קפיצה למקסיקו - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

מוריי ורבותיי,

ואמוס הרי סיביר, תודוס פוטוס,

אנוס בוקרידו,

רב אמנון יצחק שליטה, בבקשה!

כלה יהודה דה דיוס,

ארמוס איטריאן פרמוס, אידיוס סוגרנוסוטרוס,

קונפיידאד נוסינג גרנדה זרה.

אני לא מבין איך, הקדוש ברוך הוא,

איך אפשר להגיע למצב שחיילים יכולים להתעדות עם פיצוץ תינוקות ביתים אחרי יומיים.

מתי יקרבו ואין לו משיח? למה לא מוצאים תרופה לאיידס, לסרטן, אם הכל רשום בתורה והכל מובן והכל ידוע?

איך שש מיליון אנשים מתים בשואה,

שש מיליון יהודים,

איך יכולים לקרוא דברים כאלה, איך?

היום, אם בקולו תשמעו, אם נשמע לקדוש ברוך הוא, היום יבוא.

קלטת מס' 361-362 קפיצה למקסיקו בואנוס נורצ'ס דמאס איקה ביירוס

בעברית בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב אנחנו נלמד קצת אמונה וביטחון בשם יתברך ומהי הדרך הנכונה לחיות בחיים האלה שאנחנו נמצאים בהם.

בפרשיות האחרונות,

פרשת השבוע,

מסופר על אהרן הכהן שמתו לו שני בניו ביום הגדול ביותר.

זה היום שבו הוא זכה להוריד שכינה באוהל מועד לאחר עוון העגל,

ועם ישראל זוכה לראות

שנמחל עוון העגל לעם ישראל.

ביום שמחת ליבו,

היום הגדול ביותר,

שהוא נתכהן ככהן גדול,

בשכינה יורדת לעם ישראל,

באותה שעה מתים שני בניו,

שני בנים הגדולים,

שעליהם אומר משה רבנו שהם גדולים יותר ממשה ומאהרון.

כתוב על אהרון בשעה שבניו מתים,

וידום אהרון.

מה זה וידום אהרון?

שתק,

לא אמר אף מילה על הגזרה שנפלה עליו ביום שמחת ליבו.

למה הכתוב אומר, וידום אהרון?

יש ארבע דרגות בבריאה.

דומם, צומח,

חי, מדבר.

מדבר זה בני אדם.

כשנותנים מכה לבן אדם,

הוא מחזיר.

כשנותנים מכה לבעל חי,

הוא בורח.

כשנותנים מכה לצומח,

הוא נכפף ומשנה צורתו.

כשנותנים מכה לדומם,

לאבן,

לא חל בה שום שינוי.

וידום אהרון

כמו דומם.

לא חל בו שום שינוי.

ולא עוד,

אלא ששמח שרש״י אומר מה שכר קיבל ששתק,

כשהקדוש ברוך הוא דיבר אליו בלבד ואמר לו, פרשת שטויי יין.

כדי שהשכינה תדבר עם אהרון חייב להיות בשמחה,

כי אין השכינה שורה מתוך עצבות

אלא מתוך שמחה.

ומייד לאחר מיטתם של שני בניו,

השכינה מדברת איתו.

אז הוא לא רק שתק,

אלא גם שמח בגזירת השם.

כשם שמברכים על הטובה,

כך מברכים על הרעה ובשמחה.

איך מגיע אדם למדרגות כאלה,

שבשעה כזאת,

כשהוא מתעלה לדרגת כהן גדול מיום שמחת ליבו,

יכול להיות במצב כזה ששני בניו מתים והוא שמח?

אלא מה?

מי שיודע למה נברא האדם בעולם

ומהי התכלית בחיים,

מי שיודע שהקדוש ברוך הוא נתן והקדוש ברוך הוא לקח,

יהי שם השם מבורך,

מי שיודע את זה באמת וחי כך,

מי שיודע שכל מה שיש לנו בעולם,

כל מה שיש לנו בחיים זה רק בהשאלה ופיקדון,

מקבל את הדברים כמו אהרן הכהן.

מעשה נוסף,

רבי מאיר בעל הנס,

בשבת אחת מתו שני בניו.

מדוע?

הגמרא בירושלמי מסבירה,

בשעה שהייתה דרשה בבית הכנסת,

בשבת תמיד יש דרשה קבועה,

הם עזבו את הדרשה והלכו הביתה לאכול.

מידת הדין פגעה בהם,

ושניהם מתו.

אשתו של רבי מאיר הצדקת

לא אמרה לו בשבת מילה ששני בניה מתו.

במוצאי שבת

אמרה לרבי מאיר,

אם מישהו הפקיד אצלנו פיקדון

ובא וביקש את הפיקדון,

צריך להחזיר לו?

אמר לה, כן.

הרימה את הסדין מעל שני הילדים המתים,

ואמרה לו, בא בעל הפיקדון ולקח את פיקדונו.

איך מגיעים למצב כזה של שלמות,

של אמונה וביטחון בשם יתברך,

במצבים הקשים ביותר, שהיקר מכול

נלקח מן האדם?

זה רק אם אדם מבין וחי על פי התורה,

וצדיק באמונתו יחיה.

עם האמונה שלו הוא חי בדיוק כמו שהוא מאמין.

זה דרגות גבוהות,

אבל זה מה שמתבקש מכל ישראל בכל מצב.

ביטחון,

תראו, אנחנו נמצאים באירוע גדול,

ובחוץ מכתרים אותנו הרבה אנשי ביטחון.

אני לא מדבר על ביטחון כזה,

אני מדבר על ביטחון בשם.

האם אנחנו באמת בוטחים בשם?

יש לנו עיניים לראות?

אוזניים לשמוע?

רגליים להלוך?

ידיים לחוש?

יש לנו את כל האיברים.

אנחנו בטוחים שזה עובד ושזה יעבוד, כאילו,

אבל אף אחד לא הבטיח.

זה כלים שקיבלנו בהשאלה.

בכל רגע נתון הקדוש ברוך הוא יכול להחליט שאיבר אחד לא יעבוד, או כמה.

אבל אנחנו חיים כאילו זה טבעי וזה שלנו,

ותמיד יישאר ברשותנו.

