לתקוע מסמר

קלטת אודיו מס' 372 - לתקוע מסמר

מי נחשב כמת?

מקטע 1 : (05:50)

צהריים טובים, בעז"ה נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח. נמצאים שבועיים לפני ר"ה - יום הדין, וצריך אדם לעשות חשבון נפש מה עשה בשנה האחרונה, מה היו ההישגים הרוחניים שלו, ומה היו ההפסדים הרוחניים שלו, משום שבעוד שבועיים צריך לעמוד לדין ונקבע מי יחיה מי ימות, מי ירעב ומי ישבע, מי יהיה בריא ומי יהיה חולה, הכל נקבע ביום הדין בר"ה. וראה זה פלא שנה עוברת ועוד שנה, ומעטים האנשים שמשתנים לטובה בצורה ניכרת ומשמעותית. וכתוב שביום הדין נפתחים שלשה ספרים - ספרם של צדיקים גמורים, ספרם של רשעים גמורים וספרם של בינונים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינונים עומדים ותלויים מר"ה ועד יום כיפורים. אם ניצלו את עשרת ימי תשובה וחזרו בתשובה לחיים, ואם לאו למיתה. ונשאלת השאלה איך יכול להיות, כתוב רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, ואנחנו לא רואים בבית הכנסת בר"ה אנשים נופלים מתים, כתוב שרשעים לאלתר מתים, אז מה קורה פה? מה המשנה אינה מדייקת? אלא אומר הרמב"ם ואומר הרמב"ן כולם נגזרים למיתה אכן, אבל צריך לדעת מה זה מיתה. יש מיתה שאנחנו מכירים, רגילה, הסתלקות מן החיים, אבל יש מיתת שנים, שאדם לא מרגיש שהוא חי אבל בעצם הוא מת. מה פירוש? ממיתים לו שנים. לדוגמא אדם היה צריך לחיות עפ"י מה שקצבו לו שמונים שנה, אחרי בר מצוה הוא עשה כמה עבירות ולא חזר בתשובה, ונגיד שהעבירות האלה חייבות בעונש מיתה, אז מחליטים שמורידים לו ביום הדין שלש שנים מחייו, אז כמה נשאר לו לחיות? 77, הוא עדיין חי אבל הוא כבר מת שלש שנים, שנה הבאה הוא לא חזר בתשובה, הורידו לו שבע שנים, שנה שלישית - הוא היה צעיר מידי, היה לו אופנוע, רררר... לא היה לו זמן לתשובה, אז הוא נסע ממקום למקום, נסעו לו עוד 12 שנה. וככה עד שבן אדם פתאום נפטר בגיל 32, כולם שואלים מה קרה? בחור צעיר, גבר, מה? איך? חושבים שהוא לא מת בגלל ימי הדין, חושבים שזה היה תאונה שגרמה, או המחלה, או הנפילה, או החלקה, לא! כל ר"ה נגזר דינו למיתה וירד לו סך שנים מחייו. לכן כתוב: רשעים לא יחצו ימיהם, מה פרוש לא יחצו ימיהם? אם מגיע לאדם לחיות 80 שנה, כמה זה מחצית? ארבעים, לא יחצו, זה לא יגיעו אפי' למחצית - לארבעים, בגיל 32, 24, 27 הוא נפטר. למה הוא נפטר עכשיו? לא בגלל המקרה הזה שקרה, בגלל שכל שנה הורידו לו בגזר דין של ר"ה שרשעים גמורים שלא חזרו בתשובה על עבירות שבידם - מיתה. כמה מיתה? X שנים, עד שלא נותר לו שנים. זה סוג מיתה אחת. ויש מה שאמרו חכמים: עני חשוב כמת, אז נגזר על בן אדם שיהיה עני וזה נחשב לו מיתה. חשוך בנים חשוב כמת. לא זוכה להביא ילדים - חשוב כמת. מצורע - חשוב כמת. סומא - אדם שנסתמא - לא רואה - חשוב כמת. בעל ייסורים - חשוב כמת. ואדם שנגזר עליו ייסורים במשך השנה והוא סובל, לא משנה ממה, אם זה מחובות, מצרות, מבעיות, ממחלות, מכאבים, כל זה בחשבון של היסורים שחשוב כמת. ז"א אין דבר כזה שאדם נמלט מן הדין, אלא מה? אנחנו מתרגלים, מתרגלים. וככה עוברים כל הזמן הימים, שנה אחר שנה עד שיום אחד נפקדים מן העולם ופה מתחיל הסיפור האמיתי, עכשיו עושים סיכום של כל ימי חייו, ובכן ז"א שכל אדם צריך לדעת שבסוף יערכו לו את החשבון, אתם יודעים, יש סופרמרקט, נכנסים לבפנים, נותנים לך עגלה בכניסה עם חמש שקל או בלי חמש שקל, ואתה מסתובב, מה שאתה רואה במדפים ומצא חן בעיניך אתה שם בעגלה, שם שם מסתובב שעה שעתיים אף אחד לא אומר לך כלום. אבל בסוף מגיעים לקופה, מה קורה כשמגיעים לקופה? מגיעים לקופה - יש חשבון. טוטאלי. ואז אם אדם לקח בהתאם למה שלקח צריך לשלם. אם אדם חי בעולם הזה וחושב שבסוף הוא יגיע ולא ישלם הוא טועה. מהסופר אפשר ללמוד את זה.

מדרגת המתחזק בדור נרפים

מקטע 2 : (02:10)

כתוב אם ראית דור שמתרפים מדברי תורה עמוד אתה והחזק בה ואתה נוטל שכר כולם. כל המציאות של הבריאה, כל מה שנברא העולם זה בשביל התורה. "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מה זה ראשית? זה התורה. ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, ז"א הבריאה כולה בראשית - בשביל ראשית זה התורה נברא השמים והארץ. וה' אמר, "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" בלי תורה אני לא מקיים את העולם. נמצא שכל הבריאה בשביל התורה. מי שמתחזק בדור שכולם מתרפים בו, מי שמתחזק בדור שכולם מתרפים בו הרי שהוא מקיים את כל העולמות כולם, כי כל הבריאה וכל הגלקסיות קיימים בזכות התורה. אם הדור מתרפה ולא לומד, ובא בן אדם ומחזיק בתורה נוטל שכר כולם. למה הדבר דומה, יש תקרה פה, ובונים כרגע את התקרה, ומבקשים מאנשים לתמוך בידיים את התקרה, וכמה מורידים את היד, ואחד ראה שמורידים, עשה אאא... החזיק חזק חזק חזק, מי החזיק את התקרה עכשיו? הוא. הוא נוטל שכר כנגד כולם, הם התרפו - הניחו את ידם, מי עדיין מחזיק? כל העול עליו, הוא יקבל שכר של כולם, ולא עוד, הוא יקבל יותר שכר כי הם גרמו לו לנסיון הזה שיצטרך להפעיל יותר כוחות כנגד כל הזרם של העוזבים יקבל עוד שכר כנגד כולם. ז"א אם ראית דור שמתרפים בו מדברי תורה עמוד עתה והחזק בה ואתה נוטל שכר כולה. המשך במקטע 4 - 6

כיצד יורש אדם חלק חברו בג"ע?

