קלטת טייפ מס' 348 'למות כדי לחיות'

- - - לא מוגה! - - - 

שאלה אני מחפש, שאלה.

כן. שלום.

השאלה שלי זה איך הצלחת להחזיר את נאור וארצות הברית בתשובה ואוהד מושבע שלך,

ולספר לו את כל השערות הבלונדיניות. וואי וואי וואי. ואני האימא. אני יודע עכשיו. מאוד רציתי להכיר אותך.

אני בוכה. בוכה.

ביני ובין הדף עשרה מטר נכנסים שבעת אלפים כוחות נגדי שלא נותנים לי לזוז.

אני מרגיש שזה כוח פיזי.

הבנתי. בוא, יש לי פתרון בשולחן. תודה.

אדם כי ימות באוהל.

אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה.

אתה רוצה ללמוד תורה, אתה חייב באותו זמן להיות מת.

אין עולם, אין אנשים, אין אף אחד.

אחרי זה התחיל את המתים.

תקום, תלך, תעזור, תעשה הכול.

אבל אתה חייב למות קודם.

קלטת מספר 348. למות כדי לחיות.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

בתומר אסתר,

איש צר ואויב המן הרע הזה,

אמר רביעי אלעזר, מלמד שהייתה אסתר מחווה כלפי אחשוורוש,

ובא מלאך וסתר ידה כלפי המן.

דבר מתמיה הוא,

אסתר באה בשביל להציל את עם ישראל,

וההצלה של עם ישראל תלויה בה,

וכל טעות עלולה לעלות בגורלו של העם כולו.

איך עולה בדעתה להצביע על אחשוורוש ולומר שהוא איש צר ואויב,

עד שצריך לבוא מלאך

ולהסיט את ידה כלפי המן?

אלא אסתר הייתה אמיתית מאוד בליבה,

כשהיא נפגשת עם השקר

היא לא מסוגלת להשתלט על עצמה ולומר שקר, כשהיא יודעת שאחשוורוש יותר רשע מהמן,

כיוון שתמורת כסף הוא היה מוכן

להרוג את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים.

את האמת היא לא יכולה להסתיר,

היא לא יכולה לבלום,

והיא באה לומר את האמת אפילו בשעה גורלית לעם ישראל,

כשעם ישראל נמצא בסכנה גדולה.

דבר כזה קרה גם אצל יעקב אבינו כשהוא בא אצל יצחק.

ואביו אומר לו, גשה נא ואמושך בני,

תתקרב אליי, אני רוצה למשש אותך.

כתוב שנשפכו מים על שוקיו של יעקב אבינו,

והיה ליבו רפה כשעווה, עד שבאו שני מלאכים, אחד מימינו ואחד משמאלו, שהיו תומכים בו להחזיקו.

גם מטורץ בזה, מדוע לא שינה יעקב את קולו, כי יעקב אבינו היה מידתו אמת,

והוא לא יכול היה לשקר ולהשמיע קול כמו של עשיו.

לכן אומר יצחק, הקול קול יעקב בידיים מידי עשיו.

למה ידיים מידי עשיו? כיוון שרבקה אמו ציוותה אותו,

אז הוא שמע בקול אמו בלית ברירה.

רבי יונתן בן עוזיאל, כתוב שבשעה שהיה לומד,

כל עוף שפורח עליו מייד נשרף.

המורה הנבוכים, הרמב״ם,

מסביר שכל עוף,

הכוונה למחשבה,

כל מחשבה שהייתה עוברת בזמן עיונו,

כל מחשבה שלא הייתה אמיתית הייתה נשרפת מייד.

אנחנו, בדרך כלל, יש לנו מושכל ראשון,

מושכל שני, שלישי,

לאט לאט עד שמתגבשת אצלנו הדעה.

אצלו כבר במושכל הראשון הוא הרגיש מה שלא שייך לו, האמיתי מייד נשרף, לא קיים.

זו מידת האמת.

אסתר אמרה,

איש צר ואויב רצתה להצביע על אחשוורוש.

אמר רבי אלעזר מלמד שהייתה מחווה כלפי אחשוורוש, ובא מלאך וסתר ידה כלפי המן.

החזון איש זכר צדיק לברכה אמר,

שמידת האמת באסתר הייתה כל כך חזקה שלא יכלה להימנע מן האמת

שאחשוורוש צר ואויב.

רק בכוח של מלאך.

אם לא היה בה מלאך

ומסית את ידה,

לא יכלה מנקודת האמת שהיא חיה בה.

והמהר״ד מפראג מעריך ואומר באור חדש,

שאם אסתר חלילה לא הייתה מכוונת כלפי אחשוורוש כפי שהיא חשבה באמת, היא הייתה בבחינת דוברת שקרים,

שכתוב,

דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי.

הקדוש ברוך הוא שונא שקרנים.

כת שקרנים, שקרים, לא באה לפני הקדוש ברוך הוא.

ואם היא הייתה משקרת, לא יכולה לבוא על ידה הגאולה.

הגאולה לא יכולה לבוא על ידי שקרים,

כי באמת אמרנו, אחשוורוש היה יותר רשע מהמן.

ולכן בא המלאך והסית אותה,

ואז היא הצביעה אל המן.

גם נאמר על אסתר, כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, כך אומרת המשנה,

שנאמר, ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.

היא לא נוטלת את הכבוד לעצמה,

היא אומרת את הדברים בשם מי שהיא אמרה,

וזה מה שגרם להביא את הגאולה.

זאת אומרת,

היא דוברת אמת בכל מצב.

יש דין היוצא בבגד קרוע לפני המת.

הכוונה היא יוצא כבר מקודם.

יוצא בבגד קרוע לפני המת, הרי זה גוזל את המתים ואת החיים.

מדוע?

משום שהוא מראה להם שקרע כביכול על המת, אבל בעצם הבגד היה קרוע כבר קודם לכן, ולא על המת.

זה נקרא גוזל את החיים ואת המתים.

כשהידיים קורעות את הבגד על מת,

הם שלוחי לב לבצע את הקריעה.

וזה מהווה ביטוי של צער על המת.

כל מי שרואה באותו שלב, באותו מעשה,

אז הוא מעריך שנפשו של האדם הזה קורע,

מצטערת על המת.

אבל אם הוא בא עם בגד קרוע,

הרי הוא מרמה ומטעה את הבריות,

והוא גוזל גם את כבוד המת שמגיע לו,

שיבכוהו ויספידו כראוי ובאמת.

פעם היה מעשה בבני חבורה שהיו רגילים

כל פרק זמן לעבוד על מידה אחת ולתקן את המידה הזאת,

עוד

בתקופה שלפני הבעל שם טוב.

כולם היו אז עובדי השם ומחפשים לתקן את המידות.

והנה, פעם אחת אחד מבני החבורה חלה ונפל למשכב

והיה צועק ובוכה מתוך הייסורים שהיו עליו,

וכל הרופאים לא יכלו להרגיעו.

בפתע ניגש אליו אחד מבני החבורה ולחש לו משהו,

ומייד נשתתק.

לא צעק ולא בכה.

מה הייתה התרופה?

פשוט החבר שלו אמר, אתה יודע שכרגע אנחנו עובדים על מידת האמת,

ואם אתה צועק יותר מכפי שכואב לך,

זה נגד האמת.

אז הוא מיד שתק.

הרבה פעמים אנחנו סתם צועקים.

מגזימים בכל דבר.

נותנים לך אפשרות וסיבה לצעוק, צועק.

אבל על פי האמת,

רק אם באמת זה בלתי אפשרי,

אז צועקים.

מה אנחנו רואים מפה? עד כמה חשובה מידת האמת.

וצריך לדעת, יהודים יקרים,

שההרגלים שלנו כנראה

הם הרגלים שלא נובעים מהתבוננות ומחשבה,

ואנחנו מורגלים במהלכים מסוימים.

שקר ואמת

משמשים בערבוביה. קשה מאוד למצוא אנשים שהם דוברי אמת. קשה מאוד מאוד מאוד אפילו בפינצטה.

תחשבו רק,

ביום הזה האחרון,

כמה שאלות נשאלתם שלא עניתם בדיוק,

או כמה שיניתם,

או התחמקתם,

או אמרתם במפורש לא נכון,

יומיים,

שבוע על בטוח.

מידת האמת

זה דבר גדול ביותר.

אבל אנחנו רגילים,

רגילים, אם לא עובדים על המידות ומבינים את המשמעות,

אז אדם חי כך.

פרשת השבוע,

קראנו את עשרת הדיברות.

וכתוב, לא תשא את שם השם אלוקיך לשווא,

כי לא ינקה השם את אשר יישא את שמו לשווא.

בשבועת שווא הנשבע בשמו של הקדוש ברוך הוא זה דבר חמור ביותר, אפילו יותר מלא תרצח ולא תנעף.

ככה אומר האבן עזרא,

וזה לשונו.

ורבים חושבים כי הנושא שם השם לשווא לא עשה עבירה גדולה.

ואני אראה להם כי היא קשה מכל הלווין הבאים אחריו.

כי הרוצח והנואב שהם עבירות קשות לא יוכל כל עת לרצוח ולנעוף,

כי יפחד.

באשר הרגיל עצמו להישבע לשווא יישבע ביום אחד, שבועות אין מספר.

וכל כך הוא רגיל בעבירה הזאת,

שלא ידע שנשבע.

ואם תוכחנו, למה נשבעת?

אז יישבע שהוא לא נשבע מרוב רגילותו בזה.

נשבע לך, אני לא נשבע.

והוא נשבע.

כי לפני כל דיבור שידבר יקדימנו השבועה.

וזה אצלו לשון צחות.

לכן צריך לדעת,

אדם שמתרגל לשבועות,

אם הוא צריך לחזק את כל דבריו בשבועות,

הוא שקרן גדול.

מי ביקש ממך שבועה?

למה אתה מחזיק מעצמך שלא מאמינים לך שאתה צריך להישבע?

בשביל מה אתה מוסיף שבועה לכל דבר?

יש כאלה אפילו שמשתמשים בלשונות מן הגמרא, סהדי במרומים.

