הראשון או השני ?

- - - לא מוגה! - - - 

עולם הבא אנחנו מתכוננים או לא?

האם זה לא מספיק לבן אדם שיעשה מעשים טובים ובאמת שיהיה לו נשמה טובה, מה שנקרא, ובלי להתפלל תורה להגיע לגן עדן?

אתה רוצה גן עדן? עדן?

אנחנו מתכוננים או לא?

בן אדם שחושב שהוא מלך כאן בעולם הזה,

אז הוא ירבה בקניינים, הוא ייהנה עכשיו, יהיה לו כל טוב,

ויהיה לו יכתה, ויהיה לו בוכתה, ויהיה לו שחתה, והכול חרטה.

יהיה לו,

יהיה לו, יהיה לו, אבל עכשיו יהיה לו. יום אחד ייתנו לו שתי בעיטות, לאן הוא הולך?

השני זה מי שרק מעביר,

לא נהנה עכשיו, מעביר, מעביר ציצית, מעביר תפילים, מעביר שבת, מעביר כשרות, מעביר טהרה, מעביר דרכות, מעביר תפילות, מעביר, מעביר, חסד,

דקה מעשרות תרומות מעביר מעביר מעביר כל היום מעביר יום אחד יתנו לו שתי בעיטות לנו עליהם מי יותר חכם הראשון או השני מי אתם הראשון או השני קלטת מספר 356 הראשון או השני ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמו ירוויח בפרשיות העיני למדנו

על מיתת בני אהרן הכהן אחיו של משה רבנו

וכך כתוב בפסוקים ויבוא משה ואהרן אלוהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירך כבוד אדוני אל כל עם ותצא אש מלפני אדוני ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים

וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם.

שבעת ימי המילואים משה רבנו מלמד את העבודה את אהרן הכהן,

חונך אותו לתפקיד הגדול להיות כהן גדול שיכפר על עם ישראל.

וביום השמיני,

כשאהרן הכהן מקריב את הקורבנות,

נראה כבוד השם על העם ושכינה יורדת על אוהל מועד,

כל העם משתחווה לפני הקדוש-ברוך-הוא.

כולם מבינים שנתכפר להם עוון העגל,

שהמשקל בא לכפר על עוון העגל.

בשיא הזה,

בשמחה הגדולה הזאת של אהרן הכהן,

במעמד של כל עם ישראל,

בגילוי שכינה כזה כתוב,

ויקחו בני אהרן נדב ואביהו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת

ויקריבו לפני אדוני אש זרה אשר לא ציווה אותם ותצא אש מלפני

אדוני ותאכל אותם וימותו לפני אדוני.

באותו המעמד הנשגב נכנסים שני בני אהרן הכהן להקטיר קטורת לפני ה' שלא ציווה ה',

יוצאת אש מלפני ה',

שני לשונות אש מן הקודש חודרות דרך חותמיהם ונשמתם פורחת.

והם מתים באמצע השמחה הגדולה.

ויאמר משה לאהרן,

הוא אשר דיבר ה' לאמור בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידום אהרן.

משה רבנו אומר לאהרן אחיו,

אני ידעתי שהקדוש-ברוך-הוא יתקדש

במעמד הנשגב הזה,

אבל חשבתי או בי או בך.

אבל שני בניך גדולים ממני וממך,

ונתקדש שמו יתברך,

שאין לאדם לזוז כהוא זה לעשות דבר שלא נצטווה על-פי ה'

אפילו שהוא רוצה לעשות

לטובה ויותר.

איך מגיב אהרן הכהן באותו מקרה?

וידום אהרן.

מה זה וידום אהרן?

יש חושבים שליבון אדם.

לא.

יש ארבע דרגות בבריאה דומם, צומח, חי, מדבר.

דומם אבנים,

צומח עצים, פרחים,

חי בעלי חיים, מדבר בני אדם.

כשנותנים מכה לבני אדם, למדבר,

הם מגיבים.

נותנים מכה לבעל חי,

הוא בורח.

נותנים מכה לצומח,

הוא נכפף,

הוא משנה את צורתו.

נותנים מכה לדומם,

לא חל בו שום שינוי.

נותנים מכה לאבן,

שום שינוי.

וידום אהרן

כמו דומם,

שום שינוי לא נעשה בו מהמקרה.

ולא עוד,

אלא ששמח.

כתוב, מה שכר קיבל על זה שהוא דמם?

נתייחד עמו השם,

ואמר לו לבדו פרשות שטויי יין,

לא למשה, אלא לאהרן לבדו.

וכדי שתשרה שכינה על אדם חייבו להיות בשמחה.

משמע שאהרן לא רק שדמם, אלא גם שמח.

כשם שמצווה לברך על הטובה,

כך מצווה לברך על הרעה.

זאת אומרת, אהרן היה בדרגה גבוהה ביותר.

שני בנים,

גדולים ממנו וממשה, מתים.

ביום שמחת לבו,

ולא חל בו שום שינוי או תמורה, אלא להפך, שמחה.

איך מגיעים לדרגה כזאת?

היום נרצחה אמא,

וארבעת בנותיה היו איתה בפיגוע בגוש-קטיף.

אנחנו מסוגלים לעכל דבר כזה שהולכים לקבור משפחה שלמה?

אנחנו לא מסוגלים.

אנחנו חלשים.

אנחנו לא מבינים.

נראה לנו לא מוצדק,

לא ברור.

אבל מי שיודע מה התכלית בחיים,

אין לו קושיות ואין לו שאלות.

מי שיודע שכל מה שיש בעולם זה רק כלים כדי לעבוד את השבד ברח ולעשות את רצונו,

אם הוא בדרגה אמיתית גבוהה,

הוא לא מתפעל מהמקרים,

הוא משתדל להבין אותם.

למה קרו המקרים?

אדם שיודע שעיקר החיים זה העולם הבא,

והעולם הזה זה רק פרוזדור,

ואין עניין להישאר בפרוזדור הרבה אם אפשר להגיע לטרקלין מהר,

אבל בצורה הטובה ביותר,

אז לא כואב לו גם אם הולכים מהר יותר.

השאלה היא מה הספיקו בינתיים.

אדם שנותנים לו מבחן

ומקציבים ארבע שעות

והוא סיים אותו תוך חצי שעה,

יש עניין שהוא יישאר עוד שלוש שעות וחצי?

הוא יוצא החוצה,

משוחרר, גמר את המבחן.

אדם שנתנו לו מבחן בעולם הזה,

הוא בא לתקן את נשמתו, להשלימה,

והוא השלים אותה.

הוא הולך מכאן לגן-עדן,

והוא הולך קצת יותר מוקדם.

יש לו בעיה? הוא הולך למקום גרוע?

פחות מפה?

פחות מפה?

לא.

הוא הולך לגן-עדן להיות במחיצתו של הקדוש ברוך הוא.

תלוי מי הולך

ותלוי מתי.

אהרן הכהן ידע שהקדוש ברוך הוא עושה את הטוב בעיניו והנכון והראוי לבני האדם,

כיוון שהוא אבא של הילדים שלו לפניו.

הקדוש ברוך הוא הוא האבא של האבות והאבא של הבנים ושל הנכדים ושל הנינים

ושל הסבים והסבתות,

של הכול.

ואם הוא מחליט כך,

השם נתן, השם לקח, יהי שם השם מורך.

למה לקח?

תשאל למה נתן.

על למה נתן לא שואלים, חושבים שמגיע.

על למה לקח שואלים.

אחד נותן לך בהשאלה משהו פשוט לך.

כשהוא מבקש את זה בחזרה, למה הוא מבקש?

וכי, מה חשבת זה שלך?

אם השאילו לך משהו, באים ולוקחים.

רבי מאיר בעל הנס,

מתו לו בשבת שני בנים ביחד.

הוא נמצא בבית המדרש,

הבנים שלו קפצו לאכול במקום לשבת בדרשה,

והם נפטרו.

אשתו, שהייתה צדקת וחכמה,

לא אמרה לו מלה כדי לא לצערו.

כיסתה אותם בסדינים,

המתינה עד מוצאי שבת.

כשהגיעה במוצאי שבת שאלה אותו שאלה,

אם הפקיד אצלנו מישהו פיקדון,

הוא בא וביקש את הפיקדון,

לתת לו או לא?

אמר לה, ודאי,

נחזיר לו את הפיקדון.

אמרה לו, אם כן, דע.

בא בעל הפיקדון ולקח את פיקדונו,

הרימה את הסדינים וראה את שני בנים מתים.

פיקדון,

כולנו פה בפיקדון.

אף אחד, אין לו טאבו על עצמו,

לא בעלות,

ואין לו את היכולת והכוח לכלוא את הרוח בתוכו שלא תצא.

אנחנו נמצאים פה זמן שאול ועתידים לצאת.

השאלה, מה המטרה?

בשביל מה באנו לכאן?

אהרן הכהן,

כתוב שהיה לו מה לומר.

הוא שתק.

הוא היה יכול לומר.

מה היה יכול לומר?

היה יכול לומר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אתה כתבת עלי בתורה ורעך ושמח בלבו.

כשמשה רבנו נתבקש על ידי הקדוש ברוך הוא במשך שבעה ימים ללכת לגאול את עם ישראל ממצרים

ולהביא אותם אל הגאולה,

משה רבנו סירם,

לא רצה.

למה?

אמר, מה אעשה עם אחי הגדול?

אהרן הכהן גדול ממני בשלוש שנים,

ואני האח הקטן אקבל עלי מנהיגות?

זה יפגע באחי.

מסרב.

וה' מפציר בו.

בסוף הקדוש ברוך הוא אומר לו,

אם אתה חושש לאהרן,

אני מעיד עליו.

ורעך ושמח בלבו.

לא שמחה חיצונית,

שמחה פנימית אמיתית.

אני מעיד עליו שהשמחה היא מלבו.

אהרן הכהן לא מתקנא באחיו הקטן שמח שהוא הזוכה.

אתם יודעים מה זה להיות מנהיג של ישראל?

אתם יודעים מה זה להנהיג את עם ישראל,

להוציא אותם ממצרים ולהביא אותם למחמד הר-סיני ולהכניס אותם לארץ-ישראל? להביא להם את התורה?

כל הזכויות

שייכות למנהיג.

משה זכה וזיכה את הרבים,

זכות הרבים תלויה בו.

זה לנצח נצחים ולדורי דורות.

זכרו תורת משה עבדי,

וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.

אין תורה בלי משה.

זה היה יכול להיות הארון.

למי שמבין מה זה,

באיזשהו מקום היה צריך לצפות לו קצת, לא?

אתה שומע שאחיך זוכה במיליון דולר,

עשרה מיליון דולר,

מיליארד.

משהו ככה לא, משהו קטן,

משהו קטן בשבילי ככה.

אין.

לא.

ורעך ושמח בלבו,

לא מיליארד דולר ולא מיליארדים. מדובר על נצח נצחים.

אז אם במקום שהיה לו לכאורה הפסד, שהוא לא קיבל את התפקיד,

הוא היה שמח עם לב מלא.

אם באו ורק לקחו לו את הבנים והחזירו אותם לגן עדן,

ליד הקדוש ברוך הוא, למה שהוא לא ישמח?

לא מתו רשעים.

מתו צדיקים גדולים ממשה ואהרון.

אז ההסתכלות היא אחרת לגמרי.

האמא והילדים שנרצחו היום, השם ימקום דמם,

הם הרוגי מלכות.