האם יש לנו ביטחון גם לעניין הפרנסה כמו לעניין הראייה והשמיעה?

כמו שאנחנו בטוחים שכל יום נקום בבוקר, נראה ונשמע?

האם אנחנו בטוחים כל יום

שנקום והמזון יחכה לנו בפתח הדלת?

זה לא.

זה אנחנו בוטחים על עצמנו ולא על הקדוש ברוך הוא.

אבל אני אתן שתי דוגמאות מהגמרא,

רבי יהודה בר אל-עאי היה צדיק גדול ועני מרוד.

היה לו מעיל משותף, לו ולאשתו,

מעיל פרווה, לא של גברים, לא של נשים.

לא היה להם כסף לשני מעילים.

פעם אחת רבן שמעון בן גמליאל גזר תענית,

ורבי יהודה לא הגיע לבית המדרש.

שאלו איך זה שהוא לא הגיע,

אמרו לרבן שמעון בן גמליאל, כנראה שאין לו מעיל.

שלח מישהו עם מעיל אליו הביתה.

פתח את הדלת,

ראה את המעיל,

אמר לו, וכי אני חסר מעיל?

שלח ידו אל המחצלת,

הרים אותה,

ונכנס, ראה מתחת למחצלת, כסף וזהב רב.

אמר לו, אתה חושב שאין לי?

אני רק לא רוצה ליהנות מזה.

באמת לא היה לו כלום.

זה היה נס גמור.

לא היה לו זהב וכסף שם,

אבל נעשה נס מן השמיים.

כדי לא לבייש את רבי יהודה בר אלעאי,

אז כשהוא הרים את המחצלת מן השמיים,

הראו את מה שהוא רצה שיראה.

אבל היה לו ביטחון של 100%,

שאם הוא ירים את המחצלת,

הקדוש ברוך הוא לא יבייש אותו,

ויראה לו שיש לו כסף וזהב.

יש לנו דרגת ביטחון כזאת?

אשתו של רבי חנינא בן דוסר, שהיה עני מרוד.

בכל יום בת-קול יוצאת ומחרזת,

כל העולם ניזון בשביל חנינא בני.

בחנינא בני די לו בקו חרובים מערב שבת עד ערב שבת.

מה אוכל רבי חנינא, צדיק יסוד עולם?

חרובים.

אוכל רע.

אין ויטמינים.

הגמרא אומרת, כמו חרבות לגוף.

והוא אוכל את זה מערב שבת לערב שבת.

ככה היה עני.

לא היה להם לחם לאפות בתנור.

אשתו של רבי חנינא הייתה מתביישת.

מה הייתה עושה?

שמה גחלים כדי שיעלה פיח למעלה ויחשבו שהיא עופה לחמים.

הייתה לה שכנה רעה,

שידעה שאין להם מה לאכול.

החליטה לבוא,

לדפוק בדלת

ולראות מה זה שהיא כל הזמן כאילו מבשלת ועופה.

בשעה שהיא דפקה על הדלת,

אשתו של רבי חנינא בן דוסר עלתה מיד לקומה למעלה.

נכנסה האש שכנה,

ניגשה לתנור,

והנה היא רואה שהתנור מלא לחמים,

ובמגשים מלא בצק.

אז היא צועקת לאשתו של רבי חנינא,

הלחם נשרף.

אמרה לה, כן, בשביל זה עליתי למעלה, להביא את המרדה בשביל לקחת את הלחם.

באמת לא היה לחם,

לא היה בצק.

אבל נעשה נס מן השמיים כדי לא לבייש את אשתו של רבי חנינא בן דוסר.

אבל היא גם הייתה בטוחה

שהיא עושה נס מן השמיים, ולכן הקדימה ועלתה להביא את המרדה.

האם יש לנו, אנחנו, ביטחון כזה?

איפה אנחנו ואיפה אבותינו הקדושים וריבותינו?

אמונה וביטחון בשם.

בלי זה אי אפשר לחיות.

אם אין אמונה בשם ואין ביטחון, אדם מסכן כל ימיו

רק מכאובים, צרות, ייסורים,

ריצות כל ימי חייו.

אדם חי כל הזמן לבטח את עצמו,

עובד עוד ועוד יומם ולילה בשביל להשיג עוד ועוד, שיהיה בטוח שתמיד תישאר לו קרן קיימת.

אבל אם אדם היה יודע שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס את הכול,

נמלים,

דגים, עופות, חיות, את כולם הוא זן.

אומר רבי אלעזר,

לא ראיתי ארי סבל

ולא שועל חנווני.

למה?

למה להם יש אוכל מוכן ומזומן והם לא צריכים לפתוח חנויות ולא לעסוק במסחר?

אם הם לא נבראו כמוני, שאני נבראתי לכבוד קוני,

אז קל וחומר, אם להם יש אוכל מוכן,

אני צריך שיהיה לי אוכל מוכן.

ולמה אין לי אוכל מוכן ליד הדלת?

אלא שהרעותי מעשיי וקיפחתי פרנסתי.

אם אדם לא שומר תורה ומצוות כראוי,

פשוט מאוד מן השמיים מורידים לו בפרנסה,

כדי לעורר אותו, שיתלה את עיניו

לאביו שבשמיים.

וכמו שבריאות הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא,

גם פרנסה מהקדוש ברוך הוא.

וההשתדלות

לא מועילה הרבה.

יעקב אבינו, עליו השלום, היה צדיק גדול.

הוא עבד אצל לבן הרמאי

הרבה שנים.

20 שנה היה במחיצתו.

שש שנים הוא עבד בצאן.

לא הולך עם לבן.

לבן משקר כל הזמן.

כל מה שהוא מביא,

לבן משקר.

מה עשה?

עשו הסכם.

נתן לו חלק מהצאן, אמר לו, מה שיצא מזה עכשיו שלך.

עמד יעקב,

לקח מקלות,

פיצל פצלות,

וגרם שיתרבו הצאן, העיזים והטיישים שלו.

ריבוי גדול מאוד.

זה עזר לו?

לא.

לבן שיקר אותו. עשרת מונים.

ומכל מה שעשה תכסיסים יעקב אבינו לא העיר לו שום דבר.

