שירו למלך

- - - לא מוגה! - - - 

אההההההההה

ועד תורגולים שירו, שירו

ועד תורגולים שירו למלך

ועד תורגולים שירו, שירו, שירו למלך

ותפארת מלכו

מעט תורגולים שירו, שירו,

מעט תורגולים שירו, שירו למלך

מעט תורגולים שירו, שירו, שירו למיעלך

פסיפר ברחובו

והשרב אדום הוא היה דודו

חפש מילים בקושיפה

מעט ארבעלים שירו שירו שירו עומד שירו שירו עומד

בלב יאסר רדו גוי אדוניות

המזמין וכתיבו

מאז קבעתיים שירו כאילו, שירו כאילו, שירו כאילו, שירו כאילו, שירו כאילו,

קלטת מספר 360 שירו למלך

תודה רבה, תודה רבה יישר כוח למארגנים

השיר הזה היה לקדוש ברוך הוא כמובן

סליחה רב, אנחנו כאן עושה את הפתעה על הרב

אז אההה... לרגל מה?

לרגל היום הולדת.

מישהו מהקהל יודע איפה נולדתי?

נולדתי.

אוי, יודעים.

זה כבר פעם שנייה שיוצא לי ביום הולדת להיות ברמלה.

תודה לעורכים ותודה לקהל.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

ואברהם זקן בא בימים, בהשם בירך את אברהם בכל.

כל מה שאדם משיג בעולם,

התכלית של זה זה לעבוד את השם,

כלים בשביל לבצע את מכלול המצוות והמעשים שכל יהודי ויהודי חייב.

הקדוש ברוך הוא עשה חסד איתנו, שנתן לנו תורה ומצוות, כדי לזכותנו בחיי הנצח. ואף בעולם הזה אנחנו זוכים.

חיים יותר שלווים, יותר בריאים, רוחניים,

לא כל היום משועבדים לחומר,

הרבה רוח.

ובכן, אברהם אבינו זכה להכיר את הבורא יתברך,

והבין שהקדוש ברוך הוא נותן אפשרות גם לבקש כלים נוספים מעבר למה שהאדם קיבל. אברהם אבינו הבין שיש כלים

שאפשר לבקש מהקדוש ברוך הוא, משום שהקדוש ברוך הוא רב חסד, וכשם שברא את עולמו בחסד, ודאי שאם אדם ירגיש שחסר לו כלי לעבודת הבורא יתברך, אז הוא יקבל אותו.

אז אברהם אבינו טבע זקנה מהקדוש ברוך הוא.

עד אברהם אבינו לא הייתה זקנה,

והוא אמר לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אדם ובנו נכנסים למקום אחד,

אין העולם יודעים למי מכבד.

אבא ובן נראים אותו דבר.

ומתוך שאתם עטרו בזקנה ושיבה,

אדם יודע למי מכבד.

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

חייך דבר טוב טבעת,

וממך הוא מתחיל.

מתחילת הספר עד כאן אין זקנה.

מכיוון שעמד אברהם אבינו, ניתן לו זקנה.

זה מה שכתוב באברהם זקן.

יצחק טבע ייסורים.

אמר לפניו, ריבונו של עולם,

אדם מת בלא ייסורים,

מידת הדין מתוחה כנגדו.

אם אדם ייפטר מן העולם בלי לקבל ייסורים טרם פטירתו,

כשיגיע לעולם האמת, מידת הדין תהיה מתוחה כנגדו.

כיוון שעמד יצחק אבינו,

ניתן לו ייסורים.

דכתיב, ויהי כי זקן יצחק ותכהנה עיניו.

יעקב

טבע את החולי,

אמר לפניו, ריבון העולמים,

אדם מת בלא חולי.

פעם אדם היה הולך בשוק, מתעטש,

ונשמתו הייתה פורחת.

לא הייתה התרעה.

ככה אנשים היו מתים.

לכן אומרים היום למתעטש,

למתעטש, חיים, בריאות, אסותא.

אבל אומר יעקב אבינו, ריבון העולמים, אדם מת בלא חולי,

אינו מיישב בין בניו.

מתוך שהוא חולה שניים או שלושה ימים, הוא מיישב בין בניו.

אדם רוצה לצוות לבניו, לחלק ביניהם את הירושה.

כשהוא חולה, מרגיש שמגיע יומו,

אז כדי שיהיה יישוב בין הבנים,

יש לו את הזמן,

את האורכה, כדי להספיק.

והוא החולה הראשון שמופיע בתורה.

זה מה שכתוב, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה.

אברהם אבינו היה המידה שלו מידת החסד.

מצד החסד הוא רצה לכבד את הבריות,

לא בדרך של חניפות לשם נטילה,

אלא כדי להפיק תועלת מהאדם שהוא מכבד.

לא, לא זו המטרה.

לא בשביל להפיק תועלת מהאדם שהוא מכבד, אלא בדרך האמת,

להנאות את המכובד,

כדי שהמכובד יקבל את הכבוד הראוי לו.

משום כך הרגיש אברהם אבינו חסרון את אי האפשרות של להבדיל בין אדם צעיר לזקן.

לכן סבר שדרוש לו כלי חדש לעבוד את השם במידת החסד שלו,

ולכן טבע זקנה.

אמנם הקב' ברוך הוא עזר לו לחדש זקנה,

מכיוון שהרגיש בכנות את חסרון הכלי הזה לצורך עבודתו של אברהם אבינו.

זאת אומרת, כשהקב' ברוך הוא יראה שמישהו מאיתנו באמת רוצה לעבוד את השם,

וחסר לו כלי נוסף לעבוד את השם,

אם כנים דבריו בעיני השם,

השם יספק לו כלי נוסף.

לדוגמה, הרבה אנשים מבקשים עושר, הם מבטיחים.

אם יהיה להם עושר,

הם יתמכו ביתומים, באלמנות, בישיבות, בכוללים,

בכל דבר.

כן, הם לא מקבלים אבל את העושר, נכון?

יש מי שבוחן למעלה אם כנים הדברים או לא.

מי שהקב' ברוך הוא רואה שבאמת

הכסף ימצא את הייעוד שלו למטרות האמיתיות,

אז הוא לא מחכה כל כך שיתפללו.

אבל אם אדם יבקש,

וכנים דבריו, הקב' ברוך הוא ייתן לו כלי כזה.

אדם ירצה כלי אחר לעבודת השם, גם יקבל, תלוי, אם הוא כנה,

ומה הרקורד שלו עד עכשיו

אצל הקב' ברוך הוא.

יצחק אבינו היה מצד עבודת הדין.

מצד המידע שלו הוא הרגיש שחסר כלי שיעורר את האדם לתשובה.

איך יעוררו אדם בתשובה כל חייו שלווים,

בריא, שפע, שום נזק?

מה יעורר אותו לתשובה?

טבע ייסורים.

למה?

שיהיה לו קצת ציור מייסורי הגיהינום העתידיים לבוא עליו, חס ושלום, אם לא יעשה תשובה.

זאת אומרת,

אם אדם סובל ייסורים בעולם הזה וקשה לו לסבול,

כשפה הוא נמצא בחיים ארעיים חולפים ועל פרקי זמן קצרים יחסית,

מה יקרה אם חלילה לחיי נצח יצטרך לסבול?

לכן ביקש וטבע את הייסורים שיזכירו לאדם את תחריתו כדי שיתקן את דרכיו.

יעקב אבינו היה איש תם.

מידתו הייתה שלמות.

הוא היה עושה שלום בין ההפכים.

הוא היה מעורב מאברהם ויצחק,

מהחסד ומן הדין. תפארת.

הוא ראה שלא ייתכן שישרור שלום בין היורשים אם המוריש לא יספיק לצוות את ביתו וליישב את הכול ביניהם כראוי

טרם הסתלקותו.

דבר זה אי אפשר לעשותו אלא סמוך למיתה.

אז הוא ראה שהשלום יימצא רק במקום שישנה שלמות.

כי אם יהיה אדם מושלם במידה אחת,

כגון במידת החסד,

אפשר שעדיין חסר הוא במידת הגבורה,

עד שבא לידי המיזוג הנכון בין שתי מידות אלה,

שזוהי מידת התפארת.

כך, בני אדם יש להם תכונות שונות.

אי אפשר שישרור שלום אם אין שם מידת השלמות,

שכל אחד ישאף למלא תפקידו בחלקו הראוי בלי לקנא בחברו ובחלקו של השני,

ויקיר שרק בהצטרף כל החלקים יזכו לתכלית

ולהשלמה.

לשם השראת שלום ושלמות בין היורשים יש צורך גדול ליישוב הדעת והכנה רבה בעת הראויה לזה סמוך למיטה.

על כן, חשש מפתאומיות המיטה וטבע חולי כתיקון לדבר זה.

אז כשאדם, יהיה לו יומיים-שלושה, יספיק,

יוכל להשכין שלום בין הבנים.

ועוד מפורש בהלקוט,

אברהם חידש זקנה,

יצחק חידש איסורים,

יעקב חידש חולי,

חזקיה המלך טבע חולי שני.

אמר לפניו ריבונו של עולם,

לא טוב לאדם שהעמדת אותו עד המוות,

אלא מתוך שאדם חולה ועומד,

מבריא, מחלים,

הוא עושה תשובה שלמה.

זה מה שכתוב אצל חזקיה בעצמו, הוא קיבל את זה.

מכתב לחזקיה מלך יהודה בחלותו ויחי מחוליו.

מכאן שהיה בין חולי לחולי, כבד משניהם.

בין חולי לחולי היה חולי שכבד משניהם.

