אנחנו בדרך

- - - לא מוגה! - - - 

אנחנו רק בדרך! ערב טוב. שלושה חודשים בישיבה, אני מזמין אותו לכאן, אריק שרון!

ערב טוב. אז כמובן ישיבה עם מנסי.

ומשם הלכתי לישיבת אור ישראל.

יש מפה מישהו שכבר יכול לקבל על עצמו לזרוק קצתם בטלוויזיה מהבית? ערב טוב.

יש לי טלוויזיה בבית,

כן, אבל אני גר עם ההורים שלי.

יש לנו כמעט כל יום ויכוחים,

ואני לא יודע איך להחזיר אותם לתשובה או להגיד להם לסרוק את הטלוויזיה. שמי הטלוויזיה?

שלהם.

שלהם? כן.

היא לא מתקלקלת מדי פעם?

היא בדרך לשם.

קלטת מספר 368, אנחנו בדרך.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחנו וירוויח.

כשאדם מתבונן בימי חייו, מהי התכלית

שבשבילה הוא נברא בעולם?

אם אדם מתבונן, מה סופו?

יכול להבין מהם חייו.

בפרשות האחרונות

למדנו על מיתת שני בני אהרן הכהן

בקורמתם לפני השם וימותו.

שבעה ימים, שבעת ימי המילואים,

משה רבנו מכין את אהרן הכהן לעבודה הגדולה.

ביום השמיני אהרן הכהן

עושה את כל העבודה הראויה כדי להשרות שכינה בישראל

ולהראות לעם ישראל שהקדוש ברוך הוא מחל על עוון העגל.

יורדת שכינה על אוהל מועד,

העם משתחווים,

משבחים לשם יתברך

ושמחים שמחה גדולה.

אהרן הכהן זה יום שמחת ליבו, יום גדול מאוד.

מחילה זה דבר גדול.

מחילה על העגל זה עניין עצום.

עם שלם שהיה ראוי לכליה,

מתכפר לו עניין עוון העגל.

אבל באותה שעה

נכנסים שני בניו,

בהקריבם אש זרה לפני השם וימותו.

שני הבנים

של אהרן הכהן מתים באותו מעמד.

בשעה הגדולה שהוא שמח, שמחה גדולה.

בשמחה של כל עם ישראל

מתים שני בניו.

שני בנים

שמשה רבנו אומר עליהם שהם גדולים ממנו ומאהרן.

איך מגיב אהרן הכהן

למקרה?

בידום אהרן.

אהרן הכהן

דומם.

מה זה הלשון ויידום אהרן?

יש ארבע דרגות בבריאה.

דומם, צומח, חי, מדבר.

מדבר זה אדם.

אדם שנותנים לו מכה

הוא מגיב.

חי

זה בעל חי.

נותנים לו מכה הוא בורח.

צומח.

נותנים לו מכה

ומתכופף

ומשנה צורתו.

דומם.

אבן.

נותנים לה מכה.

אין בה שינוי.

וידום אהרן.

לא נעשה בו שום שינוי.

קיבל את הדברים כמות שהם.

כאילו לא מתו בניו.

ולא עוד, אלא ששמח.

מה השכר שקיבל?

שמתייחד איתו הדיבור לבדו.

ונאמרה לו פרשת שטויי יין.

בשביל שהשכינה תתגלה אליו ותדבר עמו צריך להיות בשמחה.

שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה.

ואהרן הכהן שמח,

אף על פי שמתו שני בניו

ביום שמחת ליבו.

איך מגיעים למדרגות כאלה

שהבנים החשובים ביותר

שניים, לא אחד, נפטרים ביום גדול כזה.

ולא רק שהוא דומם, אלא הוא גם שמח.

כתוב בספרים הקדושים

על זה שאהרן שתק.

וכי מה היה לו לומר?

היה יכול לומר אהרן הכהן,

ריבונו של עולם,

אתה שכתבת עליי בתורה ורעך ושמח בליבו,

למה ערבבת את שמחתי?

היה יכול לומר.

ולא אמר.

למה לא אמר?

כיוון שהוא שמח.

לא הייתה לו שאלה על הקדוש ברוך הוא.

מה זה ורעך ושמח בליבו?

אפשר גם ללמוד קל וחומר.

ומה בשעה שהקדוש ברוך הוא מעיד על אהרן הכהן,

ורעך ושמח בליבו?

בשעה שמשה רבנו,

מתבקש לצאת ולקבל את התפקיד של המנהיג של עם ישראל כדי להוציאם

ולגאול אותם ממצרים לקבל את התורה הקדושה ואת חיי העולם והנצח.

אהרן הכהן, שהוא האח הגדול,

משה הענב לא מסכים לקבל את התפקיד ומסרב,

עד שהקדוש ברוך הוא משכנעו,

אל תדאג לאחיך,

הוא לא מקנא לך,

ורעך ושמח בליבו.

אני מעיד עליו

שליבו מלא שמחה

על שאתה זוכה לקבל את התפקיד.

לקבל תפקיד של משה רבנו,

שזכה וזיכה את הרבים, וזכות הרבים תלויה בו, זה לא דבר פשוט.

זה חיי נצח לעולם ולעולמי עולמים, הוא וזרועו עד עולם.

והאהרן שגדול ממנו לא מתקנא בו כלל.

בשמח, שמחה מלאה.

אם במקום כזה הוא יכול לשמוח,

במקום שהקדוש ברוך הוא נוטל את פקדונו,

את הבנים, ומחזירם אליו,

על אחת כמה וכמה שישמח.

אם במקום

שהיה בידו להנהיג את עם ישראל בשאיפתו של כל אדם לעשות דברים גדולים

כדי לזכות את הרבים,

ואת זה הוא לכאורה מפסיד,

אם שם הוא לא מקפיד,

אז במקום שאין ידו מגעת,

וזה חשבון שמיים,

על אחת כמה וכמה שאין לו מה להתלונן.

כשאדם חי בצורה כזאת,

הוא מבין את התכלית.

הוא יודע שכל מה שיש לנו בחיים זה רק כלים לעבודת השם יתברך.

כל הכישרונות שקיבלנו מן השמיים,

חוכמה ודעת,

הכל ניתן רק לכבודו יתברך,

ובכלים האלה צריך להשתמש להרבות כבוד שמיים.

רבי מאיר בעל הנס,

בשבת אחת נפטרו לו שני בנים.

הם ויתרו על הדרשה של שבת,

והלכו הביתה לאכול על חשבון הדרשה.

הקפידו עליהם מן השמיים ונפטרו בשבת אחת.

אשתו של רבי מאיר

צדקת וחכמה איתה,

לא אמרה לו מילה,

שלא ייגרם לו צער בשבת.

במוצאי שבת

אמרה לו רבי מאיר,

אם הפקידו אצלנו פיקדון,

ובא בעל הפיקדון וביקש את פיקדונו,

צריך לתת לו.

אמר לה ודאי.

הרימה את הסדין

מעל פניהם של שני בניו,

ואמרה לו, בא בעל הפיקדון ונטל את פיקדונו.

ילדים זה פיקדון.

החיים שלנו פיקדון.

אנחנו קיבלנו הכול בהשאלה.

החכם זה מי שיודע להשתמש במה שקיבל למטרות שקיבל.

אשריו של מי שיודע מה תכלית חייו.

אבל לצערנו הרב,

רבים המסתובבים

בחיים בהרגשה שהעולם זה דבר מובן מאליו.

הכול טבעי.

אין יד השם כל כך בעניין.

אין השגחה מספקת.

בחיים

כפי ההשתדלות שלהם,

ומאמינים שאכן במעשה ידיהם

הם מקדמים את ענייניהם.

ואין הדברים כמובן כן.

שלמה המלך עליו השלום מעריך

ספר שלם,

קהלת,

והוא פותח

כאדם החכם מכל האדם.

הבל הבלים אמר קהלת,

הבל הבלים הכל הבל.

אומר שלמה המלך עליו השלום,

כל מה שיש בעולם הזה

זה הבל.

כי מה יתרון לאדם בכל עמלו?

שיעמול תחת השמש.

מה נותר לאדם מכל ימי חייו

תחת השמש?

אחרי 70-80 שנה אדם מובל לקברות,

טומנים אותו באדמה,

הוא הולך להנחות

והמשפחה לשמחות.

מה נותר לו מכל עמלו שעמל תחת השמש?

לא אומר שלמה המלך הבל הבלים,

אלא הבל הבלים.

הבל זה לשון ציווי.

תהביל את ההבלים.

אנחנו לוקחים את ההבלים ועושים מהם עיקר.

עושים מהם עניין.

יש הבל היוצא מן הקומקום.

ההבל הזה נראה לרגע ומתאדה.

ככה הם החיים וככה הם כל העניינים.

אז הוא אומר, הבל את ההבלים.

כי הכל הבל.

מי אומר זאת?

החכם מכל האדם.

מה היה לו?

מה שלא היה לאף אחד.

בימיו

כסף וזהב היו מתגלגלים ברחובות כאבנים.

הכל הוא ניסה בחייו.

הכל ראה.

הכל ידע.

ואחרי הכל,

הוא אומר שורה אחרונה בסוף ספרו קהלת.