בסוף, למה הוא יצא עם רכוש גדול מאצל לבן?

בגלל ברכתו של הקדוש ברוך הוא.

אז ההשתדלות גם של יעקב אבינו עליו השלום לא עזרה לו כלל וכלל,

והכול היה מכוח הברכה של הקדוש ברוך הוא.

אבל מה לעשות? בני אדם נמצאים כאן בעולם וחושבים

שיישארו פה לעולם.

אצל רבי חיים מבולוז'ין, זכר צדיק וקדוש לברכה, הגיעו שני יהודים.

מתווכחים על קרקע.

זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי.

ובאו אל החכם, אמרו לו, תפסוק.

אמר החכם, רק רגע, התכופף,

שמע את האדמה והתרומם.

שאלו אותו, מה שמעת?

הוא אומר, רציתי לשמוע מה הקרקע אומרת.

אתה אומר, הקרקע שלי,

ואתה אומר, הקרקע שלי.

ואני שמעתי שהקרקע אומרת ששניכם שלה

מתווכחים על קרקע ושוכחים בעצם ששייכים לקרקע.

ויכוחים ומלחמות.

ואדם מתהלך פה בעולם כאילו יחיה פה לאלפי דורים.

אלפי דורים.

יהודים יקרים, תחשבו רגע.

אנשים חושבים שיש להם הצלחה.

מה זה הצלחה?

שהם עסוקים, יש להם הרבה עסקים,

הביזנס עובד טוב, טסים ממקום למקום.

עסקים בכל רחבי העולם, זה ברכה או לא ברכה?

זה עונש.

למה זה עונש?

אין לו זמן לעסוק בתורה ולעשות את רצון אביו שבשמיים.

לרוץ ולטוס ממקום למקום בשביל פרנסה,

זה עושים גם הגויים בלי שום בעיה.

הרבה עשירים יש.

ביל גייטס הוא לא יהודי.

הרבה כסף יש לו, הוא גם כן רץ.

יש לו כמה באגים בתוכניות,

הווינדוס לא עובד הכי טוב,

אבל בכל אופן, הוא עושה כסף טוב.

נו,

ויהודים רצים ממקום למקום.

אתם יודעים מה כתוב?

אם גס ליבו של האדם, אם אדם מתגאה וחושב,

כוחי ועוצם ידי,

השכל והפיקחות שלי עושים לי את הכול,

אומרים לו, יתוש כדמך,

שלשול כדמך.

לפני שנברא האדם הראשון ביום השישי,

נבראו לפניו היתוש והשלשול.

במה אתה מתגאה?

יש אנשים, יש להם מטוס פרטי,

והם טסים ממקום למקום, וכולם מקנאים בהם.

יתוש גם טס ממקום למקום,

והוא לא צריך שום עסק לעשות.

הוא פשוט מחליט להתביית עליך,

יושב לך על היד,

נותן לך זריקת הרדמה,

שואב ממך את הדם שאכלת אחרי שטסת הרבה במטוס,

ואכלת מנגו ועגבניות ואבוקדו,

והוא לוקח ממך מציצה,

לוקח את הדם, עומד בצד, צוחק עליך,

נגמרת ההרדמה, ופתאום מתחיל לגרד לך.

אז תבין שהיה פה מישהו שגנב לך קצת דם,

בלי לשאול.

יתוש כדמך.

גם הוא מתפרנס.

אבל הוא עושה עבודה?

לא.

הוא אפילו לא עושה צרכים חוץ מכבודכם.

מסודר היתוש. במה אנחנו טובים ממנו?

אבל ליהודים יקרים מסופר שפעם אחת בניהו בן יהוידע

הלך עם השמדה עם מלך השדים,

וכשהוא הולך איתו,

הם הולכים בדרך,

הוא שומע אדם אחד שאומר למתקן נעליים.

אני מבקש ממך שתעשה לי נעליים טובות,

אבל שיחזיקו מעמד שבע שנים.

בניהו בן יהוידע רואה את השמדי צוחק.

שואל אותו, למה אתה צוחק?

אמר לו, זה מדבר איתו שיעשה לו נעליים לשבע שנים,

ואני יודע שאין לו עוד שבעה ימים לחיות,

אבל נעליים?

לפחות לשבע שנים.

אדם לא יודע בכלל כמה ימי חייו.

בזמן רבי שמעון בן חלפתא הוא הולך פעם אחת לברית,

ושם אבא של התינוק מוציא יין ישן בן שבע שנים,

והוא נותן לכל האורחים.

אחרי שהוא נותן להם לשתות, הוא אומר,

את היין הזה אני משאיר לחופה שלו,

שיהיה ישן

עד החופה,

יהיה לו טעם טוב מאוד.

רבי שמעון בן חלפתא יוצא משם והולך בדרך,

פוגש את מלאך המוות בדרך ורואה אותו משונה.

אומר לו, מי אתה?

אומר לו מלאך המוות, אני שלוחו של המקום.

אמר לו, ומפני מה אתה משונה?

אמר לו, משיחתן של הבריות,

שהם אומרים, כך וכך אנחנו עתידים לעשות.

יש להם תוכניות,

ואינו יודע מתי קוראים לו למות.

אותו האיש שהיית סועד בברית מילה,

ואמר לכם, מן היין הזה אני שומר עד לחופה של בני,

הגיע פרקו, ולא נותר לו זמן, עוד 30 יום.

עד כמה מגיעות השטויות של בני אדם?

עד כדי כך

שמלאך המוות בעצמו כבר דואג ומצטער על השטויות שמדברים בני אדם,

וגם מלאך המוות כבר לא יכול לסבול את כל השטויות שמפטפטים בני אדם.

על זה אומרים בספרדית

תודוס חרטטוס אמיגוס.

אנשים חיים בדמיונות,

כאילו יש, לא הבנתם מה זה?

תודוס חרטטוס אמיגוס.

חרטא יודעים מה זה?

חרטא, חרטטוס.

אנשים חיים בדמיונות,

כאילו יחיו לאורך זמן, יש להם תוכניות.

ומה עם התכלית של הבריאה כשאדם בא לעולם?

מה עם כל זה?

אנשים לא לוקחים בחשבון.