מקטע 3 : (02:12)

כתוב שלכל אדם יש חלק בגן עדן ויש חלק בגיהינום, בכל מקרה לכל אדם מאיתנו ולכל אשה יש חלק בגן עדן וחלק בגיהינום, אם זכה נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, אם לא זכה - נוטל חלקו בגיהינום וחלק חברו. מה זה פה, מחלקים חלקים של חברים? אם אתה בא ומוכיח את חברך ואומר לו, מגיע לך גן עדן, תניח תפילין, תשמור שבת, תלך לשיעור תורה, תקבע עיתים לתורה, אתה אומר לו, מגיע לך, תורה זה ירושה - "מורשה קהילת יעקב", יש לך ירושה, אברהם יצחק ויעקב האבות הקדושים הורישו לנו ירושה גדולה, זרע אברהם יצחק ויעקב, בא ותזכה, הוא לא רוצה לזכות, ואתה רצית לזכות אותו בגן עדן והוא ויתר, החלק שלו שמגיע לו - אתה נוטל אותו. מי שמוכיח את חברו לקיים מצוות והוא לא מקבל לעשות, מוותר, אתה אומר לבן אדם הנה מגיע לך מאתיים שקל פה, הוא אומר לא רוצה, עזוב אותי מזה, לא רוצה לא מעוניין. לא מעוניין קח, זה שלו הוא מוותר על זה מפקיר את זה קח. אדם שמפקיר את חלקו בגן עדן, מי שמוכיחו ורוצה לתת לו באמת את הגן עדן זוכה בחלקו שלו שמגיע לו פלוס חלקו של חברו, וכן הפוך, יורש גיהינום שלו ושל חברו. ז"א כיון שחברו לא מגיע לו גיהינום, כי הוא הוכיח אותו לטובה שיהיה לו גן עדן, בא עם החלק של חברו שהוכיחו שהרי גם לו יש חלק בגיהינום אם הוא לא יהיה בסדר, אבל הוא היה בסדר, מי יקח את הגיהינום שלו? אותו אחד, חוץ מהגיהינום שלו יש לו את הגיהינום של חברו. איזה החלפות. אדם יכול לזכות, אתה רואה דור שמתרפים, אתה יכול לזכות - ליטול שכר כנגד כולם.

במה זכה אברהם יותר מכל הדורות?

מקטע 4 : (01:43)

במה זכה אברהם אבינו יותר מכל הדורות? כתוב מאדם הראשון ועד נח עשרה דורות שהיו באים ומכעיסין לפני הקב"ה, מנח ועד אברהם עשרה דורות שהיו באים מכעיסים לפני הקב"ה, עד שבא אברהם אבינו נטל שכר כולם. למה? כולם עבדו ע"ז, היחידי שבא והרים את כבודו של הקב"ה בעולם והקנה לו שמים וארץ זה אברהם אבינו. מה הוא נטל? שכר כנגד כל הדורות, עד שהקב"ה אמר לו "והיה ברכה" אתה תהיה מקור הברכות, "ונברכו בך כל גויי הארץ" אברהם מברך - כולם מתברכים, וכולם מברכים בשמו של אברהם, הוא הפך להיות מקור הברכות, הקב"ה הוריד את הברכה מן השמים, שם אותה על אברהם אמר אתה מקור של ברכה. נטל שכר כנגד כולם. מה הוא עשה? מה עשה אברהם אבינו? זיכה את הרבים, גייר את הגרים. מה עשתה שרה? אותו דבר - את הנשים. ואת הנפש אשר עשו בחרן דשעבדו לאורייתא, קרב אותם לתורה להכרת הרוחניות שהקב"ה קיים בעולם ומנהיג לכל הברואים, זה מה שהוא עשה. בזה הוא זכה לכל. אבי האמונה בעולם כולו. כל המאמינים בעולם בזכות אברהם אבינו, זה אדם יחיד ובודד. אבל הוא הבין - יש בורא לעולם צריך לפרסם את שמו בעולם. הנה רואים - אם אתה רואה דור שמתרפים עמוד אתה והחזק בתורה ואתה נוטל שכר כנגד כולם,

שאננות באלול (משל יפה)

מקטע 5 : (03:01)

חודש אלול, שבועיים לפני יום הדין הרבה אנשים מתרפים ולא מתכוננים ליום הדין, הרבה אנשים בשאננות, אולי קמים לסליחות, אולי עושים משהו - כן, אבל זה גורם לשינוי מהותי בחייהם? יכול להיות שהם באים לבית הכנסת והם אומרים: "אדון הסליחות, בוחן לבבות, גולה..." זה כמו אחד אומר: איזה יופי לי, הרגתי את חברי... על כל העבירות הוא שר, אה, אדון הסליחות, בוחן לבבות, גולה עמוקות, דובר צדקות, אין אצלו שקר, הוא רואה בדיוק מה עשית כל השנה, אתה צריך לפחד, תנתננתננננ... גומר חצי שעה-שעה הולך הבייתה מבסוט עשה סליחות, מה סליחות? אחד אומר לחבר שלו, תשמע, אני ממש מצטער שלא החזרתי לך את החוב, אני ממש מצטער ממש מצטער, ביי, הולך. טוב מה עם הכסף? אתה חייב לי כסף, שום דבר. בא למחרת עוד פעם, שר לו עוד פעם, אני חייב לך את החוב, אני מכחיש אותו בכלל, לל... ביי, מה עם הכסף? לא מחזיר. כל יום שר מחדש ולא חוזר בתשובה, אז מה זה שווה? בחודש כזה שיש רבים לצערנו הרב שמתרפים מי שעומד ומחזיק וחוזר בתשובה ומתקרב לבורא ומקבל על עצמו קבלות נוטל שכר כנגד כולם. זה סוד גדול יהודים יקרים, צריך להתאמץ עוד יותר, למה? הרווח גדול. הרבה אנשים מזומן להם הרבה שפע, חודש אלול זה "אני לדודי ודודי לי" אני לדודי - כפי שאני אהיה לדודי - הקב"ה, ככך יהיה דודי לי. זה הזדמנות, הקב"ה ממציא את עצמו לפני בניו, ואומר הנה אני קרוב אליכם עכשיו יותר משאר ימות השנה, בואו, קדימה, תתקרבו. אם אנשים נשארים שאננים בתרדמת כמו שהיו במשך כל השנה פלוס סליחות שהולכים לנגן וחוזרים, חצי מנמנמים חצי ערים, מה עשינו? חודש אלול, חודש שיכול לעורר את הבן אדם, אלול ר"ת אני לדודי ודודי לי. אז צריך לבוא ולהתקרב לבורא יתברך ולנצל את ההזדמנות. אם אדם לא עושה את זה - מפסיד. אבל מי שעושה באותם ימים ומנצל אותם, אשריו למה שהוא יכול לזכות. והנה בואו נראה.