סוף דבר הכל נשמע.

את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור,

כי זה כל האדם.

אם זו המסקנה של שלמה המלך,

למה צריך ספר שלם?

אלא לומר לך,

הכל ניסיתי,

הכל ראיתי,

הכל בחנתי.

גם זה רעות רוח, גם זה הבל.

וכל פסוק,

כל פסוק, כל פסוק מסביר את הכל עברתי והכל הבל.

יש רק דבר אחד.

סוף דבר,

הכל נשמע.

את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כל מהות ותכלית חייו של האדם

זה רק לירה את השם ולעשות את מצוותיו.

כל מה שיש לנו בחיים זה רק כלים.

שנותן לנו הקדוש ברוך הוא בהשאלה לעשות את רצונו.

החכם מתעסק בזאת כל ימי חייו,

והחסר באמונתו מאבד את חייו בידיו

ומתעסק בהבלים שלא נותר לו מהם שום דבר.

אדם יכול לחיות ברמות גבוהות בחייו.

אדם יכול להשיג כל דבר

אם ילך בדרך השם יתברך.

אדם חושב שאפשר להשיג יותר אם הולכים שלא בדרך השם יתברך,

וזו הטעות שלו.

הגמרא מספרת על רבי יהודה בר אלעאי.

היה עני מרוד.

בדורו היו מתכסים שישה בטלית אחת

מעוני.

היה לו מעיל אחד משותף

לו ולאשתו.

פעם רבן שמעון בן גמליאל גזר תענית

וחיכו לו שיבוא רבי יהודה לבית המדרש ולא הגיע.

מישהו אמר שם

כנראה שאת המעיל שלו לקחה אשתו

ואין לו מעיל לבוא לבית המדרש.

שלחו אליו בן אדם עם מעיל.

פתח את הדלת,

ראה את המעיל, אמר וכי אתה חושב שאני חסר?

הרים את המחצלת

ונראה שם הרבה כסף וזהב.

נעשה לו נס

וראו שיש כסף וזהב.

באמת לא היה שם.

אבל הוא,

בכוח צדקותו ואמונתו וביטחונו בשם יתברך,

היה בטוח שהקדוש ברוך הוא לא יבייש אותו,

וכשהרים את המחצלת

הוא ידע מה יראו.

אם כן, יכול היה בעצמו לייצר לכל ימי חייו כסף וזהב בדרך נס ולחיות בעושר.

הוא לא רצה ליהנות מן העולם הזה במה שהקדוש ברוך הוא לא גזר לו.

רבי חנינה בן דוסא היה עני מרוד.

אשתו,

לא היה לה לחם לאבות,

אבל היא הייתה מבעירת הגחלים כדי שיראו מהערובה למעלה שיוצא עשן.

כאילו יש להם מה להכין אוכל.

הייתה לה שכנה רעה

שהייתה מתפלאת ואומרת

איך יכול להיות שהם מבשלים, אופים.

אני יודעת שאין להם כלום.

באה דווקא בדלת,

ואשתו של רבי חנינה בן דוסא עלתה למעלה,

פתחה השכנה את הדלת,

הלכה לתנור,

והנה היא רואה שכל התנור מלא לחמים,

והמגש מלא יסוד של בצק.

אז היא צועקת לאשתו של רבי חנינה, הלחם נשרף.

אז היא אומרת, כן, עליתי למעלה להביא את המרדה

בשביל להרים את הלחם.

היא חוזרת עם המרדה להוציא את הלחם מהתנור.

לא היה לחם.

נעשה לה נס

כדי שלא תתבייש,

אבל היא הייתה בטוחה

ומלומדת בניסים

בביתו של רבי חנינה,

שיעשה לה נס.

והיא עלתה להביא את המרדה, כי היא הייתה בטוחה שהקדוש ברוך הוא לא ישפיל אותם.

זה יהודים שחיו בביטחון גמור שהקדוש ברוך הוא, אין אצלו טבע.

נס וטבע זה אותו דבר.

הכל נס.

אבל מה לעשות?

תלוי באיזה מדרגה חי האדם.

עד כמה הוא בוטח בשם מדברך

ועד כמה לא.

באחת ההרצאות

שאל אותי יהודי,

למה הקדוש ברוך הוא לא עושה עכשיו נסים

כמו שעשה במעמד הר סיני,

כמו הנסים במדבר?

אמרתי לו, מכיוון שהיום אנחנו לא מבינים בנסים בכלל,

והקדוש ברוך הוא לא יבזבז נס על מי שלא מבין אותו.

מה אתה מתכוון? הוא שואל.

אמרתי לו, בוא, אני אשאל אותך שאלה.

אתה רואה את האצבעות שלי?

אמר לי, כן.

אמרתי, אתה רואה אותה מן עכשיו פועל הספר?

כן.

אמרתי לו, עכשיו,

כשאני מרים את האצבע,

זה נס או טבע?

אמר לי, זה טבע.

אמרתי לו, יפה.

אתה רואה את הכוס הזאת?

אם אני אגיד לכוס הזאת,

קפצי,

והיא תקפוץ מפה לפה,

זה נס או טבע?

אמר לי, זה נס.

אמרתי לו, אתה רואה שאתה לא מבין בנסים?

אם אני אומר לכוס, קפצי, והיא תקפוץ,

זה נס, אתה אומר.

בלי להגיד לאצבע לקפוץ, היא קופצת. זה לא יותר נס?

אלא מה, אנחנו התרגלנו שאצבע זזה.

בבית חולים יש כאלה שלא זזים להם איברים.

זה נס או טבע.

היום הגיעה לבית מלון, איפה שאני נמצא, יהודייה,

נראית חרדית לכל דבר,

אבל היא אומרת לי, תשמע,

יש לי שאלות וקושיות על הקדוש ברוך הוא.

ונהג המונית עבר פה, אמר,

הנה, תלכי אליו.

הוא יכול להחזיר אותך בתשובה.

כנראה הוא כבר מכיר אותה.

מה הבעיה שלך?

היא אומרת, כשלא הולך לי בדיוק מה שאני רוצה,

ואני רואה שהקדוש ברוך הוא לא עוזר,

אני אומרת, אני לא מתפללת היום.

אם הילדים לא בסדר,

לא מתפללת היום.

לא היה לי זמן הרבה

בשביל להסביר לה, כי הייתי ממהר.

אז אמרתי לה, אני אענה לך

קצר וקולע.

הקדוש ברוך הוא טוב מאוד.

טוב מאוד.

מרוב שהוא טוב,

בגלל זה את מתנהגת כך.

אבל אם הקדוש ברוך הוא היה מתנהג כמוך,

ועושה לך כמו שאת מתנהגת איתו,

אז הוא היה אומר לך כך,

את לא מתפללת היום?

אני סוגר לך את העין.

עוד יום את לא מתפללת?

סוגר לך עוד עין.

מחר לא תתפללי? אין עוזן יותר.

מה תעשי?

אבל התרגלת.

עיניים יש, אוזניים יש, ללכת יש, פה יש, ולשאול קושיות על הקדוש ברוך הוא גם אפשר.

אבל צריך לדעת,

ריבונו של עולם, אין רחום וחנון, הוא ערך אפיים.

היא קיבלה הלם.

היא אמרה משהו באנגלית, לא הבנתי.

You struck me.

אתם מבינים מה זה?

בקיצור,

הרבה אנשים מסתובבים בעולם עם קושיות.

ולי יש שאלה אחת פשוטה.

איך זה שאתם מסתובבים עם קושיות?

קודם כול, איך מסתובבים בכלל?

ואחר כך עם קושיות.

תסבירו לי למה מסתובבים.

איך הגענו לכאן?

לאיזה מטרה באנו לכאן?

מה עושים פה? מה התכלית?

לאן הולכים לאחר מכן?

האם זה ייתכן שכל החיים הם רק בשביל זה?

בהתחלת דרכי הייתי מעריך להסביר לאנשים

כמה אורח החיים החילוני

לא חושב

סיבת החיים מהי.

אדם אוכל במשך היום

כשלוש קילו

אוכל ושתייה.

365 יום בשנה הוא אוכל,

כפול שלוש קילו,

זה למעלה מטון.

אם הוא חי מאה שנה,

זה מאה טון.

אונייה עוברת לו דרך הגרון.

כמה הוא נפטר?

בקושי שישים קילו.

זה לא בזבוז? לא חבל?

מאה טון לאכול?

אבלע?

לפלב?

איטחן?

כל היום?

ובסוף

לא נשאר כלום.

אי אפשר אפילו מהגוף שלו למכור למעבדה בדולר.

לא שווה כלום.

אז מה התכלית כל היום, לאכול, לטחון כל היום?

מה התכלית?

מה מכוון בבריאה?

לקום

לעבוד,

לנוח,

לאכול וחוזר חלילה כל הזמן.

האם זה תכלית?

מספרים פעם על נשיא חברת פורד

שראה פעם אחת

בן אדם שיושב בדג דגים,

דג דגים,

בשפת הים.

היה לו פחית,

היה בה קצת דגים.

אז הוא עבר, אמר לו, time is money, time is money.

אז הוא אומר לו, מה אתה רוצה שאני אעשה?