חזקיה המלך הכיר שחסר כלי להכרת הטוב,

שתהא כה גדולה עד שערי מוות,

ויאבד כל שביב של תקווה לחייו,

ואך על ידי חסד עליון יחזור לאיתנו.

אדם שיגיע עד דקה,

ירגיש שהוא הולך לגמור,

ופתאום במצב הזה,

הקריטי ביותר,

מה שהיום קוראים סופני לצערנו,

ואדם מתעורר לחיים שוב פעם,

צריך שתהיה לו הכרת התודה והטובה לבורא עולם,

אז בלי ספק הדבר הזה יעורר אותו להכרת טובה גדולה,

שתביא אותו לתשובה שלמה.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא לא רק ברא את העולם בחסד,

אלא כל מה שאנחנו נצרכים

ככלים לעבודת השם,

לא יחסוך מאיתנו הקדוש ברוך הוא,

כדי שנוכל להשלים את יעודנו.

הבעיה היא שרוב בני האדם לא משתמשים אפילו בכלים שקיבלו.

אדם מקבל חוכמה,

הוא משתמש איתה לתורה,

אדם מקבל זריזות, הוא משתמש בה למצוות,

אדם מקבל עשירות, הוא משתמש בה לצדקה.

כל מה שאדם מקבל, כלים נפלאים יש לכל אדם,

בשונה מחברו.

ואם יתאחדו עוד כמה יהודים יחדיו,

כל אחד עם כישרונותיו,

אפשר לעשות דברים נפלאים וגדולים.

אנחנו עוד לא במצב שצריכים לבקש ולחדש כלים חדשים שעוד לא היו בעולם.

אבל בואו ננצל, כמו שאומרים, את הכלים שניתנו לנו.

אלא הבעיה היא שבן אדם הוא אנוכי אגואיסט,

מסתכל על חיי הרגע והשעה,

וזה מה שמעניין אותו.

האדם כל הזמן חי בתוכנית

מה הוא הולך לעשות מחר,

מה יהיה מחרתיים,

שבוע הבא, שנה הבאה.

אדם שמתכנן היום מה יעשה מחר,

הוא לא חי את היום,

הוא פשוט חי את המחר.

כשמגיע מחר,

הוא מתכנן את מחר.

אז הוא לא חי את היום, הוא חי את מחר.

אין לו את היום אף פעם, גם מחר אין לו,

כי מחר הופך להיום גם כן.

נמצא שהאדם כל הזמן בתוכנית,

בתוכנית,

ועד שהוא מספיק לתכנן ולהגיע למשהו,

לוקחים אותו בינתיים.

אברהם אבינו לא היה כזה.

אברהם אבינו זקן, בא בימים.

בא בימים מלאים לפני הקדוש ברוך הוא.

אברהם אבינו עבד את השם יתברך

בצורה מופתית.

175 שנה, רגע אחד מחייו,

לא היה מנותק מרצון הבורא יתברך בעשיית מצוותיו ורצונו.

בגיל שלוש הכיר אברהם אבינו את הקדוש ברוך הוא.

בגיל שלוש.

אתם מבינים איזה שכל היה לו, לאברהם אבינו? בגיל שלוש.

הוא ראה את השמש עולה במזרח מתוך התבוננות. הוא אמר, וואו, זה הבורא.

אבל הוא ראה שהיא שוקעת במערב, והירח מופיע.

אז הוא אמר,

אם השמש נדחית מפני הירח, הוא דוחה אותה, אז הוא הבורא.

אבל הוא ראה שהירח גם כן נעלם,

והשמש חוזרת עוד פעם.

אז הוא אמר, אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד.

אני אתפלל למי שמנהיג את שניהם.

זה בגיל שלוש.

והוא זכה להבין

שיש מלך לבירה,

עד שזכה שהקדוש ברוך הוא הציץ עליו

ונגלה אליו.

אבל זה לקח הרבה זמן. בגיל שעים וחמש התגלה אליו הקדוש ברוך הוא. בינתיים הוא עבר הרבה הרבה, הרבה מלחמות.

הרבה מלחמות עם כופרים בכל העולם כולו.

עם נמרוד הרשע,

שהמריד את העולם כולו נגד הקדוש ברוך הוא.

עם מי שבנה את מגדל בבל.

עם דור הפלגה.

כולם נגד אברהם.

אברהם היה תימהוני.

הכל הוא אומר הפוך מכולם.

והוא אוחז בדעתו,

ובגלל זה משליכים אותו לכבשן האש.

ואברהם אבינו לא פוחד וקופץ.

אף אחד לא הבטיח לו שהוא יינצל.

אבל הוא אמר, על האמת צריך להסרף.

הוא קפץ ולא קרה לו כלום. הקדוש ברוך הוא הצילו.

והוא יצא החוצה

והמשיך

בעבודת השם,

לפרסם את השם יתברך בעולם,

ולהגיד לכל הברואים,

יש מנהיג לבריאה.

וככה הוא הולך ממקום למקום, והקים אוהלים.

והיה עושה אשל, אכילה, שתייה, לינה, לוויה,

אכסניות,

בתי הערכה,

שייכנסו, עוברים ושבים לאכול.

בכל זאת, בשביל מה?

שאחרי האוכל יאמר להם, תברכו למי שהעולם שלו.

זה היה אברהם אבינו.

נו, אבל יש שעות שהאדם פטור, חולה,

בן 99,

חולה ביום השלישי לאחר ברית מילה,

בן 99,

יושב אברהם אבינו,

כחום היום,

הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מן הרתיקה כדי שיוכל לנוח.

לא,

הוא לא מכיר פטור כזה אנוס, הוא מחכה לאורחים,

אולי יזדמן אורח.

בחום כזה אין אורחים.

אז הקדוש ברוך הוא שולח לו מלאכים,

שלושה מלאכים מן השמיים,

בשביל לרצות את אברהם אבינו שיוכל לגמול חסד עם אורחים.

אז זה אברהם אבינו.

הוא לא מבטל רגע אחד מלקיים את רצון הבורא.

לא רק זה, הוא עוזב את הקדוש ברוך הוא שבא לבקר אותו כחולה,

ומבקש ממנו, אל תעבור מעל עבדיך.

למה יש לי הכנסת אורחים?

מי אלה שבאים?

נדמו לו כשלושה ערביים, עובדי עבודה זרה.

אתם הייתם עוזבים את הקדוש ברוך הוא?

אתם הייתם עוזבים

רב גדול וחשוב?

אתם הייתם עוזבים

את אליהו הנביא?

למה?

יש שלושה אורחים ערביים שעוברים.

הם לא באו אליו, הם רק עברו.

אתה לא חייב?

לא.

הוא מבין, גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה.

כי רצון הבורא הוא זה,

לכן הקדוש ברוך הוא ימתין

עד שאני אתפנה אליהם.

אברהם אבינו ניצל כל רגע בחייו.

לכן כתוב, זקן בא בימים, בימים שלמים.

עד כמה הדברים מגיעים שאברהם אבינו, יש לו בן לאחר מאה שנה.

נולד לו בן.

הוא התפלל עליו הרבה הרבה שנים.

הוא רוצה זרע,

שימשיך אחריו.

שיהיה לו בן מלשון בניין.

שיהיה המשך.

והקדוש ברוך הוא מביא לו את יצחק.

הוא מגדל אותו 37 שנים.

37 שנים. אתם יודעים מה זה 37 שנים?

והוא כבר

צדיק, צדיק, צדיק, צדיק.

פתאום הקדוש ברוך הוא אומר לו, קח נא את בנך, את יחידך, אשר אהבת את יצחק.

לאן?

העליהו לעולה.

כל ימיו משחר נעוריו הוא רק מדריך את האנשים שהבורא עולם שונא קורבנות אדם.

כי אז היו מקריבים בני אדם לאלילים,

למערכת השמש והירח.

והוא יצא נגד כולם ואמר, אסור, טיפשים.

הבורא עולם לא רוצה דברים כאלה.

ופתאום בורא עולם בעצמו אומר, לא, העליהו לעולה.

מה היה צריך להגיד אברהם אבינו?

עזוב, הכול חרטא.

טעות.

טעות.

מה עשיתי?

איבדתי את החיים. טעות.

אין שאלות.

הפה שאסר הוא הפה שהתיר.

מה? מה?

העליהו לעולה? אין בעיה.

וישכם אברהם בבוקר.

מה זה וישכם אברהם בבוקר?

אמרו לך באיזה שעה ללכת?

תלך אחרי הצהריים.

תדחה את זה כמה שיותר.

תלך עוד יומיים.

לא, זריזין משכימין למצוות.

טוב,

אבל 37 שנה.

כבר חשבת שהנה ביצחק יקרא לך זרע.

אתה הולך לעקוד אותו.

נו,

תדחה את זה קצת, שב עוד, דבר איתו, תרוויח איתו עוד יום.

השם אמר,

הכי מהר שאפשר לבצע את רצון השם,

אז צריך לפעול.

אבל יש דבר מדהים.

כתוב, וישכם אברהם בבוקר.

מזה אני שומע שהוא ישן בלילה.

וישכם אברהם בבוקר

הלך לישון.

מחר עוקדים את הבן.

מחר עוקדים את הבן.

תישאר איתו לפחות את הלילה האחרון, תרוויח את הלילה.

דבר איתו.

תלמד איתו.

תעשה משהו.

לא.

לילה זה זמן שינה.

בוקר השכם, זמן עבודת השם.

אברהם אבינו חי את ההווה, לא את המחר.

לא את המחר כמונו.

מחר, שבוע הבא אני אהיה שם.

זה יש לו.

יומן.

טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה. רגע, מתי אתה רוצה?

בבקשה, רק רגע.

