7 מליון בכיס

- - - לא מוגה! - - - 

אמת תפסוק, אמת תפסוק, אמת תפסוק. במעמד הר סיני עם ישראל קיבל את התורה.

ואנשים בחוץ מחכים לשמוע אותך.

אנשים זקוקים לאור,

אנשים רוצים שילמדו אותם.

ארבע אלף איש היו. ארבע אלף איש היו.

יש המון המון עבודה. לא ידעתי שום דבר.

אבל צריך לדעת יהודים יקרים, כי התורה יש בה פשט, דרש, רמז, סול.

ויש עוד אנשים רבים כמוהו, רבים כמוהו.

אבל אני רוצה לדעת, אני רוצה לדעת.

מה זה להיות יהודי?

בואו תשמעו יהודים יקרים, במעמד הר סיני עם ישראל חבר את התורה.

בינתיים יש איש בדרום הארץ,

קלטת מספר 345. שבעה מיליון בכיס.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו בנחמיו ירוויח.

אנחנו נמצאים בפרשיות של יוסף הצדיק ואחיו.

יש ללמוד מכך על המצב שלנו, גם אנו,

כיצד אנחנו נחשבים בעיני השם,

בעד כמה אנחנו קרובים ובוטחים בהשגחתו.

הפרשה אומרת, ויהי מקץ שנתיים ימים, ופרעה חולם בעיני עומד על היאור.

המדרש אומר,

קץ שם לחושך.

זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפלה בתוך הבור,

בבית האסורים.

כיוון שהגיע הקץ,

חלם פרעה חלום.

החלום בא כיוון שצריך להוציא את יוסף מבית האסורים.

לא שיוסף סיים את התקופה ובדיוק חלם חלום, אלא כל עיקרו של החלום בא בשביל לשחרר את יוסף מבית האסורים.

ישעיה הנביא אומר,

אני השם אלוקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך.

בכל דרכיו של האדם מדריכים אותו מן השמיים.

השאלה אם הוא מבין

מהי הדרך.

הבלי טהר, מסייעים לו,

הבלי טמא, פותחים לו.

זאת אומרת,

יש הדרכה.

צריך להבין איך זה עובד.

יוסף פתח בקדוש ברוך הוא בביטחון גמור,

ולא שעל להפצרותיה של זלייכה, אשת פוטיפר,

שניסתה לפתות אותו במשך שנה שלמה.

בחור צעיר, יפה תואר,

והוא עומד בזה.

לא נאריך ונרחים, מה שמספר המדרש.

היא מאיימת עליו גם בהריגה,

וכשהיא מנסה להפעיל עליו כוח,

הוא עוזב את בגדו בידה,

וגם זה עם התחשבות שהיא שרה כדי לא לפגוע בה,

והוא לא חוטף את זה מידה,

ואפילו כשהוא יודע שהוא משאיר את הראייה שהיא צריכה,

אבל הוא לא נכנע לה,

ועוזב את הכול עם חשבון אפילו שהוא הולך לכלא.

הוא פותח בשם.

והקדוש ברוך הוא,

עוזר לו.

במה?

מכניס אותו לכלא.

אתם שומעים?

פרס, צדיק גדול.

יוסף הצדיק, הוא נקרא על שם זה שהיה שומר את עצמו בעניינים אלה בפרט,

והצדיק הזה,

אחרי שהוא נמלט מן העבירה,

מכניסים אותו עשר שנים לכלא.

אם אנחנו, אחרי מעשה מצווה,

היה קורה אותנו משהו קטן, היינו מגשים קושיות.

אם אחרי מצווה בשיעור כזה גדול היו מכניסים,

חלילה לכלא,

קשה להאמין שהרבה היו נשארים בלי ניע וזיע ולא היו מרימים את קולם למרום.

ויוסף יושב עשר שנים,

והוא נהיה אדון על עצמו מלך אמיתי שמולך בגופו ובנשמתו,

אבל הוא עושה טעות קטנטונת.

כבר כשהוא צריך לצאת מן הכלא,

הוא אומר לשר המשקים,

כי אם זכרתני,

ועוד מילה אחת,

והזכרתני.

למי? לפרעה.

כשאתה תחזור לתפקיד שלך, אל תשכח,

תזכיר אותי, תזכור ותזכיר.

שתי המילים האלה עלו לו שנתיים נוספות בכלא.

כשהוא סיים אותן,

אז הקדוש ברוך הוא מביא חלום לפרעה,

ואז שר המשקים נזכר,

ואז מריצים אותו מן הבור,

מחליפים את בגדיו ומכניסים אותו לפני המלך.

הוא לא מתיימר, הוא לא מתפלסף.

הוא מבין שההצלה שלו תלויה עכשיו באם הוא יהיה מסוגל לפתור את החלום של פרעה.

המליצו עליו,

אמרו שהוא יודע לפתור חלום.

והוא מגיע מול פרעה, ופרעה אומר לו שחלום הוא חלם, והוא רוצה לדעת את פתרונו.

מה הוא אומר לו?

בלעדיי האלוקים יענה את שלום פרעה.

בר מן חוכמתי.

זה לא חוכמה שלי,

זה לא אני,

אני לא פותר חלומות,

אני לא יודע כלום.

האלוקים יענה את שלום פרעה.

זה ביזיון לומר דבר כזה למלך.

אומרים שאתה פותר חלומות, אתה בא ואומר, זה לא אני.

אז תלך עכשיו בחזרה לכלב, אל תצא משם.

לא, הוא לא נוטל את הכבוד לעצמו בלעדיי.

ופרעה מבין שיש פה מישהו מיוחד,

נבון וחכם.

הוא רואה את הישרות,

את האמיתיות, הוא מבין באיזה מצב נמצא האיש,

והוא לא מתיימר

לומר מה שהוא לא.

אף על פי כן קוראה לו צופנת פענח,

שכל הדברים הגנוזים והנסתרים גלויים לפניו,

אבל שולט בעצמו.

לא משתנה יוסף.

יוסף,

איך שנמכר לעבד,

ויוסף בסוף, שמושל על כל מצרים והעולם כולו,

נשאר אותו יוסף,

יוסף הצדיק,

אותו חינוך שהוא קיבל בבית לנאמנות,

לישרות,

לאמיתיות,

לביטחון בשם,

לא סר ממנו לאורך כל הדרך.

מה יש לנו ללמוד מזה?

אדם שמח כשהוא מצליח,

אבל הוא מצטער כשענייניו מתעכבים. כשהכול הולך הוא מבסוט,

יש קצת בעיות,

אז יש לו צער.

אילו השכיל לדעת שזה הגוף

של הסייעתא דשמיא, זה עצמו של הסייעתא דשמיא.

הכי גדולה שהאדם יכול לקבל זה שפעמים לא מצליחים ענייניו.

פשוט מן השמיים יודעים מה טוב לאדם,

ולא נותנים לו להצליח במה שהוא חושב שראוי להצליח,

וזו השמירה עליו,

והוא מתרעם.

והקדוש ברוך הוא בדיוק הפוך, דואג לו,

משמרו.

אם ימשיך בדרך זו ויצליח,

אפשר שבסוף יפסיד בגדול.

אנחנו רואים את הדברים האלה אצל יוסף.

הקדוש ברוך הוא שמר אותו,

ויוסף הצליח.

ויוסף עלה לגדולה במעבד, מנער, ועברי, מנוכר

לאומה שהוא נמצא בה.

הוא הופך להיות משנה למלך

ומושל על כל מצרים.

וכשהוא מחליט

שכל מצרים ימולו,

פרעה לא מונע על ידו, למרות התרעומת של המצרים.

הוא אומר מה שהוא אומר, תעשו.

אתם רואים, הוא רק אמר, הרכיבה התבואה,

אוי ואבוים, לא נשמע לו, מה יהיה?

בפרעה אומר רק הכיסא יגדל ממכה,

שולט יוסף בכול.

הוא הפסיד?

אחרי שהוא ניצל מהעבירה,

עשר שנים הוא יושב.

איזה מחשבות היו צריכות לבוא על מה שקרה לו?

שום הרהור ושום נדנוד כנגד השם.

מי מאיתנו יכול לעמוד במצבים כאלה?

אנחנו ביום, כמה פעמים יש לנו תמיהות.

למה זה לא מצליח?

למה זה לא הולך?

כל יום,

לאורך שנים, אם לא היה הולך כל הזמן, אוי ואבוי.

יש אנשים שנוטלים את חייהם.

מי שמאמין הוא בוטח בשם, לא צריך לדאוג.

תשמעו, יעקב אבינו, עליו השלום,

היה מלומד בסבל

מטל ילדותו

ועד זקנה סבל ייסורים.

בכל זאת, תמיד היה לומד מהצרות ומפשפש במעשיו.

פעם אחת הוא רק אמר לבנים שלו,

למה הרעות הן לי להגיד לאיש העוד לכם אח?

בשביל מה הייתם צריכים להגיד למושל מצרים, שהיה יוסף,

שיש לכם עוד אח?

לא מספיק מה שקרה עם יוסף, עוד אתם רוצים שאני אתן את בנימין?

למה הרעות הן לי?

אמרו במדרש,

מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה,

אלא במקום זה.

אתם מתארים לכם, יעקב אבינו,

חי שנים רבות,

מעולם לא אמר דבר של בטלה.

פעם אחת הוא אמר,

למה הרעות הן לי?

והקדוש ברוך הוא, בדיוק באותה שעה שהוא אומר, למה הרעות הן לי,

עוסק להמליך את בנו במצרים.

והוא אומר, למה הרעות הן לי?

אתם שומעים?

בשעה שהוא אומר, למה הרעות הן לי?

הקדוש ברוך הוא דואג שהבן שלו ימלוך במצרים,

וזה כבר יהיה הפתרון לרעב,

כדי שיוכל לכלכל את אביו ואת אחיו

ברעב במצרים בהיותו מושן.

היה סיפור עם מפעל הפיס עכשיו.

אמרו שאחד גנב את הכרטיס,

שלושה שותפים,

שניים אמרו שהכרטיס הזוכה אצל השלישי,

וכולם מחפשים את הכרטיס ואת האיש.

