ראיתי אותך במסוק ולימוזינה...
- - - לא מוגה! - - -
אתה בתחילת הקלטת שלך שהוא הביא לי מראים אותך בלימוזינה, במסוק, תשמע, על חשבונך? לא, חס וחלילה. אז מה אכפת לך אם לקחו אותי? מה אכפת לך אם לקחו אותי בלימוזינה? מה אתה רוצה שאני אלך על לימון? לא, לא, אתה צודק, לימוזינה זה הרכב היחיד שאתה צריך להיות בו. הכי קטן שמצאו לי, לא היה יותר קטן. זה מאוד מצחיק, זה בסדר גמור שזה מצחיק, אבל אם אתה רוצה להראות דוגמה,
ישב פה לידי איזה רב שקודם הלך ואמר שזו שיטה שיווקית והילדים אוהבים לראות את זה, אז אם אתה מעביר את זה לילדים, בזה שאתה נוסע בלימוזינה והילד אומר, אני אחזור בתשובה שגם אני אולי אשא בלימוזינה, אז אולי זה עובד. יכול להיות, לא, לא, אני, אבל אם אני אחזור בתשובה ואתה מבטיח לי לימוזינה ומסוק שיכניס אותי לתוך המגרש כדורגל, אז על הכיפאק. אני אגיד לך למה אני לא בעל חמור,
כי אם אני אבוא על חמור יחשבו שאני המשיח.
אז החלטתי לבוא על לימוזינה, שיהיה בטוח שלא יחשדו אותי, אתה מבין, במחשבות יותר מדי של גדלות.
עכשיו לימוזינה. תראה, איש עם חוש הומור, אתה בטוח.
כן. זה לא משנה את העניין לגבי העובדות. נכון. כי אני אומר משהו ואתה סוטה הצדה ולא עונה לי לעניין. למה? עונה. לא, עונה על חמור, עונה על זיסית, עונה על אימון, זה לא לעניין. הענה. הענה. הענה. הענה. אוקיי, בוא נשמע. הענה. אוקיי.
למה
שרים מחברי כנסת צריכים מכוניות יפהפיות?
למה מישהו יותר בכיר במשטרה מקבל מכונית יותר?
למה ראש הממשלה צריך מכונית פאר וגם אופנועים שילוו אותו?
למה? כי מישהו החליט שהוא ראש הממשלה.
אלה שהלכו אותי בחוץ-לארץ חושבים שאני יותר מראש הממשלה.
אז הם דאגו לי ללימוזינה ולאופנועים, והם החליטו, אין בעיה. אין בעיה.
אבל אתה, בתור רב גדול, צריך להגיד להם, אני צריך להעביר מסר
להרבה אנשים שרואים אותי, זה לא לעניין שאני אשא בלימוזינה, בדיוק הפוך. שאנשים שרואים אותי אין להם כסף לאכול. זה לא קשור. זה לא קשור. זה קשור וזה משמע למה הובגה שזה אפשר להתבחר. אתה, לפי מה שאתה מדבר, חוץ מצרות עין שיש לך, חס וחלילה. על דתיים שיש דתיים שיש להם קצת יותר ממך,
אתה, יש לך צרות עין.
אני, לדעתך, בשביל לתת דוגמה, הייתי צריך ללכת עם דאון לחוץ-לארץ בלי מנוע כזה. אבל למה אתה יורד לפסים של לימור? רק שנייה. אתה לא חייב דאון, אתה יכול לבוא בצנאה. זה הכול. אני לא רוצה לבוא בצנאה. אבל הבעיה זה שלך. אני רוצה להגיע כמו שמזמינים אותי, ולא כמו עני בפתח, כי אני לא עני ואני לא מסכן ואני לא אביון.
אני יהודי שמייצג משהו שאנשים מכבדים את המעמד הזה,
ורוצים לתת למעמד הזה כבוד,
כיוון שזה כבודו.
אדם שמכבד מישהו רוצה לתת לו את הכבוד לפי מה שהוא חושב.
אם בא אליך אדם חשוב,
אתה מקבל אותו אצלך בבית לפי מעמדו וכבודו.
בא אליך השכן,
אתה לא פותח לו שולחן כמו אדם חשוב.
מה לעשות שיש חשיבות בעולם?
ומי שמחשיב מישהו,
אפילו שהוא לא חשוב, רק בעיניו הוא חשוב,
עושה הכול בשביל להחשיב אותו ולתת לו את התחושה כמה שהוא חשוב.
מה עוד שהוא משדר שהתורה זה דבר מכובד,
ומי שנושא את התורה הוא אדם מכובד,
ולכן כשבא רב קמים מפניו,
וכשבא חבר כנסת לא קמים מפניו, וכשבא ראש ממשלה לא קמים מפניו, וכשבא נשיא לא קמים מפניו,
כשבא רב קמים מפניו.
למה קמים מפניו?
לא בגללו,
אלא בגלל חוכמת התורה שבו.
וקמים מפני התורה שבו.
אז לכן התורה מגיעה לה לימוזינה.