מה אתה לומד?

בבית ספר.

באיזה כיתה?

יב.

הבנתי.

מתי אתה מסיים?

בבית ספר, אה, עוד שנה.

תגיד לי משהו, שיעורים אתה לא למד אף פעם תורה?

הייתי פעם, שהייתי יותר קטן, הייתי דתי חצי שנה, ואז חזרתי בשאלה.

אוי ובואי.

בוא, אנחנו נתחיל דרך חדשה,

אתה תלך לשיעור כל יום שעה.

בסדר? בנתניה יש הרבה.

הרב משה בן משה, אתה מכיר?

יש שם, תשאל.

תלך לשיעור קבוע, תוריד את העגיל,

תשים ציצית,

תן לי את השרשרת,

תתחיל לשמור שבת, מצוות, תהיה צדיק, קדוש.

נוריד לך את הקוקו שתחסוך בשמפו,

ובעזרת השם יתברך, נתפלל על אמא שלך.

בכבוד, בוא.

עד שתיים, עד שתיים,

נברך שהחיינו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מאוחר העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

מה השם של אמא?

מלכה חיה בג'ורה.

מלכה חיה בג'ורה, השם יזכה אותה.

לרפואה שלמה מהרה.

אמן. ותקום לחיים טובים ושלום מהרה. אמן.

לבני יזכה לחזור בתשובה שלמה. אמן. תהיה בריא מותק.

תן לה, תן לה בבקשה.

תן, תן, זה חשוב מאוד מה שהיא מספרת.

לפני חודשיים הייתי אצלך אחרי לידה שעברתי,

לפני שלושה חודשים, החיידק הטורף היה אצלי.

עברתי את הכול,

הגעתי הביתה ואחר כך חזרתי לאשפוז ועברתי את החיידק הטורף, ואמרו שאין מה לעשות.

אחי דיבר במקומי, הייתי עם כל הבטן פצועה,

חבושה. הגעתי להרצאה, קיבלתי על עצמי כיסוי, טהרה, צניעות,

ורציתי להודות,

כי אמרו שהבטן תיסגר רק אחרי חצי שנה,

אם ובכלל, או נצטרך איזשהו... את באת להרצאה כשהבטן פתוחה אחרי הניתוח, נכון? נכון.

ואחי דיבר, לא יכולתי אפילו לעמוד בזה.

פשוט סבלתי מכאבים. אז הבטן כבר סגורה, ועברו רק חודשיים וחצי. ברוך השם.

ורציתי לקבל חיזוק, כי אני סובלת עדיין מדלקת פרקים,

שפשוט מקשה עלי את הטיפול בתינוקת.

שם ושם האימא.

אני ליאת בת מרים. ליאת בת מרים, רפואה שלמה והחלמה מהירה בתוך שער חולה עמו ישראל. מהרה!

הערב הזה היה לעילוי משפט המנוחה רחל בת שמע, מנוחתה עדן, והמשפחה רוצה להגיד קדיש.

המרחם על כל בריאותיו וירחם על נפש רוח הנשמה של רחל בת שמע, מנוחתה עדן,

שתנוח בגן-עדן בכלל מטעמו ישראל.

רבי חלנין בנגש יום, לא סגוש ברוך הוא זכווי שלא לפי כוחוי לנצועה של אמרת רכוס המעשר גויר ואילתור ראוי אדיר.

נתגדל ויתגדל ויתגדל ויתגדל שמר רבו.

דעתי דחתות העולם ולחום מטובל מפלג חיול מבנה גרתו ירושלמי ושכלו לא יכלו וקדישו על מגר פלחון ולא כלום לרועו.

ולא תבוא ופלחונות ישא בלאת רבן רבי זוהר וימלוך מלכותיהו וישמח פורגוניהו ויגורם ומשיחהו ויפרוג עמה וחייכול וימייכול וחייכול וחייכול בית ישראל.

מעגלו ובזמן גורים ואמרו עומם.

יא אשר לרבו מאורך לעולם ולרבו.

פעם אחת רב ליב חסיד מקלם שהיה מופלג בצדקותו חלה והגיע עליו לבקרו רבי יצלם

מפטרבורג שאל אותו לשלומה אז הוא רחץ את ידיו ואמר לו ברוך השם יותר גרוע באו למגיד ואמרו לו איך אפשר לקיים את מאמר חכמים לברך בדיוק אותו דבר שלח אותם לרב זושה רב זושה היה מדוכא בייסורים ועני מרוד

הגיעו אצלו ואמרו לו רבנו ילמדנו

כיצד אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה?

אמר להם אני לא יודע מה אתם עושים אצלי, מעולם לא הרגשתי רעה אז אני לא יודע איך עושים את זה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-777779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר