העיקר צריך להשקיע - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

קלטת מספר 374, העיקר צריך להשקיע חלק ב'.

אומרת התורה, טעמו וראו כי טוב השם, אחרי שתטען תבין, זה הטעם.

אבל לשאול מבחוץ כל הזמן שאלות, בלי לעשות שינוי,

אף פעם לא תבין, לעולם לא תבין.

לכן אתה חייב לעשות שינוי,

לקום ולהחליט, אני חוזר בתשובה,

מקבל את הכל כמו שכתוב,

ועושה כמו שכתוב,

ומתחיל לכאן לאבא לתקן את דרכי לפי העצות.

זה לא ייקח יום ולא יומיים,

בפרט אם הילדים כבר הורגלו לטבע מסוים ולהתנהגות והתייחסות של האבא בצורה כזאת או אחרת.

אבל במשך הזמן,

כשאתה תתקן את עצמך ותדע איך להתנהג עליהם,

לאט-לאט תראה, שהתורה תביא לך את השלום והשלווה בבית.

הבנת, עיוני?

עכשיו זה עונה קצת יותר לשאלה הספציפית.

אני חושב שגזלתי מספיק מזמנך,

אז אני לא רוצה עוד... כן, אבל שיהיה בסוף תוצאה גם.

אתה מוכן לזרום? מה?

אתה יודע מה, אז בואו ננסה עוד נושא קטן, ואז תבין איך נמשיך לזרום.

אני תמיד למעשה, אני מגדיר את עצמי תמיד כחוזר בתשובה הזאת. זאת אומרת,

אני בצד החילוני עוד שמניח תפילית, ושומר שבת פחות או יותר,

וכל הדברים האלה.

מאז שהכרתי אותך, לא רק שתרמת לי, לפי דעתי,

לחוכמה הכללית שלי,

אלא גם נדחפתי על ידיך,

פסיכולוגית,

נדחפתי על ידיך ללכת באמת לראות מה זה שיעורי תורה.

אבל כשהגעתי לבית-הכנסת,

בגלל שאני עובד משמרת אחר-הצהריים,

אז הלכתי בלילה, יחסית מאוחר, בן שמונה וחצי, תשע.

אבל התפלאתי, באמת ראיתי שבבית-הכנסת יש עוד אנשים.

אז אמרתי להם, מה אתם עושים? הם אמרו, יש לנו שיעור תורה.

אז אמרתי, ואללה, אמנון ניצחה כזה, הוא יודע מה הוא אומר,

אני אלך לשיעור תורה.

אבל הלכתי, ישבתי איתם,

אז הם ישבו איזה 40 דקות על איזה נושא ממש קטן, של חצי משפט או שתי משפטים מהגמרא.

ופתאום, ברבע לעשר, אני רואה אנשים מתחילים לברוח.

אז לא, לא הבנתי. אני שואל אותו, אני אומר לו, מה, אתם עושים הפסקה?

אז הוא אומר לי, לא, כל יום שיעור תורה זה מ-09 עד רבע לעשר.

אז אולי תסביר לי,

אתה אומר לי, אני חשבתי שאני אשב איתם עד 24 בלילה, למרות שיש לי ילדים בבית.

אני חשבתי לפחות שאני אשב איתם עד 24 בלילה. אז תסביר לי, בן אדם כמוני, דוגמה,

מה עוד אני יכול לעשות כדי שכאילו יהיו לי יותר שיעורי תורה?

קודם כול, אני מוכן לעזור לך באופן אישי,

שידריכו אותך במקום מגוריך, שיהיה לך מקום תורה ליותר שעות ויותר הדרכה אישית בתחומים גם שתשאל.

אז יש לי יהודי במשרד שנקרא אלון,

אתה תפנה למשרדנו,

03-677-7779, אחר הצהריים, אלון,

תגיד לו שהיית בהרצאה ואתה רוצה שיעורי תורה באזור שלך ושיסייעו לך בשאלות שיש לך.

והוא יסדר לך, בעזרת השם יתברך, על הצד הטוב ביותר.

נתקעת במשהו?

תגיד לו שאתה רוצה לדבר איתי, ואתה היית בהרצאה הזאת בפנורמה.

אני אדבר איתך אישית ואשתדל לקדם אותך במה שאפשר.

תודה רבה.

בסדר?

שיהיה לך בהצלחה.

תודה רבה לך.

תודה רבה. כן.

שאלה למי יש?

שאלה יש לך?

כבוד הרב, יש לי שאלה כללית.

שמי ברוך.

נשאל את זה בכלליות.

השכנים שלי,

בעל ואישה רבים.

יש לי חבר נשוי כמה שנים,

אין לו ילדים.

חבר מהעבודה,

יש לו כמה בנות, אין לו בנים.

אחי,

שמונה שנים, מורכב זיווג, מורכב פרנסה.

בבית כנסת, מכיר

המון משפחות.

אחד, יש לו מחלה קשה,

אחד, אח שלו לא בסדר.

הרב אמר פה, אני איש דתי, מאמין,

והרב אמר שהקדוש ברוך הוא ברא תוכנית לאדם. אם הוא ילך לפי התוכנית,

לא יקרה לו כלום.

אז אני שואל,

למשל, דוגמה, ניקח אחת מכל הרשימות שהבאתי.

חבר שלי, נשוי 12 שנים,

אין לו ילדים.

הוא היה,

אני לא מגזים,

של 300 רבנים.

בארץ,

בחוץ-לארץ,

הוא הלך גם לאנשים לא יהודים,

גויות,

עבר דירה,

נסע לחוץ-לארץ.

היה אצל כל הרבנים, כל הטופ שבטופ, עשה הכול.

והוא דוגמה קטנה, אני לא אגזול את הזמן של הקהל.

אני שואל שאלה, אולי נסעו לי לשאול את זה.

איך זה,

תראו,

מאמינים בדרכי השם, אבל הוא עובד לפי התוכניות.

רבנים אמרו לו מה לעשות,

וזה עוד לא הפתרון.

השכנה שלי הייתה אצל גדולי הרבנים, ועד היום היא רבה עם בעלה. הם נשויים כבר 35 שנים.

אז השאלה שלי, אולי זו שאלה,

עוד פעם אני אומר, שאולי עשו לי לשאול,

זה דרכי השם, אבל

לפי השיטה של הרב, יש תוכניות,

הם עושים לפי התוכניות,

וזה לא יוצא.

טוב.

ובכן, אני רוצה להגיד לך ככה,

שאלות וקושיות יש הרבה,

אבל צריך לדעת דבר אחד,

גם אם האנשים שאתה מציין הם צדיקים,

אז הם לא צדיקים גמורים.

הראשון שאמרת, אמרת שהוא הלך גם לגויים וגויות.

מה הוא מחפש אצלם?

גויים וגויות זה כמו רבנים?

אלא מה?

הוא מנסה כל דבר, העיקר שיקבל את מה שהוא רוצה.

וברור לי גם שהוא לא קיים את כל מה שאמרו לו הרבנים,

וגם ברור לי, לפני שהוא הלך לרבנים הוא לא קיים את כל מה שצריך.

לגבי השכנה, היא יכולה לקבל עצות וברכות מהרבנים,

אבל אם היא לא מיישמת אותם,

אז ממילא ימשיכו הצעקות וימשיכו הריבים.

אז הרבנים זה פתרון במקום שעושים את מה שהם אומרים, כמו שהרופאים שהסברתי קודם, אם עושים את מה שהם אומרים והם יודעים מה שהם אומרים,

ואדם משתמש בתרופות בזמנים שקבעו לו,

אז זה אמור להועיל,

כמו שבדרך כלל זה מועיל.

אבל לא כולם עושים. יש אנשים שהולכים מרב לרב. למה הולכים לעוד רב ועוד רב?

כי מחפשים משהו יותר קל,

משהו יותר מתאים למה שהם חושבים.

בקשר לקטע שאתה אומר, גם לא כל הרבנים שהולכים,

זה רבנים.

יש כאלה, אתה יודע, שלצערנו הרב,

שמתחזים ומדי פעם שומעים על כל מיני דברים כאלה,

ואנשים הולכים. זה שהולכים זה לא ראיה שהם רבנים.

יש הרבה אנשים שהולכים לרב,

אבל לא מקיימים את מה שהרב אומר לפעמים, ויש כאלה שהולכים לאחד שהוא בכלל לא רב.

אז זה לא ראיה.

אבל מה זה רב?

רב אמור להגיד

מה שהשם אומר.

קח את התנ״ך, קח את התורה,

תקרא בעצמך.

קח שול עררו, תראה מה המצוות, מה ההלכות, תעשה.

הרמב״ם אומר עצות.

איך זוג

יוכלו לחיות כל ימי חייהם

בשלום ובשלווה?

וזיווגן יעלה יפה לעולם.

הוא מבטיח,

אבל הוא אומר

שכל גבר ואשה צריכים לדעת מה התפקיד שלהם.

אז חכמים ציוו כל אחד ואחד בתפקיד שלו,

איך הבעל מכבד את האישה,

איך האישה צריכה להתייחס לבעל וכן הלאה.

אם מקיימים בדיוק את מה שכתוב,

הוא מבטיח, זיווגן יעלה יפה מאוד.

אבל אם מתחילים, הוא התחיל,

היא התחילה,

מגיע לה, אני לא אשתוק.

הפעם הלאה ואתם, גמרנו.

נו, אז מה אתה רוצה שיהיה? צעקות.

ויתור,

חיים משותפים זה עניין של ויתור.

שני אנשים לא דומים בדעותיהם,

שני אנשים לא דומים במידותיהם.

זה בא מרקע שונה וזאת באה מרקע שונה,

וצריכים לחיות בשיתוף

ולחיות הרבה זמן ובבית אחד ובחדר אחד,

וכל פעם יש בעיות חדשות ומתחדשות, וכל אחד רואה את זה אחרת.

וכל אחד רוצה שהמטלה תיפול על השני ופחות עליו.

אז הוא מאשים את השני והוא לא נוטל על עצמו, וכל פעם.

וזה הולך ומתחכך,

כי אף אחד בעצם לא רוצה לעזור לשני.

כל אחד רוצה להיעזר על-ידי השני.

ממילא נהיה ויכוחים וחיכוכים,

אבל אם בן-אדם היה רואה את המשימה,

איך אני עוזר לאשתי כדי שהיא תיעזר בילדים ובכל דבר.

ואשתו היתה אומרת איך אני עוזרת לבעלי, להקל עליו, לא מספיק העבודה שיש לו.

וכל אחד היה חושב על האינטרס של השני, היה שלום ושלווה וויתור ואחווה ויופי של חיים.

אבל אם כל אחד רואה רק את הקטע שלו, ועל הקטע שלו הוא עולה על בריקדות,

והוא מעמיד את הדברים בדיוק כמו שהוא חושב,

למה שלא יהיה סכסוך?

כי אם היא מלאה תרעומת, גם הוא מלא תרעומת,

גם לו יש על מה להתרעם.

וככה זה הולך, חביבי, ומתמוסס.

מה זה שלום-בית?

ויתור.

היא תוותר ואתה תוותר.

אתה תלך לקראת והיא תלך לקראת.

זו החוכמה, פשוט בלי הרבה דברים, בלי הרבה תסבוכות.

אבל יש אנשים שהמידות הרעות שלהם לא מאפשרות.

הגאווה.

מה, אני אתכופף?

אני אוותר?

זו החוכמה.

ואתה אומר שיש אנשים ש-12 שנה אין להם ילדים. אני הכרתי כרגע גם 20 שנה, לא היו להם ילדים, וברוך השם, הם נפקדו. אתה יודע מה הם עשו? דבר פשוט.

אחת שמה כיסוי ראש,

אחת קיבלה על עצמה כך,

השלישי קיבל על עצמו כך,

וזה עזר. למה זה עזר?

כי מה שהקדוש-ברוך-הוא רצה מהם בעצם זה היה הכנעה.

להיכנע לפני הקדוש-ברוך-הוא. להכיר שיש מי שנמצא למעלה,

ולא פלוני ולא אלמוני ולא פלמוני יעזרו.

עד שלא תפנה אליו למעלה, לא תקבל.

לא רופא ולא פסיכולוג ולא מומחה.

שום דבר. ותתרוצץ ותוציא כספים ותפסיד.

אם היית ממין מההתחלה, להיכנע לפני הבורא,

לכפוף את קומתך,

להחליט שאתה מקבל עול מצוותיו,

לא יאונה לך כל רע. זאת התוכנית.

והיה אם שמוע תשמע

לכל ה' אלוקיך.

והישר בעיניו תעשה,

ואזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו.

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני ה' רופאיך.

מתחייב ה' אני ה' רופאיך,

אני שם מחלות, אני לא אשים.

לא אשים.

אפילו אני מחצתי, אני ארפאה.

אני ארפאה.

אבל תשמע מה שאני אומר.

אתה חייב לי כסף.

אני מבקש ממך את הכסף.

אתה לא רוצה להחזיר.

אני שולח לך צו,

מתחילים לבוא לעקן,

הוצאה לפועל, אתה מתחיל להסתבך.

מה אתה עושה?

במקום לבוא ולהחזיר לי את הכסף,

אתה שולח לי אנשים

שיבואו לפייס אותי, להגיד לי.

אתה מתייעץ עם אנשים. אתה הולך לרבנים, אתה מבקש ברכות. לא יעזור לך, אני לא אוותר לך על החוב. אתה לא מבין?

כל זמן שלא תשלם אני לא אוותר לך על החוב.

שיברכו אותך 1,000 רבנים.

אתה גזלן ואתה צריך לשלם.

לא תשלם,

אתה תמשיך לסבול.

בורא עולם אומר לך, אתה חייב לי.

מה אתה הולך לי לרבנים?

שיחזרו לך, ייתנו לך ברכה, שתמשיך למרות בי?

מה,

שלא תעשה מצוות ושאני אקל מעליך? מה, מה, אני לא מבין מה אתה רוצה, אומר הכנסת. מה אתה רוצה?

אתה משתמש ברבנים

שיאפשרו לך להמשיך לעבור על החוק.

אם אתה הולך לרבנים ואומר,

עברתי על החוק,

אני לא יודע מה החוק,

תעזרו לי איך לעשות,

ואתה שומע להם, בסדר גמור.

אבל אם רק לקבל עצות וברכות בשביל להמשיך להיות מה שאתה,

זה לא יעזור.

אז אם תיכנע לפני ה'

ותקבל את רצונו ומרותו, הוא יקל מעליך את עולו.

זה הכלל, זה פשוט.

הבנת?

הוא חי באלה שירצו את זה, אשר אמרתי.

כן?

את כל מה שהאשיר מציע, הוא קבל את הילדים.

הוא אומר, מה הם אלה שנכנעו לפני ה' ועושים את רצון ה'

ואין להם ילדים?

את מי אתה מכיר כזה?

יופי. אז אתה מכיר זוג חרדים שעובדים בארגון מסוים.

אני שואל אותך שאלה,

ואתה יודע שהם צדיקים גמורים?

אתה יכול להעיד בשמים?

לא.

למה אתה דורק? כי אתה לא יודע מה הם עושים.

אבל הם עובדים בזיכוי רבים. הם עובדים בזיכוי רבים. יש עובדים בזיכוי רבים וגם עושים מעשים שלא יעשו.

יש עובדים בבנק והם צריכים לשרת את הלקוחות.

הם משרתים את הלקוחות,

מורידים להם את החשבון.

עוד פעם,

צדיקים גמורים זה מושג שלא מצוי כל כך.

צדיקים גמורים, אפשר לדבר על זה, אבל להשיג כאלה יספרם על יד.

צדיקים שאינם גמורים זה כבר סיבה.

עכשיו אני שואל אותך שאלה,

בדוגמה שאתה הבאת.

אברהם אבינו ושרה אמנו היו צדיקים גמורים או לא?

גמורים, השם העיד עליהם.

היה להם ילדים?

100 שנה, 90 שנה.

נו,

למה לא היה להם?

השם רצה שיתפללו אליו.

ובית הלוי אומר שבגלל שהם זיכו את הרבים,

הקדוש-ברוך-הוא מנע מהם פרי בטן כדי שיוכלו לזכות את הרבים. כי אם היו להם ילדים, היו מטופלים בילדים.

ולא עוד.

אלא שהוא לא נתן אפילו לשרה אמנו בית רחם.

אם השם החליט שהיא עקרה,

בשביל מה צריך בכלל שלא יהיה לה בית רחם?

אם היא תהיה לה בית רחם,

היא תעמוד להפריה מלאכותית?

גם זה לא.

שום דבר.

רק השם.

חשבונות שמים אנחנו לא יודעים.

אנחנו רק יודעים הכנעה לפני בורא עולם.

נתן תודה, לא נתן תודה רבה.

אחד מהחכמים אמר

שהוא שמח שהוא יתום.

למה?

שהוא לא ייכשל במצוות כיבוד אבויים.

אחד אחר אמר

שהוא מצטער שהוא יתום,

שהוא לא זוכה לקיים מצוות כיבוד אבויים. זה כל אחד בדרגה שלו.

ילדים זה טוב,

ילדים רעים זה רע.

זה יותר טוב.

אני אפשר לשים בבית הכסף, זה חרר. אז לכן אני אומר, עוד פעם, יש פה, כל אחד רצה ילדים.

יש כאלה, אני יודע שגם מתחרטים שיש להם אותם.

ואם היו יכולים להחזיר את הגלגל, היו מורידים כמה.

אבל מה לעשות, זה מה שיש.

לא כל ילד שבא לעולם זה שמחה.

להבדיל, להבדיל.

גם היטלר שנולד,

הקפיצו אותו, ואיזה מותק ואיזה בובה, ונישקו אותו עוברים ושבים.

אבל בסוף יצא היטלר.

לא כל ילד,

גם ערפאת, שהיה קטנצ'יק,

הוא לא היה כזה, אתה מבין? בלה בלה בלה בלה בלה. הוא היה כזה נחמד, כזה דובדובני.

אבל אתה לא יודע מה יצא.

זאת אומרת, ילדים זה טוב, רוצים, נכון.

השאלה גם מה יהיה בסוף.

אז אנחנו לא יודעים מה עדיף.

