מי הוא רב אהוב ומי הוא רב שנוא? הסיבה וההמלצה!
- - - לא מוגה! - - -
הית צורבא מרבנן דמרחמי אלה בני מטה משום דלא הוכיחן.
זה התלמיד חכם שאוהבים אותו בני העיר
זה משום שהוא לא הוכיח אותם.
את מי אוהבים האנשים?
אחד שהוא רב כזה חפיף דליל שלא מוכיח.
או זה הרב הזה משהו.
משהו, אני אומר לך, זה משהו.
אה, אוהב שלום, רודף שלום,
לא מתערב, לא דוחף את האב שלו.
לא אוהבים אותו.
אבל בדמסן עולה משום דמוכיחן. איזה רב שונאים?
זה שמוכיח אותם. מה אתה מתערב? תגיד, מה אתה מתערב?
מה אכפת לך?
מי שמך לשר ושופט עלינו, אה?
כמו דתן באווירן.
וגם אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
תמי ההנים יש בדור שמקבלים תוכחה.
פירושו,
האם יש בדור בכלל אנשים שמסוגלים לקבל תוכחה?
שהם אוהבים תוכחה? שמבינים את ערכה של התוכחה?
שזו ההצלה הכי גדולה שיכולה להיות אם יש מישהו שמוכיח אותם?
הרי הם ישמחו מאוד אם מישהו יגיד להם שנקרע להם הבגד,
הוא יעיר להם שיתלכלך להם הבגד כדי שיחליפו, יגידו לו תודה,
תודה, תודה, תודה, תהיה בריא, אוי, אוי, אוי,
וילכו ישר להחליף.
אבל אם יגידו שיש לו כתם בנשמה,
מה? מי אתה בכלל?
מי אתה בכלל?
אז תמי העניים יש בדור שמקבלים תוכחה.
אם יאמר לו, טול קסם מבין שיניך,
אם יגידו לו, יש לך עבירה קטנה,
כאילו בגדר קסם, בתוך השיניים זה כלום.
יאמרו לו, טול קורה מבין עיניך,
אתה עבירות שלך פי כמה וכמה יותר.
מה אתה מדבר לי על עבירה של קסם, כאילו?
בשיעור של קסם.
אתה יש לך עבירות בשיעור של קורה.
זאת אומרת, אתה בעל עבירות יותר גדולות ממני.
וכשמוכיחים אותם,
יחפשו מומים במוכיח ויאמרו שהוא גרוע ממני.
אתם רואים כל פעם מי שמועמד לבחירות,
כל מי שמועמד לבחירות,
ישר מחפשים על המומים.
מה, אתה בא להשתרר עלינו?
אתה רוצה להיות מעלינו?
אתה צריך להיות חלק. אם אתה לא חלק, חלק, חלק,
אנחנו נמצא את המומים שבך. מה אתה חושב?
ושתת, כאילו, בזה אתה תהיה מעליי.
ואז מתחילים להוציא את כל הג'יפה של כולם.
זאת אומרת,
אנשים מחפשים מומים באחרים.
איי, איי, איי, איי, איי.
מה יגידו עליו? יגידו לו, תשמע, אתה לובש אדרת שיער. יעני, כאילו, אתה נראה ככה, כמו שצריך, והכול, יש לך כובע,
יש לך חליפה,
ויש לך זה, וזה, וזה.
אבל אתה במחשך עושה את מעשיך.
אבל אנחנו,
כן, אנחנו רשעים, אבל תוכנו כברנו.
אנחנו לא מכסים כלום, זה אני.
אבל אתה יותר גרוע.
אתה מה שאתה, אתה מסתיר.
אתה מראה חזות חיצונית, כאילו,
מתייפייף,
כאילו אתה נקי.
אבל אתה לא נקי.
מה אתה טוען, שאנחנו גרועים?
אנחנו מודים בזה, אנחנו חיים ככה. זה אנחנו, מה אתה רוצה?
אנחנו לא מסתירים.
אנחנו אמיתיים.
דוגרי.
אבל אתה מזויף, אתה.
וכל זמן שאין מוחי חם,
ישבחו
כי הוא איש תמים,
אוהב שלום ואמת.
אה,
זה רב על הכיפאק.
שום דבר, תראה, בא לכל מקום, שלום,
שלום,
מנשק את כולם.
גברים, נשים,
זקנות, ילדות, הכל. יאללה, מה זה? הוא אוהב את כולם. הוא ממש אוהב את כולם.
והיינו איש צדיק תמים היה בדורותיו.
אז כולם חשבו את נוח, איש צדיק תמים היה בדורותיו.
חשבו כולם צדיק ואהבו אותו.
מה הטעם?
למה הם אהבו אותו?
בגלל שאת האלוהים יתהלך נוח.
נוח יתהלך את האלוקים לבד.
הוא עשה את עבודת האלוקים שלו לבד.
הוא לא השפיע על אחרים, לא התערב, לא הוכיח אותם.
הוא עם האלוקים שלו לבד, או!
זה אהבו אותו.
זה לא מפריע לנו, תעשה בבית שלך מה שאתה רוצה.
למה לא?
כי לא היה מוחי חם
והיה מצניע ללכת עם אלוקים.
ולא מנע דבר מאיתם.
והיו משבחים ומפארים אותו.
כשציווה הקדוש ברוך הוא את נוח לעשות תיבה,
והוא פנה לדור
בציווי השם.
ואמר להם כי ה' יעני שם
ויביא מבול.
וכל זה כדי להביא אותם לתשובה, כדי שלא יבוא מבול.
אז שנאו אותו,
וחיפשו מומין וחסרונות עליו,
ואמרו שהוא גרוע מהם,
ושהוא עושה מעשה במחשך,
באין רואה.
ואמרו לו, אם יביא הקדוש ברוך הוא מבול,
לא יביא רק עליך, כי אתה יותר גרוע מאתנו.
ואיך התטפחו עליו?
מה קרה?
בגלל שהוא הוכיח אותם לטובתם,
הם לא יכלו לסבול זאת.
עד כאן
דברי הכתב סופר
להסביר את המדרש
שאמר
שכל מאה עשרים שנה ינוח נוטה ארזים וקוצצן, ושאלו אותו, מה אתה עושה?
אז הוא אמר להם, הקדוש ברוך הוא אמר לי, לבנות תיבה, כי עוד מעט יבוא מבול.
אז הם אמרו לו, אה, מבול? עלינו מבול?
עליך יביא את המבול.
זאת אומרת, למה הם פתאום הפכו את הקופסה,
מה שנקרא?
מה קרה?
פשוט מאוד.
כל זמן שלא דיברת עלינו,
חיית את החיים שלך לבד, תהיה דתי בביתך,
כן?
ואדם בצאתך שמרחם, כמו שאמר מי שאמר,
אז זה לא מפריע לנו.
אבל אם אתה כבר נכנס ואומר לנו תוכחת,
ואתה גם מכין לנו תיבה בשביל שאתה תברח ואנחנו נטבע,
תשכח מזה, חביבי.
לא רק זה,
גם לא ניתן לך להיכנס לטבח.
אז מסביר את זה, לפי זה הכתב סופר, לפי בדיוק מה שאמרו חכמים, זכרונם לברכה, למה זה קורה דבר כזה?
משום שאנשים שונאים תוכחות, אוהבים רבנים שהם מתייפייפים,
הם לא אוהבים שאומרים להם את האמת בפנים,
וממילא בגלל זה הם מוצאים, מחפשים מומים,
אפילו אם לא מוצאים,
אומרים שיש מומים.