הרב אמנון יצחק נגד איציק - סיבוב חמישי
- - - לא מוגה! - - -
איציק, יש לו שאלה, איציק.
כשאומרים ארץ זבת חלב ודבש, כן.
זה ברכה או קללה? תן לו, תן לו.
אני אומר, כשאומרים ארץ זבת חלב ודבש, כן. זה ברכה או קללה?
זה ברכה.
אבל בעצם אם יש לך את כל החומרנות,
וזה מה שהמשמעות ארץ חלב ודבש, אז בעצם אתה,
בסוף אתה תעזוב את המצוות, כי אתה יודע, זה...
לא, אתה כבר הבנת את הכיוון, יפה. יפה. אבל רגע... רגע, עוד משהו.
וגם שגשוג ופריחה זה בעצם גם סוג של קללה. זאת אומרת, אם המדינה עכשיו משגשגת
ופורחת מבחינה כלכלית,
אז אנשים יגידו, מה, אנחנו צריכים את המצוות, טוב לנו, אנחנו נושאים... נכון, בדיוק קלעת.
עכשיו אני אסביר לך. אוקיי, אז מה, אומר, צריך להיות כל הזמן במה?
אני אסביר לך. בחיי חוסר? במה? אני אסביר לך. אין את השילוב?
מתי אתה גומר שאלות? רק תגיד לי. לא, יש לי עוד הרבה שאלות. אז ככה.
אם כן, זבת חלב ודבש, כבר אמרנו קודם שזו הכוונה,
שעל ידי זה יהיה לנו קל לעשות את המצוות.
החיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון וזית שמן ודבש,
כל אלה דברים בריאים, נצרכים לקיום האדם,
ועל ידי זה יהיה לו כוחות לעבוד את הבורא יתברך.
זה אחד.
אז אין שום בעיה ליהנות.
יש ברכות הנהנין.
כל דבר שאתה אוכל,
אתה נהנה.
לכן אתה צריך לברך. זה נקרא ברכות הנהנין. נהנין.
נהנים. מותר ליהנות.
אבל בדרך של מצווה.
ואלה מטרה ולתכלית ראויה.
לא זלילה,
אלא אכילה.
כי מי שאוכל אכילה גסה גם לא מברך ברכת המזון.
כי זה לא נקרא אכילה בכלל.
זה כמו בהמה.
עכשיו,
זה לעניין זה. עכשיו, פריחה ושגשוג של המדינה זה טוב מאוד. למה לא?
השאלה למה משתמשים.
אם משתמשים בזה בשביל להתפקר,
להתפרק,
לעשות מה שבא לי,
או כמו שהיום החרדים,
לצערנו הרב, מתנשלים מן החרדיות והולכים לאוניברסיטאות, מכללות,
והכול בשביל לשפר את מצבם הגשמי,
לא הרוחני,
זאת אומרת, הם עורקים בעצם. הם עוזבים
את מקור מים חיים,
לחצוב להם בורות-בורות נשברים,
אז שלא יאכילו המים. וכי אתה חושב שאם תהיה אקדמאי אז תקבל מזונות יותר?
אז אתה כופר.
כי המזונות קצובים,
בין אם אתה רק לומד,
בין אם אתה רק עובד,
המזונות קצובים לכל אחד.
אז ממילא כל מה שאתה רוצה לשפר בגשמיות זה מראה שאתה אפיקוירס,
כי אתה מאמין שאתה תביא את המשכורת לפי התואר.
ואם יהיה לך תואר,
ועל ידי זה שתלמד באוניברסיטה גם נצרות פרוטסטנטית,
אז אתה תהיה מאן דהוא ויחשיבו אותך והכול,
אז אתה מסתכל רק על העולם הזה. אוקיי, קיבלת את העולם הזה ותשכח מה העולם הבא.
אז לכן צריך להבין
שאין בעיה שיש שגשוג.