מסופר בספרים על מדינה אחת

שהיה להם מנהג שכל שנה היו ממליכים מלך לשנה אחת.

מלך לשנה אחת,

אבל לא מבני המדינה.

יום אחד יוצאים החוצה,

תופסים בן אדם,

שמים לו כתר על הראש,

מכניסים אותו לעגלה ואומרים לו, יחי אדוננו המלך.

הבן אדם נבהל.

איך זה יכול להיות?

אדם, מתנפלים עליו, שמים עליו כתר ואומרים לו, יחי אדוננו המלך?

בטח אלה אנשים רעים, עם כוונות רעות,

שמתכננים לעשות בי איזה פוגרום.

אבל כשהוא נכנס עם העגלה לתוך המדינה,

הוא רואה שדרות של אנשים עומדים, וכולם מריעים ואומרים,

יחי אדוננו המלך.

הוא נבהל עוד יותר כשהוא רואה את הכמויות של האנשים.

אבל מכניסים אותו לארמון,

מושיבים אותו על כיסא המלכות,

וכשהוא יושב עליו,

כולם אומרים, יחי אדוננו המלך.

הוא פחד פחד מוות,

שלא יעשה טעות.

אחרי כמה שעות שהוא כבר היה צמא,

אז בשקט הוא ביקש אם אפשר לשתות קצת מים.

אמרו לו, כן, אדוננו המלך.

הביאו לו מייד הרבה משקאות מכל הצבעים, מכל הסוגים,

הרבה כוסות.

הוא בחר כוס קטן עם קצת מים, כמו שהבטיח, שלא יהיו טעויות.

עבר עוד זמן, הוא רעב.

פוחד לבקש, אבל אין ברירה, רעב מציק לו.

אז הוא מבקש, אם אפשר, לאכול בי גלה קטן.

אמרו לו, כן, אדוננו המלך. הביאו לו עוגות,

הביאו טבחים ושפים עם כובעים גדולים.

מביאים לפניו, הוא בוחר בי גלה קטן, שלא יהיו טעויות.

אוכל, עבר בשלום.

אחרי כמה שעות הוא מבקש,

אפשר אולי לעשות טיול קטן, נתאוורר?

אמרו לו, כן, אדוננו המלך.

מיד לקחו אותו בעגלה, עבדים רצים לפניו ואחוריו,

והוא מטייל לו,

והנה הוא רואה שבאמת הוא בן חורין,

לא עושים לו כלום לרעה.

מאותו רגע הלך על כל הקופה.

טיולים, שירים, זמרים, זמרות, אוכל, שתייה,

כל מה שעלה בדמיונו, עשה.

שנה שלמה, מלך 100%. נגמרה השנה,

באו אליו לכיסא,

הורידו אותו לעגלה,

לקחו אותו לשער של המדינה,

הורידו לו את הכתר,

שתי בעיטות והחוצה.

בדיוק עובר שם אדם נוסף,

שמים לו כתר,

יחי אדוננו המלך, מכניסים לעגלה אותו סיפור.

זה היה פיקח.

ישר שאל, אני מלך?

באמת מלך? אמרו לו, כן.

רואה שדרות של אנשים, כולם מרעים,

יחי אדוננו המלך.

לוקחים אותו לארמון, יושב על הכיסא,

אני המלך? אומרים לו, כן.

תזמינו את כל השרים.

מזמינים את השרים.

מי אתה?

שר האוצר.

תגיד לי, מה המצב? כמה כסף יש במדינה?

נותן לו דוח מפורט.

ואתה, שר החקלאות,

תגיד לי, כמה יבול ותבואה יש במדינה?

נותן לו דוח מפורט.

אתה יושב ראש הבנקים,

מה המצב בבנקים? נותן לו דוח מפורט.

כל אחד נותן לו דוח, אומר, טוב.

אני המלך?

אמרו לו, אתה המלך?

אמר, יש אי מחוץ למדינה, תקנו אותו על השם שלי.

כן, אדוננו המלך?

מייד קנו את האי על השם שלו.

אמר, את כל הבנקים להעביר לאי.

העבירו מייד את כל הבנקים לאי.

אמר להם,

את כל היבול והתבואה להעביר לאי, העבירו. את כל הזמרים ואת כל התזמורות

להעביר לאי, העבירו.

כל הטבחים, כל האופים, להעביר.

תשעה חודשים, העביר את כל המדינה.

כל הדברים הלא-טובים השאיר.

שלושה חודשים הוא יושב על הכיסא עם הכתר,

מחכה מתי יעיפו אותו.

עברו שלושה חודשים,

באו,

הורידו אותו מהכיסא, הכניסו אותו לעגלה,

הובילו אותו לשער,

הורידו לו את הכתר,

נתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו החוצה.

לאן הוא הלך?

לאי.

מי היה יותר חכם, המלך הראשון או המלך השני?

מי יותר חכם, הראשון או השני?

השני.

למי אתם דומים, לראשון או לשני?

לראשון או לשני?

אם אתם כל הזמן דואגים רק לעולם הזה,

שיהיה לכם טוב, בונים בתים, קונים מכוניות, ממלאים את הבנקים, עושים עסקים, טסים ממקום למקום,

אתם כמו המלך הראשון, רוצים לחיות טוב עכשיו,

להיענות עכשיו,

לנצל הכול עכשיו,

הכול עכשיו.

אבל יום אחד יגיע שתי בעיטות ולהתראות.

מי חכם?

מי שיודע שיום אחד ייתנו לו שתי בעיטות והוא יצא מכאן.

מה צריך לעשות? להעביר לאי.

כל יום להעביר לאי. מה אפשר להעביר? כסף אפשר להעביר?

לא.

בתים אפשר להעביר?

לא.

מה כן אפשר להעביר?

רק מצוות.

כל יום להעביר טלית,

תפילין, ברכות, כשרות, טהרה,

הכול להעביר, להעביר, להעביר. כל מה שתעביר יותר,

לכשתצא תגיע למקום שהכנת.

אבל מסכן מי שלא הכין.

אחד הרבנים ביקר בארצות הברית,

היה אצל עשיר,

יש לו בית ב-32 מיליון דולר.

משהו, קופסה קטנה.

32 מיליון דולר.

אתם יודעים מה זה סלון?

יותר גדול מזה.