אברהם חי את ההווה כל רגע, לכן בא בימים.

אם היה רגע אחד שהוא הפסיד בחייו מעבודת השם,

התורה לא יכלה לכתוב עליו בא בימים, כי זה היה שקר.

175 שנה תנימות.

זה אברהם אבינו, יהודים יקרים.

ולא הספיקו לו כל הכלים שנתן לו הקדוש ברוך הוא.

אתם שומעים?

איזה כלים היו לו? הוא קירב אלפים ורבבות של גויים,

ערלים,

עובדי עבודה זרה,

שוחטי ילדים.

הביא אותם להכרה בבורא עולם.

הביא אותם להכרה בבורא עולם,

ולא הספיקו לו הכלים האלה, עד שהוא תובע גם זקנה.

עוד כלי חדש.

מי אלה היו שלמדו ממנו?

אחד מהם, התורה מספרת עליו, קוראים לו דמשק אליעזר,

זקן ביתו והמושל בכל אשר לו.

מי זה דמשק אליעזר?

אמרו חכמים,

דולה ומשקה מתורת ריבו לאחרים.

איך שאברהם אבינו היה דורש,

דמשק אליעזר דורש.

מה שיודע אברהם אבינו,

דמשק אליעזר יודע.

מושל בכל אשר לו היה מושל דמשק אליעזר ביצרו,

כמו שאברהם מושל ביצרו.

אברהם אבינו שלט ברמח איברים שלו.

שום בן אדם לא שולט ברמח איברים שלו.

יש איברים שאין בהם שליטה.

חמישה לפחות, ולא אזכירה.

בכל מקרה,

צריך להבין, דמשק אליעזר,

דמות דיוקנו של אברהם.

הוא קיבל אפילו פרצוף של אברהם אבינו.

כשהוא בא אל לבן, הוא אמר לו, בוא, ברוך השם. הוא חשב שזה אברהם עצמו.

דמשק אליעזר.

והוא למד,

הוא למד עבדות מהי.

מה פירוש עבדות מהי?

כתוב שהוא היה עבד אברהם.

אנחנו מכירים את המושג עבד,

שעבד זה מילה מגונה.

בתורה לא. זו הדרגה הכי נכבדה שאדם יכול להגיע, להיות עבד.

עבד השם.

משה נקרא, משה עבדי.

בכל ביתי נאמנו.

עבד זה מדרגה.

עכשיו צריך לראות דבר אחד.

הוא היה העבד שלו.

הוא היה מכנען.

כנען נתקללו בארור.

ארור כנען.

עבד עבדים יהיה לאחד.

שליחות מקבל

דמשק אליעזר.

ללכת

להביא כלה ליצחק.

אז הוא נשלח

לבית ביתואל.

אולי הוא ימצא שם

ראויה ליצחק.

הוא חושב בתוך-תוכו שאולי הבת שלו, של דמשק אליעזר,

תתאים,

תתאים ליצחק.

אז הוא שואל שאלות.

מה יקרה אם הוא לא ימצא?

אתם יודעים מה עונה לו אברהם אבינו?

אברהם אבינו,

איש החסד, עדין הנפש,

ישר כמו פלס.

אומר לו, אתה ארור ואני ברוך,

ואין ארור מתדבק בברוך.

טאק.

מה הייתם עושים אחרי נאמנות

של עשרות שנים,

שאומר לכם,

הבוס,

אתה ארור.

אתם יודעים מה זה?

עוזב את הכול ובורח כל עוד נפשו.

ומשאיר כמה ברכות.

לא, הוא הולך לשליחות.

נו, אז אם הוא הולך לשליחות,

אז צריך להתערבב לו כעס,

שהוא יכשיל את השליחות, שימצא איזו סיבה שיגיד משהו לא ככה ככה, שהם יבטלו.

שאפילו אם ימצא, יבטלו.

לא.

הוא עושה את הכול על הצד הטוב ביותר, הוא לא מוכן לאכול לפני שהוא יסיים לדבר.

הוא לא מוכן להישאר רגע לאחר שהייתה הסכמה.

הוא עושה הכול במאה אחוז.

ואז הוא יוצא מארור.

וברוך.

לא רק זה,

הוא אחד מעשרה שזכו להיכנס לגן עדן בחייהם.

כי זה לא בן אדם,

זה מלאך זה.

אדם,

מה הן הרגשות?

מהן האמוציות?

איפה זה?

זה תלמיד

של אברהם אבינו.

אז אתם מבינים מי זה אברהם אבינו?

ואברהם אבינו מדבר דוגרי, כמו שאומרים.

ארור,

לא מתדבק בברוך.

זה הניסיון.

אנחנו עוברים הרבה ניסיונות כאלה בחיים,

אבל אנחנו בדרך כלל משאירים את הבן אדם מאחורינו עם ברכות.

זו עבודה של מידות.

יש לנו כלים. קיבלנו כלים להתמודד בכל המצבים.

אנחנו לא שונים מאף אחד,

וכתוב, חייב

אדם לומר מתי יגיעו

מעשיי למעשה אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.

חייב.

זאת אומרת, כל אחד מאיתנו בפוטנציאל יכול להגיע לדרגות עליונות כאלה,

בשליטה על עצמו.

השאלה אם הוא מעוניין.

יש כוח הסתגלות.

כוח הסתגלות בכל אדם מאיתנו.

יהודים יקרים,

כוח הסתגלות הוא טוב והוא גם לא טוב, תלוי למה מסתגלים.

בזמן השואה הנוראה,

לא יאומן כי יסופר.

אנשים עם מצב של שלווה,

של חיים טובים, של מעמד טוב,

מוכרים בחברה לטובה,

נהפכו עליהם מזלם וגורלם והופכים להיות נתקעים חלקיים,

סובלים, מדוכאים, מיוסרים,

מושפלים,

ייסורי תופת,

הריגות, רציחות, מכות, ביזיונות, השפלות,

דברים שאם אנחנו רואים סרטונים מהעבר ההוא, קשה לנו להאמין ולעכל עד כמה זה יכול להיות.

נשאלת השאלה, איך אנשים הסתגלו?

איך יכלו?

הרי לו יצויר שפתאום יגידו לאחד מפה, תשמע,

היום

ארוחת צהריים שלך,

היית רגיל לסטייק,

היית רגיל לשתייה כזאת.

היום

האוכל שלך, חוץ מכבודכם, כן?

נמלים שחורות.

מישהו היה יכול לאכול, מקיא את המעיים שלו לאכול.

מהיום

אתה לא מתקלע חודש.

מה זה?

אנשים הגיעו למצב כזה.

אכלו כל מה שזז.

לא, אני לא רוצה לתאר.

איך זה?

יש כוח הסתגלות.

אם זה בא בהדרגה,

אדם מתרגל למצב,

מתקבע אצלו.

עובר עוד יום, מתקבע. כבר מתרגל למצב החדש.

מתקבע. הנה, פה בארץ,

מובטלים.

התרגלנו 100, 110, 120, 130,

140, 150, 160, 170, 180, 190, 200, 210, 220, 230, 240, 250. התרגלנו. זה רק מספרים.

כלום.

זהו, התרגלנו.

מקבלים חרטות?

רגילים.

מלחמות?

מלחמות.

אינתיפאדה? איזה כיף.

התרגלים.

התרגלים.

התרגלים, התרגלים, התרגלים, התרגלים, התרגלים, התרגלים.

כוח הסתגלות.

עד כמה יכול אדם להסתכל ומה משך המהירות שהוא יכול להסתגל? אתם יודעים עד כמה? לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

שואלים חכמים,

למה כשהקדוש ברוך הוא הודיע לאברהם שהוא צריך לעקוד את הבן שלו, את יצחק,

לא פרחה נשמתו.

ואילו כשהשטן הודיע לשרה אימנו

על עקידת יצחק,

פרחה נשמתה באותו רגע.

אבל שרה הייתה גדולה

מאברהם בנביאות,

ושרה הייתה אישה קדושה, רמת המעלה,

ושרה אימנו עברה ייסורים קשים בימי חייה, היא הייתה רגילה,

היא 90 שנה הייתה עקרה,

היא עברה עשר ניסיונות שעבר אברהם איתו ביחד,

רעב,

היא נחטפה על ידי פרעה, על ידי אבימלך,

היא בוזתה על ידי שפחתה הגר, שהרימה את מעלתה להיות אשת אברהם,

עברה ייסורים,

הודיעו לה על עקידת יצחק, פרחה נשמתה.

מה ההבדל?

מסבירים חכמים,

זה כוח ההסתגלות.

כשהקדוש ברוך הוא הודיע לאברהם אבינו,

הוא לא רצה שתפרח נשמתו.

אז מה הוא אמר לו?

קח נא את בנך.

אמר לו, שני בנים יש לי.

אמר לו, את יחידך.

אמר לו, זה יחיד לאימו וזה יחיד לאימו.

אשר אהבת.

אמר, את שניהם אני אוהב.

אמר לו, את יצחק.

בעליהו לעולה.

משך הזמן של הדיבורים האלה, את בנך, יחידך, אשר אהבת,

זה נתן לו להסתגל כבר שהולך להיות פה משהו,

וכשהוא שמע, להעלות אותו לעולה, זה הספיק בשביל שהוא יחיה.

אבל השטן לא התכוון ששרה תישאר.

אז הוא הודיע לה טיק טק, בלי הכנה מוקדמת, בפרחה נשמתה.

לכן, כשמודיעים לאדם על מקרה צער, חלילה,

לא, בוא, בוא, לא.

את השכנים הרגו גם.

אלא מה?