הרוגי מלכות,

יהודי שנהרג על היותו יהודי,

יש לו חלק לעולם הבא, אפילו אם הוא לא היה צדיק.

לא שכל אחד היה בוחר מיתה כזאת,

אבל מי שמת בצורה זאת,

הוא נקרא הרוג מלכות שיש לו חלק לעולם הבא.

אבל זה בא לזעזע אותנו,

זה בא לעורר אותנו,

זה בא להגיד לנו שאין ביטחון ואין חיסיון,

לא בכוח ולא במוח, שום דבר.

אדם לא יודע מה מצפה לו בקרן זווית.

החיים שאולים.

צריך להיות חכם לנצל אותם.

אמרו חכמים, הקנאה,

אהבה וכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

הרבה יודעים את זה,

מעטים מקיימים את זה.

כמעט בלתי אפשרי,

כי אף אחד לא עובד על זה.

הקנאה,

יש מישהו שיכול להעיד על עצמו שהוא לא מקנא באף אחד, בשום דבר, בשום עניין?

הוא רואה,

אדם שרואה

את השני מצליח,

הוא מתאמץ גם.

הוא לא מצליח, השני מצליח.

זה יוצא ליום עבודה, זה חוזר עם הרבה כסף, וזה בקושי משכורת מינימום.

זה מתלבש יפה, והוא פחות,

וכן הלאה.

לא משתרבבת קנאה אליו?

נו, בואו נגיד שהוא מקנא. זה טבעי, טבעי אומרים, זה טבעי לקנא.

מה יוצא לך מהקנאה?

נגיד שאתה מקנא

ואתה מסתכל על השני,

למה הוא עשיר?

נו, ואם אתה מקנא,

אז העושר שלו יעבור אליך?

אתה אוטומטית תהיה עשיר?

אתה מקנא שהוא חכם,

אז מה, תפסיק להיות טיפש?

הקנאה תעביר את החוכמה אליך?

מה העונש לקנאה שבשרו עליו כואב,

וקנאה גורמת לרקב בעצמות?

אדם שמת וטומנים אותו בקבר,

הרבה אנשים, הבשר נאחד, אבל העצמות נשארות.

מי שקנאי, כתוב, ורקב עצמות קנאה.

עצמותיו מרכיבים בקבר.

תארו לכם עד איפה הקנאה חודרת.

אדם שרודף כבוד,

הוא רוצה שיכבדו אותו.

מסכן האיש הזה.

הוא תולה את חייו ביד אחרים.

הוא מצפה, מתי יכבדו אותו?

מסכן.

אם היה לו כבוד עצמי וערך עצמי,

מה אכפת לו אם הם יכבדו אותו, אם יחשיבו אותו?

אם הוא יודע מי הוא,

מספיק לו.

אם אני יודע שאני יודע עכשיו את פרשת השבוע, ואחד יזלזל,

אתה לא יודע.

אני אצחק.

אני לא אגרר אפילו.

למה? כי אני יודע מה אני יודע.

אני צריך שהוא יעריך אותי שאני יודע?

יש אנשים מסכנים, כל כך רודפי כבוד,

שממש טורחים בעבורו.

הולכים, חוזרים,

חוזרים, הולכים.

שיביטו בהם, שיראו שהם פה.

יש כאלה שלובשים בגדים מיוחדים,

צבעים מיוחדים.

יש כאלה שלא מרגישים עדיין שמזהים אותם.

אז תולים עגינים, לא שמו לב, שמים באף,

לא הרגישו בלשון, באצבעות.

גם זה לא מספיק להם.

מעמידים את השערות.

מה לא עושים? רק תשימו לב, אני פה.

אני פה.

כל זה בשביל מה? תשומים.

רוצים תשומת לב, מסכנים.

כל חייהם תלויים בהבחנה של הזולת.

אם לא, אין חייהם חיים.

תארו לכם, בן אדם הולך,

אף אחד לא אומר לו שלום, לא מתייחס אליו, הוא אומר, סליחה, מה ששאלה, לא עונים לו.

איך הוא ירגיש?

אבוד.

אדם רוצה איזה חיוך שיחייכו לו, בוקר טוב,

מה פתאום, שכנים יורדים, כאילו לא ראו אותו.

מה,

אם הוא יגיד לו בוקר טוב, אז כאילו הוא קיים.

אז יורדים, לא שם לב.

אתם מכירים את אלה שלומם, אם מישהו, משפילים את המבט, ממשיכים כאילו לא ראו אותו?

אתם מכירים את אלה?

גם אתם עושים את זה לפעמים.

יש כאלה, לא רוצים שיראו אותם.

עזוב,

לא מגיע לה, אני אחלק לו כבוד?

למה אני מקבל משהו בשביל זה?

לא ראיתי אותו.

הזכרת, אה?

זאת אומרת,

זה מוציא את האדם מן העולם. למה?

המצפה לשולחנם של אחרים, אין חייו חיים.

תארו לכם בן אדם,

מצפה לשולחן של אחרים, מה פירוש?

בא לאיזה מקום, מחכה שיגישו לו שתייה,

עוגיות,

ביסקוויטים, בייגל, משהו, ופלים.

שום דבר.

מדברים איתו שעות,

כבר יוצא לו טיל על לבן,

לא אומרים לו, תשתה, אתה צמא, אתה רוצה לאכול.

מסכן, והוא מחכה, מתי יגידו לו?

המצפה לשולחנם של אחרים, אין חייו חיים,

ובפרט אם הוא אחד שרגיל בזה.

כל פעם הוא הולך ומחכה מתי יזמינו אותו.

אותו דבר לא רק בארוחה.

אדם שמצפה לאחרים,

תלוי באחרים, בדעת אחרים, מה אומרים עליו, מה חושבים עליו,

מסכן, אין חייו חיים.

כי אם היום לא העריכו אותו, לא פרגנו לו,

לא אמרו לו שלום כראוי,

היום שחור.

אדם מאושר זה אדם שיודע להעריך את עצמו.

איך הנשמה נקראת?

כבוד.

למען יזמרך כבוד.

כבוד מזמר?

הנשמה נקראת כבוד.

לכן אומרים, לכל אדם יש כבוד עצמי.

זו הנשמה שלו.

כבוד עצמי זה הנשמה עצמה, מהות הנשמה.

היא יודעת את ערכה,

אבל זה בתת-מודע.

אנשים לא מסתפקים בכבוד העצמי,

הם רוצים עוד חיצוני.

לכן הם מבליטים את מעשיהם,

את רכושם, את ממונם, את קניינם, כל מה שהם יכולים לעשות יותר.

אבל זו לא התכלית.

זאת לא התכלית.

אם יגידו לאדם שהוא לא חכם,

שהוא חכם, אז הוא נהיה חכם.

אם ישימו על חמור כתר,

אז הוא יהיה מלך?

הוא יהיה חמור עם כתר.

אם ישימו על חמור ספרים,

נו, אז הוא יהיה חכם?

הוא יהיה חמור נושא ספרים.

לא יעזור שום דבר, אדם במהות לא ישתנה אם לא יעבוד על עצמו.

ואנחנו שונים מכל בעלי החיים בעולם.

האדם זה נזר הבריאה.

אין בריאה יותר חכמה ומתוחכמת

שהיא עולם בפני עצמו כמו האדם.

אבל האדם נברא הכי מוגבל.

הכי מוגבל.

שור בן יומו קרוי שור.

איך שיוצא השור, הפרה ממליטה,

הוא יוצא ישר ומתחיל ללחם.

לא צריך ללמד אותו מה לשתות, איפה שותים,

כלום.

הוא לא הולך לגן ילדים, לא נותנים לו מוצץ,

שום דבר גם לא מטרנר עם ואחד.

שור בן יומו, אותו דבר חתור.

כל בעלי חיים.

אפרוח מבקע את הביצה,

יוצא החוצה, קופץ ומתחיל להיות תרנגון.

תינוק,

אם יוציאו אותו מהבטן, ישאירו אותו ככה,

תוך כמה שעות ימות לבד.

אם לא יאכילו אותו, ילבישו אותו, ישקו אותו, ירחצו אותו, יטפלו בו,

יגדלו אותו, יחנכו אותו, ילמדו אותו לדבר,

להתנהג,

ללכת, לאכול,

הוא יהיה כמו חיה בשדה, ופחות ממנה.

הוא לא יודע מה זה אש אם לא יזהירו אותו.

הוא לא יודע מה זה חשמל

אם לא יתריעו בפניו.

וכל ימיו הוא צריך ללמוד.

כל ימיו הוא צריך ללמוד ולהשכיל ולחשוב ולהתפתח ולהתבונן,

ובסוף הוא מת בדיוק כמו בעל-חי.

בעל-חי יש לו את ההגנות שלו.

יש לו הגנות.

כל בעל-חי יש לו את ההגנות.

לקיפוד יש את הקוצים שלו,

לבואש יש את היריקה שלו.

לכל אחד יש את כלי המגן עליו.

לצו יש שריון,

לא צריך טנקים ולא כלום.

מסודר, גודל, הטנק גודל איתו.

מתפתח לטנק מרכבה.

כמה הוא חי?

300 שנה.

למה הוא הולך לאט?

לא בוער לו.

ואנחנו רצים כל היום מהבוקר עד הערב ובקושי חיים 70 שנה.

בעלי חיים,

אין להם עולם הבא.

יש להם רק עולם הזה.

בני אדם,

בקושי עולם הזה,

אבל העיקר עולם הבא.

זה ההבדל.

כיוון שאנחנו נבראנו לעולם הבא ולא לעולם הזה,

אז הקדוש ברוך הוא שם אותנו כאן ונותן לנו מצוות שנלמד,

נעשה ונקיים,

ובזכות המצוות שנלמד ונעשה ונשנה את עצמנו ואת מידותינו ונתרחק מכל המידות הרעות,

נתקן את עצמנו עד שנהיה צדיקים.

לכשנצא מכאן בזכות מה שעשינו אנחנו ופעלנו בעצמנו,

נזכה לעולם הבא לפי המדרגה שהגענו אליה.

אבל שור בן יומו קרוי שור,

ועד יומו האחרון הוא לא ישתנה מאומה,

והוא ימות ואיננו.

האדם לא כך.

הוא נולד אפס,

ללא השכלה,

ללא ידיעה,

ומתחילים לחנך אותו.

וכמה שישיג יותר, האני שלו נבנה.

האישיות של האדם נבנית במשך חייו,

וההבדל בין אדם לאדם זה מה אדם זוכה לעשות מעצמו.

אמרת השם צרופה,

מגנו לכל החוסים בו.

לא ניתנה תורה לישראל אלא כדי לצרף בהן את הבריות. לא ניתנו מצוות לישראל

לצרף בהן את הבריות.

התורה הזאת הופכת אותנו מבעלי חיים לבני אדם,

ולא סתם בני אדם.

בצלם אלוקים,

שזה משותף לכולם,

אלא אנחנו מצווים יותר.

קדושים תהיו, פרשת השבוע.

קדושים, קדושה יש בעם ישראל.

שתי קדושות.

קדושה אחת, פרושים תהיו, לפרוש מדברים האסורים,

שזה נקרא דרגת הקדושה

להיות פרוש יותר,

ודבר שני, קדושה מהותית.

זה מה שעם ישראל זוכה,

ועל ידי המצוות

אנחנו הופכים להיות כאלה.

ולמה קדושים תהיו, אומר הקדוש ברוך הוא? כי קדוש אני.

אתם הכי קרובים בבריאה אליי.