במה זכו הכהנים והלויים? 

מקטע 6 : (02:45)

המשך אבל מי שעושה באותם ימים ומנצל אותם, אשריו למה שהוא יכול לזכות. והנה בואו נראה. כתוב ביחזקאל הנביא פרק מ"ד: "והכהנים והלויים אשר שמרו את משמרת מקדשי בטעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני" דוקא הכהנים והלויים ששמרו את משמרת המקדש, מתי? כשטעו בנ"י, אז דוקא המה יקרבו לשרתני, בזכות שהם התחזקו בשעה שאחרים טעו, הקב"ה קרב אותם לשרת אותו במקדש. אתם שומעים? אדם יכול לזכות למעלה שלא היה מגיע אליה כלל וכלל, אבל אם הוא יעשה מעשה או מעשים והשתנות בשעה שאחרים נרפים יכול לעלות מדרגה, זה כמו בצבא לדוגמא, יש איזה פעולה, כולם מנסים להתחמק, אחד יוצא ומחליט שהוא רוצה ללכת במסירות נפש ומצליח ומקבל העלאה בדרגה הרבה לפני הפז"מ שלו, לפני הפרק זמן שהוא צריך לעלות בדרגה. מה גרם? אחרים נרפו והוא עשה, אוטומטית הוא מקבל שכר יותר. גם בחירת שבט לוי היתה בשעה שעמ"י התרפו בעבודת ה', כמו שכתוב "ויאספו אליו כל בני לוי", היה עגל, נכשלו בעגל, מי נאסף אל משה רבינו? מי לה' אלי "ויאספו אליו בני לוי", מה זכו? שעבודת הקרבנות נלקחה מהבכורות, שעד אז הבכורים בישראל היו מקריבים קרבנות, נלקחה מן הבכורות ונמסרה ללויים לשרת את ה' בבית המקדש באהל מועד. מי גרם? עוד פעם, אחרים לא עשו, אתה קמת ועשית - נוטל שכר כנגד כולם. זה סוד גדול ביותר. אשה שנמצאת בסביבה שלא הולכים עם כיסוי ראש, והיא קמה ומתחזקת ושמה כיסוי ראש - כנגד כל הנרפות - היא תקבל שכר לאין שיעור ואין ערוך. גבר שלא מתבייש במקום שאחרים מתביישים ונוטל על עצמו עול מצוות והולך עם כיפה וציצית ועושה את רצון הבורא - מקבל שכר כנגד כולם. אדם שלומד בשעה שאחרים רצים לעבודה ומחפשים את הלירה והוא יושב ולומד ובוטח בה' - נוטל שכר כנגד כולם. והקב"ה משלם בגדול בגדול.

משה ועצמות יוסף

מקטע 7 : (02:34)

והקב"ה משלם בגדול בגדול. איך כתוב על משה רבינו? חכם לב יקח מצוות, כשעמ"י יוצאים ממצרים הם נצטוו לקחת את עצמות יוסף ככה הוא ציוה אותם, ומי מתעסק בעצמות של יוסף להעלותם? משה רבינו. מה עשו כולם בנ"י באותה שעה? מילאו את החמורים שלהם בכסף וזהב, "ושאלה אישה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב" כולם אוספים כסף וזהב בציווי ה', בציווי ה'. ממלאים חמורים, מעמיסים אותם כסף וזהב, מה עושה משה רבינו שהיה יכול גם למלא? שום דבר. מתעסק בעצמות יוסף להעלותם. הקב"ה לא שילם לא? בטח שילם לו, אף אחד לא מפסיד ממצוות. קודם כל הוא חכם לב כי הלב שלו הוא לב של חכם והוא לקח מצוות כי לעוה"ב לוקחים רק מצוות, אבל האם ה' בגלל זה יקפח את שכרו של משה רבינו? משה רבינו לא חושב על כסף בכלל, מנהיג הדור לא חושב על כסף. מה עשה הקב"ה אחרי שהוא שבר את הלוחות הראשונות הוא נצטווה לעשות לוחות שניות, פסול לך, והקב"ה בתוך האהל שלו הצליח מחצב של סנפירינון שזה אבן יקרה הרבה יותר מזהב, ואמר לו ממנה תעשה את הלוחות השניים והפסולת שישאר ממה שאתה מסתת - לך, פסול לך, הפסולת לך, ומזה נתעשר משה רבנו עושר גדול. הקב"ה לא מקפח, לא צריך להתרוצץ, לא צריך לצאת לעבוד, בתוך האהל ה' יצמיח לו את הכסף, עד הבית כמו שאומרים יביא לך את הפרנסה, אבל זה כשאתה חכם לב ולוקח מצוות, אז גם עולם הזה יהיה לך ודאי, אבל עיקר העיקרים זה עולם הבא? הרי אנחנו כולנו בדרך החוצה, ומה שאדם אוסף זה מה שנשאר, כל מה שאדם אסף פה נשאר לאחרים, אז לכן אדם צריך ליתן דעתו איך עכשיו בחודש אלול הוא דואג שמצבו ישתנה לטובה והוא יוכל בעז"ה לעבור את הדין לחיים טובים ולשלום. עכשיו זה לא רק לשנה הבאה, אפשר ע"י תשובה אמיתית וקבלות שאדם יקבל על עצמו ע"י זה יוכל האדם למחוק את כל השנים שעברו שלא היה בסדר ואפי' גלגולים קודמים שלו.

איך לדעת אם אני אהוב בשמים?