הוא אומר, תדוג

מהר דגים,

תמלא את הפחית,

תמכור אותם,

תקנה חבית

יותר גדולה,

תדוג דגים,

תמלא את החבית,

תמכור את החבית בשוק,

תקנה סירה קטנה,

תיכנס למים בפנים,

תדוג דגים,

תמלא את הסירה דגים,

תמכור את הדגים,

תקנה סירה יותר גדולה,

תחזור תדוג דגים,

תמלא את הסירה הגדולה מלא דגים,

תמכור אותם, תחזור תקנה אונייה,

אונייה,

שיפ.

תמכור הכול,

תחזור,

תביא עוד דגים,

תמכור עוד אונייה.

הוא אומר לו, מה בסוף?

תדוג, תקנה, תקנה, תדוג, תקנה,

תקנה את הדוגמה בסוף.

אמר לו, בסוף,

יהיה לך הרבה כסף,

תוכל לנוח כל יום,

שעתיים, שלוש. אמר לו,

טיפש,

אתה רק מפריע לי, אני אנח פה כבר ארבע שעות.

כל החיים לעבוד בשביל לנוח.

וככה אנשים רצים, רצים.

ניו יורק, מנהטן, קווינס, ניו ג'רזי, טיסות.

מה, לאן? דגים, דגים. למכור, למכור, דגים, דגים.

בשביל לנוח, איפה לנוח, אפילו לנוח לא.

פלאפון, כל הזמן, הלו, הלו, הלו, הלו,

אין מנוחה רגע.

רגע אחד מנוחה. עונש, עונש.

כל הזמן רץ, רץ, רץ.

אין תכלית.

הייתה מדינה אחת,

היה להם מנהג משונה.

הם היו בוחרים מלך

כל שנה.

ולא בוחרים מהמדינה,

רק בן אדם שעובר מבחוץ.

יום אחד חיכו בשער המדינה,

עבר בן אדם,

תפסו אותו, שמו לו כתר על הראש,

הכניסו אותו לעגלה ואמרו לו, יחי אדוננו המלך.

הוא קיבל פחד,

רועד,

אולי רוצים לעשות לו לינץ'.

מה זה?

לוקחים בן אדם, שמים כתר, מלך?

זה לא נורמלי.

הכניסו אותו לבפנים, עומדים אנשים,

כולם צועקים, יחי אדוננו המלך.

הוא לא מאמין.

לוקחים אותו לארמון.

שמים אותו על הכיסא של המלך וכולם יחי אדוננו המלך הוא פחד

שלא יעשה טעות

בשביל שלא יעשו בו שפטים עונש

עברו השעות

הוא צמא רעב

הוא מפחד לבקש אולי זה יהיה סיבה שיענישו אותו

בסוף

הוא אומר בשקט אולי אפשר לקבל קצת מים

כן אדוננו המלך

הביאו לו כוסות, בקבוקים, כל מיני שתייה

בבקשה

לקח כוס מים קטן, שתה

עבר עוד כמה זמן

אולי אפשר לקבל בייגלה קטן, בייגלה

בבקשה הביאו לו עוגות, הביאו לו הכל

לקח בייגלה קטן, עבר בשלום

אחר כך הוא אומר אולי אפשר לעשות סיבוב בחוץ

אמרו לו כן אדוננו המלך, הכניסו אותו לעגלה

סוסים לפנים ואחור, אנשים רצים לפניו,

כולם יחי אדוננו המלך, הוא מסתובב מטייל

הוא היה מבסוט

התחיל להגיד קחו אותי לטייל, קחו אותי לשם, תזמורת, ריקודים, כל היום אוכל, אוכל, שותה, שותה, יושן, מטייל, מסתובב,

פשי שנה שלמה עשה חיים, חיים, חיים

אחרי שנה

באו אליו, שמו אותו בעגלה,

הביאו אותו לשער של העיר,

הורידו לו את הכתר,

נתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו החוצה.

עבר שם מישהו,

תפסו אותו, שמו לו כתר, יחי אדוננו המלך!

שמו אותו בעגלה,

זה היה פיקח.

אמר, אני מלך?

אמרו לו כן,

יחי אדוננו המלך.

הוא רואה אנשים,

כולם,

שמים אותו בארמון על הכיסא.

אני המלך?

אתה המלך?

אמר, תזמינו לפה את כל השרים.

הזמינו את כולם.

מי אתה?

שר האוצר?

כמה יש כסף במדינה?

אמר לו כך וכך.

מי אתה?

אני אחראי על הבנקים. כמה בנקים יש במדינה?

אמר. כמה כסף יש?

אמר לא.

מי אתה?

שר החקלאות.

כמה יש פה תבואה ויבול?

אמר לו.

אמר, טוב, תשמעו. אני המלך?

אמרו לו, אתה המלך.

תקנו אי מחוץ למדינה על השם שלי.

כן, אדוננו המלך, קנו.

תעבירו את כל הבנקים, העבירו.

תעבירו את כל היבול, העבירו.

תעבירו את כל התזמורות, העבירו.

את כל המאפיות, העבירו.

הכול העבירו. תשעה חודשים,

לא נשאר כלום במדינה.

הוא יושב על הכיסא, מחכה.

עברו שלושה חודשים,

באו, הורידו אותו מהכיסא,

שמו אותו בעגלה,

הביאו אותו לשער,

הורידו לו את הכתר,

שתי בעיטות,

החוצה.

לאן הוא הלך?

לאן הוא הלך?

לאי.

מי החכם? רגע.

מי החכם?

המלך הראשון או השני?

מי החכם?

השני.

מי אנחנו?

הראשון.

אנחנו רוצים אכול ושתו כי מחר נמות.

רוצים לינקולן, רוצים מכונית, רוצים בית, רוצים פה, רוצים שם, רוצים ביזנס ועוד אחד.

פה, פה.

עכשיו, עכשיו.

עכשיו, עכשיו.

הכל עכשיו.

החכם, מה?

מעביר לעולם הבא עוד מצווה, עוד מצווה, עוד מצווה. כל היום מעביר. מעביר, מעביר, מעביר.

יום אחד יעבירו אותו,

אבל הוא ילך למקום שהוא הכין.

אחרים ישאירו הכל פה.

מי החכם?

אומר שלמה המלך עליו השלום,

מה יתרון לאדם?

בכל עמלו שיעמול תחת השמש.

שום דבר לא נותר.

תחת השמש, לא נותר.

מעל השמש, כן נותר.

אם אדם חושב כל הזמן,

איך אני מעביר לעולם שאליו אני הולך, אנחנו רק בדרך לשם.

כל יום להעביר כמה שיותר, אשתריו ואשתריה חלקו.

אבל אם אדם חושב רק על העולם הזה,

מבזבז את ימיו ונפסד.

הייתה עיר אחת

שבכניסה אליה היה בית קברות.

יום אחד נכנס אדם

לעיר הזאת, דרך הבית קברות,

והוא מסתכל על אחת המצבות והוא נדהם.

כתוב על המצבה,

כאן נטמן הצדיק

פלוני אלמוני בן שלוש שנים.

שלוש שנים צדיק?

אמר בטח נפל האפס.

מסתכל על עוד מצבה,

כאן נטמן המקובל האלוקי פלוני בן אלמוני בן ארבע.

מה זה עיר של גמדים?

מסתכל על עוד מצבה,

כאן נטמן רבן של כל בני הגולה, בן שמונה.

מה זה?

הוא נכנס לתוך העיר,

הוא רואה אנשים זקנים עם מקלות סבא,

זקן לבן.

הוא שואל, מה זה הבית קברות?

אמרו, אנחנו לא יודעים לענות, יש רב

בקצה של העיר, תלך תשאל אותו.

הולך לרב,

כבוד הרב יסביר לי

מה זה הבית קברות הזה?

אמר לו, תראה, אני השכם והערב אומר לכל התושבים בעיר

שלא מספיק שלוש תפילות ביום,

ולא מספיק שעושים חסדים,

ולא מספיק שעובדים ומפרנסים את הבית,

צריך גם לקבוע עיתים לתורה,

ואדם צריך לשב באוהלה של תורה, צריך ללמוד תורה.

אבל זה לא עוזר, לא כמה שאני מסביר, לא עוזר.

החלטתי,

יותר לא כותבים על המצבה

בין כמה האדם מת.

כותבים

כמה אדם חי.

אז הוא אומר לו, עכשיו אני בכלל לא מבין.

מה, אצלכם אנשים מתים בגיל אחר וחיים בגיל אחר?

אדם חי 70, מת בגיל 70. מה זה לא לכתוב

בין כמה מת לכתוב כמה חי?

אמר לו, אני אסביר לך.

אתה ראית את הצדיק ההוא בן שלוש?

אתה יודע מי זה?

זה פלוני אלמוני שהיה גר פה בעיר,

הוא תמיד היה לומד

שעה אחת בערב מ-7 עד 8. שעה, אבל אי אפשר להזיז אותו.

שעה, חתונה,

בר מצווה,

שמחה, לא מעניין.

7 עד 8 הוא לומד.

צדיק,

לא מוותר על השעה.

כן, אבל הצדיק הזה כמה למד?

שעה אחת

מתוך 24 שעות.