בנים אתם לשם אלוקיכם.

אתם דרגה אחרת בבריאה.

כי קדוש אני.

לכן קדושים תהיו.

בהבדיל אתכם מן העמים להיות לי.

אני מבדיל ביניכם לבין אומות העולם.

אתם צריכים להיות לי.

עם סגולה אחרת לאומות העולם התיר הקדוש-ברוך-הוא לאכול נבלות, וטרפות, ונחשים, ועקרבים,

הכול לאכול.

חתולים,

יש פה בשכונה עוד חתולים?

יש?

אז אין תאילנדים.

אוכלים הכול.

אתם לא.

יש טמא, יש טהור, יש טריפה, יש נבלה,

יש שש שעות הפסקה.

אתם לא.

אתם צריכים לאכול אחרי הפלשת תרומות,

מעשרות,

משהו אחר אתם. אתם עם נבחר,

משהו אחר לחלוטין.

אם אנחנו עושים את מה שהקדוש ברוך הוא מצווה אותנו,

אנחנו זוכים לחיי העולם הבא, אבל כפי מה שהכנו את עצמנו.

מסכן,

מי שכל ימיו התאמץ להגיע למשהו,

והצליח להגיע.

הצליח.

יש לו פרנסה בשפע, יש לו מעמד בחברה,

יש לו קניינים ונכסים,

אשריו ואשרי אחר כבר לא חסר לו מהומה.

אבל מה הוא שווה ביום אחד כשמודיעים לו שנותרו לו שעות סבורות והוא עוזב את העולם?

מה הערך של כל מה שהסיק כל ימי חייו?

כל קנייניו, יועיל או לא.

לא יועיל הון ביום חברה.

כשמגיע יום הדין לא עוזר שום דבר.

שום דבר לא עוזר.

שרון במשך כמה שנים כבר מחזיק ככה בכוח,

שולט ברמה,

אבל היום כנראה הוא הולך להפסיד בגדו.

הוא הימר יותר מדי, יותר מדי.

הסקרים של עכשיו אומרים

שהמתנגדים יש להם כבר 62%. עכשיו מה יועיל?

כל התוכניות וכל הבניין וכל מה שהתכוון ורצה,

ברגע אחד סוכל.

קוראים לזה סיכול ממוקד.

יהודים יקרים,

אין חוסן ואין גבורה.

מה שאתה מתכנן היום לא אומר שיצלח למחר,

אבל אדם צריך לדעת.

עולם הבא זה העיקר.

כל השאר,

היום כן,

לא למחר.

אין הבטחה על שום דבר.

צריך רק להבין דבר אחד, יהודים יקרים.

עולם הבא, אנחנו מתכוננים או לא?

אני אתן לכם

רק דוגמה אחת ואנחנו נבדוק את עצמנו.

מדינה אחת, היה לה חוק.

קצת מוזר.

הם היו ממליכים מלך לשנה באדם זר שלא מנתיני המדינה.

יום אחד הם יוצאים לשערי המדינה,

תופסים אדם שהזדמן,

מכניסים אותו לעגלה,

שמים עליו כתר בראש ואומרים לו, יחי אדוננו המלך.

האדם הזה פחד מאוד, חשב,

אולי אלה אנשים פראים שעלולים לעשות בו שפטים.

נכנסים לתוך המדינה ושדרות של אנשים עומדים וצועקים, יחי אדוננו המלך.

לוקחים אותו לארמון, שמים אותו על הכיסא והוא פוחד ורועד ולא מאמין.

יש פה משהו מוזר. מישהו מאתנו יכול לחלום שהוא יוצא מהבית ופתאום ממליכים אותו על מדינה?

אז הוא פוחד אפילו לשתות ולאכול.

הוא לא מדבר מאומה, וכולם ממתינים לידו,

שרים ועבדים,

ומתבוננים ומחכים למוצא אפיו.

אחרי שעות רבות שהוא כבר יבש,

הוא שואל בלחישה אם אפשר לקבל טיפה מים.

אמרו לו, כן, אדוננו המלך.

הביאו לו טסים מלאים,

כוסות בגוונים שונים, משקאות מוגזים ואחרים,

ונותנים לו לשתות.

הוא, כהבטחתו, לוקח טיפה מים ושותה.

זה עבר בהצלחה, לא קרה כלום.

אפשר לקבל בייגלי קטן?

כן, אדוננו המלך. מגיעים שפים עם כובעים לבנים,

מביאים עוגות מכל הסוגים, ביניהן גם כמה בייגלונים.

הוא לוקח אחד, אוכל, עבר בשלום.

הוא מעז ושואל אם אפשר לצאת לטיול, להתאוורר.

אמרו לו, כן, אדוננו המלך.

כרכרה, סוסים, עבדים רצים לפניו,

ומסובבים אותו בכל אשר יחפוץ.

אגמים, נהרות,

הרים, גבעות, רחובות, בניינים.

מבסוט ומאושר, מבין שהוא מלך.

מאותו רגע התחיל לבקש את כל ההנאות שרק אפשר.

מאכלים, ומשקאות, וריקודים, ושירים, וזמרים, וזמרות,

ומה לא.

כל הדמיונות הפרועים ביותר

ביקש וקיבל.

נסתיימה השנה,

באו אליו לכיסא,

הורידו אותו, הכניסו אותו לעגלה,

הובילו אותו לשער המדינה,

הורידו לו את הכתר,

נתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו החוצה.

נגמרה השנה.

עבר שם אדם אחר,

התלבשו עליו,

שמו לו את הכתר,

הכניסו אותו לעגלה, ואמרו, יחי אדוננו המלך.

זה היה שונה.

פיקח.

אמר, אני המלך?

אמרו לו, כן.

שדרות הנשים, יחי אדוננו המלך,

שמים אותו על הכיסא,

כולם ממתינים למוצא פיו.

אני המלך?

אתה אדוננו המלך.

אמר, טוב, תזמינו את כל השרים לכאן.

הזמינו את כל השרים. מי אתה?

שר האוצר.

כמה כסף יש לנו פה במדינה?

נתן לו דוח. שר החקלאות. כמה יבול ותבואה יש לנו כאן?

נתנו.

ואתה מי? ואתה,

אחרי שהבין את הכול, אמר, אוקיי. אני המלך, נכון? אמרו לו, כן, אתה המלך.

אמר, יש אי מחוץ למדינה, תקנו אותו על שמי.

אמרו, כן, אדוננו המלך.

קנו אותו על שמו. אמר, תעבירו את כל הבנקים לשם.

העבירו.

את כל הזמרים והזמרות לשם. העבירו.

כל המאפיות והשפים, לשם. העבירו.

כל מה שביקש, העבירו. תשעה חודשים, ניקט המדינה.

יושב על הכיסא משועמם, ממתין.

עברו שלושה חודשים, באו אליו, הכניסו אותו לעגלה,

הגיעו לשער המדינה,

הורידו לו את הכתר, נתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו.

לאן הוא הלך?

לאן הוא הלך?

לאי. מי יותר חכם, הראשון או השני?

שני. מי אתם, הראשון או השני?

אתם, הראשון או השני?

אתם, השני.

מה בטח?

מה בטח?

אתם יודעים מה זה השני?

השני זה מי שרק מעביר, לא נהנה עכשיו.

מעביר.

מעביר ציצית, מעביר תפילין, מעביר שבת, מעביר כשרות, מעביר טהרה, מעביר ברכות, מעביר תפילות,

מעביר, מעביר חסד, צדקה, מעשרות תרומות.

מעביר, מעביר, מעביר.

כל היום מעביר.

יום אחד ייתנו לו שתי בעיטות. לאן הוא הולך?

לגן-עדן, איפה שהוא העביר.

איפה שהוא העביר.

אבל בן-אדם שחושב שהוא מלך כאן בעולם הזה,

אז הוא ירבה בקניינים, והוא ייהנה עכשיו,

ויהיה לו כל טוב, ויהיה לו יכתה,

ויהיה לו בוכתה,

ויהיה לו שחתה,

והכול חרטה,

יהיה לו,

יהיה לו, יהיה לו,

אבל עכשיו יהיה לו, מלך לשנה.

ואחרי זה יקבל שתי בעיטות, ויטמנו אותו בעפר, ויכסו אותו באבנים,

והוא ילך לאנחות, והם יחזרו לשמחות,

ביי ביי.

ויהיה כתוב, כאן נטמן, פלוני אלמוני, זהו.

ואיך שזה נגמר,

מרבה בשר, מרבה רימה.

מתחילים כל התולעים לבוא, דה דה דה דה דה דה דה דה דה דה אכל טוב זה, אה, אכל טוב.

יש ארוחה טובה עכשיו.

וואי וואי.

מה יצא?

מה נשאר?

מה עם כל מה שעשה?

שום דבר.

כלום. הלך לטמיון כמי שלא היה.

ואם הוא רשע, רחמנא ניצן, היה?

אוי ואבוי. זה לא פה, רק בגוף יש לו בעיות.

יש לו בעיות עם הנשמה, עכשיו הוא צריך לעמוד לדין.

עכשיו מתחילים לשאול אותו, תגיד, מה עשית?

היית שם?

שמרת תורה ומצוות?

זכרת שיש אלוקים מעליך?

זכרת שיום אחד תצטרך לעמוד בדין? מה עשית?

הכנת משהו?

איזה מלך היית, שותה או חכם?

מה עשית?

מה יגיד?

לא היה לי זמן, הייתי עסוק, לא שמתי לי?

לא האמנתי בדיוק. תראה, חשבתי שזה חרטא והדתיים האלה מגזימים והחרדים האלה קיצונים.

לא יודע, לא נראה לי.

לא נראה לך מועתק? לא נראה לך? בוא תראה עכשיו. בוא עכשיו נראה לך מה שלא נראה לך.

מה, עולם הפקר?

אדם בא לעולם כבעל חי.

זהו.

כל החיים זה לאכול ולשתות ולמות כמו בעל חי.

כמו נמלה?

כמו מקק? זהו.

זו הדרגה.

מה התכלית בחיים כשאדם בא?

אדם שיודע שאלה הם החיים וזה רק מעבר ויש עולם הבא, כל ימיו הוא מתכונן.

זה לא אומר שהוא לא נהנה.

הוא נהנה,

הוא שותה,

אבל הוא מברך על השתייה.

אז הגוף

קיבל את שלו, והנשמה גם.

הנשמה בירכה לאלוקים,

ומגיעה לה על זה שכר.

הוא רוקד,

אבל לשם מצווה, לשם שמחה,

שמחה אמיתית,

לא הוללות.

הוא נח,

אבל מנוחה שיהיה לו כוחות לעבודת הבורא.

הוא מטייל.

הנפש לא צריכה להירגע.

הוא עובד.

צריך לעשות חסד עם בני משפחתו,

אבל הכול עם כוונה של מצווה, לקיים את רצון הבורא.

אז כל החיים אתה יכול לחיות חיים טובים, חיים מאושרים,

לא יחסר קול,

אבל עם מצוות,

מצוות.

כל דבר מכוח מצווה של הקדוש ברוך הוא שציווה.

אותו דבר בדיוק

אחד עושה בשני,

זה מתכוון למצווה, מקבל שכר בעולם הזה ולעולם הבא,

זה לא מתכוון כלום,

בקושי עולם הזה, ואין לו עולם הבא.

מה הבעיה להתכוון כבר לשם מצווה?