מקטע 8 : (01:41)

קחו רק סגולה אחת לדוגמא, כתוב: "כל מי שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו", אתה רוצה לדעת אם ה' אוהב אותך או לא? תסתכל אם אוהבים אותך בני אדם, אם אוהבים אותך בני אדם - רוח המקום נוחה ממך, מרוצים ממך? אתה אדם חיובי, אדם טוב, אנשים רוצים להיות בסביבתך, בחברתך, אתה פועל למען החברה, כולם אוהבים אותך, דע לך והיה בטוח שרוח המקום נוחה ממך - הקב"ה אוהב אותך. אבל אם אתה מסתכסך עם כולם, רב עם כולם, לא מסתדר עם אף אחד, אף אחד לא רוצה להיות בחברתך, תדע שמצבך בדיוק אותו דבר גם למעלה. וזה בידינו לשנות, להיות יהודי טוב - לא בעיה אם רוצים, אבל לא הרבה רוצים. רוצים אבל רוצים שכולם יכנעו תחתיהם, לא שהם תחתם. רוצים, רק הגאוה מפריעה, הכבוד, החשיבות, אני? אני יעשה לו? שהוא יעשה לי. אני? מה פתאום, אני אתן לו לעבור לפני בתור? שיחכה. אני? מה פתאום אני? הכל לא אני, הוא הוא אה אה... אני? אם בן אדם חי כך ככה מתייחסים אליו גם. מי רוצה להיות בחברתו? כולם בורחים ממנו. אבל אם בן אדם חיובי, עוזר, תומך, מוותר, מדבר בנחת רוח, בסבלנות, אוו כולם רוצים להתקרב אליו, וזה אחד מהדברים שהמשנה אומרת: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו",

סגולה למעבר בדין 

מקטע 9 : (03:24)

כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו - עוד סגולה. אם אדם מעביר על מידותיו, ראוי לכעוס, מישהו באמת הכעיס אותו על לא עוול בכפו, ראוי היה לכעוס עליו, ולא כועס, הוא מעביר על מידותיו, אומר זה גזירת ה', אם שלח לי את הבן אדם הזה שיצער אותי זה גזירת ה', אני לא אתפתה, אני לא אתפתה! היה אחד מסופר, אנחנו קרובים לסוכות, מסופר באחד שהיה מקפיד מאד על אתרוג מהודר, מקפיד מאד על אתרוג מהודר, ושנה אחת לא הזדמן לו אתרוג מהודר, הוא היה מוכן לשלם כל מחיר על אתרוג מהודר, שנה אחת לא הזדמן, עד שהזדמן בסופו של דבר איזה אתרוג - ביקשו עליו מחיר אסטרונומי, בלית ברירה, מה הוא ישאר בלי אתרוג מהודר? הלך ומכר את התפילין שהוריש לו אביו שהיו חשובות בעיניו מאוד. אבל תפילין יש אפשרות לעשות אחרי זה, אפשר לקחת מחבר ולהשאיל, אתרוג צריך משלו, "ולקחתם לכם" אז מצוה עכשיו קודמת, מצוה זו עוברת, הלך מכר את התפילין. אשתו שמעה שהוא מכר את התפילין בשביל האתרוג, לא פחות ולא יותר לקחה את האתרוג לפני החג ונתנה בו ביס, פסלה לו אותו. מה עושה אחד כזה? אמר לקב"ה רבש"ע לא אכעס, אני לא אכעס, נסיון - אני לא אכעס, לא אתרוג ולא תפילין, "תולה ארץ על בלימה" שמים וארץ עומדים בזכות בלימה של אדם כזה באותה שעה. אדם שבולם את פיו בשעת מריבה - מקיים עולם. תולה ארץ על בלימה. זה נקרא מעביר על מידותיו, היה ראוי לכעוס או לא ראוי? לא כועס. ז"א אם בן אדם מעביר על מידותיו, מישהו חייב לו כסף, מוחל לו על משך הזמן, מוותר, לא מקניט אותו ועוד כהנה וכהנה דוגמאות, כל מה שאדם מעביר - מעבירין לו על כל פשעיו כי הקב"ה מודד מידה כנגד מידה. מי שמקפיד על אחרים מקפידים עליו מן השמים. מי שלא מקפיד - מידה כנגד מידה לא מקפידים. אתה מעביר על מידותיך, היית ראוי לכעוס אתה לא כועס, בשמים אומרים אותו דבר, היה ראוי לכעוס עליך על מעשיך אבל כיון שלא כעסת גם אנחנו לא נכעס. ז"א סגולה גדולה מעביר על מידותיו. זה קשה אבל להתפטר מכל העוונות זה גם קשה, קשה מאד. אבל זה סגולה שאפשר להעביר. ויש עוד כהנה, העונה בקדיש אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו, ויש עוד ועוד ועוד ועוד, אבל מה? מי לוקח את זה כפרויקט בשביל להשתחרר מכל העוונות, זה הנקודה, מי לוקח את זה כפרוייקט.

איך להחליף יצר ביצר (הרב שך)

מקטע 10 : (02:09)

אדם צריך לדעת שיש אפשרות לפרוק את הכל, אבל מה, יש יצה"ר, ויצה"ר אומר לא, אם תשתוק לו - הוא יעשה עוד יותר גרוע, אם תוותר לו הוא לא ישלם בסוף בכלל, אם אתה לא תענה לו עכשיו מחר ידרכו עליך, הכבוד שלך יפגע ואחרי זה ככה ויזלזלו בך אנשים, מה זה? אתה חייב לחסום את זה מיד, וכן על זה הדרך. ומה עושים להתגבר על היצה"ר הזה שמתחדש בכל יום על בן אדם בשביל להטותו מדרך התורה? מחליפים יצר ביצר. איך מחליפים יצר ביצר? פעם בא מלמד מתלמוד תורה לרב שך זצ"ל, ואמר לי כבוד הרב יש לי תלמיד אחד מה זה עקשן, מה זה, אין לו יצר הטוב בכלל, רק רע כל ה יום. אמר לו הרב שך, נכון, אין יצר הטוב עד גיל 13, יש רק יצר הרע, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, עד מתי? עד גיל 13, רק בגיל 13 כשאדם נהיה בר מצוה בא לו היצר הטוב, עד אז יש לו יצה"ר, אמר אז איך אני אשתלט עליו? אמר לו גם כן עם יצר הרע. איך עם יצר הרע? אמר תן לו כבוד, כבוד זה של היצר הרע, תן לו תפקיד, תגיד לו אתה תהיה אחראי על הילדים, אתה תהיה ככה, תכבד אותו, תגיד לו אוה, איזה יופי איך אתה מקשיב, תן לו כבוד, תן לו תפקידים, תן לו זה, זה גם יצר הרע, זה מרומם את הבן אדם, זה נותן לו גאוה, זה נותן לו כבוד, אבל עם היצר הזה תפטר מהבעיה היותר חמורה. וככה - אדם כועס, תגיד לו זה לא לכבודך, איך רואים אותך אנשים, תראה איזה בזיון, רואים אותך יוצא לך פה ריר ושמה ואתה כועס ועצבני, זה מראה את החולשות שלך כמה אתה פגיע, כמה זה... זה לא יפה, לא בשבילך, הכבוד שלך תבליג, ת'זה... גם כן, עובדים על יצר הרע ביצר הרע, אבל רק ככה אפשר להשתחרר ממנו, עד יעבור זעם, עוד יום תדחה, עוד יומיים תדחה.