אפילו אם קרה כבר מקרה,

אז פלוני לא מרגיש טוב, חש מחושים זה,

ולאט-לאט ככה להגיד,

וכנראה שיצטרכו לקחת אותו לבית חולים,

ועכשיו התברר לי שלקחו אותו לבית חולים,

ולאט-לאט,

וצריך לראות, ומה יהיה, וככה, ובן אדם כבר לאט-לאט, הוא בעצמו עושה כבר את העבודה, והוא לוקח בחשבון שיכול להיות, ואם ככה, אז יכול להיות שככה, וזה עבר.

זה כוח ההסתגלות.

אבל אתם, יהודים יקרים, צריכים להבין, אם תנצלו את כוח ההסתגלות לטובה,

אתם תוכלו להסתגל מהר לרעיון שאפשר לחזור בתשובה.

אבל אם אתם לא תסתגלו מהר,

אז תסתגלו לזה שאפשר גם לא לחזור בתשובה.

וככה זה ימשיך הלאה הלאה הלאה,

ומי יודע מתי תהיה הזדמנות נוספת.

ואני רואה יהודים,

ואני רואה מה זה הסתגלות.

ואני נותן להם צ'אנס.

נותן להם צ'אנס.

נותן להם לחשוב רגע.

והם עקלים, ומעקלים מה אני אומר, ומעקלים, ומעקלים, ומעקלים, וכוח ההסתגלות נותן להם להבשיל את הרעיון, והופ!

מוכנה לשים כיסוי ראש.

מוכן להוריד את הקוקו.

מוכן לשים ציצית.

מוכן לחזור בתשובה.

ההשראה, הוא ניצל את כוח ההסתגלות לטובה.

אבל אם בן אדם עומד במריו, במרדו,

לא רוצה להתבונן,

לא רוצה להסתגל לאפשרות, דוחה מראש, אני לא, אני לא יכול, אני מה פתאום, לא, מה פתאום, אני לא,

אתה משתמש עם הכוח לשלילה, אתה מפסיד.

עולם שלם נברא לתת לך כלים בשביל להשיג גן עדן בעולם הזה ובעולם הבא.

למה תפסיד?

למה תפסיד?

קח את הכלים שהקדוש ברוך הוא נתן לך ותשתמש בהם.

ואני אגיד לכם,

אני למדתי מאברהם אבינו הרבה.

למעשה, אני משתדל, משתדל מאוד מאוד ללכת בדרכיו,

לקיים,

חייב אדם

לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם.

אני בינתיים אצל אברהם.

ואני מנסה כמה שיותר לעשות חסד עם היהודים.

יש כאלה שנהנים מהחסד שאני עושה עם היהודים ומתגיירים.

יש יהודים שעדיין מתעקשים.

אבל

צריך לדעת יהודים יקרים.

אני לא מסתפק אף פעם,

ואני מחפש לחדש כלים, כלים, כל הזמן, לעבודת הבורא.

אומנם זה לא כלים מהסוג שאברהם, יצחק ויעקב ביקשו,

אבל זה כלים. פה בעולם הזה אנחנו אומרים מה ניתן לעשות עוד, ולא עשינו,

כדי שנגיע לכמה שיותר אנשים יותר מהר, ובאופן קבוע ושוטף.

כן, מה שאלתך?

ערב טוב, כבוד המאה. ערב טוב.

יש לי שאלה לגבי, נכון, אברהם אבינו,

שסדום ועמורה,

כשהקדוש ברוך הוא אמר שהוא הופך לסדום ועמורה, הוא קם והתפלל,

והוא ביקש מהקדוש ברוך הוא שאם יש 50 צדיקים בעיר,

אז לא יאסוף רשעים עם צדיקים, כן?

אז למה, כאילו, אני שואלת את עצמי,

מדוע אברהם אבינו לא התפלל שהוא שמע וקדוש ברוך הוא סיפר לו שבני ישראל ירדו ממצרים ועבדו עבודה קשה,

ולא מוזכר אפילו בתורה?

טוב.

אז קודם כל הוא התפלל לא רק שינצלו הצדיקים מתוך הרשעים, אלא הוא התפלל שבזכות הצדיקים ינצלו גם הרשעים.

ומה שהוא לא התפלל על בני ישראל, זה פשוט מאוד, זה לא היה עוזר. הייתה גזירה מהקדוש ברוך הוא,

כנגד מה שהוא שאל, במה אדע כי יירשנה?

אמר לו הקדוש ברוך הוא, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. הוא שאל שאלה

שלא היה צריך לשאול,

וכיוון שהוא שאל אותה, היה איזה מין צד ונדנוד קטן כאילו באמונתו של אברהם אבינו, שזה לא בהשגה שלנו,

אבל כפי מדרגתו, וכיוון שהוא בניין אב של העם היהודי,

אז היו צריכים כבר בניו כדי לחזק את האמונה הזאת,

הקטנטנה,

את הצירוף והזיקוק שהם צריכים לעבור במצרים,

כיוון שהאב מוליד בילדים

את אותן תכונות שלו.

כמו שאברהם אבינו עבר עשרה ניסיונות, גם עם ישראל היום מסוגל לעמוד בניסיונות האלה בזכות שאברהם עמד בהם.

כמו שאמרו חכמים, מעשה אבות סימן לבנים.

אברהם אבינו נתגרש מארצו,

נאמר לו, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,

ולכן עם ישראל יכול היה לסבול את הנדודים והגלות במשך אלפי שנים.

וכשהשליכו את אברהם אבינו לכבשן האש,

לכן עם ישראל מסוגל לעמוד בשרפות וגזירות כאלה,

כמו שעברו היהודים במשך כל הדורות,

וכן הלאה, וגם לעקוד את הילדים.

כל הדברים האלה שעבר אברהם אבינו,

בעצם אנחנו עוברים ומסוגלים לעבור בזכות זה.

את התיקון של מה שהוא שאל שם, היו צריכים לתקן בניו במצרים.

יש לי עוד שאלה.

בבקשה. כבוד הרב, מסופר, אם אני לא טועה, במסכת אבות על איזה רב צדיק שהיה בוכה, הוא עמד,

כאילו היה גוסס,

ובאו אליו התלמידים שלו, והוא אמר להם,

אמרו לו, כבוד הרב, למה אתה בוכה?

אז הוא אמר להם, אני מפחד,

יש שתי דרכים, מובילים אותי לגיהנאו, לגן עדן,

שמעתי את זה מזמן, אני לא כל כך זוכרת.

כן, זה בתלמוד.

בתלמוד.

אז בקיצור, הרב הזה בכה,

והוא כל כך בכה והצטער,

כי הוא לא ידע אם יובילו אותו לגיהנום או לגן עדן. מה אני אמורה בתור בעלת תשובה עם מלאכת העים?

איך אני אמורה להתחזק מסיפור כזה שהוא בוכה, והוא לא יודע, והוא כולו עם דעות טובות,

במעשים טובים,

כאילו, איך אני אמורה להתחזק מסיפור כזה?

שאלה יפה,

אבל כתוב שנכנסו בדיוק תלמידיו,

איך שנכנסו תלמידיו,

הוא התחיל לבכות.

מה הקשר נכנסו תלמידיו כשהוא התחיל לבכות?

אלא כשהוא הסתכל על התלמידים שלו,

אז הייתה לו המחשבה שמא יתבעו אותו בשמיים

על זה שהוא לא עשה מספיק כדי ללמד את התלמידים שלו.

אולי לא השגיח בהם מספיק ודי הצורך

כדי להעניק להם את כל מה שהם היו צריכים לקבל ממנו ולינק ממנו.

אז כיוון שיש אחריות של רב

וגדול בתורה להדריך את תלמידיו,

כמו שאמרו בפרקי אבות,

היזהרו חכמים בדבריכם,

פן ישתו התלמידים מים הרעים,

וחלילה הכל יהיה בחשבונם של החכמים,

אז לכן צריך זהירות יתרה.

וכשהם נכנסו,

זה הזכיר לו את החשבון הזה,

והוא חשש,

אולי חלילה

אין לו בזה מכשלה, ולכן פחד.

תודה רבה, כבוד הרב.

כן.

קודם כול, רציתי להגיד הרבה הרבה תודה לכבוד הרב.

קודם כול, תודה רבה לבורא עולם,

ותודה רבה לכבוד הרב.

לפני שמונה חודשים בערך הייתי בבת ים בהרצאה של כבוד הרב אמנון יצחק,

ואני ביקשתי ברכה לצאת מהסמים, להיגמל.

ותודה לאל, אני חודשיים, היום, נקייה מסמים, ו...

ברוך השם.

והיום אני, יצאתי אומנם מהסמים, אבל אני,

גם קשה לי מאוד, אני תקועה, חסומה, אני במצב מאוד קשה, אפילו שאני נקייה כיום.

אז רציתי עוד ברכה מהרב, שיברך אותי שאלוהים יפתח לי את הדרך, ושיחזירו לי את הילדים שלי. לקחו לי, המדינה לקחה לי ארבעה ילדים.

הייתי רוצה ברכה לאחד את המשפחה שלי, ושאלוהים יפתח, יראה לי את הדרך הנכונה.

אם בעזרת השם תמשיכי כך, מן הסתם יחזירו לך.

מה שמך?

זהבה בת דולי.

זהבה בת דולי, השם יתמיד בריאותך וייתן לך כוחות גדולים,

ונאמנים להתמיד, שלא לגעת

ברעל ולהיות בריאה ושלמה ואיתנה בדעתך,

ולא להתפתות בשום מחיר, כי זה הנעת רגע חולף וכוזב, ותצליחי לקבל את הילדים בחזרה מהירה. אמן.

תודה רבה, כבוד הרב.