אין איש ואין כרטיס.

בינתיים יש איש בדרום הארץ שמחזיק את

הכרטיס הזוכה ולא יודע בכלל,

ורק לפני כמה ימים הוא מגלה שבעצם מגיעים לו 7 מיליון ו-100,000.

הוא הולך עם הכרטיס שכל העם הזה מסתכל מה יהיה עם הכרטיס, ימצאו אותו או לא ימצאו,

והוא הולך עם 7 מיליון בכיס, ולא יודע אפילו,

והוא לא שלח שבוע אחרי,

כי הסכום היה קטן.

עכשיו, כשנהיה 20 מיליון, אמר שהוא ילך לשלוח.

כשהוא הולך לשלוח,

הוא בודק את הכרטיס הישן,

אתם שומעים? הוא אפילו לא טרח לבדוק.

תמיד כשהוא הולך לקנות את השני,

אז הוא בודק את הראשון.

הוא עומד שם

והוא רואה שהוא השביעי.

הוא גם לא ידע שכל המדינה מחפשת את הבן-אדם השביעי.

הוא בכלל לא ידע מה הסיפור.

בן-אדם מסתובב עם 7 מיליון?

תארו לכם, בטעות הוא היה זורק את זה, שוכח באיזשהו מקום, מפיל את זה. הוא לא היה יודע אפילו בשאלות הכסף.

אולי הוא גם התרעם באותו זמן, אמר, וואלכ, אני שולח כבר כל כך הרבה שנים ואף פעם לא מרוויח,

ובעצם הוא כבר הרוויח.

זאת אומרת,

בשעה שאתה יכול להתלונן,

הקדוש ברוך הוא דואג לך יותר ממה שאתה חושב.

והיה לו סיבה לחשוב למה מגיע לו את הצער הזה.

כיוון שעקב אבינו גרם צער ליצחק אביו כשהוא נטל את הברכה,

ויצחק אביו אמר, מאיפה הצה ציד?

ותכף הוא דן בעצמו שייתכן שזה בגלל הצער הזה,

הוא מצטער,

ולכן הוא אמר, אם כן איפה, קחו מזמרת הארץ.

גם הוא השתמש בלשון איפה,

כנגד האיפה ההוא שהוא גרם ליצחק אביו.

אבל אנחנו יודעים כלל,

הבל ייטהר מסייעים לו,

לא רק שלא מפריעים לאדם,

אלא עוזרים לו ומסייעים לו,

והוא מוכרח לקבל עזרה בפועל.

ואף על פי שנראה שהוא נוחל כישלונות ולא מצליח,

ליבו צריך להיות בטוח שהכישלונות הן ניצחונות.

אבל מה לעשות,

אנחנו לא רואים כך, כי אנחנו לא בעלי ביטחון ולא הורגלנו בכך.

אנחנו יכולים לדבר על זה, אבל לחיות כך, זו החוכמה.

אברהם אבינו הובטח לו, והערכך והגדלה שמך.

תכף, אחרי שהובטח בזה,

מיד קפץ עליו רעב.

הוא התלונן,

לא התלונן.

על ידי הניסיונות והכישלונות

יש עלייה לאדם והוא זוכה למדרגות יותר גבוהות.

וזה אנחנו צריכים לדעת.

אבל לצערנו הרב, אנחנו לא רואים את הדברים כך ולא חיים כך. לכן אנחנו מפסידים.

החיים יכולים להיות נפלאים

בשעה שהאדם יודע שהוא מונהג ומושגח מהקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא מלמד אותו להועיל.

רק הוא צריך ללמוד את השפה שהקדוש ברוך הוא מדבר איתו על כל מעשה ומקרה,

ואז הוא יכול להתנהל בשמחה כל ימי חייו.

אבל בואו נראה דבר.

הרמב״ן אומר בפרשת מחוקותיי,

ונתתי משכני בתוככם.

הכלל,

כי בהיות ישראל שלמים והם רבים,

לא יתנהג עניינם בטבע כלל, לא בגופם ולא בארצם.

העם הזה לא חי על פי טבע כלל,

לא בגופם ולא בארצם.

מה שמתנהל פה זה לא על פי טבע.

כולנו פחדנו מסדאם חוסיין, מה הוא יכול לעשות.

והקדוש ברוך הוא דאג שיבואו אחרים, יעשו את העבודה וייקחו אותו בבור,

לא כמו יוסף הצדיק,

אומנם עם זקן,

אבל מאיגרא רמא לבירע עמיקתא,

נהר גבוה מהארמונות

בכל רחבי עיראק

לבור שלוש מטר עומק.

אז הקדוש ברוך הוא עשה איך שעשה,

ובינתיים זה עומד כך.

האיראנים איימו עכשיו

שאם מופז מדבר ברדיו בפרסית

ואומר שאם יהיה צורך

לתקוף את הכור האיראני,

כיוון שמפתחים נשק גרעיני,

יש להם שיהיו שלושה טילים שיגיעו עד לכאן

ועוד כל מיני מינים של נשק

שיהפוך פה את המדינה לחלוטין.

עוד לא גמרו לדבר,

רעידת אדמה קטנה, עשרות-אלפים מתים.

זה יותר גרוע מפצצת אטום.

רעידת האדמה הזאת, 6.3 בסולם ריכטר,

גרמה לנזק יותר מפצצת אטום,

ועל זה נאמר,

המביט לארץ ותרעד.

רק הבתה קטנה של הקדוש ברוך הוא,

רעידת אדמה בסדר גודל כזה, לא יאומן כי יסופר.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא מנהל ומנהיג את עולמו איך שהוא רוצה.

ואם היינו רק בוטחים בו,

באמת,

בו הולכים על-פי מה שהוא רוצה,

תהלוכותינו בחיים, בגוף ובארץ

היו לא טבעיים כלל וכלל.

ואומר הרמב״ן,

כי יברך השם את לחמם ומימם

ויסיר מחלה מקרבם

עד שלא יצטרכו לרופא ולא להשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל,

כמו שכתוב, כי אני ה' רופאיך.

אם עם ישראל הולכים בדרך התורה,

אומר הרמב״ם, תהיה ברכה בלחם ובמים,

במזון,

ולא יצטרכו רופאים כלל.

שמעתם דבר כזה?

בלי רופאים כלל, כי אני ה' רופאיך.

וכתוב על עשה המלך.

גם בחוליו לא דרש השם כי אם ברופאים.

והייתה תביעה עליו.

יש נביאים, אתה יכול לשאול את הנביאים.

מה אתה הולך לרופאים?

מי שדורש בנביא לא הולך לרופא.

למה? הנביא היה יודע איזה עוון אדם עשה,

והיה אומר לו, מה לתקן?

והיה מתקן

את העוון

והיה מתרפא.

אז לא צריך היה את הרופאים.

רופאים לא מרפאים, שתבינו.

רופאים לא מרפאים.

מה עושים רופאים?

בדרך כלל,

מה הם עושים?

הם פשוט מאוד מעלימים את המנורה.

מכוניות,

יש היום מנורות שמהבהבות ואומרות, אם יש שמן,

אם הבלמים בסדר.

זה מעיר.

ואז אתה יודע שיש תקלה במכונית או לא.

אם אחד מכבה את המנורה,

התקלה נשארה.

אם אחד לא שם לב שהמנורה מהבהבת,

ולא מילא שמן בלמים,

לא יהיו לו בלמים בשעת הצורך, והוא יכול לאבד את חייו.

ואם זה בן-אדם שבמקום נורה יש לו צפצוף,

והוא הולך לחבר ואומר לו, תעשה טובה, נתק לי את הצפצוף שהגיע אותי,

והוא לא מילא,

הוא יכול לאבד את חייו.

מה עושים הרופאים?

יש לנו צפצופים מהגוף.

מה זה צפצופים?

יש לנו כאבים.

מהבהב את הנורה, כואבת היד.

אה,

כואב האוזן.

אוה, כואב פה, כואב שם.

מהבהב לנו.

מה אומרים?

חסר משהו, חסר שמן.

חסר מצוות.

ושמן על ראשך יחסר.

חסר.

אם תעשה את מה שצריך,

ממילא, הנורית כבר לא תעבה, לא צריך את האיסורים.

הבנת.

אבל אם בן אדם הולך לרופא והוא נותן לו כדורים,

מה עושים עם הכדורים?

מכבים את המנורה.

אבל לא פתרו את הבעיה.

הסיבה והשורש לכאבים לא סר ולא סולק.

טוב,

אומר הרמב״ן אבל,

מה חלק לרופאים

בבית עושה רצון השם,

אחרי שהבטיח בתורה וברך את לחמך ואת מימך ואסירותי מחלה מקרבך.

אם הקדוש ברוך הוא מברך את הלחם והמים ומסיר את המחלות,

מה חלק לרופאים בבית עושה רצון השם?

והוא מביא את מאמר חכמים בברכות,

שאין דרכם של בני אדם ברפואות,

אלא שנהגו.

זה שאנשים היו משתמשים ברופאים זה מנהג שנהגו

בגלל שפחתו בביטחון בשם.

אבל אין דרכם של בני האדם

ברפואות

אלא שנהגו.

אם לא היה דרכם ברפואות,

יחלה האדם

כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו ויתרפא ברצון השם.

אבל כיוון שהם נהגו ברפואות,

הקדוש ברוך הוא הניח אותם על טבעם.

בואו תשמעו, יהודים יקרים. במעמד הר סיני עם ישראל קיבל את התורה.

כשעם ישראל מקבל את התורה בהר סיני,

כולם היו בדרגת נביאים.

זה אחרי שהם ראו את עשרת המכות

וקריעת ים סוף ומן יורד מן השמיים

ובעירה של מרים וענני כבוד,

והם מקבלים את התורה,

ועדיין,

עדיין,

זה לא היה בשלמות, הם קיבלו אותם מתוך יראה.

והתייצבו בתחתית ההר, מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית.

ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה מוטב,

ואם לאו, שם תהא קבורתכם.

עם ישראל, שאמרו נעשה ונשמע,

הסכימו לקבל את התורה מרצון,

לא כמו אומות העולם.

נתן להם את התורה.