כבר שולחים את העדויות למעלה, אומרים כבר, מעידים עליהם מן השמיים שהם דוברי אמת.

אבל שימו לב מה אומר אבן עזרא.

אילו בישראל הייתה רק העבירה הזאת, אין שום עבירה,

כל השאר, עם ישראל, נשמרים מהעבירות ומקיימים את כל המצוות. והייתה רק עבירה של ישראל,

של נשבעים לשווא,

אומר, די בה להעריך את הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו.

גם הנואף לפי שעתו נהנה.

הגונב ממלא את תאוותו לצורכו.

עת שקר

כדי להתרצות או להינקם,

אבל הנשבע לשקר בכל עת,

כשאין עליו חלוט של שבועה,

מחלל שם שמיים בפרהסיה בלי שום הנאה.

ואנחנו אוחזים שאנחנו במאה אחוז דוברי אמת ומדברים אמת, ותאמין לי, ותאמין לי,

וככה אנחנו חיים.

אבל בואו תראו מה מלמדים אותנו חכמים במגילה.

על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור,

על כן, על כל דברי האגרת הזאת,

ומה ראו על ככה

ומה הגיע עליהם.

כשאנחנו לומדים את המגילה

ואנחנו רואים את המידות של המן,

אנחנו צריכים לחשוש,

אולי גם לנו יש מידות כמו של המן.

כתוב, מה ראו על ככה ומה הגיע עליהם,

מה ראה המן

שנתקנא במרדכי,

ומה הגיע עליהם שניטלו הוא ובניו.

ובכן, יהודים יקרים,

אנחנו צריכים ללמוד לפי המגילה,

ומה ראו על ככה,

ומה הגיע עליהם כדי שאנחנו נלמד.

המידות של המן היו נוראות לאין שיעור.

וירא המן

כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו,

וימלא המן על מרדכי חמה,

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו,

ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש,

עם מרדכי.

לא מספיק לו להרוג את מרדכי?

את כל האומה של היהודים,

למי קטון ועד גדול.

למה?

לא כורע ולא משתחווה מרדכי.

127 מדינות משתחווים לפניו,

קורעים ומשתחווים.

כולם הולכים עם חולצות, עם תמונה של המן,

עשה מעצמו עבודה זרה.

יש אחד בכל המיליונים שלא כורע ולא משתחווה,

והוא לא יכול לסבול את זה.

מפה אנחנו לומדים מה נוראה המידה הזאת של בקשת הכבוד.

מה זה כבוד?

אדם רוצה כבוד.

כבוד זה דמיון.

אין דבר כזה כבוד.

אין כמות של כבוד.

אחד ביזה אותו, זה מספיק.

כבוד זה דרישה דמיונית שמחליט האדם

שכשהיא תתמלא אז הוא יהיה שבע.

יש דבר כזה?

אין דבר כזה.

תארו לכם, אחד יצא מחתונה,

חתן, כולם כיבדו, נתנו לו צ'קים, היה שמח.

בסוף הצלם העליב אותו, או המלצר, או רב המלצרים, שהוא לא נתן לו טיפ כראוי,

הלכה כל החתונה.

עוגמת נפש וכעס

ואפילו תגרע.

מה קרה?

מילה אחת.

לא קיבל את הכבוד הראוי.

כבוד.

מחלה זה.

אבל המן הוא הסמל והדוגמה לזה.

ובכל אחד יש את הבחינות האלה של המן, כמה הוא רוצה כבוד.

המגילה מגלה לנו שלא מספיק להמן מיטתו של מרדכי,

אלא של עם שלם.

וזה דבר מדהים.

הכול בשביל טיפה, טיפה, טיפה של כבוד.

אבל בואו נראה מה העומק

של הכוחות והמידות הפנימיות שיש בנו. אנחנו חושבים שזה סתם.

אנחנו לא מבינים כאילו את המן, אנחנו חושבים שהוא מגזים.

אנחנו לא מבינים את פרעה.

פרעה מקבל עשר מכות עם התראה, והוא רואה שהוא מקבל, אז איך זה שהוא חוזר שוב פעם

ומכביד את ליבו. גם אנחנו, פרעה כאלה, קטנים, גם כן,

מקבלים מכה,

ואחרי שמתאוששים, שוכחים, ואחר כך מקבלים עוד תזכורת,

ועוד פעם, פרעה הוא קטן כזה.

כל אחד יש לו פרעה קטן, אמן קטן.

יש בכל אחד מידות שונות.

אבל בואו נראה על צדיק גדול מאוד, שאול המלך.

שאול המלך היה משיח השם,

ועליו אמרו חכמים זיכרונם לברכה שהיה כבן שנה לחטא,

כמו שבן שנה לא חוטא,

כך היה שאול במלכותו.

בכל זאת הוא נכשל בחטא ונטרד מן המלוכה

עבור זה.

איך יכול להיכשל שאול בחטא שמיוחס לו,

ולא עוד, אלא שמייחסים לו תאווה?

איך שאול משיח השם?

קשה לנו לתפוס דבר כזה,

אבל מפורש ששאול בעצמו לא חש בכלל שיש חטא בידו,

כי קשה להכיר את עומק המידות שיש בכל אדם מאיתנו.

ואין הדברים פשוטים כהבנתנו, אבל בכל זאת,

בחינת דקה מן הדקה,

באופן שהקדוש ברוך הוא טבע משאול המלך, ממדרגתו של שאול המלך,

נבין להתעורר עכשיו.

כתוב בפסוק, ויאמר שאול,

ברוך אתה להשם,

הקימותי את דבר השם.

כך אומר שאול כשפוגש את שמואל הנביא.

ויאמר שמואל,

ומי כל הצאן הזה באוזניי,

וכל הבקר אשר אנוכי שומע,

הוא נצטווה להשמיד את עמלק.

והמלחמה הייתה נגד עמלק,

והיה שם אגג מלך עמלק,

והם חוזרים מהמלחמה,

ושמואל שומע את כל הצאן ואת כל הבקר.

ויאמר שאול, מעמלקי הביא אום,

אשר חמה לעם

על מיטב הצאן והבקר למען זבוח לשם אלוקיך,

ואת היותר החרמנו.

ויאמר שמואל אל שאול, הרף,

ואגידה לך את אשר דיבר השם אליי הלילה.

ולמה לא שמעת בקול השם ותעת

אל השלל ותעש הרע בעיני השם.

מואשם שאול שהוא עט על השלל,

דבר נורא ואיום.

להאשים אותו שהוא קופץ ועט על השלל,

כאילו חמדת הממון הקפיצה אותו,

ורק התאווה לממון התעטפה במעשה של רצון להביא קורבנות לשם.

האם זה כך?

וזה מה שמוסיף שמואל ואומר,

החפץ לשם בעולות וזבחים

כשמוע בקול השם?

זה דומה בכלל?

קורבנות להביא?

השם רוצה שישמעו בקולו מה שהוא מצווה.

הנה, שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים.

זה שאתה היית אמור לשמוע זה יותר טוב מזבח טוב, ואם היית מקשיב זה יותר מהחלב של האלים.

ובאמת לא ייתכן שהקב' ברוך הוא רצה פה קורבנות?

שהרי עדיף לשמוע בקול השם מאשר להביא קורבנות?

על כורחנו שנקודת חמדת הממון והרצון לקח שלל,

הנחה אותם.

ואף על גב

ששאול מלך היה,

ומהי כל כך הנגיעה של נטילת מעט שלל?

מלך בכל אופן נלחם מלחמה גדולה ומעט שלל.

מכל מקום,

התורה הגדירה את הפנימיות של הדברים וקראה לזה, ותעת אל השלל.

ממשיך הנביא ואומר, יען מאסת את דבר השם וימאסך ממלך.

אתם שומעים דבר כזה?

הוא מואשם כאילו הוא מאס

את דבר השם.

וכאן הגיעה ההגדרה של חמדת הממון,

עד שהתורה מגדירה את זה, מאסת את דבר השם.

וחמדת הממון לזו הביאה לתירוצים שונים,

כשם שאמר שאול,

כי יראתי את העם.

עוד תירוץ, הוא אמר,

אשר חמה לעם.

והנביא אמר לו על זה שאין הדברים כן,

אלא ותעת אל השלל.

חמדת הממון

שהייתה בך הביאה לידי זה.

מכל דבריך הם תירוצים ואמתלאות

שנתנו מקום לכוח המידה לפעול את פעולתה.

כך הוא עומק המידות,

שיכול למצוא תירוצים ולטהר את השרץ במאה וחמישים טעמים,

עד שהוא לא מרגיש שהמידה דוחקת בו.

והיא מדריכה אותו בכל מעשיו ודבריו.

ועוד אומר לו הנביא,

חטאת קסם מרי,

באבן וטרפים הפצר.

הרדק מבאר.

מי שממרה את פי ה' ואינו עושה מה שציווהו ה',

אחרי שעבר על מצוותו,

הרי הוא כופר בו.

אתם שומעים? איום ונורא.

אדם

ממרה את פי ה' ולא עושה את מה שה' מצווה אותו,

אחרי שהוא עובר על המצווה, הוא נקרא שהוא כופר בו.

אנחנו מבינים שכפירה ועבודה זרה זה הדברים הנוראים ביותר, שרק מעטים עוברים עליהם,

אבל בדברי הרדק כתוב שכל עובר על מצוות ה' ותורתו,

הרי זה ככופר ממש.

זה מה שאמר הנביא.

חטאת קסם,

כשם שחמורה,

עבירת חטאת קסם, שהיא עבודה זרה ממש,

כן, הוא המרי.

בדיוק מרי, למרות את פי ה' זה כמו חטאת קסם,

שכל העובר על מצווה ממצוות ה' הרי הוא כופר בשם יתברך וכאובד עבודה זרה ממש.

שהרי המאמין האמיתי לא יעבור בשום אופן על דבר ה' יתברך.

וכל הדקות הזאת היא רק משום שזו עבודת הלב,

ולכן סטייה קלה בלב יכולה להגיע עד הדברים החמורים ביותר.

וזוהי עבודתנו,

ליצור לב ראוי,

שכאשר אין הלב ראוי,

אין תכלית לכל המעשים,

וייתכן שהמעשים הגרועים ביותר יגיעו מכוח נגיעה קטנה וקלה בלב אדם.