רבי היה עשיר גדול, גדול מאוד,
אבל הוא אמר שהוא לא נהנה,
נהנה מן העולם הזה אפילו באצבע קטנה.
זאת אומרת,
עם העושר הוא עשה דברים טובים, בנה ישיבות, מימן תלמידי חכמים,
עשה דברים ראויים.
אין בעיה.
אם השם העניק לך את כל זה, מצוין, אבל לא שאתה תטרח בעבור זה.
אם אתה טורח בעבור זה,
אין מציאות שאתה לא תגיד, כוחי ועוצם ידי ושכלי ותבונתי והשכלתי גרמו לי זאת.
עובדה,
לא עבדתי, לא היה לי. עבדתי, נהיה לי.
מה אתה אומר?
אפיקורסות.
כן.
חיים, אז הכוונה במשפט של... וישמעני שורון ויבעט, זה בדיוק למצב הזה?
בדיוק, כשבן אדם
משמין ברם לבבך ושכחת את השם אלוקיך.
כאילו, מה, אני לא צריך להתפלל?
לא חסר לי כלום. רק שלא יפריע.
רק שלא יפריע.
כמו שאמר בר קוזיבה.
מה הוא אמר?
אתה אלוקים צבאות.
לא תצא בצבאותינו. עזוב, אל תפריע, אל תעזור, אנחנו נסתדר.
אנחנו נהרוג אותם, את האויבים, הכל בסדר. אנחנו לא רוצים.
אתה השם זה נחתנו.
ואל תצא בצבאותינו.
לא צריך.
אתה מבין?
ומה נגרם? שמונה מיליון מתו ונשחטו,
וגם הוא מת.
אז מה, מי שחושב שכוחי ועוצם ידים, הוא היה גיבור, הוא היה גיבור חייל.
אבל מי שחושב שהכל תלוי בגבורה,
אז אמר הקדוש ברוך הוא,
לא בגבורת הסוס יחפץ,
לא בשוקי האיש ירצה.
רוצה השם את יראב,
את המייחלים לחסדו.
למה אני צריך חסדו?
יש לי שוקיים,
אני יכול לזה, יש לי גם סוס,
יש לי מכונית,
אני יכול לעשות ביזנס.
לא, הוא אומר, לא, אני לא רוצה את אלה.
כל אלה אני לא רוצה.
אני רוצה את ירעי השם שמייחלים לחסדי.
ועוד שאלה קטנה.
כן.
תגיד לי, אי אפשר להיות סתם יהודי טוב, לעשות מעשים טובים בלי כל הטקסיות הזאת היא אינסופית?
אפשר להיות יהודי טוב. לעשות מצוות בין אדם לחברו? מה הטקסיות הזאת? אין שום בעיה. בוא אני אעלה לך מושבים על ידינו שם.
לא רוצה להגיד איפה, על יד יבנה שם באזור. לא משנה. רוצים לבית כנסת, מתפוללים בקולי קולות וכל השבוע חוטאים ופושעים וחבל על הזמן. ויש יהודים טובים שבאים... כמוך.
אני לא יודע, אני לא רוצה להעיד על עצמי. כמו שאתה מעיד על עצמך, שאחרים יעידו על עצמי. אני אעיד עליך. אתה בחור טוב, אתה נגיד בין אדם לחברו מצוין,
ואתה ממש כמו גוי,
כי גוי גם כן הוא בחור טוב,
ואפילו מאמא תרזה קיבלה פרס נובל על זה שהיא אישה טובה והיא גויה.
אבל זה לא קשור לעולם הבא,
זה לא קשור לקדוש ברוך הוא,
זה פשוט משתלם להיות טוב.
זה נוח, אתה תהיה טוב, יהיו טובים אליך.
מה זה קשור למצוות התורה?
אתה צריך לקיים את מצוות התורה, יש שני לוחות.
יש לוח אחד בין האדם לבין קונו,
ויש לוח שני שזה בין אדם לחברו,
וצריך לקיים את שני הלוחות.