יש בורא לעולם, נתן לי ראייה, נתן לי שמיעה,

נתן לי חושים,

נתן לי הבנה,

נתן לי אינטליגנציה.

למה שאני לא אחזיר לו מזה מעט מנמעט?

וזה לא לו, ולא בשבילו,

אלא בשבילי, כהשקעה לחיי העולם הבא.

אם אני שם כסף בקופה

ואני מפקיד אותו בבנק,

אני נתתי את הכסף לבנק?

לא,

זה רק במשמורת בבנק.

זה שלי הכסף, מתי שארצה להשתמש בו.

כשאני עושה מצוות, הן נשמרות לי לעולם הבא. זה בשבילו?

לא.

זה רק משמורת, כשאגיע לשם אקבל שכר כפי מה שעשיתי וטרחתי.

לכן אמרו חכמים,

כל מי שטרח בערב שבת,

יאכל בשבת.

אבל מי שלא טרח בערב שבת,

יאכל אותה בשבת.

זאת אומרת,

אדם צריך להבין,

יש תכלית לבריאה.

כשאדם יודע את זה, החיים נראים אחרת.

הקושיות, הפחדים, הדאגות,

יורדים בהרבה.

למה?

כי אנחנו יודעים שיש מנהיג לבירה,

יש בורא לעולם,

הוא מכוון את חיינו ואת צעדינו.

אנחנו לא מתאמצים בבוקר בשביל לפקוח את העיניים, הוא עוזר לנו.

אנחנו לא מתאמצים בשביל לנשום,

זה עובד אוטומטי.

אנחנו לא עושים פעולות מיוחדות שהלב יפמפם.

אנחנו גם לא צריכים לשים גריז מדי פעם פה בעצמות שלא יהיו קנאקים.

אנחנו מסודרים, מורה עולם סידר אותנו בצורה כזאת שהכול עובד אוטומט.

מתי אנחנו נזכרים שזה לא כל כך אוטומט?

כשהוא נותן לנו רמז.

איזה ייסורים ככה, מראה לנו שזה לא כל כך פשוט. מה שהתרגלת,

אפשר לעצור לך משהו קטן בשביל שתבין שיש מישהו מלמעלה.

ואם גם הרופא לא יכול לעזור לך,

פתאום אתה זוכר שיש רק אלוקים אחד ואתה מחפש אותו,

ואז אתה מוכן להתכופף ולעשות את רצונו,

וחבל שזה מאוחר. אפשר לעשות את זה בכיף ומוקדם.

מה שאני מציע, יהודים יקרים,

בדור הזה,

שזה דור עקבתא דמשיחא,

ואנחנו קרובים מאוד לגאולה.

אומנם עד שהיא תהיה, תהיה מלחמת גוג ומגוג, כמו שאמרנו,

במשך כל הזמן,

ואנחנו רואים איך האסלאם גודל, כמו שאמרנו, שמשלטו תשעה חודשים.

אתם רואים איך זה גודל, וגודל הטרור העולמי המוסלמי בכל העולם כולו,

ואתם רואים שאמריקה הציבה לעצמה מטרה נגד האסלאם, והאסלאם רואה את זה,

נצרות מול מוסלמים,

ואותנו רוצים לגרור לתוך העניין,

זה יתפוצץ.

איך אמר אחד מאל-קאעידה השבוע?

אם הייתה לנו פצצה כימית,

לא היינו מחכים רגע,

או תל-אביב או אילת.

רגע.

אין להם שום חשבון.

יש רק אחד שיכול לשמור עלינו,

כבשה בין 70 זאבים,

זה הרועה.

רק אבינו שבשמים יכול להציל.

שום דבר לא יכול לעזור.

לא טנקים, לא מטוסים, לא פצצות מימן.

שום דבר.

שום דבר.

רק אבינו שבשמים.

אם אנחנו נפנה אליו, נעשה את רצונו,

מצבנו ייטב.

לא.

מצבנו הולך ומורע מיום ליום.

ואנחנו רואים, כבר שלוש שנים אנחנו באינתיפאדה,

לא גומרים.

זה לא נגמר, ולא רואים איך זה נגמר.

כבר מנסים לעשות התקפלות,

וגם זה לא עוזר.

שום דבר. זה לא יעזור.

ה'חמאס' אמר,

לא יחיו פה יהודים במדינה, כלל וכלל.

לא ה-49' ולא ה-48'.

שום דבר.

אין יהודים כאן.

זה ה'חמאס', והם לא הכי קיצוניים.

ואל-קאעידה יותר גרוע.

אותם לא מעניינת בכלל ארץ-ישראל דווקא. יהודים, בכלל מפריע להם.

נו, אז מה יהיה? מה הסיכוי שלנו?

דבר אחד,

להיות מחוברים לעווינו שבשמיים. כמה שאנחנו נתקרב לעווינו שבשמיים, ייטב לנו.

וגם אם בזמן מן הזמנים

הקדוש ברוך הוא יחליט שהוא רוצה אותנו קרוב אצלו,

מה הבעיה?

אם הכנו צידה לדרך ואנחנו מוכנים לנסיעה,

מה אתה פוחת? תהיה בגן עדן.

הכנת?

הכול בסדר?

עמוס? מלא?

סע?

לכן כתוב, ותשחק ליום אחרון.

הצדיקים שוחקים ביום האחרון.

הם אושרים, סוף סוף הם הולכים לנוח.

ינוחו על משכבותם.

אבל מי שלא הכיל, מסכן, פחד פחדים.

פחד פחדים.

אתם יודעים כמה זמן זה נצח שהקדוש ברוך הוא נותן לנו?

אם אדם מגיעה לו הנאה לנצח, אתם יודעים כמה זמן זה נצח?

נצח, אתם יודעים כמה זה?

אם ניקח את כל החול שיש בעולם ונספור את הגרגירים, כמה יהיה מספרם?

מישהו יודע להגיד מספר.

כמה שתגידו ב-חזקת כמה שתגידו, עוד לא אמרתם כלום.

אם ניקח את כל החול ונגביה אותו עד לשמים,

עכשיו כמה יהיה מספר הגרגירים?

אם נמלא את כל חללו של עולם גרגירים של חול,

ובגלקסיות, במרחק של מיליארדים שנות אור,

כמה יהיה מספרם?

אם נעשה עכשיו משפך,

משפך ענק,

שכל החול הזה שציירנו נמצא בתוך המשפך הענק,

ובסוף המשפך יהיה קונוס,

עד שיהיה חור קטן בשביל שירד גרגיר אחד בלבד.

וכל ביליון שנה ירד גרגיר אחד.

כמה זמן ייקח לכל הגרגירים שאמרנו?

עד שהם ירדו.

וכל מה שתיארתי כרגע זה אפילו לא שנייה בנצח.

והאדם יהיה לנצח

עם נשמתו בגן עדן.

אתם יודעים מה זה הנאה?

סתם דוגמה, מה זה הנאה?

מכבי ניצחה

את סקיפר.

ניצחה.

איך נראה פיני גרג'ון?

אה?

מבסוט?

מאושר.

מאושר.

את השמחה הזאת בשיא?

בשיא.

לנצח,

אותה רמה של שמחה לא תפחת.

אתם רואים איזה אושר זה?

יהודים יקרים.

אבל לעומת זאת יש נצח גם של עונש.

תארו לכם שאדם מקבל עונש לנצח.

איזה עונש.

לא נפחיד.

לא מוגזם.

כאב של שן אחת לנצח.

ואין רופא שיניים.

אההההההההההההההההה.

לנצח.

רק לעשות אהההההההההההההההה.

אתם יודעים איזה כאבים בחני חיים?

בלי השן.

אההההההה.

אומרים לך דבר, תגיד משהו, תגיד דבר תורה.

איזה עונש.

כלום, רק שן אחת.

שן אחת.

הכל תלוי בחיים כאן.

אתה מכין את עצמך לטוב הגמור או חלילה הפוך.

במי זה תלוי? בך ועכשיו.

עד כאן דברי הפתיחה. שאלות, בבקשה.

שלום. אתה אמרת שאנשים מתעוררים שמקבלים מכות.

אתה חושב שהרבה צדיקים שגם כן לא מרגישים כל כך טוב.

אז מה, הם גם מקבלים סימנים שהם לא בסדר?

בדיוק, אתה אמרת נכון.

והקב' מקפיד על הצדיקים יותר מרשיים,

כי הם מבינים יותר, מכירים אותו יותר,

ולכן צריכים להיות זהירים יותר.

ואני מכיר אנשים שהם צדיקים בחסד עליון וגם כן לא מרגישים טוב.

אתה נשאר באותו משחק.

אלה שאתה מכיר בחסד עליון,

זה ההסתכלות שלך,

וההסתכלות שלך היא הסתכלות של אדם שלא רואה כלום.

כי שמואל הנביא, שנשלח לבחור את משיח ה'

לא הבחין בכלל,

והוא לא ידע שדוד המלך הוא הנבחר,

והוא חשב שזה אחיו.

אבל ה' אמר לו,

האדם יראה לעיניים

וה' יראה ללבב.

מה שאתה רואה אותו,

כמי שמיועד למלוכה,

מאסתיו.

זה שאתה מסתכל עליו ואתה חושב שהוא ראוי להיות מלך?

בעיני הוא נמאס,

מאוס.

וזה שמואל הנביא בדרגה הכי גבוהה.

אז אתה ודאי לא מבחין יותר טוב משמואל הנביא. כן, אבל אומרים שגם משיח יכול לצרעת,

אז גם הוא לא רוצחן בעיני אלוהים.

המשיח לא יהיה מצורע, זה רק אצל הנוצרים.

אצלנו לא יהיה מצורע, אל תדאג, הוא יהיה מסודר.

כן,

תעמוד בבקשה.

רציתי לשאול אותך,

מה נותן לקדוש-ברוך-הוא זה שאני אלמד תורה? מה זה נותן לו?

זה לא נותן לו שום דבר, זה נותן לך.

מה זה נותן לי?

מה זה נותן לאבא שלך לומר לך, לך תעבוד?

לא נותן לה כלום, אבל מה זה נותן לקדוש-ברוך-הוא? אבל זה נותן לך, הוא רוצה שאתה תתפרנס בכבוד,

ואין לך שכר, ותחי חיים טובים. מה נותן לקדוש-ברוך-הוא זה שכל היום, מהבוקר עד הערב, אני אגיד לו, אתה גדול, אתה חזק, אתה יפה, אתה חכם, אתה טוב, אתה נורא.

מה זה נותן לו?

מה זה נותן לו, וגם מה שזה כמו שאני מביא ילד לעולם.

אני אגיד לו, אם אתה לא תעשה מה שאני אגיד לך, אתה תקבל ממני מכות רצח. אם אתה לא תגדל, תהיה רופא, אתה תקבל מכות רצח.

אם אני מביא ילד לעולם,

אני צריך לתת לו לאכול ולשתות. זו אחריותי בתור אבא.

אתה אומר שהקדוש-ברוך-הוא לא חייב לי שום דבר.

הוא ברא אותי, הוא לא שאל אותי,

והוא אומר לי, אם אתה לא תעשה, אתה תקבל מכות.

ויותר מזה,

כמו שאתה אומר, אם אתה לא תלמד תורה, ואני לא מבין מה זה נותן בכלל,

אתה כל החיים שלך, אתה תקבל בעולם הבא רק סבל.

גמרת?

לבנתי. נראה לי שאתה עצבני מאוד. לא, לא, בכלל לא, חס וחלילה. הבנתי, זה עוד רגוע, אתה אומר.