זה 1 חלקי 24. אם הוא נפטר בן 70 והוא למד רק שעה

מתוך 24 תחלק 70 ל-24,

אז כמה הוא חי?

שלוש שנים.

הוא יגיע לעולם האמת,

מגיע לבית דין,

ומתפלל למה לא קמים?

בן 70, לפני שיבה תקום.

אומרים לו, אצלנו, לפי הרשימות,

אתה עוצוציק

בן שלוש שנים.

קטנצ'יק.

כי הם חיינו ואורך ימינו,

ובהם נחיה.

בימים ובשעות שאתה למדת תורה, זה החיים שלך לנצח.

בן כמה אתה? בן שלוש.

67 שנה הייתה לך הזדמנות לחיות,

לעשות דברים לחיי העולם הבא.

אתה לא ניצלת את זה.

עשית מהם הבל.

כמה אתה שווה בעולם הבא?

שלוש שנים.

זה שראית מקובל אלוקי,

זה היה חברותא שלו.

אבל הוא היה לומד בבוקר גם חוק לישראל.

משם יש את הזוהר הקדוש,

והוא למד את זה בעל פה כל השנים,

אז קראו לו מקובל.

אבל בן כמה הוא היה?

בן ארבע שנים,

כי הוא למד עוד עשרים דקות.

זה רבן של כל בני הגולה למד שעתיים ביום.

זהו.

בשמיים שמגיעים,

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, בודקים את הבן אדם כמה זמן הוא למד תורה,

כמה מצוות עשה,

כמה השקיע על חיי העולם הבא.

אבל מה לעשות, אנשים לא יודעים מה זה חיים.

לא יודעים. למה לא יודעים?

ימי שנותינו בהם 70 שנה. מה זה בהם?

אדם חושב שהוא חי 70 שנה. אדם לא חי 70 שנה. אתם יודעים כמה אדם חי?

אדם חי רק רגע אחד.

אדם חי הרגע.

מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הרגע הבא?

עוד לא בא.

כמה הוא חי?

רגע.

אם יהיה לו עוד רגע,

מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הבא?

עוד לא בא.

כמה הוא חי?

רגע.

אם יהיה לו עוד רגע, מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הבא? עוד לא בא.

כמה הוא חי?

רגע.

איך הוא אומר לחבר שלו חכה רגע?

מאיפה יש לו רגע?

אדם חי רק רגע.

מה זה חי רגע?

אם לא עשית כלום ברגע,

הוא מת.

ישב בן אדם רגע,

לא עשה כלום, מת.

הלך הרגע, לא יחזור.

אם הוא עשה מצווה ברגע, הרגע הזה חי לעולמים.

אז ממה מורכב החיים?

מרגע ועוד רגע ועוד רגע שעשית בו מצווה.

אבל אם לא עשית בו מצווה,

מת.

תספור עכשיו כמה יש לך רגעים שעשית מצוות זה חי,

כל השאר זה מת.

לא מתים בגיל 70,

אפשר למות כל רגע.

מוות, מה שאנחנו קוראים בסוף, זה פשוט סילוק מן החיים.

אבל מוות זה בכל רגע, וחיים אפשר כל רגע.

תלוי מה אדם בוחר.

אבל כמו שאנחנו רואים את החיים ואת האנשים בחיים,

כולם כמו המלך הראשון מעדיפים להיות.

וזה חבל,

כי אפשר להספיק הרבה הרבה הרבה מאוד בחיים ולעשות.

אני אגיד לכם רק

מה שהזכיר כאן המחנך הדגול שדיבר לפניי

מהזוהר הקדוש.

מה האפשרות שאדם יכול להגיע בימי חייו

אם הוא זוכה להבין את התכלית והמטרה שהקדוש ברוך הוא רוצה ממנו?

הרמב״ן אומר,

אם צדקת,

מה תיתן לו?

אם אדם יהיה צדיק

וישמור תרי״ג מצוות,

אלה הן החובות המוטלות עליו.

אם צדקת והיית צדיק,

מה תיתן לו?

אתה עשית מה שאתה חייב, אבל מה תיתן לו לבורא?

נתת משהו?

אומר הרמב״ן, איך אפשר לתת לו, לקדוש ברוך הוא,

אם אתה מזכה לחייביה,

אם אתה גורם ליהודי נוסף

שיעשה מצוות,

שיתקרב לבורא,

אז כל ביאתך לעולם הייתה כדאית,

כי אתה נתת לו לבורא עולם.

והנה כאן כתוב בזוהר הקדוש בפרשת תרומה.

הזכאי צריך לרדוף אחר חייו

ולקנות לו בשכר שלם

כדי להעביר ממנו את הזוהמה של עוונותיו,

ועל ידי זה יכניע את הסטרא אחריו,

ויתקן את נפשו של הרשע,

שאז נחשב לו כאילו בראו,

וזה השבח

שיתעלה בו כבודו של הקדוש ברוך הוא יותר משבח אחר.

וההתעלות הזאת יותר מכל.

מה הטעם לדבר?

אדם שמחזיר יהודי בתשובה יש לו מעלה יתרה על אחרים. במה?

לפי שהוא גרם להכניע את הסטרא אחריו

ולהעלות את כבודו של הקדוש ברוך הוא.

לפי שכל השפע שלקח הסטרא אחריו מהקדושה

על ידי תורתו ומצוותיו של אותו רשע,

אתה שמחזירו בתשובה,

מוציא את בלעו מפיו ומחזירו אל הקדושה.

ועל זה כתוב באהרון

ברבים אשיב מעוון שזה עיקר מעלתו.

וכתוב בריתי הייתה איתו.

בשביל זה כרת עמו הקדוש ברוך הוא ברית ונתן לו את החיים והשלום.

בואו ראה.

כל מי שאוחז ביד רשע

ומשתדל עמו שיעזוב את דרך הרע הוא עולה בשלוש עליות מה שאינו עולה אדם אחר

על ידי מצוות אחרות.

1. גורם להכניע את הסטרא החרת תחת הקדושה

ולהוציא בלעו מפיו.

2. גורם שיתעלה הקדוש ברוך הוא בכבודו,

כי כבוד גדול הוא למלך כשהבן שלו נשבע בשבי והוא בא ופודה אותו ומחזירו לאביו.

3. גורם לקיים את העולם בקיומו למעלה ולמטה,

כי כשהמלך בשמחה וברצון טוב על עבדיו על ידי התעלות שמו,

הוא מיטיב לכולם.

בעליו כתוב, בריתי הייתה איתו החיים והשלום,

זוכה לראות בנים לבניו,

זוכה בעולם הזה וזוכה לעולם הבא.

כל הממונים על הדינים לא יכולים לדון אותו בעולם הזה.

בעולם הבא הוא עולה בשנים עשר שערים ואין מי שימחה בידו,

ועל זה כתוב, גיבור בארץ יהיה זרעו,

דור ישרים יבורך,

הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד,

זרח מחושך אור לישרים וכו'.

זאת אומרת, אדם יכול להגיע למדרגה כזאת

אם הוא מחזיר יהודי בתשובה.

להחזיר יהודי בתשובה,

חושבים שזה קשה.

זה לא קשה.

לא קשה בכלל.

רוב היהודים רוצים לשוב לאביהם שבשמיים.

רק יש כל מיני סיבות של הסתר,

שאם לא יבוא מישהו ויגלה את זה מעל עיניהם,

הם יישארו ככה.

אבל ניתן היום בקלות לסלק את ההסתר.

זה סיוע מן השמיים לכל מי שרוצה לעסוק בזה.

זה לא מתנה ליחיד,

זו אפשרות לכול.

והראיה,

שהיום אפשר להחזיר יהודים בתשובה על ידי קלטות

של טייפ.

אין פה צלם אלוקים,

אין פה את הבן אדם שמשכנע,

יש קול שיוצא מתוך סליל,

בן אדם שומע, מתעורר וחוזר בתשובה.

זה סיוע משמיים בדור הזה,

שהקדוש ברוך הוא חפץ שבניו

לפני הגאולה ישובו בתשובה.

פשוט צריכים להיות חכמים

לעשות כמה שיותר בזה.

לכן אנחנו עד היום הפצנו כ-14 מיליון טייפס.

והרבה הרבה יהודים חזרו בתשובה,

מהקלטות האלה.

וברוך השם, רבים מעבירים, לא צריך

שאני אעשה את זה, כל אחד יכול לעשות זאת.

יש נהגים שנוסעים באוטו,

מכינים תקלטת

על מקום מסוים,

לוקחים טרמפ מישהו,

איכשהו נכנס, סמים,

והוא נתקע, לא רוצה לרדת.

וככה שומע,

בסוף מבקש את הקלטת, לוקח, ממשיך בבית.

פלא פלאות.

השבת האחרונה, כשהייתי בבני ברק,

בבית הכנסת איפה שהתפללתי,

ניגש אליי בחור,

אברך,

אומר לי,

תשמע,

לפני תשע שנים

בבית ספר בתל אביב, בתיכון,

חילקו קלטות שלך.

קיבלתי קלטת, ראיתי כתוב עליה הרב.

אמרתי, מה נוגע לי הרב?

לא התייחסתי לזה.

שמתי את זה על המחשב.

