קלטת טייפ מספר 354 'לא להוריד'

ג'ינגל בתחילת הקלטת...

 

חומרת המצער יהודי; 

אנחנו נלמד כמה דברים בנוגע לְצַעַר, מה זה לצער יהודי?

כתוב: "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה" (אסתר ד א) 

על מה זועק מרדכי? הוא שמע את הגזירה הנוראה: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" (אסתר ג יג) השמדת העם היהודי בְּיוֹם אֶחָד, זה מה שהוא שמע וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה. 

בנימין מן השבטים גרם לאחיו לקרוע את שִׂמְלֹתָם, כמו שכתוב: "וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם" (בראשית מד יג) לפיכך נפרע לבניו לקרוע בגדיו. זאת אומרת מרדכי קורע בגדיו את בגדיו כי הוא מזרעו של בנימין, כמו שכתוב: "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו" למה הגיע מרדכי לידי קריעת בגדיו? משום שאביו בנימין, לפני דורות גרם לקריעת שִׂמְלֹתָם של אחיו השבטים. והלוא בנימין לא היה אשם בזה? שהרי הגביע ניתן בשקו ע''י יוסף! 

יוסף אמר למנשה: 'להכניס את הגביע באמתחת בנימין' וכשנתגלה הגביע באמתחת בנימין אז האחים כשראו זאת את קרעו את שִׂמְלֹתָם, הוא לא היה אשם הוא לא שם את זה אצלו באמתחת, מכל מקום כיון שנתגלגל על ידו צער לאחים נפרע לבניו מעין צער זה. 

היה גם דמיון בעצם מהות הדבר: כמו שכל הקריעה של מרדכי היתה רק לאיים ולצער אותם כי כל עיקר גזירת המן לא באה מהקב''ה אלא 'לַפַּנִים' כדי לצער ולעורר את עם ישראל שישובו בתשובה, הקב''ה באמת לא החליט: 'שהגזירה היא סופנית! אלא כדי לעורר את העם, זה היה רק לפנים כך גם הקריעה של האחים שכל כוונתו של יוסף לא היתה אלא לצערם לאותה שעה מתוך רחמנות ומניעים טהורים: כדי שלא יענשו בעוה''ב ויענשו קצת ויתנקו ע''י יסורים בעוה''ז.

אז זה דוגמא אחת שרואים: שצער אפילו שלא באשמת המצער יכול לגרום אפילו צער בדומה לצאצאיו אם לא לו באופן ישיר! 

וכן: וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה, זעקה אחת שהזעיק יעקב לעשו שנאמר: "וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה" (בראשית כז לד) ללמדך: שאין וותרנות לפני הקב''ה'. זאת אומרת יעקב אבינו גרם שעשו יִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה, כשעשו בא לקבל את הברכות, התברר לו: שיעקב אחיו הקדים אותו: "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" (בראשית כז לו) והוא ראה שהוא לקח את הברכות והוא זעק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה! עשו היה רשע, איש גס! באותו יום הוא עבר חמש (5) עברות - שלא נמנה אותם אפילו, קשות מאוד! אדם כזה גס שצריך להכנס לקבל ברכה מאביו, אדם שביזה את הבכורה! שמכר אותה ב'נְזִיד עֲדָשִׁים' שהוא רואה סיר עם עדשים הוא מדבר כמו גמל: " הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם" (בראשית כה ל) מה זה הַלְעִיטֵנִי? לא לאכול עם כף, עם כפית הַלְעִיטֵנִי - זה תשפוך לי ישר לתוך הגרון, כזה בעל תאווה הוא היה! "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" (בראשית כה לד) מכר אותה בנְזִיד עֲדָשִׁים אז מאדם כזה לא היינו מצפים שיזעק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה – סימן: שהוא האמין בברכה של אביו הצדיק יצחק וכשהוא ראה: שהקדים אותו יעקב הוא זעק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה. הקב''ה שאין לפניו וותרנות נתן ליעקב שגרם לו לזעוק את הזעקה הזאת - על אותו משקל: שמרדכי מבני בניו יזעק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה וכיון שהקב''ה מודד 'מידה כנגד מידה'; אם מרדכי זעק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה על אובדן כל האומה היהודית הישראלית בְּיוֹם אֶחָד! אז הזעקה של עשו היתה בדיוק באותו שיעור, כי עשו הבין: שהוא הפסיד לו ולזרעו ולזרע זרעו עד עולם את הברכה! וזאת היתה הזעקה שיצאה מליבו. והוא לא היה ילד, הוא היה בן ששים ושלוש (63) באותו יום, זאת אומרת זְעָקָה בדומה זעק מרדכי. 

אבל יעקב לא היה אשם בכל! שהרי רבקה אמו היא שלחצה עליו ללכת לקבל את הברכות, למה לחצה עליו? כי ידעה בנבואה: שהוא צריך להתברך! 

והוא התווכח אתה, עם אמא והוא אמר לה: "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי" (בראשית כז יב) אולי אבא יגע בי והוא יראה שאני חַלק, "עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (בראשית כז יא) אני לא שָׂעִר... "וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה" אבל אמו מכריחה אותו ללכת. בדרך הוא מתעלף! ושני (2) מלאכים מסייעים לו להוליכו, אז מה הוא אשם? תגידו: צדיק כזה לא רוצה ללכת, לא רוצה את הברכה במקום עשו אמא שלו מכריחה אותו ובסוף הוא מקבל את הברכה. 

וכשיצחק מתוודע שבאמת בסוף בא יעקב ולקח את הברכה ולא עשו התברך, אז הוא הוסיף ברכה על הברכה ואמר: "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" (בראשית כז לג) הבין: שזה שמשמים, אז בעצם יעקב לא חטא כלל משום צד, אע''פ כן כיון שהתגלגל על ידו שמישהו יצטער - נגרם מידה כנגד מידה שיזעקו מזרעו אחריו אותה זְעָקָה. 

זאת אומרת, לצער אדם אפילו שלא במתכוון ואפילו ללא אשם ואפילו לשם מצווה אנחנו נראה, נפרעים מזה! 

דוגמא נוספת: "וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי" (במדבר לב לג) 

ה'חזקוני' אומר: בני מְנַשֶּׁה לא שאלו להם בארץ סיחון ועוג, הם לא ביקשו כמו גד וראובן: שנחלתם תהיה מעבר לירדן, הם לא ביקשו בני מְנַשֶּׁה, אז למה הם קיבלו חצי נחלה מעבר זה וחצי מהצד השני, למה נחלק השבט לחצי? אלא שע''י אביהם, מנשה גרם לשבטים לאחיו שקרעו בגדיהם במעשה הגביע, כיון שהוא נתן את הגביע באמתחת בנימין, מה זה גרם? שהם קרעו בגדיהם! בגלל שהם קרעו בגדיהם - קרעו את נחלת בניו. 

ג''כ הדבר מפתיע! מה אשם מנשה? הלא הוא קיים את מצוות: 'כיבוד אב ואם' יוסף הצדיק שהוא היה גם רבו שלמד אותו תורה והוא מצווה אותו לעשות את המעשה, והלך בתמימות לקיים את רצון אביו והוא לא יזם את המעשה מעצמו, בכל זאת כיון שהוא גרם צער לשבטי י-ה והביא לקריעת השמלות, נענש שגם נחלתו נקרעה מידה כנגד מידה! 

מכאן אנחנו רואים: כמה תקיפה יד ה' על אדם, אם הוא גורם צער לזולתו, אפילו אם זה בתוקף של מצווה גדולה ורבה, ואפילו אם לא היתה לו כוונה לצער במזיד, מכל שכן אם אדם מצער את חברו וזולתו שלא במקום מצווה! וק''ו אם אינו הגורם בלבד, אלא הוא הראש והראשון שמביא לצער - עד כמה יגיע עונשו, שלא תשכח מהקב''ה שום אנחה של מישהו מיצוריו! ולמעלה מזה: אם אדם גורם צער לעבדי השי"ת, ליראיו וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ (מלאכי ג טז) - כמו עונשו גדול! 

עכשיו בואו נראה: הפוך! יש להבין: למה לא הודיע מרדכי הצדיק בעצמו לאסתר המלכה את הידיעה שקיבל מאליהו הנביא? מה היתה הידיעה? הוא: "יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" (אסתר ד א) איך הוא יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה? אליהו הנביא בא והודיע לו! אותו ההסכם שנכרת בין המן ואחשוורוש: לְהַשְׁמִיד את העם היהודי מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, הודיע אליהו הנביא למרדכי. והלוא אסתר שהיא היתה מלכה ובתוקף העובדה שיש בכוחה לבוא לעזרת ישראל, היא היתה צריכה ראשונה לדעת מכל אשר נעשה, היא היתה קרובה ונאמנה למרדכי, למה הוא לא בא אתה בעצה וסיפר לה את מה שנודע לו מאליהו הנביא? למה דווקא היא האחרונה שנודע לה ע''י נערותיה וְסָרִיסֶיהָ (אסתר ד ד)? 

אלא, יתכן לומר: כי מרדכי היה מהסס לבשר לה בשורה כ''כ רעה! היא עלולה לקבל הלם עד כדי אסון, מרדכי ידע את טוב ליבה ומסירותה לעם ישראל והוא רצה: שיתוודע לה הדבר לאט-לאט כמו שמבשרים בשורה למישהו שחלילה היא רעה, לא אומרים לו בפתע פתאם כי היא סכנה לחייו אלא משתדלים להקטין מהענין עד שהאדם מתרגל אליו ואז זה ימנע ממנה את הסכנה. אבל גם בלי זה, הזיקה לה הידיעה ברגע שנודע לה ע''י נערותיה וְסָרִיסֶיהָ - והיא הפילה את העובר שלה! 

אז רואים: שכדי למנוע צער, אפילו ממי שיכול להציל את כל עם ישראל! ועם ישראל כולו בסכנה, אם אפשר למעט בצערו או לדחותו, ראוי לעשות כן.

 כתוב: "וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה" (אסתר ג טו) – 'היה אחד מישראל יוצא לשוק לקחת ליטרה בשר או אגודה של ירק, היה הפרסי חונק אותו ואומר לו: "למחר אני הורג אותך! ומבזבז את ממונך!!", לפיכך וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה, כולם היו בפחד, הפרסיים היו מקניטים את היהודים מתעללים בהם ואומרים: 'מחר שוחטים אתכם, לוקחים לכם את כל הכסף!'