השם אומר, אתה צריך קודם כל להכיר מי ברא אותך,
ואתה צריך לעשות את מה שהוא אמר,
כי הוא ייעד אותך למטרה מסוימת, הוא לא הביא אותך סתם שתבוא מטיפה סרוחה ותחזור להיות מאכל לתולעים, רימה ותולעה.
בשביל זה הוא לא צריך את כל המסלול הזה, אין שום טעם בזה.
אם הוא היה רוצה שאתה תהיה חול,
יש לו חול יותר ממך, כמה אתה, יאספו ממך.
יאספו ממך איזה קופסה קטנה, מה יישאר?
אבל יש לו חול, כל האוקיינוסים, כל הזה, בשביל מה הוא צריך אותך?
שתהיה מטיפה סרוחה ותהיה זה? לא, הוא רצה משהו יותר מזה.
הוא ברא לך נשמה נצחית,
והוא רוצה שתהיה דבוק בו, בטוב המקורי,
והוא רוצה להעניק לך כל כך, אבל הוא אומר, בשביל זה אתה צריך לעשות כמה פעולות, להכשיר את עצמך להשתחררר מהגשמיות לבד, לבד פה,
ועל ידי שאתה תשתחרר מהגשמיות, ככל שתשתחרר ממנה,
תהיה דבוק בו יותר,
ממנה תזכה גם יותר.
לפי מה שטרחת, ככה תקבל.
ידוע לך, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.
אז אם אתה טורח כל השישים, שבעים, שמונים, תשעים שנה,
אחרי זה אתה מגיע לקבל את מה שמגיע לך. מה שטרחת מונח שם, כל מה שטרחת.
אבל אם יש לך פרדס וזיתים ובריכה,
יש לך שטח וכל הדברים, אתה תיקח את זה? הכניסו לך את זה לקבר?
לא.
זה יישאר לבן.
והבן מה? אחרי מאה עשרים, גם הוא כמוך,
גם אותו ישימו. ומה יישאר? לנכד.
ואחר כך מה? אז מה עשיתם אתם? עבדתם בשביל ההוא?
היה פעם אחת, שאלו אותו, תגיד כמה אתה עובד? השתגעת? אתה די חלאס, אתה כבר בין חמישים, שישים, מספיק, מספיק, תנוח, יש לך מלא כסף.
הוא אומר, לא, אני לא עובד בשבילי,
אני עובד בשביל הבן.
טוב,
כמובן הוא נפטר והכול נשאר לבן.
והבן ראו אותו עובד, חמישים, שישים. אמרו, מה איתך? אבא שלך עבד בשבילך הכול, הכין לך את הכול. בשביל מה אתה עובד? הוא אומר, לא, אני לא עובד בשבילי, אני עובד בשביל הבן.
אז הוא גם כן נפטר, וזה הבן.
בסוף באו לאחד, אמרו לו, תגיד לי, אבא שלך, סבא שלך, סבתא שלך, כולם עבדו בשביל הבן.
הוא אומר, מה איתך? כמה אתה עובד? בשביל הבן, בשביל הבן. מי זה הבן שבשבילו כולם עובדים? תגיד לי, מי זה הבן הזה?
כולם עובדים בשביל איזה בן? איזה בן?
איזה בן כולם עובדים? לאיזה בן?
מה זכה הבן ההוא שכולם עובדים?
מהאדם הראשון כולם עובדים בשביל הבן ההוא? איזה בן?
צריך טיפה שכל.
לא באנו להישאר. הולכים.
אם הולכים,
צריך לדעת עם מה הולכים,
לאן הולכים. כן, כל אחד והפרשנות שלו.
אין בעיה, מאה אחוז.
אם הפרשנות שלך צודקת, אכלת אותה. אם הפרשנות שלי צודקת, הרווחת. אני לא אמרתי עדיין מה הפרשנות שלי.
אני בינתיים בודק את זה. טוב, תודה רבה. טוב, שאלה נוספת.
תן לו מאחורה.