מעבודה אין פרנסה לעולם הבא! בקושי לעולם הזה...
- - - לא מוגה! - - -
צריך להבין,
העבודה היא לא מצווה.
לימוד התורה הוא מצווה.
מהעבודה אין פרנסה לעולם הבא,
בקושי לעולם הזה.
מהמצוות והתורה שאדם עושה ולומד,
יש לו שכר לנצח נצחים.
לפרנסה של העולם הזה אדם לא צריך לעבוד כי היא מזומנת לו מן השמיים, בין אם יעבוד או לא יעבוד. כבר נתנו הרבה דוגמאות.
אבל פרנסת עולם הבא, אף אחד לא ידאג לו, רק הוא.
זאת אומרת, אם אדם רוצה לצאת מן העולם הכי נשכר, הכי מרוויח,
הוא צריך לעשות מה שנכון, להשקיע למקום שאליו הוא זקוק את הפרנסה.
מכל הפרנסה שתשתכר אתה רק תאכל ותחיה,
ותשאיר לאחרים.
מכל הפרנסה שתעשה ברוחניות,
אתה תשפיע בשבילך קודם כל, ועל הסובב אותך.
עכשיו תחליט מה אתה יכול.
אבל יש גם דרגה של ביטחון, שזה תלוי בביטחון של הבן אדם.
היות והביטחון שלך עדיין לא מאפשר, כי לכן אתה שואל,
עליך ללמוד שער הביטחון של רבנו בחייה באופן קבוע ושוטף,
בעיון ובדקדוק.
יש לי תשע קלטות בנושא ביטחון,
שאני מתחיל את ספר שער הביטחון חובת הלבבות של רבנו בחייה,
ובו אתה תשמע, תמשיך הלאה,
ובעזרת השם, ככל שתתחזק תוכל להפחית בעבודה.
ואז אם תגיע למדרגה שתוכל כבר לפרוש לגמרי ותסמוך על הקדוש ברוך הוא כמו שראוי לכל יהודי,
אז אין שום בעיה, הרי הקדוש ברוך הוא כבר הראה לעם ישראל
שמרגע שהם יצאו מעבדות לחירות,
הוא נתן להם מן מן השמיים, דבר שהוא לא מסתבר.
היום תשאל בן אדם, הוא אומר, אל תעבוד, תגיד לו אל תעבוד, הוא אומר, מאיפה יהיה לי לאכול, ירד לי מן מן השמיים?
הוא אומר את זה הפוך, שלילה, כן, מן מן השמיים.
גם מה שיש במכולת ובאתליז זה מן מן השמיים.
גם את זה הקדוש ברוך הוא שולח,
וגם את זה הוא נותן לך כסף להשיג כדי שתשיג,
הוא יכול לתת לך ישירות, הוא יכול לתת לך בעקיפין.
אם אתה בוטח בשם,
אז אתה במלאכה קלה ומכובדת, תשיג.
ואם לא, במלאכה נמיבזה.
אז זה תלוי.
יש אדם שיושב בבית המדרש ומשיג כל צורכו,
ויש, הוא עוסק באינסטלציה, ואתה יודע, זה לא תמיד נעים,
והוא משיג את צורכו.
אבל שניהם היו משיגים את צורכם,
כיוון שהם זונות קצובים.
רק זה יש לו יותר ביטחון וזה פחות.
קשה לאדם שלא רגיל בזה,
כי הוא רואה בחוש,
עובדים מקבלים כסף, לא עובדים אין כסף.
זה נכון, אבל מה נענה על 165,000 אברכים שמחזיקים משפחות וחיים?
נכון שיש הרבה מהם גם בדוחק,
אבל אם בן אדם הוא מסתפק במועט,
הוא עשיר יותר מ-17 משפחות בישראל ששולטות על המדינה,
כיוון שהם לא מספיק להם גם מה שיש להם.
אז זה מראה על עניות, כי עדיין הם חסרים.
אבל אם אדם יכול להסתפק במעט, הוא העשיר האמיתי.
על זה אמרה המשנה איזה הוא עשיר,
השמח בחלקו.