אם כן יתכן שמרדכי לא רצה להקדים את הצער של אסתר ואפילו שישראל היו זקוקים לה באופן דחוף, כדאי היה למנוע את הצער אפילו בשעה קלה ואפילו ברגע אחד, עד כדי כך היו גדולי ישראל זהירים מלצער מישהו אפילו במקום מצווה. 

ומשה רבנו ע"ה לפני פטירתו ביקש: 'סליחה!' מעם ישראל 

ואמר להם: "הרבה ציערתי אתכם על התורה ועל המצוות! ועכשיו מחלו לי!!" 

כמה ישראל ציערו את משה רבנו, ארבעים (40) שנה הוא רץ לפניהם כסוס! עושה את רצונם, 'טרחנים, סרבנים!' ממרים את פיו חשדוהו בדברים קשים, דיברו אליו לא יפה כמה שעשה להם לא עזר, כשהוא היה זקוק לתפילתם - אף אחד לא התפלל בעבורו: 'שיכנס לארץ!' 

הוא התפלל בשביל שש מאות אלף (600,000) לבד מנשים וטף מספר פעמים והצילם מכליה! וכשהוא מתחנן לה' חמש מאות וחמש עשרה (515) תפילות: 'להיכנס לארץ ישראל!' אחד משש מאות אלף לא התפלל עבורו!! 

ולפני שהוא נפטר הוא מבקש: 'מחילה!' מעם ישראל, אם הוא ציער אותם, במה? שהיה מבקש מהם: 'לשמור תורה ומצוות!' והוא שליח של הקב''ה, בשליחות הוא עושה, הוא נביא, הוא מחוייב! ואע''פ כן לפני שהוא נפטר הוא מבקש: 'שימחלו לו!' כמה צריך להזהר בצערו של השני. 

מה קורה עם המלאכים? המלאכים שבאו להפוך את סדום, נענשו: על שגילו מסתורין של הקב''ה! הם אמרו: שהם נשתלחו להשחית את העיר, את סדום ועמורה והם אמרו: "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם" (בראשית יט יג) הקב''ה לא גילה אפילו לאברהם, כי אין לגלות את הפורענות אפילו רגע אחד לפני הזמן שנועד כדי לא להוסיף צער, אם אפשר לדחות את הפורענות - דוחים לא מקדימים פורענות כי מספיק הצער שיקבלו בשעה שנועד 'ודי לצרה בשעתה' למה להקדים אפילו צער בדקות ספורות? אז המלאכים גם נענשים על שהקדימו את הצער לאברהם אבינו! וכידוע ברגע שהוא שמע, הוא התחיל מיד במשא ומתן עם הקב''ה להציל את סדום ועמורה 

ולבקש: "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר" (בראשית יח כד) וכאב לו מאוד-מאוד! על זה שחמש (5) ערים הולכות להיות מושחתות לחלוטין!

דרך אגב, רעידת האדמה שהיתה בזמן האחרון  הרעש 'מוקד הרעש' היה בים המלח, ים המלח זה מה שנשאר מסדום ועמורה, אפילו בסדום ועמורה כועסים עלינו, עד שעושים לנו רמזים תנודות קלות שנבין: מה יכול להיות...!

עוד דוגמא: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'" (בראשית כה כב) – 'לבית מדרשו של שם הלכה' מי זאת? רבקה אמנו. למה לא שאלה רבקה את יצחק בעלה שגם הוא היה נביא: מה קורה אצלה בבטן? "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" היא לא ידעה שיש לה תאומים והיא לא הבינה; היא הולכת ליד בית ע"ז - פתאם נמשך לבית ע"ז! עוברת ליד בית מדרש - מושך לבית מדרש!! מה זה, זה דתי או חילוני, מה זה? זה כופר או מאמין?! מה הולך פה? לא ידעה, "וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'" - הלכה לבית מדרשו של שם, למה היא לא שאלה את יצחק שהיה נביא? 

אלא רבקה הכירה את גדולת יצחק ויקר לה כובדו ולא רצתה לצער אותו, היא לא רצתה לגלות לו את צרתה, למה להביא צער בליבו ולגרום לו שיברון לב וחלישות הדעת שתפילתו לא נתקבלה כראוי! אתם שומעים על מה חושבת רבקה? סובלת את הצער לבד, הולכת מתמודדת עם הכל לבד, לא מגלה לו כדי לא לגרום לו צער. 

בעל "קול מבשר" שכותב את כל הדרשה הזאת אומר: "לאחר העיון מצאתי ב'שפתי חכמים' שהוא מקשה שם: 'למה לא הלכה לשאול אצל אברהם שגם הוא היה נביא? ומתרץ; יש לומר: שהקב''ה סיבב כך כדי להעלים מאברהם את ענין ההיריון שלא יצטער אברהם! שהרי אברהם מת חמש (5) שנים לפני זמנו - כדי שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה ויצטער!

 כי ה' הבטיח לו: 'שהוא ימות "בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" (בראשית טו טו) ואם הוא היה יודע: שעשו יצא לתרבות רעה, הוא היה מצטער! הוא היה נפטר לא בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, אז לכן הקב''ה נתן לו חמש שנים פחות לחיות כדי שלא ימות מתוך צער. אותה סיבה: אם היה יודע אברהם שמצטערת רבקה בהריונה, היה מצטער לכן לא נודע לו הדבר גם מן שמיא אפילו שהוא גם נביא. 

זאת אומרת רואים מפה: שצער זה ענין חמור ביותר, כך היו כל מעשי אבות גדולים וטהורים אפילו בנסיונות הכי גדולים! אף שהיו בתוך צרה שמרו על טהרת המחשבה שלא יצטער מישהו על ידם אפילו בעשיית מצווה! 

ותשמעו דבר מדהים!! זה שיא!!! יצחק אבינו כשעלה על המזבח להיעקד, בן כמה הוא היה? שלושים ושבע שנים (37) התחנן וביקש מאביו אברהם: "אבא! בחור אני וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של הסכין ואני אצער אותך"

אתם שומעים? אבא שלו עוקד אותו, ידים אחורה, רגלים אחורה וידים ורגליים קשורות, עקוד עם הצוואר, אבל הוא אומר לו: 'אני בחור!' בחור זה בעל כוחות 'ואם אני אראה את הסכין אני עלול לזוז' ואם הוא יזוז אבא שלו יצטער - כי הוא לא יעלה קורבן ממש! הוא יפסל לקורבן ואבא שלו יצטער אז הוא לא רוצה לצער אותו אז הוא מזהיר אותו: 'קח בחשבון אבא! אני בחור'. 

אין, ולא יכול להיות צער גדול מזה שבחור צעיר מקריב את חייו, ובמיוחד באותם רגעים רגישים שהוא נפרד מן החיים ומן האושר הגדול שהיה צפוי לו: 'למלא את מקום אביו הגדול!' אביו אברהם נקרא בתנ''ך: "הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים" (יהושע יד טו) אין תיאור כזה! אברהם אבינו מהאדם הרדוף ביותר בעולם שנרדף ע''י נמרוד שהיה בשיא ושולט בכל העולם, מושלך לכבשן האש על דעותיו ואמונתו בשי"ת - יוצא חי מכבשן האש! מושלך לבית הסוהר בקוטא עשר (10) שנים, כולם מלגלגים עליו כי העולם עובדי ע"ז, פסילים ואלילים 

והוא מפרסם את הא-לקות: 'שיש בורא אחד לעולם, מנהיג לכל הברואים ומשגיח על כולם!' במשך הזמן התפרסם שמו בעולם עד שהגיע למדרגה: "נְשִׂיא אֱ-לֹקִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" (בראשית כג ו) אומרים כל ראשי אומות העולם! אברהם אבי האמונה המונותיאיסטית בעולם, אבי המאמינים! יצחק היה צריך לרשת אותו, איזה עתיד מצפה ליצחק אם הוא נשאר בחיים וממשיך!! והוא יודע עתה: שהוא עתיד לאבד את כל העתיד הזה בעוד דקות ספורות, ודווקא באותם הרגעים יש לו עוד בליבו מקום לחשוב אודות הצער של אביו, לא שלו - מה הוא מפסיד, אלא אביו חלילה יצטער והוא אומר לו: 'שמא אצערך!' צער אביו לרגעים דוחה אצלו את הצער הגדול הארוך כנצח שהוא הולך להפסיד את כל ההמשך לחיי העוה''ז, וזאת כשהוא שוכב עקוד על המזבח. 

ועוד דבר, אמר יצחק לאביו אברהם בשעה שהוא נעקד ע''ג המזבח: "אבא! לא תודיע את אמי שהיא עומדת על הבור או שהיא עומדת על הגג - שמא תפיל את עצמה ותמות!"

אל תבשר אותה את הבשורה: 'שנעקדתי' בשעה שהיא עומדת על הבור או על הגג שמא תפול ותמות. היצר הרע, השטן אחרי העקידה כמובן שיצחק בסוף לא נעקד כי כל זה היה רק ניסיון: לראות אם אברהם אבינו מוכן גם לעקוד את הבן שלו שהובטח לו: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא יב) ולא הרהר אברהם אחר מידותיו של הקב''ה! 

'איך הבטחת לי כך ועכשיו אתה מבקש כך?' ועמד בניסיון, 

אבל השטן לא השלים עם זה והלך לשרה והודיע לה על העקידה - והיא מתה במקום.

אבל אנחנו רואים את יצחק בשעה הקריטית של חייו, על מה חושב? 'חלילה לא לצער את אבא!!' 

איפה אנחנו ואיפה מה שכתוב וכמה יש לנו לעבוד כדי להשתפר! אנחנו פוטרים כל צער לשני ב: "מגיע לו!" אבל איזה מגיע, מלא הפה: 'מגיע לו והוא עוד יצא בזול...' תשמעו איזה דקויות! 

זה פרק ראשון על הצער.

פרק שני; 

בואו נראה את השגחת הבורא יתברך על עם ישראל בכלל ועלינו בפרט! כתוב: "משנכנס אדר מרבין בשמחה", רש''י מפרש: 'ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח' כלומר; מצוות השמחה נמשכת מפורים עד פסח, מה הצד השווה בין פורים לפסח? שבשניהם היה נס וגאולה! כמו שאמרו חז''ל: 'למה עושים את פורים באדר ב'?' אם יש שנה מעוברת אז את פורים עושים באדר ב' למה עושים? 'כדי לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח' לסמוך גאולה לגאולה. 