כן.

אבא שאומר לילד שלו, אם אתה לא תלך לבית-הספר ללמוד בית-ספר יסודי, אתה תהיה עם הארץ בור.

אתה תסבול,

אתה תהיה אפס.

ילד שלא הולך ללמוד בתיכון או בתלמוד תורה ואחר כך בישיבה,

הוא יהיה אפס,

הוא יהיה כלום.

הוא יהיה אפס בחברה,

וכולם ידחקו אותו לפינה והוא לא יתקדם.

הסיכוי שלו הוא שיהיה עבריין ושהוא ינסה

להתמודד בכלים שהם לא כפי שנהוג וראוי.

למה?

אין לו האמצעים השכליים להגיע לתוצאות ברוכות.

אז האבא המודאג מפציר בו, שב, תלמד,

תכין שיעורים,

תרד לשחק רק אחרי שתגמור את השיעורים,

תכין את המערכת,

תכין את עצמך ליום מחר,

תלמד, איזה אבא נודניק, מה אכפת לך אם אני אלמד?

אכלתי, שתיתי, שמנתי, עוויתי, כסיתי, מה אכפת לך אם אני אלמד?

שיהיה הראש שלי ריק, מה זה עניין לך?

אני צריך ללמוד כל היום?

הלימוד שאתה לומד זה בשביל להדריך אותך.

כשאתה לומד תורה,

אז אתה מודרך על-ידי התורה. תורה זה לשון הוראה.

היא מורה לך את הדרך בחיים,

איך להינצל מן הפחתים ומן המוקשים ומכל הצרות והתחלואים.

כל מה שיש מזיק בעולם,

התורה מרחיקה אותך ואומרת לך, היזהר.

כך תחיה ולא כך,

כך תעבור בשלום וכך תהיה ניזוק.

זה שאתה יודע מתוך התורה שהקדוש ברוך הוא גדול,

זה יותר בשביל שתזכור שאתה קטן.

זה שתדע שהקדוש ברוך הוא נורא,

זה שתדע שאתה צריך לפחד.

כי לפעמים אדם קטן, מטר שבעים גובה,

חושב שהוא יכול לנער את העולם בהבל פיו.

הוא יכול לצעוק ולהגיד, בא, חמאש, לא מוכן.

מי אתה מרזעתותי?

ממגדל שלום לא רואים אדם בגובה מטר שבעים, הוא נראה כמו קופסת גפרורים.

מהירח? הוא לא נמצא בכלל.

מרום הגלקסיות?

מי צעק שם?

אז אומרים לו, שמע, תתבונן, הקדוש ברוך הוא נורא, נורא. אתה אומר, מה זה נורא?

אתה יודע מה הגודל של כל הבריאה?

אתה צריך לקבל פחד מהוד רוממותו,

לא לאירוע בחלק של מפחד.

זו הדרגה הנמוכה.

טוב שיהיה לך את זה בהתחלה לפחות.

אבל להכיר את רוממותו של הקדוש ברוך הוא.

זה אנחנו חייבים לעצמנו שנזכור שאנחנו בסך הכל קורצנו מעפר,

בלילת מים וחול וקצת דם.

מה זה בן אדם?

כלום, אפס, תוהו.

שמים אותו בקבר, 67% מים, מתכווץ,

זהו, נשאר כלומניק.

אתה מאמין שזה לפני כמה דקות

פתח את הפה ודיבר בגבהות?

מה קורה פה?

מה, אני חייב למישהו משהו?

מה אני צריך לעשות? מה פתאום? למי? מה קרה?

בן אדם חי.

יש לו טענות על הבורא.

אמר אחד מהגדולים שהאריך ימים,

שאלו אותו, מה הסוד שהאריך את הימים?

אמר להם הסוד שלא שאלתי הרבה שאלות על הקדוש ברוך הוא.

אמרו לו, למה זה סוד אריכות ימים? הוא אמר, לפעמים אדם שואל הרבה שאלות

וצריך לענות לו הרבה תשובות,

ולפעמים הוא לא מסתפק. גומרים לו ממש תשובות, מביא עוד שאלות.

אז אומרים לו, רגע, רגע, יש לך הרבה שאלות? בוא, אני אקח אותך למעלה, תראה את הכול.

אדם שאין שאלות,

משאירים אותו יותר זמן. הרבה שאלות, שאלות שהוא ממציא, לא שאלות להבנה,

אז אומרים לו, אתה יודע מה? בוא, נראה לך את הכול מקרוב, לא מחזירים אותו רגע.

אין בעיה שתשאל שאלות,

אבל אתה בא בטרוניות,

יש לך תלונה.

הקדוש ברוך הוא, מה שלא יגיד ואיך שיגיד, תצטרך לעשות. אתן לך דוגמה.

אם אתה עכשיו נולדת במדינה שיש בה מלך,

אני אספר לך מעשה אמיתי עכשיו.

במרוקו יש מלך.

מלך מרוקו.

יש שם יהודי,

יהודי אחד,

שהיה מטעם המלכות אחראי לכספים של המדינה.

הוא הגיע לגיל 65, הוא רצה לפרוש מהתפקיד.

המלך קרא אותו ואמר לו שהוא מבקש שימשיך בתפקיד עוד כמה שנים.

האדם הזה אמר למלך,

כבוד המלך, האמת שאני לא רוצה בתפקיד.

אני כבר עייף, מבוגר, רוצה לנוח בשארית ימי.

אבל אם זו בקשה של כבוד המלך,

מנשאנה, כמו שאומרים, אני מוכן להמשיך.

והוא יצא לדרכו.

הבן אדם הזה קיבל אחרי מספר ימים מכתב שיש לו בית משפט על זה שהוא סרב למלכות.

אתה יודע מה יכול להיגזר גזר דינו?

מוות.

למלך לא מסרבים.

אין מושג לסרב למלך. זה נקרא מורד במלכות.

אתה יודע מאיפה אני יודע את הסיפור הזה?

השם של היהודי הזה הגיע לשולחנו של הרב קנייבסקי בבני-ברק,

שהתפלל עליו שיינצל מהדין הזה,

או ברוך השם, התפילות עזרו,

ואכן הוא יצא מהמשפט הזה נקי.

אבל זו דוגמה של בשר ודם עם בשר ודם.

מלך לא שואלים שאלות. מה שהוא אומר, עושים.

הגיוני, לא הגיוני, הוא בא,

רוצה את הבת שלך, שפחה אצלו, היא שפחה אצלו.

הוא רוצה את האישה, היא אשתו.

הוא רוצה להוציא להורג מישהו, בלי הסברים.

אין דוחות.

מה שהוא רוצה, הוא עושה.

סדאם לא היה מלך, הוא עשה מה שהוא רוצה.

מלך מלכי המלכים שברא את האדם, הוא לא יכול לעשות בו מה שהוא רוצה?

הוא יצרום לעפר, הוא רוצה לחזור לעפר, צריך לתת לך הסבר.

אבל אם כבר המלך פונה אליך ואומר לך,

עשה כך ואל תעשה כך,

אז קודם כול תנסה להבין מה המלך עושה, אל תטען עליו טענות.

קודם כול,

תברר,

תשאל על מנת להבין,

ואז לאט-לאט תבין, וגם אם לא תבין,

אז תבין שאתה לא מבין.

למה?

כי אתה לא שיא ההבנה.

אם בן-אדם הוא שיא ההבנה,

הוא ממש כמו אלוקים בהבנה,

אז ודאי שהוא יבין הכול.

אבל אם אתה בסך הכול יילוד אישה,

יצור שנוצר

מכמה תאים קטנים, שהתפתח קצת,

מטר שבעים וחמש,

זה עדיין לא אומר שאתה יכול להבין הכול,

וגם אם לא מבינים, זה לא נורא.

במתמטיקה אתה לא יודע הכול, נכון?

במסחר אתה לא יודע הכול. בגיאוגרפיה לא למדת הכול.

בעצם אתה לא יודע הכול,

רק פה אתה רוצה לדעת הכול, ועכשיו

ככה צריך להסתכל.

מותר לשאול, מותר לברר,

אפילו מצווה.

זה נותן ערך אפילו למה שעושים,

אבל לא ביטרוניות.

שאלה הבאה.

בתורה כתוב שהקדוש-ברוך-הוא ברא את האדם בגן-עדן לעובדה ולשומרה,

ואחר כך הוא גירש אותו.

כתוב בתורה שהוא גירש אותו, פן יאכל מעץ החיים וחי לעד.

ואתה אומר שמחכה לנו רק חיי נצח לעולם הבא.

הוא גירש אותו מגן-עדן, הוא אמר שהוא לא רוצה שהוא יחיה לעד.

נכון. שאלה יפה.

כמה פעם שאלה יפה?

שאלה שעברה לא הייתה יפה.

השאלה הקודמת לא היתה שאלה, היא היתה טרוניה.

לא, לא, לא, לא. אתה תשמע את זה בקלטת.

טוב, בסדר. עכשיו תקשיב.

הקדוש-ברוך-הוא לא רצה שהאדם הראשון יאכל מעץ החיים ויחיה לעד, לנצח, עם החטא,

כיוון שהוא חטא והוא אכל מעץ הדעת

והוא נתחייב מיתה.

אם היה אוכל, לא היתה מיתה.

הוא היה נשאר לנצח.

למה הקדוש-ברוך-הוא אמר שאם יאכלו תהיה מיתה?

כי המיתה תכפר על העוון.

ואם הוא יישאר חי ולא יכופר לו העוון,

לא שווה החיים שלו.

הוא לא יגיע לתיקון המושלם.

לכן המיתה מכפרת.

איך היא מכפרת?

אדם שמת,

הגוף נרקב,

רושם החטא שיש בגוף נמוג,

הנשמה עולה למעלה,

היא צריכה לעבור תהליך של זיכוך במקומות מסוימים כדי שהיא תיטהר מהעוונות שבה,

ואז הנשמה נמצאת למעלה, נקייה וטהורה,

הגוף נקי,

דהיינו העפר,

ואז הקדוש-ברוך-הוא בתחיית המתים מחזיר נשמה טהורה לגוף טהור

ומעמיד אותו בתחיית המתים כמו האדם הראשון לפני החטא.

מזוכח לחלוטין.

לכן השם לא רצה שיאכל מעץ החיים, שיישאר חס ושלום בקלקולו.

זאת הסיבה.

תודה.

תהיה בריא.

ועכשיו, לאור השאלה שלך,

אני אראה לכם עכשיו סרט,

תחיית המתים.

איך תהיה תחיית המתים?

בבקשה.

תתכוננו.

כן, למי יש עוד שאלות?

בבקשה, הפועם האדום.

אני רוצה להגיד שהמטרה שלנו זה להגיע לה, לכנגת ולכנגת ולכנגת ולכנגת ולכנגת ולכנגת. למה לא נצטרך לבחיר את המתים לבחור את הארץ? שאלה טובה.

יש חמישה עולמות.

העולם הזה,

עולם הנשמות, גן עדן וגהינום,

עולם שלישי זה עולם ימות משיח,

עולם רביעי זה עולם תחיית המתים,

עולם חמישי זה עולם הבא.

כשאני מדבר לנצח,

פירושו של דבר שאדם יזכה לחיות לחיי נצח מהעולם הבא.

בעולם הזה את מכירה אותו קצת, נכון?