סלון.

הרב אמר לו, יש לי רק שאלה אחת.

אחרי שאתה רגיל

לגודל כזה,

איך תסתדר אחר כך שני מטר על שתי מטר?

אנשים לא חושבים.

אנחנו לא נשארים פה.

כולם עוברים.

השאלה, מתכוננים?

מכינים צידה לדרך?

חושבים על העולם הבא שאנחנו נגיע אליו?

או חושבים שהעולם הפקר?

אפשר להסתובב פה, לעשות חיים, להיות מלך לשנה.

מלך לשבעים, מלך לשנה זה אותו דבר.

אבל החכם יודע שיש חיים לאחר המוות וצריך להתכונן.

אפשר לאכול, אפשר לשתות, אפשר לבלות, אפשר ליהנות, אפשר לרקוד,

אפשר לשמוח.

הכול אפשר.

אבל מכוח התורה והמצוות.

אם עושים אותו דבר, אבל מכוח תורה ומצוות,

גם זה מצווה.

אוכלים לשם מצווה, מברכים לשם מצווה, הכול לשם מצווה.

וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.

אבל גם אם בן אדם יזכה להיות צדיק

וישמור תורה ומצוות,

צריך לדעת, יהודים יקרים,

לא מספיק שאדם יהיה רק צדיק עם עצמו ועם הקדוש ברוך הוא,

אלא צריך לדעת שאדם צריך להתבונן

שהוא לא נברא לבד.

אדם נברא עם עוד אנשים.

בישראל ערבים זה לזה.

בכל אחד צריך לדאוג לא רק לעצמו,

אלא גם לסובבים אותו.

משה רבנו, לדוגמה,

צדיק יסוד עולם,

הביא את התורה לעם ישראל בדרגה הכי גבוהה שיש בעם ישראל,

ומשה רבנו זה יום אחד שומע מהקדוש ברוך הוא

שהוא רוצה לכלות את עם ישראל על עוון העגל.

כי עם קשי עורף הוא הרף ממני ואכלם,

ואעשה אותך לגוי גדול.

והקדוש ברוך הוא אומר לו, אני הורג את כולם

על מעשי העגל,

וממך אני אוציא את עם ישראל מחדש.

כמו נוח שיצא מן הטבע והתחיל עולם חדש.

משה רבנו לא מסכים.

הוא אומר לקדוש ברוך הוא, ימותו

אלף כיוצא במשה,

ולא תיפול ציפורן מציפורנן של ישראל.

הוא לא מסכים.

הוא אומר, ואם אין,

מחני נא מספרך אשר כתבת,

לא מוכן לחיות בכלל,

ומוסר את נפשו בתפילה ובחיות לקדוש ברוך הוא,

לרחם על עם ישראל שלא ימותו.

הוא לא חי בשביל עצמו,

הוא חי בשביל הכלל.

זכה וזיכה את הרבים.

הקדוש ברוך הוא אומר לו, ואעשה אותך לגוי גדול.

הוא לא מסכים.

אני, על חשבון אחרים?

לא.

אם היו אומרים לנו, ואעשה אותך למנכ״ל, לשר,

לראש ממשלה, למלך,

מה היינו אומרים?

למה חיכית עד עכשיו?

חיכיתי לך הרבה זמן.

איזו הצעה מאוחרת?

אנחנו תמיד חושבים שאנחנו ראויים יותר מאחרים,

ומגיע לנו.

אבל משה רבנו, שהיה נבחר,

לא הבין כך.

כשהקדוש ברוך הוא בא אליו ואומר לו שהוא רוצה לשלוח אותו ממדיין,

כשהתגלה אליו בסנה,

ללכת לגאול את עם ישראל ולהוריד להם תורה מן השמיים,

אומר לו משה רבנו,

שלח נא ביד תשלח.

כל אדם בשוק טוב ממני.

שמעתם כזה דבר?

אדם מושלם,

רבן של כל הנביאים,

אומר, כל אדם מן השוק

טוב ממני.

שבוע ימים הקדוש ברוך הוא מפציר בו לקבל את התפקיד,

והוא מסרב.

הוא אומר לו, יש לי אח יותר גדול ממני בשלוש שנים,

איך אני יכול לקחת את התפקיד ויש לי אח גדול?

הרי זה יגרום לו צער.

עד שהקדוש ברוך הוא אומר לו,

ורעך ושמח בליבו.

יש לך אח שאני יודע ומעיד עליו,

שכשהוא יראה אותך מקבל את התפקיד,

הוא ישמח בלב שלו באמת.

לא יחייך מבחוץ כמו שהיום מחייכים אנשים,

ובלב לא,

אלא בלב, במאה אחוז הוא ישמח.

באותה שעה שסירב

משה רבנו,

לא זכה להיות כהן,

וניתנה הכהונה לאחיו לאהרון.

ואהרון נהיה כהן גדול,

ומשה נשאר לוי.

ולא עוד, אלא שזכה אהרון הכהן שהחושן יהיה על ליבו.

לב כזה ששמח, אפילו שאחיו הקטן

מקבל את התפקיד הגדול והרם ביותר בישראל,

אדם כזה שיכול לשמוח,

החושן ראוי להיות על הלב שלו.

למה הם דואגים, שני הצדיקים האלה?

לא לעצמם,

לזולתם, לאחרים.

ככה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו,

שאנחנו נהיה כאלה שנתבונן ונחשוב על אחרים.

איוב היה צדיק גדול,

איוב היה עשיר גדול.

היה לו שבעת אלפי צאן ושלושת אלפי גמלים,

וחמש מאות צמד בקר,

וחמש מאות אתונות,

ועבודה רבה,

ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם.

עשיר, אדיר.

כתוב, כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך.

היו באים עניים ורעבים ויתומים ומסכנים ואלמנות אצל איוב,

והיה נותן להם כסף.

כל מי שנטל ממנו פרוטה היה מתברך.

מה הייתה הברכה?

אלא הלב הטוב של איוב היה עם הצדקה.

זו לא הייתה צדקה, קח ותלך,

עם לב מלא.

לא רק תמיכה ונדמה,

אלא כל מי שקיבל פרוטה היה מתרשם מליבו של איוב.