לכן, יהודים יקרים,

בואו ולא נטעה את עצמנו ונבדוק.

עד כמה אנחנו דוברי אמת,

ועד כמה אנחנו נעזרים בשקר,

ועד כמה אנחנו בודקים את מידותינו ואת הסיבות לכל מעשינו.

אם אדם באמת

היה מאמין בשם,

היה בוחן כל דבר ודבר שהקדוש ברוך הוא אמר לו,

ומקיים אותו על הצעד

המושלם ביותר.

בואו תראו עד היכן הדברים מגיעים.

אם היינו מאמינים שיש מטמון

באיזשהו מקום,

היינו מאמינים באמונה שלמה שיש מטמון במקום מסוים,

לא היינו חוסכים שום מאמץ מלהגיע למקום.

והיינו משתדלים להיעזר בכל מה שאפשר כדי להגיע ולהגיע למטמון.

אתם רואים כמה אנשים רצים

למפעל הפיס וללוטו בשעה שהפרסים גדלים.

לא יאומן כי יסופר.

ושם אומרים להם שסיכוי אחד למיליונים,

וכולם עומדים בתור עד השעות המאוחרות.

אם בן-אדם היה יודע ב-100% שיש לו את הפרס הגדול, אם צריך לשחות את הכנרת והוא לא שחיין,

הוא היה שוחה.

הוא מוכן לשתות חצי מ-10 סנטים שעלתה הכנרת היום,

העיקר להגיע לפרס הגדול.

זה אם הוא מאמין באמת.

עכשיו, אם אנחנו היינו מאמינים באמת

שהקדוש ברוך הוא אמת ותורתו אמת,

ושהוא מתכוון לתת לנו בעולם הזה גן עדן,

ולעולם הבא גן עדן ועולם הבא,

אם היינו מאמינים באמת,

והוא אומר שהאפשרות לזכות לזה זה מי שילמד את הספר שלו, את התורה, ויקיים אותו,

וזה התנאי לקבל,

איך זה שאנחנו לא יושבים ועוסקים בתורה תדיר בשביל לדעת

מהם הדרכים להגיע לזכייה הגדולה והבטוחה ביותר שלא מבטיח מפעל הפיס,

אלא הקדוש ברוך הוא שאתה אומר ואת אומרת שאתם מאמינים בו במאה אחוז.

וגם אם נאמר

שספר התורה לא ברור כל כך לנו,

לא למדנו הכל ולא ברור,

היעלה על הדעת שמי מאיתנו יקבל איזה מכתב מאיזה מלך גדול וחשוב,

ויש סיכוי שבמכתב הזה הוא ייתן לנו איזו מתנה גדולה,

האם ייתכן שאנחנו נפספס שורה ממה שהוא כתב?

ואפילו אם המכתב ארוך, דפים רבים?

ואם לא נבין מילה או שורה או שתיים,

האם לא נבקש שיתרגמו לנו את המילים האלה כדי שנבין ולא נפסיד אפילו חצי מילה ממה שהמלך פונה אלינו אישית?

ואנחנו, שקיבלנו את התורה, כתוב המכתב, מכתב אלוקים חרוט על הלוחות.

כל אחד מאיתנו קיבל את אותה תורה עם אותן הבטחות.

איך זה שאנחנו לא רצים?

תבערו לנו את התורה כדי שנקיים מצוותיה ונזכה בעולם הזה ובעולם הבא.

אלא ברור שאנחנו לא מאמינים.

אין לנו הבנה אפילו מה המושג מאמינים. מי שמאמין בדבר בטוח וברור לא יפספס ולא יהיה מוכן להפסיד כי הוא זה ממה שהוא מאמין.

אז איך זה שאנחנו מזניחים את ההבטחות הגדולות שהבטיח הקדוש ברוך הוא לבניו?

והוא קורא לנו, בנים אתם לשם,

עם סגולה,

קדושים, ממלכת כהנים,

כל הביטויים

הכי יפים, הכי מבטיחים, הכי חינניים,

כל זה לא מספיק?

יש עוד מישהו יותר חשוב בעינינו יותר ממנו?

והקדוש ברוך הוא אומר, בניי,

כל העולמות לפניכם אני אתן לכם.

נחלה בלי מצרים.

רק מה, ידבקו במידת האמת?

תסתלקו מן השקר,

תעבדו על המידות שלכם,

תשימו לב לעבוד מידה, מידה, מידה, מידה,

עד שבעזרת השם יתברך היצר הרע, לא יוכל עליכם.

אבל ברגע שאדם משקר את עצמו,

קשה לו מאוד להגיע למדרגה הזאת,

שהוא יזכה לתורה ולהבטחות שלו.

פעם בא אדם אצל ריבו ואמר לו, כבוד הרב,

אני אומר לך את האמת, יש לי בעיה.

אני גזלן.

אני אומר לך את האמת, אני גזלן.

אני, יש לי מכולת, וכל מי שבא לקנות, אני חייב לעגל כלפי מעלה.

תקרא לזה מחלה, תקרא לזה מה שאתה רוצה,

אבל אני אומר לך,

לא יכול להתגבר על זה.

ואני רוצה דרך לתשובה.

אמר לו הרב, אין בעיה,

תתחרט על כל מה שעשית,

תזכור ממי לקחת,

תשיב להם את כספם,

ואם אתה לא זוכר, אז יש דרך לתת לצורכי רבים,

ומכאן ולהבא יותר תתחייב לעצמך שאתה לא גוזל.

ותאמר, אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי,

ויותר לא אגזול.

אמר, בסדר. הלך, חזר אחרי שבוע, אמר לו, כבוד הרב,

אני גוזל בדיוק אותו דבר.

עשיתי מה שאמרת, זה לא החזיק מעמד.

תן לי דרך לתשובה.

אמר לו, אתה יודע מה,

יש דרך אחת,

אתה תתחייב לי בשבועה חמורה בנקיטת חפץ,

שאתה לא תשקר.

אומר לו, כבוד הרב, אני לא שקרן.

אני בא ומספר לך מעצמי את האמת, שאני גזלן.

אני לא משקר.

אם הייתי משקר, לא הייתי מספר.

ואני אומר לך את האמת, אני גזלן.

אומר לו, כן.

תתחייב אבל שאתה לא תשקר.

אמר לו, בסדר.

התחייב בשבועה בנקיטת חפץ.

בא אליו הקונה הראשון,

לבני הקמה עולה,

95 אגורות.

מה? אמר, לא שכן.

הבן אדם שואל אותו, סליחה,

זה לא עולה 95 אגורות?

לא מגיע לי עודף?

אז הוא אומר לו, כן.

לא משקר, כן.

אומר לו, אז למה לא החזרת לי עודף?

חשבתי שלא תשים לב.

רגע, אז מה, אתה גנב?

אז הוא אומר לו, כן.

אז היה שם עוד אחד.

שמע את זה, אומר לו, רק רגע, גם ממני אתה גנבת? הוא אומר לו, כן.

התחילו לרדוף אחריו.

עזב את החנות,

רודפים אחריו.

הוא הבין,

הוא לא יכול להמשיך לנהל את החנות.

אם הוא ימשיך לקחת, ירביצו לו מכות, שיברו לו את הראש,

יתחילו לתבוע אותו.

אז הוא הבין שאין ברירה, הוא לא יכול יותר לגזול. למה?

כיוון שהוא לא יכול לשקר.

הוא יצטרך להגיד את האמת.

וכן בכל עבירה.

אם הוא יעשה איזו עבירה ושאלות אותו, אתה עשית?

הוא יצטרך להגיד כן.

ואז הוא יתבזה ויתגנה לעיני כל הבריות.

מה מחזיק אותנו כשאנחנו עוברים את כל העבירות? השקר.

אנחנו נסמכים ונשענים על השקר

שאנחנו נוכל להסתיר דברים, לטייח, למרוח,

וככה אנחנו עובדים. על מי?

על עצמנו.

כי אנחנו מתרחקים מן הטובה האמיתית שהתורה הזאת נותנת לנו.

תורת אמת,

חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.

מי שרוצה לזכות לחיי אמת בעולם העליון צריך להיות איש אמת.

אבל זה קשה. למה? מי שלא הורגל,

הוא לא שם לב אפילו כמה הוא משקר.

ויותר מכל, כמה הוא משקר את עצמו.

הוא משקר את עצמו שהוא לומד מספיק, והוא יודע מספיק.

הוא לא צריך לשמוע מזה ולא מזה, ואין לו ממי ללמוד. הוא משקר את עצמו על ימין ועל שמאל,

וחושב כל מיני מחשבות שהתלבושר תגן עליו,

ויגדל זקן ארוך, אז הוא ייראה כמו רבי גדול,

וכל מיני דברים מדומיינים שאדם חי,

אבל נקודה אחת הקדוש ברוך הוא רוצה מהבן אדם.

אמת.

רחמנא ליבא בעי.

הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב של הבן אדם. הוא מסתכל שם,

ושמה נמדד האדם. לא בהופעה החיצונית, לא במעשים החיצוניים,

כי אפשר שהם נובעים מנקודות שונות לחלוטין.

אם שאול, שאמרו עליו חכמים זכרו לאנוחה, כבן שנה לחטא,

ובצד דק מן הדק היה פה צד של חמדת הממון. הוא מלך, הוא לא צריך את זה.

רק חמה לעם,

וצועק לו הנביא בשם ה' ותעת אל השלל, יען מאסת את דבר ה'. וואי וואי וואי, איזה תוכחת.

וזה על דבר אחד של שאול המלך, מה מחכה לנו?

מה מחכה לנו?

ותעת על הפיס, ותשתטח לפני הלוטו,

ותשכב על הטוטו.

וואי וואי וואי,

מה יגידו לנו?

אבל מה,

אנחנו חיים, כאילו, הכל בסדר, אנחנו אנשים טובים,

החבר'ה אוהבים אותנו, הכל בסדר. ומה עם התורה של הקדוש ברוך הוא? מה עם בורא,

שמיים בארץ, שברא אותך, הכין לך, ייעד לך, נתן לך.

