קלטת 357 - כבוד מלכים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נתון, תנתן, פתוח, תפתוח, עלק, תענים, עמו, חסדים, חסדים, חסדים, חסדים. אתה שומע על המצב הכלכלי כאן במדינה, וגם כאן בבאר שבע?

אתה לא חושב שאתה מנצל את המעמד שלך כדי לגרום פה לאנשים לתרום כסף לארגון שלך? אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית היהודית, אבי המאמיני, האדם הגדול וענקי, נדבק בדרכי השם, חסד, חסד, חסד, חסד, עם כל הברואים.

חסד. באותה שעה בעולם. זה נורא יפה, כל הסיפורים שאתה מספר, אז זה עדיין לא עונה לי על השאלה למה אתה בעצם גורם לאנשים כאן לתרום כסף לארגון שלך תמורת הבטחות תרצילאיות, שבעצם אתה לא בטוח שהם יתקיימו. אנחנו היהודים, להבדיל מסדום ועמורה,

מתרימים כי זו מצווה גדולה על פי התורה. וברור שאתה פוגע בפרנסה של אנשים פה.

הקדוש ברוך הוא מבטיח שמי שמעשר,

מתעשר,

ואני חושב שיהיה יפה מצידך גם כן לתרום פעם אחת של זיכוי עם ישראל.

קלטת מספר 357, כבוד מלכים.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח. בפרשת השבוע נאמר,

ביישא עיניו הירא, והנה שלושה אנשים ניצבים עליו בירא,

בירוץ לקראתם,

מפתח האוהל וישטחו ארצה.

התורה הקדושה מספרת לנו באריכות ובפרטי פרטים את מעשי החסד של אברהם אבינו,

בירא,

בירוץ לקראתם, יוכח נא מעט מים וישענו תחת העץ,

הכנסת אורחים.

כידוע, אם אות אחת בספר תורה חסרה,

נפסל הספר תורה.

אם אות אחת תהיה חסרה בכל הפרשיות שמזכירות את מעשי החסד של אברהם אבינו,

ספר תורה פסול.

אות בספר תורה, שנבין, פירושו של דבר קיום שמיים וארץ.

כתוב, אלה תולדות השמיים והארץ, בהיא ברעם,

אל תקרא בהיא ברעם, אלא בהיא ברעם.

כל השמיים וארץ נבראו באות אחת, באות ה'.

אם שמיים וארץ תלויים ועומדים באות ה',

כמה אותיות השקיעה התורה לספר את חסדי אברהם אבינו.

וחסדים שהוא עושה עם שלושה שנדמים לו כערביים והוא רץ לקראתם כשהוא בן 99 אחרי מילה ביום השלישי,

כשזה הכי כואב,

זקן מאוד,

יושב פתח האוהל, מצפה לאורחים, לא נח,

הוא פטור מכל מצווה, אונס, רחמנה פטרה,

לא מועיל. איש החסד האמיתי אברהם אבינו לא מסתפק.

הקב' ברוך הוא מוציא חמה מן הרתיקה.

בשביל שהוא יברח הביתה פנימה זה לא עוזר,

עד שהוא שולח לו מלאכים מן השמיים כדי לרצותו.

במה זה לרוץ החוצה?

תכף נבין מה זה לרוץ החוצה.

וירוץ לקראתם, הוא יושב, קם ורץ.

התורה מפליגה,

מספר על אברהם אבינו במעשה החסד.

לעומת זאת,

את הקרבת חייו שמשליכו נמרוד לכבשן האש,

התורה מזכירה רק ברמז, אור קסדים.

האור של הקסדים, שהשליכו אותו לאור לכבשן האש.

על אמונתו מוכן להישרף אברהם אבינו. נמרוד, שמרד באלוקי השמיים לא מוצא חן בעיניו שיש כזה. אברהם אבינו מסתובב, חי,

נושם ומשפיע, אז הוא זורק אותו לכבשן האש. נראה שאלוקים שלך יצילו אותך.

ואכן יוצא אברהם אבינו מכבשן האש ללא פגע. זה התורה מזכירה ברמז.

אברהם אבינו מגיל שלוש הכיר את בוראו.

אברהם אבינו מפיץ את אמונתו בכל העולם כולו נגד העולם כולו. העולם כולו מאמין בעבודה זרה ובאלילים,

והוא מפיץ שיש אל יחיד ומיוחד שהוא ברא את העולם ואליו צריך לפנות,

אליו צריך להתפלל.

והוא בעל הכוחות כולם.

נקרא אברהם העברי. הוא עומד בעבר אחד, בכל העולם בעבר השני,

והוא לא חת ולא פוחד.

במול כולם, נגד הזרם, הולך. כולל אביב טרח, שהיה מוכר, סוחר גדול של עבודה זרה.

אברהם אבינו, היה לו 400 פרקים של עבודה זרה.

זאת אומרת, הוא נלחם נגד כל עובדי עבודה זרה והיה מוכיח להם את השטויות וההבלים שהם מאמינים בהם. 400 פרקים של עבודה זרה היה לו.

כל זה לא מוזכר בתורה כמעט. רק ברמזים.

המדרשים, הגמרא, אומרים לנו את הדברים.

אבל מעשה החסד של אברהם אבינו, לאין שיעור.

זאת אומרת, אברהם אבינו הוא אב המאמינים בעולם.

בן שלוש הכיר את בוראו.

יהושע קורא לו האדם הגדול שבענקים.

ואברהם אבינו זכה להיות רגל ראשונה במרכבה.

שלושה אבות,

אברהם, יצחק ויעקב ודוד.

אלה רגלי המרכבה.

אברהם אבינו מסתכל על העולם ומכיר את התורה מהעולם עצמו.

אברהם אבינו קיים את התורה כולה.

יש מהנדס שהוא מתכנן בית,

הוא משרטט את כל הפרטים,

וכשהוא רואה את השרטוט הוא רואה את הבית בעיני רוחו.

יש אדם שמסתכל על הבית ויכול לשרטט את הבית על נייר.

התורה קדמה לבריאת העולם והעולם נברא על פי התורה.

העולם נברא על פי התורה,

פירושו שכל מה שיש בעולם יש בתורה.

מי שיודע להסתכל בעולם יודע מה כתוב בתורה.

אברהם אבינו ידע זאת. וכשהוא התבונן על חסדי ה' ועל הבריאה כולה,

מה הצריך את הקדוש ברוך הוא לברוא את עולמו?

עולם חסד יבנה. לא היה מישהו בעולם שהקדוש ברוך הוא היה חייב לברוא בעבור העולם.

רק לאחר שברא הקדוש ברוך הוא את העולם,

ברא בו את האדם.

אלא מה?

אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא.

עוד לפני שנברא יציר כפיו האדם, כבר מלך.

הוא לא היה צריך אותנו כימים הברואים כדי שהוא יהיה מלך.

אבל הקדוש ברוך הוא בחסדו,

כדי להיטיב לברואים,

ברא את העולם,

ברא בו ברואים,

כדי שיוכל להיטיב להם, לתת להם גן עדן, לתת להם עולם הבא. ואכן, האדם הראשון כשנברא,

שם אותו הקדוש ברוך הוא ישר בגן עדן.

והתכלית,

שמגן עדן יתעלה האדם הראשון ויגיע למעלות גבוהות שהן נקראות עולם הבא,

העולם הסופי והאחרון שהוא העולם הרוחני,

הנצחי.

אבל לצערנו הרב לא כך.

כשמשה רבנו אומר לקדוש ברוך הוא, הראני נא את דרכיך,

מבקש מהקדוש ברוך הוא שיגלה לו,

אומר לו הקדוש ברוך הוא, כי לא יראני האדם וחי.

אבל אומר לו הקדוש ברוך הוא, אני אעביר כל טובי על פניך ויעבור השם על פניו ויקרא עדו עדו,

השם השם,

אל רחום וחנון.

מה העביר לפניו?

את 13 המידות של הרחמים של הקדוש ברוך הוא.

מה זה שם אדנות ואדנות פעמיים?

זה מידותיו של הקדוש ברוך הוא.

שם אדנות הראשון

זה לפני שהאדם יחטא.

מידת החסד

של הקדוש ברוך הוא לפני שהאדם יחטא.

בשם אדנות השני זה לאחר שיחטא.

מידה ראשונה פחותה ממידה הבאה אחריה.

החסד השני גדול מן הראשון.

מה היה החסד הראשון של הקדוש ברוך הוא טרם שהאדם יחטא?

מה החסד?

בורא עולם הכין את העולם לקבלתו של האדם יציר כפיו.

אז הוא הכין גן עדן,

נהרות, עצים,

פירות,

אוויר צח, ציפורים מצייצות,

בעלי חיים, שמיים טחולים,

מים מפקים,

שמש, ירח, כוכבים, עולם נפלא.

אחרי שהכול היה מוכן,

בעלי חיים שיבואו לעזרת האדם,

בעלי חיים שישתמש בחלק מהם בעורם,

בעלי חיים שישאו את מסעו,

בעלי חיים שיאכל את בשרם.

הכל הכין לו.

וביום השישי ברא את האדם, בדמותו כצלמו,

בצלם דמות תבניתו.

בורא עולם בורא את האדם הראשון מושלם בגופו ובנשמתו,

חכם בשלמות, רק יצר הרע חוץ לו.

והאדם יודע את האמת במהות. כשהוא מסתכל על דבר,

יודע את מהותו של הדבר. הוא לא צריך את הבחינה שלנו היום, לראות טוב מול רע כדי להבחין מה טוב ומה רע.

מסתכל על דבר, יודע מהותו. גדול וחכם מן המלאכים.

הקדוש ברוך הוא אומר למלאכים, אדם זה,

גדול מכם בחוכמה.

העביר לפניהם את הבעלי חיים, שיקראו להם שמות, לא ידעו.

העבירם לפני האדם הראשון, אמר, זה שור,

זה חמור.

על שם המהות שלהם,

האדם הראשון מושלם.

מלאכי השרת,

צולד לו בשר ומשכין אותו יין.

מלך.

המלאכים טעו בו וחשבו אותו אלוקים.

מרוב זכותו, האדם הראשון בעקבו, מחה גלגל חמה.

תיאורים מפליגים מי היה האדם הראשון במדרשים.

אבל האדם הראשון חטא.

הוא רצה לעשות יותר ממה שהשם ביקש.

מכל עץ הגן הכל תאכל,

ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל.

כי ביום אכולך ממנו מות תמות.

האדם הראשון נכשל.

רצה להוסיף קצת ממה שנתחייב כדי לעבוד יותר קשה.