איוב אמר על עצמו, אב אנוכי

לאביונים.

כל אביון שהיה בא אליו,

אפילו אם היה לו אבא, היה מרגיש שיש לו אבא חדש.

אם לא היה לו אבא, היה מרגיש כאילו תחיית המתים.

אך הייתי לתנים ורע לבנות יענה.

תנים ובנות יענה בוכים.

כל אלה שהיו בוכים מצרות היו באים אצל איוב, נותן להם.

אם לא בכיתי לקשי יום,

עגמה נפשי לאביון.

מה לו ולעשיר אדיר כזה לבכות ולהשתתף בצערם של אחרים?

אלא זאת צדקותו של איוב.

אדם לא רואה רק שמצבו טוב,

אלא דואג גם לאחרים שיהיה להם טוב.

אבל לא נתינה סתם,

נתינה עם לב.

כל מי שעשה עסק עם אברהם אבינו,

כל מי שאכל אצל אברהם אבינו,

הרגיש גם את הלב של אברהם אבינו.

באו אצלו שלושה מלאכים לאכול.

הוא לא ידע שהם מלאכים.

הוא חשב אותם ערביים,

וכשהם באים לאכול, מה הוא נותן להם?

הוא שוחט שלושה שברים כדי לתת לכל אחד לשון בחרדל.

מי שמע פעם על נדיבות לב כזאת,

לשחוט שור שלם בשביל לשון?

היה נותן לשון אחת לשלושה,

לא.

נדיבות לב אמיתית.

מה זכה אברהם?

הוא עשה חסד עם כאלה שלא צריכים חסד.

עם מי?

הוא עשה חסד עם מלאכים שהאוכל לא מתעכל בהם.

עם מלאכים.

הוא עשה חסד עם מי שלא צריך חסד.

אתם יודעים מה הוא קיבל שכר?

שירד המן בזכות זה,

שהייתה באר עולה במדבר,

ענני כבוד,

סלב

וענן הולך לפניהם. כל זה בזכות שהאכיל את המלאכים שלא היו צריכים בכלל.

אם עושים חסד למי שלא צריך חסד, זה השכר.

מה הדין כשעושים חסד עם מי שצריך חסד, כמה השכר?

הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו שנהיה צדיקים,

אבל גם שנתבונן על אחרים.

יהודים יקרים,

אני הוזמנתי לכאן על ידי שופר מקסיקו.

ברוך השם,

נפתח פה מקום קדוש שיש בו בדיוק את כל מה שאנחנו עושים בארץ,

חלוקת קלטות,

CD וידאו בחינם לכל האוכלוסייה היהודית כאן במקסיקו.

נפתח לפני כמה חודשים,

מחכה להרבה אנשים שישתמשו בכל האמצעים שיש שם,

ורוצים כמה שיותר יהודים,

יקבלו את החומר כדי שיכירו את היהדות,

והרבה אנשים שמסתובבים עם שאלות יקבלו את התשובות,

כדי שיוכלו להכיר

את השורש האמיתי של העם היהודי.

דבר גדול,

השקעה גדולה השקיעו בערב הזה,

כדי שנגיע לכאן,

וברוך השם, קהל גדול מתאסף כאן.

אנחנו גם משתדלים ללכת בדרכי האבות הקדושים,

ויש היום שופר בהרבה מקומות בעולם,

יש שופר UK,

שופר ארצות הברית, שופר קנדה,

שופר מקסיקו, שופר איטליה ושופר ישראל.

אנחנו משתדלים כמה שיותר להגיע לכל בית יהודי בעולם,

ועד היום הפצנו 14 מיליון קלטות אודיו, וידאו וסידי.

וגם חלק מן הציבור כאן שיושב ודאי קיבל חלק מן החומר הזה,

ואנחנו רואים את זה כמטרה נעלה,

להגיע לכל בית, ושכל מי שיכול לעזור ולסייע בעניין הזה, שזה יגיע לכל בית,

מצווה גדולה מאוד בידו.

ארבע כיתות של צדיקים,

אומר, אורחיים הקדוש יש.

כת ראשונה זה כמו שמואל הנביא.

שמואל הנביא היה מסובב כל שנה בכל עם ישראל, בארץ ישראל,

כדי להגיד להם דברי תורה ומוסר שיחזיקו בתורה.

זו הדרגה הראשונה של צדיקים.

דרגה שנייה,

זה הסנהדרין, שהיו יושבים בלשכת הגזית

והיו לומדים ומלמדים תורה לכל ישראל.

דרגה שלישית,

זה אלה שלומדים תורה אבל לא מלמדים לאחרים,

יושבים ולומדים לעצמם.

בדרגה רביעית של צדיקים,

זה אלה שתומכים בלומדי תורה ומחזיקים אותם.

על זה הוא אומר את הפסוק,

כי נחלים נטיו כגנות עלי נהר,

כי אהלים נטע השם, כארזים עליהם מים.

כל אחד זה בדיוק דרגה אחת בצדיקות.

אבל זה אומר שלכולם יש שורש בקדושה,

וכל אחד יכול להתחבר לתורה בכל דרך שהיא.

אבל שמואל הנביא,

למעלה מכולם.

שמואל הנביא הולך ומסתובב בכל מקום כדי שעם ישראל ילכו בתורה ובמצוות.

יהודים יקרים, אתם יודעים שכתוב ששמואל הנביא, כשהגיע למעלה, לעולם העליון,

לא הסכים להיכנס לגן עדן, למקום שלו,

אלא אמר שהוא רוצה להישאר,

להתפלל על בית המקדש.

ואני מצטט לכם,

שמואל הנביא, אחר פטירתו, לא רצה ללכת לגן עדן, למקומו הראוי לו.

וכך הוא עודנו עומד במקום בית המקדש ומתפלל תמיד על בניינו ועל מכונו.

בזה שאמרה חנה,

וישאלתיו לה' עד עולם,

כפישוטו ממש.

כך מביאה תפארת שלמה על פרשת קורח.

לשמואל הנביא הכינו קבלת פנים גדולה ומפוארת.

כל פמלייה של מעלה יצאה לקראתו כדי לקבלו.

מקומו בגן עדן גדול מאוד.