ועוד בקשה קטנה, יש לי פה אח שהוא לא נשוי,

והייתי רוצה שתברך אותו לזיווג,

והוא ייקח על עצמו משהו.

איפה הוא?

אני יושב פה, אברהם.

בוא מותג, בוא.

כן?

כבוד הרב, ערב טוב.

אני חוזרת בתשובה שמונה חודשים,

ומאוד הייתי רוצה ברכה לזיווג.

שם?

מאיה בת עליה.

מאיה בת עליה. השם יזכה אותך לזיווג הגון ראוי לך מהרה הערב.

אמן.

כן, הנה, פה יש שאלה.

רגע, סליחה, כבוד הרב.

אני רציתי להוסיף משהו.

הייתי רוצה לקחת עליי משהו...

כיסוי ראש.

כיסוי ראש אני יכולה לקחת? כן.

אבל אני גרושה. זה מה שצריך.

אי אפשר נרות או להדלקת נרות או משהו אחר? בוודאי שאפשר, בנוסף.

בנוסף? כן.

זה נראה לי קצת קשה עליי, כיסוי ראש.

וואלכ, זה ישמור עלייך מה השטנה ההוא?

אבל גרושות אמורות לשים כיסוי ראש?

גם גרושות וגם אלמנות.

אל תפחדי, אני אומר לך דברים נכונים.

מה עם אהבת פריאליה גם רוצה לקחת משהו? רגע, אני רוצה להגיד לך דבר אחד נוסף, שתביני.

זה גם ישנה את התדמית שלך בחברה.

כי אם יראו שאת הולכת בצניעות,

ודאי שזה כבר עולם אחר.

אבל אי אפשר ללכת עם כיסוי ראש ועם מכנסיים, לא?

ברור. מה, את לא יודעת ששמים שמלה? אז צריך כבר תקועת ללבושת. מה, לא יודעת שצריך שמלה?

אבל אני רק חווה, בהתחלה כולה שמרתי שבת אחת רק.

נכון, אבל מגיל 12 היא צריכה להתחיל.

את באיחור.

אז אם אני אתחיל בנרות שבת, זה לא... זה אפשרי?

כן, זה מתחיל אבל ביום שישי, אנחנו עכשיו ביום רביעי.

טוב, אני אשתדל, אני... יאללה, בואי לפה, תשתדלי.

טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-א-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא-טא.

הואי יוי יוי עוי.

כן.

קודם כול אני רוצה לאחל לכבוד הרב מזל טוב. תודה מותיק.

ודבר שני, יש לי שאלה.

לפי הגדרה של כבוד הרב, בחזרה בתשובה,

אני רוצה לדעת למה אנשים חוזרים בתשובה

בגלל אינטרסים אישיים. עכשיו, כשאני אומר אינטרסים אישיים,

הכוונה לזיווג, למשל, סחר בעולם הבא. האם כבוד הרב מסכים איתי שלפי מה שאתה אמרת הערב, חלק גדול מהאנשים חוזרים בתשובה לא בגלל ההגדרה כן,

סליחה, כנות.

הרי אתה אמרת שהקדוש ברוך הוא אוהב כנות.

אז אם אני רוצה עכשיו לחזור בתשובה,

הרי אני צריך לחזור בתשובה בגלל שאני אוהב אותו, בגלל שאני מכיר אותו,

מוקיר אותו, סליחה, לא בגלל שאני רוצה איזשהן טובות הנאה כמו זיווג, כמו

זכר בעולם הבא, אלא בגלל שאני באמת אוהב אותו.

אז אני שואל עוד פעם את השאלה.

האם כבוד הרב מסכים איתי שחלק גדול מהאנשים שחוזרים בתשובה הם בעצם לא כנים?

זהו.

ובכן, דרגות הכנות נמדדות בשונה אצל כל האנשים.

דרגת הכנות של אברהם אבינו זה מושג אחר, ודרגת הכנות של אדם שנמצא פה זה משהו אחר.

לדוגמה,

האישה למעלה שהייתה ואמרה שהיא ביקשה ברכה לפני שמונה חודשים,

היא הייתה כנה בבקשה שלה,

וברוך השם, היא האמינה שברכה יכולה להועיל.

אם זה עזר או לא, אני לא יודע,

אבל היא האמינה.

בסופו של דבר, מה שלא היה לה כוח קודם,

נהיה לה.

אז היא הייתה כנה,

והשתדלה,

והאמינה.

האמינה ביותר ממה שהיה לה כוח קודם.

האמינה שכוח של ברכה,

שזה עניין רוחני,

יכול לסייע.

אף על פי שבאמת, מה עשיתי?

אמרתי כמה מילים, נכון?

אבל כוח רוחני זה לא רק כמה מילים.

זה שהקדוש ברוך הוא שומע,

והוא יודע כמה האדם באמת רוצה.

לפעמים זכות של מישהו אחר, או הרבה זכויות של מישהו אחר,

יכולות להיות תמיכה בבקשה ולקבל כוחות נוספים ממה שלא היה לו קודם.

זה אחד.

אנשים פה רוצים כמה דברים. נכון שלא לכולם יש את התוכניות להיות חוזרים בתשובה 100%,

ולא כולם שואפים להיות אברהם אבינו, אולי ביל גייטס,

אבל בכל אופן, בקטע שהם רוצים את מה שהם רוצים,

על החלק הזה שהם רוצים,

הם כנים שמוכנים לקחת על עצמם חלק מסוים,

שזה חלק של חיבור והתקשרות

לקדוש ברוך הוא שהיה מנותק קודם,

ועם החלק הזה הם עושים את הצעד הראשון למימוש הרצון שלהם.

בדרך כלל חלק כזה מביא עוד חלק אחריו,

וכן הלאה.

אז אי אפשר להאכיל תינוק בשר.

נותנים לו בהתחלה חלב אם,

כמה חודשים, נותנים לו אחר כך חצי בייגלה,

רבע בננה,

קצת פה, קצת שם,

ואחר כך לאט לאט תמין קצת חתיכונת של עוף,

עד שהוא יתרגל, וזהו, תלוי.

אבל אם זה אחד שנולד כמו עשיו ועם שיניים,

אפשר לתת לו גם בשר על הפתיחה.

יש לי עוד שאלה, כבוד הרב, אפשר? כן. שאלה קצת אקטואלית.

בתורה, בתנ״ך, כתוב, בזיעת הפיך תאכל לחם.

למה יש ישיבות ש, סליחה, יכול להיות שאני מדבר מבורות, כן? אבל עד כמה שאני מכיר ישיבות,

ואני יודע מה זה ישיבה,

הם כל היום מתפללים,

והם, סליחה, סליחה, עוד פעם, אני מבקש סליחה מאנשים, מבורות,

אבל הם לא נוקפים אצבע

והם לא תורמים כלום.

יכול להיות שהם תורמים ברוחניות,

אבל בחומר, כלומר בהתקדמות, בתכוננית של המדינה, שהמצב שלה בלאו הכי על הפנים,

הם לא עושים כלום.

אני חייל כרגע,

אני עבדתי, כן?

אני כרגע משרת את המדינה שלי, הייתי גם בקרבי.

ולמה אני יכול לעשות את זה? למה אני יכול לסכן את החיים שלי? למה אני צריך לשמור על חברים שלי שנהרגים?

ופלוני, שהוא כל הזמן בישיבה, סליחה,

הוא לא עובד בחיים שלו,

הוא כל היום סגור שם וקורא ספר, כן? הוא לא יכול לא לשרת בצבא. ואני לא אומר שאין חרדים, כן?

יש את הנחל החרדי, ויש הרבה דברים שהם באמת אחלה,

ואני מברך את זה.

אבל למה עדיין יש כל מיני,

כמו שאמרתי, XY, שהם כל הזמן נעולים בישיבה,

הם לא עובדים,

הם לא מקיימים את מצוות בשדרת תפקיך תאכל לחם,

והוא גם מקבל כסף מהמדינה,

והכול נמצא על הגב שלי, זה שעובד,

זה שפועל ובעצם זה שהם הולכים למדינה קדימה.

טוב.

זה הכול?

מגיע לו עוד.

מחיאות כפיים היו על הבורות.

יכול להיות. בוא תעיר את עיניי, כבוד הרב. אני מעיר, מעיר עיניים.

בתורה כתוב, בזיעת אפיך תאכל לחם כקללה,

שנתקלל אדם הראשון,

שאם לא היה אדם הראשון חוטא,

היה ממשיך לאכול בשר שצולין לו המלאכין ומשכין אותו יין.

כיוון שהוא חטא,

הוא נתקלל.

ארורה האדמה בעבורך,

בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך,

בזיעת אפיך תאכל לחם.

התורה מספרת שהקדוש ברוך הוא קילל את הדם הראשון בקללה הזאת.

עכשיו, אלה שיושבים בישיבות הם בדרך כלל חכמים,

והם מבינים

שאם מקללים בן אדם,

מה השאיפה שלו צריכה להיות? שיהיה לו יותר קללה או פחות קללה?

מה אתה אומר?

כמובן שפחות, אבל המציאות לא מאפשרת את זה. אתה מסכים איתי?

קודם כול, פחות.

הם כל כך חכמים,

שהם לא מוכנים אפילו רגע אחד של קללה.

עכשיו,

הם רוצים ברכה.

אז איך יממנו משאיות תורה ברבע מיליון שקל? ראית? אפילו ברמלה.

זאת אומרת,

לא מחשיבים את רמלה כצפון תל אביב.

אם אני אגיע לצפון תל אביב, יכול להיות שאני לא אקבל גרוש,

כי שם מאוד עסוקים בעסקים, אתה מבין?