שיעץ הר הרע לא יהיה מבחוץ, אלא יהיה מבפנים.

והייתם כאלוקים, יודעי טוב ורע. קודם יודעי טוב,

לא צריך את הרע.

עכשיו יודעי טוב ורע.

פה הייתה מכשלה ונגזרה מיתה על כל העולם.

האדם הראשון הבין את הטעות,

הבין את החסד שהקדוש ברוך הוא עשה עמו,

ועכשיו הוא כבר חטא.

אז את החסד שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו בתפארה כהכנה לאדם,

האדם הראשון לקח את החסד הזה וישתמש בו לרעה.

מה יקרה עכשיו?

האם הקדוש ברוך הוא יתמיד חסדו על האדם הראשון או לא?

עדו, עדו.

פעמיים.

הראשון לפני שיחטא,

השני לאחר שיחטא.

אדם חטא והבין שמגיע לה העונש הכי גדול לנצח ללא הפסקה.

מה שייך לסלוח על עבירה בפני הקדוש ברוך הוא שהוא נצחי.

והוא יושב בתענית 130 שנה בתוך הנהר לתקן את החטא.

זאת אומרת,

האדם הראשון מבין שהחטא שלו גדול מנשוא,

אבל הקדוש ברוך הוא מוכן לקבל אותו בתשובה.

זה חסד גדול לאין ערוך.

אדם עובר עבירות,

עובר בזדון, נופל בשגגה, עושה מעשים שלא ייעשו.

יש כאלה שהם מורדים ואפילו ממרידים,

והקדוש ברוך הוא מוכן לקבל בתשובה.

גדול חסדו השני מן הראשון.

לא היה שייך על פי שכל,

לא שייך לעשות תשובה והתכפר לאדם.

אדם רצח נפש,

מה הוא יכול להגיד? סליחה, אלף פעם,

חמישים אלף פעם, מיליון פעם, זה יחזיר את הבן אדם?

לא.

אז מה שייך תשובה?

והקדוש ברוך הוא אומר, כן,

עקירת הרצון

כעקירת המעשה.

אם תגיע להכרה שנעקר רצון הרציחה ממך,

שאם תבוא ותזדמן למקרה דומה ונוסף,

ותעמוד במבחן,

ולא תחפוץ לעשות את אותו מעשה,

אם עקרת את הרצון הזה,

נעקר המעשה הראשון גם כן.

שהרי אם היית יודע ומתחרט ומבין את מה שאתה מבין היום כשעקרת את המעשה,

טרם המעשה של הרציחה, הרי לא היית עושה.

מה היה חסר לך אז?

הזמן וההכרה שהכרת את החטא.

אני עושה איתך חסד, ואומר שאם תעקור את הרצון,

אני אחשיב לך את זה כעקירת המעשה וכאילו לא היה מעולם הדבר.

נכון,

את הנרצח אין להשיב,

אבל יש חשבון שמיים למה הוא נרצח ועל ידי מי וכולי, זה לחוד.

זה לא פוטר את הרוצח מעונש אם לא ישוב בתשובה.

אבל אם אדם שב בתשובה אמיתית,

נמחל לו על כל מעשיו שעשה,

כמובן שתלוי מה רמת התשובה ומהם דרכי הכפרה.

בכל מקרה,

צריך להבין שאברהם אבינו עליו השלום התבונן בעולם,

ראה את נפלאות הבורח, הוא דאג שלא יחסר כלום בעולם,

והבין את החסד הזה שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו.

הוא החליט להתדבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא ולגמול חסד עם כל הברואים,

כל הברואים של הקדוש ברוך הוא.

מה היה עושה?

ביתה אשל, אשל, אכילה, שתייה, לינה וגם לוויה,

ללוות את האורח.

מאכיל ומשקה, נותן לו ללון וגם מלווה אותו לדרכו לשלום.

בתי בלון,

אכסניות,

פותח אברהם אבינו בכל מקום שהוא מגיע וקורא בשם השם.

פותח ארבעה פתחים לאוהל כדי שלא יחמוק לו עובר ושב.

מכניסו,

מאכילו.

הוא מבקש ממנו בסוף גם לברך.

אז הוא מברך, ברוך תהיה, אברהם.

הוא אומר לו, לא לי תברך,

למי שהעולם שלו הוא מי שברא את האוכל והמשקה.

תברך לו.

היה מברך, אוכל חינם.

לא מברך, משלם.

אברהם אבינו ככה מתנהג בכל העולם כולו.

והנה מגיע הרגע שהוא בייסורים גדולים,

בן 99,

יושב פתח האוהל מרוב כאבים.

הקדוש ברוך הוא חומל עליו ומוציא חמה מנרתיקה כדי שייכנס.

הוא לא נכנס.

רק מלאכים יכולים להסתובב באותו יום בחוץ.

כשהוא רק רואה אותם בירוץ לקראתם.

אתם יודעים לאן הוא רץ?

לגיהינום.

ראיתם כזה דבר שמישהו רץ לגיהינום בשביל לקבל אורחים?

מה היה חום בחוץ?

כתוב שהקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה.

איפה עוד כתוב שהקדוש ברוך הוא יוציא חמה מנרתיקה?

אצל הנביא מלאכי. הנה יום בא בוער כתנור.

עשינו פעם את החשבון?

1,500 מעלות צלזיוס. כי כתוב שיש שבעתיים,

שבע פעמים שבע,

החום

מחום רגיל של יום.

אם היום הממוצע בקיץ

30 מעלות,

כפול 1,500 מעלות.

אתם מכירים את הקלטת עם הטוזטוז, טוזטוז?

מוציא חמה מנרתיקה.

אותו יום הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה, ואברהם קופץ החוצה.

הוא קופץ לגיהינום בשביל להביא אורחים.

ואחר כך, ואל הבקר רץ אברהם.

מה עושה אברהם? תשמעו מה זה איש חסד, רק לקבל אורחים?

הולך ושוחט שלושה שברים,

כי יש שלושה מלאכים שהם בעיניו ערבים,

עובדי עבודה זרה.

חוטים.

כשהוא רץ, אתם יודעים מה הוא עשה?

באותה שעה הוא היה מדבר עם השכינה,

עם הקדוש ברוך הוא, ויירה אליו השם באלוני ממראה.

והוא אומר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אל נא תעבור מעל עבדיך.

תמתין לי רגע, יש אורחים בחוץ,

אני חייב ככה לגשת אליהם. אתם שומעים?

אדם,

בשיא השיאים של החיים שלו, שיכול לחלום.

בשעה שהשם עמו,

לא אליהו הנביא.

הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו,

מניח אותו והולך.

עוזב תסיש לרוחניות שלו בשביל הגשמיות של מי שנדמו לו כערבים פחותים,

אז אם עוזבים את הרוחניות במקסימום בשביל גשמיות של השני,

ודאי שאנחנו זקוקים להיפטר מגשמיות שלנו לרוחניות של השני.

והוא עוזב, והוא הולך

ושוחט שלושה שברים.

מדוע?

כי הוא רוצה לתת לכל אורח לשון בחרדל.

זה המאכל

הכי טעים, לקחת מהשור את הלשון, לעשות אותה בחרדל.

לשרה אימנו הוא אומר,

מהרי לושי ועשי עוגות.

במהירות, בחיפזון, תרי. אל תביא להם מאתמול את העוגות שנשארו לך.

תרי.

אברהם אבינו גדול משלמה המלך במלכותו.

שלמה המלך היה נותן שלושים קור חיטה על שולחנו כל יום.

שישים קור סולת חוץ מאווזים מפוטמים ותרנגולים וכל הדברים הטובים. מכל העולם היו באים לשמוע את חוכמת שלמה וכל יום השולחן שלו מלא מאפיות שלמות רק מכינים לחמים וחלות ועוגות.

ומה שהאכיל אברהם את המלאכים היה יותר משלמה במלכותו.

למה? משום שהוא נתן לכל אורח לשון של שור.

אם שלמה המלך היה צריך לתת כל יום לפי המידה של החסד של אברהם,

לא היה נשאר בקר בעולם.

לא היו מספיקים להוליד בקצב כזה.

אתם מבינים מי זה אברהם אבינו? בחסדו.

אברהם אבינו,

אבי האומה הישראלית היהודית,

אבי המאמינים,

האדם הגדול בענקים, נדבק בדרכי השם חסד,

חסד,

חסד, חסד, עם כל הברואים חסד.

באותה שעה בעולם היו שכונות יוקרה.

אברהם חי בו אהלים,

אבל היו שכונות יוקרה.

מה זה שכונות היוקרה?

זה היה סדום ועמורה,

זה היה סוצייטי שלנו.

אנשים רעים וחטאים.

מה קרה?

לוט בן אחיו, כשנפרדו

ולא ניכנס לפרטים,

בחר בערי הכיכר,

כי כולם אשקה.

אבל שם יש אנשים ממש רעים וחטאים.

לוט מתגורר שם במחיצתם, לא נדבק במעשיהם,

שומר על עצמו, הפך להיות שופט.

בנותיו היו צנועות למרות שהיו בסדום ועמורה,

ולא ניכנס לביאור הפסוקים.

אבל סדום ועמורה זה סדום ועמורה, אתם יודעים?

אפילו יוסי שריד יום אחד אמר,

כסדום היינו, לעמורה דמינו?

אפילו שריד מזדעזע מהתיאור של סדום ועמורה.

אני רוצה להקריא לכם קטע שכתוב יפה.

אברהם אבינו במעשיו הטובים ובחסדיו הרבים שגמל עם כל בני האדם,

ברוב טוב עונג ועידון שהעניק לבריות,

הפיץ את תורת החסד בעולם.

כל מי שנכנס לבית אברהם היה יוצא שבע תענוגים וכבוד מלכים,

והיה הולך לדרכו ומספר בשבחו של אברהם ובשבחה של מידת החסד.

בקרני האור למרחקים הגיעו.

מסוף העולם ועד סופו צלצלה שירת הבריות,

אשר זכו לטעום מנועם חסד אברהם.

הפיחה בם חיים והלהיבה בליבותיהם אהבה בין איש לרעהו,

רחמים וחמלה לכל יצור.

נתרבו תלמידיו אשר למדו דרכיו והשתדלו להתדמות לו.

כל אחד יתברך בלבבו,

מתי אגיע למעשה אברהם.

וכאן אני אגלה לכם סוד,

שאני למדתי בתחילת התשובה

על אברהם אבינו ועל מעשיו,

וכשהגעתי לגמרא שאומרת לעולם צריך אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי,

אברהם, יצחק ויעקב,

התבוננתי במעשי אברהם והחלטתי שאני רוצה להידבק בדרכיו.