מה עם כל זה? מה אתה עושה עם זה? לא מחזיר משהו, קצת,

בשביל שהקדוש ברוך הוא ייהנה ממך?

שאתה תוכל באמת ליהנות ממנו כמו שהוא רוצה?

לא.

אדם מסתכל, מה שהרגילו אותו באורח החיים שהוא חי,

פשוט מאוד, קם כל בוקר, חי את חייו,

זהו, לא יושב, לא מתבונן,

לא מברר, לא חושב,

כלום.

הימים עוברים, שבועות, חודשים, שנים, עשרות שנים,

ופתאום מתחילים הזעזועים.

פה צביתם מהקדוש ברוך הוא, שם התרעה,

פה מחלה,

שם הפסד ממון,

כאן

ועוד שם,

וכן הלאה.

ובן אדם מתחיל להתעורר, אבל לפעמים זה כבר מאוחר והוא לא מספיק הרבה,

וגם אם יזכה ויספיק,

כמה שנים ועשרות שנים הוא הפסיד כשהלכו לתוהו, לא חבל?

אפשר לאסוף בכל רגע מצוות

לאין שיעור.

כמו שהייתם רוצים לאסוף כסף,

אם הייתם חכמים, הייתם אוספים מצוות.

כסף אפילו אם תאספו לאין ספור,

תניחו אותו בסוף לאחרים.

מצוות זה הדבר היחידי שאתם לוקחים אתכם.

אם היו מניחים פה ערימות,

של כסף, והיו אומרים,

אחת, שתיים, שלוש,

מי שאוסף יותר, וואי וואי, מה היה פה?

מה היה פה? מה היה קורה?

חיות אדם.

תולשים את האוזניים אחד לשני לקחת עוד שטר אחד.

אבל אם יש מצוות כרימון,

צנועים, ענבים, לא דוחפים.

בכבוד, בכבוד, בכבוד, בכבוד.

מכבדים את כולם.

העיקר שהוא לא יתרח. נראה אחת שרואה

שטרות של כסף.

רואה מישהו רץ, אומר לו, אל תרוץ, בכבוד.

בכבוד.

איזה בכבוד. שם לו רגל ומשתטח.

אלא מה? אנחנו יודעים כסף יותר חשוב, ככה אנחנו מבינים. מצוות, יוזמה, אפשר לעשות הרבה, לא בוער.

וזאת הטעות, יהודים יקרים.

מצוות,

רגע שהוא עובר,

והמונה לא דפק מצוות,

זה הפסד בלתי חוזר.

כסף, לא צריך הרבה באמת. אפשר לחיות גם בצמצום.

העיקר לחיות.

ואחרי שאתה חי,

מה עושים עם החיים?

עוד כסף.

בשביל מה? לחיות.

אבל לא חיים בכסף.

הכסף לא נותן חיים.

החיים יכולים להביא בחובם גם כסף.

אבל למה צריך חיים?

בשביל מה חיים?

בשביל להתבקר, להזקין ולמות?

זו הסיבה שיש חיים.

להביא עוד ילדים, גם הם יעברו אותו תהליך, התבגרות, זקנה וימותו.

מה התכלית?

מה התכלית? עם מה אתה יוצא מפה?

כסף לא לוקחים, זה ברור. כולם יודעים, נכון?

לא לוקחים.

אז מה כן?

אז מה כן?

דבר אחד.

מה שבנית בהגיע כפיך, בנשמתך.

המצוות, המחשבות הטהורות, המעשים הנפלאים,

המידות הטובות ששיפרת,

זה מה שיוביל אותך לפני כיסא כבודו יתברך.

וכשאדם מגיע מלא מצוות כרימון, אה, איזה אושר.

תחשבו רק שאדם צריך להגיע למבחן,

אם זה בבית ספר, בתלמוד תורה או בכל מקום אחר.

והוא יודע את החומר,

איך הוא משתוקק לרגע שיבחנו אותו.

למה? הוא רוצה להראות את ידיעותיו.

אבל אחד מסכן שלא יתכונן.

איך הוא פוחד מכל שאלה?

אם מצביעים עליו, אומרים לו, כן.

מה השאלה?

איך הוא מרגיש?

תארו לכם, אתם מגיעים למעלה, לעולם האמת,

לפני כיסא כבודו יתברך,

והוא נותן לכם את התורה,

והוא אומר, תפתח ואתה פותח.

הוא אומר, כן.

תסביר מה כתוב פה.

כי ימצא חלל באדמה אשר השם אלוקיך נותן לך לרשתה,

נופל בשדה,

לא נודע מה יכהו.

כן, ספר לי מה אתה יודע על זה?

מה הדינים הכתובים בזה?

מה הגמרות המדברות בזה?

נו, בוא נשמע, בכבוד.

כאילם, לא יודע כלום.

כבוד הרב,

כבוד הרב, כבוד הקדוש ברוך הוא, תעבור דף.

תעבור דף, יאללה, נעבור דף.

אמרנו דף.

כן,

ומה אתה יודע על לא תתעב אדומי כי אחיך הוא?

לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו.

נו, תסביר לי את זה.

הקדוש ברוך הוא, אני פעם הייתי בשיעור,

אני לא זוכר, אמרו משהו.

כן, אבל מה אתה אומר?

לא זוכר.

אולי כבוד הקדוש ברוך הוא ישאל אותי שאלה אחרת?

אש הדם.

אתם יודעים, אדם צריך להגיע למעלה,

צריך לתת דרשות, אומר הגאון מווילנה, 180 יום רצוף.

יאללה, תתחילו.

180 יום רצוף.

זה לומדים במגילת אסתר.

180 יום.

וואי וואי.

איפה ההכנות? איפה, מה עשינו פה? מה למדנו? מה ידענו? מה נגיד?

אבל לא מאוחר, לא מאוחר.

אף פעם לא מאוחר.

אם אדם מחליט,

אני אומר לכם שאדם יכול לזכות

לאין שיעור.

תראו, אני רואה פה חבר'ה צעירים,

ואני אומר לכם

שיש פה גאון אחד,

גאון אחד בן שבע שנים.

אתם מכירים את הגאון הזה? מישהו מכם? אתם תושבי המקום, פחות או יותר, כולכם. אתם מזהים אותו?

בן שבע שנים גאון.

מכירים?

תסתכלו סביבכם, תראו מה אתם מזהים עם אחד כזה.

בן שבע שנים גאון.

אתם יודעים מי זה גאון?

מי שלומד כל יום דף היומי בגמרא, דף אחד בגמרא,

תוך שבע שנים הוא גומר את כל השס,

זה נקרא גאון.

גאון זה שישים, כנגד שישים מסכתות שיש בגמרא.

זה גאון.

כל השס זה כל תורה שבכתב ותורה שבעל פה,

גאון.

בשבע שנים אפשר,

כל יום דף.

זה לוקח שעה.

שעה ביום.

שעה ביום אתה משקיע שבע שנים, אתה גאון.

אפילו אם לא הבנת לעומק את הדברים ולא התעמקת אבל עברת על כל הגמרא,

כשאתה מגיע לעולם האמת, אחרי 120 שנה,

עם הדפים שלמדת,

משם מעלים אותך למעלה ומבארים לך יותר ויותר ויותר. אבל רק דפים שאתה למדת,

דפים שאין לך,

לא מלמדים אותך.

אדם שהוא יותר זריז, ישקיע שעתיים,

שלוש וחצי שנים.

ארבע שעות, חצי מן הזמן.

אפשר להיות גאון מהר מאוד יותר ממה שאתם חושבים.

עכשיו צאו וחישבו, אלה שלומדים בישיבות,

כמה שעות הם לומדים?

12 שעות.

אתם יודעים מה זה גאונות?

ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כך כתוב.

יוצאת בת קול ומכרזת.

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

עם מה אנחנו נבוא לבית דין של מעלה?

עם סיפורים?

עם החשבונות של הארנונה?

עם מה נבוא?

מה נגיד לפני בורא עולם?

בר השמיים, ארץ, ירח, כוכבים,

אוויר,

ציפורים מצייצות, פרחים, ריחות טובים,

ים.

איזה יופי של עולם.

איזה יופי של עולם.

כל זה בשביל מה?

לתת לך את כל האמצעים והכלים של חנוח,

כדי שתוכל לשבת ולעשות את רצונו, להגות בתורה, לקיים את מצוותיה ולזכות בעולם האמיתי, לא זה, כי מפה יוצאים.

איפה זה העולם האמיתי שאליו אתה הולך?

שהנשמה נפטרת מן הגוף ועומדת לפני כיסא כבודו.

עכשיו תעשו חשבון נפש.

מה יש לכם להגיד לבורא עולם?

עד כאן הפתיחה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, למי יש? ערב טוב. ערב טוב ומבורך.

כל מה שהרב אמר בסדר גמור, בגדר תיאוריה.

כשאני בא ללמוד,

עוד לא הגעתי לדף רחוק ממני מרחק של עשרה מטר.

כשאני בא ללמוד,

עוד לא הגעתי לדף רחוק ממני מרחק של עשרה מטר.

בעיני ובין הדף,

עשרה מטר, נכנסים 7,000 כוחות נגדי שלא נותנים לי לזוז.

אני מרגיש שזה כוח פיזי,

כוח פיזי ממש עלי.

לא נותנים לי להתקרב לדף.

אני רוצה,

לא יכול.

לא יכול גם לברוח

מהצד השני,

כי זה חסום בצורה אופקית.

אני גם לא יכול לקפוץ.

אני בוכה.

למה אני לא יכול?

אני רואה שזו אמת.

אני צריך להגיע לזה.

אומרים לי, אתה יודע מה? תעשה משהו אחר.

תלמד מילה אחת,

תגיע למעלה, תגיד לו שאני לא יכולתי.

אז מה?

אז אני רוצה ללמוד רפואה.

אתה יודע מה?

במשך שבע שנים למדתי יומיים, רציתי ללמוד, אז תיתנו לי תואר רפואה.

רציתי ללמוד.

אבל איך זה?

זה לא נותן, אני חייב ללמוד.

זה לא שאני מגיע למעלה, רציתי והיו הרבה מכשולים.