אומנם יש חילוק במהות הניסים; כי פורים זה היה נס נסתר זה נראה: 'הכל טבע!' לא נראה נס הכל היה טבעי אחשוורוש הורג את אשתו, בוחר מלכה בוחר באסתר, מרדכי שומע שיועצים להרוג את אחשוורוש מודיע למלך הוא כותב בספר, יום אחד בלילה הוא לא ישן פותח את הספר, נפתח לו בדיוק... המן נכנס בדיוק שואל אותו שאלה עונה לו תשובה: "מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ" (אסתר ו ו) 

עונה לו: "כָּכָה יֵעָשֶׂה" (אסתר ו ט) 

בדיוק זה היה מרדכי אז הוא אומר לו: 'תעשה אתה!' והמן ככה... - ומתהפכת הגזירה! והכל נראה טבעי כאילו אירועים אקראיים, אבל כל מקרה הוא מקרה תפור לגאולת ישראל, אם מקרה אחד לא היה קורה לא היינו כאן עכשיו בחיפה! אז זה היה נס נסתר כי הכל נראה בטבע. אבל נס יציאת מצרים, נס הפסח - הוא היה נס גלוי! עשר מכות, יציאת מצרים, קריעת הים וכו' 

אבל יש לנו לימודים משותפים מהניסים של פסח ופורים: אחד הלימודים זה שהישועה בשני המקרים זה רק מהשי"ת, עם ישראל אינו מעורב בישועה כלל! וזה אחד הדברים שמיחדים את עם ישראל שהוא מבין, שהוא מרגיש: שהוא חסר אונים בלי ישועת ה'! וכל פעולת הישועה היא רק מהשי"ת בלבד! "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ!" (דברים ד לה) 

צריך לזכור את זה ולשנן כל החיים: אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ! 

בוודאי מרדכי ואסתר פעלו בגופן בענין נס פורים, אסתר נכנסה למלך מרדכי פעל בעם ישראל להחזירו בתשובה! ולמרות זאת כשאנחנו אומרים בתפילת: "עַל הַנִּסִּים" מוזכרים מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר רק בדרך אגב: "בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר" זה הכל! לומר: שהנס היה מאורע שארע בימיהם ותו לא, את הישועה פעל הקב''ה לבדו כמו שכתוב בהמשך: "וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ" למי? המן הרשע! אז מי עשה את הכל? ה'! מתי זה היה? כן, בזמן מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר אבל מי פעל הכל? וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים; הֵפַרְתָּ - וְקִלְקַלְתָּ - וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ - זה אתה עשית! ואכן ההשתדלות של מרדכי היתה: שלא תראה הישועה כתוצאה מהשתדלות טבעית! 

תקשיבו טוב! 

מרדכי הולך ומשתדל להושיע את עם ישראל, איך הוא עושה את זה? בדרך ההפוכה מן הטבע!

 הוא מצווה על אסתר: "לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ" (אסתר ד ח) 

עונה לו אסתר: "וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם" (אסתר ד יא) אם כן מסתמא, עוד מעט הוא יקרא לי! אז למה להכנס תכף ומיד אל המלך?! ומה עוד שהגזירה היא בכלל לחודש אדר הבא! ועכשיו אנחנו בניסן ויש עוד אחד עשר (11) חודש עד לתאריך הגזירה ולהוצאתה לפועל! 

בכל אופן חוזר מרדכי ושולח לה: "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (אסתר ד יג-יד) עכשיו תלכי אליו! הישועה תגיע בכל מקרה אומר מרדכי, גם בלי ההשתדלות שלך, כאן אין לפעול בדרך הטבע אלא ההפך! יש להיכנס מיד אל המלך בלי רשותו, על אף הסכנה: 'שמי שבא אל המלך בלי הזמנה – "אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית!' (אסתר ד יא) וּלְבַקֵּשׁ - עַל עַמָּהּ; כל זה כדי שיובלט ויתברר לכל: שהשי"ת לבדו הוא פועל את הישועות! 

אסתר תלמידה נאמנה של מרדכי, גם היא נערכת לפעול שלא כדרך הטבע: "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ" (אסתר ה יא) אומרים חז''ל: 'מלמד שלבשה אותה רוח הקודש!' זה וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת זה רוח הקודש, ממילא כל דיבוריה בעצם היו אל מלכו של עולם! אל השי"ת. אחשוורוש חושב: שהיא מדברת אליו, אבל היא פנתה והתפללה אל השי"ת שהרי לא אחשוורוש והמן קובעים את הגזירה, אלא הכל נובע מרצונו של הקב''ה! 

וכשהיא באה לפני המלך, מה הוא אומר לה? "וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ" (אסתר ה ו) פלא גדול! 

הבקשה: 'לבטל את הגזירה' וודאי לא מגיעה עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת, היא יכלה לבקש יותר! מדוע לא ביקשה תכף ומיד את ביטול הגזירה? 

מסביר הגאון מווילנא זצוק''ל: לכך דחתה עד למחר (אסתר ה ח) כי שמא תדע דבר, שמזה יוודע שגם מן השמים הסכימו כמו שהיה'. אסתר ידעה: שהישועה לא תבוא ע''י ההשתדלות אלא רק ע''י השי"ת לבדו, היא ציפתה לישועה, סימן מן השמים - זה יורה לה שתבוא ישועה משמים, בלי סימן מן השמים - היא לא תצליח בפעולה טבעית! ולכן לא נקטה במהלכים טבעיים.

 בדרך הטבע כשאנחנו רוצים להפגש עם אדם פשוט - צריך לתאם פגישה, כל שכן לבוא אל המלך! וודאי שצריך להודיע מקודם על הפגישה, ואסתר מסכנת את עצמה לעמוד לפני המלך - בלי רשות! ומי שבא לפני המלך ללא רשות זה חוק: אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית!! היא מעיזה והיא באה שלא כדרך הטבע וראו זה פלא! נס!! 

מושיט המלך "אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב" (אסתר ה ב) ולאחר כל ההעזה שהיא העיזה, מה היא מבקשת? לא את הצלת עם ישראל, 

תקשיבו! 

כשהוא אומר לה: עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת, וזה פחות מחצי הַמַּלְכוּת, מאה עשרים ושבע (127) מדינות יש לו, עם אחד (1) להשמיד מתוך מאה ועשרים ושבע - זה לא חֲצִי הַמַּלְכוּת, זה פחות! נכון? אז מה היא מבקשת, במקום לבקש עכשיו: 'הצלה' 

היא אומרת לו "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה" (אסתר ה ד) זה הבקשה! 

כל ההעזה, סכנת מוות, ואם חלילה היא מתה, אז הגזירה נשארת! והעם היהודי כולם ימותו!! מה היא מבקשת? "יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה" בקשה כזאת שולית ומטרידה - צריכה היתה גם להוציא אותה להורג; את נכנסת בלי רשות בשביל לבקש בקשה: 'שמחר המלך יוטרח ויבוא למשתה?!' אבל אסתר לא פעלה ע''פ השתדלות אנושית היא הבינה: שהצרה משמים והישועה תבוא משמים! וכל עוד שהיא לא ראתה אות משמים, היא לא ביקשה את גוף הישועה לבקש ישועה ממש. 

מה קרה למחרת? למחרת היא ראתה את הסימן שהיא ציפתה לראות אם מן השמים יביאו ישועה, מה היה הסימן? מרדכי רכוב על הסוס בִּרְחוֹב הָעִיר, 

המן הולך לפניו וצועק: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ!" (אסתר ו יא) המן, הוא התכוון להיות הוא על הסוס! ועכשיו הוא מוביל את הסוס ומרדכי על הסוס...! עתה שהדברים התהפכו זה היה אות וסימן לישועה. 

סימן כזה אפילו זרש אשתו של המן וחכמי המן הבינו ואמרו: "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו" (אסתר ו יג) 

כשראתה אסתר: שהישועה היא בלתי טבעית! 

בקשה מאחשוורוש, עכשיו היא בקשה: "נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי" (אסתר ז ג) אבל היא לא בקשה מאחשוורוש, הפניה היתה למלך מלכי המלכים הקב''ה בתפילה אליו!

 כמו שאמר הגאון מווילנא זצוק''ל: "ודע, שכל הצדיקים היה דרכם לכשידברו דברים לפני המלך, היה ליבם ומחשבתם דבוק להקב''ה יתברך שמו, וכן היה אצל אסתר שליבה היה לקב''ה!' הפניה היתה כלפי אחשוורוש אבל המחשבה כלפי השי"ת.

מותר לאדם להשתדל, אך מאחר והישועה היא אך ורק בידי השי"ת, והיא לא תוצאה של ההשתדלות, ומבלעדי השי"ת - עם ישראל הוא במצב של אין אונים! אם כן ההשתדלות רצויה רק כאשר המשתדל יודע בבירור: 'שרק רצונו של השי"ת יביא את הישועה! ולהשתדלותו אין כל חלק בזה!!'

אנחנו צריכים לעשות השתדלות, מותר לעשות השתדלות, אבל לא לתלות בהשתדלות כלל וכלל, אלא לתלות בטחוננו בה' שרואה את השתדלותנו והוא יביא את הישועה לבדו, זה בכל תחומי החיים גם כשאדם עושה עסק והוא חושב שהוא בודק עם המחשב נתונים נכונים ומחשבן מהלכים והכל צריך לדעת: שאפילו שעשית את החשבון בטוח - הכל זה ישועת ה'! הכל זה הוא, הרבה עשו חשבון נכון - והפסידו הכל, הרבה אנשים תכננו מהלכים והכל השתבש, הרבה חשבו שהחקירה של 'שרון' תגמר והיום נפתח עוד 'תיק פנדורה' כל יום חושבים שזה ככה וזה נגמר אחרת... זאת אומרת צריך להבין דבר אחד: אין השתדלות עוזרת אלא רק ישועת ה', אבל אדם צריך לעשות השתדלות כי הוא לא מלאך ולא חי בנס, אבל צריך לזכור: שזה הכל מאתו יתברך!

אדם שהוא חקלאי, שהוא איכר הוא יודע: הוא חורש, הוא עושה תלמים והוא שם את הזרעים ואח''כ הוא צריך להתפלל: 'לגשמים!' אחרי גשמים זה לא מספיק, צריך שלא יתליע ושהריסוס לא יפגע ואח''כ הוא צריך שזה יגדל ושלא יבואו עכברים ויאכלו לו, ולא כל מיני מזיקים וגם אח''כ שיצא שזה לא ירקב ואחרי שזה בסדר אז שלא יעבדו עליו השיק לא 'יקפוץ' ועוד הרבה אוו... התהליך עוד ארוך, ארוך, ארוך!! וצריך את הקב''ה בכל התהליך עד הסוף.