אבל כשהתברר להם שיש גם תורה שבעל פה,

המשנה שהיום אנחנו לומדים והגמרא שמסבירה,

פה כבר הם אמרו, זה לא קיבלנו.

לא קיבלנו?

הקדוש ברוך הוא כפה את ההר כגיגית, כפייה דתית.

כפה,

אמר, או שאתם מקבלים, אם לא, שם תהיה קבורתכם.

תורה, בלי תורה שבעל פה, זה לא תורה.

בחטא, בטבת.

זה יום תענית של צדיקים.

מה יש?

תלמיי מלך יוון,

גזר גזירה שחכמי ישראל יתרגמו את התורה היוונית.

ויום זה היה קשה לישראל כיום חטא העגל.

כמו שהעגל אין בו ממש, אם תורת ישראל מתרגמת לפשט אחד, אין בה ממש.

לקח 72 חכמים,

שם כל חכם בחדר לבד,

אז הם שינו, כל אחד לבד מדעתו שינה,

מספר פסוקים בתורה,

כדי שלא יהיה קשה לתלמיי המלך על תורת ישראל ועל חכמיה.

לדוגמה, פסוק ראשון,

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.

כולם, בלי ידיעה אחד מן השני, שינו אלוקים ברא בראשית.

למה?

כי אם היה כתוב בתרגום בראשית, ברא אלוקים,

תלמיי היה אומר שיש ישות שקוראים לה בראשית,

והיא בראה את אלוקים.

אז לכן הקדימו את האלוקים

לפני הבראשית.

עוד שינוי, נעשה אדם.

כולם כתבו אעשה אדם.

למה?

שלא יגיד שתי רשויות הן.

יש שם שני כוחות שפועלים,

והתורה לימדה דרך ארץ,

שהגדול נמלך בקטן, נוטל עצה גם מן הקטן,

והקדוש ברוך הוא נתייעץ עם המלאכים.

לכן אמר נעשה, כי הקדוש ברוך הוא עין ותן.

זה בשבילנו.

אבל הם לא יבינו את זה.

לכן הם שינו אי עשה אדם.

אשתו,

קראו לה ארנבת,

אשתו של תלמיי.

וכתוב שהארנבת אסורה.

אז מה? תהיה מלחמת עולם.

מה כתבו כולם את דעתם בלי ידיעה האחד מן השני ואת קצירת הרגליים.

וכשהביאו לו את הכול הוא נדהם.

72 תרגומים זהים.

אבל זה היה יום קשה לישראל,

כי התורה,

יש בה פשט,

דרש,

רמז,

סוד.

70 פשט,

70 דרש,

70 רמז,

70 דרכים של סוד.

וזה רק הראשי פרקים שמתחלקים לאין סוף חלקים.

הרמח״ל, זכר צדיק והקדוש לברכה, מסביר זאת.

זה כמו גחלת עמומה.

גחלת עמומה שהדליקו אותה, אבל לא ניכר בה כלום.

אבל אם יבוא מישהו

ויפיח עליה אוויר,

תצא ממנה שלהבת בכמה גוונים.

אותו דבר התורה.

האותיות שחורות

כמו גחלת עמומה.

וכשאדם

לומד את התורה בחשק רב,

באהבה, ביראת שמיים,

הוא מפיח באותיות,

ומתוך האותיות יוצאים גוונים הרבה,

דהיינו פירושים הרבה שטמונים בתורה עצמה.

זה היה

בחטא.

אבל צריך לדעת, יהודים יקרים,

עם ישראל שקיבלו את התורה והיו נביאים,

קיבלו את זה מיראה.

מתי הם חזרו וקיבלו את התורה מאהבה?

בפורים.

אנחנו לפני פורים,

וכפורים,

כפורים.

זאת אומרת,

תקשיבו טוב,

בימי המן ואחשוורוש הייתה גזרה להשמיד,

להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן תף ונשים ביום אחד ושללם לבוז.

זאת גזרה שאף אחד בעולם עדיין לא גזר על היהודים ביום אחד להרוג את כולם.

גם לא היטלר, יימח שמו וזכרו.

אבל מה יעשו היהודים?

מה עושים?

חזרו בתשובה,

הבינו שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש,

צמו שלושה ימים, יום ולילה,

כולם,

התפללו לקדוש ברוך הוא,

עשו את ה...

ההשתדלות, מה שהם צריכים כלפי שמיים, לא נשאו בנשק ולא נלחמו ולא כלום

והצליחו לבטל את הגזירה.

אבל תקשיבו טוב איך זה בוטל.

למה בזמן אחשוורוש קיבלו את התורה מאהבה,

ואילו במעמד הר סיני זה היה מיראה?

אדרבה, במעמד הר סיני היו צריכים לאהוב את השם מאוד על כל הניסים והמופתים והמן.

למה שם זה היה יראה ולא אהבה כמו שהיה

בזמן אחשוורוש?

יש שתי דרכים שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו.

יש הנהגה בנס ויש הנהגה טבעית.

הנהגה בנס זה מה שהיה במצרים,

זה מה שהיה במדבר, נס.

כל הזמן ההתנהלות של עם ישראל הייתה בנס.

אבל הנס לא יתמיד.

יש הנהגה בטבע.

טבע.

טבע זה גם נס.

רק התרגלנו לטבע עד שאנחנו חושבים שזה חוק

מוכרח

ואין לסור ממנו והוא לא מיוחד לאף אחד,

אלא זה לכולם בשווה.

וזה לא נכון.

הכל נס.

פעם אחת שאל אותי בהרצאה, תגיד לי, למה הקדוש ברוך הוא לא עושה ניסים כמו במעמד הר סיני, כמו במדבר גם היום, וכולם השתכנעו בראש העין, לדוגמה?

אז אמרתי לו, כי הקדוש ברוך הוא לא מבזבז ניסים על כאלה שלא מבינים אותם.

אז הוא אמר לי, מה אתה מתכוון?

אמרתי לו,

אתה חי בנס.

אתה יודע שאתה חי בנס?

הוא לא יודע שהוא חי בנס.

אמרתי לו, בוא, אני אראה לך נס קטן,

ואתה תחליט אם אתה יודע מה זה נס או לא נס.

אמרתי לו, שים לב, אתה רואה את היד שלי?

אתה רואה את האצבעות?

הנה, אני שם עכשיו את האצבעות כאן,

ואני שואל אותך,

זה שאני מרים את האצבע הזאת כך,

זה נס או טבע?

אמר לי, זה טבע.

אמרתי לו, אתה בטוח?

אמר לי, כן.

אמרתי לו, טוב.

אם אני אומר לכוס הזאת עכשיו,

קפצי,

והיא תקפוץ מפה לפה,

זה נס או טבע?

אמר לי, זה נס.

אמרתי לו, אתה רואה שאתה לא מבין?

אתה אומר שאם אני אומר לכוס הזאת, קפצי, והיא תקפוץ, זה נס.

ואתה אומר שזה טבע.

לכוס

אני צריך להגיד, קפצי בשביל שתקפוץ.

זה נס.

פה אני אפילו לא אומר כלום והיא קופצת.

זה לא יותר נס?

רק אתה כבר רגיל.

אבל זה נס. איך זה זז?

איך זה זז?

יש לי רצון שזה יזוז. אז מה זה רצון? איך זה זז?

אני מחליט לקום. מה זה אתה מחליט לקום?

מכונית מחליטה לנסוע?

מה זה מחליט לזוז?

זה נס. התרגלת פשוט.

אם הייתם מביאים לאפריקה עכשיו מטוס והם לא ראו אף פעם, היו משתחווים לו אליל.

מה זה? עולה?

טיירה.

אחרי מלחמת ששת הימים,

הערבים בירושלים,

היינו רואים אותם מוחאים כפיים לרמזורים.

למה היה מתחלף הצבע?

עמוד מחליף צבע,

מוחאים כפיים. זה נס.

אנחנו רגילים.

אבל ההתרגלות שלנו לא אומרת שזה לא נס.

מה ידעו עם ישראל בזמן אחשוורוש?

פתאום הם תפסו שגם הטבע נס,

וגם הטבע משמש את הקדוש ברוך הוא בהשגחתו על עם ישראל. כיצד?

תראו, כל הגזירה וכל המהלך הזה נמשכו תשע שנים.

מאז,

כשאחשוורוש ישב על כיסאו,

זה היה בשנת שלוש למולכו.

ואז הוא ביקש להביא את אשתו לפני כולם, ולא נסביר מה הוא רצה אפילו ממנה.

והיא סרבה.

והמן מייעץ לו. מה פירוש?

מה פירוש היא לא שומעת?

אז לא היה פמיניזם,

לא היה פלורליזם.

אז

להוציא אותה להורג.

נו, מוציאים אותה להורג,

וכמובן

שמלך לא יכול להישאר לבד,

אז מחפשים לו אישה.

מכל הנשים בעולם הוא שולט ב-127 מדינה,

מתוך

מיליארדים של בני-אדם בעולם.

את מי הוא בוחר?

את אסתר.

בת כמה אסתר?

בת 75,

צעירונת.

מכל הנשים שהביאו לפניו.

אתם יודעים כמה בשמים ותמרוקים הוא בזבז?

שישה חודשים בשמן המור. וואו, וואו, וואו, מה הוא עשה רק לבחירה בשביל לבחור.

בסוף הוא רואה את אסתר,

זהו.

ועוד אומרים חכמים, הייתה היא רק רוקת.

לא נראית עוד כל כך טוב, והוא, אין.

זאת.

רק זאת.

סבתא, בואי.

בת 75.

את אשתו הראשונה,

הוא הורג.

הוא מבקש ממנה בקשה שצריך להיות באמת אחשוורוש.

למה הוא נקרא אחשוורוש? כל הרואהו חש בראשו.

הוא מבקש בקשה שהיא לא הסכימה, הורג אותה מייד.

אבל כשהוא שואל את אסתר להגיד לו את עמה ואת מולדתה,

והיא לא אומרת לו,

הוא לא עושה לה כלום.

וכשהוא עושה תחבולות שתגיד לו והיא לא אומרת, הוא לא עושה לה כלום.