אומר,

חצי שנה זה עמד שם.

אחרי חצי שנה לקחתי, אמרתי, בואו נשמע.

שמעתי.

מאז חיפשתי עוד קלטות,

שמעתי.

היום אני אברך נשוי, יש לי ילדים.

אחותי חזרה בתשובה נשואה לאברך,

וההורים שלי היום שומרים שבת, ברוך השם.

-מחיאות כפיים.

זה קלטת אחת

בכאלה מיליונים,

ועכשיו אנחנו הולכים להוציא מיליון

סידיז של בראשית

שמחלקים בכל בית בישראל,

וזו קלטת שאי אפשר לעמוד מולה.

יש בפנים

שלוש שעות ורבע הוכחות

שיש בורא לעולם,

שהתורה ניתנה בהר סיני,

שהנבואות שאמרו הנביאים התקיימו,

שיש חיים לאחר המוות.

הכול עם הוכחות לוג'יקלי.

אי אפשר להתווכח עם זה.

וזה מחלקים עכשיו במיליון עותקים בכל בית בישראל.

ככה צריך לעבוד.

פה איתנו

יש יהודי,

אחד מני רבים,

הם נמצאים כאן מהישיבה?

כן,

החבר'ה?

לפני שנתיים בערך, פחות, שנה ומשהו.

הייתי בברוקלין קולג'

ונתתי שם הרצאה,

ובהרצאה הזאת

היה יהודי שהייתה לו בעיה עם ילד שלא הרגיש טוב,

הייתה לו מחלה קשה ביותר,

בסכנת נפשות.

ובאותו מעמד

ביקשנו מאבא שילמד שעתיים תורה כל יום לרפואת הבן.

האבא הסכים,

נתנו ברכה.

אחרי דקות ספורות קם אחד מן הבחורים

שהוא עובד אצלו בעבודה,

והחליט שהוא מקבל עליו עול מצוות לרפואת הילד.

שם עליו ציצית

וברך שהחיינו.

לאחר מכן פניתי לעוד אנשים בציבור,

בחורים צעירים ישבו לפניי.

מי מוכן לקום לקבל מצוות לרפואתו של הילד החשוב הזה?

קמו עשרות רבות

וקיבלו עליהם עול מצוות.

הייתה התלהבות גדולה ביותר.

עבר זמן,

וברוך השם, נתבשרנו שהילד נתרפא מן המחלה.

זה סיפור בפני עצמו.

אבל מה קרה עם אותם בחורים,

אותם בחורים

שחזרו בתשובה,

שקיבלו עליהם ציצית לרפואתו של הילד? לא ידעתי.

אני אראה לכם את זה עכשיו,

ואחר כך תראו את זה במציאות,

ותבינו כמה הקב' ברוך הוא אוהב את עם ישראל,

כמה הקב' ברוך הוא טבע ונס אצלו זה אחד,

והוא רק רוצה במעשיו של בניו.

ואפילו מעשים קטנים

שנעשים באמונה,

יכולים לשנות את הטבע לחלוטין.

בואו נראה בבקשה.

מאזינים יקרים,

לקהל שבאולם הוקרן כעת הסרט נס מצולם,

הסיפור של אליה יואב.

להרצאת הרב אמנון יצחק שנערכה באולם בברופלין קולג' ניו יורק בתאריך ה-9.6.2002 הגיע אינון אבורוס,

אשר בנו בין השלוש, אליה יואב, חלה במחלה הנוראית,

ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם התדרדרות בעבריו הפנימיים.

והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס וחייבים לשתול כבד חדש.

וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה.

ינון, אביו של אליה, אשר היה נרגש מאוד, בעל סף בכי,

ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה,

כמו שעשה דיוויד הנכה מלונדון.

הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה כל יום שעתיים לרפואת בנו,

והאב כמובן הסכים.

הרב ברך את הילד אליה לרפואה שלמה,

והקהל הרב שלחף באולם,

הנענע.

לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה,

קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקום,

עול מצוות בזכות רפואתו של אליה.

וכעבור כחודש ימים, אכן, אירע בלתי ייאמן.

הילד אליה החלים לחלוטין,

והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל,

ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.

הסרט הופק בו פני שופר,

את הסרט המלא וסרטים נוספים מותר להשיג במשרדי שופר,

איפה מתתיהו 10 בני בית או בטלפון

677-7779. בווידאו רואים טוב יותר.

תודה רבה.

יש לי הפתעה בשבילכם.

האבא והבן נמצאים כאן, מוזמנים לכאן.

חבר'ה, חבר'ה, חבר'ה.

תודה רבה.

הוא מודה לכם.

אני רוצה להגיד לכם שבסרט הזה שראינו,

בעצם ראינו שהקדוש ברוך הוא מדבר אלינו.

כשאני הייתי בחדר וראיתי את השינוי שהבן שלי עובר,

זה ממש ממש פחדתי.

זה ממש פחדתי כשראיתי שהרופאים כבר היו רצים במחלקה עם הניירות,

להגיד לי, קח אותו הביתה,

אין מה לעשות,

שפחות שיישאר בבית.

ואמרתי, לא, נחכה עוד קצת.

וברוך השם, ממש הקדוש ברוך הוא דיבר אלינו,

בזכות מי?

בזכות

האחדות של כל עם ישראל אפשר לבטל גזרות.

עם ישראל לא במצב טוב כל כך היום.

רק בזכות האחדות שלנו אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים.

תודה רבה לכם.

רק להתחזק ולהיות ביחד זה הכי חשוב, להציל הרבה הרבה ילדים.

אני רוצה להזמין לבמה את הצדיקים הנוספים שעליהם הוא מדבר,

אלה שבעצם היו שותפים בחזרה בתשובה שלהם, שראיתם שעלו על הבמה ושמו ציצית.

היום, ברוך השם, 30 מהם יושבים בישיבה במונסי ולומדים תורה.

הם נמצאים כאן?

כן?

הבחורים מהישיבה של הרב בכרך יכולים להגיע לכאן? בבקשה.

כן, יהודים יקרים, אלה יהודים מאחינו בית ישראל שהיו רחוקים קצת

עד לאותו אירוע וקיבלו על עצמם עול מצוות

כדי לזכות נפש של יהודי בן שלוש שנים,

שיזכה לחיות לאורך ימים ושנים,

ובינתיים גם הם הצילו את חייהם הם.

זה לא סתם לשוב בתשובה,

אלא זה להיות בן תורה, יושב בועלה של תורה בגיל הכי קשה להחליט,

והם בחרו בדרך החיים.

אם צעירים כאלה יכולים לקבל עליהם עול מצוות,

החובה על כל אחד מאיתנו הרבה יותר.

אני רוצה להזמין עוד יהודי אחד,

שמההרצאה האחרונה שהייתי בקליפורניה,

אימא שלו ביקשה ציצית בשבילו, הוא לא היה בהרצאה,

והיא לקחה את הציצית הביתה.

הבן שלה הוא חבר בלהקת רוק

חמש שנים.

הם כבר קבעו סדרה של הופעות

ב-TV של גויים,

והיהודי

התחיל לשמוע קלטות,

מהקלטות הוא החליט לשוב בתשובה,

עזב את הכול, ויתר על כל הקריירה,

והיום הוא כבר שלושה חודשים בישיבה הזאת, אני מזמין אותו לכאן, קוראים לו אריק שרון.

ערב טוב.

I would like to share with you all the story of how I ended up here the night.

My name is אריאל שרון מויאל.

My grandfather was the רב of a small בתי כנסת,

called מגן אברהם,

in the city of Akole in Israel.

My father and mother grew up in Israel and moved to America as a young couple.

I was born and raised in San Diego,

California. I grew up in a traditionalist household,

what you would call מסורתי.

קידוש Friday night,

בית כנסת על הולדאים ולכן שבת.

כמו שאנחנו אומרים בעברית, חפיף.

I went to public high school,

where כמעט כל my friends were going.

Growing up I love rock music and my dream was to be a rock star.

I started playing guitar and started my first band while I was in high school.

After high school, my band got popular in the local San Diego area.

We were a four-peat punk band,

and I was the only Jew in the group.

after years of hard work,

practicing and rehearsing,

we had come from

virtually nothing to build a huge local following.

Kids would ask me for my autograph, virtually anywhere I would go.

At this point, we finally signed with a multi-million dollar management company

and we're doing big things.

Inside, I knew something was missing.

Around this time, my mother became a בעלת תשובה.

I remember the first of M�ון יצחק video I ever watched with her.

We were both glued to the TV set I can't get enough of them.

I would listen to his audio and video tapes at every spare moment.

It was a rude awakening and a big slap in the face to everything I used to think that was important.

After doing some research of my own,

just like I'm known and Kourages and all his tapes,

I could no longer say I didn't know the truth.

Being addicted to my materialistic lifestyle,

I continued in my ways,

but now my consciousness would not let up.

I was caught in a predicament.

On one hand, I was succeeding in my lifelong dream.

On the other, I knew in the end,

it would all be in vain and completely useless to me.

Two weeks after I shot my first music video,

feeling emotionally torn about the direction in which my life was headed,

I decided to email to show up in ארץ ישראל,

to see if I could get some advice on what to do.