מה שאני עושה היום בכל מקום בארץ ובעולם זה גרגיר קטן ממה שלמדתי מאברהם.

לאברהם אבינו לא היו את התנאים שלנו יש היום.

לנו יש תנאים הרבה יותר טובים.

אנחנו באינטרנט יכולים להגיע לכל העולם ברגע.

אנחנו עם מצלמה, עם וידאו,

יכולים להנציח כל דבר ולחלק בכל העולם.

היום אנחנו לא מוגבלים בכלל.

אנחנו עולים ללוויין, משדרים לכל העולם.

אבל אברהם אבינו כיתת את רגליו ממקום למקום,

בלי אמצעים. לא היה לו מיקרופון,

אלא בקולו הוא הבקיע את כל הלבבות עד שכולם הכירו בגדלותו וקראו לו נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

אבל פינה אחת בחשקתה הגדירה את פני העולם.

לא חדרו שמה קרני אור חסד אברהם,

לא שמעו אותה שירה נעימה של אהבה,

סתמו אוזניהם ואטמו ליבותיהם מתוך רוב טוב שהעניק להם הקדוש ברוך הוא.

ריבותינו אומרים,

אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע עליהם הקדוש ברוך הוא.

אנשי סדום היו העשירון העליון,

היה להם שגשוג בפריחה,

היה להם הייטק,

היה להם כל טוב.

הם לא ראו ממטר אף אחד,

אף אחד.

הם לא שמעו קול שבעת עניים ותחנונים.

בחלל האוויר נשארו ועלו השמיימה קול תחנוני העניים.

הכצעקתה הבאה אליי?

אתם שומעים לפעמים אנשים שאומרים, שילכו לעבוד, שילכו לעבוד. מה זה עני?

מה זה מובטלים?

שילכו לעבוד.

ומכיוון שאהבה לבריות לא קיננה בלבם,

תפסה שנאה את מקומה.

תכלית שנאה, שנאו את העני המושיט ידו לפת לחם.

שמעתי מכמה אנשים בשנות חלדי שהם לא הולכים לכותל המערבי.

מדוע?

בגלל האביונים והעניים שמטרידים אותם בתפילה ובכל רגע מבקשים כסף.

שמעתם?

לא זזה שכינה מהכותל המערבי,

אבל בשביל כמה שקלים לא כדאי לבוא.

להיות אצל רופא ולשלם מאות שקלים לביקור ולעמוד בתור, כן.

ללכת למקום כזה, בגלל כמה מטרידים טורדניים הם לא הולכים.

נדמו להם עניים כגזלנים, מה שקרוי היום פרזיטים.

פרזיטים.

אמרו, למה לנו עוברי דרכים שאין באים אלא לחסרנו מממוננו?

בואו ונשכח

ונשכח

תורת רגל מארצנו.

לא מקבלים אורחים בשכונותינו.

אין תיירות.

אנחנו לא רוצים אף אחד שייכנס לפה,

אנחנו רוצים לשמור על הצביון שלנו. מין עיר ורדים כזאת,

משהו כזה סגור, הייטקי,

משהו ככה אקסלוסיבי.

ומכיוון שהם נטו מדרך החסד,

אני שכחתי להזכיר כמובן שהם ביטלו את כל הקצבאות לילדים.

והם גם אמרו שלא צריך להוליד הרבה, להוליד הרבה זה לא טוב,

תלוי מי מוליד,

אם זה מהפרזיטים,

לא להוליד,

באבא ביבי אמר, לא להוליד,

לא להוליד, אבל במקום להוליד יש דיון,

אולי ניתן אפשרות בחירה בבחירות ליורדים בחוץ לארץ, אז מה יקרה?

פתאום נוכל להוסיף עוד כמה מיליונים יהודים לארץ בלי שיהיו כאן,

ואז מבחינה דמוגרפית אנחנו נישאר רוב. פטנטים כאלה של סדום כזה.

ומכיוון שנטו מדרך החסד,

גם דרכי המשפט נתעוותו, הרשיעו את הצדיק והצדיקו את הרשע.

חוקים של עיוות הדין והמשפט חקקו חכמי סדום,

ועל פיהם שפטו שופטיהם.

טוב, דוגמאות אני לא צריך לתת, העיתונים מלאים.

וכה העמיקו לרדת ולהשפיל עד שגזרו,

אסור לגבול חסד.

מי שעושה חסד מתחייב בנפשו, הורגים אותו.

ומספרת הגמרא,

מעשה בנערה שהייתה מוציאה לחם לעני.

התגלה הדבר,

מרחו אותה בדבש, שמו אותה על גבעה,

עד שבאו הדבורים ואכלוה.

זה היה העונש שלה בגלל שהיא הכילה מפיתה לעני.

זה מה שכתוב בפסוק.

ויאמר השם, זעקת סדום מעמורה כי רבה,

אמר רבי יהודה, מר רב, על עסקי ריבה.

ריבה זה נערה.

כי רבה,

ריבה.

הזעקה של אותה ריבה נערה כשאכלו אותה דבורים, כשהיא מדובשת,

בגלל שהיא הכילה עני,

הזעקה הזאת עלתה לפני הקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא מחליט לרדת ולסגור חשבון, מה שנקרא.

עכשיו בואו נראה מה קורה בעולם באותה שעה.

אברהם אבינו בונה את החסד בעולם,

עושה פונדק,

מלמד תורה לרבים באנשי סדום,

מתאכזרים ומפיצים חוקי אכזריות ורשע.

הורסים מה שאברהם בונה.

אברהם אבינו יוצר אור,

מעורר אהבה, ורחמים לאומלל ולנדקה.

ואנשי סדום מחייבים מיתה למי שאינו יכול להתאכזר וגומל חסד.

לא יאומן כי יסופר.

סדום ועמורה.

ויאמר השם זעקת סדום ועמורה, כי רבה,

רבי חנינא אמר, רבה והולכת.

הרשעה שלהם מתגברת להחשיך את העולם,

גזר עליהם כליה.

הקדוש ברוך הוא, שהוא מקור הרחמים והחסד,

עולם חסד ייבנה, כמו שאמרנו קודם,

חרץ עליהם משפט זה.

אמר הקדוש ברוך הוא, אפילו אני מבקש לשתוק,

דינה של ריבה אינו מניח אותי לשתוק.

מה שהם דנו את הריבה הנערה הזאת לא מאפשר לי לשתוק, ומשפטם נחרץ.

אחרי התראה של עשרים וחמש שנה אין מלקין אלא אם כן מטרין.

הקדוש ברוך הוא קודם כל מטרה לפני שהוא לוקח ופוסק את דינו.

אמר רבי ירמיה בן אלעזר,

עיקר שלוותה של סדום לא הייתה אלא חמישים ושתיים שנה,

מהן עשרים וחמש שנים

היה הקדוש ברוך הוא מרעיש עליהם הרים ומביא עליהם זוועות כדי שיעשו תשובה ולא עשו.

בלאגנים, מלחמות, אינתיפאדה,

צרות עשה להם הקדוש ברוך הוא, תתעוררו,

תשובו בתשובה, יש פה חוקי סדום.

לא עזר.

הם לא הבינו,

הם דיברו על לבה שפורצת מלמטה,

הם דיברו על שיטפונות שבאים בגלל מזג האוויר,

הכל הם תרגמו טבעי,

והקדוש ברוך הוא מרעיש אותם עשרים וחמש שנה בצרות שהתעוררו.

לא עזר.

כשגילה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את העונש הצפוי לסדום,

מה היה צריך לעשות אברהם אבינו? לשמוח!

סוף סוף הרשעים יקבלו, וואי וואי וואי וואי.

עכשיו יצא צדק, עכשיו יראו משפט.

הופה ל... בואו, בואו, בואו, תשמעו, תשמעו מה הולך להיות עכשיו. וואי וואי וואי וואי וואי וואי.

איי איי איי.

היה לו לשמוח על משפט הרשעים המהרסים ומחריבים את העולם, שסותרים את בנייני החסד.

הוא בונה ומפיץ והם הורסים.

הם בונים חוקי אכזריות והוא מציל את העניים.

וכתוב באבות רשעים רינה,

אך חורבן רווח והצלה לעולם,

מיתת הרשעים טוב להם וטוב לעולם.

אבל אברהם אבינו לא.

אברהם איש החסד.

אברהם מלמד סנגוריה על סדום ועמורה,

ונכנס בעובי הקורה,

ומוסר את נפשו להתווכח עם הקדוש ברוך הוא.

אולי יש חמישים צדיקים,

אולי ארבעים וחמישה,

אולי ארבעים,

אולי שלושים.

אתה לא מגזים, אברהם?

מה, הקדוש ברוך הוא לא יודע כמה יש?

מה, הוא לא יודע מה הוא עושה?

אתה יותר חסיד ממנו?

אברהם נכנס בעובי הקורה, לא.

הוא לא רוצה שימותו הרשעים.

הוא רוצה שיכירו את האמת.

הוא רוצה שיזכו גם הם לגן עדן.

הוא רוצה,

והוא מבקש, והוא מתחנן.

והקדוש ברוך הוא ממתין לו.

והוא אומר לו, לא, אין.

גם זה אין.

אפילו עשרה אין.

אפילו עשרה אין. כשמבין אברהם אבינו שאפילו עשרה אין,

אז אברהם אבינו יורד מן העניין, הוא מבין שכבר לא יעזור.

כשהוא אמר חמישים וירד לארבעים,

הוא התכוון שיהיו לפחות

ארבע ערים שינצלו, כי היו חמש ערים.

שלושים, אז לפחות שלוש ערים.

אבל הוא הבין תמיד שעשר מינימום צריך להיות במקום. למה עשר מינימום?

העשרה האלה, מסבירה אבן עזרא, צריך שיהיו עשרה צדיקים בתוך העיר. מה זה בתוך העיר?

שעובדים את השם בפרהסיה.

לא מתביישים.

עובדים את השם ורואים אותם כולם, בתוך העיר.

או, אם יש עשרה בתוך העיר,

אז הקדוש ברוך הוא יסלח בעבור העשרה.

למה צריך עשרה בתוך העיר? מסביר אספורנו,

כי צריך עשרה עדה שמחזירים בתשובה.

אם יש עשרה שמחזירים בתשובה,

כיוון שיש סיכוי לעיר הזאת שפעם תחזור בתשובה, כי יש ממי ללמוד,

שווה להשאיר אותם.

אבל אם אין עשרה מניין עדה,

אז אין טעם.

אין להם מאיפה להיבנות.