פלא פלאות,

מה קרה?

בינתיים

בקתן ותרש חורשים מזימה להרוג

את אחשוורוש.

מי עובר שם?

מרדכי.

מה הוא שומע?

מה שהם אומרים.

מה הוא עושה? מגלה למלך.

איפה זה נכתב?

בספר הזיכרונות.

הכול זה דברים טבעיים שיכולים לקרות.

פעם אחת נדדה שנת המלך,

אחרי שכבר הייתה גזירה,

של המן.

נו, באמצע הלילה מה עושה מלך שמתעורר?

ערוץ 2, ערוץ 3? לא.

תביאו לי את ספר הזיכרונות.

איפה נפתח לו?

בדיוק במעשה שמרדכי הציל את חייו

שגילה על בקתן ותרש.

מי נכנס בדיוק? המן.

מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו?

מה חושב המן? עליו מדברים.

ייתנו לו סוס של המלך וירכיבו אותו עליו, ילבישו אותו.

בהיי, יא.

אומר לו יופי,

קח את מרדכי ותעשה לו בדיוק כמו שאמרת.

127 מדינות משתחוות להמן,

יש אחד מכל העולם לא משתחווה ולא קורע, מרדכי.

נו, מה אתם אומרים?

דברים טבעיים יכולים לקרות, נכון?

קיצורו של דבר,

כל הגזירה מתהפכת.

אותו המן שכבר קיבל חתימה מהמלך להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים,

נחטב

בטבעת המלך להרוג אותו ואת בניו ואת כל האויבים, ונהיה לנו חג פורים שמח עם אוזני המן.

אתם יודעים למה יש פרק באוזני המן?

כנגד הלכלוך.

עכשיו,

זה מהלך טבעי כאילו, כל מה שקרה. לא היה נס בכלל.

בכל המגילה, מגילת אסתר, לא מוזכר פעם אחת שמו של הקדוש ברוך הוא.

הכל טבע.

אבל עם ישראל תפס פתאום

שגם בטבע ובאירועים הטבעיים ובמהלכים המדיניים, שנראים לכאורה פשוטים ומובנים,

יד השם מנהגת

עד לנקודה שהוא רוצה.

ואז הבינו עם ישראל,

כיוון שהם חטאו והשתחוו לצלם לפני תשע שנים,

השתחוו לצלם אצל נבוכדנצר,

בגלל זה באה הגזרה,

והתיקון שלה היה מה שהם עשו תשובה,

ואז התבטלה הגזרה.

אז איך הם שינו את הגזרה?

על ידי מעשיהם.

ואיך הטבע התנהג?

בתוכנית מראש כדי להציל את עם ישראל, בסופו של דבר, על תשובתם שתבוא.

גם אנחנו שחיים את חיי היום-יום,

וחושבים

שמה שרצינו היום ולא יצא לפועל,

זה לא לטובתנו,

זה לטובתנו, וה' רואה, ואל תגידו למה הרעותם לי, ואל תגידו כלום.

הכול לטובה מאת ה'.

גם זו לטובה.

וכל מדעביד רחמנא לטבעבין.

כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא, זה רק לטובת האדם.

פעמים לא תוכל לראות זאת עכשיו,

השנים יגלו לך את העבר.

כשתתבונן אחר כך אחורה,

תבין איזה חסד השם עשה לך.

הגומל חסדים טובים.

מה זה חסדים טובים? חסד זה טוב.

למה צריך חסדים טובים?

יש חסד שאדם מבקש ולא טוב לו.

והקדוש ברוך הוא גומל חסדים טובים דווקא.

לכן פעמים אתה יכול לבקש ולא תקבל.

ולא תקבל זה לא בגלל שהקדוש ברוך הוא לא רוצה לתת. הוא רוצה.

אבל מה שאתה מבקש לא טוב לך.

ילד בחורף מבקש ארתיק וגלידה, לא טוב לו.

אבא לא קמצן.

אמא יודעת ומבינה.

אבל לך זה לא טוב.

מתי שיהיה אפשר ומזג האוויר יהיה נוח, תקבל.

אבל עכשיו לא.

ככה אנחנו צריכים להתנהג, ככה אנחנו צריכים לחיות.

אם היינו חיים כך,

חיינו היו מאושרים.

לא צריך שום דבר, תדעו לכם, כלום, כלום.

מי ששיחו ושיגו עם הקדוש ברוך הוא יומם בלילה,

מי שבכל תהלוכותיו מדבר עם הקדוש ברוך הוא,

מי שמאמין ובוטח בשם יתברך שהוא המנהיג לכל הברואים,

הקשר הזה מספיק להצליחו בכל מעשיו.

להצליחו, זה לא תמיד.

אבל כל מעשיו יובילו להצלחה.

וצריך רק קצת זמן.

זמן. תן זמן קצת,

ותראה איך הקדוש ברוך הוא מצליח.

כתוב, פיתחו לי פתח כחודו של מחט,

ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

או עוד מדרש,

כפתח שנכנסות בו עגלות וקרוניות.

פעם עשיתי חשבון.

כמה זה חודו של מחט?

תמדדו את זה עם מיקרומטר.

תסתכלו כמה זה החוד של המחט.

עכשיו תלכו לפתח של אולם,

תראו כמה נכנס חוד של מחט בתוך החלל.

פי מיליונים.

פי מיליונים.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אם תפתחו לי בלב שלכם פתח,

קטן אפילו,

כחודו של המחט,

מפולש אבל וקבוע, לא שנסגר מיד,

כמו שיש חור במחט קבוע,

אותו דבר.

אם תפתחו לי פתח כזה קטן, קטן,

אני אפתח לכם סיעתא דשמיא פי מיליונים.

לא פי שתיים, לא חמש, תראו כמה כדורים, פי מיליונים.

ואני עד שכך הם הדברים.

איך?

כשאני חילקתי אלף קלטות ראשונות, כשחלמתי

שאני אוכל פעם

לחלק אלף קלטות בחינם,

השם זיכה אותי שעד היום 13.5 מיליון קלטות חולקו בחינם.

זאת אומרת,

פי מיליונים.

וזה לא נכון מה שאני אומר,

כי מי שקיבל קלטת גם שמע אותה עם עוד כמה אנשים.

ומי שקיבל קלטת, פעמים העביר אותה לאחרים.

ואפילו מי שזרק, מישהו הרים.

זאת אומרת,

זה בהרבה הרבה יותר ממה שאני אומר.

כי הקדוש ברוך הוא, אין לו בעיה, הוא יכול לתת לכל אדם נחלה בלי מצרים, בלי גדרות, בלי מחסומים,

לאין גבול, לאין שיעור. מה זה העולם הבא?

זה אין סוף, אין סוף, אין סוף של עושר.

אין סוף.

אין לקדוש ברוך הוא מגבלה, רק זה, חצי דונם, דונם בראש העין. לא.

אין סוף.

גם אין גבעות בהרים ואין טריטוריות.

אין סוף של עושר.

רק בוא תיקח.

בוא תיקח.

איך לוקחים?

פשוט.

להיות מחובר לקדוש ברוך הוא.

להאמין ולבטוח בו, לדבר איתו,

לבקש ממנו,

להתכוון בתפילה,

לא לקרוא את הטקסט.

להתכוון בתפילה למה שכתוב, זה מספיק.

אם תתפלא רק את התפילה, תפילת 18,

כמו שכתוב בהבנת המילות

ועם כוונה,

באמת אתה פונה לאבא,

מדבר עם אבא,

אתה תקבל.

לא היום, עוד שבוע, לא שבוע, שבועיים, לא חודש, לא שנה, אבל אתה תקבל.

אין תפילה שחוזרת רקם.

זה עניין של זמן.

אפילו 40 שנה. תקבל.

אין דבר כזה שהולך בחינם. אבא שומע.

רק מה?

לא תמיד מתאים לתת לך לפי מה שאתה מבקש.

כי יש עוד חשבונות, זה לא רק אתה.

זה אתה, זה אשתך, זה הילדים, זה השכונה, זה השכנים, זה האחים, זה הדודים,

זה הקרובים,

זה אם אתה תקבל ככה, זה יקרה ככה, זה ההוא, החשבון שלו כבר משתנה לכך.

זה מורכב.

זה לא פשוט.

זה לא, תן כך.

יש חשבון.

זה כמו אחד, מעלה משכורת בעבודה למישהו, כולם שומעים,

מתחילים לבקש.

אז העליה לאחד זה העליה לכמות.

זאת אומרת, יש חשבון.

וכשמגיע הרגע, אין דבר כזה. אפילו אתה בבור כמו יוסף.

כשאף אחד לא אומר לך מתי תצא.

יכולים בשנייה

להרים אותך, לקחת אותך, להחליף את הבגדים

ולמנות אותך מלך על כל העולם.

בן אדם מסתובב בדרום,

כרטיס,

שבע מיליון בכיס.

הוא לא יודע בכלל.

אתם יותר עשירים מהאו של שבע מיליון.

רק אתם לא יודעים להעריך

את מה שיש לכם.

מה יש לכם?

היה אחד זקן, בן 90, כבר

ימים אחרונים של חייו, כבר גוסס כזה. זהו, זה הסוף.

מקבל מכתב ממשרד הפנים.

כתוב במכתב

שאנחנו מצטערים שלא התרנו את כתובתך עד עתה,

ויש לך ירושה שהושארה לך בסך 10 מיליון דולר.

10 מיליון דולר שבוע לפני שהוא מת.

מה יקנה? בוטנים?

קשיו?

מיקי?

מה יעשה?

הוא יכול רק להתאבל. נשאר לו עוד שבוע שיתאבל על הכסף.

הוא קורא עוד שתי שורות.

כתוב,

מזה 50 שנה אנחנו מחפשים אותך.

טעות אחת הוא עשה, הוא לא הודיע ממשרד הפנים שהוא החליף כתובת.

50 שנה היה יכול להיות מיליונר.

כל חייו בעושר ועושר.

מסכן, 90 שנה, תפרן,

שבוע לפני שהוא הולך,

מקבל 10 מיליון דולר. עד שהוא ילך לבנק,

יעמוד בתור עם השביתה של פרץ,

גם לא יראה לירה.