אבל פה יהודים חמים,

שמבינים מה הקדוש ברוך הוא רוצה,

ורוצים להיות שותפים.

וזה בדרך כלל אצל העניים יותר, תדע לך.

ככה זה בדרך כלל.

אבל יש להם כסף בגלל שהם עובדים, כבוד הרגע. לא, תקשיב, תקשיב.

יש הרבה אברכים שגם מהכסף שהם מקבלים בכולל, שזה 1,300 עד 1,800 שקל,

גם כן תורמים מעשר, כי זו חובה.

חובה על פי מנהג, אבל חובה.

וברגע שאדם נהג את המנהג הזה,

אז הוא צריך לתת את המעשר שלו באופן קבוע. והם נותנים. יש כאלה אפילו חומש, 20%. אבל אתה צריך להבין דבר.

הבה מקיימים את רצון הבורא כמו שהוא רצה. מה השם רוצה?

הקדוש ברוך הוא רוצה, והגית בו יומם ולילה.

כן, אבל מה עושים עם ואספת דגניך?

איך עושים ואספת דגניך?

אלא מה, מי שמאמין, כמו רבי שמעון בר יוחאי,

באמונה שלמה שהמזונות הן מהקדוש ברוך הוא,

וכמו שרבי שמעון בר יוחאי ישב במערה 13 שנה, הוא ובנו,

ולא היה שם אוכל,

והם ברחו מפני הרומאים שחיפשו להרוג את רבי שמעון בר יוחאי.

אז כשהוא ברח מהם,

הוא הבין שפיקוח נפש דוחה,

נכון?

דוחה הכול.

אז הוא ברח.

ברח.

אבל אם אתה בורח למערה,

ואין לך משאית כמו של שופר מלאה מזון,

כמה זמן תוכל לחיות במערה?

אז מה מועיל שברחת למערה?

תהיה יומיים, שלושה, ארבעה, חמישה, שבעה, שמונה,

ואז תמון מרעב.

רבי שמעון בר יוחאי לא לקח אפילו צידנית.

הוא עשה מה שמוטל עליו ברח, נכנס למערה,

והוא לא דאג למזון.

לא דאג.

אז איך 13 שנה אפשר להתקיים במערה בלי מזון?

אלא הקדוש ברוך הוא עשה לו נס.

מה היה נס?

הוציא מעיין,

ועץ חרובים.

זה נס?

מה זה? אין ויטמינים במים.

כמה תשתה מים?

בחרובים?

יבש!

יבש!

הדבר היחידי שאפשר לעשות עם חרובים זה לשים אותם בתוך המים, להרתיק קצת,

ולאכול, כמה? 13 שנה לאכול אותו מאכל?

אני אביא לך דובשניה שתאכל כל יום.

כל יום. אתה תקי.

איך אפשר לאכול?

אז הקדוש ברוך הוא עושה נס?

שיביא לו עופות שיטוסו לו אל בפנים, יתעלפו וככה.

והקדוש ברוך הוא לא עושה את זה.

למה?

כי בשביל מזונות אפשר לחיות גם עם מים חרובים 13 שנה.

מה החזיק אותו חי?

אם הוא היה מסתכל על הבטן, הוא היה מת מדיכאון.

אבל הוא למד תורה, חברותא.

הבן שלו לא נרדף.

הבן שלו הולך עם אבא שלו, חברותא.

שיהיה עם מי ללמוד, או חברותא או מיטותא.

הם יושבים במערה והם לומדים, משם יוצא הזוהר הקדוש לעולם.

אליהו הנביא בא ללמוד איתם,

ואליהו לא הביא להם אוכל.

לא הביא אוכל.

רק אתה בא לבית כזה, אתה רואה שם, אין כלום. תביא אוכל, משהו.

לא, בא ללמוד. אוכל זה לא הבעיה.

זאת אומרת, מי שמאמין ובוטח, ואין הרבה לצערנו הרב, שבוטחים בקדוש ברוך הוא עד כדי כך,

אבל מי שמאמין יושב בישיבה ולומד, ומי שלא מאמין זוכה לקללה ועובד.

לא שאסור לעבוד,

מותר לעבוד,

אבל צריך לדעת שזו קללה.

עכשיו, זה אחד.

לגבי זה שאתה על הגב שלך מחזיק את כולם,

אז אני חושב שלפניך יש כמה דרוזים שמחזיקים אותך גם כן ואת כולם,

ויש גם גויים בצבא שמחזיקים את כולם.

אני והם, כן.

כן.

ואתה צריך להבין שכל זה יפה ונכון אם באמת הייתם מחזיקים.

אבל אני חושב שמי שמחזיק את הצבא ואת העם היהודי בכלל,

בכלל, בכלל, בארץ ובתפוצות,

זה היהודים ששומרי תורה ומצוות,

שמהווים את ההצדקה היחידה והבלעדית עדיין שהתקיים בכלל העם הזה בכלל.

או חבר שלי שקיבל לפני חצי שנה כדור פרוש מצלף פלסטיני.

זה או זה. כאילו, כן. נכון, ואני מכיר גם בן ישיבה שנרצח על ידי מחבל, אז מה?

אנחנו לא סופרים מי נהרג פה ואומרים, בוא'נה, חסר לנו כמה מהחרדים,

או חסר לנו כמה מהחילונים,

שיהיה איזון. מה זה הדבר הזה?

אלא צריך להבין,

כמו שיש אנשים שלומדים באקדמיה ולומדים מדעים,

והמדינה מבינה שהם צריכים להיות מופרשים ומובדלים בשביל שהם עוסקים בביטחון המדינה,

ממציאים פטנטים ומכשירים בשביל שהצבא ידע,

שהמודיעין ידע,

כל מיני דברים.

כמו שהמדינה מבינה ששחקן, כדורגל, זה חשוב למדינה מורלית,

עד כדי כך שהוא פטור מלשרת בצה״ל.

למה? כי הוא צריך לשמור על הרגליים,

הרגליים שלו זה ערך עליון,

שימותו כמה ישראלים אחרים,

אבל הוא, שחקן כדורגל, זה מעלה גדולה,

הוא חייב להיות משוחרר,

אומן או איזה זמר באיזה להקה שמסתובב בקריה או בשקם,

מה זה? זה מחזיק אותי.

בלעדיו, מה הייתי עושה אם לא היו בפלות בשקם?

אם לא היה זה, אני הייתי מתעלף.

מה, לא הייתי מחזיק מאמן? אפשר שנייה. רק שנייה, שנייה. אני נתנתי לך בכבוד,

אפילו שחזרת שלוש פעמים על משפטים חוזרים.

אבל בכל אופן,

יש הרבה מיותרים בצבא,

אבל אנחנו לא סופרים אם מיותר או לא.

המערכת היא כזאת, ויש כאלה.

עכשיו, מי שיושב ולומד תורה,

אז לא רק שהקדוש ברוך הוא פטר אותו,

גם המדינה פטרה אותו, מה לעשות?

מי שלא לומד תורה, זה עניין אחר.

תפנה אליו.

אבל דע לך, שמי שמחזיק אותך בצבא,

ואתה זקוק לתפילותיו ולתורתו,

זה זה שאתה קורא לו בטלן ושאתה מת בשבילו. הפוך, אתה לא מת בגללו.

כבוד הרב, עם כל הכבוד, אני מניח תפילין כל יום.

אני מניח תפילין כל יום, אני צם בכיפור,

אני אוכל מצות בפסח,

אני משתדל ללכת כל שישי לבית כנסת,

אני עושה עם ההורים שלי קידוש,

כי זה מה שהם חינכו אותי,

אני שומר. אז למה אני יכול גם וגם, והוא יכול רק?

אני אגיד לך, כי אתה לא דתי,

ואתה לא מבין בכלל מה זה מעלת התורה,

ויפה מאוד מצידך שארבע מצוות מתוך תרייג אתה מקיים במשך שנה שלמה.

זה יפה, אנחנו בעד, והלוואי שתזכה לעוד.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד,

יש אנשים שמבינים קצת יותר ממך,

וגם משה רבנו היה מנהיג ומצביא,

וגם יהושע בן נון מנהיג ומצביא,

ואתה צריך להבין שיהושע בן נון, לדוגמה, כשיצא להילחם,

והוא נלחם עם 31 מלכים וכבש את הארץ,

הוא היה ראש ישיבה.

הוא לא היה רמטכ״ל,

הוא לא היה ברק המזגזג,

הוא היה יהושע בן נון עם פאות וזקן.

אבל מה?

הוא הצליח בגלל שהשם עזר לו.

אבל יום אחד בא אליו מלאך וחרף שלופה בידו,

והוא נבהל ונרתע.

הוא שאל אותו, על מה באת?

אמר לו, על עתה באתי.

מה עתה?

למדתם תורה היום בלילה?

מה?

בטח למדנו תורה,

אבל למדתם בעיון וילן בעומקה.

וילן בעמק וילן בעומקה של הלכה.

גמרו מלחמה, יום מלחמה,

יושבים, לומדים תורה,

בא מלאך ומאיים.

למה?

כי עייפים קצת, אז קראו את הדברים ככה, בבקיאות, לא בעיון.

על זה במלאך.

זאת אומרת, אפילו הלוחמים שנלחמו למדו תורה מתי שהולכים לישון.

ומי היו הלוחמים?

רק הצדיקים שבצדיקים.

אם היה בין הלוחמים אחד שמתגלה,

כשהוא דיבר לדוגמה,

כשמניחים תפילין,

בין תפילין של יד לתפילין של ראש,

הוא דיבר באמצע,

הוא נקרא אדם שמעורכי המלחמה, חוזר מעורכי המלחמה הביתה.