עולם הנשמות

זה לקבל שכר או עונש,

או עונש עד שמקבלים שכר,

ואו שבאים בגלגול כדי לתקן ולהשלים וחוזרים בחזרה כדי להכשיר את הנשמות שיהיו מסוגלות לקבל את האור העליון של הקדוש ברוך הוא,

וכדי שהגוף, כמו שהסברנו קודם, יזדכך בינתיים.

עולם ימות משיח זה בעולמנו, בתקופה שלא יהיו יותר מלחמות,

וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ,

הכול יהיה שלום בין חיות, בין אנשים.

החוכמה תרבה, לא יצטרכו ללמד אחד את השני, כולם ידעו את השם למגדולם ועד קטנם.

מעדנים מצויים כעפר, אושר ועושר ונחת ושלווה,

אבל זה לא התכלית.

40 שנה לאחר מכן תהיה תחיית המתים כמו סראית,

יקומו הצדיקים.

זה כבר יותר מגן-עדן,

כי בגן-עדן כל אחד מגיע לדרגה שהוא ראוי לה לפי מעשיו,

אבל לדרגות גבוהות של מי שהיו יותר ממנו הוא לא יוכל להגיע.

לדוגמה, האדם בדורנו לא יוכל להגיע למדרגתו,

למקומו של הארי הקדוש,

ובדורות יותר מוקדמים, כמו הרמב״ם ורש״י,

ושלא לדבר למעלה,

גאונים,

אמוראים, תנאים, נביאים והאבות הקדושים.

אבל בתחיית המתים כל הצדיקים יהיו יחדיו.

האדם הראשון,

ונוח, ושם, ועבר, ואברהם,

יצחק, יעקב, השבטים,

משה, אהרון, כל הצדיקים בכל הדורות כולם יהיו במחיצה אחת

ויעסקו בתורה ובמצוותיה.

וזה עדיין לא סוף הטובה.

לאחר מכן,

בתום האלף השביעי,

יהיה עולם הבא עולם נצחי לנצח נצחים.

בכל מה שאני הסברתי זה בקצרה.

יש קלטת שנקראת חמשת העולמות,

ושם תוכלי לשמוע שעה וחצי תיאורים והסברים מה ההבדלים בין כל אחד לשני.

הבנת?

תתכונני, כי המסלול ארוך.

יש לי עוד שאלה קטנה. כן? אמרת שבן-אדם, הנשמה באה לתקן,

וכשהוא מסיימת את המשימה, השם לוקח אותה.

עכשיו,

מה קורה לבן-אדם שנלקח טרם בזמנו בתאונה או משהו ולא הספיק לתקן?

לאן הוא הולך?

מי שהקדוש ברוך הוא גזר עליו שילך טרם זמנו, זה לטובתו.

כתוב רשעים שמתים בחצי ימיהם, טוב להם וטוב לעולם.

טוב לעולם זה מובן.

טוב להם למה?

כי אם הם היו חיים יותר,

היו מרשיחים יותר,

היו מתחייבים יותר,

ואחר כך היו סובלים יותר.

עכשיו, כשהשם רואה שאין סיכוי כרגע בעולם הזה שהם יתקנו את עצמם, פעמים הוא מחליט לקחתם, לטובתם.

כן, הנה, שם מאחורה.

למה התקופה הזו,

שאתם מדברים עליה כולם,

זו ביאת המשיח?

למה תקופתנו זו נקראת ביאת משיח?

כן.

תראי,

לפי הכתובים,

שיבוא מלך המשיח ויתגלה,

וכשתהיה מלחמת גוג ומגוג זה יהיה על אדמת ישראל,

כמו שכתוב בפרק ל״ח ל״ט ביחזקאל הנביא,

שעם ישראל יתקבצו מכמה ארצות ויגיעו פה לארץ,

ויחשבו שהם יושבים פה לבטח,

ואז יבואו אומות העולם ויילחמו בישראל כאן,

ובתקופה ההיא יהיה המשיח.

וכיוון שאלפיים שנה היה פה נתק,

ולא היינו כאן על אדמתנו,

וכרגע אנחנו נמצאים,

אומנם רק שליש, ושני-שלישים עדיין בחוץ,

אבל בכל מקרה זה כבר הסימנים שמורים שאנחנו בסוף.

לא רק זה,

גיל העולם,

אנחנו נמצאים בשנת

5,700 פלוס,

שזה כבר לפני כניסת שבת.

העולם מתקיים 6,000 שנה,

ובשביעי שבת, כנגד ששת ימי המעשה,

והשבת היא היום השביעי.

כל יום זה 1,000 שנים,

ואנחנו נמצאים עכשיו בכניסת שבת,

על-פי הזמן,

ואם כן, עומדים לקבל את השבת, כמו שאומרים, את הגאולה עצמה.

ויש עוד דברים שאמרו גדולי הדורות האחרונים,

שהיו מקושרים בעולמות עליונים,

וידעו דברים,

ובישרו אותנו שאנחנו קרובים מאוד,

גם על-פי הכתובים, גם על-פי הזמן, וגם על-פי החכמים.

תתכונני.

כן, שאלה יש לך?

תן לה שאלה.

רציתי לשאול, כבוד הרב, האם בגמרא הקדושה מופיע גלגול נשמות?

כן, יש פסוקים שמורים על הדברים האלה.

השם ממיתום חיה מוריד שאול ויעל.

ממיתום חיה?

מה פתאום ממיתום חיה?

מחיה וממית. ככה בסדר. לא קודם חיים, אחר כך ממיתים.

כתוב ממית ומחיה.

כן,

עוד שאלה.

יש לי שתי שאלות, כבוד הרב.

אפשר לעמוד, אני לא רואה. עדיף שלא.

עדיף שלא? זה לא טוב למצלמה? לא.

אחד, מי יזכה לקום בתחילת המתים?

מי יזכה לקום בתחילת המתים?

שאלה שנייה, איך אתה מסביר לי את המושג של פיקוח נפש בשבת?

איך אתה מחליט מה זה פיקוח נפש ומה לא?

ובכן,

מי יקום בתחילת המתים? צדיקים יקומו בתחילת המתים?

אלה ששמרו תורה ומצוות, לדוגמה, ולא האמינו בתחילת המתים, אפילו ששמרו תורה ומצוות לא יקומו בתחילת המתים,

כי מי שכופר בתחילת המתים לא קם,

וזה אחד מ-13 העיקרים שחייב כל יהודי להאמין

כל יהודי ויהודייה.

מי שמלווה בריבית או לווה בריבית לא קם בתחיית המתים,

כי אדם שמלווה בריבית

הוא לא מאמין שאפשר לתת סכום של 1,000 דולר ולקבל בחזרה 1,000 דולר ולהתפרנס מזה.

הוא לא מאמין.

הוא מבין, נותנים 1,000 דולר, מקבלים 1,200, ואפשר לחיות.

זאת אומרת, הוא מאמין בטבע.

תחיית המתים זה לא טבע.

הטבע אומר שאם אדם מת, מת.

מת, לא חי.

אז מי שמאמין רק בטבע, בטבע הוא לא יקום.

מי שמאמין שהשם מפרנס את האדם,

והקב' ברוך הוא גם מאין יכול לפרנס את האדם,

כמו שפרנס אותו במעי אמו,

כמו שהכין לו את כל צרכיו כשהוא במעי אמו ולאחר מכן,

כמו שהכין לו את העולם עם משקה,

עם מזון ועם אוויר וחמצן,

והכין לו את הכול. מי שמבין ומאמין,

אז הוא גם יכול להאמין בלי שום בעיה שהקדוש-ברוך-הוא יחיה אותו בתחיית המתים.

אז הוא ראוי.

אבל בסך הכללי,

בדרך כלל

זה צדיקים. לדוגמה, אדם ששמר מצוות אבל שבת לא שמר,

הוא לא יקום בתחיית המתים.

למה?

כי שבת היא כנגד הלב.

כל מצווה שבתורה,

יש רמח מצוות כנגד רמח איברים.

השבת היא כנגד הלב, אומר החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

ואם אדם יקום בתחיית המתים ואין לו לב,

לא יוכל לחיות, כי בלי לב אי אפשר, והשבת היא כנגד הלב.

אם אדם, לדוגמה,

לא הניח תפילין,

היה שומר שבת הכול, אבל לא הניח תפילין,

אז הוא יקום בלי יד.

אבל אפשר לחיות בלי יד.

אבל בלי לב אי אפשר לחיות.

אז לכן צריך להבין, מה ההגדרה של צדיק?

צדיק זה מי שעושה את המצוות המוטלות עליו,

ורובו זכויות,

מיעוטו עוונות,

זה נקרא צדיק.

אם אדם, כוונתו לעשות את רצונו יתברך, אבל בין לבין הוא גם לפעמים נכשל,

או בשגגה

או אחרת,

האדם הזה עושה הרבה מצוות, מתכוון לעשות רצון הבורא, הוא צדיק.

אפילו אם הוא נכשל פעם,

פעמיים, שלוש,

עדיין הוא צדיק, רובו זכויות.

על העוונות שהוא עשה, או השגגות,

הוא יצטרך לשוב בתשובה,

ואם הוא לא שב, הקדוש-ברוך-הוא ייסר אותו,

או בעולם הזה או בעולם הבא,

ואז ינקה אותו מעוונותיו וחטאותיו,

ואז הוא יזדכך ויגיע לגן-עדן וימתין עד תחיית המתים ויקום.

עכשיו, לשאלתך השנייה,

פיקוח נפש,

כל דבר שיכול לגרום למיתתו של אדם בשבת,

אז פיקוח נפש דוחה שבת. רק מיתה?

מיתה, רק מיתה.

אם, לדוגמה, זו מכה מהפה ופנימה,

אז זה נקרא כבר פיקוח נפש.

אם אדם חש בכאבים, במכות פנימיות, בחוליים פנימיים,

מותר לו לקחת כדורים ודברים כאלה,

או אם הוא צריך לקחת, נגיד, אנטיביוטיקה,

שיש לו התפשטות דלקתית במערכות פנימיות,

והרופאים הורו אותו שהוא צריך,

אז הוא יכול לקחת את הכדורים גם בשבת בהוראת רופא,

וכשהוא אומר לרופא שהוא לא יכול להפסיק ואסור לו להפסיק, הוא יכול לקחת ולהתרפות משום פיקוח נפש.

ושואלים, בכל מקרה ומקרה שמסתפקים רב,

עוד לפני שבת, אם אפשר,

ואם קרה משהו בשבת, כן, אבל אם המקרה חל בשבת עצמו. אמרתי, ואם קרה בשבת, צריך לראות

אם הוא יוכל לחיות עד מוצאי שבת מהמקרה או לא.

אם חוששים שהוא יוכל להשלים את חייו עד מוצאי שבת,

אז זה פיקוח נפש.

אבל אם לא יודעים שעד מוצאי שבת

הוא יחיה, נכון שמצבו יהיה כך או אחרת,

וזה לא מכה פנימית אלא מכה חיצונית או משהו,

אז אפשר לסבול עד מוצאי שבת. תמיד זה במערכות הפנימיות של הגוף?

אם זה מבפנים, כן, אז זו בעיה של פיקוח נפש.

תודה.

כן, שאלות.

הנה, פה עם השחור.

כן.

שלום, כבוד הרב.

יש לי שאלה. בן-אדם צדיק יגיע לגן-עדן,

אבל האם יכול להיות בן-אדם צדיק שלא מתפלל,

שיש לו לב טוב ועוזר לאנשים ויש לו שלמה טובה?