נו, מה אתם אומרים?

לאחל לבן-אדם כזה דבר, שיזכה בירושה כזאת בגיל כזה?

יותר טוב שלא ידע בכלל,

כי הוא יכול למות לפני.

אתם יותר עשירים ממנו.

תורה ציווה לנו, משה, מורשה,

קהילת יעקב. יש לכם ירושה.

את התורה

שהיא ירושה רק לקהילת יעקב,

בני ישראל.

אתם היורשים היחידים

של התורה הקדושה

שהיא נותנת

את העולם הזה במלואו עם כל ההטבות,

ואת העולם הבא לנצח נצחים עם כל התענוגים.

זה, שלכם, ירושה.

יש אחד חכם בא ולוקח אותה מצעירותו,

ויש אחד מגלה אותה בסוף ימיו.

רק בסוף ימיו הוא נזכר שיש דבר כזה תשובה,

ויש עולם הבא, ויש שכר ועונש,

ויש כאלה רק אחרי איתותים.

פתאום הוא קיבל מחלה, פתאום צרה,

תאונה.

נזכר לשאול,

אתם יורשים שווים

שמגיעים לכם שני עולמות.

אל תסתובבו עם הכרטיס בכיס,

אפשר לפדות אותו בכל רגע.

אתם יודעים איפה הכרטיס שלכם נמצא?

בספרייה.

אני בטוח שכל אחד מכם יש לו בארון ספרייה, ספרים.

זו הירושה שלכם.

תפתחו ותלמדו.

בכל רגע שתלמד אתה מקבל שכר לנצח נצחים.

כל רגע וכל רגע זה עולמות שממתינים לך בשכר הלימוד שלך.

אין שום דבר בעולם שישווה לשכר הזה.

יקריי מפנינים,

בכל חפצים לא ישבו בה.

יקריי מפנינים,

אפילו מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים בקודש הקודשים,

שממזר תלמיד חכם,

גדול מכהן גדול,

עם הארץ.

זה התורה עושה.

ואתם היורשים.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן.

קוראים לי ליאור.

אני חזרתי בתשובה לפני כשנתיים.

אני גר בגבעת-אל.

איפה? פה, ב... איפה? גבעת-טל.

יש עוד כמה, ברוך השם, בעלי תשובה כמוני בגבעת-טל.

מאז התשובה אני מוצא את עצמי,

במיוחד בשבתות, כשאתה מרגיש את הנשמה היתרה,

בן-אדם, נגיד, שכן שעושה על האש, או אנשים שמחללים שבת, אני כל הזמן מוצא את עצמי מעיר להם בצורה מאוד יפה,

לא כועס עליהם.

ואני רוצה לדעת אם זה טוב שאני כל הזמן מעיר לאנשים ומנסה להפיץ להם,

אפילו לאנשים שהם לא מכירים אותי, כמו בן-אדם שהולך לוידאו ומוציא סרט בשבת.

אני פשוט לא יכול לסבול לראות את זה.

אבל אני לא כועס עליהם, אני אומר להם בצורה יפה.

השאלה אם מותר לי להעיר לאנשים שאני לא מכיר.

איך הם מגיבים להערות שלך?

רובם בצורה יפה, הם אומרים,

כל אחד בזמן שלו, כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. הם אומרים, איש באמנותו, באמונה שלו יחיה.

אז אני אומר להם, צדיק באמונה שלו יחיה,

כי כל הצדיקים שומרים שבת.

לכל אחד יש את הדרך שלו, אבל כל הצדיקים שומרים שבת. עוד שאלה.

כן.

כמה שמעו לך?

כמה שמעו לי?

אני לא יודע מה הם עשויים, זה הרבה שמעו לי.

אני יכול להגיד לך שהלכתי לשיר התורה לפני, אוקיי.

כמה שמעו לך, לא אותך.

אני לא יודע.

כמה בן אדם אחד השפעתי עליו?

ממש אחד.

ואני רוצה לספר לך את הסיפור הזה. רגע, זה נפלא, קודם כול.

עכשיו, בוא תשמע.

מבחינת החיוב שלך, אם הם חללי שבת בפרהסיה,

אין לך ערבות כנגדם ואתה לא מחויב. מה שאתה עושה זה חסד.

אתה לא מחויב.

אם אתה עושה זה, צריך לעשות כמו שאתה אומר, שזה נעשה בצורה נאותה,

שלא תגרום. הפוך.

מה שאני מציע

זה שאתה תלווה את הבקשה לאחר השבת,

או לפניה,

בקלטות וידאו או סידי,

ואם זה בעיה בשם שלי,

אז יש כאלה שהן לא נראות כמו שלי,

ולתת להם.

יש גם חומר כתוב שאתה יכול לתת,

שזה יפתח לפניהם איזה צוהר לאמת, להכיר.

יש אפשרות לכוון אותם לאתרים של אינטרנט,

ששם אפשר לראות ולהיחשף

לדברים שהם לא יודעים.

זה, ביחד עם מה שאתה עושה,

יכול להנין פירות.

אבל מה שאתה עושה זה חסד.

ואני רוצה להגיד עוד משהו קטן,

שבגבעת-טל, או בגבעות, מילא,

כשאנשים מחללים שבת,

זה לא שאפשר להבין, אבל זה תינוקות שנשבו.

אני רוצה להגיד, אסור, אסור להגיד עכשיו.

סליחה.

לא, כי הנשיא כבר חזר בו.

אוקיי.

אבל אני רוצה להגיד, אני הרבה פעמים יורד בשבת מגבעת-טל,

במיוחד לראש העין הוותיקה,

כדי להרגיש את הנשמה היתרה.

כי ראש העין הוותיקה, מרגישים את הקדושה. זה לא יעזור שום דבר.

אנשים שם שבאו מתימן בגלות, מלשון התגלות, שהיה להם ההתגלות הזאת,

זאת המתנה הכי גדולה.

וממש מרגישים את הקדושה בראש העין. ואני רוצה להגיד שוב, הנשק והיופי הכי גדול של ראש העין הוותיקה

זה הקדושה, האנשים הקדושים שבה.

וכשאתה רואה איזה מישהו מחלל שבת בוותיקה,

או לא יודע, עוד בפרהסיה,

אני בכלל לא יכול להבין את הדבר הזה.

ואם אנשים בראש העין הוותיקה ימשיכו לשמור שבת ולהראות את הקדושה,

אז זה יתפרס על הגבעות.

ואני מבקש מאוד מאוד יפה מהאנשים בראש העין הוותיקה,

אל תהיו דתיים לעצמכם.

כי יש המון המון עבודה לעשות בגבעות.

אנשים זקוקים לאור, אנשים רוצים שילמדו אותם.

אני, למשל,

גם לא ידעתי שום דבר, לא ידעתי שום דבר, הייתי צריך לנסוע עד לאומן,

עד לאוקראינה, כדי להבין מה זה להיות יהודי.

ויש עוד אנשים רבים כמוני.

אני שמח לשמוע אותך.

אני מקווה שתפילתך תיענה ושתצליח להשפיע על כל הסביבה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

בתחילת ההרצאה שלך הזכרת את האפשרות שבמקום לפנות לרופאים אנחנו נפנה בעצם לנביאים, והם יהיו אלה שיוכלו לעזור לנו לפתור את הבעיות שנמצאות אצלנו לאנשים שהם חולים.

תיקון.

אמרתי מה הרמב״ן אמר,

מה המדרגה הנדרשת מהשלמים בעם ישראל.

אבל כיוון שנהגו כבר ברופאים,

אמרתי שהקדוש ברוך הוא הניח אותם על טבעם,

שיזדקקו לרופאים.

מה עוד שאין היום נביאים,

והייסורים זה הנביאים שלנו,

כמו הנוריות שהסברתי,

שאומרות לנו במה אנחנו לא בסדר.

המשך.

זו כל השאלה. בעצם רציתי לברר איך אפשר להגיע במקום לרופאים בלבד,

בעצם לנביאים שלא נמצאים היום בימינו.

אז יש קלטת שלי שנקראת הגנום האנושי, ועוד קלטת, עת ללדת ועת למות,

שבהן אני מסביר בדיוק איך זה פועל.

אבל בקצרה,

החסד האלוקי זה שגוף האדם מורכב מרמח איברים ושסה גידים,

בדיוק כמו שבתורה יש רמח מצוות עשה ושסה מצוות לא תעשה,

שזה ביחד תרי״ג מצוות.

יש גם תרי״ג.

דברים וגידים.

אם אדם

עושה עבירה באבר מסוים,

האבר הזה לוקה.

הליקיון הזה זה הנורית.

הכאב הזה, זה אומר שבאבר הזה אתה עווית ופשעת.

תתעורר.

אדם לקה בידו,

יבדוק תפילין,

יבדוק צדקה,

יבדוק גזל, יבדוק מה שקשור ביד.

אדם לקה בעיניו, יבדוק בעיניו.

אדם לקה בפיו, יבדוק איך הוא מדבר, על מה הוא מדבר. אם הוא מוציא קללה, חלילה, לשון הרע, רכילות באוזניו וכן הלאה, רגליו. הוא הולך לבית המדרש, הולך לבית הכנסת.

כל האיברים יש כנגדם, ואם הוא לא יודע בדיוק איזה איבר כנגד מה,

כתוב שהתורה היא כנגד כל האיברים כולם.

ממילא מי שמתעסק בתורה או מוסיף על לימודו ששגור,

אז זה עצה גדולה בשביל להירפא.

תודה רבה לך.

תהיה בריאה.

אני רק רוצה לראות כמה אנשים מהקהל כאן לא ראו את הסרט שנקרא נס מצולם,

שירימו את היד.

לא ראו?

אתם מהגבעות או מהוותיקה?

טוב, אז אני אראה לכם,

אני אראה לכם, יש גם תוספת על זה, גם מי שראה,

יש תוספת על זה,

שתראו מה שעתיים לימוד תורה שאני ביקשתי מהיהודי כאן,

מהשני וגם ממך,

מה שעתיים תורה יכולים לעשות פלאי פלאות.

מי שלומד יותר, אשרה ואשרה חלקו.