בזכות דקת סבלנות (מבהיל)

מקטע 11 : (02:16)

יש מעשה נורא, היה אבא אחד שלפני שנפטר ציוה את הבן שלו בני, אני מצוה אותך, כל פעם שתבוא לידי כעס תדחה אותו ביומיים, אתה חייב לכעוס, תדחה את זה ביומיים. הבן הזה שמע את העצה הזאת וזהו. נשא אשה ואחרי שהתחתנו המצב היה קשה, היה צריך לצאת למדינת הים ללכת להתפרנס, וכך היה הנוהג בימים ההם, הולך כמה שנים עובד, ואחרי כן חוזר. נתקע שמה במדינת הים 17 שנה, התכתבות עם אשתו פה שם געגועים וכו', ושלום. יום אחד הוא חוזר בהפתעה לא אומר שום דבר, עולה למעלה הביתה, פותח את הדלת בשקט ושומע את אשתו מדברת עם בחור צעיר ואני אוהבת אותך, ואומר לה אני אוהב אותך, וההוא מוציא את הסכין ובא להכנס לתוך החדר, ופתאום הוא נזכר שאבא שלו אמר תדחה ביומיים, ווי ווי וי, מה יעשה? עד שהוא מתמהמה ומנסה להתגבר ולראות מה הוא עושה עם עצמו, לשמוע לאבא שלו או לשמוע ליצר שלו, למי לשמוע, תוך כדי זה הוא שומע את אשתו אומרת לבחור, מתי יגיע אביך ממדינת הים ויראה איך גדלת, ואיך זה. הבן שלה, הבן שלו, והוא יצא ואשתו מעוברת והוא לא זכה אפי' לראות את הבן. והאמא והבן מלאים געגועים לאבא, אם לא היה שומע את עצת אביו והיה נכנס בפזיזות באותו רגע היה הורג גם את בנו וגם את אשתו. אדם לא יודע מה יכול להפסיד בשעת הכעס, זה כל מקרי הרצח שאנחנו שומעים, כן, מידי יום. זה הכעס, ומה היה מרויח אם היה בולם את הכעס, וגם כשכועסים זה לא פשוט, לא פשוט.

"לתקוע מסמר" ספור עם עצבים

מקטע 12 : (02:20)

היה אחד עצבני, מה זה עצבני, שאבא שלו יום אחד אמר לו יש לי עצה בשבילך שתפטר מהעצבים, אמר אני לא מאמין שאפשר להפטר מזה, אמר לו יש לי עצה, מה לעשות? אמר לו אתה רואה בחצר יש שמה את המחסן, אתה רואה את הדלת? כל פעם שאתה כועס תצא החוצה בריצה, קח מסמר קח פטיש, תקע מסמר בדלת. כל פעם. הסכים. ביום הראשון מרוב עצבים - 43 מסמרים. ביום השני כבר התעייף 38 מסמרים, ככה עברו שבועות עד שהגיע למספר מסמרים בודדים ובסופו של ענין לא כועס. בא לאבא שלו אמר לו אבא, התחנכתי, אני לא כועס. אמר לו עכשיו בשביל לבדוק אם באמת אתה לא כועס כל יום שיעבור ולא כעסת תלך ותוציא מסמר אחד. זה סתם עצמו מעצבן. זה המבחן אומר לו, כל יום שאתה לא מתעצבן תוציא מסמר אחד. עובר יום - מוציא מסמר, עובר יום - מוציא מסמר, אחרי שנה וחצי גמר להוציא את המסמר האחרון, גמר. אמר לו אבא - גמרנו, אני לא כועס. אמר לו אביו טוב בא עכשיו נצא לחצר, יצאו לחצר העמיד אותו מול הדלת, אמר לו מה אתה רואה? אמר לו דלת, מה יש בדלת? הוא אומר חורים, הוא אומר אתה רואה? בעצבים שלך תקעת מסמרים, אבל אפי' אם מוצאים את המסמרים חורים לעולם נשארים. אתה תוקע באנשים את הכעס, אתה יורה בהם זיקים, אפי' אם יום אחד אתה מוציא ואומר סליחה ומחילה, את החורים לא תסתום. אז תדעו - את מדברת לבעלך לא יפה, הוא מדבר אליך לא לא יפה, מדברים לילדים, ילדים מדברים אליכם, השכנים אליכם ואתם אליהם, וכן הלאה, חורים נשארים. חורים נשארים, חבל חבל חבל.

מתי עוזר ביקור בקברי צדיקים 

מקטע 13 : (02:03)

המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו, אפשר לקבל כפרת כל העוונות. אבל צריך להחליט - אם רוצים להשתנות, וזה הזמן חודש אלול עכשיו, חודש הרחמים והסליחות, ואתם נמצאים היום בטיול לקברות הצדיקים רבי מאיר בעל הנס ורבי יהונתן בן עוזיאל קדושי עליון, זה מקומות להשתפך, ומי שבא לשם עם תשובה אמיתית וקבלות שהוא מקבל על עצמו לקבוע עיתים לתורה, לדבר בדרך ארץ, בסבר פנים יפות לבריות, לעשות רצון קונו, לדקדק במצוות, לדקדק בברכות, לעשות כל מה שצריך עומד אצל הצדיק, הצדיק ממליץ עליו ודאי וממלא בקשותיו כשליח נאמן, אבל מי שבא אליו והוא מגועל בידים מסועבות ועבירות עליו ולא עשה שום דבר, איזה פנים, אתה בא להטריח את הצדיק שימליץ עליך דברים טובים כשהוא יודע שאתה בעצם בכלל לא כזה? מישהו בא עבריין ואומר למישהו חכם בא תעשה טובה תגיד לשופט שאני בסדר, איך אני אגיד שאתה בסדר, איך אני אגיד? אתה עדיין מחזיק בעבירות, אתה מתכוון להמשיך בעבירות, איך אני אמליץ עליך? איך אני אראה מחר לפני השופט? איך ימליץ רבי מאיר ורבי יהונתן בן עוזיאל, איך ימליצו על בן אדם כשיודעים שמחר הוא ממשיך אותה דרך? אפשר לבקש דבר כזה, זה חוצפה, לא? אבל אם אדם בא לצדיק ומתעורר בתשובה ומבקש ודאי שבקשתו תענה, ובפרט אם הוא מרים צדקה לטובת נשמת הצדיק, לעשות חסד גם עם הצדיק משהו ואז ממילא יש לו הכרת הטוב ובגין הכרת הטוב הוא יחזיר טובה למי שמבקש בעבורו טוב. ע

משקלו הסגולי של דוד המלך 

מקטע 14 : (04:34)