אם נותנים,

נשמח מאוד ונשתדל לעשות מהם צדיקים.

אם לא נותנים,

כנראה יש לנו תפקידים נוספים ואחרים שאנחנו צריכים לעשות ולהיות פנויים להם.

הבנת, עיוני?

יופי.

כבוד הרב,

קודם כול רציתי להגיד לך תודה רבה. בזכות הסרט הרצל והציונות חזרתי בתשובה.

חזק וברוך.

גם לי הסרט הרס את החיים.

הסרט הרס לי גם את החיים.

ועמדתי להתגייס לצה״ל. ברוך השם, היום אני בצבנו של הקדוש-ברוך-הוא.

באמת.

אני באתי כדי לשאול אותך שתי שאלות. דרך אגב, גם בשביל לחזק את האנשים,

אז אני אגיד לכם שגם הייתי שחקנית כדורגל.

ברוך השם.

בדיוק כשנכנסתי לנבחרת ישראל, עזבתי בחודש אחרי, שזה הכול שאיפת חיי.

עכשיו באתי לשאול אותך שתי שאלות.

ברוך השם,

יש לי חברה חוזרת בתשובה מתחזקת. אני באתי גם מהדתילונים. ברוך השם, היום אני דתיה.

היא רצתה לשאול שאלה. היא קצת התביישה.

היא שואלת, למה שאני לא אהיה כיפה סרוגה? למה דווקא חרדים ולא כיפה סרוגה?

אני עניתי לה למה כן ולמה לא, אבל עדיף שאתה תענה.

והשאלה השנייה שלי היא קצת כואבת.

היה לי ידיד מהתיכון,

שסליחה אם אני אומר את המילה הזאת, אבל הוא בחור הומו,

והוא רוצה לחזור בתשובה. הוא בחור באמת מאוד עושה מעשים טובים, והוא כל כך כל כך רוצה לחזור בתשובה.

הוא אמר לי, אני לא יודע מה אני אמור לעשות. הוא נתן לי דוגמה, הוא אמר,

יצחק, היה לו נשמה של אישה, כך הוא אמר, סיפרו,

ועד שנהייה לו נשמה של גזל, רק כשהיה לו אז הוא התחתן.

הוא אמר, אני מאוד מאוד רוצה להתחתן, אבל הוא אמר, מי המטומטמת שתתחתן איתי?

למה שאני אעשה לאישה עוול, שאני אבוא להתחפן אתה, אבל בעצם אני לא אוהב אותה באמת?

למה שהיא תסבול ממני? אני מאוד רוצה לעשות את רצון השם.

אז אחד, באמת, מה אתה יכול לצא לבחור שבאמת רוצה לחזור בתשובה?

ודבר שני, מה אתה יכול לענות לבחורה שבאתי במיוחד כדי לשאול את שתי השאלות האלה?

תודה.

קודם כול, לגבי

כיפה סרוגה, אין בעיה עם הכיפה.

הכיפה,

אפילו שהיא אוורירית,

היא נחשבת לכיסוי ראש.

השאלה היא אם יש אוויר במצוות או אין אוויר במצוות.

אם מתאווררים גם מכמה מצוות, זו הבעיה.

ואם הכיפה באה לשקף אוורור,

זה לא טוב.

אבל אם זה רק ככיסוי, אז זה בסדר.

ומי שמבין, מבין מה שאמרתי.

לגבי הבחור שכזה,

הוא לא היחידי שלא אוהב את אשתו. הוא לא רוצה להתחתן עם אישה שהוא לא יאהב אחר כך. אז שיהיו לו שעות עצור.

לא.

הוא לא יאהב אותה.

היא אולי תאהב אותו, אבל זה לא יעזור לה. כן.

אבל בכל מקרה,

יש לצערנו גם גברים שהתעתנו עם נשים, והם בסדר, והם גם לא אוהבים את הנשים שלהם.

מה לעשות?

אבל זו לא השאלה הרי.

הבעיה שלו היא בעיה,

והיא בעיה לא שונה משאר בני-האדם כמעט.

חושבים שיש סוג מסוים כזה.

כל בני-האדם יש להם נטייה לעריות.

כל בני-האדם.

והתורה מחייבת אותנו איסורים.

כמו שגברים נורמלים ורגילים כתוב, לא תקרבו לגלות ערבה,

כל קרבה שתביא לערבה אסורה,

ואפילו אם אדם רוצה ומעוניין,

ואפילו שני הצדדים מעוניינים, התורה אומרת אסור.

לא תקרבו.

ואלישע בנידת טומעתה לא תקרב.

התורה אומרת שיש דברים שאני לא מסכימה, לא מתירה,

לא תקרב,

כי מקרבה זה יבוא לדבר ערבה.

עכשיו,

זה שיש לו נטייה יותר חזקה לכיוון שהוא נמצא בו,

זה גם נטייה כמו שיש לשאר בני-האדם, נטייה טבעית.

אבל זו נטייה,

והנטייה הזאת חייבת להיבלם מכוח האיסור.

אז מה, מי שרוצה לעשות עבירה

מבחינת

מעשה עבירה זה עבירה,

אבל מצד הנורמליות, כאילו זה טבעי, זה דחפים טבעיים.

זה אסור אבל.

אז מה נעשה אתו גם?

אותו הדבר בדיוק.

זה אסור וזה אסור.

אתה צריך לבלום את עצמך בכיוון הזה, והוא צריך לבלום את עצמו בכיוון הזה.

עכשיו,

הרב משה פיינשטיין, זכר צדיק כדור שלך, באגרות

משה מביא באחת התשובות שאלה של אחד כזה.

הוא אמר שזה כוח שהוא לא שולט עליו.

אז הוא עונה, אין דבר כזה לא שולט עליו,

אלא אדם חייב לשלוט, כי אם התורה אמרה שזה אסור,

אז זה אפשר.

התורה לא תאסור דבר שאי-אפשר.

אי-אפשר לבקש מאדם

דבר שאי-אפשר לקיים.

אבל אם התורה אמרה שאסור, אז אפשר.

נכון שלא,

זה יהיה יותר קשה מאדם רגיל.

ולאדם הרגיל יהיה יותר קשה בכיוון אחר מאשר לא.

אבל שניהם צריכים להתמודד.

לחזור בתשובה הוא חייב גם, אפילו אם הוא כזה,

להניח תפילין ולהתפלל ולקיים מצוות וללמוד תורה,

אפילו אם הוא כרגע עובר עבירה.

ודאי שהוא חייב לחזור בתשובה.

חייב לחזור בתשובה זה לא קשור.

ואסור לו לעשות את העבירה.

ואם הוא יעשה את העבירה,

אז זה כמו אדם אחר שעושה עבירה אחרת.

אבל לחזור בתשובה חייבים מכל עבירה ומכל המצוות כולן, שלא עושים.

בסדר?

תודה.

ולגבי כדורגל,

בעזרת השם תתחתני, 11 ילדים, תעשי נבחרת.

רגע, מאחור, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני מאוד מתרגשת, אבל אני החלטתי וחייבת. אני שמונה שנים נשואה ללא ילדים.

אבל לחיצה מצד שלי של המשפחה, וגם כשאומרים, תחזרי בתשובה, תשימי כיסוי ראש, ויהיה לך ילדים, והכול יהיה בסדר.

את אומרת שאת עושה הרבה השתדלויות.

למה כיסוי ראש, את לדוגמה, לא הולכת?

לא יודעת, מתביישת.

בגד ששווה 20 שקל,

לא שווה להשקיע?

שווה.

יאללה, בואי.

ברוך אתה ה' אלוהינו ולכוח עולם,

שהחיינו והתיראנו לזמן נוסף.

אמן.

מה השם שלך?

תלכי תמיד קבוע עם זה, אבל שכל הסערות יהיו מכוסות.

מלכה בת יוכבת.

השם יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה.

בשורות טובות.

תן לו.

שלום, כבוד הרב, שלום לכולם.

קודם כול, אני מתנצל מראש, אם יש איזו בעיה בהבנה שלי

לגבי החיים.

אז מי שלא מקבל את זה או משהו, יתנצל מראש, כי זו הבנה שלי.

עכשיו ככה, אני מאמין בבורא עולם. אין עוד מלבדו, ואין ספק בכך.

אין.

בעניין

הדרך חיים של התורה,

של המצוות,

לפני, בפרשת השבוע אמרת שאין אדם שלא שורה בו שכינה, אלא אם כן יש בו שמחה.

כשאדם מתחיל להתקרב לתשובה

והוא מגלה בזה שמחה, אוקיי?

לאט-לאט יש הסתעפויות של כל מיני הלכות וגמרה ולימודים ובוקר שחרית,

מלכה ערבית ועוד ועוד ועוד עול מצוות,

שבאיזשהו מקום השמחה נעלמת לגמרי ויש תשובה לזה,

כאילו השתדלות וכוונה ודברים נוספים לזה,

אבל עדיין השמחה והכוונה באיזשהו מקום נבלעים,

אפילו שיש בך את האמת.