אז לכן מי שעיניו נשואות לקב''ה תמיד, והוא יודע ש: אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ 

הקב''ה אומר: 'אוֹ! אתה סומך עלי, אתה מבין שאני אבא שלך, אם אתה סומך עלי? אני אטפל בך! אבל אם אתה סומך על עצמך אתה לא צריך אותי נכון? אני יכול להיות פנוי? שלום ביי ביי... תסתדר לבד'

(הרב מחייך, הקהל צוחק)

אבא שהבן שלו לא עובד והוא סמוך על שולחנו - אז הוא דואג להאכילו ולהשקותו ולהלבישו, אבל אם הילד כבר עובד ומרוויח יותר מהאבא אז הוא לא דואג לו, נגמר!' אם אתה מסתדר לבד והכל אתה חושב: שזה הבינה שלך והחוכמה היא המסיעת, בסדר אז כאילו אתה פוטר את הקב''ה מהשגחה עליך. 

ואכן כך אומר רבנו בחיי: "שכל המסיר בטחונו מן ה' ובוטח בזולתו, הקב''ה מסיר השגחתו ממנו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו!" 

אתם שומעים? כל המסיר בטחונו מה' ובוטח בזולתו, במישהו אחר או בעצמו הקב''ה מסיר השגחתו ממנו ומניחו ביד מי שבטח עליו. זאת אומרת כמה האדם צריך להיות שוטה לעשות טעות כזאת שלא לסמוך על הקב''ה ולסמוך על מישהו אחר.

עד כאן הפתיחה, שאלות בבקשה.

איסור השחתת זקן בתער;

ש: שלום כבוד הרב, יש לי שאלה קצת מציקה לי אני באמת רוצה לקבל תשובה, אני רוצה, אני משתדל הענין של הגילוח עם תער אני פשוט לא יכול להתגלח עם מכונת גילוח עכשיו אתה בטח תגיד לי תשמע: 'אז תגדל זקן' אני אגיד לך אוקיי יש דתיים שמתגלחים, אתה תגיד יש חילוניים עם זקן אז אני אגיד לך תשמע, לפני כמה עשרות שנים לא היה מכונת גילוח, בתורה הקדושה כתוב לא תגלח פאת ראשך בתער, אז במה כן תגלח? ואני לא יכול להתגלח עם מכונת גילוח כשאני מתגלח עם תער זה נראה כאילו אדם רגיל מתגלח עם מכונת גילוח נשארים עדיין זיפים זה לא מוריד הכל, אני רוצה באמת תשובה ובעזרת השי"ת אני אקבל על עצמי: לא להתגלח עם תער! 

(הקהל מוחא כפים)

הרב: טוב, קודם כל מכל הטעות שלך ראשון זה שאתה לא יודע את הפסוק, הפסוק אומר: "וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (ויקרא יט כז) בקיצור וְלֹא תַשְׁחִית כתוב, עכשיו דבר נוסף אתה צריך לדעת, באמת הקב''ה רוצה שיראו שאתה עם זקן, באמת הוא רוצה ככה וכתוב: 'הדרת פנים זקן' והוא גם לא רוצה שתיגרם כמו אשה, יש לו נשים מספיק הוא רוצה גברים קצת 

(הקהל צוחק) 

דבר נוסף, אם הוא היה רוצה שתהיה חלק כמו אשה, מה שהתער עושה, היה עושה אותך בלי זיפים אבל הוא עשה אותך עם זיפים לא בשביל שתוריד, כי אם הוא היה רוצה שאתה תוריד הוא היה עושה אותך כמו אשה, אז הוא רוצה שתהיה גברי, עכשיו דבר נוסף: אני לא יכול להמליץ לך להוריד ב'מישעי' מישעי זה משחה ששמים והיא מורידה את הזקן בלי תער משום שיש ספר שנקרא: "הדרת פנים זקן" שיש הרבה מן הפוסקים: ש'אוסרים גם להוריד במישעי!' 

ולא רק זה, יש בזה עוד כמה סוגי עברות שמונים חלק מן הפוסקים אחד מהם זה: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" (דברים כב ה) שהכוונה לא יתקן גבר את עצמו בתקוני אשה; נשים דרכן להוריד שערות ממקומות מסוימים וזה תקוני אשה ואתה לא תתקן בתיקונים כאלה, דבר נוסף: יש בזה: "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי" (ויקרא כ כג) משום שהכומרים לע"ז היו מגלחים את זקנם, כמו שמביא הרמב''ם (פרק יא בהלכות עבודת כוכבים ומזלות) אז לכן יש בזה גם מחוקות הגויים, יש בזה גם 'מראית העין' שהרואה אינו יודע אם הורדת בתער, במכונה או במישעי ויש עוד כמה דברים...

מעבר לזה, יש מעלה גדולה למי שמגדל זקן! משום שהזקן זה כנגד הרחמים, שערות הראש זה כנגד הדין וצריך להרבות ברחמים ולמעט בדין - צריך הפוך! להוריד את שערות הראש ולגדל זקן אצל החילוניים הראש הפוך; מגדלים למעלה ומורידים למטה, אם תהפוך את הראש תהיה דתי 

(הקהל צוחק...) 

זאת אומרת לא רק זה, יהיה לך יותר מתשעים אלף (90,000) מלאכים! אחרי 'מאה עשרים שנה' למה? "וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" זה חמש (5) לאווים מהתורה ומי שמגלח בתער זה כמי שאוכל חמש פעמים חזיר, זאת אומרת כל גילוח שווה ושקול כחמש פעמים אכילת חזיר, עכשיו ואם אתה מגדל אז אתה מקיים מצווה לפי הנכד של החפץ חיים שאמר שהח''ח אמר: 'שיש בזה מצווה לגדל זקן!' אז זה חמש מצוות, על כל מצווה נברא מלאך אז חמש מלאכים ליום, תכפיל כפול שלש מאות ששים וחמש (365) כפול חמישים (50) שנה לפחות - תשעים אלף מלאכים לבנים ילוו אותך ברגע שאתה יוצא מכאן! שווה!! בלי לעשות כלום, בלי פצעים, בלי חתכים, בלי שום דבר ובלי עברות ובלי חזיר ותראה נחמד, נאה, גברי 

(הקהל צוחק)

ש: תוסיף א-ל על הגברי

הרב: מה?

ש: תוסיף א-ל לגברי, זה השם שלי גבריאל

הרב: אוֹ! הנה אתה רואה! אז מה אתה אומר מהיום תתחיל?

ש: בעזרת השי"ת

הרב: אשריך! וגם ציצית תשים? בוא בכבוד תזכה גם בציצית

(הקהל מוחא כפים) 

(הבחור עולה לבמה מניח את ציצית)

הרב: "שהחיינו" ברוך...

(ומברך: "שהחיינו" ומנשק את ידו של כבוד הרב)

הרב: חזק וברוך! אתם רואים כמה מלאכים נבראו מהזקן הזה, מצוות ציצית זה כל יום, כל רגע מצווה! ששקולה כנגד כל מצוות התורה

כן, הנה פה שאלה מקדימה

האמא קוראת לרב מסית – והבן מבקש שתבוא להרצאה;

ש: שלום, אני כבר הייתי בהרצאות שלך בחיפה שלוש (3) פעמים וכל פעם ניסיתי לשכנע את אמא שלי שתבוא אתי והיא לא רוצה והיא לא רוצה לראות קלטות היא חושבת: 'שזה הסתה!' היא לא רוצה בקיצור ואני נורא רציתי שהיא תבוא היום, היא גרה פה בלוק ממש ליד, היא גרה ממש שתי (2) דקות הליכה מפה והיא גם לא באה היא, לא היתה מוכנה לבוא אני הייתי רוצה שתדבר אתה ותשכנע אותה לבוא עכשיו, זה אפשרי? 

(הרב מחייך, הקהל מוחא כפים)

הרב: איך אני אשכנע אותה? רוצה לצלצל? על העיני! 

(הקהל מוחא כפים)

(הבחור עולה על הבה ומביא את הפלאפון לרב)

הרב: הלו, ערב טוב גברת תמר מה שלומך? שתהי בריאה! שמעתי שאת חושבת שאני ח"ו 'מסית'?! 

(הקהל צוחק) 

סתם בצחוק אמרת לו, נכון?... הבנתי, עכשיו בכל אופן תשאירי אותו כמה דקות תעשי שמחה יש פה איזה שבע מאות (700) איש שמחכים את האמא היקרה של הבן החשוב

(הקהל מוחא כפים) 

תבואי תעשי שמחה לבן שלך, בעזרת ה' - הוא ישמח אותך הרבה! בסדר אני מחכה לך 

(הקהל עונה אמן ומוחא כפים) 

בסדר? ברוכה הבאה אנחנו ממתינים, תודה 

(הקהל מוחא כפים)

אב שיכל את בנו החייל בפיגוע;

ש: ערב טוב כבוד הרב! אני לחם מרדכי, אב שכול אבא של החייל 'אלי לחם הכהן' שנהרג בפיגוע בקו 37 באוטובוס ב'מוריה' אני רוצה לשאול אותך שאלה: אשתי שומעת את הקלטות שלך בטלוויזיה, חוץ מחדשות - אני לא רואה שום דבר! והיא רוצה: שאנחנו נראה רק את הקלטות שלך, לעבודה היא שומעת את הקלטות שלך, כשהיא חוזרת הביתה היא שומעת את הקלטות שלך, מה שאני רוצה לשאול אותך: הבן שלי הוא היה לוחם והוא עבר מסלולים בצבא, אבל מסלולים קשים! והוא נהרג על קידוש ה'... אבל הוא הלך לבקר את סבו החולה וזה היה 'ביקור חולים' כבוד הרב, ביקור חולים מבטל גזירות והבן שלי הלך איפה שאמרתי מקודם, 

א-לקים העמיד בניסיון את אברהם אבינו שהוא בא לעקוד את יצחק, ושאלתי הרבה רבנים, ואומרים: אם הקב''ה מעמיד אותך בניסיון, אם לא היית יכול לעמוד בניסיון הזה - הוא לא היה מנסה אותך, כבוד הרב! אני לא יכול לעמוד בניסיון זה לא דרך הטבע, זה לא דרך העולם שאבא יקבור ילד!! לי ולמשפחתי קשה, יום יום זה עובר עלינו סבל קשה, אנחנו לא יכולים לגמור ולהעביר את היום בלי שהוא מופיע לי במסך של העינים שלי, אנחנו רוב היום בדַאוּן אנשים אומרים: 'צריך להתגבר, צריך להמשיך הלאה' אבל איך? מה, אני שחקן קולנוע? אני לא יכול להתגבר על זה, קשה לי, קשה לי! 