נס מצולם.

מאזינים יקרים לקהל שבאולם הוקרן כעת הסרט נס מצולם הסיפור של אליה יואב.

להרצאת הרב אומנון יצחק שנערכה באולם בברוקלין קולג' ניו יורק בתאריך 9.6.2002 הגיע ינון אבורוס,

אשר בנו בן השלוש אליה יואב חלה במחלה הנוראית ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם הידרדרות בעבריו הפנימיים והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס וחייבים לשתול כבד חדש.

וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה ינון אביו של אליה אשר היה נרגש מאוד בעל סף בכי ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה כמו שעשה דיוויד הנכה מלונדון.

הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה כל יום שעתיים לרפואת בנו והאב כמובן הסכים.

הרב ברך את הילד אליה לרפואה שלמה והקהל הרב שנכח

בעולם על העם אליהם.

לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקום עול מצוות בזכות רפואתו של אליה.

וכעבור כחודש ימים אכן אירע בלתי ייאמן.

הילד אליה החלים לחלוטין והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.

הסרט הופק באולפני שופט.

את הסרט המלא וסרטים נוספים ניתן להשיג במשרדי שופט,

רפואה מתותיהו 10 גניפה או בטלפון

677-7779. לווידאו רואים טוב יותר.

שעתיים של לימוד תורה של אבא,

תראו כמה משפיע,

ועוד כמה יהודים שהתעוררו,

אין טבע.

יש בורא לעולם,

עושים מה שהוא אומר,

זוכים.

יש לך שאלה?

בבקשה.

שמי יוסי.

למה דווקא שעתיים ולא שעה? ולמה דווקא הבאת את הילד הזה ולא אלפי ילדים בטוח שמתו ושברחת אותם?

ולמה?

ברור שהסרט הזה, אין ספק שהוא מלא מלא מלא עוצמה של דמעות,

אבל דווקא אתה אומר שהילד הזה, הבאת אותו בכותב יפה.

ולמה לא אלפי ילדים שברחתם?

למה זה בדיוק? למה דווקא הילד הזה מתוך אלפי ילדים?

קודם כול, למה, עד בגלל שזה נוח לך?

לא, באמת, עד בגלל שזה נוח לך להביא אותו?

לא אלפי ילדים שמתו ולא להביא אותם?

זהו?

כמה זמן אתה כבר עוקב אחריי?

פעם ראשונה? יופי, לך יש פה אלפי אנשים שמריצים אותך. לא חושב שהרבה מריצים אותך,

מפני שאתה חושב.

רק שנייה.

אני רואה שאצלך הכול הולך באלפים.

כי אני אחד ואין אלף, זה ההבדל. איימנוט.

אתה ראית מקרה אחד מצולם.

יש הרבה מקרים שלא מצולמים,

ואני עדיין לא זכיתי כנראה לברך אלפים, כמו שאתה אומר, של ילדים.

ואתה צודק, לא תמיד זה מצליח,

אבל זה לא תמיד תלוי בי,

ולפעמים זה גם לא תלוי בציבור עצמו וגם לא במשפחה הסובבת,

משום שיש גזרות

שאין מה לעשות.

כמו השואה, למשל?

בשואה היה מה לעשות. חמש מיליון איש נהרגו?

כן. חמש מיליון דתיים נהרגו?

מיליון חילונים נהרגו?

שמעתי.

אם תיתן לי ראשון-ראשון לענות,

בדרך כלל האלפים שמעריצים אותי, כמו שאתה אומר,

הם קצת יותר נימוסיים.

אז בואו נשמור על קו מנומס, בסדר?

אז ככה.

קודם כול,

לא תמיד גזרה יכולה להיבטל, מסיבה אחת פשוטה.

יש גזירות שאומרת הגמרא שהן בטיט, ויש בדם.

מה שנגזר בדם לא יועיל,

מה שנגזר בטיט עדיין ניתן לשנות.

אנחנו משתדלים להתפלל ולנסות,

לפחות כמו הרופאים,

שלא תמיד מצליחים.

הם עושים את העבודה טוב,

הניתוח הצליח,

אבל החולה מת.

זאת אומרת,

אנחנו לא מאשימים את הרופאים בזה שהם לא הצליחו.

לא.

אנחנו מודים להם על ההצלחות,

אבל אנחנו לא כועסים עליהם שהם לא מצליחים.

ואנחנו לא מפסיקים ללכת עליהם,

למרות שברוב המקרים הם לא מצליחים.

עובדה שכולם מתים.

גם הם.

זאת אומרת,

מה שאתה ראית פה זה ההוכחה של מה שאני אמרתי. מהי ההוכחה?

שהרופאים למעשה אמרו שאין תקווה,

ואנחנו לא עשינו שום מעשה פיזי,

ואנחנו לא פעלנו ברפואות,

ולא עשינו פטנטים,

ולא היגיינה,

ולא דיאטה,

ולא שום דבר.

שעתיים לימוד תורה.

אתה חושב שזה מה שהציל אותו? אתה חושב שמונה מתפללו לא היה ניצג? תראה, מה שאני אמרתי זה מה שכתוב.

לכן אמרתי מה שכתוב.

וכיוון שאמרתי מה שכתוב ועשו מה שכתוב, זה הועיל.

זה כמו שאתה אומר לחולה,

תיקח ארבע פעמים אנטיביוטיקה ביום,

ואחרי שבוע ימים עברה הדלקת.

אז אתה שואל את הרופא, תגיד, אתה חושב שארבע כדורים ביום זה מה שחזר ועברה לו הדלקת?

כאילו אתה עוסק בפסיכולוגיה, יעני.

זה לא שייך לפסיכולוגיה, זה שייך למצוות.

כתוב בקריאת שמע שאם אנחנו הולכים בדרכי התורה,

אז אנחנו נזכה שיהיה לנו יורה ומלקוש,

שאנחנו נזכה לקצור את היבול,

אנחנו נזרע ונאסוף גם,

תהיה לנו ברכה.

אבל אם לא,

כתוב, וחרף השם בכם ועצר את השמים,

ולא יהיה מטר.

מה קשור,

אם אני שומר תורה ומצוות, לטל ומטר?

מה קשור לפירות ותבואה?

קשור.

העם היהודי קשור.

אם עושים תורה ומצוות, זה מביא את השכר בצדו,

לא עושים, לא מביא. נגיע ל-5 מיליון מספר מופרז של דתיים וחרדים בשואה

ומיליון חילונים, אבל לא חשוב. זה בדוק.

בדוק, ודאי בדוק. הכול בדוק.

6 מיליון, אני מסכים.

ב-6 מיליון האלה יש קלטת שלמה שנקראת נבואות שהתגשמו מספר 12, שעה וחצי רק על השואה,

שמסבירה את סיבותיה.

זה כתוב בספר דברים,

פרק כ״ח, פרשת כי תבוא, תיאור מדויק של השואה טרם היותה ועל מה תהיה.

אם תטריח את עצמך לשמוע או לקרוא.

זה בגלל, כאילו, ההגה לפני 4,000 אלף שנה, בגלל שחטאו על ההגה, בגלל זה צריך להרוג 6 מיליון יהודים?

ככה אתה אומר, כאילו? זה אתה אמרת. כן, זה מה שכתוב בתורה.

לא, לא. זה אתה אמרת.

לא, זה לא מה שאני אמרתי, זה מה שכתוב.

איפה זה כתוב?

תבוא איתי לבית הכנסת ואני אראה לך איפה זה כתוב.

הנה, לא צריך, יש פה תנ״ך, לא צריך לבוא לבית הכנסת.

טוב, בסדר.

אתה רוצה, אני מתן, אני אראה לך לבד אישית איפה זה כתוב.

הנה, לבד אישית, אין בעיה. תן לו, תכין את זה עד שאנחנו נגמר.

אבל אל תהיה זעלן, אל תהיה כועס. לא, אני לא כועס. אני רק אומר שאלפי אנשים בחוץ מנסים להוריד אותך, ואפילו אתה לא טורח את עצמך בחוץ ושאלפי אנשים ישמעו אותך.

לא הבנתי עוד פעם.

אלפי אנשים בחוץ מחכים לשמוע אותך,

מנסים לראות אותך, ואפילו אתה לא טורח את עצמך בחוץ כדי שאלפי אנשים יבוורו אותך.

וזה ממש יפה מצדך, לפי דעתך. לא הבנתי, רק שנייה, שנייה, שנייה, יש לו טענה חדשה, רגע, רגע.

אתה רואה? אתה רואה, אתה צוחק, בגלל שיש לך אלפי אנשים פה שאוהבים אותך.

זה ההבדל פה, שאתה צוחק ואתה לועג.

אבל תדע לך שאלפי אנשים פה בחוץ רוצים לראות אותך ולשמוע אותך,

ואפילו אתה לא מוכן לטרוח את עצמך לשבת בחוץ, אתה צורק על הספר תורה שבאמת כתוב... לא הבנתי, מה רצית, שאני אשב בחוץ?

אתה רואה? בבקשה. אתה רואה? אם אני אענה עכשיו, יהרגו אותי פה. חס ושלום. ענפי אנשים פה רוצים, ענפי אנשים פה אוהדים אותך, זה לא בסדר. מה השם שלך? יוסי.

יוסי.

יוסי.

יוסי.

יוסי.

אתה אומר שיש אנשים בחוץ, יוסי.

אתה אומר שיש אנשים בחוץ

ואני לא בסדר שאני לא נמצא אתם בחוץ.

בסדר.

בוא נגיד שאני יצאתי החוצה.

יצאתי.

מה עם אלה שבפנים?

אז גם אין לי, מה עם אלה שבפנים? גם אלה יצאו החוצה, גם אלה יישמעו אותך.

אה, שכח. בדיוק, ולא רק אלה שבפנים יישמעו אותך. הבנתי. זאת אומרת.

כי יש אלפי חילונים שהיו רוצים להיכנס ולא נתנו להם להיכנס.

הבנתי. אלפי חילונים רצו להיכנס ולא נתנו להם פה.

רק שנייה.

אלפי חילונים, כי נכון, כי גירשו אותם. 4,000 איש היו פה, דרך אגב, מי שמר את זה?