ואז אני אומר,

אם אני אעשה כמו שיש הרבה זרמים ביהדות, כמו, בוא נגיד, זרם ברסלב, שחלקם מזכים את הרבים על-ידי הפצה וחלק רוקדים, אבל עדיין עושים את זה בשלמות של בורא עולם,

יש בורא לעולם ויש כוונות ויש הבנות, והכול בשמחה ובהבנה, כמובן הצד החיובי והטוב שבדבר.

אם אנחנו ממשיכים ופועלים לפי הטוב שבדבר, עם שמחה וכוונה, כמובן שהיא מיראת שמים מלאה,

ולא על-ידי חוסר שמחה שיוצרים במצוות,

מה עושים בדבר?

קודם כול, פיקודי השם ישרים משמחים להם.

אם אתה עושה מצווה כמו שצריך לעשות אותה, היא עצמה משמחת.

דבר נוסף,

יש אנשים אולי שלא מבינים את ערכן של המצוות, באמת מרגישים רק את העול.

דוגמה,

אחד שסוחב אבנים על גבו כל יום,

במשקל 50 קילו,

אין שום סיבה שהוא ישמח, נכון?

אחד ששמים עליו שק מלט

ואומרים לו, תלך ככה כל היום.

הוא לא ישמח.

הוא מרגיש, זה עול, זה מיותר, למה אני צריך את זה?

אבל אם אדם מבין שכל אבן בשק זה יהלום,

והוא סוחב 50 קילו יהלומים,

הוא ישמח או לא ישמח?

בעניין היהלומים אמת,

אבל בעניין העושר הפנימי,

בעושר הפנימי אין יהלומים. רגע, הפוך.

הרי עצם עשיית המצווה זה היהלום.

התפללת, זווית. אבל אם בשעת התפילה,

בשעת הכוונה,

אין כוונה? בגלל שאתה לא מבין שזה יהלום. מבין, מבין. לא מבין.

מבין. אני אגיד לך למה אתה לא מבין.

כמה מהברכות בתפילה אתה מצליח להגיד בכוונה?

האמת, התפילה היחידה שאני אומר בכוונה זה התבודדות.

כמה אתה מצליח להגיד בכוונה מתוך שמונה עשרה?

אם זה קצת, וזה הרבה.

אני שואל, מתוך תשע עשרה ברכות אתה מצליח לכוון בכמה ברכות?

אמרתי לך, יש לי את האמת שלי.

שוב, אמרתי לך, אולי זה נגד מה שיישמע לאמת האמיתה. אני שואל, אתה מתפלל תשע עשרה ברכות? מתפלל, לא תשע עשרה ברכות.

אני מתפלל כל הזמן. תפילת שמונה עשרה. גם עכשיו כשאני מתפלל פה, אני מתפלל.

הבנתי, אבל ב-18 אתה לא מתפלל.

ב-18 גם מתפלל. מתפלל. מתוך ה-18 כמה ברכות אתה מצליח לכוון?

האמת היא שאני נכנס לתוך התפילה. אני צריך אותה מול העיניים, ואז יותר קל לי להתכוון.

בקיצור, לפי מה שאני שומע אותך אתה לא מצליח להתכוון.

תלוי באיזה... לא מצליח. מצליח. לא מצליח. מצליח לגמור את התפילה, כן. מצליח גם להתכוון, אבל לא בכל הפעמים.

אה, עכשיו אני שואל אותך שאלה.

יש פעמים שאני מצליח הרבה ופעמים שאני מצליח פחות. עכשיו אני שואל אותך שאלה.

בבקשה.

אחד שעובד ביהלומים

ועושה את הפאזות על המכונה,

והוא מבין שפאזה שלא עושים כראוי זה עושה סדק ביהלום, ביהלום הלך פרש.

אני שואל אותך שאלה.

כמה אתה מכיר יהלומנים שיושבים ברצינות לעשות את הזה והורסים אבנים?

מספיק. מעט מאוד.

מספיק זה מעט.

לא יחזיקו אותם בעבודה.

נכון.

אתה, כל ברכה זה יהלום.

אם אתה לא שם לב, עליך יהלום.

עליך הברכה. ואם אני מתפלל, אם לא נשמע, אז נשמע. בוא נתחיל, רגע.

אבל התחלנו. במה התחלנו?

התחלנו בכוונה. ברכה ראשונה

של השאלת צרכים.

אתה חונן לאדם דעת.

וואלכ, אתה הולך לבקש מהקדוש ברוך הוא,

דעת, חוכמה, בינה, השכלה,

כל הדברים שאדם שואף כל יום רחב. איך הלך היהלום הזה?

מי אמר שהוא הלך?

כי אם אתה לא הצלחת להתכוון, הוא הלך.

אז יש דרכים אחרות להתכוון.

רגע, אבל למה זה הלך?

כי אתה לא מבין את מהות המצוות.

אתה למדת דבר אחר.

התבודדות.

אתה הולך אל היוער, ויאללה. יאללה אודרוק, כוכבים נפלים. אודרוק, בראש העולם, תשמע, דיברנו, זה היה פעם, הלכתי,

עשיתי בעדיד, יא, יא, יא, יא, יא, יא, יא, יא, יא, יא. מה אתה מרגיש? עכשיו דיברת אתו יותר טוב.

אבל כל הזמן, אם חכמים היו חושבים, כל הזמן.

אם חכמים היו חושבים שזה הדרך, גם אבותינו הקדושים היו משמודדים. אם היו חושבים שזה הדרך וזה העיקר,

ושמה צריך להתכוון,

אז היו מתקנים לנו כמה שירים,

טנדרנן, טנטן, טנטין, טנטן, טנטן, טנטן, אומן, אומן, אומן, אומן, אומן, אומן, אומן, אומן, ראש השנה, אומן, אומן, ראש השנה, אומן, אומן, ראש השנה.

יפה. אילוני היה יודע מה זאת התפילה,

היה שמח,

שמח ורוצה, שמח ורוצה. שמעת מה אמרת? שמעת?

שמעת? רבי נחמן מברסלב אומר, אם אדם היה יודע מה זאת תפילה, היה שמח, ואתה לא יודע.

אתה הולך לשיר ביער.

אומן אומן לא ששנה, אומן אומן לא ששנה.

הבנת?

רבי נחמן אמר שחייבים קודם כול להתפלל את התפילות שתיקנו חכמים,

וכיהלומים. חשוב אבל כוונה, נכון? איך מחדדים את הכוונה? אחר כך לשוחח עם הקדוש-ברוך-הוא בכל עת, זה נכון, אין בעיה,

אין בעיה.

אבל אם אתה לא מצליח להתחבר למה שתיקנו לנו ריבותינו הקדושים, שגם רבי נחמן עשה כך, נכון.

והתפלל כך, ולפי מה שהם תיקנו,

ולא זז כהוא זה מזה,

וקיבל שמחה מעבודת השם הזאת,

אם אתה לא עושה כן, אתה מחטיא את המטרה ולא מבין בכלל.

אנשים לקחו את הטפל, עשו ממנו עיקר.

העיקר זה תורתנו הקדושה ושולחן ערוך.

אחר כך יש דרכים עוד בעבודת השם.

יש על ידי התבודדות,

יש שמחה, יש על ידי עמל התורה, יש כל מיני דרכים.

אבל אלה דרכים שיוסיפו לאדם.

אבל לא שהעיקר לא יהיה,

והעיקר צריך להשקיע.

להשקיע להבין מה זה התפילה,

להבין מה זה ברכה,

מה הנוסח שלה,

מה היא אומרת,

איך לרכז את המחשבה. צריך להתעמר על זה.

ואם אדם יכיר שזה יהלום,

הוא לא יפשל בפאזות.

העברת עיוני.

תודה.

כן,

כן, תן לה.

שלום לכבוד הרב.

רציתי לשאול שאלה קצת אולי לא כל כך מובאת, בשבילי לפחות.

נכון שבתורה כתוב, כל מה שכתוב ובכלל נכתב, אדם וחווה וכל זה, בטח היה ברור שכל זה היה מתוכנן מראש על ידי הקדוש ברוך הוא, נכון?

אני שואלת, נכון? מה מתוכנן? שיהיה האדם הראשון? כל מה שהיה כתוב בתורה, כל מה שנכתב,

הכל היה מתוכנן מראש על ידי הקדוש ברוך הוא.

זה ידוע, נכון? את מתכוונת שהתורה קדמה לבריאת העולם, זה נכון. כן.

עכשיו, רציתי לשאול, בשביל מה כל זה? כל הנצחיות, כל התורה, בכלל, כל הקיום עצמו.

לא יודעת זה מיק, אני הייתי חייבת לשאול את זה. הבנתי, אבל את רוצה להבין למה הקדוש ברוך הוא עשה את זה? כן. הבנתי.

אבל אחרי שאת לא מבינה מה הוא עשה, את מבינה מה הוא רוצה,

את זה כבר הבנתי, אבל לא הבנתי בשביל מה כל זה.

הבנתי. ומה אכפת לך, למה הוא עשה?

אכפת לי, כי זה, אני חייבת לדעת למה. הבנתי. ואם לא תדעי, אז מה?

אז גם, בסדר. אז בסדר. כן.

טוב, אני אסביר לך.

אנחנו לא יודעים למה הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בסדר כזה.

אנחנו יודעים

שהקדוש ברוך הוא יכול לברוא את עולמו בכל סדר שהוא רוצה.