עשרה מחזירים בתשובה זה אפילו כאלה שרק נותנים דוגמה טובה,

שמהם אפשר ללמוד.

אתם מתארים לכם כזה דבר? אפשר עיר שלמה של רשעים, כמו סדום ועמורה, להשאיר?

אם יש כאלה עשרה,

שייתנו אפילו דוגמה שממנה ילמדו האחרים.

לא שילכו אפילו להחזיר בתשובה ולהשפיע.

תארו לכם מה זה.

ואברהם אבינו נלחם את המלחמה ומתחנן לפני הקדוש ברוך הוא.

אבל לכאורה,

אם ימותו הרשעים יהיה קידוש השם,

ואם יישארו הרשעים יהיה חילול השם,

כולם יגידו, הנה,

אלה בסדום ועמורה חיים,

לא חסר להם כלום, בריאים, שלמים, לא קורה להם כלום,

וזה גורם מהאחרים ירידה וחלשות הדעת.

עם כל החשבונות האלה,

אברהם מבין שהחסד שיתגלה בעולם

מזה שהקדוש ברוך הוא מניחם

זה קידוש השם שאין כמוהו בעולמות העליונים,

אף על פי שפה בעולמות התחתונים לא יבינו,

כמו שאומר המכתב מאליהו.

זאת אומרת, יהודים יקרים, לפי מה שאנחנו רואים, אסור לאבד תקווה מאף אחד, אפילו שהוא רשע גדול, מפורסם.

והחובה שלנו היא להידבק בדרכיו של אברהם אבינו.

ואותו לוט,

ויש הרבה אברהם ולוט בחיים, הרבה אברהם ולוט יש בחיים.

אותו לוט שעזב את חרן עם אברהם אבינו ונדבק בו,

כשנאמר לאברהם,

לך לך מהרצחך וממולדך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך,

והוא עוזב את המקום, לעזוב מקום, לעבור לארץ בלתי נודעת, זה לא פשוט להיות גולה,

להיות זר במקום אחר.

אותו לוט זוכה להכיר

את אברהם אבינו מקרוב, והוא יודע את גדולתו ומעלתו באשר מלאכים היו נכנסים אצלו השכם והערב.

והוא רואה את החסד שלו,

והוא רואה את העבודה האמיתית שלו,

והוא לומד מדרכיו,

וגם הוא מכניס אורחים בדם,

הופך להיות,

אפילו שהוא בסדום ועמורה.

ובאותו יום הוא נתמנה לשופט, והוא יושב בשער העיר,

והוא רואה את המלאכים שבאים להרוס את סדום ועמורה, הוא לא יודע שזה מלאכים.

הוא קם מפניהם, הוא קורא להם אדונים, אפילו שהוא שופט.

שופט יגיד היום אדון לאדם פשוט או לאזרח,

או בפרט לגר?

והוא אומר, עבדיכם, עושה מעצמו עמל,

וקם מפניהם,

וישתחו ומשתחווה.

ומפציר ומתחנן כשהם לא רוצים להיכנס לביתו, כי הם אומרים ברחוב נלין.

מה זה, מאיפה בא לו?

הוא למד מאברהם אבינו.

הוא מוכן אפילו למסור את בנותיו להצלת האורחים, שלא ייפגעו.

והוא עושה להם משתה?

לא תזה.

למה עזב את אברהם אבינו?

נכנס בו חמדת תממון.

חמדת תממון.

כתוב, וייריב בין רועה מקנה אברהם ובין רועה מקנה לוט.

מה הייתה המריבה?

רועה אברהם היו הולכים עם הגמלים באפסר,

שלא יירעו בשדות זרים, כי זה גזל, לאכול משדה שלא שלך,

אבל רועה לוט, בלי אפסר,

נותנים לגמלים לאכול בכל מקום.

כעסו רועי אברהם שמחונכים מבית אדונם,

ואמרו להם, הכיצד אתם עושים עבל כזה?

אמרו להם,

הארץ כולה הובטחה לאברהם אבינו,

הארץ שלו, ואנחנו אוכלים בשל אברהם.

אמרו, אבל עדיין לא נתקיימה הבטחה.

מה יריב ביניהם?

לוט ידע שיש את המריבה ולא העיר להם.

סימן שחמדת הממון נכנסה בו.

בא אליו אברהם אבינו ואומר לו,

אל נתהים מריבה

ביני וביניך,

ובין רועי ובין רועיך.

היפרד נא מעליי,

עם השמאל וימינה,

ועם הימין והשמאלה.

בוא ניפרד, לא שייך שנמשיך ללכת ביחד.

זהו.

אם אתה, יש לך את חמדת הממון,

אנחנו כבר לא אותה מחלקה.

אנחנו כבר לא שייכים לשבת ביחד.

הארץ לא יכולה להכיל את שנינו, לא בגללי,

כמובן בגללך.

כתוב על אברהם, ואברהם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב.

אברהם היה עשיר אדיר.

איך היום אומרים? זה כבד, כבד.

מאיפה למדו כבד? אצל אברהם. ואברהם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב.

אבל הבן איש חי מסביר,

הבן איש חי מסביר שלא הכוונה כבד,

כבד כזה של באר שבע. לא.

הוא מתכוון כך.

בענייני גשמיות,

בענייני מקנה, כסף וזהב,

היו באים לאברהם, מדברים איתו, תשמע, יש עסק, יש ככה, יש עדר לקנות, יש פה, יש שם.

היה אברהם כבד, לא זז.

לא, לא מעניין אותו עסקים, כבד, לא זז.

מצוות?

וירוץ, וירוץ, וימהר, וירוץ, וירוץ, בין תשעים ותשע, רץ, רץ, רץ, רץ,

עם חום, חולה, אחרי מילה, בריצה.

עסקים, אפילו בריא, כבד, כבד.

אבל לוט,

וירט ערי הכיכר,

חמדת הממון,

עזב את הצדיק,

בשביל הכסף.

עזב את הצדיק, צדיקו של עולם, צדיק יסוד עולם, אברהם אבינו, עזב אותו.

אתם מאמינים?

אתה היית עם צדיק כשנכנסים אצלו מלאכים כל היום ורואה אותם ועוזב אותו בשביל ג'ובות,

כסף?

למה, חסר בבית של אברהם כסף?

לא, הוא רוצה משלו,

שלו. מה היה בסופו של לוט?

נשאר תפרן,

לא נשאר לו אגורה,

ברח מסדום ועמורה, בזכות אברהם. אם לא הייתה לו את הזכות של אברהם, גם היה נשרף איתם.

אבל בזכות אברהם, כשהקדוש ברוך הוא הודיע לאברהם שיציל את לוט,

בזכות אברהם הוא ניצל, איבד את החתנים שלו,

איבד את אשתו, הפכה למצים מלח, שהיא הייתה סדומית בעצמה,

ונשאר הוא ושתי בנותיו לבד, בלי גרוש.

וצריכים היו לגור במערה.

זה מה שנשאר מלוט מחוכמתו.

אבל ככה זה בחיים,

ותכף ניתן את הדוגמה.

אבל בואו תראו את חוכמתו של אברהם. אברהם אמר לו,

ויהי ריב, כתוב,

ואברהם אמר, אל נא תהיי מריבה.

למה שינה אברהם ואמר, אל נא תהיי מריבה?

מה ההבדל בין ריב למריבה? אומרים חכמים, ריב, לשון זכר.

מריבה, לשון נקבה.

זכר לא מוליד, נקבה מולידה.

ריב זה דבר מצומצם, מקומי.

ריב, ריב נגמר.

מריבה זה חבית-חבית.

זה מוליד עוד ועוד ועוד ועוד.

מריבה זה מוליד.

אז הוא אמר, בואו נעצור כאן בריב, בריב,

שלא תהיה מריבה.

בואו ניפרד. די, די, די, די, די, די, די, די.

אומרים חכמים, דעה קנית,

מה חסרת?

דעה חסרת,

מה קנית?

אומרים גם בלשון, חוכמה קנית,

מה חסרת?

חוכמה חסרת,

מה קנית?

מה פירוש?

דעה קנית, אם קנית דעה, למדת והחכמת.

אם דעה קנית,

מה חסרת? לא יחסר לך שום דבר.

מי שיש לו חוכמה ושכל,

ישיג הכול, לא יחסר לו שום דבר.

דעה חסרת? אם אתה חסר דעה, מה קנית? אפילו מה שיש לך תאבד.

מה קנית?

עכשיו שימו לב.

אברהם היה חכם.

מה ההבדל בין ריב למריבה?

ריב זה אותיות רי״ב, מריבה זה מ״מ, רי״ב, ה״א.

מה יותר מריב?

מ״מ.ה״.

מה זה מ״מ? מה?

מה? ההבדל בין ריב למריבה זה מה?

דעה חסרת?

מה קנית? אמר אברהם.

אמר אברהם ללוט.

ענתי מריבה.

איתך אני יודע, אנחנו קנית מריבה.

למה אתה דעה חסרת? ואת המא קנית?

את המ״מ.ה״. מהריב אתה תעשה? אגב, מריבה.

אבל הוא שהיה חכם אברהם.

דעה קנית? מה חסרת?

הוא מחסיר את המה ולא יקרה לו שום דבר.

יהודים יקרים,

זה אברהם וזה לוט.

ועכשיו בואו נראה את עצמנו.

אדם לומד בישיבה.

איפה הוא יושב?

באוהל של יעקב אבינו, של יצחק אבינו, של אברהם אבינו,

יושב בישיבה ולומד.

מחובר לקדוש ברוך הוא.

מדבר עם התנאים, האמוראים, הנביאים, כל היום.

פתאום יום אחד נכנסת לו חמדת הממון.

מה נאכל בשניים?

מה יהיה?

איך נתקיים?

מה יקרה?

פתאום נהיה לו דאגות.

מסכן.

מריח קצת ממון, רואה חבר אחד הצליח, הוא קנה אוטו, ההוא יש לו אופנוע.

זה קנה ג'טסקי.

וואי, נדלג.

והוא תברן, מסכן, לומד.

החליט להיות לוט.

עזב את אברהם, עזב את הישיבה והוא הולך לעסקים.

נפרדים.

אבל בסוף הדרך מי יהיה שווה יותר?

כולם נטמנים באותו מקום ואף אחד לא לוקח כסף.

אבל חוכמה עוברת איתך למעלה.

מה שקנית ברוחניות ובחוכמה עובר איתך.

כי דעה קנית,

מה חסרת?

אבל אם דעה חסרת,

בסוף מה קנית?

חרטא ברטא.

זאת אומרת,

אדם צריך להבין,

אדם צריך להבין,

יש הזדמנות רק בעולם הזה להרוויח.