אני רוצה מכבוד הרב שאשתי עומדת פה ויושבת על ידך לא רחוק מי שיבוא ויגיד לה: 'שלא יהיה תחית המתים!' היא תכעס עליו והיא מאמינה ואני רוצה גם להאמין בבודו שאתה תבוא ותגיד לנו פה: שהבן שלנו יחזור! 

הרב: אני שומע, הכאב הוא גדול לכל משפחת ישראל מכל מקרה טראגי!! פיגועים איומים ונוראים, תאונות דרכים, מחלות, תאונות עבודה וכל מיתה שהיא כשמישהו נצרך לקבור את בנו - זה קשה מאוד! אבל העולם למוד בזה מאז היותו, וגם צדיקים קברו את בניהם; ורבי יוחנן שהיה צדיק גדול קבר עשרה (10) ילדים, עשרה ילדים שמהבן האחרון טרם הטמנתו בעפר, הוא הוציא שן אחת שלו לשמור אותה וכשהיה הולך לנחם אבלים והיה רואה הורים שכולים שקשה להם לקבל תנחומים היה מוציא את השן הזאת והיה אומר 'זה מה שנשאר לי מעשרה ילדים וקיבלתי תנחומים, קבלו תנחומים!' 

רבי מאיר בעל הנס קבר שני (2) ילדים שנפטרו בשבת אחת, איוב נהרגו לו עשרה ילדים ביום אחד!! מכלול הצרות שעברו אנשים בעולם הוא לאין מכביר, אבל בוא אני אשאל אותך שאלה קשה קלה; 

אתה אב, ואבא שבשמים אב - מי יותר רחמן? 'אב הרחמים!' אתה הבן שלו והבן שלך בן שלו ואבא שלך היה בן שלו וכנד שלך הוא הבן שלו, כולנו בנים שלו וכמו שאתה לא היית הורג במו ידיך את בנך, גם הוא לא היה עושה זאת כי הוא אב הרחמים, ואם נזקק המצב שיהיה כזה, זה בגין חשבון הידוע לפניו. עכשיו אתה צריך להתנחם בוודאי בדבר אחד: זה שהבן שלך בן העוה''ב! והוא נחשב מהרוגי מלכות כיון שהוא נרצח ע''י גויים שרדפוהו על היותו יהודי, אם הוא היה נהרג חלילה בתאונת דרכים חלילה - לא היתה לו שום מעלה, שום מעלה. ויכול ללכת לגיהני גיהנם, אדם שלא היה בסדר 'תאונת דרכים' לא פוטרת אותו מכלום, אבל כיון שאדם נהרג כמו שאמרת על קידוש ה' דהיינו; שהוא נהרג כהרוג מלכות אז יש לו מעלה שאין שני לה! 

צריך להבין דבר נוסף: כשמגיעים לאבא - שמה יותר טוב מפה! אנחנו חושבים: שכמה שנמשיך פה זה יותר טוב, תלוי; אם את הזמן שאנחנו פה אנחנו מנצלים פה, אנחנו עושים כל הזמן ללא הפסקה במצוות באמת כדאי להישאר פה וכמה שאדם יאריך יותר פשוט הזכויות שלו יתרבו שהוא יקבל שכר בסופו של דבר יותר, אבל אם בן אדם לא חי כך והפוך! הוא לא שומר כ''כ מצווה והוא אוסף יותר עברות, כמה שהוא יחיה יותר - זה גריעותא בשבילו! אני לא מתייחס לבן מה היה ומה מעשיו ואע''פ אם הוא לא היה שומר תורה ומצוות, היות שהוא נהרג בסיטואציה כזאת - כל מה שאמרתי חל עליו לטובה! 

אז זה וודאי שניחומים יותר גדולים מזה אי אפשר לתת לאבא ולאמא, אין הבטחה שאפשר להבטיח למישהו: 'שהבן שלו במקום טוב!' יותר ממקרה כזה. 

דבר נוסף, לגבי תחית המתים, וודאי שתהיה תחית המתים ומי קמים? צדיקים! ובמקרה כזה שהוא ראוי להיות כהרוג מלכות וודאי שהוא קם בתחית המתים ותחית המתים נאמרת בספר יחזקאל (פרק לז) "חזון העצמות היבשות" ואפילו אנימציה עשינו עכשיו לענין הזה שבעוד כמה זמן אני מקווה שנוציא את זה החוצה וניתן יהיה לראות: איך יתרחש בדיוק תחית המתים! 

נראה הסרטון ובו נראה: "חזון העצמות היבשות"- תאור תחית המתים ע"פ ספר יחזקאל פרק לז' 

פסוקים א–טו: "הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת: וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד: וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אלקים אַתָּה יָדָעְתָּ: וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר ה': כֹּה אָמַר ה' אלקים לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם: וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה': וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ: וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם: 

וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ כֹּה אָמַר ה' אלקים מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ: וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד: וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ: לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אלקים הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי: וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה': "

ע''כ הסרטון.

הרב: זאת אומרת, למרות שהמקרה טראגי - אתה צריך לשמוח! למה אתה צריך לשמוח? כי על הבן שלך אין ספק איפה הוא יגיע בסופו של דבר, זה אתה צריך לשמוח ואין שמחה יותר גדולה מזו, אבל נכון: שהחסרון וההעדר הם קשים כי אנחנו אפילו על פרח שהורגלנו להשקותו בכל בוקר אם הוא נובל, כואב לנו ועל כוס שחשובה לנו שקנינו באיזה טיול והיא מזכרת גם אם נפלה ונשברה כואב לנו וכל שכן ועל אחת כמה וכמה על בן יקר וחשוב! אבל מה לעשות? זה דרכו של עולם ותגיד לי הפוך! בן שמאבד אבא זה כן קל לו?! אבא שקובר בן הבנתי, אבל בן שאבא שלו היה..

ש: לא, לא קל לו אבל זה דרך העולם

הרב: מה לעשות עיוני, כל 'הילודים למות' אף אחד לא נשאר, מי בעיתו ומי לא בעיתו...

ש: מה עם 'ביקור חולים' שמבטל גזירות, כבוד הרב?

הרב: אוֹ! אז זה אם אשתך שמעה את הקלטות שלי לאורך הזמן שאתה אומר 

ש: שמעה, היא שומעת כל יום

הרב: אז בוודאי שהיא שמעה שמאז תחילת האינתיפאדה אני אומר שזו גזירה משמים וכיון שזה גזירה משמים, אין את ההגנות הרגילות כמו שאתה אומר ש"כל ההולך לדבר מצווה אינו ניזוק", משום שכתוב בתוכחה: "ונתתם ביד אויב" שבשעה שיש גזירה מן השמים אפילו יוצאים לקבור את מתיהם, שזו מצווה הכי גדולה לא ביקור חולים, אלא לקבור את המת, זה מצווה גדולה ביותר ומת מצווה אפילו מפסיק כהן גדול מעבודתו ביום הכיפורים והוא מטמא לו, אפילו שלהוריו הוא לא מיטמא לקוברם, למת מצווה כן 

כתוב: שאפילו רוצים לקבור את מתיהם שיש גזירה, גם הם מתים ונפגעים ע''י האויב ואני שלוש שנים! צועק את זה בקלטות: 'שאנחנו תחת גזירה משמים עד שלא נכיר במעשינו ונשוב בתשובה זה המצב והמצב יהיה יותר חמור!' עוד ישלטו בנו המוסלמים תשעה (9) חודשים כמו שאמרתי ועוד יהיה גוג ומגוג ומי ששמע את הקלטות שלי ובפרט אשתך שמעה שאני אומר לפני שנים רבות כבר: שאני אומר שתהיה פה רעידת אדמה עשר (10) בסולם ריכטר, כמו שכתוב בזכריה (יא) שהר הזיתים יבקע חציו ימה ונגבה והוא יזוז למרחק ארבעים (40) ק''מ ויצא נהר בירושלים מנהר פרת עד הים התיכון בחורף ובקיץ יהיה, זה רק איתותים אבל צריך לדעת החיים פה הם רק מעבר, אשריו של מי שזוכה להכיר את בוראו בחייו; לאסוף כמה שיותר מצוות ולצאת מכאן כשהוא מוכן, 

כתוב: "בכל עת יהיו בגדיך לבנים" זאת אומרת אתה לא יודע מתי יאספו אותך לעולם האמת, אז תהיה מוכן תמיד עם בגדי לבן שלא יתפסו אותך עם בגדים שהם מלוכלכים ומסואבים, זאת אומרת שהנפש שלך תהיה טהורה לכן אדם שהוא חי בתשובה הוא כל הזמן מוכן, אם יבואו עכשיו לקחתו אז הוא הולך, לאן הוא הולך? לגן עדן! מה התכלית? התכלית היא לא להשאר כאן, לא נשארים כאן, התכלית היא לצאת הכי טוב שאפשר; הבן שלך יצא בדרגה הכי גבוהה שיש ביהדות, הרוג מלכות!! 

(הקהל מוחא כפים) 

מישל בר חליפא מבקש: סליחה!

ש: ערב טוב לכולם, קוראים לי מישל בר כליפא אוהד 'הפועל תל אביב' ובזמנו היה לי ויכוח עם הרב לא פנים מול פנים, בתקשורת אני יצאתי עליו שהוא כביכול גנב לי את הילד והעדפתי שהילד שלי ימות בלבנון ולא ילבש כיפה, ככה אני אמרתי ויצאה פליטת פה בדיעבד, הקב''ה נתן לי צדיק! ואני היום רוצה להתנצל חזק, אני מבקש: 'מחילה וסליחה!' ממך

הרב: מחול לך, מחול, לך, מחול לך עוד רגע

עכשיו אני רוצה שבעזרת ה' יתברך אתה תשים ציצית ואני אתן לך 'עונש' עונש שיהיה לכפרה המתנה שאני אתן לך זה ציצית 

(הקהל מוחא כפים) 

והעונש: 'זה שאתה לא תלך יותר לכדורגל בשבת!' 

(הקהל מוחא כפים) 

בכבוד!