4,000 איש היו פה.

חילונים, ולא נתנו להם פה להיכנס.

רק דתיים נתנו להם להיכנס, רק בגלל שהרב הזה הוא דתי.

אז אל תגידי שקט, 4,000 איש פה עמדו בחוץ. לא לך להם. אז אל תגידי שקט, כי זה לא פייר. לא לך להם.

תקשיב, מתוק.

אם קימה היה פה חילון, אם היה פה חילון, הם לא היו צוחקים עליי ככה.

רק בגלל שיש דתיים, רק בגלל שיש דתיים, רק בגלל שיש דתיים, רק בגלל שיש דתיים מפה.

יוסי,

יוסי,

אתה חילוני? חילוני 100%. איך הכניסו אותך?

איך? בכוח.

בכוח? כן.

התגברת על כל החרדים פה.

אתה רואה? אין לי ברירה.

יפה. כי מי שצריך להגיד את האמת סמסום פה, לא? יפה מאוד. כי מי שצריך להגיד את האמת פה, לא? הבנתי. זאת אומרת, אתה עכשיו אמרת את הזחקה של 4,000 שהיו בחוץ. כן, רצו להיכנס.

הבנתי. חילונים, לא דתיים. אני אגיד לך. הכניסו רק חילונים, ברור. רק דתיים פערו. עכשיו יש ראש מועצה חדש.

אתה תבקש ממנו שירחיב את המתנס, כי זה קטן.

אז יצא לבחוץ, זה יהיה גדול.

אז רק רגע, בוא נחשוב רגע ביחד, אני ואתה.

אם היינו רוצים לצאת החוצה,

אז היינו יכולים להתחיל לדבר בחוץ רק בעוד 4 שעות.

אפילו בעוד 5 שעות,

אם זה ממש חשוב לך. הבנתי. אז אם אתה לא יודע, אז יהיה השעה 2430. לקחת את כל הציוד הזה, לפרק אותו,

הם יגיעו לפה ב-1600.

זה ממש חשוב, כי הם היו עושים את זה שעה קודם או שעתיים קודם.

אבל הם לא ידעו שיבוא 4,000 בחוץ, ואתה תבקש שנצא החוצה. אבל אתה איש מבוקש, לא?

אתה איש בראש, הרבה אנשים יראו אותך. אז בוא לא ניכנס לשום מקום, נישאר ברחוב כל היום.

זה לא קשור.

אם אתה לקח את היום כזה, צא בחוץ. בוא אני אסביר לך. באו כמה חברים שלך ונשארו בחוץ?

שלי לא.

שלך לא. שלי לא. כי שלי לא יעזו לבוא לפה. אתה מכיר כאלה שעוד רוצים לראות ולשמוע? עד עכשיו, עד שנכנסתי? אה, הרבה.

אתה יכול לשאול פה ויש פה עדים. לא, לא, לא. אצלך, בסביבתך, יש פה. כן.

אימא שרצה להיכנס ולא יכניסו אותה בחילוניה.

אלפי אנשים פה, די, די, שמעתי. אה, תודה.

אני מוכן לתת לך עכשיו

כמה שאתה רוצה קלטות וידאו או סי-די שתחלק לאיזה שלא זכו להיכנס בחינם.

למה? למה דווקא הקלטות? אם הם רוצים, לא, אתה רואה עוד פעם, הם יכולים לראות פעם.

כאילו, הם מכבדים אותך, זה לא נכון, הם מוצאים אותך פנים ופנים, קלטות. זה לא קשור.

הם מוצאים אותך פנים ופנים, הם רוצים לשאול אותך שאלות.

זה לא קשור,

אה, הנה, שאלת אותי, עניתי לך.

בסדר, אני אומר, זה על שאלה אחת. יש לך שאלה של אמא שרצת לשאול? לא. לא.

יש לך עוד שאלה שאתה רוצה לשאול? לא, שום דבר.

או, אתה רואה, ענינו לך.

אתה רוצה לקחת אבל קלטות וסי-די?

גם לא.

אז מה יהיה עם אלה שלא זכו להיכנס?

אה?

אני, שאני אצא החוצה, כן, אתה לא. לי היה אכפת מהחברים שרצוי לצטול לך פתק, זה הכול.

תן לי פתק.

היה לי. הבאתי לך אוטו. הבאתי לך אוטו. הבאתי לך אוטו. אז התפללתי.

בסדר, זה היה הדבר הכי חשוב שהיה לי בשבילך. זה טוב או לא טוב?

בסדר גמור, אני חושב. אבל למה נתת? אתה יודע למה הבאתי לך את הפתק? זה רק אחרי שכמעט שברתי את החלון בחוץ.

דרך אגב. הבנתי, טוב שנשארת.

עכשיו תגיד לי משהו.

ולמה נתת לי פתק אם לאלפים זה לא עוזר? זה לא לי, כי הבטחתי אבטחה. הבנתי. ואם זה לא עוזר לאלפים, בשביל מה נתת לי?

בשביל מה?

כי הבטחתי אבטחה, למישהי.

אבל היית צריך לשכנע אותה, תשמעי, זה לא עוזר, יש לו סרט אחד רק.

בסדר, לא יכול להיכנס. מה שאת יכולה להיכנס? אבל בשביל מה לתת פתק אם זה לא עוזר?

כי היא מאמינה בך.

היא מאמינה בך, זה לא אומר כלום, היא מאמינה בך. כל הכבוד, אני לא אצא את המדרך כאן. הבנתי. היא מאמינה בך, היא מאמינה בך, סבבה. אז בוא אני אגיד לך, היא לא מאמינה בי,

היא מאמינה שמי שעובד את השם ועושה את רצונו יכול לבקש.

כמו מי שיש לו יחסים עם המלכות

והוא קרוב למלכות,

אז באים אליו ומבקשים שהוא ישתדל בעבורם אצל המלכות.

זה מה שאני עושה,

משתדל אצל מלכו של עולם לבקש בעבור הנשים,

הציבור נותן חותמת אמן,

ופעמים רבות זה עוזר.

עכשיו אני רוצה לברך אותך, אפשר?

ברצון.

מה השם שלך ושם האימא?

יוסי שטיינברג ואיטה שטיינברג. יוסי או יוסף? יוסף.

יוסף בן?

בן מתתיהו.

מתתיהו ו?

ואיטה שטיינברג.

ואיטה.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה אמיתית, מהרה, אמן.

יוסף.

יוסף בן מתתיהו.

זה משהו מהחשמונאים.

אבל שתדע לך, אחרי האמן כזה שלהם, חבל לך על הזמן.

עוד מעט יעבירו אליך פתקים.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. קודם כול, תשובה לבחור יש לי לגבי הקלטת של השואה.

דיברת בקלטת על ההתבוללות שהייתה,

שזה מה הוביל לשואה, ולא משנה.

יש לי שאלה קטנה.

אני נשוי שלוש שנים, תודה לאל.

בחצי השנה האחרונה אני מתחזק יותר.

התפילין שהיו לי ארבע שנים, ארבע שנים, בארון,

שלחתי אותן לדליקה,

ואני מתחיל לחזור בתשובה עם טלית, עם הכול.

יש לי רק שאלה קטנה. למה הקדוש ברוך הוא, אני מבקש,

שבתות מתחנן,

תרומות מפה עד

כמה אפשר,

למה הוא לא נוטה לי

לזכה אותי כמו אבא, כמו הרבה אבות שיש?

זו שאלה קטנה.

מזכה למה?

לבן.

בן, בת, מישהו שאני אוכל לשמוח, לשמוח איתו, אתה יודע.

אומנם אני נשוי שלוש שנים, שלוש שנים זה פרק זמן קצר,

אבל בשלוש שנים גם אני, דרך רופאים שאומרים לי, תשמע,

רופאים גדולים הרימו ידיים,

על פרק מאוד מאוד קטן.

קודם כול, אתה שמעת את ההרצאה שלי, נכון? בהתחלה. שמעתי את ההרצאה, ושמעתי, וראיתי את הקלטת של המכבים נגד יוונים,

ולהודות שבכיתי, והתרגשתי, והאמנתי מכל הלב.

אבל אני רוצה לדעת,

רוצה לראות, כאילו,

דבר איתי.

אתה עושה את מה שאמרו על יעקב אבינו,

שאמר פעם אחת דבר לבטלה.

אמר, למה הרעות הן לי? למה אתה שואל על הקדוש ברוך הוא שאלות? אל תשאל.

תבקש, אל תשאל. תבקש, מותר לבקש מהאבא. אל תשאל שאלות.

תבקש.

זה אתה יכול לבקש, יש אבא, תבקש.

לא שואלים את האבא למה אתה לא נותן, למה אתה לא רוצה, למה אתה לא... לא שואלים שאלות כאלה.

אני מבקש, ואני אומר לך, רגע, רגע, רגע.

עד שאתה מבקש,

את מה שהוא מבקש אתה כבר עושה?

לאחרונה,

עם השתדלות, מאוד מאוד כן.

הכול אתה עושה? אם זה לקום בבוקר, להניח תפילין שלא ידעתי מה זה.

אל תגיד לי,

הכול אתה עושה?

אין צדיק, מאה אחוז. אל תחליט, אתה הכול עושה?

לא, ממש לא.

ממש לא.

אז תראה, יש כמה התחייבויות

שאתה צריך להקדים

לפני כן,

ואז אתה יכול לבקש,

זה כמו האדם שמסכמים אתו, תשמע, תעבוד שמונה שעות, תקבל משכורת 4,000 שקל.

בסוף החודש הוא מקבל 2,000. הוא אומר, מה זה?

למה אני מקבל 2,000? סיכמו אותי 4. אומרים, כמה הופעת לעבודה?

4 שעות.

אז קיבלת 2,000. כמה שאתה ביקשת,

כמה שאתה הופעת, ככה תקבל.

אתה מבקש, לפני שאתה מבקש, תשאל, רגע,

אני עושה או לא עושה.

אצלך זה שונה מאחרים, כמו שאתה אומר, דבר איתי.