אני אגיד לכם יותר מזה, יש אנשים שלא זכו להיות בישיבה.

לא זכו. אני, לדוגמה, לא זכיתי להיות בישיבה, לא למדתי.

למדתי בבית ספר חילוני.

כשנתעוררתי לשוב בתשובה זה כבר היה מאוחר.

אמנם אחר כך ישבתי ולמדתי בכולל וכן הלאה, אבל הפסדתי הרבה משנות חיי.

תארו לכם אם הייתי זוכה ללמוד מקטנות, וואי וואי,

איזה פקקים היו בחוץ.

אבל לא זכיתי, לא זכיתי.

אני רוצה להגיד לכם דבר אחד.

אנחנו מחוברים לקדוש ברוך הוא. צינור השפע בעולם, מחוברים לקדוש ברוך הוא.

אתם יודעים מה זה, ויירה אליו השם?

אלינו, לכל אחד.

השם רוצה להעניק לכל אחד את הגן עדן של האדם הראשון,

את העולם הבא, את הכול. הרי הכול נברא בשביל אדם אחד.

לא ברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון, מיליונים אנשים.

אחד. למה אחד?

ללמדך שכל אדם יאמר, כל העולם נברא בשבילי.

אל תחשוב שנבראת כאחד מתוך. לא.

בשבילך ראוי שיברא עולם, שמש, ירח, כוכבים, גן עדן שלם לך אחד.

כל אחד מפה.

אז אם אדם זוכה שהקדוש ברוך הוא ישפיע לו את שפעו,

איך אתה יכול להיות לוט ולעזוב את הקדוש ברוך הוא בשביל

כמה פרוטות?

כשאתה חושב שתשיג בלעדיו,

אתה לא יכול להשיג בלעדיו.

את ההצלחה הוא נותן,

את קיום הממון והשמירה עליו הוא עושה.

כתוב, יברכך השם וישמרך.

מה זה יברכך?

בממון. וישמרך, שיתקיים,

שלא ייקחו לך לא שודדים ולא צ'קים חוזרים ולא קופצים ולא בטיח ושלא יהיה לך אוברדר... זה הוא וישמרך.

אבל אנשים חכמים על הקדוש ברוך הוא. מעניין,

כשהיינו ילדים היינו יותר חכמים.

התבגרנו, נהיינו טיפשים.

למה?

כגמול עלי אימו,

אומר דוד המלך עליו השלום. אני רוצה להיות כמו גמול עלי אימו.

תינוק, בהיותו עובר בבטן,

הוא דאג למשהו?

היה לו מזרון מים?

היה לו אוכל?

תמצית האוכל הטוב, הוויטמינים רק.

פסולת הוא לא הוציא.

אוי ואבוי אם הוא היה מוציא פסולת בבטן של אימא.

שמי רחם.

יש לו דיפון.

שרירים, מעצמות.

מכבדים אותו.

הוא עולה לאוטובוס.

גברת, שבי, שבי.

לא בגללה, בגללו.

עוד לא ראו אותו.

כולם קמים.

הוא דאג?

לא דאג.

יצא?

הקדוש ברוך הוא הכין לו בטבע אימא שתוכל להיניקו.

יש לו חלב,

מה שצריך. להורי מדיה.

להורי מדיה.

עם בי אחד, בי שתיים, בי שלוש, בי שתים עשרה, בי בטון. הכל יש לו.

הכל יש לו.

אין בעיה.

וזה,

הוא יכול לאכול ולשתות עד גיל ארבע.

בתימן, הולכים לתלמוד תורה, חוזרים לאימא.

חלב, חלב אם.

כן, לא כמו היום.

בגיל יומיים כבר הוא אוכל תחליפים.

נו,

אז הקדוש ברוך הוא הכין.

שמעתם פעם תינוק שואל את אימא, יש חלב?

כשאתה גדול אתה שואל אם יש במקרר חלב.

אצל אימא לא שואלים.

אתה מתבגר, אתה ילד, אתה פעם שואל את אבא בגיל עשר, אבא,

יש לך משכורת?

הרווחת טוב? יהיה לנו מה לאכול השבוע?

לא שואל.

רק אומר לאבא, תקנה לי,

תביני, תיתן לי, תקנה לי, תקנה לי, תביני, תיתן לי,

תיתן לי. זהו, מה?

לא שואלים שאלות. אבא אומר, אין לי כרגע.

אבא, אבא, יעני מה אתה מחרט עליי, אבא?

מה זה?

בכלל לא מאמין לאבא.

איך זה יכול להיות אבא ואין לו כסף? לא יכול להיות.

זה אבא, לא?

אבא צריך שיהיה לו כסף.

אז אם זה ככה,

אני שואל אתכם, מה קרה שפתאום התחלנו לפחד ולחפש עבודה?

מה קרה?

יש לנו אבא,

אבינו שבשמיים,

ואבינו שבשמיים זן ומפרנס את הכול,

הוא מאכיל את הנמלים, את היתושים, את המקקים, את הדגים, את הג'ירפות,

את כולם הוא מאכיל.

אז מה?

לך אין לו מה לתת לאכול.

אלא מה? בגלל שאתה פחדן,

ואתה תולה את ביטחונך בעצמך.

אומר הקדוש ברוך הוא, תסתדר בעצמך.

כמו אבא,

שיש לו לפרנס את בנו.

אומר לו, תישאר סמוך על שולחני, אני אאכיל אותך.

אבל אם אתה יוצא לעבוד,

אני כבר לא מפרנס אותך, אתה בזכות עצמך,

הפוך, עוד יבקש ממנו הלוואה.

אבל כל זמן שאתה סמוך על שולחני,

אני אעבוד ואטרח מעבורך. רק מה?

תקיים את דברי.

תלמד, תשב, תהיה ילד טוב, תקבל.

ברגע שאנחנו מחליטים להיות עצמאים,

אנחנו הפכנו להיות לוט.

אנחנו עוזבים את אברהם, את הקדוש ברוך הוא,

והולכים לחמדת הממון, לסדום ועמורה, יוצאים לשוק החיים.

פה אנחנו מפספסים.

ואנחנו צריכים להבין דבר אחד, רבותיי.

אמרו אתמול, שלשום,

שנהיה גידול וצמיחה במשק.

2.7%. הרגשתם את זה בכיס?

רק ביבי הרגיש.

איפה הרגיש? בנתונים, לא במציאות.

ומי עושה את ה-2.7% העשירון העליון?

מה זה נוגע לכם?

אם יעלה ב-27 עד שערות הפרענים.

למה?

אתם צריכים להבין, כלכלה לא מכלכל לא שר אוצר ולא ראש ממשלה ולא ארצות הברית, אף אחד.

תראו ארצות הברית, מעצמת על.

יש להם כסף הרבה, נכון?

כל יום הם מבזבזים מיליארד דולר בעיראק.

נכנסו להרפתקה, חשבו שלוף, קאובויז, יס.

פשש, פשש, פשש, פשש. הורגים את כולם, חוזרים עם זרים,

ופתאום שד דם חי,

מוציא קלטת, נהיה כמו בן לדד.

מודיע, אינטיפאדה,

על בוש.

זאת אומרת, אפילו אם אתה עשיר ואתה מעצמה,

יכול הקדוש ברוך הוא לתת לך לבזבז את הכסף על חרטות.

עכשיו נראה איך הם יצאו משם.

מתי יצאו משם?

והם אומרים שיש להם בדרך עוד את איראן?

כנראה נשארה להם קופה קטנה.

אז מה יהיה?

מה יהיה?

בקיצור, יש רק דבר אחד בטוח. תראו, בעולם קורים אירועים כל יום.

14,000 שוטרים מאבטחים את בוש. מסכנים.

האנגלים קיבלו אורח.

עולה להם מיליונים לירוט סטרנינג רק לאבטח אותו.

מה, מי צריך אורח כזה?

תבוא אחרי שתתפטר. מה קרה לך? עכשיו אתה בא?

אבל זהו.

חשבונות לחוד ומציאות לחוד.

דבר אחד בטוח.

אתה יושב, לומד תורה,

מקיים מצוות.

המונה שלך עובד אמיתי.

זה לא ייקחו לך, זה לא תפסיד, זה יישאר לך לנצח.

כל השאר זה עובר פסה.

לא יישאר לך כלום מזה.

כלום, כלום, כלום, כלום.

רק תקנה חוכמה, תקנה דעה. כמה שתוסיף בעבודת השם,

כמה שתוסיף ברוחניות,

ככה תישאר לאורך זמן.

זה אדם צריך לדעת,

זה אדם צריך לכלכל, ויש מה ללמוד בפרשיות האלה של ספר בראשית, מהאבות הקדושים.

זה ספר מוסר לכל החיים.

והתורה העריכה כל כך במעשי האבות,

כי הם שורשים והם בניינים

שמהם אפשר להיבנות.

יש מצוות חשובות כמו שבת,

שנאמרו בפסוק אחד או שניים.

ואת הכל טילי טילים של הלכות נמסרת בתורה שבעל פה.

ואילו מעשי אברהם, יצחק יעקב, האבות הקדושים, באריכות ובהפלגה.

רבקה

משקה את הגמלים של אליעזר עבד אברהם,

פרשה שלמה, וחוזר עוד פעם את הסיפור.

מכל דבר שם אפשר ללמוד על אורח חיינו לנצח נצחים.

אבל צריך להשקיע בזה, צריך ללמוד.

צריך להבין.

צריך להסיק מסקנות

ולחיות על פיהן.

אבל אם אדם חי

רק לפי החדשות,

ואתם בפלוויזיה,

ומשהו שומע מסביב, ונבהל מכל רעש שאומרים שיהיה ככה ויהיה ככה,

והוא לא מתמיד בלימוד התורה ומצוותיה,

הוא פשוט מפספס את החיים.

החיים עוברים לידו והוא יפסיד.

הזכרתי,

ולפני שאני אתן אפשרות לשאלות ותשובות,

ואני אראה לכם גם סרט מאוד מרגש, קצר,

על יהודי שהבין קצת מן הדברים שאמרנו ועשה שינוי קל,

אני אומר לכם דבר אחד.

הזכרתי שאני החלטתי להתדבק בדרכיו של הקדוש ברוך הוא.

ואני אומר לכם, יהודים יקרים, אני מחפש כל הזמן עצות,

עצות, איך

להגיע לכל בית יהודי בשביל שידעו את האמת שזכיתי לה.

יחליטו מה שיחליטו, אבל שיכירו את האמת,

שתהיה להם הזכות לדעת את האמת.