אדם שמדבר בין השתבח

בסוף הזמירות ליוצר, יוצר אור,

חוזר הביתה, לא משרת, פטור, פטור.

רק צדיקים היו.

זה הצבא שהיה לעם ישראל, רק צדיקים. למה?

כי צדיקים יש להם סייעתא דשמיא. ולא רק זה,

יש אזהרות מיוחדות שהקדוש אומר בצבא,

ולא יראה בך ערוות דבר.

אם הוא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך,

לא יהיה לצבא הזה סייעתא דשמיא.

לא יהיה.

אם יהיו חיילות,

ואם יהיו דברים אסורים, אוי ואבוי.

הפוך, יפסידו.

אז זאת אומרת, הקדוש אומר, תנאים להצלחה

זה התנאים.

עכשיו, אנחנו, אתה יודע, הצבא הכי מפחיד ומאיים.

אנחנו כולנו גרעין,

מימן, פצצות,

משהו מפחיד.

העולם מפחד, תעסק איתנו מרוב הפצצות שיש לנו.

שלוש צוללות גרעיניות.

וואלה, כולם פוחדים, פוחדים.

ככה זה הטוטים,

אבל מכינים את עצמנו להילחם עם כל העולם.

איך אנחנו לא מסתדרים שלוש שנים עם פלסטינים,

אה? עם רוגדקות.

כן, גם הם מצליחים מאוד עם בן נאדן.

מאוד מאוד עם סדאם, הלך להם עם סדאם.

משהו, משהו.

עם מי הם מצליחים?

בלאדן זה טרוריסט.

אז מה, אתה יכול למחוק את ה... אתה עוד שייך לישראלי של פעם? צ'יק, מוחקים. אמריקה מוחקת, ישראל מוחקת, כולם מוחקים.

מה זה, מחק?

באפגניסטן מחקו את אפגניסטן, בלאדן חי.

אז זה החוכמה.

הקדוש ברוך הוא לטיטוס.

תקשיב, תקשיב.

היה אחת טיטוס, שלט בכל העולם. אתה יודע מה זה שלט בכל העולם?

אימתו הייתה על כל העולם כולו.

כשהוא אמר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אתה זורק לי נחשול בים, אני יודע, אתה, יש לך כוח במים, אני...

בוא נראה אותך על היבשה.

אה, אמר הקדוש ברוך הוא, רשע בן רשע.

היבשה אתה רוצה, אה?

בסדר.

מגיע ליבשה,

הקדוש ברוך הוא שולח לו יתוש.

יתוש.

מכניס לו דרך האב, עולה לו למוח.

טז,

זה טז, טזמוחו שבע שנים.

שבע שנים הוא היה הולך לשמוע נפחים שנותנים מכות בסדן בשביל שלא ישמע את הטוז.

למה?

הקדוש ברוך הוא נגד גדולים כמו אמריקה,

הוא לא צריך בריטים וצרפתים וגרמנים שיילחמו,

הוא שולח יתוש בלנאדן.

טוז, זוז, זוז, איפה הוא? וואלה, כאילו, טה, טה, טה.

אין, אין בלנאדן.

טוז, זז, זז, זז, זז. ג'נן מוכהו.

בוש כבר לא יודע עוד מה נפטריב אותו.

עוד... רגע אתה.

עוד בא לו עכשיו יתוש חדש,

יתוש עראקי.

ההוא בכלל,

שיחק אותה מת,

כלום, שקט. פתאום נותן הוראות.

חשבו גמרו,

עכשיו הם מטסטזים באמריקאים כל כמה זמן, טאק, שתיים, פה שלוש, שם חמש, שם שבע,

הליקופטרים נופלים, טה טה טה טה טה טה טה ט,

כל יום עולה מיליארד דולר, כל יום מיליארד דולר, כל יום, רק השהות,

הם לא גמרים.

עכשיו איראן, או איראן,

איי איי איי איראן,

זה איום על העולם.

מה יהיה?

וחיזבאללה, או חיזבאללה, מה יהיה עם חיזבאללה?

והקדוש ברוך הוא ממציא יתושים, הרבה יתושים,

ועוד לא המציאו את הזבנג שעושה טזזזט,

ואין, אין דבר כזה.

אדרבה, כמה שאתה יותר גדול, יותר זה.

לא מזמן בוש דיבר, דיבר, דיבר, דיבר,

פתאום הודיעו, נפל.

מה קרה? אכל בייגלה.

נענק, ובייגלה.

האדם הכי שמור במערכת,

מטוסים פרטיים, מקלטים, תת-קרקעים אטומיים, הכול. בייגלה, הקדוש ברוך הוא עשה לו תזכורת. בייגלה.

היום מכניסים אל הבייגלה רק אחרי סריכה רנטגנית.

אתה מבין? מרטיבים לו אותם בתה,

שחלילה לא ילך להם נשיא.

אתה מבין?

זה United States of America, כן.

הבנת?

עכשיו אתה תרצה, אתה מתחמק מהתשובה, אבל כאילו, אני לא שאלתי את השאלה, אבל אתה מתחמק מהתשובה. עכשיו אתה תצטרך לנסוע לקבל ויזה,

תביעת אצבעות אלקטרונית,

מרוב הפחד של החזקים.

אתה יודע, פעם היו אומרים, ערי פרזות,

ויש ערים בצורות.

מה ההבדל בין ערי פרזות

לערים בצורות?

פרזות הן מפורזות, אין חומה.

סימן שהתושבים חזקים.

חזקים.

אבל אם נשארים בצורות שפנים, שפנפנים.

אמריקה, המעצמת-על, כל אחד עובר סריקה.

תוריד את הנעליים, סוחטים לו את הגרביים.

אה שודה.

מה זה? פחדנים, שפנים.

אתם אומרים שכל העולם, אתם זה וכן.

הינה, בן אדם אחד, מה הוא עושה בכם?

הוא מסתובב בערים עם מקל, מצטלם, מוציא עוד קסטה.

שולח אדיש לאט-לאט, הוא לא הולך עם טנקים, עם רובב צ'כי,

ככה מסתובב וזה, ולא אומר הרבה, הוא לא דרשן גם.

והוא הוריד שתי בנעליים בשלוש שנים שהוא פועל, נכון? זה הרבה, לא?

שלוש שנים, אתה אומר?

בשלוש מאות, בשלוש מאות שנה לא הורידו לארצות הברית קומה.

והוא בשלוש שנים את הסמל של ארצות הברית.

וארצות הברית מחקה את אפגניסטניה. ואת פנטגון, את הפנטגון, את הפנטגון.

משרד ההגנה, ההגנה, בלתי מוגן.

וחכה,

הוא מכין עכשיו חבילה-חבילה, הוא הודיע עכשיו באתרי האינטרנט שהוא הולך לנתק את האמריקאים מהצבא העיראקי.

מי יודע מה הוא מכין?

אתה יודע מה שלא אומרים לכם?

בעיראק נתגלו עכשיו

דברים מתמיהים.

יש להם

דבר כזה שהם לא יודעים להגדיר אותו. עיפרון חודר את הטנק אברהמס,

הטנק המפלצתי הכי חזק של ארצות הברית.

עיפרון חודר אותו בלהט חום אדיר,

עד כדי כך שהוא מפעיל את המטפים של הטנק

והורס להם את כל המערכת הפנימית האנטי-ביולוגית והאנטי-הכול,

הורס להם לחלוטין, משבית את הטנק.

עיפרון.

הם לא יודעים מה זה.

אולי מה-RPG של הרוסים 17, אולי RPG 22, אולי זה שיפור של המודל.

פתאום רואים חור, טוס,

אין טנק. העיפרון מקודש מהשם בגלל זה.

כן, אה?

אבו סיינק, איזה טבעת יש לך.

יפה.

כן, כן, ידידי.

אתה ממשיך לשמור עלינו? אתה בעריקות היום. מה זה? לא, אני שומר עליכם.

אז מה שאתה אומר, מסקנה, כן? מסקנה. שאם עכשיו אנחנו ניקח, בוא, אני דיברתי איתך בכבוד, דבר עליה בכבוד, מוד הרב. בסדר? טוב, מעכשיו אני אדבר עליך. תודה רבה.

בכל אופן, מה שאתה אומר זה דבר כזה, שאם עכשיו אנחנו לוקחים את כל הצבא,

כן?

מוחקים את חיל האוויר, כן?

אתה עדיין ממשיך לדבר פה בלי שה...

הכול כאילו עסקים רגיל. כלומר, אין צבא, אז סבבה, אז אנחנו אפשר נסמוך על הישיבות. זה מה שאתה אומר, בגדול. לא, אני אומר אחרת.

אני אומר ככה,

אם אנחנו בעזרת השם נעשה תשובה,

אז הקדוש ברוך הוא ידאג שהאויבים,

הלוא,

אמרת שאני מדבר אליך בכבוד, אתה לא מקשיב לי.

אז האויבים פשוט מאוד לא יתקפו אותנו.

כי מתי תוקפים אותנו האויבים?

מתי שאנחנו לא בסדר.

כשאנחנו נהיה בסדר, הקדוש ברוך הוא ידאג.

יש לו הבטחות בתורה שהוא עמד בהן, ועברנו כבר 3,300 שנה ניסיון

אם הקדוש ברוך הוא עמד בדברו או לא עמד בדברו.

ממליץ לך להתחיל לקרוא תנ״ך.

אבל אחרי שתקרא, תראה

שתמיד כשהקדוש ברוך הוא עשו את רצונו, הכל היה בסדר.

לכן הוא אומר,

ושכבתם ואין מחריד, וחרב לא תעבור בארצכם.