זה לא עובד.

אני צריך ללמוד.

אני צריך להילחם במישורים שונים.

לא נותנים לי ללמוד.

פשוט אני לא יכול להגיע.

לא יכול להגיע.

אני יודע שאני צריך ללמוד

כדי שאני אזכה במה שאמרו.

אם אני לא אלמד, זה אולי מלטפות.

נשמע, בסדר, כאילו.

מה אתה עושה כל היום? תסביר לי, מהבוקר.

זה נושא פרטי פשוט.

איך אני אעזור לך נגד השבעת אלפים שמפריעים?

צריך להכיר אותם.

טוב.

נניח בעיות משפחתיות,

אני פוטר

אחת מהן,

זה מכפיל את עצמו.

אפילו, לא הייתי אומר מכפיל, אלא טור הנדסי.

כאילו שאתה פוקע אותם,

נותן להם, הוא נהיה עשר בעיות.

הבנתי. בוא, יש לי פתרון בשבילך.

תודה.

היה יהודי אחד שהיה לו מכולת.

בשעה ארבעה וחצי כל בוקר

הוא היה פותח את המכולת עם אשתו הזקנה.

היו מקבלים את כל החלב שמגיע לחמניות, לחם,

ומתחילים לשרת את הקהל, כמובן,

מהשעות המוקדמות של הבוקר.

פתאום יום אחד אשתו של החנווני רואה שהוא לא מגיע.

ארבע וחצי,

חמש,

חמש וחצי,

מקבלת פחד, אולי חס ושלום קרה לו משהו,

מצלצלת הביתה, לא עונים.

ברבע לשש הוא מגיע.

איפה היית?

מה עשית?

אז הוא אומר, רק רגע, תכף אני אסביר לך.

כן, אדוני, כן, גברת, כן זה, מה אתה צריך, מה את צריכה, זה פה, שם, העביר נושא, שלום, עבר.

יום שני,

ארבע וחצי,

חמש,

רבע לשש, הבן אדם מגיע.

תגיד,

אתה רוצה שאני אקבל שבת? שאני אתמוטט? אני זקנה? אתה משאיר אותי לבד? אני יכולה לטפל בכול?

חכי רגע, אני אסביר לך מה, רק שנייה. כן, אדוני, כן, גברת, מה זה, מה אתה צריך, מה זה, זה, זה העביר אותה.

העיר ראתה ככה, אמרה, יש פה משהו.

נתנה לו לצאת מהבית, עקבה אחריו.

פתאום היא רואה, הוא מגיע לבית הכנסת,

טלי, תפילים, יושב, מתפלל,

כולם גומרים את התפילה תוך שלושת רבעי שעה,

ניגש לארון הספרים, מוציא ספר,

מתחיל לקרוא,

הזקנה עובדת במכולת,

והוא לומד.

פתאום, הזקן התחיל ללמוד.

מה זה, אני אראה לו.

לא אמרה אף מילה,

חיכתה לו במכולת,

איך שהוא בא,

פתאום הוא רואה לבני העפה אליו.

ההוא מתכופת.

הוא אומר לה, מה קרה לך?

היא אומרת לו, מה אתה עושה? איפה אתה היית?

מה אתה עושה?

הוא אומר לה, תגידי לי את האמת,

אם אני הייתי מת, מה היית עושה?

אז היא אומרת לו, אם היית מת, הייתי פותחת לבד.

אמר לה, תדעי לך, אני כל יום מת.

ומה אכפת לך אם אני חוזר אחרי שעה?

אמרה לו, תגיד, אתה השתגעת?

מאיפה הבאת את זה?

אמר לה, אני הייתי בשיעור של הרב.

שמעתי שהוא אומר, אדם כי ימות באוהל.

אין התורה מתקיימת,

אלא במי שממית עצמו עליה.

אתה רוצה ללמוד תורה, אתה חייב באותו זמן להיות מת.

אין עולם, אין אנשים, אין אף אחד.

אם אתה רוצה שתתקיים בך, אתה צריך להיות מת.

אחרי זה תחיית המתים.

תקום, תלך, תעזור, תעשה הכל.

אבל אתה חייב למות קודם.

מחיאות ומחיאות ומחיאות ומחיאות. ולמה זה?

למה זה? כי יצר הרע יודע שהתורה הזאת היא הטבלין נגדו.

כתוב,

הקדוש ברוך הוא אומר,

בראתי יצר הרע,

בראתי תורה טבלין לו.

בראתי יצר הרע, אומר הקדוש ברוך הוא.

אני בראתי את יצר הרע.

לא רע סתם.

הרע, בהא הידיעה.

אין יותר רע ממנו.

אני בראתי אותו.

אבל אני גם הקדמתי תרופה למכה. ואני אומר לכם, מה התרופה?

תורה טבלין לו.

התורה

היא לא תגמור עליו,

היא תטבל אותו. כמו תבלינים באוכל. לוקחים סלק, כומר,

מתבלנים אותו, יוצא מתוק. אתה רוצה אותו חריף? חריף.

אתה יכול לטבל את היצר הרע.

צריך יצר הרע.

בשביל שידחף אותנו לעשות דברים. אם לא,

אם לא היצר הרע דוחף אותנו,

היינו שוכבים במיטה, לא קמים. לאן לקום? לאן ללכת? מה יש בחוץ?

כאילו, מה מעניין אותי? לא אמרתי שום דבר.

לא עושה שום דבר.

זאת אומרת,

אומר הקדוש ברוך הוא, בראתי יצר הרע,

בראתי תורה טבלין.

אז אדם צריך לדעת לטבל.

יש לך 24 שעות.

תגזור על עצמך שעתיים מינימום,

וזה לא הרבה,

ותלמד, ובאותו זמן תהיה מת.

אדם כזה יזכה לתורה מרובה.

אבל זה החלטה.

אתה צריך להחליט.

אין שום דבר בעולם באותה שעה, אין עוד מלבדו,

והכוח של זה הוא אדיר.

יהיו בעיות, צרות, זה יתנפח, זה יהיה אחר כך.

אבל קודם כל תלמד את החלק שלך,

החלק שלך לאלוקיך, ואחר כך תראה שהקדוש ברוך הוא יסיר ממך את כל הבעיות. זה הניסיון שלך.

מי שיש לו,

מי שבטל מן התורה כתוב, אם בטלת מן התורה יש בטלים הרבה כנגדך.

בגלל שאתה מתבטל מן התורה זה גורר הרבה בטלים כנגדך, שבעת אלפים. כן, שבעת אלפים מבטלים יעמדו מולך.

אבל אם אתה מחליט,

אז הפוך.

כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ.

מן השמיים מסיתים ממנו ומאפשרים לו לעשות את רצון הבורא.

אבא שבשמיים ודאי רוצה שבניו יעסקו בתורתו.

אבל הוא רוצה לראות שאנחנו הראשונים באמת מוכנים ומתמסרים לזאת.

וכך אדם זוכה.

אז כן, ידידי, שמעת את העצה?

כל שעליך לעשות זה להחליט,

ולא יעבור.

לכן אומרים, קבעת עיתים לתורה.

קבעת?

זה לשון גזלה.

אתה צריך לגזול את הזמן הזה לתורה.

ברגע שאתה תצליח, בעזרת השם, ותקבע לך את הדבר הזה,

לא יוכל עליך אף אחד.

בהצלחה.

כן,

הנה, פה היא רוצה לשאול שאלה, שורה שנייה.

אני בן אדם, כמו שאמרת, מאמין, מאוד מאמין.

אף פעם לא היה לי את הכוח הנפשי לעשות

מצוות ממש.

התחתנתי, יש לי שלושה ילדים,

אבל תמיד,

תמיד רציתי,

אבל לא עשיתי.

רציתי לרשום את הילדים לבית ספר דתי,

אבל בסוף פחדתי.

אמרתי,

אבל אני נוסעת בשבת, אז אני אבלבל אותם.

ואני רואה טלוויזיה, ואני לא יכולה לא לראות טלוויזיה בשבת.

והיום הילדים שלי גדלו,

ומתחילים לגדול לי מול העיניים.

ואני מפחדת.

אני מאוד מפחדת.

כי אני לא גידלתי את המשפחה שרציתי, שהאמנתי,

שלא היה לי את הכוחות לעשות.

והיום

אני באתי כדי למצוא את הכוחות, אבל אני לא יודעת איך.

כי הילדים שלי כבר לא רוצים ללכת בדרך אחרת.

ניסיתי?

לא הצלחתי.

אני עדיין לא יודעת

איך לעשות את זה.

איך לקחת את החיים שלי ממסלול של

אנחנו מאמינים, אבל להאמין עד הסוף,

זה להיות ממש משפחה מאוחדת.

משפחה יהודית מאוחדת.

משפחה שמקיימת מצוות.

אני לא יודעת.

אני לא יודעת איך אני יכולה היום להכריח ילד בן 11 שגדל

בבית ספר ממלכתי, שפתאום עושים מסיבות ביום שישי.

איך להגיד לו לא ללכת למסיבה ביום שישי, כשאני החלטתי בשבילו את הדרך הזאת.

איך להגיד לו, אתה, ממחר גמרנו. אתה נהיה בבית ספר דתי,

תורני, דתי, לא יודעת.

ושבת זה שבת.

איך אני הולכת אחורה?

איך אני מבטלת את כל מה שעשיתי עד עכשיו?

איך אני מתחיל? אני יודעת איך להתחיל מאפס.

אבל איך אני עושה את זה עם המשפחה שלי?

שמעתי. הנה, אני אגיד לך איך.

קודם כול, לא היה דבר כזה שלא היה לך כוח. לא היה לך מספיק רצון.

כי ראית מה את הולכת להפסיד לעומת מה שאת אמורה

להרוויח מאוחר יותר מתוך האמונה.

הכוח של היצר הרע זה שהוא מראה לאדם את הרווח העכשווי,

את ההנאה הרגעית המשתלמת על המקום,

לעומת השכר הנצחי שעתיד לבוא ולא עכשיו,

לא תמיד עכשיו,

יותר מאוחר.

אז כאן היצר הרע, יש לו כוחות יותר להשפיע על אנשים לשמוע בקולו.