אז בין התוכניות שחשבנו עליהן,

אחת מהן, חידון הקלטת העולמי.

ואת הפרס כנראה שניתן לזוכה במדיסון סקוויר גארדן.

בארצות הברית,

מי שיזכה בחידון הקלטת העולמי,

פרס ראשון יהיה, בלי נדר, דירה.

פרס שני יהיה מכונית כמו וולוו.

פרס שלישי עוד לא חשבנו.

דבר שני,

כיוון שאנחנו לא יכולים להגיע לכל מקום,

ולא בכל מקום גם יש כאלה שיבואו לשמוע ולראות,

החלטנו,

בעזרת השם יתברך, ששופר יהיה גם על גלגלים.

לקחנו משאית,

שש מטר ארגז, גובה שתיים וחצי,

והפכנו אותה למשאית הפלאים.

יש בפנים את כל הווידאו, CD וטייפ.

יש מסך אחורי עם מקרן פנימי שמקרין סרטים בגודל של מסך כזה

על המשאית מאחורה, באיכות DVD. יש מסך עליון על המשאית בגובה שלושה מטר,

שזו קומה שנייה כבר,

והמשאית הזאת תיסע לפארקים,

תיכנס למושבים ויישובים,

יש לה שופרות שמכריזים ומשמיעים ג'ינגלים בדרכים.

אתמול עשינו ניסיון,

נסעו עם זה, הפעילו את המוזיקה,

ואנשים במכוניות התחילו לרקוד.

מבסוטי, מבסוטי.

מדהים.

משאית הפלאים.

ובמשאית הזאת ייסעו ממקום למקום ויחלקו גם חומרים, קלטות וכו', משהו פלא פלאות.

כן, מי רוצה לשאול שאלה?

ערב טוב, כבוד. ערב טוב.

האם מותר לישון עם ציצית

ואחריה ללכת איתה לעבודה,

או שאני מחלל את הציצית בזה שאני ישן איתה, ואחריה אני הולך איתה לעבודה? מותר לישון עם ציצית, אף מצווה בדבר.

תהיה בריא.

תודה. כן, עוד שאלה למי יש?

כשדוד המלך היה המלך, גידפו אותו וקיללו אותו, ומדין תורה הוא חייב מיטה.

והוא ביקש משלומו המלך שינקום את תקמתו.

ושלומו המלך ידע את הפטנט שהוא אמר לו, אל תצא מירושלים.

אז למה בורא עולם לא עשה עם האדם הראשון את אותו הדבר? אם היה אומר לו לא לאכול מצדד, אז הוא לא היה אוכל מצדד.

בגלל שהוא אמר לו, אל תאכל מצדד, אז הוא אכל מצדד.

זה טבע אדם.

אז מה רצית שנעשה?

למה השם יתברך אמר לו, אל תאכל מצדד? כי אמרו, הוא אומר לו, לא היה אוכל. אה, ככה אתה מבין? זה אדם שאומרים לו.

אבל מתי תהיה לאדם הראשון הבחירה אם לא ייתן לו אפשרות לבחור בין מה שהוא אומר למה שהוא לא אומר, לא תהיה בחירה?

צריך לבוא ציווי,

ואז יש בחירה אם לשמוע או לא לשמוע,

אבל בלעדי זה הם לא יגידו כלום, אין ציווי, אין בחירה, אין כלום.

אז גם שלמה אמר לא נתנו בחירה, אמר לו אל תצא מירושלים. נתן לו, היה יכול לו לצאת, הוא שנתיים לא יצא,

רק אחרי השנתיים הוא יצא.

גם אנחנו, אתה יודע, בינתיים פה,

בסוף יוצאים.

אפילו אם יגידו לנו אל תצא, לא יעזור.

כן, שאלה אני מבקש, כן, בבקשה.

ערב טוב לך, כבודו. ערב טוב.

יש לי אימא שהיא,

אימא שלי חולה סופנית במחלה מאוד קשה, והיא בבית חולים. מה שמה? אסתר בלה איש.

אתה שומר תורה ומצוות? לא.

אתה מוכן לשמור בשביל השבת וללכת עם ציצית? אני אשתדל. חלש. אני לא רוצה שזה לא יקרה לי. אבל אני רוצה שזה יעזור.

אני אשתדל, אני אעשה הכל... אתה הבן שלה, ואני רוצה שזה יעזור.

בוא נעזור לה ביחד. אתה תשמור שבת וציצית.

אני אשמור שבת.

או, בציצית. בוא, מותק, בוא.

מה השם שלה?

אסתר בלעיש בת מרסל.

רפואה שלמה מהרה בזכות שבת מלכתה.

בשורות טובות.

שאלה?

שאלה? תן לה שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב.

באחת ההרצאות

בקריית גת לקחתי על עצמי כיסוי ראש

לרפואתה של אחת הנשים שהייתה שם.

ואמרו לי שהכיסוי ראש בשישי-שבת מעכב את הזוגיות שלי.

ורציתי לדעת אם יש אמת בדבר.

מי זה המחריד שאמר לך? הנשים סביבי.

אני לא נשואה, אז אמרו לי שזה מעכב את הזוגיות. מה פירוש מעכב את הזוגיות? לכן אני שואלת. לא מעכב שום דבר. את יכולה ללכת אפילו בתור רווקה עם מטפחת. מה הבעיה? ללכת עם מטפחת זה לא בגלל שאת רק נשואה. עצם זה שהולכים בצניעות זה טוב.

אבל לא חייבים.

אבל שזה יעכב. מה שאדם רוצה להתחסד ולעשות יותר ממה שזה, אדרבה, זו זכות.

לא תפחדי, והשם יעזור לך.

שתמצאי זיווג הגון הראוי לך מהרה.

אומרים שכל דבר שקורה לאדם זה לטובתו. כל מה שהשם עושה זה לטובת האדם.

כולל הרע. כל האיסורים שעוברים על אדם זה לטובתו.

אז בעצם למה אנחנו מבקשים מהשם? למה צריך לבקש? צריך לקבל את מה שיש, וזה הכול.

למה לבקש אם בעצם כל מה שהשם עושה זה לטובה?

נכון.

אבל אדם יכול לבקש מהקדוש ברוך הוא כלים יותר שיועילו לו, יקלו עליו לעשות את מצוות הבורא. אם אדם מתייסר, נכון שזה מהשם ולטובה,

אבל כשאדם חולה קשה לו לעבוד את השם במצב של מחלה, יותר קל לעבוד כשהוא בריא.

אז אנחנו מבקשים שהשם יקל מעלינו את הניסיון הזה שאנחנו עוברים ואת מה שאנחנו מקבלים, כדי שיהיה לנו יותר קל לעבוד אותו.

כן. תודה רבה. שאלה שם?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

נכון שעכשיו דיברת שאם בן אדם יושב בבית ומתפלל,

ושהשם ישלח לו פרנסה, נכון? משמיים,

שדיברת בזמן ההרצאה עכשיו. נכון.

אבל הבן אדם, כמו שהשם אומר, תפתחו לי פתח של מחט ואני אפתח לכם את תמולאו.

בן אדם שיש לו הרבה ילדים,

והוא לומד, לומד תורה, ואשתו לא יכולה לפרנס את הבית, אז היא גם צריכה לעבוד.

אז איפה פה,

הרי גם השם אומר,

תפתחו לי פתח של מחט,

אבל נפתח לכם את תמולאו, אז איפה ההיגיון פה לשבת?

הרי ליעקב אבינו היה לו כסף,

הוא גם,

הכול היה לו, אז הוא לא היה צריך לעבוד בכלל.

והיה לו כבש,

אנשים שישרתו אותו,

וגם בדור של אברהם אבינו, מה היה צריך לעבוד? את מדברת עם היד והמיקרופון הולך. דברי יציב.

נכון. בדור של אברהם אבינו לא היה צריך לעבוד.

קשה, אישה לא הייתה צריכה לעבוד, אבל היום צריכים לעבוד.

האישה גם צריכה לעבוד. זה לא כמו דור של אברהם אבינו.

אז איפה הצדק פה? הבנתי.

אני אתן לך דוגמה אחת של מישהו שלא עבד, לדוגמה,

והיום לא חסר לו כלום.

איך?

אני אתן לך דוגמה של אחד שלא עבד והגיע לדברים גדולים מאוד.

קוראים לו הרב עובדיה יוסף.

הוא אף פעם לא עבד.

הוא ישב ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולמד ולא חסר לו כלום. ילדים שלו לא בגשוי כסף?

בסדר. אז פעם גם קצבת ילדים לא קזזו כמו שעכשיו חמישה ילדים היו מקבלים 2,500 שקל, אז היום הוא מכסה את החשמל, את המים, והיום מה?

קזזו חמישה ילדים. את צודקת, את צודקת. עכשיו, לפי חשבון שלכם, בן אדם,

קיזזו לו 50% הוא צריך להיות חצי מת חצי חי אבל אנחנו רואים שכולם חיים אותו דבר נכון שחסר קצת אבל אפשר לחיות

תביני הקדוש ברוך הוא נותן לנמלים לאכול בלי עבודה נכון?

אין לשכת עבודה אין סעד אין קצבאות נכון?

נכון דגים אוכלים נכון?

בלי ביבי בלי ביבי בלי 2.7% אוכלים? אוכלים

עובות אוכלים את הדגים? אוכלים שלדג

טק תופס דג אוכל נכון?

נכון נכון נכון נכון אבל יש לנו במדינה יוני מי זה מדינה? מי זה אנשים? זה החיות במדינה? החיות? החיות שלנו זה עם אחד נכון? מה רק אחיות יש? הם זקוקים לכסף

לא. כן. אז הם גם זקוקים לכסף ועוזרים בו נאמר, נכון? אבל עד כמה אנחנו יכולים לעזור?

כי גם בן אדם זקוק לעצמו ולילדים שלו, אז איך אנחנו יכולים לעזור?

הרי הביבי גדל... ברוך השם, עד היום במדינה נחשלת שלנו אף אחד לא מת מרעב.

אז קודם כול, נכון שלחיות בצמצום זה יותר קשה מאשר ברווח,

אבל תדעי לך,

מי שעובד את השם ומאמין בו באמת,

השם יזמין לו את תרפו ומזונו לפיו.

מי שבוטח בעצמו ובחשבונותיו,

כמו שאמרתי קודם,

הקדוש ברוך הוא אומר לו, סמוך על עצמך ותמשיך. סליחה, כבוד הרמות. כן. תברך בבקשה את אחותי.

היא עוד חודש צריכה ללדן,

קוראים לה אורלי בת מזל. את מוכנה לשלם 500 שקל על הברכה?