לכן יהודים יקרים, בואו נראה שיש הבדלים בין אדם לאדם וכל אדם יכול להגיע לרמות שהוא לא חלם. כותב בעל חובת הלבבות: יתבונן יתרון נפשו על גופו, דהיינו כמה הנפש שלנו יתירה על הגוף שלנו, הרוחניות על הגשמיות, ויכיר יתרון קצת בני אדם על קצתם, מה לעשות בין בני האדם יש כאלה שיש להם יתרון על חבריהם, עד שאדם אחד שקול כנגד אלפי בני אדם. אתם יודעים מה זה אדם שקול כנגד אלפי בני אדם? וידע כי יתרונו אינו מכוחות גופו אלא מצד מעלות נפשו. היתרון דוקא ברוחניות ולא בגשמיות, כמו שכתוב כי אתה כמונו עשרת אלפים, לומד את זה החובת הלבבות, רבינו בחיי, בשער חשבון הנפש פרק ג', ושמה הוא לומד את זה מהפסוק הזה שאמר אותו אבישי בן צרויה. מה אמר אבישי בן צרויה? חכמים אמרו על אבישי בן צרויה במסכת ברכות דף ס"ב ע"ב, אבישי בן צרויה שקול כנגד רובה של סנהדרין, היה שקול כנגד רובה של סנהדרין, ועוד אמרו עליו שהיה שקול כשבעים אלף איש מישראל בתורה ומעשים טובים. והדבר עולה לאין שיעור, כי שבעים אלף מישראל העוסקים בתורה ובמצוות ובמעשים טובים זה דבר אדיר, אבל מה אמר אבישי בן צרויה על דוד המלך? אמר על דוד המלך כי הוא עשרת אלפים כמונו, הרי שדוד שקול לפי חשבון זה כמו שבע מאות מיליון יהודים שעוסקים בתורה ומצוות ומעשים טובים, זה דבר לאין שיעור, אבל זה מצד נפשו, מצד עשיית מצוותיו באיכותן, לא רק בכמות, באיכות. יש עושה מצוה ויש עושה מצוה. יש אחד מניח תפילין כעול שצריך להתפטר ולגמור, ויש אחד שמשתוקק לזה. יש אחד מניח תפילין כעול שצריך להתפטר ולגמור, ויש אחד שמשתוקק לזה. הגאון מוילנא אחרי סוכות היה מחכה לרגעים, בחול המועד לא מניחים תפילין, מתי הוא יוכל להניח תפילין כבר. בסך הכל שבוע עבר, יש אנשים אולי מרוצים, חול המועד סוף סוף הולכים בלי תפילין, רק טלית. הוא מחכה, מחכה, פעם הוא היה במאסר - הגאון מוילנא, בסוכות, ואסור לישון חוץ לסוכה, והגויים לא נתנו לו סוכה, הוא היה מחזיק את העיניים ככה שלא להרדם כי אסור לישון חוץ לסוכה, מחזיק את העיניים ככה שלא יסגרו לו. אתם מכירים מסירות נפש כזאת? מה אני יעשה הייתי עייף מה מה, לא ישנו, היו אורחים עד שעה מאוחרת, מה אני יעשה. ישן בבית כנסת, גם בית כנסת וגם בסוכות, ואסור לישון חוץ לסוכה, אבל דוד המלך באיכות 700 מיליון יהודים, עם תורה ומצוות ומעשים טובים, לא יאומן כי יסופר. כתוב שבמצרים כל אשה ילדה ששה בכרס אחת, לעתיד לבוא אשה תלד בכל יום כתרנגולת, בכל יום. ואני לא אגיד לכם את המספר כי אתם לא תאמינו ואני לא רוצה ח"ו שתתפסו באפיקורסות, אבל מדובר על כמויות אדירות, אבל אז ילדו ששה בכרס אחת. היתה אשה אחת, אומר המדרש, שילדה שש מאות אלף בכרס אחת, הנה כבר לא מאמינים אתה רואה? יוכבד ילדה את משה רבנו שהיה שקול כנגד 600 אלף איש, משה שקול כנגד כל ישראל. אז רואים אחד שקול כנגד ראות מצד מעשיו, מצד תכונות נפשו, מצד איכותיו, ככה צריך להבין, אדם יכול לעשות דברים באיכות לאין שיעור. לכן יהודים יקרים, צריך להבין, כשם שיש אדם בעל שיעור גדול באיכות מעשיו, ככה יש גם הפוך.

רבי יהודה הנשיא על ליגיונות רומי

מקטע 15 : (01:13)

לכן יהודים יקרים, צריך להבין, כשם שיש אדם בעל שיעור גדול באיכות מעשיו, ככה יש גם הפוך. מסופר ברבינו הקדוש ותלמידו שראו ליגיונות של רומי - צבא רומי, ואמר התלמיד כי כל הלגיונות הללו יש להם חשיבות של זבוב, ככה אמר רבינו הקדוש. אתה רואה כל אלה? - זבוב, זה החשיבות שלהם. אמר לו רבי, כל כך חשיבות אתה נותן להם? זבוב? הגזמת, מה זבוב, הרי הם כאין ממש, שהרי כל נברא אפי' הקטן והשפל בעולם יש כוונה בבריאתו ובקיום המין שלו, יש לו ערך, גם זבוב יש לו ערך, מה שאין כן הללו הם כאין ממש, לא רק שאינם כלום אלא שיש בהם ההיפוך של הצד החיובי שהרי הם מקלקלים את הבריאה כולה, וגרוע הרבה מאלה שלא נבראו כלל, זבוב זה עוד משהו.

ענוות משה דוד ואברהם

מקטע 16 : (01:46)

כתוב והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. למה צריך להגיד עניו מאד מכל האדם, אם אתה אומר שהוא עניו מכל האדם מאד כבר לא מועיל, אין יותר, למה מאד? 'מאד' אומרים חכמים ר"ת: משה, אברהם דוד, כל אלה היו ענוים, ענוים מאד. אברהם אמר ואנכי עפר ואפר, דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש, משה רבינו אמר ונחנו מה, גדול משה גם מאברהם ודוד, כי בעפר ואפר עדיין יש ענין, יש ממשות, יש בזה צורך, תולעת זה בריאה קיימת יש בה צורך, אמנם שפלה, אמנם קטנה, אבל יש בהם עדיין משהו. משה אמר ונחנו מה, לא יודע אפי' למה לשייך ולייחס. לכן משה העניו מאד מכל האדם, גם מאברהם וגם מדוד. אדם צריך לעבוד על עצמו, ענוה זה המקור של כל הברכות. ענווה - ווי ווי, ענוה עשתה מיראת שמים עקב לסולייתה, יראת שמים שזה השיא שאדם יכול להגיע אצל ענוה זה כמו סוליה בעקב. ז"א יש אנשים שעובדים את ה' ויש אנשים שהפוך, יש שמתרפים ויש שמתחזקים, ומי שמתחזק בשעה שאחרים מתרפים נוטל שכר כנגד כולם.

מדוע ד' נושא פנים לישראל?