עין לא ראתה את התענוג שמגיע לו,

אבל שמואל אומר, איך אני יכול לשב ולהיענות ולהתענג

כשכל ישראל אבלים על חורבן בית המקדש וכולם מדוכאים בגלויות שונות ומפוזרים בין האומות

ועולמם חשך בעדם?

רועה נאמן, שמואל הנביא.

לא רק שהיה בחייו,

גם לאחר פטירתו.

לשבת בגן עדן ועם ישראל למטה,

יושבים בגלויות

ולא זוכים לראות בבניין בית המקדש,

הוא לא מוכן להיכנס.

עומד בבית המקדש להתפלל עד עכשיו.

אני חושב שזה מוגזם שניתן לשמואל הנביא עדיין לחכות.

והקדוש ברוך הוא נמצא עדיין בגלות,

רוצה לגאול אותנו ורוצה להשרות שכינתו בבית המקדש,

ובעצם אנחנו יכולים לעשות זאת.

אפשר בקלות

לגרום שתבוא גאולה לישראל.

איך?

הרבה דרכים יש.

מיצינו הרבה דרכים,

אבל אנחנו לא קופאים על השמרים,

ופיתחנו באחרונה עוד כמה דברים חדשים.

בחודשים האחרונים הוצאנו שישה גיליונות של עיתון חדש שנקרא שופר ניוז.

זה עיתון כמו ידיעות ומעריב בארץ, בדיוק אותו דבר.

הוא מיועד לחילונים בלבד ומחולק רק לאליטה,

לאלה שנמצאים בעשירון העליון,

כמו צפון תל אביב, רמת אביב,

דניה בכרמל,

מודיעין, מכבים, רעות, שוהם,

כפר שמריהו,

מקומות כאלה.

מאה אלף עותקים כל שבוע.

וזה לאט לאט נכנס בתוך הקהל.

אין שם שום דבר דתי,

אבל בין המילים יש הרבה יהדות.

אני מאמין באמונה שלמה שתוך פרק זמן קצר,

מספר חודשים,

רבים מן הקוראים יגיעו למצב שלא יתביישו יותר ביהדותם, כמו שלצערנו קורה,

והתקרבו לאט לאט להכיר את היהדות בשורשיה.

למה עשינו את זה?

כי קלטות ווידאו הם לא העירו,

כיוון שהסטיגמה של שומרי תורה ומצוות בארץ היא קצת לא כל כך טובה,

אז צריך לדבר אליהם בכלים שהם מכירים.

יש כאלה שנמצאים רחוקים

וקשה להם להגיע למקום של הרצאה,

או שהם לא יקראו את העיתון, מה עושים איתם?

החלטנו בעזרת השם יתברך

לעשות פטנט חדש,

משאית הפלאים.

לקחנו משאית

גדולה מאוד,

6 מטר ארגז,

2.5 מטר גובה,

מסך ענק באותו גודל שעולה מעל המשאית,

יותר גדול מזה בהרבה,

עומדים ברחובה של העיר ומקרינים סרטים עליו,

מסך אחורי,

שיכולים לראות הקרנה תוך כדי נסיעה.

רמקולים גדולים שמשמיעים מוזיקה ודברי תורה,

ובתוך המשאית

חנות גדולה שיש בתוכה את כל הקלטות, כל ה-CD והווידאו.

וזה נוסע ממקום למקום,

עוצר,

מתחיל להקרין, אנשים מתאספים,

וככה לאט-לאט מחלקים להם חומר ומתקרבים,

הולכים לפארקים,

למקומות שיש בני נוער רבים,

וככה מגיעים לציבור במהירות. אני אראה לכם לרגע קט

דוגמה איך זה עובד.

ובעזרת השם,

יש לנו כבר שתי משאיות,

ואנחנו מתכוונים להגיע לעשר משאיות שיסתובבו בכל רחבי הארץ.

משאיות

של פלא.

אין דבר כזה, לא ראיתם דבר כזה.

מומלץ שיהיה גם במקסיקו.

עוד דבר שאנחנו עכשיו עובדים עליו והתחלנו מלפני כשנה,

זה, אני חושב, הדבר הגדול ביותר,

טבעי,

שיהיה אמריקה,

אירופה וישראל,

ואנחנו במשא ומתן עכשיו

כדי לעשות את זה.

ואז יהיו 24 שעות דברי תורה, קלטות,

פאנלים, ויכוחים,

הוכחות,

הכול, לימוד,

מה שתרצו.

אפשר יהיה להעביר דרך הטבעי את הכול לכל בית יהודי בכל רחבי העולם.

וזה אנחנו מקווים, בעזרת השם,

להתברך

שנגיע לגמר טוב

כבר בקרוב.

נראה לרגע את משאית הפלאים.

כיוון שאנחנו לא יכולים להגיע לכל מקום,

החלטנו, בעזרת השם יתברך, ששופר יהיה גם על גלגלים.

לקחנו משאית,

6 מטר ארגז, לא ב-2.5,

והפכנו אותה למשאית הפלאית.

יש בפנים את כל הווידאו, CD וטייפ.

במשאית הזאת ייסעו ממקום למקום ויחלקו גם חומרים,

קלטות וכו'.

יש מסך אחורי, מקרן פנימי שמקרין סרטים על המשאית מאחורה באיכות DVD. יש מסך עליון על המשאית בגובה 3 מטר,

שזו קומה שנייה כבר.

והמשאית הזאת תיסע לפארקינג,

תיכנס למושבים ויישובים.

יש לה שופרות שמכריזים ומשמיעים גינגנים בדרכים.

אתה עומד בצומת, נתקע, מותר להתקע.

מפעיל את הסרט וכולם רואים במכוניות סרט.

מדהים.

משאית הפלאים.

אם אתה עומד ברחובה של עיר ואתה פתאום מפעיל את זה,

כן, כל מכונית שעברה המתינה מספר דקות.

משהו חלק מאוד.

אנחנו מתכוונים בעזרת השם, בלי נהדר, וזה תלוי גם בכם,

להרבות משאיות לכבוד שמיים.

למה שיהיו משאיות לתנובה ולנו לא יהיו משאיות?

הם יחלקו חלב, זאת אומרת אנחנו נחלק תורה.

תודה.