אדם שיש לו לב טוב ונשמה טובה זה טוב מאוד,

אבל צריך לעשות את המצוות.

כמו שאדם שיש לו לב טוב ונשמה טובה צריך לשלם מסים, לשלם חשמל, לשלם מים,

ועד הבית.

הוא לא יכול להגיד לכולם, תשמע, אתה לא מכיר אותי, אני נשמה אני.

זה לא מספיק.

האם זה לא מספיק לבן-אדם שיעשה מעשים טובים, ובאמת שתהיה לו נשמה טובה, מה שנקרא,

ובלי להתפלל תורה להגיע לגן-עדן?

אני חוזר עוד פעם על אותה תשובה, ואתה חוזר עוד פעם על אותה שאלה.

כנראה שאתה רוצה לשאול רק על נשמה טובה,

אבל אני אסביר לך.

היה פעם מישהו שאמר לחבר שלו, תאמין לי, העיקר הלב.

העיקר הלב, אם הלב שלך נקי, אם אתה נשמה טובה,

אתה מתפלל, לא מתפלל, עושה מצוות, זה לא חשוב. הקדוש ברוך הוא, לא אכפת לו כל כך אם אתה מניח תפילין או לא מניח, העיקר הלב.

קרה מקרה,

ואותו אדם, הייתה לו תאונה קשה,

והיו צריכים לכרות לו את היד והרגל,

והפנים שלו ככה התעכמו קצת.

וחברו הדתי בא לבקר אותו.

כשהוא ראה אותו, הוא שמח, הדתי.

אז הוא אומר לו, אתה לא מתבייש,

אתה רואה אותי במצב כזה, אתה שמח?

הוא אמר לו, עזוב, שטויות, העיקר הלב.

יד, רגל, לא חשוב, העיקר הלב.

הבנת, עיוני? תודה.

כן, עוד שאלה, שאלה, הנה פה, תן לו פה זה עם הלבן.

קודם כול, ערב טוב.

רציתי לבקשה מכבוד הרב, זו הבמה וזה המקום להתנצל לרב.

בהבנותינו הרבים,

קטרגתי מאוד על הרב,

ואני מבקש פה סליחה ומחילה,

ואני מבקש מהרב לצלוח.

מחול לך, מחול לך, מחול לך, ולדומים לך.

תהיה בריא, כבוד הרב.

יש לי שאלה. יש שלושה משפחות שאני מצטער להגיד את זה, אבל אני אומנם מרוויח קצת בריבית,

ואני מפרנש שלושה משפחות, ביניהן משפחה אברכית

והמשפחה שלי, ואכן עוד משפחה.

וכבוד הרב אמר שאין דחיית מידים.

הנאדם נאצר לקום.

הבנקים נותנים ריבית וחיים עם זה יופי-יופי. איך זה הולך כשהבנקים, מותר לקחת ריבית,

והבנק פועלים במיוחד כדי לשרות,

ועוד הרבה בנקים שוחטים,

ואנחנו חיים בשביל לחיות ולהמשיך את החיים. אז איך זה עובד?

קודם כול, כתוב שמי שמלווה בריבית גם נכסיו מתמוטטים.

זאת אומרת, מה שצפוי לך בהמשך,

זה עוד בעולם הזה, חוץ מהעולם הבא.

ולא רק זה, ראו כחופר ביציאת מצרים דברים קשים מאוד על ריבית.

עכשיו אתה שואל, מה החילוק בינך לבין בנק?

תראה, יש דברים שמותר על-ידי היתר עסקה.

לדוגמה, אם אתה הופך להיות שותף,

אתה עושה שותפות עם מישהו,

אז כנגד שותפות מותר לקחת רווחים, וזה לא ריבית.

היתר עסקה זה כשיש עסקה,

ואתה שותף בעסקה.

ואם אני אעשה היתר עסקה?

אם תעשה היתר עסקה על עסקה,

אז זה בסדר. לדוגמה,

אם אתה מאחר תשלומים של חשמל, מים וגז ולוקחים ממך ריבית,

אין פה עסקה, וגם היתר עסקה לא יועיל,

כי אתה לא השתתפת עם מישהו במשהו,

ואתה עובר על איסור ריבית. אסור לאחר תשלומים.

אדם שהוא באוברדרפט בבנק הוא בבעיה, הוא עם ריבית.

למה? הוא משלם ריבית על האובר.

אז זאת אומרת שיש בעיה. אם ה-over זה בשביל מזונות, בשביל אוכל לחיות,

איפה העסקה?

מי שותף אתך על האוכל?

אבל אם זה משכנתה, לדוגמה,

והמשכנתה זה קניית דירה והבנק הלווה לך כסף, כיוון שהוא חלק מן הדירה, כי הוא משעבד אותה אליו,

אז בחלק הזה שהוא שותף

יש יותר עסקה.

אבל בדבר שאין בו עסקה זה לא מועיל.

זאת אומרת, אפשר לעשות היתר עסקה. אם תעשה עסקים בעסקים, תעשה על-פי היתר עסקה ותשאל חכם איך עושים,

אם יהיו לך רווחים,

הם לא ייקראו ריבית אלא אחוזים שמגיע לך,

בהם תוכל לפרנס רבים. תודה רבה, כבוד הרב. ענית לי על התשובה.

תהיה בריא.

חרב טוב.

חרב טוב.

אז ראינו את האמת, ואתה יודע, אנחנו מוחים על האחים שלנו,

ויש לי ככה תורה.

שוב התפללתי, כשהגעתי לכאן, רבותי מגיל, היה יושב,

התפללתי והזכרתי צפי.

וברוך השם יהיו כאן, פעם היום יתארגו ובא לכאן.

יפה.

הזכרתי את עוד פעם סייפר, במיוחדית שלו. זכותו יגן עלינו.

אז ככה, התפללתי עליו הרבה שנים,

בכיתי הרבה דמעות,

והוא שמר שבת והניח תפילין, והייתי שמח בזה.

גם האחיות שלי...

התפלנתי עליהם, כנראה לא מספיק טוב.

ואחד נתפס, ברוך השם.

אז לפני תקופה מסוימת הוא עזב את השבת, והוא עזב את התפילין,

והייתי רוצה שהרב יטפל בו, יעשה לו טיפול עשרת אלפים, היות שהוא פה,

יטפל בו ככה בצורה שהרב יודע,

שמו ניסים,

בן אדם בעל באמת נשמה רחבה,

אדם טוב, עושה מצוות.

זה כואב שאתה רואה את אחת תאום שלך, כולם אומרים למה הוא לא כמוך.

טפל בו.

שמו ניסים.

איפה הוא?

עכשיו אני מבין למה עברתי את זה עם השפה,

כי התאום בלי שפה.

ניסים, אולי היום יעשו בך ניסים.

בעזרת השם.

למה כבודו הפסיק לשמור את השבת? עד עכשיו השבת שמרה עליך.

קודם כל עם התפילין עדיין אני ממשיך.

ברוך השם.

אבל שברו אותי הפיגועים וקרוב משפחה שנפטר,

זה מה ששבר אותי.

קרוב משפחה שנפטר שבר אותך?

כן.

כמו שאמרו פה אנשים שיש צדיקים,

חילונים. הוא היה אדם צדיק, חילוני, שמאוד אהבתי.

כשהקדוש ברוך הוא לקח אותו, אז כעסתי.

וואי וואי וואי. עשית ברוגז לקדוש ברוך הוא?

לא, בדיוק. אם הוא היה עושה לך ברוגז.

לא הייתי פה.

וואי וואי וואי.

אתה יודע, היום אנחנו נמצאים בספירת העומר.

אתה יודע מי מתו בספירת העומר?

24,000 תלמידים של רבי עקיבא.

כל יום יצאו למעלה מ-700 אלונקות של תנאים קדושים שמתים ומובלים לבית הקברות.

אתה יודע מה זה?

אתה מתאר לך, לא צדיקים, תנאים, קטן שבהם חיי מתים.

24,000 לא נשארו לרבי עקיבא, מכולם חמישה.

וביניהם רבי שבעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס וכו'.

אז אני שואל אותך שאלה. רבי עקיבא כעס?

אתה יודע מה הוא אמר לחמישה שנותרו?

הוא אמר, ראו מעשיהם של אלה ואל תעשו כמעשיהם.

יצאו ולימדו תורה בכל ארץ ישראל.

אל תעשו כמעשיהם שהם לא לימדו תורה בכל ארץ ישראל.

חמשת התלמידים הלכו להפיץ תורה בכל ישראל.

אז כתוב, מה היה עוונם של אותם 24,000 איש שלא נהגו כבוד זה בזה?

הם למדו תורה, הם היו תנאים קדושים, הכול 100%. לא זלזלו אחד בשני, לא ביזו אחד את השני,

רק לא נהגו כבוד.

אתה שומע? אנחנו יכולים להגיד על צדיקים שאתה מכיר, ובעינינו הם צדיקים,

שהם נהגו כבוד בכל אדם יותר מתלמידיו של רבי עקיבא?

אנחנו יכולים להגיד כזה דבר?

אנחנו יכולים להגיד שבן אדם אחד, לא הייתה לו שנאה בלבבו על אחיו?

הרי כתוב לו, תשנא את אחיך בלבביך.

אנחנו יכולים להעיד על אנשים שהם לא נקמו ולא נטרו?

שהרי כתוב, לא תיקום ולא תיטור?

אנחנו יכולים להעיד שהם קיימו ואהבת לרעך כמוך,

כמוך ממש?

אנחנו יכולים להעיד שאותם אלה שאתה מדבר, לא דיבלו לשון הרע מעולם ולא שמעו לשון הרע?

איפה אתה מכיר צדיקים כאלה כל כך?

ואם 24,000 תנאים קדושים השיבו את נשמתם לבורא,

שיד דוד הכי יקר,

הכי אהוב, הכי חכם,

הכי צדיק,

זה לא מתחיל אפילו.

להיות ברוגז עם הקדוש ברוך הוא על זה?

חס ושלום.

להפקיר את השבת הקדושה בשביל זה?

מה אתה מרוויח?

בוא מוטי, קבל עליך עול מצוות. בוא.

אשריך שאתה מתחבר לאבינוש בשמיים. שים. תזכה להיות צדיק, ירא שמיים אמיתי,

והשם ישתר לך שערי בינה וחוכמה ופרנסת אום.

אהלן. תהיה ברור.

פה יש מישהו בשורה השלישית.

אתם רואים מה זה אך תהום?

זה לא צחוק.

כן.

כבוד הרב,

אני כבר שנתיים וחצי,

קרוב לשלוש שנים, שומר שבת.

אבל שומר שבת במליח תפילי, ואני מרגיש לעצמי שאני עדיין לא מתחזק.

אם אתה לא קובע עתים לתורה,

ללמוד בכל יום קבוע, שעה-שעתיים,

קשה מאוד להתחזק.

אדם מקבל חיזוק מן התורה. אני קבעתי לעצמי פעם בשבוע ללכת לרב אברהם שאלו,

יכול להתאמין שכבודו מכיר אותו,

ולא לשבת, יום שישי.

פעם בשבוע, פעמיים זה עדיין לא מספיק.

אפילו מי שמתאמן יודע שצריך שלוש-ארבע פעמים בשבוע וכמה סטים מכל תרגיל.

ואם מישהו רוצה לעשות דיאטה,

אז הוא צריך ללכת לפחות יום כן, יום לא.

אחרת זה לא מועיל.