וכיוון שהוא החליט לברוא את עולמו בסדר הזה,

אז ברור לנו שזה מה שהוא רוצה.

ולמה הוא לא בחר בדרכים אחרות, את זה הוא יודע.

טוב. אבל רגע,

גם אם הוא היה בורא דרך אחרת,

אז היית שואלת, ולמה הוא בחר כך?

אז הבנתי שאת זה אני כבר לא יכולה להבין. זה מעבר ההבנה שלי. בדיוק. עכשיו אני הייתי רוצה לשאול עוד דבר.

אני עושה את כל מה שהקדוש ברוך הוא ביקש, מבקש, דורש,

בכלל, מהיהודים, מהאנשים.

הייתי רוצה לדעת למה אני עושה את כל זה ואני משתדלת כל יום לעשות עוד יותר טוב ולהתקרב ועוד ועוד.

אבל למה אני לא מקבלת בחזרה שום דבר?

אני לא בפרנסה, כלום.

הכול כאילו נתקע לי באמצע, שום דבר לא הולך.

הבנתי.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

כן.

מעבר לזה,

כל מה שאת רוצה את מקבלת?

מה זאת אומרת?

יש פה מישהו, את חושבת, מהקהל שכל מה שהוא רוצה הוא מקבל? לא.

אין אף אחד כזה.

אבל אני מרגישה, רגע, רגע, רגע.

בסדר.

כל מה שהוא רוצה.

לא כל מה שאדם רוצה זה מה שהוא צריך גם.

ילדים רוצים, אבא, תקנה לי זה ותקנה לי זה ותקנה לי זה ותקנה לי זה ותיקח אותי לכאן, תחזיר אותי משם, תן לי את זה ותן לי את זה.

הילד רוצה הרבה דברים.

האבא מגביל אותו למה שהוא חושב שטוב לו באותה שעה.

ככה אבא אחראי עושה.

אבא שבשמים יודע מה את רוצה, הוא שומע את התפילות, הכול.

את רוצה, רוצה, אני לפעמים כבר לא מבקשת,

כי אני סומכת עליו, אני יודעת שאני אקבל. זה הכי טוב.

אני יודעת שאני אקבל, אבל הבעיה היא,

הדברים הבסיסיים של החיים, אני בכלל לא מקבלת. שמעתי, שמעתי, שמעתי, שמעתי. גם לא קרוב, בכלל. שמעתי, שמעתי. בסדר.

עכשיו,

והוא יודע כל מה שאת רוצה, וגם אם לא תרצי הוא יודע מה לתת.

כשאתה היית קטנה בבטן של אמא, את עוד לא יודעת מה את רוצה.

לא היה לך רצון.

והוא דאג לך מראש, בלי שתרצי אפילו.

כשגדלת והיית ילדה קטנה רצית את מה שאת לא צריכה,

אבל מה שאת צריכה הוא דאג שיהיה לך, בלי שתתבקשי.

אבא שבשמים נותן לנו את מה שאנחנו צריכים

לפי הזמן

ולפי מה שראוי.

אם כרגע הוא חוסם אותך בפרנסה, יש לו סיבה.

זה לא אומר שזה לעולם,

אבל יש לו סיבה, ואת צריכה לברך. מה הסיבה? ולא רק בזה. הרבה דברים.

אמרתי,

אין כמעט בן-אדם שכל מה שירצה יקבל, חוץ מיראי השם האמיתיים,

שזה קשה למצוא.

אבל זה תקופות,

ותקופות עוברות,

וצריך להמשיך לבקש מהקדוש-ברוך-הוא.

אני לא מבקשת בכלל. את לא היחידה, תקשיבי, את לא היחידה שיש לה קשיי פרנסה.

הנתונים אומרים שיש מאות אלפים כאלה.

יש למעלה ממיליון רעבים.

אז המצב הוא קשה בכלל,

כי לא רק הפרט נדון,

אלא כל הכלל ישראל נדון. כשיש מלחמה כולם סובלים,

כשיש רעב כולם סובלים,

כשיש חוסר ביטחון כולם סובלים.

אבל זה לא רק בגלל פרט אחד,

זה בגלל הרבה פרטים. הרבה אנשים בודדים, שכל אחד יש לו מצבור העוונות שלו שמתאסף עם של אחרים,

ובסך הכללי כולם נפגעים. תודה רבה. השאלה, רגע,

מה התרומה של כל אחד לעצמו ולחברה?

מעבר למה שאת צריכה לעשות בציוויים שאת אמרת שאת מקבלת על עצמך לעשות,

צריך גם לראות מה ההתחייבויות של כל אחד לקהילה שלו,

לעם ישראל,

מה הוא גם עושה ותורם לכלל.

ממילא הוא דואג שבמקום שתהיה לנו כף של עוונות מלאה,

תתרבה הכף של המצוות ותכריע.

אני לא יכולה לשכנע אנשים שלא יכולים ללכת בדרך הזאת.

אני יכולה לדבר יפה בדרכי נועם, אבל לא מעבר לזה.

נכון, אבל את יכולה, לדוגמה, לחלק קלטות,

להגיד שהצטרפו איתייך להרצאה, לא לשכנע אפילו,

להציע.

כל מיני דרכים יש לזכות הרבים האחרים. ממילא זכויותייך יתרבו וממילא תפילתך תקובל מרצון יותר, כיוון שאם את עושה למען הכלל,

יש לך כבר מעמד אחר אצל הקדוש ברוך הוא.

אז תשתדלי מהיום גם להתפלל, והוא אוהב שמתפללים אליו.

הקדוש ברוך הוא רוצה לשמוע את הבנים שלו

והוא רוצה לתת.

אני לא יודע מה העכבה הספציפית אצלך,

אבל ככל שתרביא במעשים טובים,

ככה ייפתח השער יותר מהר. אמן, תודה רבה. כן, בבקשה. אז תמיד רציתי לשאול אותה,

אממ בעבר הרי כאילו אלוקים, רגע, אני מתרגשת, אני מתרגשת, אני מתחילה לשבת בעבר, כאילו, בתקופת התנ״ך אלוקים היה מתגלה כאילו לעיני כל הקהל,

יותר נכון, בפני כל העם.

ואני חושבת, כאילו,

אם היום אלוקים היה מתגלה אלינו,

אז לא היינו צריכים את כל הקלטות ואת כל ההרצאות,

כאילו,

היה מספיק שכאילו היה מתגלה וכל העם, ישראל, היה חוזר בתשובה.

אתה מבין?

אז השאלה שלי אולי קצת טיפשית, אבל למה אלוקים לא מתגלה אלינו, כאילו?

אני מאמינה בו, ואני כן שומרת שבת, אתה מבין? אבל תמיד רציתי לשאול את השאלה הזאת.

קודם כול, את צריכה להבין דבר אחד, הקדוש ברוך הוא מתגלה אלינו בכל רגע, למי שרוצה לראות אותו.

הקדוש ברוך הוא כל כך קרוב,

רק צריך לראות אותו. לראות אותו זה שאת יכולה להניע את היד,

שאת יכולה לראות, שאת שומעת,

שהלב מפמפם, שהכול עובד,

שיש שמש,

הגלקסיות.

כל זה מראה שיש אלוקים קיים.

שהוא ידבר, שיראה, שישכנע אותי?

זה מה שהקדוש ברוך הוא צריך לעשות? אחרי שאני יודע, ואני מאמין, ואני מבין, ואני רואה, ואני שומע, ואני הכול.

עוד צריך שלטריח אותו, בוא תגיד לי גם עוד פעם,

בוא תתגלה, עשה טובה.

אני לא הייתי כל כך מרוכז במחמד הר-סיני,

היום ככה תופיע, תעשה הופעה פה בתל-אביב,

שכולם יראו, וזה מה שאנחנו מצפים מהקדוש-ברוך-הוא.

כן, אבל כאילו, יותר מבחינה מעשית, כאילו, לפי דעתי, כאילו, כשאתה רואה את זה, אתה יותר מאמין מאשר שכאילו,

לפי דעתך זה נכון, אבל זה לא נכון בכלל.

למה לא? כיוון שמעמד הר-סיני ראו כולם את מה שאת מצפה שיהיה עוד פעם,

והם חטאו לאחר מכן בעגל.

אז הנה הם ראו. הם לא רק ראו, הם שמעו.

הם לא רק שמעו, הם הבינו.

הם גם אמרו, נעשה ונשמע, הם התחייבו.

ואף אחד פייחס, הם עשו עגל.

נו, אז אם רואים ושומעים, אז מה?

זהו?

לא.

הנה, את יודעת שיש בורא לעולם,

ועדיין את מבקשת עוד בקשות.

שלא תביאי לא נכון, אני כמאמנה באלה, הכל. זה ברור, זה בינך לבין השם.

אני לא מתערב, אבל אני רק אומר,

את צריכה להבין, זה לא מה שיפתור את הבעיות לעם ישראל. דבר נוסף,

זה שהקדוש ברוך הוא נותן אפשרות שיהיו קלטות ויהיו דברים, את יודעת מה בעצם נעשה פה?

שכולנו יכולים לצבור זכויות לאין שיעור ולאין ערוך.