בין הדברים שאנחנו מכינים

זה סרטים באנימציה,

סרטים באנימציה כדי להכיר ליהודים רחוקים

את היהדות ואת היסודות והעיקרים של היהדות.

עשינו את עשרת המכות במצרים,

ולאחרונה עשינו סרט באנימציה על תחיית המתים,

ועכשיו אנחנו נראה את תחיית המתים, תתכוננו.

אחרי תחיית המתים...

אנחנו נשיר הקדוש ברוך הוא נוסוטרוס טקרמוס.

אתם מכירים את השיר הזה? ועתה הוקרן הסרט תחיית המתים.

הייתה עליי יד אדוני ויוציאני ברוח אדוני ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה מצמות.

והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאוד

על פני הבקעה והנה יבשות מאוד.

ויאמר אליי בן אדם עד תחיינה העצמות האלה ואומר אדוני אלוהים אתה ידעת.

ויאמר אליי הנה ועל העצמות האלה ואמרת עליהן העצמות היבשות שמעו דבר אדוני.

כה אמר אדוני אלוהים לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם.

ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם בשר וקרמתי עליכם אור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני אדוני.

וניבדתי כאשר צוויתי ויהי קול תהי נביאי והנה רעש

ותקרבו עצמות עצם אל עצמו וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה ויקרם עליהם אור מלמעלה ורוח אין בהם.

והנה עליהם גידים ובשר עלה ויקרם עליהם אור מלמעלה ואומר אלוהים ויאמר אליי

הנווה אל הרוח,

הנווה בן אדם,

ואמרת אל הרוח,

כה אמר אדוני אלוהים,

מארבע רוחות בואי הרוח,

ופחי בהרוגים האלה,

ויחיו.

והנבאתי אי כאשר ציווני,

ותבוא בהם הרוח,

ויחיו,

ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאוד מאוד.

ויאמר אלי בן אדם,

העצמות האלה, כל בית ישראל הן.

הנה אומרים,

יבשו עצמותינו ואבדה תקוותינו,

נגזרנו כאן.

לכן הנווה ואמרת אליהם,

כה אמר אדוני אלוהים, הנה אני פותח את קרעותיכם,

והעליתי אתכם מקרעותיכם עמי,

והבאתי אתכם אל אדמת ישראל,

וידעתם כי אני אדוני בפתחי את קברותיכם,

ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי,

ונתתי רוחי בכם, וחייתם,

והנחתי אתכם על אדמתכם,

וידעתם כי אני אדוני דיברתי ועשיתי נאום אדוני.

ההצלחה להעביר אתכם על ידי כהן ועדותיי נפתחי אתכם,

וידעי נפתחים על ידי כהן ועדותיי נפתחויות,

אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי

עזרק וברור.

גראסיה, גראסיה.

כעת אנחנו עוברים לחלק ששייך לכם ואני נותן את האפשרות

לשאלות ותשובות למי שמעוניין שיגביה את האצבע.

נגיש לו מיקרופון ויוכל לשאול את השאלה שלו.

למי שיש שאלה, בבקשה.

כן, הינה, יש פה בחורצ'יק, יש לו שאלה.

הוא שאל למה מתאבדים שמים מחוץ לגדר?

אדם שמתאבד,

אין לו חלק באלוקי ישראל,

והוא הפריש את עצמו מעם ישראל על ידי זה שהוא התאבד, אין לו חלק לעולם הבא.

לכן אדם זה לא נקבר בקבורה יהודית בתוך קהל ישראל.

כן, עוד שאלה.

מתי יבוא מלך המשיח?

היום, אם בקולו תשמעו.

אם נשמע לקדוש ברוך הוא, היום יבוא.

פה יש שאלה.

אדם שיש לו בעיות כלכליות מן השמיים רומזים לו

שהוא עדיין לא בסדר וצריך לתקן את מעשיו.

אם הוא יתקן את המעשים שלו,

אז מן השמיים יפתחו לו.

הקב' ברוך הוא אף פעם לא נותן מכה לבן אדם ישר.

קודם כל הוא פוגע בפרנסה,

חס ושלום זה לא עוזר והבן אדם לא מבין,

מתקרב אליו,

נותן לו ייסורים,

לא מבין,

נותן לו חס ושלום מחלה,

לא מבין,

לוקח אותו למעלה להסביר לו מה קרה.

יש לי שאלה, למה כתוב שמי שמועטן תורה מאכלים אותו בחלרת המין,

ואפילו על מילה אחת שמועטן מאכלים אותו בחלרת המין, וגם כתוב שיהיה לו כף הקלע, כך כתוב.

מסוף העולם ועד סופו, מי שמועטן על כל מילת עולם, אבל שתי דברים אני אומר, אם בן אדם לומד טוב,

לומדים טוב וקודמים והכול,

אבל הוא גם אולי מועטן קצת, לא שייך להיות כל הזמן שם פה על מי לאבד כלום.

איך יכול להיות שעל כל מילה יש לו משנה סגרנו? אני לא יכול להאמין את זה.

קודם כל, מי שמתבטל מדברי תורה במזיד,

זה אחרת ממי שמתבטל מדברי תורה שלא במזיד.

במזיד, פירושו של דבר, אדם אומר, יש זמן שאני לא רוצה ללמוד תורה.

אני עכשיו מתעסק בענייני העולם הזה, ולא משנה מה משך הזמן. זאת אומרת,

תורה וחיי העולם הבא והנצח,

פחות חשובים מחיי שואה עכשיו.

אדם זה לא מבין את המהות של חייו.

מדובר באדם שכבר מבין מה זה תורה.

לא מדובר באדם שעדיין לא מבין.

מדובר באדם שהוא בדרגה כזאת שביטול תורה אצלו זה אורח חיים ללמוד תורה,

והוא מבטל.

זאת אומרת שעד עתה הוא לא הבין את ערכה של התורה.

לדוגמה,

אם יגידו לבן אדם, אתה יכול להיכנס לבנק,

נותנים לך שק,

עת חפירה,

תפתח את הקופה,

כמה שתאסוף ב-24 שעות,

זה שלך.

הבן אדם הזה ינוח רגע.

סוף חלק א', ההמשך, קפיצה למקסיקו חלק ב', 162.