(היהודי עולה לבמה מחבק את כבוד הרב, שם ציצית והרב שם על כיפתו הלבנה כיפה שחורה ומברך: "שהחיינו") 

ש: אני לוקח עלי קצת ויתור על 'הפועל' אומנם יהיה לי קשה אבל הוא אמר שביום חול או מוצאי שבת אני יכול ללכת 

(הקהל מוחא כפים) 

גב' תמר הגיעה לאולם;

הרב: כן רבותי! רגע, יש לנו בשורה טובה: גברת תמר נמצאת כאן! 

(הקהל מוחא כפים) 

איפה הגברת תמר פה? 

תמר: ערב טוב

הרב: אשריך שבאת לכאן! בטלפון היא אמרה לי שבעלה לא מרגיש טוב והיא נשארה שם כדי לסעוד אותו ולמרות כל זאת היא שמעה את הקריאות שלכם והיא החליטה לבוא 

(הקהל מוחא כפים)

אז קודם כל אני רוצה להגיד לך: שיש לך בן נפלא שאוהב אותך מאוד! הוא עמד פה בהתרגשות את לא ראית את זה והוא התחנן בבקשה נפלאה: 'אנא! דבר עם אמא שלי שהיא תבוא לכאן, אני מבקש ממנה מספר פעמים שהיא תבוא ואמרתי לך בטלפון מה הוא אמר לי שאת אמרת עלי, כנראה זה היה פליטת פה וב''ה את פה ואני מקווה בעזרת ה' שתהני מהמשך הערב ותרווי נחת מהבן היקר! ותזכו לילך כולכם בדרכי התורה והמצוות באהבה וחיבה!

(הקהל עונה אמן)

בחור מבקש ציצית, פריסנג נרות שבת ועוד;

כן, 

ש: הרב אני רוצה לשים ציצית

הרב: איזה יופי, בכבוד! 

(הקהל מוחא כפים...)

הבחור עולה לבמה מניח ציצית אומר משהו בלחש לרב ומברך שהחיינו

הרב: רגע, רגע הוא מזמין את שי החבר ג''כ לשים, בכבוד

שי עולה לבמה מניח ציצית ומברך שהחיינו 

הרב: רגע, יש לו פירסינג בלשון 

(הקהל מוחא כפים)

 בשפה עוד יותר טוב, והוא הוריד אותו

רגע יש שמה ילדה נחמדה שעמדה פה, כן

ש: אני רוצה להבטיח לך שאני אדליק כל שבוע ביום שישי נרות 

(הקהל מוחא כפים...)

הרב: חזק וברוך!! אשריך! בעזרת ה' אמא תברך על הנרות ואת תעמדי לידה ותגידי: 'אמן!' 

בבקשה, 

ש: שלום כבוד הרב, אני תמיד שומע אותך אבל היום אולצתי לבוא על ידי ביתי שהיא הכריחה אותי ואת אשתי שנבוא לראות אותך, כמו כן למרות שהילדה רוצה להתחזק טיפה, אשתי התחזקה תודה לא-ל, הולכת עם כיסוי ראש אבל אני רוצה להבטיח לך: שמהיום אני רוצה ג''כ לשים עלי ציצית!

הרב: בכבוד! אשריך!

 (הקהל מוחא כפים...)

היהודי עולה לבמה ומברך שהחיינו ומנשק את ידו של הרב

גם ציצית?

(ליד הבמה מגיעים יהודים והרב מחלק להם ציציות וכיפות)

מבקשת ברכה להפקד;

ש: שלום כבוד הרב

הרב: אהלן 

ש: אני רוצה להגיד לך כמה דברים, אני התחזקתי בעזרת ה' ואני שומרת שבת והולכת לצדיקים, כל שבת אני שומרת שבת ועושה קידוש בבית אני בעצמי ורציתי להגיד לך שעשר (10) שנים לא נכנסתי להריון, עשר שנים ואני רוצה שתברך אותי: 'שאני אתחזק ואכנס להריון ושהכל יהיה בסדר!' בתחום העולם החופשי, העסקי הכל, לא נפתח לי שום דרך פשוט מאוד, אז באמת אני מקווה שהכל יהיה בסדר ואני אמשיך בדרך הזאת, תודה רבה

הרב: רגע

ש: בעלי רוצה להגיד לך משהו

הרב: רגע, רגע

ש: השם שלי זה אילנה

הרב: בטח, אבל רגע 

(הקהל צוחק)

את מוכנה גם ללכת עם כיסוי ראש בשביל שתפקדי?

ש: אני אגיד לך את האמת, אני לא כ''כ הולכת עם כיסוי ראש

הרב: זה ברור

ש: אבל אני הולכת עם כובעי אופנה 

(הקהל צוחק...)

הרב: הבנתי ומה היום שכחת את הכובע כשהגעת? 

(הרב מחייך הקהל צוחק...)

ש: לא אבל אני אלבש כובע, זה בסדר

הרב: בואי אני אתן לך כיסוי ראש שלי

ש: אני לא מסוגלת, אני בחיים לא הייתי הולכת עם מטפחת, בחיים לא!

הרב: מה קרה?

ש: רק בשישי שבת שאני מדליקה נרות אני הולכת

הרב: רגע, רגע אנחנו עושים עסק

ש: אני לא מסוגלת

הרב: את רוצה שאני אתן לך ברכה?

ש: כן

הרב: אז מה את רוצה שהיא תתפס על מה, על השערות?

ש: לא, זה בסדר

הרב: היא צריכה להתפס...

ש: אני באה לקחת מטפחת

הרב: מטפחת

ש: כן 

(הקהל מוחא כפים..)

(ברקע נשמע השיר: 'אנחנו מאמינים' האשה ניגשת שמה את המטפחת)

ש: תברך אותי שיהיה לי בן זכר, שיזכה למצוות

הרב: בעזרת ה' אבל קודם תברכי שהחיינו על הכיסוי ראש

האשה מברכת: "שהחיינו"

הרב: רגע, רגע, רגע מה השם שלך?

ש: אילנה בת סול

הרב: אילנה בת סול, תזכה לזרע חי וקיים מהרה, בן צדיק! 

(הקהל עונה אמן)

ש: השנה

הרב: 'מהרה' - זה יותר מהר!

ש: אבל אני הולכת עם כובעי אופנה זה בסדר

הרב: אבל לסגור את כל הראש 

ש: כל הראש

הרב: כל הראש

ש: כובע אופנה

הרב: וזה יהיה מתחת

ש: בין היתר

הרב: בין היתר

ש: תודה רבה

הרב הרים את ידו ואיחל: 'חג שמח'

(האשה חשבה שהכוונה ללחיצת היד, והושיטה את ידה ללחוץ את ידו של הרב, הרב צחק, אמר: 'לא!'... וגם סימן בידו שלא)

לא להוריד, לא להוריד, לא להוריד 

כן, תן לו תן לו פה

האם גם בדורנו יש רשעים כמו בתהלים?

ש: יש לי שאלה ובקשה, השאלה היא הרב אומר בכמה מהדרשות שלו בקלטות שיש גדר של רשעים שהם כמו שכתוב בתהילים: "לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד" (תהלים צב ח) כמו שהרב דורש את זה, השאלה שלי: אם בדור שלנו יש רשעים בגדר הזה כי בעצם כל אדם שהוא מצליח מהר יש לו גם הרי יסורים, הרבה אנשים עשירים יש להם יסורים השאלה: אם יש גדר כזה בכלל בדור הזה של אדם שהוא נטו בגדר רשע, כמו שהפסוק הזה דורש? זה השאלה. 

והבקשה היא: אשתי דיברה עם הרב לפני מספר חודשים בטלפון, אישית עם הרב 

והיא ביקשה: 'שהרב יברך בבנים זכרים!' וכולי וכולי 

והרב אמר: 'שתקח כיסוי ראש והיא לקחה כיסוי ראש ושאני אלמד שעה ביום' 

אני לא קיימתי האמת, אני אשתי תלמד תורה פעמים בשבוע ואני לאחרונה מתחזק בסיפור של 'העיתים לתורה' 

אז אני מבקש: שהרב יברך אותי להמשיך להתחזק ולהרבות בתורה ובנים זכרים, בעזרת ה'!

הרב: עכשיו אתה כבר צריך שעה ורבע! 

(הקהל מוחא כפים...)

כדי להחזיר את הפיגור 

ש: בעזרת ה'

הרב: אבל תקבל על עצמך ותעשה, אחרת - זה לא פועל

ש: אני עושה, התחלתי להתחזק מאוד בלימוד

הרב: אוקיי, מה השם שלכם?

ש: ערן בן רז'ין ואביבית בת שולה

הרב: ערן בן רז'ין ואביבית בת שולה - תזכו לזרע חי וקיים מהרה, בזכות תלמוד תורה וכיסוי ראש, אמן! 

(הקהל עונה אמן)

 רגע, לגבי השאלה אם יש רשע כזה, אין לי את הססמוגרף לבדוק כל אחד ואחד, אבל אני מניח שיש כאלה 

ש: תודה

כן, כן פה

ילד יהודי לומד בבית ספר לגוי!

ש: יש בית ספר דתי בחליסה שלומדים בו ילדים שידוע לי גם גויים וגם יהודים! עכשיו אני יש לי זוג תאומים שהחלטתי לרשום אותם שמה, האם לפי ההלכה זה מותר?

הרב: אני לא הייתי רושם את הילדים שלי במקום כזה

ש: אבל הרבנים םש יהודים, הכל יהודים 

הרב: אני לא הייתי רושם

ש: בבית ספר דתי אחר בחיפה יש לי בעיה! כי אני והאמא חילוניים אז לא רוצים לרשום את הילדים שלי

הרב: אפשר לפעול שירשמו כן, אם תשאיר את השמות יש פה 'פעילים' שישתדלו לעזור לך בשביל שהם יירשמו, אתה תהיה מוכן? הנה הנה, זה יש לו בית ספר והנה הוא מוכן, אתה רואה? הוא המנהל בית ספר מוכן, אתה רואה? 

(הקהל מוחא כפים...) 

הנה אתה רואה סגרנו מעגל תיגש אליו תיקח פרטים תיק תק על המקום, בהצלחה!

מבקשת ברכה לרפואה ממחלה נדירה 1 ל-4 בעולם!

כן, 

ש: שלום כבוד הרב, אני פשוט מתרגשת פה ועומדת מולך ופשוט עם הילד שהוא חולה במחלה שקוראים לה (1:27:17...) מחלה נדירה מאוד! שאני פשוט לא יודעת איך לתאר אותה ומתרגשת כ''כ, מחלה שקיימת בעולם, מכל העולם ארבע (4) אנשים חולים במחלה והוא היחידי אחד בעולם שהוא חולה ילד מספר אחד, כולם שלושתם הם גדולים והוא היחידי הקטן ואני מוכנה לקבל כל מה שתגיד לי ואני אשה - שישתבח שמו ממש התעליתי עם בעלי וכל המשפחה!

הרב: בעלך לומד תודה?

ש: מה זה?

הרב: בעלך לומד תורה? 

ש: הוא יש לו שעות של עבודה עמוסות, אבל כן בדרך כלל יוצא לו לבית כנסת ללכת

הרב: קודם כל שילמד כל יום שעה אחת תורה, קודם כל 

ש: איפה בבית או בבית כנסת?

הרב: לא, במקום שיש או חברותא, או כולל או שיעור תורה ואם את לא יודעת איפה יש פה טפסים תמלאי, יפנו אליכם תכתבי את הסיפור ויסדרו לכם מישהו שילמד אתו אפילו בבית

ש: בסדר ועכשיו...

הרב: רגע, דבר שני: אם תוכלו לעשות שיעור בבית שלכם ולהביא אנשים שילמדו תורה בתוך הבית

ש: אני עושה

הרב: עושה שיעור?

ש: כן, נשים

הרב: שיעור נשים?

ש? מה אתן לומדות?

הרב: טהרת המשפחה, כשרות 

הרב: כמה מגיעים?

ש: ארבע, חמש (4-5)

הרב: ארבע, חמש תשתדלי שיהיה לפחות מנין (10) של נשים, בסדר?

ש: בסדר

הרב: מה השם של הילד?

ש: אושרי, הוא כרגע החליף יום אחד פתאם את זה אושרי חי, ניגשתי לרב קדוש והוא אמר שכן לקרוא לו אושר חי וקוראים לו אושרי במקור אבל החלפנו לאושרי חי

הרב: שם האמא?

ש: מינתמר

הרב: אושרי חי בן מינתמר - ה' ירפא אותו ברפואה שלימה מהרה בכל איבריו וגידיו בתוך שאר חולי עמו ישראל, אמן! 

(הקהל עונה אמן)

שיהיה בשורות טובות, תודיעי לנו בסדר?

תן לה שמה

נשוי לגויה ומבקש לחזור בתשובה;

ש: שלום כבוד הרב

הרב: שלום וברכה

ש: יש לנו אורח מלונדון שהוא קרוב משפחה, נשוי לגויה עם שני ילדים והוא כ''כ רוצה לחזור בתשובה ולחזור לארץ ויש לו ממש הרבה מניעות והוא מבקש: 'ברכה והצלחה לחזור ולחזור בתשובה ולחזור לארץ!'

הרב: איפה הוא?

ש: הוא כאן

הרב: אתה יודע: שיש לך בעיה עם האשה? ואתה יודע: שהילדים לא שלך! זאת אומרת אם אתה בעזרת ה' רוצה להתחיל דף חדש אני אתן לך ברכה: 'שתצליח!' שמך ושם אימך?

היהודי: מאיר בן זוהרה

הרב: מאיר בן זוהרה, מזלך יאיר ויזהר עם אשה יהודיה כשרה לבנות בית נאמן בישראל, מהרה אמן! 

(הקהל עונה אמן)

היהודי: תודה רבה

הרב: תהיה בריא

נראה סרטון ובו האיש כחתן ולידו הכלה היהודיה;

מאיר: כבוד הרב בירך אותי בחזרה בתשובה, חיזק אותי גם בלחזור לארץ הוא נתן לי ברכה, קבלתי ממנו ציצית, החלטה היתה לי אבל כוח נפשי לקום וללכת לא היה לי, אני לא הייתי צריך שכנוע מה שכן הייתי צריך זה כח נפשי לקום וללכת, לא יכולתי זה ענין מורכב של ילדים, לעזוב בית, הייתי גר שם קרוב לעשרים (20) שנה, זה לא קל! בנית משפחה, בנית ענין פננסי, ביטחון ולבוא לפה בלי כלום זה מה זה, קרע אותי שלושה-ארבעה (3-4) שבועות

שואל: ומה קרה לך בתוך הראש בלונדון?

מאיר: שהגעתי לשמה חזרה אני יכול להגיד שפשוט לא יכולתי לשבת שמה, לא יכולתי להישאר, רציתי אבל לא יכולתי זה כמו, איך אני יכול להסביר ענינים כאלה זה משהו בפנים אוכל אותך 

שואל: אתה יודע כבר מה האמת ....

מאיר: כן, כן כמו משהו נכנס בך פנימי אומר לך אתה לא יכול להיות פה, קדימה הזמן הגיע אז קמנו והלכנו, היה קשה-קשה מאוד! תאמין לי היה קשה, לילות לא ישנתי הייתי בוכה כמו ילד קטן, אבל העז''ה הגענו למה שהגענו היום והיום יש לנו את רותי (אשתו) שכל הסיפור הזה זה בזכותה למען האמת

רותי: מאיר בא לארץ והתארח אצלנו וסיפר שרוצה מאוד לחזור לארץ ואין לו את הכוחות הנפשיים לחזור ולעשות את זה והוא ביקש מאוד: 'שנקח אותו לרב אמנון יצחק, שהגענו לחיפה גם שהגענו לשמה הוא קיבל שיתוק, אמר: אני לא יכול לדבר תדברי את!' 

האיש: לא היה לי אומץ

רותי: אז קמתי וביקשתי מכבוד הרב וזהו שחזרנו, חזרנו עם כוחות ושמחה מחודשים ומאיר נסע אחרי יומים ללונדון ותוך חודש הוא התקשר איזה פעמים ככה שהוא רוצה לבוא והוא כבר מסדר את כל הסידורים לבוא ואחרי פורים הוא התקשר ואמר: "אני ביום שלישי בשדה התעופה, את תבואי לאסוף אותי, את מקבלת אותי?" אמרתי לו: "כן"

מאיר: בשמחה!

רותי: 'בשמחה, ואם אתה הולך לישיבה?' הוא אמר: 'כן', זהו הלכתי לאסוף אותו משדה התעופה ביום שלישי ותוך שבועים העמדנו חתונה בזכות המשפחה ובזכות הברכות של הרב שברך אותנו: 'שנעמיד חופה קדושה במהרה!'

מאיר: כן, 

שואל: ב''ה

מאיר: כדת משה וישראל

[נראים חלקים מהחתונה]

מאיר: אז הרבה זה בזכותו של הרב למען האמת אפשר להגיד בפה מלא ואני שמח!

רותי: רצינו להודות לרב אמנון יצחק

מאיר: אַה כן, זה חשוב 

רותי: ולחזק אותו שימשיך בדרכו ואשריו ואשרי חלקו!

מאיר: הרבה אנשים עזרו לנו, אבל הרב הוא היה עמוד התווך, אלון (מצוות 'שופר') עזר לנו הרבה בטלפונים, תראה אני צמיד הייתי צופה בווידאויים של ר' אמנון יצחק, אם זה וידאו אם זה קלטות כל הזמן הייתי שומע ותמיד התרשמתי: שפה זה האמת, אין פה מה להתווכח! למען האמת ולקחתי את הכל לעצמי אמרתי יהיה טוב, אני מקווה שיהיה טוב 

שואל: תבטח בה'

מאיר: אני בוטח בה', כל הקופה כמו שאומרים ואני מקווה שיהיה טוב

שואל: שיהיה מזל טוב!

מאיר: שוב פעם אנחנו רוצים להודות לרב: 'תודה!' תודה באמת תודה על כל מה שעשה בשבילנו וקווים בעזרת ה' אם בן יבוא לנו נזמין אותו, אני יודע שהוא עסוק אבל נשתדל שהוא יבוא 

ע"כ הסרטון

כן, שמה יש יד מורמת תן לה

מבקשת לשכנע את אביה שאחיה ילד במוסד תורני;

ש: אוקיי, קוראים לי בתאל ואני דתיה עכשיו יש לי בעיה, יש לי שתי בעיות; יש לי אח קטן שעוד שנה הולך לעלות לכיתה א' והבעיה שלי השניה: זה שההורים שלי רוצים לרשום אותו לבית ספר חילוני, עכשיו אני מתרעמת על זה שאני אומרת להם: 'לא לשלוח אותו לבית ספר חילוני שישלחו אותו לבית ספר דתי!' ואני מנסה להשיג להם כל מיני סיבות למה לא, למה לא לשלוח אותו?

עכשיו יש עוד בעיה: שהם פשוט מסתכלים עלי ורואים אותי שכאילו לא יצא ממני משהו טוב כאילו בדת, אני שומרת דת אבל לא עד כדי כך עכשיו בגלל זה אבא שלי אומר לי: שאני אהיה בשקט ושהם יחליטו את ההחלטות! עכשיו יש לי בעיה של כיבוד אב ואב להגיד להם: 'לא, אני רוצה שתשלחו אותו לבית ספר דתי!' עכשיו אני לא יודעת מה לעשות האם עדין... כאילו אני לא צועקת עליהם אני מנסה להתווכח אתם בכבוד ושיראו שאני באמת רוצה שהוא ילך לבית ספר דתי כי אני יודעת מה המגבלות ומה כל הדברים שקורים בבית ספר חילוני יגרמו לו ואני לא רוצה שזה יקרה

הרב: יש לנו קלטת בווידאו שנקראת: "פשיטת רגל" תקחי אותה ואל תגידי להם: 'תראו' תשימי אותה ברקע והם יראו ואם הם יראו את הפשיטת רגל של החינוך החילוני כמו שמסבירים את זה אנשי חינוך חילוניים ואנשי המשטרה, יכול להיות שהם ישכילו ויחליטו אחרת!

נראה סרטון מהקלטת שבו הרב מקריא כתבה מתוך 'פשיטת רגל': ילדים סוחטים ילדים';

וכתבה שבה נאמר: אלימות בשנות התשעים, זה לא רק מכות דמי חסות, סכינים, דוקרנים ונפצים!

לפחות פעם בשבוע תגרה של שליפת סכין, זו סביבת הלימודים שלנו אומרים הילדים

הרב: שני תלמידי כיתה א' התווכחו ואחד מהן נעץ עיפרון בעין חברו, שני התלמידים רבו על קופסת עפרונות צבעונים, הילד נפגע בקרנית העין ואושפז בבית החולים למשך ארבעה ימים!

אחר דקר את חברו באולר, הסיבה: 'הוא השפיל אותי!'

הנער בכה וצעק, אבל חבריו המשיכו להתעלל בו עד שרגלו נשברה, ואיך הם עשו זאת? סובבו לו את הרגל - הוא צעק, סובבו לו עוד את הרגל, הוא צרח!! סובבו, סובבו, סובבו עד שנשברה...!!!