מקטע 17 : (01:43)

על כן, יהודים יקרים, אומר לכם דבר מה. עוד סגולה אחת איך לעבור בדין בר"ה. אתם יודעים, בר"ה אצל הקב"ה יש כאלה שנכנסים אצל הקב"ה ראשונים, עוד לפני שיש חרון אף. מי שעובר ראשון - מהראשונים - אין חרון אף, יצא זכאי. איך נדחפים לתחילת התורה? איך נדחפים לתחילת התור? כתוב בברכת כהנים: "ישא ה' פניו אליך" יש ה' פניו אליך? הרי כתוב "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד" באו מלאכי השרת אצל הקב"ה אמרו רבש"ע, אתה כתבת בתורה שלא ישא פנים ולא יקח שוחד, פתאום אתה אומר "ישא ה' פניו אליך ויחונך" אז אתה נושא פנים או לא נושא פנים? אמר להם ואיך לא אשא פנים לבני, שאני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת, אני אמרתי שרק אם אתה אוכל ושבע, רק אחרי שביעה אתה תברך. והם קבעו ברכה - ברכת המזון על כזית ועד כביצה, אפי' אם לא שבע, אכל רק כזית כבר מברך, איך אני לא אשא להם פנים? הרי יש מידה כנגד מידה - הם נושאים לי פנים אני אשא להם פנים, מידה כנגד מידה.

חרדת השטן בר"ה 

מקטע 18 : (02:33)

אתם מבינים? ביום ר"ה ווי ווי, השטן מפחד מפחד, מערבב אותו הקב"ה, עמ"י מערבב אותו, איך מערבב אותו? יש לו פחד, הוא פוחד מהשופר, שופר זה מפחיד. למה? בסוף יבוא שופרו של משיח ויתקע בשופר גדול ובאו כל האובדים מארץ אשור והנדחים מצרים, ווי ווי ווי, הוא יודע אז הקב"ה שוחטו ליצה"ר, שנאמר ובלע המות לנצח, אז הוא פוחד. למה הוא פוחד? למה הוא פוחד? אנחנו תוקעים מיושב ותוקעים מעומד, מספיק לתקוע מעומד, צריכים שלושים קולות, ושלושים הקולות שאנחנו תוקעים זה מספיק. אנחנו תוקעים 101, עושים גם מיושב וגם מעומד, למה? באותו יום אנחנו ממליכים את הקב"ה. היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט, זה יום שבו העולם עמד. ר"ה - העולם נברא בכ"ה באלול, בר"ה אדם הראשון חטא זה היום הראשון שאדם הראשון עמד וחטא וחזר בתשובה ויצא בדימוס, יצא לחופשי. היום הרת עולם. אנחנו ממליכים את הקב"ה. עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר, באותו יום ממליכים את מלכו של עולם. אז כמו שממליכים מלך תוקעים בשופרות, גם אנחנו באותו יום תוקעים בשופרות. אנחנו כל כך שמחים שהקב"ה - ממליכים אותו, אז תוקעים עוד, גם מיושב, גם מעומד, מהחביבות של המצוה. יצר הרע - השטן - מלאך המות יודע שאין מה לעשות עם היהודים במקרה הזה. למה? הוא לא יכול לקטרג. למה לא יכול לקטרג? הוא יודע שגם אם יקטרג הקב"ה יגיד לו אני נושא להם פנים, אני אמרתי רק שיתקעו, תרועה זה תקיעה והם תוקעים 101 קולות. הם נושאים לי פנים, איך לא אשא להם פנים? אז מה יועיל הקטרוג אומר יצר הרע. לא יועיל, השטן לא יכול.

טיפ למעבר בדין

מקטע 19 : (10:26)