אבל אם את רוצה ואת מוכנה ללכת בדרך הנכונה,

אני לא חושב שזו בעיה עם הילדים, ובפרט בגיל כזה.

פשוט מאוד את צריכה לגרום

שיהיה איזה אברך שיגיע אליכם לבית

ולאט לאט תשב עם הילדים,

יקבע להם שיעור, רבע שעה, 20 דקות, חצי שעה, סתם איזה נושא ביהדות, לא דתית דווקא,

אלא בנושא שיחכים אותם בכמה דברים,

או סיפורי צדיקים, או מעשיות,

או איזו סוגיה קטנה בגמרא שצריך חשיבה, תראו לפי ההתפתחות של כל ילד,

או לקחת אותם לשיעורי משניות שיש בסביבה, שנותנים מתנות ופרסים,

או קריאת תהילים,

יש כל מיני מסגרות כאלה.

וברגע שהוא מכיר

בני גילו,

ושנראים אחרת,

אז הוא מכיר חברה נוספת עכשיו.

ברגע שהוא רואה והוא מוצא חן בעיניו, אז יותר קל לדבר איתו.

וזה לא חייב לבוא מייד,

זה תהליך.

ולאט-לאט ככה הוא יתחבר עם עוד ועוד,

ומישהו כזה, כמו אברך כזה,

יעזור לו, בשיתוף איתך, כמובן.

זה יהיה בקלי-קלות.

רק צריך למצוא מישהו שיודע לדבר אל הילדים, ואין בעיה כזאת, כי הנה, פה

יש חבר'ה שבאו במיוחד לכאן הערב, ממש,

ויש להם טופס רישום להצטרפות, ללימוד תורה,

ללמד מה שרוצים, איך שרוצים, איפה שרוצים.

הם מוכנים לעשות כל מה שרק רוצים, בחינם אין כסף,

בשביל שאנשים שמעוניינים להכיר, להתקרב, ללמוד,

אפשר יהיה. תמלאי טופס כזה,

תכתבי בקצרה מה הסיפור שאמרת, ובעזרת השם יתברך יפנו אלייך.

אני מאמין שזה יעזור. דבר נוסף,

אפשר לקחת לילדים קלטות וידאו או cd שלנו ולהראות להם.

יש דברים מאוד מיוחדים שעונים על תשובות ושאלות

שאנשים בדרך כלל שואלים ולא מקבלים תמיד את התשובות.

יש חומר שהוא גם מבדר קצת,

שיאהבו את זה.

ועוד דבר,

להתארח בשבת במשפחה שהיא שומרת תורה ומצוות כראוי,

שיראו את האווירה הזאת, יתנתקו שבת אחת

מטמבלוויזיה ושאר דברים.

אם עושים עוד שבת אחת,

אחרי זה מתרגלים לאווירה הזאת, הולכים לבית הכנסת, שומעים את הזמירות, המנגינות,

באים הביתה, בגדי שבת, זו אווירה אחרת,

שיחה לשולחן, שירי שבת,

וכן הלאה.

זו חוויה.

וצריך לראות להם את הצד החוויה שבכל העניין, ולאט לאט תראי שהם יתקשרו לזה.

הרבה עושים את זה, משפחות שלמות, והיום, ברוך השם, זה מאות אלפים.

אז אל תפחדי מהנושא.

וכמובן, לא בבת אחת להגיד להם,

את יכולה להתחיל לצאת לדרך,

אין בעיה אם תקיימי מצוות, תשמרי מצוות.

בינתיים לילדים,

לאט לאט.

ובדרך הזאת, עם הכוונה,

בעזרת השם יתברכת, תצליחי לבנות את ביתך, בית נאמן בישראל.

ואם את רוצה עוד משהו,

יש עוד דבר,

ללכת פשוט לסמינר,

שמתנתקים לכמה ימים בבית מלון,

ושם, באווירה הזאת, עם הרצאות ושאלות וכל הדברים מסביב,

ויש שם קייטנות לילדים, באותו גיל, פחות או יותר, יש מדריכים ומדריכות.

זה משהו אדיר.

חוזרים עם כל החוויה, משפחה מגובשת,

ואז מחליטים את ההחלטות, וזה יותר קל ויותר מהר, ומקצר את כל התהליך.

גם זה אפשר להירשם פה

אצל הפעילים פה.

שיהיה לכם בהצלחה.

כן.

שמה, קודם פה,

בבקשה.

כבוד הרב,

אחותי במצב מאוד קשה בבית חולים,

והייתי רוצה לבקש ברכה בשבילה.

קוראים לה רות רפאלה.

היא שומרת תורה ומצוות?

היא קיבלה כיסוי לפני חודש. היום היא קצת בלי הכרה, אבל היא קיבלה כיסוי לפני חודש בבית חולים.

אתן אחיות?

כן.

יש אחים?

יש אחים.

מה המצב שלהם?

קשה מאוד.

כן, אבל מה יש לה?

יש לה סרטן בשחלות, שזה כבר לא בשחלות.

זה כבר חדר לה להכול. מה שנשאר זה הלב שפועם. זהו, הכול קרס לה כבר.

היא במצב ממש לא טוב, לא טוב, לא טוב.

הבן שלה נמצא פה, וחלק מהמשפחה נמצאים פה, וחלק נמצאים לידה.

אני מבקשת, כמו שהצלת את הילד ההוא מחו״ל,

באמת, בזכו... בואו, בואו, תקשיבו. זה לא... אני רוצה גם שתברך אותה באמת. לברך זה לא הבעיה. הבעיה זה, צריך זכויות בשבילה. זכויות צריך... היא חזרה בתשובה, והחזירה גם חלק גדול מהמשפחה עם כיסוי ראש.

אימא שלה הייתה עם כיסוי ראש חזרה, אני אותו דבר.

טוב. ושאר החיות גם התחזקו בדת.

מה שאני אומר כרגע, תשמעו טוב,

ותשתדלו לעשות.

צריכים לחזור בתשובה ממש,

ולא רק לקבל מצווה אחת או שתיים,

כיסוי ראש או שבת, או זה,

קומפלט.

אם רוצים לשנות גזירה ממצב כזה,

זה רק קומפלט.

ואני אסביר לכם דבר פשוט, הסברתי את זה בהרצאות האחרונות, אני אחזור עוד פעם.

בא בן אדם

ומקבל

התראה מהבנק על חוב של מיליון שקל. אם אתה לא משיב את הכסף,

אתה פשוט מאוד

מוכרז

ישר להוצאה לפועל.

הוצאה לפועל זה מאסר,

והחגיגה מתחילה.

אז הוא פונה למנהל ואומר לו, תגיד לי מה אני יכול לעשות. הוא אומר לו, תשמע, תגייס את הכסף, זה מה שאתה יכול לעשות.

הוא אומר לו, אבל מאיפה אני אביא מיליון? הוא אומר לו, בעיה שלך.

בלית ברירה הוא פונה לחברים ולידידים ולמשפחה ומתחיל לאסוף. מאחד הוא לוקח חמישה שקלים, מאחד, 12 שקל, מאחד, 3 שקלים, אחד זה. בא לבנק

אחרי מספר ימים ואומר, הנה, השגתי 48 שקל.

מנהל הבנק זורק אותו מכל המדרגות.

מיליון אתה חייב, לא 48 שקל.

ציור דומה,

מיליון חייו

אתה לא מחזיר,

הסיפור חוזר על עצמו.

מה עושה? הולך

ידידים, קרובים, משפחה,

אומר להם, תשמעו, תעזרו לי.

הראשון אומר לו, תשמע, אין לי כסף.

אבל מה?

אני מוכן לשעבד את הדירה שלי.

הולך לשני, אתה, מה איתך? אומר, גם לי אין כסף.

מוכן לשעבד את הפרדס שלי.

הולך לשלישי, מה איתך?

אומר לו, את העסק שלי, אין לי כסף, אני מוכן לשעבד את העסק שלי.

הולכים למנהל הבנק, אומר, הבאת כסף? אומר, לא,

לא מצאתי כסף.

אז בשביל מה באתר? הוא אומר, תשמע, אלה מוכנים לשעבד את הבית, את העסק, את הפרדס.

אומר, או, אם הם מוכנים לשעבד את הכול, אין בעיה,

תחתמו פה,

חותמים, משחרר את כולם, אנחנו הביתה.

אם מישהו חולה והחוב הוא גדול, אנחנו לא יודעים כמה,

והוא הגיע למצב קשה,

צריך לגייס מהר, לכסות את החוב.

אז יש כאלה שמגייסים מטפחת ראש ושבת וטמבלוויזיה וזה, ובסוף החשבון יוצא 48 שקל.

זה לא מספיק.

אבל אם באים ואומרים, אני כולי משעבד את גופי ונפשי לקדוש ברוך הוא.

עוד אחד בא, גם אני מוכן לשוב בתשובה קומפלט.

עוד אחד, גם אני מוכן לחזור בתשובה קומפלט.

או,

הקדוש ברוך הוא אומר, אם יש כמה שמשעבדים את עצמם,

זה יכסה את כל החוב.

אז לכן צריך להאמין,

אי אפשר במצב כזה, כיוון שלא קיבלנו בדיוק מה החוב וכמה צריך לגייס,

אי אפשר ברגע כזה להסתפק

באיסוף כספים קטנים, מה שנקרא. חייבים לעשות את המקסימום.

והמקסימום זה להשתעבד לקדוש ברוך הוא, להחליט,

אנחנו שבים בתשובה,

לפני אבינו שבשמיים, וזה בגלל החולה שהיא גרמה שאנחנו נשוב בתשובה.

ממילא זה הופך לזכותה,

ויש סיכוי הכי גדול שהיא אכן תחלים מזה.

הבנתם? אז אני לא אומר לכם מה לעשות.

תעשו את זה בעצמכם,

ולא להתקמצם

בלשוב לאבינו שבשמיים, כי גם בלעדיה כולנו חייבים לשוב בתשובה.

אז אם זה יהיה בזכותה,

אז זה יהיה גם לזכותה ולזכותכם אתם גם כן.

מה השם שלה?

רות רפאלה בת עידה.