זאת אומרת, מי שולח את האויבים?

אני.

תהיו בסדר, אני אסיר אותם.

לא תהיו בסדר, אני אשלח לכם עוד. לא תבינו מעט, יהיה לכם יותר חזק.

תלכו איתי בקרי, תגידו שזה מקרה?

אני אלך עמכם בחמת קרי.

אתן לכם פי שבע על חטותיכם.

לא תבינו. תמשיכו להגיד, חולשה, גדר, עניינים.

פי שבע עוד פעם.

חכה שתבינו.

לא יעזור.

ככה זה עובד 3,300 שנה.

אבל אני רוצה להזכיר לך משהו שאולי שכחת.

שעד שצהל קם במשך 3,250 וכמה שנה,

מי ששמר על היהודים בכל העולם זה היו רק הרבנים,

ראשי הישיבות ובני הישיבות.

לא היה צהל.

מי... כדאי את המדינה. אני חושב שמי ששמר עליהם זה היהודים עצמם.

אני לא אומר לך שאלוהים לא...

שהקדוש ברוך הוא לא שמר עלינו.

אם לא היו את הדתיים שלמדו בישיבות,

אתה לא היית היום ברמלה. אני מסכים איתך, כבוד הרב. אני מסכים איתך שאם הם לא היו משמרים את היהדות,

אני לא הייתי פה. אני מסכים איתך. זהו. אז לכן,

אתה צריך להבין שבעם ישראל,

הקדוש ברוך הוא בחר שבט אחד שלם,

אמר, אלה לא יוצאים למלחמה וגם לא למלחמת מצווה, קוראים להם שבט לוי.

השבט הזה, אלה כהני השם,

אלה תפקידם לעשות את רצון השם,

וכך פסק הרמב״ם,

שכל אחד מבאי העולם שהבינו מדעו וישב ועסק בתורה ונתקדש,

הרי זה קודש-קודשים,

והוא משבט לוי, ופטור מלצאת בצבא,

אם הוא יושב בישיבה ולומד.

אבל הבעיה היא שכל אחד שרוצה היום להיות שבט לוי, הוא פתאום נהפך להיות שבט לוי. לצערנו הרב, יש מעט, והלוואי שיהיו 100,000 כאלה.

אמן, אמן.

כן.

כן, בבקשה.

יש לי בקשה ממחה שתברך לי את יגאל מושגיאן,

כי אתה בירכת אותו בהתחלה, הוא חזר בתשובה בעקבות ההרצאות שלך.

הוא בזמנו הלך לצבא, ובצבא הוא נפגע, פגעו בו קשה.

ועכשיו אני תובעת את הצבא, ויש לי משפט ב-2 בדצמבר,

ואני רוצה שתברך אותו לרפואה שלמה ולהצלחה במשפט.

מה פגעו בו?

פגעו בו נפשית מאוד מאוד קשה.

במה?

חומר, הכניסו לו, לקחו אותו, עשו לו בלאגן,

אי אפשר לספר את זה פה, זו פגיעה מאוד קשה.

מה, זה אסור?

לא, לא אסור, זה עניין פגיעה נפשית. הזריקו לו חומר, ואז החומר טשטש לו את המוח. הילד כבר לא מאופס.

הילד לא יודע מה שהוא עושה, הוא לא יכול להיות בין אנשים.

הוא תמיד סגור בבית, רק מתפלל בבית, הוא לא יכול ללכת לבית הכנסת. אני חשבתי שהצבא שומר עלינו. לאיזה צבא? אני לא מאמינה באף צבא. גמרנו. בשבילי הצבא גמרנו.

הלך.

על הקאנטים. הוא לא הלך.

הוא עוד פה.

לא, זה סתם.

הוא משחק אותה רק. הוא לא משחק אותה. הוא חייג. אני לא מאמינה בצבא.

טוב. הצבא בשבילי הלך.

בסדר. נו, מה השם שלו? יגאל בן ציפורה. יגאל בן ציפורה. אני רפואה שלמה. רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה. אמן. ושתזכי בפיצויים. אמן. ואני רוצה גם כן בשבילי.

רפואה שלמה גם כן. מה השם?

ציפורה בצרה. ציפורה בצרה. רפואה שלמה. מהרה. אמן. בהצלחה לעבודה. בהצלחה בעבודתך.

אבל לא להתחיל עם ברכות, כי אם מתחילים עם ברכות, אני מבין שאני יכול ללכת הביתה.

אז שאלות קודם.

כן.

אני אמורה לעבור ניתוח בשבוע הבא,

ורציתי לקבל ממך ברכה בפני הניתוח. מה השם?

יפה בת נעימה.

יפה בת נעימה, רפואה שלמה והצלחה בניתוח מהרה.

אמן.

ורציתי לשאול אם אני אעבור את הניתוח או לא. לא אצטרך.

מה, אני נביא?

סליחה.

אבל אם את תחזרי בתשובה עד אז, תוסיפי בעבודת השם, ייתכן שמן השמיים ירחמו.

אתה שאלה?

הנה.

כבוד הרב,

קודם כל מזל טוב עד מאה ועשרים.

אמן וכן לאמור. יש שאלה שאברהם אבינו קיבל את המלאכים.

אז לכל אחד הוא הכין את הלשון של פרה.

למה הוא עשה את זה?

משום שהוא רצה להיטיב עם כולם בשווה,

ולא לחלק את הלשון לשלושה חלקים,

כי אז יש חלקים טובים יותר או פחות יותר בחלקי הלשון,

וכל אחד יקבל כראוי לו.

אבל מה אנחנו זכינו במדבר?

מה אנחנו לומדים מזה? לא, מה אנחנו זכינו במדבר?

בגלל שאברהם אבינו הוא נתן להם לשון.

במן, אנחנו זכינו במן.

Thank you very much. עשית לי בחינה?

כל הכבוד.

תודה רבה, כבוד הרב. גם לך.

כן,

שם, שאלה, יש לו בחור צעיר שם.

טוב, כבוד הרב, יש לי שאלה קטנה.

ככה, אני עוסק במקצוע שכמו שאני יודע שאסור לעסוק בו על פי התורה. ספר נשים. יפה מאוד.

ואלכ, רואים עליך. יפה מאוד.

ובכבוד אני מתפרנס מהעבודה הזאת, רק אני יודע שזה נגד התורה ונגד כל מה שאומרים,

ורציתי לדעת, אם אני עוזב את המקצוע הזה,

על מה הרב יכול לא להבטיח אבל להשתדל ולמצוא לי עבודה, לפחות בזה של הדת, למשל.

במה עבדת חוץ ממה שאתה עובד? הייתי תלמיד ישיבה

בבני ברק.

מה אתה אומר? מה שאתה אומר?

אני עושה איתך עסק.

מוכן לקבל? אתה תלמד חצי יום,

ואחר כך תעבוד אצלנו בשופר.

אתה מוכן?

כשנפתח ארגון שופרית, כן.

מה אני אגיד לרב? אני אגיד לרב את האמת, אני מרוויח דווקא גם די טוב.

ברור לי.

אני מרוויח טוב. לא שאני רוצה יותר ממה שיש לי, אבל...

נשים יודעות לשלם, כן.

עכשיו, יש פה מישהו שמציע גם עבודה, במה?

הנה, שני ספרים שחזרו בתשובה, מוכנים להכניס אותך איתם ביחד.

הבנתי. יש לי גם במקרה של חבר שיושב משמאלי, הוא גם ספר,

והתחלנו יחד, אנחנו עוסקים יחד. אתם יכולים לקחת עיר שלמה כבר, ארבעה.

אנחנו חושבים על זה.

אוקיי, אז זה אפשרות. אבל האמת, אהבתי את הרעיון של השופר,

של השופר, ואני מוכן לדבר עם הרב מאחורי הקלעים, אם אפשר.

אוקיי.

אפשר? כן.

עכשיו תרצה.

לא, לא נטריח את הציבור, אבל אחר כך.

אבל בוא נתחיל עם ציצית, שתהיה לך שמירה מבני הנשים.

תדבר.

בכבוד.

אבל אני חושב שמי שמחזיק את הצבא ואת העם היהודי בכלל בכלל בארץ ובתפוצות זה היהודים ששומרי תורה ומצוות שמהווים את ההצדקה היחידה והבלעדית עדיין שהתקיים בכלל העם הזה בכלל. צריך להבין, כמו שיש אנשים שלומדים באקדמיה ולומדים מדעים

והמדינה מבינה שהם צריכים להיות מופרשים ומובדלים,

ממציאים פטנטים, כמו שהמדינה מבינה ששחקן כדורגל זה חשוב למדינה מורלית עד כדי כך שהוא פטור מלשרת בצה״ל, למה? כי הוא צריך לשמור על הרגליים והרגליים שלו זה ערך עליון,

אבל הוא, שחקן כדורגל זה מעלה גדולה, חייב להיות משחרר,

אומן או איזה זמר ואיזה להקה שמסתובב בקריה או בשקם.

יש הרבה מיותרים בצבא,

אבל אנחנו לא זוכרים אם מיותר או לא, המערכת היא כזאת ויש כאלה שמי שיושב ולומד תורה,

אז לא רק שהקדוש ברוך הוא פטר אותו, גם המדינה פטרה אותו, מה לעשות? מי שלא לומד תורה, זה עניין אחר, תפנה אליו.

אבל דע לך, שמי שמחזיק אותך בצבא ואתה זקוק לתפילותיו ולתורתו,

זה זה שאתה קורא לו בטלן ושאתה מת בשבילו. הפוך, אתה לא מת בגללו.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות צלצלו אלינו ל-03-6-777779-036-7777779-036-7777779-

או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר