צריך להבין מה אתה עושה!
אם היתה לנו הכרה בערך התפילין, בערך המזוזה, בערך הזה.. אז היינו מהדרים!!
קונים מזוזה מהודרת עשרים (20) ס"מ, כתובה כמו ספר תורה, ע"י סופר מומחה וירא שמים, לא אוכל נבלות וטרפות.
היינו קונים תפילין אותו דבר, הכי מהודרים. היינו קונים כל דבר בהידור כי אנחנו מעריכים את המצוות.
אבל לא הינו עוברים אצל המזוזה ומכים אותה ביד שמאל ככה, עושים ככה והולכים (הרב מדגים) מכים אותה. מה אתה מרביץ? מה היא עשתה לך? למה אתה עושה ככה?!
צריך להניח את היד על המזוזה, ולנשק ביד ימין. להניח ולנשק, לא סתם. זה לא רק 'חיבוב מצווה'.
צריך לדעת: מה זה מזוזה? שהקב"ה משגיח עליך בכל תהלוכותיך כל היום, וכל מעשיך, הכל תלוי בה'. הוא מסתכל עליך ומשגיח עליך והכל. אתה צריך לנשק, אתה זה.. זה לא רק חיבוב מצווה, צריך גם להבין מה אתה עושה.
רבי ברוך בער, זצ"ל, תמיד היה חוזר על הברכה שאומרים בבוקר: 'הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל' (ברכות התורה) מה זה הלשון הזה: 'הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל'? כשאדם עוסק בתורה, הקב"ה לומד אתו. מה שאתה אומר - הוא אומר גם. אם היינו יודעים להעריך את התורה בערך כזה, שהקב"ה בשעה שאתה לומד - לומד אתך. אם היה נכנס מישהו ורוצה להפסיק אותך, היית פונה אליו?! אתה באמצע שיעור עם הקב"ה, איך אתה מעז להוציא את העינים מן הגמרא?!
כשמעריכים תורה בשעתה כשלומדים אותה, גם אם נאנס בן אדם והיה צריך לעזוב רגע את התורה, וזה נקרא זמן שהוא לא עוסק בה, התורה מוסיפה לשמור אותו גם כשהוא לא עוסק בה. אלה שלומדי תורה. אבל זה בתנאי שהם לומדים את התורה והם מעריכים אותה בשעה שהם לומדים אותה. אבל אם בן אדם בשביל זה הוא רוצה לצאת לעשן סיגריה - הוא לא מעריך את התורה הוא מעריך את הסיגריה כי הוא מבטל את התורה בשביל הסיגריה! ואם הוא מפטפט עם כל מי שבא אליו, מבלבל לו את המוח, אז הוא מעריך את הפטפטן הוא לא מעריך את התורה...
כל איש כפי ערכו, למרות כל חולשותיו, יוכל ע"י שמירת עצמו. אם אדם ישמור את עצמו, ישבור את יצרו, ישמור את המחשבה, ישמור את העינים, הוא יגרום לצאצאים שלו שהם ייוולדו בעלי מעלה. מה שאתה משקיע בעצמך - אתה בעצם משקיע בכל הדורות הבאים שיצאו ממך!