לדוגמה, אם אני אלמד תורה לבד

ואני אעשה מצוות לבד,

אז נגיד שאני אקיים את כל המצוות שבתורה. אז מה קיימתי?

את המצוות שאני צריך לעשות.

אז מה?

אז אני צדיק. מה זה צדיק?

עשה את מה שצריך לעשות.

אבל אם צדקת, מה תיתן לי? אומר הקדוש ברוך הוא. אם אתה צדיק, כל הכבוד. זה עשית לעצמך, יהיה לך גן עדן.

אבל מה תיתן לי?

מה אתה נותן לי?

אומר הרמב״ן,

אם אדם עושה גם שאחרים יעשו,

אז הוא נותן לקדוש ברוך הוא.

אדם שעושה את חובתו לא מגיע לו פרס,

הוא עושה את חובתו, זו חובתו.

אבל אם הוא עושה חוץ

ויותר

ממה שהוא צריך,

ודאי שמגיע לו פרס.

ודאי שמגיע לו שכר נוסף.

האדם הזה עושה, לא רק שהוא יעשה, גם שאחרים יעשו.

כשאנחנו, יש לנו הזדמנות להפיץ קלטות וחומרים ועוד דברים ועוד דברים,

אנחנו זוכים ומזכים את הרבים.

הם זוכים וגם יכולים לזכות את הרבים וכן הלאה. מה קורה?

כשאדם בפעולות קטנות, כמו מסירת דיסק

או קלטת וידאו, כמו שאמרה הבחורה,

שמדיסק אחד של הרצל והציונות היא חזרה בתשובה,

את רואה, המסירה הזאת, ההשקעה הזאת, כל מה שנעשה,

עשה בית יהודי לתפארה.

אז זו זכות גדולה שאין שיעור.

אז לכן הקדוש ברוך הוא נותן לנו לזכות גם ולזכות.

אוקיי, הבנתי.

רציתי גם להגיד לך דבר אחד, כאילו,

אני לא יודעת אם זה רלוונטי עכשיו,

אבל אני בעצם רוצה לנהל חיים מסורתיים,

ואני יותר כאילו מסתובבת בסביבה חילונית,

אתה מבין,

ויש לי משפחה חילונית,

אז כאילו,

יש לי גם חברה שדתייה,

וכשאני מסתכלת עליה אני ממש מקנאה בו,

אני כאילו גם רוצה לחזור בתשובה,

אבל גם משהו מונע ממני, אתה מבין?

כאילו, בתקופה שלנו מאוד קשה לחזור בתשובה,

אז כאילו, מה אתה מציע לי לעשות, כאילו?

תראי, מה שאנשים פוחדים היום, רשום, בתשובה זה מדעת קהל בלבד,

והקהל לא יעזור לך.

ואת רוצה להיות בחופה

ולבנות בית יהודי מסורתי,

ובשביל זה צריך ללכת בדרך השם,

שהקדוש-ברוך-הוא ייתן לך סיוע מן השמים?

כן, אבל מפה יש לך גם, כאילו, מצד שני את המשפחה,

ואני לא יכולה לזלזל בהם, כאילו,

אני מקבל את ההורים שלי. קודם כול,

את לא מאבדת את המשפחה אם תהיי יותר טובה, אם תהיי יותר טובה מה רע, אם תהיי יותר צנועה, מה רע, מעש יתעוול למישהו.

כן, אבל זה עצם אני גם מתרחקת מהם, כאילו. למה את מתרחקת?

אם את תשמרי שבת והם לא ישמרו שבת, מה את מתרחקת מהם?

את צריכה להבין דבר אחד, את לא מפסידה שום דבר,

הם לא יפסידו. אולי לא יבינו כל כך מה שאת עושה,

אבל את צריכה להבין דבר אחד. הקדוש-ברוך-הוא רוצה ממך,

והוא קודם להם.

הם הילדים שלו בדיוק כמוך,

והם חייבים לכבודו בדיוק כמוך.

תעשי את את הנכון,

והקב' יעזור לך, ואל תפחדי, ואל תקני בה, תהיי כמוך.

בעזרת השם, תודה רבה לך. בהצלחה.

טוב.

רציתי לשאול אותך, כבוד הרב, מה זה פדיון נפש?

מתי זה עוזר,

ומתי זה לא עוזר, ומתי עושים את זה?

יש אנשים שיש עליהם איזו גזירה משמיים,

ואחת מהדרכים שכתובות בספרים זה שעושים פדיון נפש, שנותנים את סך השם שלו באותיות,

מספר האותיות,

עושים את זה בכסף,

נותנים לישיבה או לצדקה כדי לפדות את נפשו בצדקה,

כי צדקה תציל ממוות.

אבל אדם שעושה פדיון נפש ולא ישנה את מעשיו,

אפשר לומר שזה לא יעזור.

צריך שאדם ישנה את דרכיו וגם יעשה צדקה.

כמו שכתוב,

תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.

גם צדקה,

גם תשובה, אבל,

וגם תפילה.

זאת התשובה למלואה?

כן.

ואם האדם הוא ירא שמים וצדיק ועושים לו פדיון נפש,

בשביל מה צריך לעשות לו, אם הוא צדיק והוא שלם והוא בסדר?

עובדה.

עובדה מה? שכן עשו.

מה זה כן עשו? זה משהו אישי שלי, מדובר על אבא שלי.

לא משנה. פדיון נפש עושים, אני אמרתי לך על הסיבות שאמרתי.

ולמה זה לא עזר? אתה לא שומע מה אני אומר. אני מסביר עוד פעם.

פדיון נפש עושים למי שנמצא במצב כזה, ואמרתי גם באיזה תנאים זה יכול להסתדר.

לאדם שהוא צדיק ואין לו מחלה ואין לו צרה ואין לו כלום,

על מה הבדל נפשו? הוא בסדר גמור, מה יש לבדוק?

הוא מדבר לאחר מיתה או לפני מיתה?

לפני.

לפני, נו. וזה לא עזר והוא נפטר. נו, בסדר, אז אני מסביר. יש, תשמע, קודם כל אתה צריך להבין שכל בן-אדם צריך בסוף למות.

ואם נגזר עליו שזה הזמן הסופי שלו,

לא יעזור פדיון נפש. אז מתי עושים פדיון נפש? אז מתי זה כן עוזר?

אמרתי, מתי שיש צרה או מחלה,

וזה טרם הזמן שהוא צריך ללקח, אז זה יכול להועיל. ואיך יודעים אם זה טרם הזמן?

לא יודעים.

אי אפשר לדעת איך אנחנו יודעים, כמה אדם מחיה?

אנחנו לא יודעים.

אבל מנסים.

כשאתה הולך לרופא ומבקש תרופה,

אתה יודע שזה יעזור?

אתה מקווה שזה יעזור.

יש רופא שיגיד לך עד מתי הבא יהיה?

לא.

אז למה אתה לוקח תרופה?

כי מנסים.

אז למה הרב שהיינו אצלו, שעשה את פדיון נפש, הבטיח שזה יעזור לו?

אתה צריך לשאול אותו. אז אני אשאל אותו. מאה אחוז.

אין בעיה.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי שאלה שקשורה לבחורה מקודם,

שהיא אמרה שהייתי צריכה להתגייס לצה״ל וברוך השם עכשיו אני בצבא השם.

אין בעיה, בסדר, שתהיה בצבא השם, סבבה, אבל למה לא להתגייס לצה״ל?

אני מכיר חרדים שבאים אלי ואומרים לי,

שמע, קיבלתי פטור מצה״ל, יואו, איזה כיף, איזה יופי וזה.

מה, אז אני נקרא בלבנון בהר-דוב, נותן את הנשמה שלי, פצמרי מהבוקר עד הלילה,

והם כאילו קיבלו פטור ושמחים, בסדר, תהיו בצבא השם, אני לא נגד, אני בעד.

אבל מה, למה לא לעשות צבא? מי ישמור עלינו? אני לא מבין. כולם ילמדו וזה, סבבה, אבל

צריך צבא, הרי כתוב ב...

אתה מבין את השאלה שלי?

אתה עם סוג שאלות כאלה יכול לשכנע את הפלסטינים.

למה?

כי אתה מדבר מכל הלב. אם אתה תעמוד מול פלסטינים, תגיד, תגיד, אתה השתגעת? אתה רוצה להרוג אותי? מה קרה לך? אני צריך להתחתן?

הוא השתכנע, נראה לי.

אבל בוא תשמע משהו, אני אסביר לך.

קודם כול, צה״ל מכיר בזה שיש סירוב,

וסרבני מצפון, סירוב מתוך הכרה שבן-אדם מצפונו אינו מאפשר לו, או פציפיסטים או אחרים, אפילו לא על רקע דתי,

צה״ל מכיר בהרבה מצבאות העולם,

שלא לכפות בן-אדם נגד מצפונו.

זה אחד.

ואם זה גם על בסיס דתי, כיוון שהיא לא יכולה לשמור על אורחות חיים על פי הדת,

צניעות,

חברה וכו', כמו ש...

אתה יודע מה קורה בצבא,

אז גם בזה צה״ל מכיר, אמנם בדיעבד, לא מרצון ושמחה, אבל הוא גם מכיר בזה.