They quickly responded and put me in contact with Shofar New York,

which connected me with Rav Vakach of ישיבת All-ישראל in Mונסי,

New York.

מחיאות ומחיאות

It was a Tuesday morning when I first spoke with Rav Vakach.

I explained to him my situation and how it was virtually impossible for me to keep Shבת

and most מצוות in my current surroundings.

I continued and explained that the following week I had a music video premiere and a showcase that my management company had set up in Los Angeles

for a very interested major record label.

Rv Vakach explained to me that I was being given a very difficult nיסיון from Shmaiים

and that if I wouldn't leave there now,

chances are I would sign a deal and that I never would.

At that moment something came over me.

הקדוש ברוך הוא gave me the strength to do something I would never my wildest dreams imagine that I could do.

That very same Tuesday I wrote a letter to my band

telling them I had to leave.

I knew I couldn't do it in person.

Because they couldn't possibly understand me and would talk me in the same.

I left the note back to small bag and asked my mother to take me to the airport.

I was going to ישיבה in Muncy to do what הקדוש ברוך הוא wants me to do.

The next morning after speaking to him for the first time the day before I was with Rv Vakach at

ישיבת ישיבת ישיבת אוסלו ומנסי בניו יורק.

Learning what it means to be a Jew.

For the last three months I've been studying הלכות, משניות, and גמרא.

It has been very difficult, but rewarding.

I am now starting to enjoy the learning and hope I can continue to learn for the rest of my life.

It's hard to believe that all this started from a few video and audio tapes,

אבל it's true.

I owe every day of the last three months טראב אמנון יצחק,

שופר, עם הרב בכך, על ראש הישיבה.

There have been some hard times for me,

but I've known as still there for me.

All of us at theישיבה are constantly listening to his tapes.

He gives us strength

and reminds us how important what we're doing really is.

There are no words that can explain how much my family and I owe this great organization.

I can only pray that every Jew can have the opportunity to hear and understand what I am now privileged to know.

שהקדוש ברוך הוא ייתן לרב לא נדחה כוח להמשיך לתקוע בשופר עד שנשמע את השופר של המשיח.

אמן.

תודה רבה לכל הבחורים מהישיבה. השם, נברך אותם שהתעלו בתורה בירת שמיים ויבנו בתים נאמנים בישראל מהרה.

יהודים יקרים, אתם רואים מה אפשר לעשות בעולם,

מה התכלית כשאדם יכול להגיע, ואם בחורים צעירים כאלה,

ברוך השם, זוכים להכיר את האמת ולהתגבר על יצרם,

חוב גדול עלינו לעשות כן גם אנחנו.

לפני שאני אתן לכם אפשרות לראות עוד יהודי אחד

שגם כן זכה לשוב בתשובה,

באותו ערב בברוקלין קולג'

היה יהודי נוסף

שהיה לו קוקו ארוך

והיה לו קשה מאוד להיפרד ממנו.

כן,

אנחנו מזמינים את נאור לכאן. ברוך הבא.

אני לא הכנתי כלום.

ערב טוב לכולם.

באמת לא הכנתי כלום. לא ידעתי שיעלו אותי הערב, כי

לא ציפיתי לזה, בוא נאמר.

אני רוצה להודות לרב אבנון יצחק,

שבאמת זיכה אותי באותו ערב בברוקלין קולג'.

זה היה רגע ששינה לי את כל החיים, טוטאלית, לגמרי.

ומשם הלכתי לישיבת אור ישראל,

שם גם כן נמצא רב שמאוד תומך בנו מכל הבחינות,

ממש כמו אבא.

וככה התחלתי את הצעדים שלי ביהדות,

בלי לדעת שום דבר, ממש שום דבר.

ועם הזמן התחלתי ללמוד מה זה להיות יהודי ומה זה משניות והלכות וגמרא.

היום אני כבר כמעט שנתיים בישיבה,

ובאמת, ההתחלה הייתה קשה מאוד, אבל היום אני נהנה מכל רגע. זה פשוט תענוג

שאין כמוהו. מי שמוותר על הכל, הקדוש ברוך הוא נותן לו הכל, בלי ספק.

ואני רוצה להגיד דבר אולי קטן,

כמו שלי היה קשה,

שבתוך הלב שלי תמיד, איפה שלא הייתי,

חשקתי להיכנס לעולם התורה,

אבל לא יכלתי, בגלל

גם המראה החיצוני, גם החברה שהייתי מסתובב בה,

אז לעשות מעבר כזה לישיבה,

זה היה כמו באמת קריעת ים סוף.

אבל הקדוש ברוך הוא משנה,

הוא נותן לבן אדם הכול אם הוא רק עושה צעד קטן.

אז אני באמת רוצה להודות לכם ולרב ולכל הרבנים שתומכים בנו,

ולכל מי שתומך בישיבת אור ישראל. תודה רבה לכולם.

ברוך השם, אנחנו הגענו לכאן עם שידוך גם בשבילו, בשביל נאור.

ואמרתי לו שיזמין אותנו לחתונה,

אמר בעזרת השם.

טוב, יהודים יקרים,

אתם רואים מה הקדוש ברוך הוא עושה בעולמו אם אנחנו רק עושים צעד

אחת קטן קדימה.

ויש עוד הרבה יהודים כאלה שממתינים לרגע שמישהו יושיט להם יד

והם יתקרבו לאביהם שבשמיים.

יש למישהו פה איזו שאלה מכל החבר'ה הצעירים שנמצאים כאן?

כן?

הנה, יש לו חבר שרוצה להוריד את הקוקו. בבקשה.

בכבוד.

גם ציצית הוא לוקח בעזרת השם מוגבר.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך מעולם שהחיינו והגיענו

הזמן הזה.

יש לך שאלה?

שאלה. תנו לו בבקשה מיקרומון.

כבוד הרב,

לי קוראים... חבר'ה, מה אתה עמוד? מה, אני צריך לעמוד? מה, אני רקדן, בלט? תקשיב.

כבוד הרב,

אנחנו קהילה ששייכה למלבייסן.

ולפני כשמונה חודשים או שנה,

אחד מהילדים שלנו, ילד, תלמיד ישיבה,

שהוא חלה במחלה

מאוד קשה,

וכל מה שעשו,

ועמדנו והתפללנו,

עד לפני שבועיים עוד עשו אפילו צום,

ועשו תהילים, ועשו סליחות, וכל שבת פותחים ספרי תורה,

בברכות.

עד השבת האחרונה,

כשיש את ההודעה הכי קשה בעולם,

ששום דבר לא עוזר.

כבוד הרב, מה אפשר לעשות אחרי שיהודים כמונו,

שמאמינים, בני מאמינים, כמו שאומרים,

ושום דבר לא זז?

למה אני צריך לבוא לערב כזה

ולהגיע למעמד מדהים,

להוריד דמעות, עיניים,

להביא את כל החבר'ה שלנו,

רק כדי לגלות את זה ברבים ולזעוק לריבון עולם לעזור לנו.

אין לנו שום כוח אחר.

מה יש לו?

יש לו איזה מחלה שאני לא יודע. אביו יושב לידי,

אנחנו הופכים עולמות ולא יודעים מה לעשות.

הרופאים אומרים, זהו, אין מה לעשות.

מה אפשר לעשות?

כמה אתם בחבורה?

זה בית כנסת שלם, זה שתי בתי כנסת בבלבשן.

ואבא שלו פה לידי, הוא יכול לספר לך בעצמו.

שאל אותו את כל השאלות.

אפשר לקום?

תודה.

תגיד לי משהו, לבית כנסת שלכם,

יש ביניכם אחדות?

בכל בית הכנסת בפני עצמו כן.

כן.

חלק מהמתפללים מגיעים בשבת עם רחם?

לא, אף כמה שאני יודע, לא. בשום פנים ואופן לא. לא? אין מציאות כזו.

כן.

כמה מתפללים?

באחד יש בסביבות 250 ובאחד הוא יחסית חדש בסביבות 100. 80, 100. 100. פחות מ-100, אולי 8. כמה החברים הכי קרובים שלך?

שתיהם. בשני הבתי כנסת כולם. לא, כמה החברים הכי קרובים שלך מתוכם?

שאתה יכול להגיד שהם יעשו מה שתבקש.

זה אני לא יודע.

יש עשרה?

אני מעריך, כן.

עשרה?

יש להם טלוויזיות בבית?

חלק כן, חלק לא.

אלה שיש להם, תבקש מהם שיוציאו את הטמברוויזיה בשביל הילד, בעזרת השם יתברך. אני מאמין שתהיה ישועה.

באמת.

אבל שיהיו לפחות עשרה.

אוקיי.

יש מפה מישהו מתוכם שכבר יכול לקבל על עצמו לזרוק את הטמברוויזיה מהבית?

יש פה אנשים, אני לא יודע אם יצאו, אם הם ירצו הם יקומו ויגידו.

יש מישהו שמוכן בשבילו לזרוק את הטמברוויזיה שהילד שלו יחיה?

הנה, היהודי הראשון.

אשריך.

תקום, תקום, תקום, תקום.

עוד יהודי מקבל עליו, ברוך יהיה.

ברוך תהיה.