יורידו את הקצבאות.

את רואה הברכות בחינם.

מה השם שלה? אורלי, בת מזל. אורלי, בת מזל.

השם יפתח לה את המזל עד שהיא תגיד אור לי. אמן.

וגם הרב, גם אני קיבלתי לפני שבוע על עצמי כיסור ראש. כל הכבוד. ואני רוצה גם שתברך אותי, שיהיה לי נחת רוח מילדים. הקדוש ברוך הוא יזכה אותך לנחת רוח.

קוראים לי תמר בת מזל. נחת רוח. שיהיה לי כוח ושיהיה לי זמן לעזור. נחת רוח יהודית מהילדים, יהודית בת מזל. תן לו, תן לו.

כן, דבר. אהבה, ערב טוב.

אף שלי נמצא בבית האסורים בברזיל. שם? יצחק בן פנינה. יצחק בן פנינה, השם יתירהו ממאסרו מהרה. אמן.

כן. כבוד הרב, אני בן 41,

עשרים שנה הייתי חי. עשרים שנה מה? הייתי חי,

ועשרים שנה אני חי ומת.

ומה עם האחד? האחד הזה, אני מקווה שייתן לי את הבריאות.

או, מה הבעיה? הבעיה שלי זה סמים.

וואו וואו וואו וואו, יש לי סם אחד שמעביר את כל הסמים,

לא מזריקים אותו. מה כבודו? מה הוא? סם התורה.

אם תתחבר לתורה, כתוב ושמתם אותם, סם תם, הסם הכי מושלם,

זו תורה קדושה.

תשקיע עצמך בלימוד התורה, יהיה קשה בהתחלה.

תתרגל לאט-לאט, לא תהיה לך שמחה בחיים יותר מזה.

נו, הנה הבחורה הזאת שמה, כן, הנה, כן, כן, תן לה, כן, כן, כן, כן. ערב טוב, כבוד הרב. כן. אני תלמידה שלומדת במוסד של בני עקיבא, ואני עומדת שנה לפני שירות לאומי,

ואני מעוניינת לשאול מה ההלכה אומרת לגבי זה,

כי בית הספר שלי מאוד מעודד את היציאה לשירות לאומי,

ואני מתלבטת מאוד מה לעשות.

כי מצד אחד אני שומעת רבנים שממש אוסרים את זה,

ואומרים שזה ייהרג ובל יעבור, אבל אצלי בבית הספר, שהוא בית ספר דתי-לאומי, מאוד מעודדים את זה.

אני אשאל אותך שאלה. את הולכת במקום,

יש שאומרים שיש סכנה חמורה ממש,

וחלק אומרים שאין סכנה בכלל. מה את עושה?

אני לא אלך.

זהו.

כן? אתה שומע על המצב הכלכלי כאן במדינה, וגם כאן בבאר שבע.

אולי זו שאלה קצת חצופה, אבל אתה לא חושב שאתה מנצל את המעמד שלך כדי לגרום פה לאנשים לתרום כסף לארגון שלך?

יפה, שאלה יפהפייה. אני מודה לך עליה.

אין בעיה, אין בעיה. כתבת אפילו של ידיעות אחרונות, אין בעיה.

אני יכול לענות לה?

רבותיי,

אני חושב שצהל מנצל את כל האנשים במדינה כשעושה תרומה לליבי.

וכל שנה הוא עושה מבלי להתחשב במצוקתם של אנשים.

ואני ממש אומר שמנצלים גם את אלה שהם חולי סרטן ומתרימים אליהם מאילן,

כי הם מפחידים את הבריאים

יכול להיות שתהיה לכם גם מחלה, לכן תתרמו שבזכות זה לא תהיה לכם מחלה.

ואני חושב שגם מעריב מגזים כשהוא לוקח כסף על כל עיתון, בפרט שהוא מלא בלשון הרע,

ברכילות.

ואני גם שמח ומתגאה שארגון שופר מחלק 13 מיליון קלטות בחינם.

ומעריב לא מפרגן.

עוד דבר,

אני רוצה לומר לכם שהדבר היחידי שתיקחו לחיי העולם הבא זה רק את המצוות שעשיתם ולא את העיתונים שקראתם.

ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו,

שצדקה תציל ממוות,

זה לא אני אמרתי התורה,

אמרה,

ואני חושב שיש מה ללמוד מארצות הברית.

וזה לא יפה שישראל מנצלת את ארצות הברית ולוקחת 3 מיליארד דולר בשביל להרחיב גדרות והתנחלויות וכל מיני דברים,

שפה מחליטים שכן,

שיעבדו הישראלים.

למה הם עושים שנורר ומנצלים את האמריקאים שהם צריכים משען

ומשענן במזרח התיכון בגלל הדמוקרטיה הישראלית?

ואני חושב,

ואני חושב שיהיה יפה מצידך,

שיהיה יפה מצידך גם כן לתרום פעם אחת בשביל זיכוי עם ישראל.

תודה רבה.

יש לה עוד שאלה.

זה נורא יפה, כל הסיפורים שאתה מספר, דמגוגיה מאוד יפה,

אבל זה עדיין לא עונה לי על השאלה למה אתה בעצם גורם לאנשים כאן לתרום כסף לארגון שלך תמורת הבטחות ערטילאיות, שבעצם אתה לא בטוח שהן יתקיימו.

למה ערטילאיות?

משאיתי סוזו זה לא ערטילאי בכלל.

את יכולה לראות אחת כזאת גדולה בחוץ?

ודבר שני, אנחנו היהודים, להבדיל מסדום ועמורה,

מתרימים, כי זו מצווה גדולה על פי התורה.

ולא רק שאתה פוגע בפרנסה של אנשים פה. זה לא פוגע, אני אגיד לך יותר מזה.

הקדוש ברוך הוא מבטיח שמי שמעשר, מתעשר.

ויותר מזה,

הקדוש ברוך הוא מבקש בתורה כמה פעמים,

נתון תיתן, פתוח תפתח, ענק תעניק,

תרומות,

מעשרות, צדקות,

חסדים.

דיברנו על אברהם, מאכיל ומשקה בחינם.

למה לא?

אל תשכחי את ליבי.

פתחי ליבך לליבי.

כן, פה.

בבקשה. ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. תראה, אני בחור צעיר שגדלתי בבית מסורתי,

ונכון לעכשיו בכלל יום-יום,

לא שומר שבת, אבל מקיים פה ושם מצוות. זה באמת משתדל רק לשיעורי תורה ולהחכים ו...

אבל אני יודע שאומרים וזה תגובה לידיעתי שכל מצווה זה נחשב בעולם הבא כסנגור,

כשחטא זה במקביל לקטגורי.

עכשיו, כשאני עושה חשבון עם עצמי,

אני מקווה שבעולם הבא יהיו לי יותר סנגורים מאשר קטגורי.

עכשיו, אתה פה, עם כל הכבוד, באמת, שאני מאוד מכבד אותך, ולא סתם באתי לפה, כי באמת, לשמוע ולהתחזק.

אתה נותן הרצאה ומדבר על התורה.

אני רוצה שאתה תגיד לי למה אני צריך לחזור בתשובה.

הרי אני בסופו של דבר באמת

משתדל ומאמין שאני עושה יותר מצוות מאשר חטאים.

שבסופו של דבר בעולם הבא יעמדו לזכותי יותר סנגורים מאשר קטגורים,

שזה בגדול יבוא לטובתי.

אז אוקיי, אז אני לא שומר שבת,

אבל מנגד אני כן נותן צדקות ואני כן עושה מעשים טובים ואני הולך לבית כנסת ויש קידוש בבית,

עושה את הדברים.

אז למה, כבוד הרב, החזרה בתשובה היא מה שבאמת יכריע?

קודם כול, אתה צריך להבין שאם יש לך סנגורים זה לא פוטר אותך מהקטגורים.

אם יעצור אותך שוטר ויגיד לך,

תשמע, אני ראיתי שעברת באדום,

אתה לא תוכל להגיד לו, תשמע,

תפטור אותי מהאדום,

כי אני עברתי עכשיו ב-500 פעם ירוק,

ויש לי הרבה סנגורים ירוקים,

אומנם רק אדומצ'יק אחד,

הוא ייתן לך רפורט.

למה?

כי על סנגורים מקבלים שכר ועל קטגורים מקבלים עונש.

עכשיו לדוגמה,

יש דברים שגורמים לשלילת רישיון,

זה לא סתם.

אם אתה תיסע, נגיד, באין כניסה,

יכולים לשלול לך את הרישיון מייד.

אז אתה אומר, מה?

ומה עם כל התמרורים שאני שומע עליהם?

עד כאן מתוק.

אם תיסע על 190,

עד כאן מתוק. תשאיר את הרישיון למכונית ברגל הביתה, אולי גם למעצר.

עד כאן מתוק. שבת שקולה כנגד כל מצוות התורה כולה.

עד כאן אומרים לך בשבת, עד כאן.

רגע, סנגורים, צדקות, חסדים.

שבת, עצור.

שבת חמורה יותר מיום כיפור.

שבת עונשה שקלה וכיפור כרת. אז בעצם אתה אומר לי, טוב, אז אני אשמור שבת, אבל מה, מצד שני אני לא אתן תרומות,

ואני לא אעשה מעשים טובים, לא אעשה חסדים, אבל מה שאמרתי שבת. אתה יודע מה? זה נגד כל התורה, אתה אומר. לא אמרתי כלום,

אמרתי על שבת. נו, אז אני אומר, אני אשמור שבת ולא אעשה שום דבר מעבר. לא, חכה.

אמרנו שבנסיעה באין כניסה זה שלילה,

ואמרנו ש-190 זה גם שלילה.

יש עוד כמה דברים שעושים שלילה.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד. לדוגמה, אם אתה תשמור שבת ולא תיתן צדקה, מצבך יותר טוב לחיי העולם הבא.

צדקה זה מצווה גדולה,

והיא גם יכולה להציל אותך בעולם הזה ממיטה אם נגזר עליך, כי צדקה תציל ממוות.

אבל שבת, אתה מתחייב לשמיים על כל שבת ועל כל עבירה בשבת.

זאת אומרת, לא תוכל לכסות על השבת בצדקה.

צדקה זה לא תמיד מצווה חיובית שאתה חייב לעשות.

אם לא מזדמן לך עני,

אז אתה לא צריך לתת לצדקה כרגע, איננו. אבל שבת כל שבוע...

היא מגיעה, ואתה חייב, אי אפשר לדלג עליה. בסדר, אבל זה עדיין. אני אשמור שבת, לא אעשה שלוש תפילות ביום, לא אניח תפילין שזה... אתה יודע מה?