בתורה,

שזו חיותו של האדם,

חייבים כל יום,

כי הם חיינו ואורך ימינו,

ובהם נהגה יומם ולילה.

אז אם אתה תתמיד,

פיקודי השם ישרים,

משמחי לב,

יהיה לך שמחה.

כל יום תתוסף בך עוד חוכמה,

עוד הארה, עוד תבין.

והקב' ברוך הוא בהתאם גם נותן סיעתא דשמיא.

תקבע שיעור קבוע כל יום,

בעזרת השם תתחזק מאוד.

שתהיה רבה לך.

תהיה בריא. תן לו בקשה שם.

כבוד הרב, אתה נגעת בעניין של הגן-עדי.

אם אנחנו פותחים שקט בבים,

אם אני לא טועה,

השם מבטיח שם שאם אנחנו נמלא את מצוותיו,

הוא ייתן לנו לאכול,

ליארך את חיינו.

זה מה שאני הצלחתי לדלות מצוות דברים, אם אני לא טועה.

אז איפה במפולש

מובטח לנו אצלו גן-עדן, בכתובי?

איפה מובטח מה?

הגן-עדן, שכבוד הרב מדבר עליו, איפה הוא מובטח? איפה הוא כתוב?

ושמרתם את חוקותי ואת מצוותי?

כן.

וחי בהם,

אומר רשי, וחי בהם לעולם,

שהרי אי-אפשר שאדם יעשה את המצוות והמשפטים והוא יחיה לעולם.

הרי אם כל הזמן אנחנו נקיים תורה ומצוות, אז לא נמות.

אבל אדם מת, אז מה זה וחי בהם?

אלא לעולם הבא.

זאת אומרת,

אנחנו נחיה לחיי העולם הבא, וכך אומר גם התרגום.

אני ביקשתי לדעת איפה זה כתוב? בכתובים.

בכתובים?

כן.

בפרשה.

תכף אני אפתח לך, טוב?

זהו מה שאתה צריך עוד?

אולי את הגן עדן הממוצע גם.

אתה רוצה גן עדן?

אולי או משהו. זה בספר בראשית, אצל האדם הראשון.

קראת שהוא היה בגן עדן?

הנה,

פרשת אחרי מות.

ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם,

אני אדוני.

תראה את רש״י על המקום, בסדר?

איפה? לא קראתי איפה זה. פרשת אחרי מות, ספר ויקרא,

פרק יח',

פסוק ה'.

תודה.

תהיה בריא.

תתראות בגן עדן.

כן, הנה. שלום לכבוד הרב אמנון.

אני רוצה שכבודו יסביר לי מה זה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

זה קצת ארוך.

אני אומר בקצרה, כי זה מופיע בכל הקלטות כמעט.

צדיקים הם לא מושלמים,

כתוב,

כי אין צדיק באץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא,

ולכן על מעט חטאים שיש להם מגיע להם עונש.

איפה נותנים להם את העונש?

בעולם הזה ולא בעולם הבא,

כיוון שהם מכינים את עצמם לעולם הבא והם רוצים שכר מושלם,

אז על מעט עוונות מנקים אותם כאן רשעים.

יש להם הרבה עוונות, לכן הם רשעים,

למעט מצוות.

כיוון שהם לא רוצים עולם הבא וגם לא מאמינים בו,

אז הם רוצים שכר בעולם הזה,

ואכן הם מקבלים.

אבל על העוונות הם יקבלו את מלוא העונש בעולם הבא.

אז צדיקים נפרעים מהם כאן,

ורשעים נפרעים מהם שם.

ועל זה אמר דוד המלך,

איש בער לא ידע וכסי לא יבין את זאת,

בפרוח רשעים כמו עשב

ויציצו כל פועלי האוול. למה זה?

להישמדם עדי עד.

כיוון שהם יישמדו עדי עד,

אז הם מקבלים שכרם בעולם הזה, על מעט מצוות הרשעים.

אבל הצדיקים מקבלים את הייסורים כאן,

והשכר מושלם לעולם הבא.

כבוד הרב,

לי יש בן חרדי ירא שמים,

אבל משום מה הכול סגור.

אני שומרת שבת,

ילדה ששומרת שבת,

מתפללת על הבן השני שלי שיזכה גם הוא.

אם הרב יבטיח לי להתפלל בעדי שהמצב ישתפר,

ובני ישתפר.

אני מדברת על בני החרדי ועל בני השני.

אני מוכנה לקבל עלי כיסוי וחצאית.

ואני מוכן לברך ברוב עם

עם חתימה של אמן של מאות אנשים,

ואני בטוח שזה יועיל.

אז בואי לכאן.

תן לו פה שורה שנייה. ערב טוב, אמנון יצחק, הרב. אנחנו מאוד אוהבים אותך.

אני שומר מצוות בזכות הרב דוד קוז'ה, שאתה מכיר אותו.

אשתי הזאת מהתכלת פה, שיושבת כאן,

והיא אמרה שתעשה מהפך. ויש לה הרבה קלטות שלך בבית, יש לה מיני סמינר שלך בבית, שלה.

והיא מאוד התחזקה, והיא ביקשה שאם היא תעשה מהפך זה רק אצלך.

מה היא תעשה? מהפך, רק אצלך. אם היא תעשיף כיסוי ראש על הראש, רק שאתה תגיד לה. בבקשה, איפה היא? רותי.

את, רותי? כן, כן. יש לך ילדים?

ברוך השם.

הילדים שלכם שומרים תורה ומצוות?

ברוך השם.

בעלך שומר תורה ומצוות?

ברוך השם.

למה שאימא לא תהיה צדיקה וחסודה?

לאט-לאט היא צודקת, לאט-לאט.

אל תשימי, אל תשימי.

אני עושה את הצעד הראשון בשבילך.

בבקשה.

נפגש לאט-לאט, תן לה בבקשה את הכיסוי.

תן לה.

מתי שתרצי תשימי, לא מהר.

או, הנה, התחלנו!

תן לה מיקרופון.

יש לי עוד דבר קטן.

יש לי ילד

שבשבילי הוא צדיק.

הוא חזר בתשובה, ובזכותו אנחנו חוזרים.

יש לו בקשה. הוא כרגע חייל שמשרת בצפת,

והוא ביקש שברגע שאני הולכת לשמוע את הרב אמנוני יצחק,

לבקש ממנו ציצית.

אז את זה אני אבקש.

זה אין בעיה. רגע, יש לו פלאפון?

הוא לא יכול כי זה מקום סגור.

אין לו פלאפון?

לא. יש לו חבר עם פלאפון? לא.

זה מקום סודי שלא ניתן להתקשר אליו.

והרב מכיר אותו.

הייתי מפתיע אותו.

אבל בסדר, אני אתן גם ציצית. הוא לא מפחד לאט-לאט. לא, הוא, ברוך השם. הוא בבת אחת.

בבת אחת.

כך.

תודה רבה לרב.

מה השם?

מה שמך?

רות.

רות בת?

בת רחל. רחל.

תזכי ללך בדרכי הצניעות על פי תורתנו הקדושה.

אמן.

תן לה שם.

שלום, כבוד הרב אמנון יצחק.

אני לקחתי כיסוי במלון שרוטון עם אחותי.

אם אתה זוכר,

שהיא ביקשה כיסוי שמאוד קשה לה ושכנעת אותה והיא לא רצתה והיא פחתה.

ואני לא הייתי שלמה עם עצמי. וכשראיתי את אחותי מטענה, אז לקחתי את הכיסוי יחד אתה.

הבעיה היא שכחת 11 חודש, אני ראיתי את הכיסוי ראש.

והרגשתי ממש כמו אחת האומה שהרדה את הכיסוי,

כי נקרעתי בין לשים לבין לא לשים,

ובירכת אותי לזרע ברח קיימא

וששמתי את הכיסוי ראש שהורדתי אותו, יותר נכון, זה בדיוק היה יום לפני שהקרעתי את הטיפולים, להיכנס להיריון,

כאילו שהיוצר הרע ישתלט עלי.

ואמרתי שפעם הבאה שאני אקח זה יהיה לכל הזמן,

כי אז לא הייתי שלמה עם עצמי.

והיום אני רוצה לקחת.

אז רק הוא ברוך.

יש לי רק שאלה אחת.

אז שבירכת אותי אמרת לי שיהיה לי זרע בר-קיימא, לא אחד, שניים,

ובמהרה.

כבר עבר הרבה זמן,

ומאז שעשיתי טיפולים כל הרופאים שיחקו לי ברחם, שהם עשו לי חור ברחם,

ואני לא יודעת אם אני אביא ילדים עוד לעולם.

שאלה, שאם אני אשים כיסוי, יהיה לי עוד ילדים.

תראי כמה יש פה אנשים שרוצים בטובתך.

אנחנו נברך,

והקדוש ברוך הוא ישפיע את ברכתו עלייך.

בלי ברוך, שחיינו רק.

מתי יהיה לי ילדים? אם יהיה לי ילדים, זו השאלה השנייה. אני לא אעשה תנאים עם הקדוש ברוך הוא.

קודם תגידי שחיינו וקיימנו.

אם אין לי אבל ילדים.

שחיינו.

אבל יהיה לי ילדים.

תכף רגע, שחיינו. גם כמה זה קשה לי לשים את זה, כי אני לא שומעת עצמי. שחיינו.

אבל יהיה לי?

אני אתן לך ברכה בעזרת השם יתברך,

עם כוונה שיהיה לך.

ואני אהיה עוד יותר בסדר אתך, ואם יהיה לי בן זכר,

על-יד כולם אתה תהיה הסנדק.

בעזרת השם.

מי שברך את מותנו, השרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך את השם הטוב? סיגלית בת לאה-חיה.

סיגלית בת לאה-חיה.

השם יזכה אותך לשנה הבאה, את חובקת בין.

תודה. מעזרת השם, אמן.

מה, ציציות?

בזכות זה שיהיה לך ילדים. בכבוד, בואו.

חזק וברוך.

יש לנו פה בלונדיני, שמורית את הסערות.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו טל בן דורית,

השם מרפא אותו רפואה שלמה מהרה,

בפרט באוזניו.

אמן.

לשבת, עכשיו אני מראה לכם סרט, קוקו מביא קוקו.

ברגעים אלה הוקרן לקהל שבאולם הסרט קוקו מביא קוקו.

בסרט שצולם בברוקלין קולג' אמריקה,

רואים איך בחור אחד לוקח על עצמו להוריד את הקוקו בהרצאה לפני כל הקהל.

ובעקבות זאת, בחורים נוספים גוזרים את הקוקו.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון 03-677779. בווידאו רואים טוב יותר.

אם ישימו על חמור כתר,

אז הוא יהיה מלך?

הוא יהיה חמור עם כתר.

אם ישימו על חמור ספרים, אז הוא יהיה חכם?

הוא יהיה חמור נושא ספרים.

לא יעזור שום דבר,

אדם במהות לא ישתנה אם לא יעבוד על עצמו.

האישיות של האדם נבנית במשך חייו,

וההבדל בין אדם לאדם זה מה אדם זוכה לעשות מעצמו.

אבל שור בן יומו קרוי שור,

ועד יומו האחרון הוא לא ישתנה מאומה,

והוא ימות בעינינו.

האדם לא כך.

נולד אפס, ללא השכלה, ללא ידיעה, ומתחילים לחנף אותו.

וכמה שישיג יותר, האני שלו נבנה.

אדם מאושר זה אדם שיודע לערך את עצמו.

אם רצונכם נשמע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-0368,

7777779. או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net