שני יהודים מוכנים לזרוק את הטמברוויזיה עגל הזהב,

וזה דבר גדול ביותר. מי עוד מוכן להוציא את הטמברוויזיה שילד יהודי יחיה?

הנה, עוד יהודי מוכן. אשריך ואשריך.

יש כבר שלושה.

עוד שבעה יהודים שניתן ברכה ברבים פה,

ואני מקווה, בעזרת השם, שועיל. הנה, רביעי שמה.

אשריך ואשריך.

אשריך ואשריך.

תדעו לכם, זה ניסיון גדול,

ומי שמצליח להתגבר עליו, ראוי לישועות.

מי עוד? עוד שישה יהודים שמוכנים להוציא את הטמברוויזיה מהבית.

עוד שישה יהודים, בעזרת השם, יתברך.

יש? הנה החמישי. אשריך לחיי עולם הבא.

אשריך ואשרי חלקך.

חצי רפואה וישועה כבר יש. עוד חמישה יהודים בעזרת השם.

הנה עוד אחד, אשריך לחיי עולם הבא. אשריך.

אשריך.

עוד ארבעה יהודים. הנה עוד אחד. אשריך.

רביים עוד שלושה יהודים כן הנה עוד יהודי אחד רביים הוא מוכן לשים ציצית וכיפה בשביל הבן שלו זה לחוד אבל רגע עוד שלושה אני כבר אקח אותו עוד שלושה אתם בפלוויזיה מי עוד הנה יש עוד אחד אשריך תבורך מפי עליון תכף אתה מוציא כן מוציא כן עוד שניים עוד שני יהודים

עוד שני יהודים

יש עוד אחד שם הנה עוד אחד

תבורך מפי עליון בסיעתא דשמיא ואיפה עוד אחרון

איפה עוד אחד

אבא בעצמו אשריך אשריך יש לך?

אתה מוציא נגמר רגע עשרה

אני רק רגע רגע יש חדשות יש חדשות אצל הנשים יש נשים שמוכנות להוציא כן הנה בטלפון

כמה נשים יש

יש אולם למטה מלא נשים גם כן

ומקבלות עליהם גם כן להוציא

בוא אתה בינתיים לשים ציצית בוא בכבוד

כבוד הרב

כן

רק רגע כמה?

מה זה? מה זה?

כמה נשים יש?

כמה?

יש כבר אחת שמוציאה את הטלוויזיה מהבית אשריה ואשריך אל כך

כן תעשה ברכה ברוך

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה אמן

תזכה לגדול בתורה ובירת שמיים והזכות שלך תעמוד לילד

ברוך תהיה

רגע יהודים יקרים

להוציא מהבית פירושו מצווה מן המובחר לשבור אותה לחלוטין

בדיעבד למכור לגוי לא ליהודי

כבוד הרב מה השם של הילד?

אתה דיברת עם אשתי אתמול עובדיה עדי חיים אתה דיברת עם אשתי אתמול

למען ההגינות

אני חייב להגיד

כמה מילים. הרופא של יואב שהכרנו זה בדיוק הרופא של הבן שלי

הוא נמצא באותה מחלקה ובאותו מקום

וגם היום וגם אתמול הוא הודיע לי

למען ההגינות, גם למען להגדיל

את מה שיכול לקרות, לא נשאר לו הרבה.

טוב, זה מה שהרופא אומר אבל יש רופא כל בשר ומפליא לעשות

ואנחנו נפנה אליו בתפילה של רבים עם הזכות של עשרה יהודים שזורקים מביתם את התועבה.

אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יהפוך את הגזירה לטובה

ויעביר את המחלה לערפאת בראש.

אמן.

אמן.

מה השם של הילד? עובדיה עדי חיים בן הודה, יהודית.

מי שבירך אבותינו הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון,

דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות.

ואימותינו הקדושות, שרה, רבקה, רחל ולאה,

הוא יברך את השם הטוב.

עובדיה עדי חיים בן הודה יהודית.

הודה יהודית.

השם יעשה עמו חסד מאוצר מתנות חינם וייתן לו חיים לאורך

ימים ושנים ויתקדש שמו יתברך בעולם בזכות

הקבלה של עשרה יהודים לזרוק את הטמבלוויזיה מהבית ובזכות היהודי ששם ציצית.

אמן.

מהרה. אמן.

בעזרת השם יתברך,

שיהיה בשורות טובות ויתקדש שמו יתברך בעולם.

כבוד הרב, ערב טוב.

כן.

יש לי שאלה בבקשה גם.

אני רואה שלכולם יש להם בעיה עם הילדים.

הילד שלי בלשנה וחצי.

אני רואה את הקלטות שלך, שומע את הקלטות שלך.

הייתי גם בברוקלין קולג'

וכל הזמן שמעתי על אחרים.

עד שלפני חודשיים חטפתי את המכה כשהתברר לי שהבן שלי חולה ב-SMA וזה ניוון שרירים שאין להם שום תרופה,

שום תרופה, שום קצה של בדיקה או תרופה לעניין הזה.

השאלה שלי היא,

הוא נולד בחנוכה

וקראתי לו אור השם,

אז יצאה אוריה.

השאלה שלי, ברגע שקראתי לו את האוריה,

אם גזרתי לו את גזר דינו של מוות.

עכשיו, הרופאים, אין להם שום מושג

כמה הוא יחיה, ואין מה לעשות, אין תרופה, אין כלום.

השאלה שלי, אם אני באמת גזרתי את גזר דינו ברגע שקראתי לו אוריה.

אני לא מבין למה זה קשור לגזר דין.

כביכול, כאוריה חיטי. לא, לא, אין שום בעיה עם זה. אתה קראת את זה על שם האור של חנוכה ולא על שם אוריה, זה לא על שמו. זה, אחד. שתיים.

אני רוצה לדעת דבר אחד, אתה שומר תורה או מצוות?

אני מתחזק,

שומר שבת כמה שאני יכול, הולך לבית-כנסת כל יום, כל שבת.

ובזכות הקטע הזה אני מאוד הייתי רוצה שנשים ציצית עלי היום.

זה אני שמח, אבל רק רגע, קודם כול אני אעודד אותך. במקסיקו הייתי לפני שנה,

שנה וחצי יותר נכון,

הייתה שם אישה אחת שגם כן היה לה בעיה של ניוון שרירי מתקדם,

וגם אמרו שאין תרופה.

וברוך השם, היא קיבלה עליה כיסוי ראש,

בירכנו אותה,

וברוך השם, היא נרפאה מזה.

זאת אומרת, אין דבר כזה שאין מה לעשות.

אני מציע לך,

אם אתה רוצה לקחת את מירב הסיכויים,

ולא להשאיר משהו כמו שאומרים,

שלא עשית,

פשוט מאוד לחזור בתשובה אמיתית.

להיות צדיק,

אם תקבל עליך להיות צדיק, שומר תורה ומצוות כמו שצריך,

הסיכויים של הבן שלך עולים לכיוון המאה אחוז ריפוי.

בשביל הבן שלי אני מוכן הכל. בכבוד, בוא מותיק, בוא.

תן לו מיקרופון.

ברוך אתה ה' אלן המלאכה אלוהו שהחיינו וקימנו וגיענו לזמן הזה.

אמן.

מה השם תמדה?

אוריה איתמר בן אושרה.

אוריה איתמר בן אושרה.

השם ישלח לו רפואה שלמה ברמח איברים ובשסה גידים לרפאותו ולכלימו ולחיותו לאורך ימים ושנים בבריאות שלמה ואיתנה,

מה מהרע.

אמן.

יש פה עוד בחור שרוצה לשים ציצית? בבקשה.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו וגיענו לזמן הזה.

אמן.

כן.

שלום. שלום וברכה.

יש לי ילד בן תשע וחצי,

הרובים קוראים לזה אוטיסט.

הוא מדבר קצת,

אבל הוא לא מבין

כל צער,

כל כך,

והחיים מאוד קשה.

כשהוא לא מבין, אז הוא לא לומד וזה מאוד קשה.

אין יום, אין לילה, כמו היום, הוא התחיל ב-1600,

הוא קם וזה

מאוד קשה לנו, לילד,

לסבא, לסבתא,

לכל המשפחה.

לפי הרפואה, מה הסיכוי שלו?

הוא אוטיסטי וזה הטבע שלו.

הם חושבים,

אם באמת הוא אוטיסטי, שהוא לא יגיע לעוד יותר.

לפעמים,

כמו שיש לו שכל,

אבל אם עושים בחינה, או מה הוא עושה, ככה, ככה,

הוא לא יכול לעשות.

על בחינות זה רואה כמו

ילד בן שלוש.

ובלי, אבל בלי כל כך

להבין, כמו בשבת, הוא שר שלום עליכם,

בלי יודעת המילים,

הוא שר אשת חיל, הכול לבד, הוא למד את זה.

אבטלה, מזמור לדוד.

אז יש שכל בפנים.

בוא, אני אסביר לך משהו. אני מכיר את התופעה הזאת שנקראת אוטיסט.

מספרים על החזון איש זכר צדיק וקדוש לברכה. כשהיו מביאים אצלו לפעמים לברכה ילדים כאלה,

הוא היה קם מפניהם.