ככה אתה מציג את זה, ככה אתה מציג את זה. אני אתן לך עד כמה זה חמור.

שבת, יותר מתפילין, יותר מתפילות, נכון.

אבל אל תשכח שאתה צריך לעשות את כל המצוות

לא בגללי, ולא בגלל מאזן אימה כזה או אחר.

בגלל שהשם ציווה.

אתן לך רק דוגמה שתבין.

לך יש היום רמח איברים ושסה גידים,

כמו שבתורה יש רמח מצוות עשה ושסה מצוות לא תעשה.

הגוף שלך נברא בדיוק לפי התורה.

כל מצווה היא כנגד איבר. תאר לך שאם חלילה הקדוש ברוך הוא ישבית לך את האיברים שהם כנגד המצוות שאתה לא עושה או העבירות שאתה עושה,

האם תגיד, תראה,

אומנם אני לא רואה בעין אחת,

לא שומע באוזן אחת,

31 שיניים חסרות, אחת יש,

הלב מפמפם מדי פעם,

כליות לא תמיד מתפקדות,

רגל אחת צולעת, ארבע אצבעות חסרות,

נראה טוב יחסית,

חי נושם,

גורר את עצמי,

זה חיים?

לא.

זה החיים שאתה חי כרגע מבחינה רוחנית.

חלק עושה, חלק לא עושה, ככה אתה נראה.

כשתגיע לעולם האמת, יראו לך רוחנית, איך אתה נראה, אתה תבהל.

כי אדם צריך להיות מושלם בשלמות.

אם אני אתייחס לחוקי המדינה,

קומסי-קומסה, חלק יעשה וחלק לא יעשה, יפטרו אותי?

אם אני אשלם מס הכנסה מסין, פעם כן, פעם לא.

אם אני במעם האחר, שמונה ימים,

אני אשלם, אבל אני אחר.

אקבל קנסות?

למה?

למה? למה מידת הדין?

ככה, חוקים.

יש חוקים, צריך לעשות.

הבנת, יוני? בהצלחה.

כן, הנה פה.

איפה מעריב? הלכו.

זהו.

אין מי דעות?

כבוד הרב, אני בחור מטבעי מאמין.

אני היום נשוי שנה.

יש לי את הקטע הזה בבית עם האישה,

המריבות.

מבחינת, רוצים להביא ילד,

כבוד הרב.

רוצים להביא ילד. ואם זה הייתי פעמיים באומן,

כבוד הרב,

כשאני שומע תרומות ומצוות,

זה אצלי בשורש.

וכמו שכבוד הרב אמר על הדת,

אני אדם שמאמין,

מאמין חזק,

חזק מאוד מאמין,

אבל קשה לי.

מה זה קשה לי? אני עושה כל דבר, כל דבר שטוב,

כל דבר איפה לגעת נוגע.

מבחינת מה קשה לי הדת,

קשה לי קצת בקריאה.

אני נכנס לבית-כנסת, יושב,

לפעמים חברים באים ואומרים לי, האמן שלך חשובה.

אני עושה את זה. מה קשה לך בקריאה?

לא למדת לקרוא.

קשה לי, לא למדתי.

מה הבעיה? לוקחים בחור,

יושבים על א'-ב', תוך שבוע אתה יודע לקרוא.

אתה לא מאמין בעצמך. אני אדאג לך.

איפה החבר'ה של הטפסים?

אתה מוכן ללמד אותו?

הנה,

בוא תלחץ לו יד, הנה הוא ילמד אותך לקרוא.

בעזרת השם, א', ב', ג', ד', ת', הכל, בעזרת השם, תדע לקרוא גם גמרא. כבוד הרב, בעזרת השם, כבוד הרב, אני גם רוצה

שכבוד הרב יברך אותי,

ממש יברך אותי על הלב שלי,

ושיברך אותי, בעזרת השם, שהשנה אשתי תקלט בעברך. היא הולכת עם כיסוי ראש?

היא שומרת הכל, אבל קשה לה. הכול קשה אצלכם?

קשה,

קשה. היא פה? החיים קשים, כבוד הרב. היא פה, היא פה? לא, היא לא פה, היא בבית. הבנתי.

יש לך פלאפון?

פלאפון יש לי.

תשאל אותה אם היא מוכנה לשים כיסוי רון, ניתן לה ברכה, יש פה עוד כמה מאות אנשים,

בעזרת השם שהיא חותמת. אני אשאל אותה, כבוד הרב. יאללה, תענה לי תכף. כן. כבוד הרב,

יש בשכונה שלי ילד קטן, בגיל שמונה וחצי,

שהוא חולה במחלת סרטן,

והוא שוכב עכשיו בטיפול במצב קריטי. מה שמו?

רפאל חיים סער בן אורלי. אני מוכן לקבל בשבילו מה שאתה רוצה.

מה שאתה רוצה. אני כבר לומד תורה, שם ציצית,

שלוש תפילות ביום. תגיד לי מה, אני מוכן לקבל בשביל דבריך. כמה אתה לומד? שנתיים וחצי ביום. עוד שעה תוסיף? אני לומד עם הרב שלי. עוד שעה תוסיף?

עזוב את הרב ותלמד לבד. בלי נדר לעשות להם שיעור שם בבסיס.

שעה תוסיף.

בלי נדר, שיעור בבסיס. לא חשוב, שעה תוסיף. שעה נוסיף.

שעה תוסיף.

הנה, והוא מוכן לקחת גם חצי שעה בשביל רפואת הילד.

רגע, שמע, שמע. כבוד הרב, אני זוכר

טוב מאוד את השם הזה, סער בן אורלי. אני כל יום מתפלל בשביל הילד הזה.

זו פעם ראשונה שאני רואה שמישהו מזכיר את השם הזה.

לפני חצי שנה הבן שלי נכנס גם לבית חולים,

והילד הזה, ישבתי איתו.

את הילד הזה אני מכיר.

פעם ראשונה, לא את הטלפון, לא מכיר כלום.

אני יודע שהילד הזה,

השורש שלו, שורש של צדיק. אני ראיתי, ישבתי איתו, דיברתי איתו.

אמרתי לו, אני אמרתי לו דבר אחד.

אמרתי לו שבזכות התפילות,

הוא, הילד הזה, בזכותו, ההורים שלו גם חזרו בתשובה או משהו כזה.

הוא דרש מאימא שלו שתעשה קידוש, מאבא שלו, סליחה, בן עשר, שמונה וחצי. שמונה וחצי, תשע.

אני מבקש באמת מהקהל, אני לא מכיר את הילד הזה,

אני מתפלל עליו כל יום בתפילה שלי.

באמת, צריך להתפלל על איזה ילד חמוד,

ילד שיכול להגיע למעלה במצב, ואני אומר, כואב לי הלב עליו.

אני מרגיש כאילו זה הבן שלי במקומו.

ברוך השם, הבן שלי עברי.

אני מאוד מצפה שהקדוש ברוך הוא ישמע וייתן תפילה.

אני מוכן לקחת על עצמי

עוד חצי שעה, שעה, ללמוד.

ברוך השם, אשריך.

אני אומר לך שעה, אני לא מבטיח. חצי שעה אני מתחייב.

שעה. חצי שעה אני מתחייב.

שעה. אני חייב בבסיס, אני לא יכול... יצא מהפה שלי, שעה.

יצא מהפה.

אם אני קורא תהילים, זה נחשב בתוך השעה?

רק אם אתה עייב, שלא יכול להחזיק מעמד.

שעה. בסדר. שעה.

רגע, רגע, רגע.

רגע.

מי לוקח בשבילו עוד משהו לילד הזה?

שעתיים, אשריכם לחיי העולם הבא.

שעה תורה, אשריך.

אני לוקחת על עצמי כל יום תהילים. כל יום יש לך נשואה.

כיסוי ראש, אתה שוברת מחיצות. כיסוי ראש.

תתחילי, הנה, קח. תן לה.

תן לה. תן לה. תן לה. תן לה.

אשתו של קשה לוקחת על עצמה כיסוי ראש.

מה השם שלך?

נטלי בוסקי לבט.

לאה, תזכי לזרח חי וקיים מהרה.

בשורות טובות.

כן, ממשיכים. מי עוד לוקח בשבילו? כן. שתי הלכות.

לשון הרע לרפואת הילד.

בואו, בואו הנה. בואו, בואו, בואו, בואו, בואו.

שני הבחורים האלה לרפואת הילד הזה, החולה. שיהיה בריא, הולכים לישיבה.

אשטרכם. שימו את הציצית וברכו שחיינו.

הנה, שלושה חבר'ה שמים ציציות עכשיו לרפואתו גם כן. אשטרכם.

עוד כיסוי ראש, תן לה. אשטרכם.

מה השם של הילד?

מה השם?

רפאל חיים סער בן אורלי. לענות בצעקה אמיתית.

רפאל חיים סער סעד בן אורלי.

בן אורלי יזכה לחיים ארוכים בבריאות שלמה ואיתנה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

ובזכות כל אלה שקיבלו על עצמם מהרה, אמן! אמן!

בשורות טובות. עכשיו אנחנו רואים את הקוקו מביא קוקו,

משהו מדהים! נבכור!

ברגעים אלה הוקרן לקהל שבאולם הסרט קוקו מביא קוקו.

בסרט שצולם בברוקווין קולג' אמריקה,

רואים איך בחור אחד לוקח על עצמו להוריד את הקוקו בהרצאה לפני כל הקהל,

ובעקבות זאת בחורים נוספים גוזרים את הקוקו.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופר,

רחוב מתיתיהו 10 בני ברק,

טלפון 03-677779. בווידאו רואים טוב יותר.

אברהם אבינו במעשיו הטובים ובחסדיו הרבים שגמל עם כל בני האדם,

ברוב טוב עונג ועידון שהעניק לבריות,

הפיץ את תורת החסד בעולם.

כל מי שנכנס לבית אברהם היה יוצא שבע תענוגים וכבוד מלכים,

והיה הולך לדרכו ומספר בשבחו של אברהם ובשבחה של מידת החסד.

וקרני האור למרחקים הגיעו.

מסוף העולם ועד סופו צלצלה שירת הבריות אשר זכו לטעום מנועם חסד אברהם.

הפיח אבם חיים והלהיבה בליבותיהם אהבה בין איש לרעהו,

רחמים וחמלה לכל יצור. התרבו תלמידיו אשר למדו דרכיו והשתדלו להדמות לו.

כל אחד יתברך בלבבו,

מתי אגיע למעשה אברהם.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-777779-036-77777 או אם

לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sopar.net