רות רפאלה בת עידה,

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

מ-ה-ר-א-מ-א-מ-א-מ-א-א-מ-א-א-מ-א-א-מ-א-כ-א-כ-א-כ-א-עוד שאלה, יש לך שאלה?

שאלה. שאלה, אני מבקש.

תן לו שאלה פה.

כבוד הרב, ערב טוב.

אני כמה חודשים בתשובה, לא חשוב כמה.

אני מתחזק ועובר ייסורים תופת.

עשרה חודשים לא עובד.

אני אומר את זה באהבה לברוא עולם,

לעשות מה שצריך,

בלי התחכמויות.

כמו שאמרת,

באמת,

הלווא והיינו זוכרים מהאמת כמו שאתה חושב, הרב. אנחנו קטנים, אנחנו בעלי תשובה בפרט.

השאלה, מה צריך לעשות להתמודד עם הדברים האלה?

אם זה שכר דירה,

מסרת נפש לעזוב את המשפחה, לא חיה משפחה,

שהם בעצמם לא מכירים באמת.

הם מאמינים, אבל לא מכירים באמת,

שצריך את התורה, לקיים אותה וכו'.

אני אומר איסורים, הרב.

מה אני צריך לעשות

כדי לעבור את זה?

אין לי לגמור את החודש של השכר דירה, הרב.

עושה גמחים,

עושה מה שצריך לעשות,

בוכה ימים, לילות, הרב.

אני לא מדבר על 20 שנה אחורה, שאני בוכה כל הזמן.

אמרתי, די, אני חוזר בתשובה, זה הדרך,

אבל עדיין, האיסורים והצורות, הרב.

מה אני עושה?

אתה עובד או שאין לך עבודה?

אין עבודה, עשרה חודשים, לא עובד,

וזה עוד מתגבר, איסורים,

ואין לי לגמור את החודש, הרב. אתה עובר במשפחה?

לא, רווק. בן 31 רב.

אתה גר לבד? כן. לא רואה את עצמי חוזר למשפחה.

מה אני עושה עם זה?

למה אתה לא תלך לישיבה?

אני, יש לי את ה...

מדי פעם אני קופץ על הרב, משה בן משה, לומד שם. לא מדי פעם, למה לא תלך לישיבה?

תן לי את הכלים ללכת לישיבה.

אני אתן לך את הכלים ללכת לישיבה.

אתה תיסע לירושלים,

תהיה במחנה ישראל,

אכילה ושתייה ולינה על חשבונם, תתחזק,

זיווג הגון, תבנה בית, והשם יפתע לך הכול.

כן, אבל...

כן, הרב, אבל קיימים בעיות.

בימים שהייתי בעוונות,

התחלתי כמה התחייבויות לאנשים, כל מיני, כשהייתי חי עם המשפחה,

יש לי כמה חובות.

אני לא יכול לעזוב, זה נקרא גזל, לא יכול לעזוב חובות.

חשבתי על זה.

הייתי בעול אברהם בירושלים, שם.

דוד אצטרף מנהל את זה. בשמונה החודשים האחרונים, כמה חובות החזרת?

כמעט ולא ערב.

הפסדת... ב-1,300 שקל, מה אני יכול להחזיר? הפסדת שמונה חודשים.

כן, אבל מה עם ה-15 שנים אחרות?

אבל הפסדת שמונה חודשים או לא הפסדת?

הפסדתי שמונה חודשים.

אם היית בישיבה,

היית היום כבר נשוי.

עכשיו היית מקבל מתנות לחופה,

מי יודע כמה היית מכסה חובות.

תשמע ממני,

לך ירושלימה, שלג, על הכיפר.

אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו.

אתה מוכן?

נעזור לך.

מוכן?

מוכן.

בוא.

כן.

עוד שאלה כזאת?

ערב טוב.

אני צרפתיה.

אני צמני.

לא.

אני באתי מצרפת,

אבל לא מדברת טוב עברית.

אני רוצה מישהו עוזר לי.

בבקשה.

פוטיטה פוטיטלו, עזופי סיני.

רגע. את מדברת עברית. יותר טוב ממה שאני מדברת הימנית.

טוב, אני רוצה... לאט-לאט. לאט-לאט.

יש אחות של בעלי,

היא הייתה, גרה בניו יורק, בברוקלין,

ארבעים שנה,

היא הלכה לתוניס, ומתה בתוניס.

אז כמו ששמעתי את זה,

אני אמרתי,

אני צריכה, אם בעלי,

לקחת אותה ול...

להביא אותה פה לארץ ישראל.

לישראל.

אבל שמעתי שהיא רצתה לקנות דירה ולהישאר שם,

אבל אני מפחדת אם בכסף שלה,

לקחת אותה

להביא אותה לפה,

אם אני עושה חלום לא טוב בלילה, כי היא רצתה להישאר שם,

ואני לא רוצה שהיא תישאר בעיר, בארץ ערבים.

היא רצתה לחיות שם, היא לא רצתה למות שם.

לחיות, כן.

אבל שמעתי שאולי היא רצתה לקנות דירה שם, בתוניס היא הייתה בגיל 74.

טוב, שרון גם כן אומר שעד 2007 הוא יהיה ראש ממשלה.

אין בעיה, בגיל הזה כולם חושבים שיחיו עד 50 שנה לפחות. טוב.

אבל בכל מקרה,

אם את רוצה לשאול שאלת חכם שיגיד לך אם את צריכה לפעול בשביל שהיא תבוא או לא, אני אתן לך מספר טלפון,

את תצלצלי לי, הוא יגיד לך אם את צריכה לעשות את זה או לא.

בסדר?

טוב, צריך לחכות כמה זמן בשביל... לא, לא. אני אתן לך טלפון.

כן.

של רב שהוא פוסק, והוא יגיד לך

אם את חייבת לעשות את הצעד הזה להביא אותה או שלא.

אבל הלכתי לראות בתוניס, זה לא טוב שם.

אבל את רוצה לדעת אם זה בסדר או לא בסדר, נכון? כן, תן לטלפון, דוד. תודה רבה. דוד.

דוד.

אני כתבתי לך במחשב בצרפת, וענת לי, תשובה רפונדיה.

כן, כן. ועשית לי גם ברכה. כן, בבויסמייל.

בדואר האלקטרוני. כן.

בדיוק.

נכסי. בוקו.

כן, שאלה.

אני מבקש שאלה. יש לך שאלה?

תן לו פה עם השחור שאלה.

בבקשה. אדוני היושב-ראש, טוב, כבוד הרב,

לפני מספר חודשים הייתי אמור להתחתן.

הסיבה שלא התחתנתי,

אני לא יודע איך להסביר את זה, אולי גם לא יאמינו כאן.

ראיתי חלום,

ומה שראיתי בחלום, מסתבר שזה היה אמת,

על הכלה.

זו אז סיבה שלא התחתנתי. עכשיו, יש לי שאלה. איך אפשר לדעת שהבחורה שפגשת והכרת היא הבת זוג הנכונה לחיים?

אם לא חולמים חלום... זה במקרה.

משמיים לא רצו זאת. אז אין בעיה, אבל אם חולמים חלום, זה בעיה.

אשתדל לא לישון עד שתתחתן.

אבל איך בודקים אם הכלה היא בסדר?

פשוט מאוד, מבררים.

שואלים מסביב,

משפחה, ידידים, מורים, מורות, איפה היא למדה.

ככה לאט-לאט בודקים את הדברים,

וכמובן אחר כך נפגשים מספר פעמים,

ואז רואים

אם יש קשר

והמידע שאתה קיבלת הוא נכון ומאומת מכמה כיוונים,

מחליטים אם זה נכון או לא.

כן, אבל מה שהתכוונתי זה,

הכוונה היא לתת לבחורה להבין שהדרך האמיתית לחיים היא כמו שהיהודי האמיתי חייב לחיות.

טוב, זה אם אתה תהיה במסגרת דתית,

אתה בעצמך,

ממילא הזיווג שיזווגו לך יהיה מתאים לך.

אבל אם אתה לא בדיוק במסגרת כזאת, ואתה מסביר לה שכך צריך להיות, ואתה בעצמך עוד לא בדיוק כזה,

זה קצת יותר קשה.

אתה צריך להיות דוגמה ומודל בעצמך,

ממילא אתה תמצא מה שדומה לך.

הבנת? תקדים קודם לעשות עם עצמך.

תודה.

בהצלחה.

שאלה אני מחפש, שאלה.

שלום.

השאלה שלי זה איך הצלחת להחזיר את נאור וארצות הברית בתשובה, והוא אוהד מושבע שלך,

ולספר לו את כל הסערות הבלונדיניות. וואי וואי וואי וואי. ואני האימא, אני יודע, עכשיו, מאוד רציתי להכיר אותך.

את כבר ראית את הסרט שלו או עוד לא ראית? ראיתי, ואני אומרת בכסטה, נאור, לא, לא, לא, ואני רואה אותך בקושי. גוזר לו את כל הקוקו הבלונדיני הזה.

תגידי, איך הצלחת? זאת השאלה. את ראית אותו כבר עם חליפה?

הוא שולח לי תמונות, כי הרבה זמן לא הייתי שם עם זקן וחליפה. כשהייתי שם, הוא הלך עם ציציות וכיפה.

מה שאני יכול להגיד לך,

זה שהבן שלך נשמה. אני יודעת.

ואני ראיתי אותו מיד, קלטתי שהבן אדם הזה נשמה, והוא מבקש את השם. נכון. ופשוט מאוד, את מבינה, התחברנו ככה, טיק-טק,

והייתה נחיתה רכה,

וברוך השם, הוא הסכים,

והנה, הוא הרוויח.

ברוך השם, היום השם בועלה של תורה,

ואו-טו-טו הוא עומד להתחתן, אני מקווה.

זה אני לא יודעת, אבל אני יודעת שהוא עד מושבע שלך,

וכל טלפון הוא לא מפסיק לדבר עליך. ואמא, תלכי, תלכי. אמרת, היום אני באה, כי זה בנתניה.

אז לכבודך,

לכבודך אני אראה לכולם על מה אנחנו מדברים, בעזרת השם. אתה מראה את זה עכשיו?