שאלו אותו למה,

אז הוא אמר שיש הרבה צדיקים שמתגלגלים בילדים כאלה.

והם לא רוצים פשוט לבוא לעולם הזה עוד פעם לתיקון,

כשיש להם בחירה.

אז לכן הם באים בלי בחירה

עד שהם מסיימים את התיקון.

הכרתי יהודי חילוני מהבורסה ברמת-גן,

שנולד לו ילד אוטיסט כזה, הוא חי עד גיל ארבע וחצי ונפטר.

הוא אמר לי שהוא היה מאושר שנולד לו ילד כזה, למרות שהוא סבל וטרח איתו הרבה,

משום שהוא ידע שאם הוא היה נופל במשפחה אחרת,

בטח היו משליכים אותו באיזה מקום שיטפלו בו בלי להתייחס אליו.

הוא היה שמח שנפלה לו הזכות שהוא מטפל בילד כזה,

בלי להבין גלגולים ותיקונים.

יש מעשה שכתוב בספר, שראיתי,

שהיה אבא אחד שלא יכול היה לסבול את מה שסבל הילד שלו,

והוא הגיע להחלטה שיותר טוב שהילד ימות, הוא יתפלל על הילד שימות.

והילד נפטר.

אחרי שבוע ימים האבא נפטר.

אז שאלו את הרב מה קרה,

אז הוא אמר שהילד החזיק את האבא בחיים,

לא הפוך.

אנחנו לא יודעים מה חשבון מן השמיים,

אבל אני יכול רק לברך אותך שהקדוש ברוך הוא יעשה את הטוב בעיניו,

כפי שהוא יודע,

ויקל על כל הצדדים בעניין,

בשביל שיוכלו למצות

את הרצון האלוקי בצד הטוב ביותר.

כן,

שם,

בבקשה.

הלו, ערב טוב, ערב טוב כבר השבת.

יש לי טלוויזיה בבית,

כן, אבל אני גר עם ההורים שלי,

והם לא שומעים שבת ומחללים,

ויש לנו כמעט כל יום ויכוחים,

ואני לא יודע איך להחזיר אותם בתשובה או להגיד להם לזרוק את הטלוויזיה.

אתה פשוט מאוד תיקח כמה קלטות שלי של וידאו.

יש לי, אני שם גם,

לאבא שלי יש את הקלטת של החזרה של הקנדה, כן?

הראתי לאבא שלי, אבא שלי אחרי זה אמר לי איזה מצוות אני צריך לעשות כדי שיחזרו בתשובה,

אבל אחרי זה לאט לאט הוא שוכח מזה, ובכלל...

בטח הוא שוכח, הוא ראה רק קלטת אחת, צריך להביא לו עוד.

אדם צריך להתחזק.

הבעיה,

הם לא יודעים כל כך עברית טוב.

אני הבנתי, אבל אני אומר, צריך עוד קלטות לתת לו לראות, שיתחזק עוד פעם, שיחזור לו עוד פעם החשק,

אבל צריך לעזור לו מהר,

ואם אפשר ככה, אז שמי הטלוויזיה?

שלהם.

שלהם?

כן.

היא לא מתקלקלת מדי פעם?

בפסח זה נפל לנו,

זה כמעט נשבר, אבל...

טוב, זה בדרך, בכיוון הטוב.

אבל בכל מקרה,

תן לו קלטות וידאו, בעזרת השם יתברך, אני מאמין שהוא ישוב בתשובה. כבוד הרב, יש לו עוד שאלה. רגע, עוד משהו.

אם יהיה חסר לך,

אם יחסר לך דבר אחד, אני מוכן להשלים.

תיתן לי את המספר טלפון של אבא, אני אדבר איתו בטלפון,

בשביל שישוב בתשובה.

בסדר?

רק רגע, לפני שאני שומע אותך,

אני רוצה להגיד דבר אחד, שיהיה ברור,

ש...

רק שנייה.

כשיש עניין גדול מאוד,

אם לא רוצים, חס ושלום, שיהיו צרות בעם ישראל,

יש רעה חולה גדולה מאוד עכשיו,

בפרט בתוך קהל ירעים,

שנכנס אינטרנט

לתוך הבתים,

וזה נכנס בדרכים של ביזנס וכל מיני דברים כאלה,

אבל

זה מגיע לדברים גרועים ביותר,

וההשלכות של זה הן לא טובות.

חייבים להסיר את זה מהבתים,

כי זה אחר כך פוגע בכל הבית,

גם בילדים,

ושלא לדבר על מה שזה מביא, שאחר כך, חס ושלום,

גם רפואה לא יכולה להועיל.

זה גרוע יותר מטבעי.

יותר גרוע מטבעי.

חייבים להוציא את זה מהבתים,

זה דבר שחשוב מאוד לדעת

שלא יפסה הנגע הזה.

כן.

כבוד הרב, אני איבדתי את הראייה שלי כבר מזה שבע-שמונה שנים,

ולמרות כל הטיפולים,

כשהלכתי עם כל הרופאים,

פרוטסורים,

נפגעו לי הרשתיות של העיניים,

ואין מה לעשות, אני פשוט

מנהיג לך, אני מתחזק בכלל חברים,

כשאנחנו הולכים בבית קנטה והכול.

אני ממש מבקש היטל, אם אפשר לעשות לי איזה תיקון או משהו.

תגיד לי משהו.

כן. מה הרופאים אומרים?

ניתוח לא יועיל?

לא, לא יכולים לעשות כלום.

הרשתיות לגמרי לא מתפקדות.

אבל אפשר להחליף רשתיות.

לא יכולים. כבר הייתי גם בארץ, עכשיו ראיתי את זה שאומר,

גם אצל כל הפרופסורים,

גם בבוסטון, גם הכול.

אומרים שיכולים להשתיל אלקטרודות,

אבל אמנם עשיתי בדיקה כזאת לפני שבע שנים,

וכן ראיתי דרך אלקטרודה למצע כאילו של מטרד הרישוי,

ראיתי את הכול. אבל בשלב זה לא ניתן לעשות כלום. אולי,

לא יודע מה. יש לך אחוז קטן של ראייה שאתה רואה כרגע?

שמה?

אתה באחוז מסוים כן רואה? שאני רואה? אחוזי ראייה?

כן.

יש לך משהו?

קצת. אם אני מסתכל עכשיו את האצבעות קצת, אני רואה כאילו עננתי בתוך ניילות.

הבנתי.

אני אבל לא מרגיש שחסר לי כלום. אני מבין אבל שאתה מתחזק עכשיו, כן? כן. אבל עוד לא חזרת בתשובה לגמרי.

אני אגיד לך, אני שומר שבת,

הבית, צביקה שלמדתי... אתה מתפלל שלוש תפילות?

בבוקר, אני לא מוותר,

הנחת תפילין, שחררי את הכול.

כן, בברכות.

אני מתפלל.

ברכות אתה מברך כל דבר?

ועכשיו כמעט כל דבר.

כמעט. לפעם אני שוחח, אבל ברכת המזון אני מברך תמיד.

טוב, בוא נתחיל מעכשיו שאתה חוזר בתשובה גמור.

כן.

אם רוצים סיכוי, אז צריך להיות חוזר בתשובה גמור, לא לוותר על שום מצווה.

לא ברכות ולא תפילות ולא כשרות

ולא שום דבר. לא לעשות עבירות, לא לשמוע דברים אסורים,

להקשיב לקלטות.

זה אתה כן יכול, אם אתה לא יכול לקרוא. אני שומם.

דברי נורא.

זה יכול לזכך את הנשמה שלך בשביל שאתה יכול לקבל ישועה, אם ירצה השם.

אבל זה רק בתנאי

שאתה חוזר בתשובה לגמרי.

אתה מוכן?

כן. אמיתי?

אה? אמיתי. אתה... אמיתי. זה לא אותו שם. אמיתי. אתה מוכן לשים ציצית גם?

כן. בבקשה.

שלום, כבוד הרב. רגע, וכולנו נברך אותו בעזרת השם לרפואה בעיניים.

כן, תן לו ציצית.

תן לו את המיקרופון.

קח, תחזיק.

ושאחיינו. ברוך אתה, אדוני אלינו מלך העולם,

שהיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

מה השם שלך?

מה השם?

מה שמך?

בנימין, השם?

בנימין? בנימין בן יוסף ג'מין.

בן יוסף ג'מין.

השם ישלח לך רפואה שלמה לכל האיברים והגידים,

ובפרט בעיניך לשוב לראות בזכות התשובה מהרה.

אמן. אמן. תהיה לך בשורות טובות. תודה רבה.

תדוג, תקנה, תקנה, תדוג, תדוג, תקנה, תקנה, תדוג. מה בסוף?

מה לא בסוף?

יהיה לך הרבה כסף, תוכל לנוח כל יום, שעתיים, שלוש. אמר לו, טיפל, אתה רק מפריע לי, אני אנח פה כבר ארבע שעות.

אנחנו רק בדרך, אישר. כל יום להעביר כמה שיותר אשתה ואשר חלקו.

אבל אם אדם חושב רק על העולם הזה,

מבזבז את ימה ונפסל.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו.

ל-036-777779

036-77779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net