עכשיו, לאדם יש את הבחירה, מה לעשות?

מבחינת התורה, ודאי שהיא עושה מה שנכון.

ואין מקומה של האישה בצבא על פי התורה? אישה לא יוצאת לצבא על פי התורה. עזוב את הנשים עכשיו, בוא, הגברים. אני, יש איתי בחור חרדי בהר דב. כן. הוא עושה הכול, הוא קם בבוקר, מניח תפילין,

18, כל מה שלא תרצה, הוא עושה.

הוא נלחם.

כן, יפה מאוד. הוא עושה צבא בכבוד, למה לא? יפה מאוד. יש את הנחל החרדי. חרדים נלחמים, נלחמים, חוזרים הביתה שבת,

קרועים, אבל עושים, נלחמים, חרדים, הכול. יפה.

יפה. עזוב את הבנות. יפה.

למה, יפה.

יפה.

יש חרדי שאני מכיר אותו בישיבה,

והוא אומר,

אני לא מבין את ההוא שם, חרדי בשדה-דב שנמצא שם ומניח תפילין ואומר 18 ונלחם, ונלחם, ונלחם. בהר-דב.

בסדר.

גם שם יש שדה.

ויושב ונלחם ונלחם.

ואני צריך פה לשבת ולהילחם במלחמתה של התורה,

ולהעמיד את הרשב״א ואת הריטב״א ואת הכול, ולהעמיד את הדור הבא, ולדאוג לדור הבא שיהיו עוד דיינים ועוד פוסקים,

ועוד מוהלים, ועוד שוחטים, ועוד.

ואני יושב פה,

והוא יושב פנן, לוקח נשק, יורד, טרנט, טרנט.

למה אני צריך למסור את נפשי באוהלה של תורה?

והוא הולך לשבת, 18 בקריאת שמע, ואללה, פטור. יושב עם נשק,

מדבר עם החבר'ה, מספרים בדיחות,

יורים קצת וחוזרים הביתה.

למה?

רגע.

והוא עוד יש לו טענה.

למה הוא הולך להילחם רק שלוש שנים,

ואני יושב במלחמתה של התורה כל החיים?

למה?

אתה מבין מה ההבדל של הראייה של כל אחד?

זה נלחם. כן, אבל אפשר להילחם בשני המלחמות.

אפשר להיות גם בצבא המדינה.

או, טוב, אז חלק בחרו בזה, וחלק בזה, ונבלח לכולם. כן, אבל אלה שבחרו להיות בצבא השם, שיהיו בצבא השם. אני לא נגד, חס וחלילה. נכון,

כשאני מכיר בחור חרדי שבצבא השם כביכול אומר לי, אתה בצבא,

אני עושה לו כן. הוא אומר לי, טוב, ברוך השם, אני לא הייתי בצה״ל.

יפה, ואני מכיר הרבה חילונים. ברוך השם, אני לא הייתי בבית-כנסת, בית-המדרש.

ברוך השם, הייתי בדיסקוטק. אבל אתה יודע את ההבדל בין חרדים לאלה שלא נכנסים לבית-כנסת.

אתה מבין. אתה מבין, גם אני מבין, אז אתה גם מבין, נכון? אתה מבין, שנינו מבינים וזהו.

טוב, לא משנה, יש לי עוד שאלה אחת. עוד שאלה אחת.

יצא לי לעשות אבטש ברמאללה,

הם לא מבינים מה זה.

אבטחת יישובים, לא משנה.

והייתי בחור דרוזי שמשרת בצבא.

היינו על גג של בניין של פלסטינאים,

והערבייה עולה ומנקה את התרמילים של הכדורים ומקללת אותנו בערבית.

אני לא מבין ערבית, אבל אותו בחור ששאלתי אותו מה היא אומרת,

הוא אמר, תראה, היא מקללת אותנו שכביכול השם יפיל את הבניין עלינו.

ואתה על הגג.

כן, רגע.

היא אמרה, כביכול כן, אני מוכנה למות אתם, שיהרוג את כל החיילים יחד אתנו.

עכשיו, אני,

ברוך השם, מאמין בשם והכול, אין בעיה, אבל

איך כאילו הם חיים בסרט הזה, כאילו?

אין לכתב משהו. הדרוזי יורד, אני אומר לו, תגיד לה, תגיד לה משהו.

הוא אומר לה, תשמעי, מה, את אומרת השם וזה, חבר שלי רצה לדעת, כן, אתם סילפתם את התור הזה. מה, למי הם מתפללים?

לא?

למי הם מתפללים? מה ש�ן, הוא הציק לי.

למי הם מתפלל, השם ירוג את החיילים, ירוג?

מה זה זה? אני לא מבין, כאילו.

לפני שאני עובר את המחסור, קופצים עליך, רגע, אם השם איתכם תחסנו אותם פלסטינאים,

היה היא אומרת השם יחסל את החיילים? מה זה פה?

אני לא מבין, כאילו, אני... באמת לא בסדר.

יש בעיתון החדש שהוצאנו,

אתה שומע?

שופר ניוז הנוכחי שעומד לפני, הם מוכרים את אימאם.

זה האימאם

של הקהילה המוסלמית באיטליה, שיח' אבדול חאדי פלאזי.

הוא מזהיר בשיחה מיוחדת לשופר ניוז,

הוא אומר שכל אלה שם,

רבים מהם בכלל לא שומרי דת, מסלפים את הדת

ומשתמשים בשמות של שיח'ים כשהם לא יודעים בעצם שום דבר.

הוא אומר שלהתאבד זה אסור על-פי הקוראן בכלל.

הוא אומר שאלה שמתאבדים יורשים גיהינום

משתי סיבות. האחד, שהם הרגו את עצמם, שהתאבדו.

דבר שני, שהם הורגים חפים מפשע. על-פי הקוראן זה אסור.

וכל ההבטחות שמרציחים להם שם,

הוא אומר, חבל על הזמן.

אבל מה לעשות,

הם מאמינים גם כן באותו אלוקים שאנחנו מאמינים.

אבל הם חושבים

שהם צודקים.

מה לעשות?

אנחנו יודעים בדיוק איך צמחה הדת הזאת ובאיזה זמן.

לפני 1,300 שנה,

על-ידי מוחמד,

כשהוא היה עם הארץ.

תודה רבה. Thank you.

כן, שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני גר באלעד.

אני שומר תורה, מניח תפילין, מתפלל כמה שאני יכול,

אבל יש שני דברים שכל כך מציקים לי ביישוב עצמו.

א',

אני שמעתי בקלטת שלך,

אני שומע הרבה קלטת שלך,

ושמעתי בקלטת

שאתה אומר שאצל החרדים,

כשמוצאים אצלם איזה משהו,

אז זה 10 או 20 או 30. כך אתה אמרת בקלטת.

אצלנו אנחנו 15,000 תושבים, מתוכם אולי 8,000-9,000 חרדים.

אני אומר, כתוב בתורה, דרך ארץ קדמה לתורה.

כשאשתי עולה לאוטובוס,

וזה לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש, אם שלושה ילדים קטנים,

אף אחד מיושבי האוטובוס לא קם לתת לי לשבת.

אז אני שואל, איפה הדרך ארץ פה?

זו שאלה ראשונה.

השאלה השנייה,

יש לי שני ילדים. אחד לומד בפתח-תקווה, בבית-ספר של ש״ס, בנאות-מרגלית,

ואחד, מכיוון שיש לי טלוויזיה בבית,

אז לא רוצים לקבל אותו לרשת החרדית, עוד ילד קטן.

אז הכנסתי אותו לגן של חב״ד.

אני אומר, במקום לקרב אותי לתורה,

אולי דרך זה אני אוציא את הטלוויזיה מהבית,

מרחיקים אותי, נותנים לי לנסוע עם הילד מרחקים לגנים ולבתי-ספר,

עם שני הילדים.

מה התשובה שלך?

קודם כול, אשתך הולכת בצניעות?

לא. לא. הולכת בצניעות, מה זה צניעות?

צניעות חילונית.

כן, כן.

כן.

בכל אופן,

אם היא עולה לאוטובוס של חילונים, קמים מפניה?

קמים?

כן, עם ילדים קמים, למה לא? מי קם?

מי שצריך לקום. מי צריך לקום? הם רואים עם איזה אישה רואה אותה עם שני ילדים, אומרת לה, בואי, היא דיברת, תשבי.

הבנתי. אם עולה אישה עם ארבעה ילדים, אשתך צריכה לקום מפניה?

אשתי, אם היא לבד, היא תקום.

ואם היא לא לבד, אם היא שלושה והיא עלתה עם ארבעה, מי צריך לקום?

מי צריך? מאיפה אתה הבאת את ההלכות האלה, מי צריך לקום, מי צריך לשבת?

אם אני רואה אישה... אתה רואה, החלטת, אתה, שולחן ערוך שלך.

אבל מי אמר שצריך לקום?

לא צריך לקום, אז מה צריך לעשות? לשבת?

בטח, יושבים, אסור לעמוד באוטובוס.

יש להם עומדים אבל.

נכון, אלה שבאים מאוחר, עומדים. נו. אלה שבאים מוקדמים.