כן, כן.

אוקיי.

לכבודך.

אני אדבר איתו אחר כך, אני אגיד לו. עם כל הקבוצה.

ברגעים אלה הוקרן לקהל שבאולם הסרט קוקו מביא קוקו.

בסרט שצולם בברוקלין קולג' אמריקה,

רואים איך בחור אחד לוקח על עצמו להוריד את הקוקו בהרצאה לפני כל הקהל.

ובעקבות זאת, בחורים נוספים גוזרים את הקוקו.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

טלפון 03-6777779 ווויגיאו, אוי, טוב יותר.

תודה.

כן, ועכשיו השאלה לאמא.

המומה, אה?

תן לה מיקרופון.

אתה צריך לקנות מספריים טובות.

גמרת לו על הראש לבן שלי, מה זה?

אני המומה מנאור,

כאילו אני יודעת את זה, כי אני כל יום בקשר איתו בטלפון,

אבל לא ראיתי את זה ככה,

ואם אני יכולה לקבל קסטה כזאת? בטח שתקבלי.

אני אתן לך גם כיסוי ראש.

לא להגזים, אני לא נאור.

את רוצה שהוא ירקוד משמחה ויהיה מאושר?

אני איתו בדרך, מה שהוא רוצה שיעשה. לא מפריעה לו, ואני איתו.

איתו בדרך זה גם הולכת. לא, בינתיים אני איתו, נותנת לו, ואם הוא מאושר, אני מאושרת.

מה את עושה אבל?

אני, יש לי בוטיק בעיר, בכל הבגדים. לא, לא, מה את עושה ביהדות?

אה, עם יהדות?

צעד, עם הצרים. אני מדליקה נרות,

שומרת חגים, צמא ביום כיפור,

כל מה שצריך.

כל מה שצריך זהו שלושה. לא, כל מה שצריך לי.

אני לא דתייה, דתייה, ואני מודה.

אבל אני מכבדת את היהדות, ואת הנראות, והכול.

אבל את יהודייה, יהודייה. ואתה רוצה להחזיר אותי עכשיו בתשובה, אבל זה לא יעזור לך, אני לא נאור.

אני שמחה בשבילו שהוא מאושר, מאוד מאוד.

רגע. ואם הוא רואה אותי מדברת ככה, הפוך, תסריט לו, הוא ישתגע. בואי נגיד משהו אחר. מה את עושה עכשיו שאני אשמח אותו? מה את מקבלת על עצמך?

שבת את מקבלת?

כן.

אני מדליקה נרות. אני מעשנת? אני אפסיקה לעשן. לא.

אוקיי. אוקיי. מפסיקה לעשן.

שומרת שבת.

מפסיקה לעשן ביום שישי שבת.

עד שיצאו שלוש כוכבים אני מעשנת. רגע, רגע. יפה מאוד, יפה מאוד.

ועוד דבר אחד קטן,

טמבלוויזיה וחשמל.

אה, אל תגזים לאט לאט.

לא רוצה להבטיח משהו שאני לא אוכל לעמוד בו. זה לא בעיה, אל תדליקי וזהו.

אוקיי, נשתדל. אני לא רוצה להבטיח משהו שאני לא אעמוד בו.

סיגריות הבטחתי לך. אני אשלח לך ספר לשבת, שתקראי.

אבל בלי להדליק את הטלוויזיה ובלי חשמל.

נשתדל. נשתדל, לא ישקר.

אמרת שאסור לשקר, נכון? אוקיי.

בלי נדר. מה שמך ושם האימא?

רונית בת מלכה אולניק.

רונית בת מלכה בורשטיין.

השם יזכה אותך לשמור שבת כהילכתה.

אמן.

ואני גם רוצה, כמו נאור, פרנסה טובה, בריאות וכל השאר.

פרנסה טובה, בריאות וכל טוב לעבודתו יתברך.

אמן. ותשמור לי על נאור בבקשה שם, כי הוא מאוד מאוד קשור אליך, ואני אוהבת את זה. בעזרת השם, אמן. אתה נוסע אליו?

אתה נוסע לארצות הברית?

קרוב מיד למיאמי.

לא. אז אם אתה נוסע, אז תגיד לו שהייתה לנו את השיחה הזאת. בטח, מה זה?

מחר, דוד, אתה מצלצל אליו,

מודיע לו. ותודה רבה על הכול. תהיי בריאה. גם אתה. קלטת כזאת, אנחנו נשלח לך.

תיקח את הפרטים.

כן,

שאלה נוספת?

שאלה, אני מבקש שאלה.

הנה, תן לו שם בחור.

פה בחור.

קח ממנה את הפרטים.

שלום, כבוד הרב.

הבעיה שלי היא ככה, כל יום שישי שאני חוזר מהתפילה,

אני חוזר מהתפילה, אני הולך לדוד שלי, אני אוכל אצלו.

אני אוכל אצלו, ואני מבין קצת מהזמן אצלו,

אצלו בבית.

ותאמין לי שאני נהנה מזה, אבל זה רק קטע. אני רוצה לדבר איתך על משהו אחר.

ההורים שלי שיבדו לחיים ארוכים,

הם לא שומרים שבת.

איך, כבוד הרב, תוכל לתת לי עצה

שאני אוכל להדריך אותם ולתת להם את הדרך שהם יחזרו רק לשמוך את השבת? כי אני לא יכול,

אני נכנס לבית, כבוד הרב,

אני לא יכול לישון בשקט,

הטלוויזיה דולקת, אני שומע אותה, את המערכת.

אני לא יכול, מדליקים לי אור מול העיניים,

ואני סובל מזה.

מה לעשות, כבוד הרב?

הם נגד או שזה מחוסר ידיעה?

חוסר ידיעה.

הם לא נגד.

הם ברקע לא מבית דתי?

אבא שלי מבית דתי ואימא שלי מבית דתי.

שניהם.

זאת אומרת, השפעה של החברה.

לא, לא, כבוד הרב.

פשוט הם לא רוצים, כי הם שניהם מעשנים, אתה מבין?

והם, כביכול, הם אומרים לי, אמרתי להם, פעם אחת ננסה לי לדבר איתם,

שישמרו את השבת בשבילי, כי פעם אחת כשסבא שלי נפטר, זיכרונו לברכה,

אבא שלי שמר שבת חודש,

והלך החודש הזה וחזר למעשים,

חזר לחילוניות שבו.

תראה, יש לי קלטת שנקראת דוקטור מנדלסון בטייפ,

שהיא מדברת על ערך השבת.

צריך לתת להם שישמעו את זה,

לא שתגיד להם תשמעו על השבת,

אלא להניח אותה באיזושהי צורה שהם ישמעו את זה מעצמם,

או שהיא תהיה ברקע

ואתה תצא מהבית, שזה יישאר דלוק.

או משהו כזה.

או באוטו, אם יש לכם רכב ונוסעים,

נשאיר קלטת כזאת בתוך הטייפ.

ואם הם ישמעו, יכול להיות שזה ידליק אותם.

דבר נוסף זה קלטות וידאו להכניס הביתה,

ושהם יראו בלי להגיד להם. אני מכניס, אבל הם פשוט לא... אני מנסה כמה שיותר לשים את הוידאו לידם, ושהם יראו אותי, ואין...

לא, לא, בלי להגיד להם. באופן...

באופן... מה הכוונה? טבעי, שהם יעשו את זה לבד,

בלי שיגידו להם, כי אז זה גורם להם מניעה.

או שיש משפחה או קרובים שיתחזקו קצת,

שהם יביאו להם את זה ככה, בלי שהם ירגישו.

תודה רבה.

שיהיה בהצלחה. תודה.

כן.

עכשיו, רק רגע, רק רגע, אני רוצה לשאול פה את הציבור הקדוש,

כיוון ששמענו שיש פה כמה שזקוקים לרפואה, והנה עוד

יהודייה שהתבשרנו שצריכה ישועה, ברוריה בת תמר, השם ישלח לה רפואה שלמה מהרה.

ואני מאמין שיש עוד כמה כאן שצריכים ברכות.

אז בואו נראה

מה אפשר לעשות כולנו ביחד בשביל כל החולים כאן בבת אחת

שיקבלו ישועות.

האם יש פה יהודים שמוכנים לקבל עליהם עול מצוות

לעצמם ולרפואת אחרים שזקוקים?

כן.

בכבוד, בוא.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרון,

דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה,

יברך את כולם בברכה שלמה, רפואה שלמה.

הצלחה.

פרנסה טובה.

סייעתא דשמיא.

זיווגים הגונים.

זרע חי וקיים.

פרנסה טובה.

הצלחה.

ועוד פעם, סייעתא דשמיא, ורפואה שלמה.

אמן.

אמן. ערב טוב.

אני צרפתיה.

אני צרמני.

לא.

ערב טוב, כבוד הרב. לפני מספר חודשים הייתי אמור להתחתן.

הסיבה שלא התחתנתי,

אני לא יודע איך להסביר את זה,

אולי גם לא יאמינו כאן.

ראיתי חלום, ומה שראיתי בחלום מסתבר שזה היה אמת על הכלה.

זו הסיבה שלא התחתנתי. עכשיו, יש לי שאלה. איך אפשר לדעת שהבחורה שפגשת והכרת היא הבת זוג הנכונה לחיים?

תשתדל לא לישון עד שתתחתן.

לא להאסים, אני לא נאור.

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

עם מה אנחנו נבוא לבית דין של מעלה עם סיפורים,

עם החשבונות של הארנונה?

עם מה נבוא?

מה להגיד לפני בורא עולם?

בר השמיים, ארץ, ירח, כוכבים,

אוויר, ציפורים מצייצות, פרחים, ריחות טובים, ים.

איזה יופי של עולם.

איזה יופי של עולם.

כל זה בשביל מה?

לתת לך את כל האמצעים והכלים שלך נוח,

כדי שתוכל לשבת ולעשות את רצונו, להגות בתורה, לקיים את מצוותיו, לזכות בעולם האמיתי, לא זה, כי מפה יוצאים, יוצאים, יוצאים, יוצאים, יוצאים.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779

036-777779, או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.shopar.net