ביום כזה יהודים יקרים אפשר לעבור בדין. מה צריך לעשות? מה צריך לעשות, מי שהוא מזכה את הרבים, מי שהוא עושה למען הכלל - יש לו דין לא של יחיד שעומד בדין, יש לו דין של רבים. כשאחד בא לראש עיר ורוצה לבקש בקשה פרטית שיתן לו אישור למשהו קטן, יכול לחכות שנים בתור עד שיקבלו אותו ואם בכלל. אחד שבא בשם כל השכונה, הוא יו"ר ועד השכונה, הוא יו"ר ועד העיר, הוא יו"ר ועד כל התעשיינים, הוא יושב ראש, הו, זה משהו אחר. אפי' שהוא בא אחד הוא בא בשם ציבור, מי שבא בשם ציבור מקבלים אותו לפני היחיד. מי שדואג לצרכי הרבים - לעמ"י שיתקרבו אצל הקב"ה ויעשו את רצונו הוא בא בשם צרכי רבים. אחד כזה מכניסים אותו מיד, לא מעכבים אותו בתור, אין תור בשבילו. אין תור! בא, אתה כנס מכאן, תעבור. אדם שרוצה שיהיה לו זכות של זיכוי הרבים צריך לעשות למען זיכוי הרבים, זה הבטחה שאדם עובר בדין. מעבר למה שהוא צריך לעשות בחשבון האישי, צריך לתמוך ולסעוד את עצמו שהוא בא בשם הכלל. אדם שרבים צריכים לו - יש לו דין אחר לגמרי. אנחנו משתדלים מאד, ארגון שופר משתדל מאד מאד מאד לעשות את צרכי הרבים ולכלל ישראל. אנחנו עושים ב"ה הרבה מאד. חלק מכם ודאי יודע במשך השנים וחלק מכם גם זכה להיות מהתורמים הנכבדים שבזכותם אנחנו מניעים את הגלגלים האלו בכל רחבי העולם. אבל אחד הפרוייקטים האחרונים שארגון שופר לקח על עצמו זה להגיע גם לאנשים שמעולם לא היינו יכולים להגיע אליהם ודלתותיהם היו חסומות בפנינו. יש שלושים אחוז מהציבור שתורה ויהדות ודת לא חודר. ולא קלטת ולא וידאו ולא סי.די. ולא אינטרנט, שום דבר. לצורך זה יצא עיתון חדש שקוראים לו שופר ניוז, או, פורמט כזה כמו של החילונים כמו ידיעות ומעריב. או, דבר כזה זה נכנס, זה השפה שמדברים, זה מה שהם מבינים. ובתוך העיתון מדברים בלי בושה, בלי פחד ובגאון, אומרים גם דברים יהודים. לא רק דברים חילוניים ישראליים גרידא, גם דברים יהודיים. גם אנשים שמוכרים בחברה כחילונים גמורים ואפיקורסים, גם הם מוצאים יהדות ברעיונות. והעיתון התקבל בכל שדרות העם בצורה מדהימה. עד היום הוצאנו שני מיליון עיתונים. עכשיו אני רוצה רק שתבינו, אתם רוצים ראיה כמה העיתון הזה טוב? כותרת ראשית היום בעיתון הארץ, העתקה של העיתון שלנו לפני שבוע. אתמול כותרת ראשית בעיתון הארץ העתקה של כתבה שלנו מעיתון לפני שבוע, יומיים כבר רצוף, ובעיתון הבא שלנו אנחנו עושים כותרת "שודדי העתקות". ושם אנחנו נראה את כל העתקות שעיתון הארץ העתיק מאתנו באחרונה. לפני זמן אנחנו פרסמנו חשיפה את התליין של אייכמן, אחרי ארבעים שנה הבאנו ראיון עם התלין של אייכמן איך הוא תלה ושרף אותו. תימני, כן. נו, אחרי שבוע בידיעות אחרונות במוסף חמישה עמודים מעתיקים את הכתבה, לא כלשונה, עם שיפוצים קלים, אבל עם אותן תמונות אותו דבר מחדש. ז"א עיתון שכבר מעתיקים אותו אז הוא במצב טוב, מצב טוב. כמובן שלא נותנים לנו קרדיט ואומרים שזה אנחנו, כמובן ששמים שם של הכתב הכתבת שכאילו עשו את כל מה שעשו, אבל יהודים יקרים, ככה זה עובד. אבל אתם מכירים אותו אנחנו לא שותקים, ואנחנו נחזיר קצת ויהיה על הכיפאק. בכל אופן זה יוצא בשתי מיליון, התחילה דרישה, הציבור הדתי, החרדי ובעלי התשובה אמרו למה רק לחילונים מוציאים עיתונים? גם אנחנו רוצים עיתונים. אז מה עשינו? הוצאנו עכשיו כבר גיליון רביעי עיתון חדש שהוא מבית היוצר של שופר ניוז נקרא ארבע כנפות. ובו יש דברי תורה, קטעים מקלטות, שאלות ותשובות, חדשות ברוח יהודית, ארבע כנפות כתוב עיתון יהודי, ובשופר ניוז כתוב עיתון ישראלי, זה ההבדלים. זה לא יוצא רק בארץ, זה יוצא גם בחו"ל, בלוס אנג'לס, במקסיקו, בקנדה, באיטליה. אפי' פרסומים יש שם. בקרוב זה יוצא גם עם פורמט אנגלי, ז"א באנגלית, זה יצא - עמודים שמאליים יהיו באנגלית, ימניים יהיו בעברית. זה הולך ומתפתח ב"ה ועושה רעש גדול, העיתון יצא ברמת אביב, צפון ת"א, דניה בכרמל, חיפה, שוהם, מודיעין, מכבים רעות, ראשל"צ מערב, בת-ים, חולון, ירושלים, רחביה, באר שבע, טבריה, בית שמש, כל רחבי הארץ. אבל גם אצל האינטליגנטים וגם אצל העמך. וזה מגיע ב"ה, וכל מי שפותח את העיתון רואה פורמט חדש, דומה לידיעות מעריב אבל הרבה יותר משובח, גם בגרפיקה וגם בתוכן. וזה לא חדשות שתמצא בעיתון אחר, אין חדשות מעיתון אחר, הכל עבודה עצמית תחקירים, ראיונות, הכל באופן בלעדי, מדהים. היום יוצא הנה היום יצא עיתון חדש טרי, אתם הראשונים שנחשפים לו, הוא עכשיו במצב של חלוקה בכל רחבי הארץ, זה עיתון חדש "ארבע כנפות", לדוגמא פה הכותרת זה "הפתיון", מה עומד מאחורי הגל החדש של פרסומים מגמתיים ומתעים על נתוני התגייסות לנח"ל החרדי, ומי אחראי לעליית המדרגה שבשרבוב שמותיהם של גדולי ישראל ושל ישיבת פוניבז' וחצר ויז'ניץ לתוכן. עוצו עצה ותופר, אנחנו חושפים שם פרטים מטעים של אלה שמפרסמים כדי לגייס את בחורי הישיבות לצבא. בשעה שהם למעשה מקבלים דחייה וכו'. יש פה עוד סיפור מיוחד, ארנון כץ, עוד מכר לפני חודשיים בפיצריה שלו שבלב הקריות פיצות עם דבר אחר. יהירותו הביאה אותו לכנס של הרב אמנון יצחק מתוך כוונה להתגרות, למחרת הוא היה סיפור ההצלחה החם של תנועת התשובה לקראת הימים הנוראים. חזר בתשובה והיום המסעדה שלו - הפיצריה בכשרות בד"ץ הבית יוסף, מחזיר לגלאט כשר, וגם היהודי נהיה גלאט כושר. אתם רואים את הראיון בפנים - ארבעה עמודים, מדהים. מדהים. בן אדם שהיה שומר בביגרד של עליזה בטילור, של מייקל ג'קסון, של כאלה אישים בעולם, הפך להיות חוזר בתשובה, היום בחיפה הוא סיפור סיפור. זה אחד מהדברים ויש עוד. אבל זה דוגמא, להחדיר לבתים דברים שלא היו נחשפים להם, שמעודדים ומרוממים אותם, ולחשוף את השקרים שאין להם שום ביטוי בשום מקום כי אם העיתונות החליטה לכתוב כך, אין לך מאיפה לדעת אחרת. וזה עיתון שיעמוד מול כולם ויראה את האמת בכל מצב. זה הפורמט היהודי. יש את הפורמט השני - הפורמט הישראלי ושמה בכתבת השער "שנת הלימודים תשסה" אתם יודעים מה זה שנת הלימודים תשסה? לא תשס"ה, נתונים מדאיגים מלווים את פתיחת שנת הלימודים. אחד מכל חמישה מורים מדווח, אלימות התלמידים כלפינו בלתי נסבלת, בגין המצוקה הכלכלית גם ההורים מפעילים אלימות כלפי המורים. חברת כנסת מלי פולישק בלוך משינוי היו"ר החדש של ועדת החינוך של הכנסת אומר, סכומי העתק המושקעים בחינוך הולכים במקום לתלמידים לבירוקרטיה. שופר ניוז עם כל הנתונים שלא פורסמו. ז"א יש פה עוד כתבה בלעדית עם חנן עזרן מהטלויזיה, עת לשנוא ועת לאהוב, הוא כותב ספרים חדשים מוציא ספר חדש, חנן עזרן ממניחי התשתית לתקשורת הישראלית משיק את המהדורה הבינלאומית של ספרו חוד החנית העוסק בשכירי החרב הישראלים ובאותה הזדמנות מזהיר מפני שכירי העת הישראלים, גורמים כלכליים משתלטים לנו על התקשורת וכיום כבר יש בה דריסת רגל לאנשי העולם התחתון. וזה חשיפה גדולה מאד, תעשה רעש, בימים הקרובים תראו בתקשורת, זה ראיון בלעדי שקבלנו ממנו, חנן עזרן מהטלויזיה. ז"א העיתון הזה חודר ויחדור ויגיע לכל מקום, מי רוצה מכם להיות בעל זכות מניה בשביל שיזכה בעז"ה גם ביום הדין הקרוב לעבור בתור בין הראשונים.

ג'ינגל לתקוע מסמר

מקטע 20 : (01:21)

ג'ינגל סיום לתקוע מסמר

מקטע 21 : (01:37)