אז לא צריך לקום. תלוי. למה לקום? מה שתלוי מתייבש, אבל כבר רב. יושב שם בן אדם,

שהוא יושב, הוא אדם מבוגר, הוא יושב שם,

אני לא מדבר איתך על אדם מבוגר, אני מדבר איתך על בחורים בני 17-18. לא מדבר איתך על אדם מבוגר. זאת אומרת, 17, אם בשמונה עשרה, 17 קם מבני שמונה עשרה.

גם אצל החילונים זה ככה?

בודקים תעודות זהות בכניסה מיושב ראשון? מחליפים לפי הגיל?

לא.

אבל אתה רוצה לראות את הדופי בזה שלא קמים עם פניה וכו', טוב.

דרך ארץ, אתה אומר,

נגיד.

אבל זה עניין שנתון למשא ומתן, מה נכון ומה לא,

וכל אחד יעסק לפי הבנתו.

2. לגבי אי-קבלת הילדים שלך למוסדות,

בגלל שאתם מחזיקים את הטלוויזיה בבית,

זה מוצדק מבחינת המוסד,

כיוון שהם לא רוצים שהבן שלך ייכנס

עם כל מה שהוא רואה שם ויספר לילדים.

אם הוא יספר לילדים,

אז ילדים מושפעים.

אז איך כבוד הרב מסביר את זה שבבית-ספר של שס בפתח-תקווה בני עוד מרגלית כן מקבלים אותו ושם לא מקבלים אותו? ואני אגיד לך למה לא מקבלים אותו,

כי באלעד יודעים שאם הוא לא יבוא, יבואו עוד 20. כי שם כולם חרדים.

אבל בפתח-תקווה יש גם חילונים וגם חרדים.

בגלל זה הם מקבלים אותו בפתח-תקווה, ובאלעד הם מנצלים את זה שכולם שם חרדים וכולם שם דתיים, ואם הבן שלי לא יקבל, יתקבלו עוד 20 כמוהו.

לא, זו לא הסיבה.

בפתח-תקווה פשוט מאוד ממומנים על-ידי הממשלה, והממשלה לא נותנת את ההגבלות האלה והאפשרויות האלה של מוסד פרטי,

שיכול להחליט איך הוא רוצה לקבל את התלמידים,

ולכן יש שינוי בין פתח-תקווה לאלעד.

דבר נוסף,

אמרתי שמבחינת המוסד, מוצדק מבחינתו לא לקלקל את הילדים ואת האווירה של בית-הספר,

בגלל שאתם מחזיקים את הטלוויזיה.

אין טענה נגדכם, אבל יש טענה כנגד החינוך.

כיוון שרוצים חינוך מסוים תורני,

וההורים האחרים לא מעוניינים שילדיהם ישמעו על כל מיני תוכניות

כאלה ואחרות,

לכן הם לא מעוניינים שאם יקבלו את הילד שלך יתרוקן פשוט המוסד.

אז אני רוצה לחדש לך שיש אנשים,

איך אתה קראת לזה קומבינטורים?

יש שם אנשים שכן יש להם טלוויזיה בבית וכן הם מקבלים אותם לגבי-הספר.

אז יש כאלה שהצליחו להסתיר את המידע הזה מפני בעלי המוסד, ולכן הילדים שלהם שם, נכון, אתה צודק, יש קומבינטורים.

נכון.

אני מציע לך,

אם הטרחה קשה עליך להתרחק כל כך מביתך ואם אתה חס על חינוך ילדיך,

תוותר על הטמבלוויזיה הבלתי-חינוכית

כדי שילדיך יהיו מחונכים טוב יותר.

מה הבעיה?

גם בלי מוסד, טמבלוויזיה, זה לא טוב.

הבנת, יוני?

תוותר פשוט על הטמבלוויזיה.

ואם אשתך תלך בצניעות,

והיא תלך,

באמת תראו שקשה לה לעמוד או משהו כזה,

אני מאמין שיהיו אנשים טובים שיקומו מפניה.

הבנת?

תודה.

תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

קודם כול, אני שמח להיות פה.

אני נהנה מאוד מההרצאות שלך,

שומע אותך בקלטות,

אבל אני לא חושב שזה עוזר הרבה.

לא בשבילי, חס ושלום.

מה שרואים בחוץ,

עם ישראל מאוד מאוד קשה להם.

אתה עושה הרבה, ברוך השם שיש אחד כמוך.

אבל זה לא עוזר.

אני שומע את הגלצות שלך מאוד מלפני שתיים או שלוש,

לפני 20 שנה.

מה לא עוזר? מיליון מעלי תשובה זה לא טוב.

מיליון מעלי תשובה ב-20 שנה.

זה טוב מאוד.

אז מה צריך? שיהיה עוד 5 מיליון עוד 100 שנה? לא, אני אגיד לך למה זה טוב מאוד,

כי מעולם לא היה דבר כזה.

בכל התקופות, אפילו שהיו נביאים בעם ישראל, לא היה דבר כזה.

אתה מבין מה זה? בדור כזה שפל, שהוא נמוך מאוד,

מרוחק מאוד,

עם כל המתירנות וכל מה שיש, ומתוך זה יכולים לנצל כמויות כאלה של בני אדם.

אם מדיסק אחד היא עוזבת את הכדורגל שיפתח חייה,

והיא מגיעה להכרה והולכת ללמוד תורה וכו',

חביבי, זה טוב מאוד. בשמים רוקדים בשמחה מזה.

כבוד הרב, אני לא יודע אם היית בחוץ בחג הזה,

כמו שאומרים,

חג המנגל.

חג הנפנף.

בדיוק.

אני לצערי הייתי צריך להיות, לא משנה, במסיבות אישיות או אחרות,

וחרה לי.

לא רוצה חד ושלום לקטרג על עם ישראל,

אבל המצב לא טוב.

אולי הרב יכול לעשות משהו בעניין,

חוץ מהמשאיות או משהו, אבל אני חושב... אני עובד על טיווי עכשיו, טיווי. לא, בדיוק עשיתי.

הרב,

טלוויזיה זה דבר מאוד קשה.

אולי תהפוך את זה לדבר חיובי. הנה, תראה, לקחתי עיתון, העיתון הזה נקי.

אין בו שודים, אין בו רציחות,

אין בו מעשה זה, אין שום דבר רע. אין רכילות לשמה, זה לא צהוב.

דברים טובים, דברים שמסבירים, אתה מבין, מה המצב, מה ניתן לעשות.

ככה אני רוצה לעשות טיווי, שיהיו בו שיעורי תורה, שיהיו בו דברים, שיהיו בו הסברים,

שיהיה

קירוב לבבות.

אני עובד על זה, השם יעזור שאני אצליח.

בעזרת השם.

הרב, אם אפשר לקבל רק ברכה לאחותי,

לזרע של קיימא. שמה?

אהובה,

לובה, בת ריטה.

כן. שומרת מצוות.

ברוך השם יתפספים. כל היושב-ראש. השם יזכה אותה, בעזרת השם יתברך.

הזרע חי וקיים מהרה. אמן.

כן.

רגע, רגע.

כבוד הרב, שלום.

אני נשואה כארבעה חודשים,

ובעלי, ברוך השם, חזר בתשובה מהקלטת שלך לפני שנתיים וחצי.

נכון להיום הוא עובד נורא קשה,

והוא בקושי קובע את עצים לתורה.

לפי מה שאמרת בהתחלה,

אז אם נגיד את הגיל שלו,

אז אולי, אולי הוא כבן שנה, והיום הוא כבן 25. ארבעה חודשים אני מחפשת עבודה כדי לשלוח אותו

לישיבה אם כבר דיברת על רבי עקיבא וכל הדלתות סגורות בפניי. אם את יכולה לברך אותי שאני אתקבל לעבודה. כן, מה שמך?

זה סרט מתאים לך עכשיו.

מה שמך? דקלה בת אורנה.

דקלה בת אורנה,

השם יזכה אותך שבעלך יישב אוהלה של תורה ותבנו בית נאמן בישראל.

כן. בכבוד, תקרין. לא, לא, לא. אם תשמר על הכללים, לא יקרה לך שום דבר רע. כן, אבל הכללים הם נוקשים מאוד.

החיים גם כן נוקשים, אתה יודע?

צריך לקום, צריך לעבוד, צריך לנשום. אתה יודע מה זה לנשום?

זה מרעיש, אה?

אם זה היה ברעש שאני עשיתי עכשיו,

אתה היית משתגע,

מאלה שיושבים לידך ונושמים.

כל אחד היה עושה לך.

רק בקדוש ברוך הוא עשה את זה חרישי, בלתי נרגש.

אבל אם הוא היה רוצה לעשות קשה,

וואי וואי, היית סוחב יותר חזק.

אתה לא מאמין? תשאל חולי אסתמה.

הקדוש ברוך הוא לא עושה שום דבר לרעה, הכל לטובה.

אנחנו הטיפשים שעושים את הרעה לעצמנו.

נוקשים, אתה אומר לו, אה?

בגלל שאתה רוצה לנסוע בכביש לא לשלם בזמן?

תדע, יש כללים.

הכללים נועדו לטובתך.

קיים אותם מולך קל, קל, קל.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-777779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר