שלא עשנו כגויי הארצות... שהם משתחוים להבל וריק...
- - - לא מוגה! - - -
אוקיי, אתה אמרת שאתה רב, אבל אני יכול לבוא, אני לא רב, אתה אמרת שאני רב, אני לא הכחשתי. אין בעיה, זה גם מצפיק, אין בעיה. עכשיו אני אבוא לנזיר בודהיסטי,
ואני אשאל אותו שאלה מי האלוהים, אז הוא יגיד לי, בודה, אני אשאל אותו איך אתה יודע שבודה, כי אני נזיר בודהיסטי וככה זה צריך להיות. אז אני אענה לו מייד, מי עשה את הבודה הזה?
הוא אומר, אני. איזה כוח האלוהים שלך?
אתה לקחת אותו, עכשיו לקחת זהב, עשית אותו. לא, אז מה, אבל? לא, אז מה? אז הנה הפנס שלי, הנה הוא אלוהים. בבקשה, מה, אהלן אלוהים, מה נשמע? למה? בגלל שזה מצחיק זה לא אומר שזה צודק, זה לא משנה. מה זה שטויות האלה? זה לא משנה. אתה נתת פה טיפ לאנשים להחזיר בן-אדם אחד בתשובה. בדרך הזאת אתה עושה את הדבר ההפוך,
כי הפנס והאורות זה מצחיק, אבל זה לא עושה יותר מזה. לא הבנת. בוז'ו זה עוד יותר מצחיק.
יושב שם, לא זז, אלף שנה. אתה יכול לצחוק.
וכולם משתחווים, משתחווים, משתחווים. אין בעיה. הוא לא זז אפילו.
אתה יכול, לדגדג אותו, הוא לא צוחק.
אני לפחות צוחק. יש 2 מיליארד בודהיסטים בעולם, ובמילים אחרות אתה טוען שהם מטומטמים, לא, אני אומר לך, והעם היהודי זה העם הנבחר. יותר מזה. אז נכון, אני גם יהודי. יותר מזה, אני אומר. נו? יש 6 מיליארד מטומטמים, ורק העם היהודי חכם. הבנתי.
ואני אומר יותר מזה. אני אומר שאיינשטיין היה רק אחד. מה לעשות? מה לעשות? תראה, אני יהודי, ואני אשמח להסכים אתך, אבל זה לא נכון. לא, אתה יכול להיות גם הודי ולשמוח.
פיליפינית חזרה בתשובה, התגיירה, ירדנית התגיירה, יפנית התגיירה, ערבים מתגיירים, כולם מתגיירים. ולא מתנצרים ולא מתאסלמים אף אחד. אמרתי שלא. אז בואי, אני אסביר לך מה החילוק.
להיכנס ליהדות זה מחייב תרי״ג מצוות.
להיכנס לנצרות זה מחייב להתפרק ממצוות.
בסדר. רגע, רגע, אני שואל אותך עכשיו,
תקשיב טוב,
מי שהולך להיכנס לעול מצוות,
פירושו שהוא צריך להבין שזה משתלם.
זה לא משתלם.
כי אם קודם הייתי פטור,
הייתי גוי ולא חייב, והייתי פטור,
מה פתאום שאני הולך לקבל על עצמי עול שאני לא חייב?
זה רק בן-אדם שבדק את זה ולא נותנים לו להתקבל.
דוחים אותו שלוש שנים, לא מתאים לך, לא צריך, לא כדאי לך, יש גיהנום, יש צרות, יש גזירות, לא כדאי לך, לא כדאי לך, והוא נדחף, והוא נדחף. בנצרות אומרים לך, בוא לירדן,
צ'ריק, לתוך המים, צ'ריק, אתה הופך להיות נוצרי. ומה אני צריך לעשות? הוא שואל אחרי זה, אומרים לו, כלום,
כלום. אתה נוצרי מספיק.
קח לך פה איזה צלב, אתה עושה כל היום, וזהו.
טאצ'ו, טאצ'-טאצ'-טאצ', וזהו.
זה הכול, לא צריך כלום.
אז אני שואל אותך, מה הגיוני?
אומרים לך, יש יחידה מובחרת בצהל.
מה צריך לעשות? שום דבר, נעלי ספורט, מכנסיים קצרים, אתה ביחידה.
זו יחידה? אומרים לך, קומנדו, צריך שלוש שנים, טירונות, לעלות ג'בלאות, זהו. כולם מבינים? אם מתאמצים ככה, זו יחידה מובחרת.
צריך ללכת לטיס חמש שנים,
צריך להשקיע בזה באימון. אם אתה רוצה להיות אסטרונאוט,
וואו, כמה שנים בעלייה וזה, בתנאי לחץ, בפסיכולוגיה וזה, בפסיכולוגים ובלימודים.
מלחצים בשביל שתהיה אסטרונאוט. אסטרונאוט.
אצלנו,
כשרוצים לנגנג על מישהו, אומרים שזה אסטרונאוט.
למה? כמה הוא משקיע. מה קרה לך, אתה אסטרונאוט?
רגע, זאת אומרת, ככל שמשקיעים יותר,
זה מראה כמה החשיבות של הדבר שהולכים אליו. ואם מתפרקים מהכול, זה מראה על חשוב? כל אחד יכול להיות. קול סתום יכול להיות כזה.