תלמיד תיכון נדקר בקטטה ברמת גן

תלמיד אלים נשאר בבית הספר, קורבנו נאלץ להחליף מוסד

תלמיד כיתה ג' איבד את הכרתו לאחר שילד מכיתתו חנק אותו, למרות התקרית התוקף ממשיך ללמוד באותה כיתה, משרד החינוך מסביר המדיניות אינה להרחיק כל ילד אלים מבית הספר...'

את הנדקר ירחיקו, את התוקף ישאירו כי יש עוד עבודה, הוא עוד לא גמר ...

מהיום! עיתון: 'תלמיד השליך מספרים והם נתקעו בראש חברו, מנהלי הפנימיה הממשלתית "תאונה במהלך משחק תמים", דובר משרד הרווחה: "זה קרה במהלך מריבה אופיינית לפנימיות כאלה", המשטרה אומרת: "גם אם המספרים הושלכו בזדון, לא נתן להעניש את הזורק, הוא צעיר מדי"

- איזה יופי! הגנה ...

(ע''כ הסרטון, בחזרה להרצאה)

ואני מדבר כרגע לא מבחינה דתית, אלא מבחינה חינוכית, הסיכויים לגדול ילד טוב יותר גדולים אם מחנכים בדרך של תורה ומצוות, מידות טובות ומוסר וערכים 

נראה סרטון של תלמידים הלומדים במוסדות חרדיים;

תלמיד: זה הבין אדם לחברו שאף אחד לא יעשה לעצמו טוב, אם הוא ידע שלשני יהיה רע ואף אחד לא יעשה לשני רע בשביל שלעצמו יהיה טוב

תלמיד: בית ספר עם רמה, בית ספר שכיף לקום לבוא בבוקר בשביל לבוא אליו

תלמידה: יש פה מורות כמו אמהות, ממש דואגות לילדה

ברקע נשמע קריין בסרטון: 

כל תלמיד ותלמיד הוא כבן יחיד למורו ומחנכו, המורה הוא כתובת לכל בעיה בין לימודית ובין אישית, אם יש בעיה בהבנת חומר הלימוד, יזכה אף התלמיד לתגבור ולסיוע ככל הנדרש, המוסדות שלנו הם ביתו השני של כל ילד וילדה הבאים ל..

אמא שילדיה לומדים במוסד דתי: הילדים ממש עם חינוך טוב בשבילי, מכבדים אותנו בבית, ועם הלימודים מצוין, יש להם כל הזמן שיעורי עזר ועוזרים לנו בכל, המורים פה הם לא באים לפה בשביל לקבל משכורת, הם המורים באים לפה נותנים את הנשמה! לפי דעתי 

(ע''כ הסרטון, בחרה להרצאה)

הרב: ואם מגדלים בבית ספר אפילו טוב, כיון שרוב בני הנוער ניזונים מטמבלויזיה ומכל מיני תופעות שהן מוזרות מאוד בדורנו והתוצאות הן סכינאות וסמים ודברים שנהיו מקובלים ומקובעים כבר בנוער, אז הסיכוי שהילד יצא 'בסדר' - קשה יותר! שמעת פה את בן כליפא שהיה כאן והוא אמר שהוא נלחם על הבן שלו שלא יהיה דתי, הוא קורא לו היום: 'צדיק!' למרות שהוא היה מוכן שהוא ימות בלבנון קודם ולא יחזור בתשובה והיום לצערו הרב, יש לו בן אחד כמו שהוא הגדיר ובן שני כמו שהוא אמר - וזה 'פרי החינוך' לא הדתי, אז זאת אומרת מבחינה חינוכית לשמור על הילד בחיק המשפחה ובחום, יותר טוב לגדל בבית ספר דתי, אבל את לא חייבת להלחם על הדבר את יכולה להסביר בנועם עד כמה שתסבירי בנועם ולא באופן תכוף - יש סיכוי שהדברים יתקבלו. ודבר שני: צריך לילד הקטן צריך ללמד אותו כמה דברים ערכיים מן התורה

ש: הוא יודע הכל, באמת שהוא יודע פשוט

הרב: אז שהוא יבקש

ש: לא, הוא ילד קטן אבא שלי אומר: 'שלא, לא לטחון לו בשכל שלהגיד לו: 'ללכת לבית ספר דתי' כי אבא שלי לא אוהב את כל הדברים האלה

הרב: צודק אבא שלך אבל לא לדחוף לו גם ללכת לבית ספר חילוני, זה ג''כ אתם צריכים משקל נגד 

ש: נכון, אבל

הרב: אבל בסוף הוא מחליט בשבילו דבר שנוח לאבא ולא נוח לילד, כי אם הילד בעצמו כבר מבין: שהוא רוצה ללכת לשם! אם האבא היה פלורליסט ומסתכל על הדברים בצורה ליברלית, היה מאפשר לילד לגדול במקום שנראה לו טבעי יותר, אבל הוא לא עושה כן מפני שמבחינתו יש לו כוונות אחרות, את לא מחויבת עד כדי כך אבל בחוכמה

ש: זה לא פגיעת כבוד אב ואם ללכת פשוט להגיד להם: 'לא'?

הרב: אמרתי, הסברתי בעדינות, בנועם

ש: אני עושה את זה כל הזמן

הרב: מאה אחוז (100%) ה' יעזור שתצליחי!

ש: תודה רבה, אמן

כן, שאלה

למה להיות בדיכאון?

ש: כבוד הרב, בזמן האחרון אני המון בדיכאון! ורציתי לדעת איך אדם יכול להיות כל הזמן בשמחה ולגבור על התחושה של הדיכאון?

הרב: דיכאון, ממה?

ש: מהכל

הרב: מה זה מהכל? יש שמש בחוץ

ש: מה?

הרב: יש גשם, יש ציפורים, יש פרחים למה דיכאון על מה?

ש: לימודים

הרב: לימודים? 

ש: וגם על הקטע של הדת שאני רוצה יותר להתחזק וזה מאוד קשה לי

הרב: זה באמת מדכא אם לא מתחזקים! איפה את לומדת?

ש: בבית ספר ממ''ד (ממלכתי דתי)

הרב: אהה ואת רוצה לעלות במדרגה?

ש: כן

הרב: בת כמה את?

ש: שבע עשרה (17)

הרב: את רוצה שנסדר לך להיות ב'מדרשיה' בירושלים

ש: לא נראה לי

הרב: הקודש, 'כותל המערבי' ירושלים עיר הקודש, בנות טובות!

ש: אני...

הרב: שמה זה תמיד בשמחה

ש: אבל אני רוצה להתחזק בשלבים לאט, לאט לא כאילו בום

הרב: אין בעיה בשלבים, היום תלכי לישון מחר תקומי תסעי לירושלים, בשלבים תגיעי 

(הקהל צוחק) 

מה, את רוצה להישאר בדיכאון בשלבים? או שאת רוצה לצאת מזה?

ש: לצאת מזה

הרב: נו הנה, אני נותן לך עצה: מדרשיה נפלאה! שאני מכיר שמה את המנהלת ואת יכולה להתחיל חיים נפלאים וחדשים, גם 'שינוי מקום משנה מזל' את רוצה?

ש: אני עדיין בהתלבטות

הרב: ברור שאת בהתלבטות זה חלק מהדיכאון 

(הקהל צוחק...)

אבל אולי תסמכי פעם על עצה, הרי לחזור תמיד תוכלי לחזור נכון? אף אחד לא כובל אותך, אבל לנסות מותר 

ש: אני אחשוב על זה

הרב: בסדר תחשבי ועד אז אני מברך אותך: 'שתצאי מהדיכאון, תכירי באמת ובאמת תתחזקי במקום הנכון!' 

(הקהל עונה: 'אמן')

ש: תודה

ש: כבוד הרב

הרב: כן

ברכה לחברתה הכלה;

ש: אני רוצה בקשה, אני בעלת תשובה מזה שנה חברה שלי החזיר אותי בתשובה היא גם חוזרת בתשובה והיא מתחנת ביום ראשון ורציתי שתברך אותה שיהיה לה: 'הצלחה!' כי יש לה הרבה מניעות וענינים של פרנסה וכאלו

הרב: אני מוכן לברך אותה מה שמה? 

(הרב מדבר מהר כמו הבחורה שדיברה במהירות, הקהל צוחק...)

ש: שירן בת רות

הרב: איך?

ש: שירן בת רות

הרב: שירן בת רות, תזכה לבנות בית נאמן בישראל בלי שום מחסומים ומניעות 

(הקהל עונה אמן) 

כן, 

נפלו אבנים מהכותל המערבי;

ש: הלו

הרב: הלו, אהלן

(הקהל צוחק)

ש: דיברת על רעידת אדמה

הרב: כן

ש: וב''ה לא היה נפגעים, נכון?

הרב: ב''ה אני חושב מה ששמעתי כן, היו חרדות היה כל מיני 

ש: כן ואחד אולי פצוע קל נפל פיגום

הרב: כן

ש: אבל נפלו אבנים מהכותל שבהרבה מקומות לא קרה כלום, דווקא ליד הכותל קרה משהו

הרב: נכון

ש: ועל זה אני לא הבנתי ורציתי לשמוע הסבר

הרב: מה יש להבין, הוואקף כל הזמן עושים חורים שמה, הכל התמוטט...! 

ש: אז הם הסיבה?

הרב: בטח, מה חשבת?

מבקש לתרום ציציות להרצאה ושם ציצית!

ש: טוב עכשיו בקשה

הרב: בקשה

ש: תרמת פה הרבה ציציות

הרב: נכון

ש: וכיסויי ראש, אתה מחלק את זה בחינם! נכון?

הרב, נכון ראית

ש: אני יכול, תרשה לי כאילו שאני אתרום את זה להם, אני אשלם מה שמגיע 

הרב: בטח

 (הקהל מוחא כפים...)

ש: רק תגיד לי כמה שאני אתן למי שצריך

הרב: תראה, אני לא יודע כמה זה להרצאה אחת, אתה רוצה לתרום להרצאה אחת?

ש: אם אני יכול יותר, אני אתרום יותר להרצאה הזו מאה (100) ציציות כמה?

הרב: אלף מאתים (1,200) שקל 

ש: סגור

הרב: תהיה בריא

 (הקהל מוחא כפים..)

רגע ולך יש ציצית? 

(הקהל צוחק)

היהודי עולה לבמה ומברך: "שהחיינו".