זה בעיה? זה אומר שאם מחר מישהו מקים דת חדשה ולהתקבל אליה לוקח חמש שנים, אז היא מעל לדת היהודית. לא, הדת היהודית זה גם אם תגמור כל החיים שלך בלימוד, לא התחלת.
זה ההבדל.
הוא צריך לעשות קורס שיסתיים פעם, כי נגמר הכסף.
אז הוא אומר חמש שנים.
אבל אתה צריך להבין דבר אחד, היהדות אומרת לך,
שגם אם תלמד כל ימי חייך לא תגיע עד תכלית הלימוד.
זה ההבדל.
ולומד את התורה שלנו ילד קטן בגן,
והגאון של הגאונים, את אותה פרשה כל שבת כולם קוראים, קטנים וגדולים ובינונים, חכמים וטיפשים,
כולם לומדים אותה פרשה, אותה תורה, אותה גמרא, אין משהו אחר.
אין למופתי ולשיח ולכומר ולזה. אין.
כולם אותו דבר שווים. כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו צריכים לדעת את התורה.
אותה תורה מתאימה ברמה שלה לקטן,
לגדול, לחכם, לענק, לעצום, לגאון. אותה תורה, באותם פסוקים.
אתה יודע כמה רבדים יש בתורה?
אם לא תיכנס, סתם לא תבין על מה אני מדבר.
כשאתה לומד באוניברסיטה, חוץ ממה שהוא אמר, אין כלום.
אין כלום.
לדעתך.
אני יודע, קצת למדתי. אין בעיה, בסדר. אז אם אתה לומד מה שאמר המרצה,
ואם תגיד את זה יותר טוב ממנו, אתה גם תהיה מרצה טוב ממנו.
זה לא אומר שיש פה טיפה אפילו יותר ממה שהוא אמר.
כי אין פה, לא חוכמת הנסתר, לא חוכמת המלה, לא חוכמת הדקדוק,
שום דבר. אין פה דרש, רמז, סוד.
אין. יש רק פשט מה שאמרתי, זהו.
פשוטו כמשמעו.
כל שפה זה ככה, כל חוכמה זה ככה,
לבד מחוכמת התורה,
שהיא מלאה רבדים רבדים.
אז למה לא כל הדתיים מסכימים על מה שכתוב בתורה?
יש ביניכם המון פלגים, המון אברמים, לא, לא, יש את הספרדים והאת אשכנזים ואת כל ה… לא, לא, לא. וברסלר וכו'. למה? לא, לא.
קודם כול,
יש יפים, יש מכוערים, יש שחורים ויש לבנים, זה לא קשור לתורה, יש ספרדים, יש אשכנזים, זה ארצות מוצא, זה לא קשור לתורה.
זה שיש ברסלב וזה, זה סוגי עבודה שונים שכל אחד עובד.
תורה זה אחת, כולם שומרים שבת, כולם כיפור, כולם ראש השנה.
אם אתה תהיה באומן או תהיה אצל רבי שמעמר יוחאי או תהיה בבני-ברק או תהיה פה, זה לא קובע.
תורה צריכים לקיים.
מצוות התורה הן אותו דבר.
חוקי המדינה פה, להבדיל, הם חוקים.
אם תהיה בטבריה, תהיה בנהרייה, תהיה בתל-אביב, תהיה בכל מקום, זה החוקים. אם אומרים לך עצור, עצור, ירוק, סע. זה הכול. החוקים הם אותו דבר, לא תמיד, כי פה אתה יודע, תלוי מי עומד למשפט,
אבל בסך הכללי הפרינציפוס זה הכול אותו דבר, בין אם הם אנשים כאלה או אחרים.
מצוות התורה שוות לכולנו, לכולנו, לחילונים, לדתיים, לחרדים, למזרוחניקים, לכופרים, למומרים, לכולם זה בדיוק אותו דבר, וכולם התחייבו בדיוק אותו דבר.
רק מה, יש מנהגים, יש טעמים, יש מאכלים, יש כל מיני דברים שהם לפי ארצות מוצא.
זה לא מפריע.
זה הגיוון שיש. זה כמו שאנשים יש, אינטליגנטים.
אחד לובש ג'ינס ואחד חליפה.
זה הכול.
זה שום דבר, זה דבר חיצוני, לא קשור לעצם התורה.
אז אל תתבלבל.
אבל לפי מה שאתה אומר, זה נשמע כזה נעים, אבל יש כאלה מלחמות. מאוד, מאוד. יש הרבה מלחמות, ואנחנו כולנו שומעים את זה. בטח שיש מלחמות. יש מידות רעות לאנשים, יש קנאה, יש צרות עין, יש הכול. בטח.
אנשים זה אנשים, מה לעשות, עם בגדים כאלה או עם בגדים אחרים,
מתחת לבגדים יש אנשים. אנשים זה בעלי מידות.
אם המידות לא טובות,
אז אתה שומע את המחלוקות והפילוגים והקטטות.
ואם הם אנשים טובים מתחת לבגדים, אז זה אנשים של שלום ואחדות ושלווה,
וכל אחד מפרגן לשני, למה לא?
מה זה קשור עכשיו לדת? זה לא קשור לדת.
לידות טובות ורעות זה תלוי באנשים.