יש אחרים גם בלי לבקש מקבלים,

אבל מן השמים החליטו שאתה צריך לבקש,

אבל אתה גם צריך לעשות משהו לפני.

אפשר דרך כיוון, משהו? בטח.

אני אגיד לך דבר שעובד בדרך כלל,

ותמיד.

לימוד תורה.

הקדוש ברוך הוא אומר, אם תשכח את תורתי,

אשכח בניך גם אני.

אם אתה שוכח את התורה של הקדוש ברוך הוא,

גם בנים הוא יכול לשכוח לבן אדם.

התורה היא בונת העם.

אם אין תורה, לא היינו פה.

3,300 שנה, מי שהחזיק את העם הזה קיים, זה אלה ששמרו תורה ומצוות והעבירו אותה הלאה.

אין תורה, אין המשך.

אדם שאין לו בנים, אין המשך.

בן זה בניין.

ההמשך.

אתה רוצה המשך?

תמשיך גם את העם היהודי.

תלמד תורה, תקיים מצוותיה,

יש המשך.

ניתן לך גם בן,

שיהיה ממשיך גם כן.

ככה אומר הקדוש ברוך הוא.

אז צריך לקבל על עצמך ללמוד תורה.

בעזרת השם, אני מוכן לעשות, איך אומרים? מוכן. מוכן עם כל הלב. מאיזה שעה עד איזה שעה אתה עומד?

מהבוקר עד שעות הלילה המאוד-מאוד מאוחרות.

אתה פרילנס או, לא, לא, לא. אני עובד במחסן של מוצרי חשמל. כן, אבל שעות קבועות?

ממש לא.

אתה יכול להפחית בהן?

לאחרונה, אם זה מה שיעזור לי, אין לי ברירה, אני חייב לעשות את זה.

אוקיי. שעתיים בערב אתה יכול?

בלי נדר.

אני צריך לעשות את זה, אבל אין לי בעיה.

בלי נדר?

נותן לך ברכה בלי נדר? לא, לא. חס וחלילה.

אז אתה מוכן לקבל על הצולחן? מוכן.

בלי נדר.

לא, אם נדר.

השם יעזור.

תקשיב טוב,

שזה יהיה בשבילך הניסיון.

לא תפספס את השעתיים.

למעט אונס, אל תפספס את השעתיים.

השעתיים האלה זה הערובה שלך להצלחה בחיים פה ולעולם הבא,

בסיכוי הגדול שבמהרה תיפקד.

אמן.

מה השם ושם האימא?

שרון בן רבקה.

שרון בן רבקה.

ואשתי נעמה בת יונה.

בנעמה בת יונה.

תזכו לזרע חי וקיים מהרה מהרה. אמן.

רגע, רגע.

יש לך ציצית?

כרגע לא.

כרגע אתה מוכן לקבל?

מוכן. ותלך איתה תמיד?

נפלא, בכבוד בוא.

אללה אללה אללה.

כבוד הרב,

אני רוצה לספר לך קודם כל איך הגעתי לפה.

ביום רביעי, ערב ראש חודש,

נסעתי לקברי צדיקים בערי הקדוש, זה כבר כמה שנים לטבול, כל ערב ראש חודש,

ואני לוקח איתי עוד חברים שהם חילונים לגמרי.

אני התחלתי לשמור, ברוך השם.

חזרנו,

אני מצטער שאני ככה מדבר, כי אני מתרגש מאוד.

חזרנו בחזור, הגענו דווקא במוקדם, לא יודע איך, הגדלנו ב-10 בלילה הביתה, שזה אף פעם לא קורה.

בדיוק ב-10, איך שאני מגיע, אבא שלי התקשר אליי.

אמר לי, איפה אתה? אמרתי לו, עכשיו בדיוק אני מגיע הביתה.

אמר לי, לא, אמרת, צריך משהו? אמר לי, הכול בסדר. אמרת, טוב, לילה טוב. הלכתי הביתה לישון.

ב-01.30 בלילה,

אני במקרה גר ליד אורן, עם כמה בתים,

ואחי בינינו, גם כמה בתים, קרוב מאוד.

ואחותי גרה בבית של ליד ההורים, בצמוד לאבא.

פתאום ב-01.30 בלילה אבא שלי היה סובל מאסטמה.

פתאום ב-01.30 בלילה

הוא אפילו לא העיר את אמא שלי, תפס לו התקף אסטמה,

הוא יצא לבחוץ,

ולא יודע, משמיים,

שכנה שהיא אף פעם בחיים, אני לא זוכר אותה שהיא יוצאת מבחוץ בשעה כזאת.

מבוגרת, היא יצאה לבחוץ,

ראתה את אבא שלי.

אמר לו, צריך עזרה? בקורות האחרונים אמר לה, כן.

הדמינו, היא אפילו לא ידעה, התקשרה בטעות למשטרה, מה הלחץ.

ישר רצו אלי, רצו לאחי קודם,

רצו לאחי. אחי בא אלי ב-01.30 בלילה, אני לא יודע איך, צעקו אותי, יובל, קמתי, קפצתי באוויר. רצנו,

עכשיו אנחנו לא יודעים מה, הוא בא, רואה את אבא ככה, שוכב בלי כלום. לא, כבר הפסיק, גם הדופק הפסיק.

הגיע בינתיים האמבולנס,

שבמקרה יש לנו טיפול נמרץ, אבל הגיע קודם כל לאמבולנס. האמבולנס נלחם, זה, אחרי 25,

בערך אומרים 25 דקות, הייתי פה מסמכים, לא יודע איך, גם צילמתי היום את כל התיק הרפואי של אבא.

אמרו, אם אחרי 25 דקות, שהוא לא נשם משמיים,

חזר לו, הוא התחיל לנשום, אבל הוא נפגע לו המוח, מזה שלא הגיעו לו גזים למוח.

חמצן.

חמצן.

עכשיו,

מיום רביעי בלילה שזה קרה,

אנחנו בבית חולים. אני, אימא שלי, אחי ואחותי.

לא הלכנו לאף אחד, לא הלכנו לכלום, אנחנו שם.

לא יודע איך קרה, איך התקדם.

פה שם רופאים מההתחלה אמרו, אין סיכויים פה.

אין סיכויים

למה המוח נפגע.

מפה לשם, בקיצור, אתמול הגיע מצב שבאו בסוף,

אחרי שביקשנו שיעשו את הצילום סי.טי, עשו לו.

לא יודע איך,

אמרנו בצילום סי.טי, אנחנו לומדים למטה, בחוץ, מחכים שהוא יצא, אבא.

פתאום לא יודע, אני מתפלל, קורא תהילים, קורא תהילים, קורא תהילים.

פתאום לא יודע איך באת מולי.

באתי, אמרתי בלב שלי, שאני מקבל עליי,

שאבא יצא בריא מהבית החולים,

להביא אותך לדבר כזה באזור שלנו, שזה פרדס חנה.

אני אשתדל לעשות כל מאמץ להביא אותך אלינו.

עכשיו, אני מבקש מהקהל הקדוש גם, שאם יוכל לעזור לי, כמו שראיתי בסרט, אני קודם כול אף פעם לא הייתי בהרצאה שלך כזאת,

ועכשיו, כשראיתי את הסרט הזה, אז קיבלתי עוד קצת תקווה, ברוך השם.

אבא שלי ברגע זה הוא בבית חולים,

הוא רק נושם, זהו.

לא מתפקד, הוא לא מזהה.

זהו.

אתה פה עם האחים שלך?

זה אחי ואחותי גם פה,

עזרנו לי ג' לבד,

לא יודע איך פתאום באו,

אני לא ידעתי בכלל שאתם פה היום.

אמרו לי, יש הרצאה שבמקום הזה, אני לא זוכר את השם שלו,

ראש העין.

עליתי לאוטו, עזבתי הכול, אשתי והילדים בבית. אמרתי להם, קודם כול, הלכתי ורק התקלחתי כל יום מהבוקר בבית החולים.

התקלחתי, אמרתי, תוציא לי בגדים. אמרו לי, נוצר הטרנינג, אתה הולך לישון בבית החולים?

לא יודע למה. אמרת, תוציא לי בגדים.

אולי, לא יודע, תוציא לי בגדים היום, לא טרנינג.

התלבשתי, פה יש שם זזק כבר שמונה.

אומרים לי, מתחיל ההרצאה, אתה בא?

גיסי,

הוא שמע קסטות שלך, וזה אומר לי, ושמעתי עם ההרצאה. אתה בא?

קודם כול, איך שזה קרה,

גיסי, שהוא גם חילוני,

קיבל על עצמו, הוא עוד הולך עם כיפה, אבל לא יודע איך הוא הלך, איך שקרה לזה, כי הוא היה במקרים ממש.

הלך, לקח ציצית, קנה ציצית קטן, שם עליו, אפילו שהוא עוד לא עם כיפה.

שם ציצית קודם כולו.

עכשיו אני הגעתי לפה, לא יודע איך הגעתי.

פה, שם היו פתאום רופאים, זה, זה, זה, עזבתי הכול, שלא היה מצב כזה עד עכשיו, זה מיום רביעי כבר, זה לא יום, יום ומים.

עזבתי הכול, אמרתי, אבל אני חייב לנסוע, ובאתי לפה.

עכשיו אני מוכן לקבל על עצמי, אני לא יכול גם יותר מדי, מה שתגיד,

אבל שתבין רק את הרקע, אשתי, אני, שהתחתנתי איתה, היא באה מקיבוץ.

היא לא יודעת כלום.

השם עזר, מהרגע שאני התחלתי לשמור שבת, כשסבא שלי נפטר,

היא איתי, ברוך השם, לא יודעת איך. ההורים שלה, האחיות שלה, הכול,

לא יודעים אפילו מה זה שבת,

אבל אשתי קיבלה, ברוך השם, איתי.

אז מה שאני אוכל לעשות, ושיהיה גם שלום בית,

אני אקבל עליה בלי נדר.

וגם אחי פה, הנה הוא פה לידי,

וגם אחותי,

ואני מתחנן לקהל הקדוש הזה, אם מישהו יכול גם לקבל אפילו פרק תהילים, מילה, משהו,

שיוכל להיות, שיהיה נס, כמו שיש לי בסרט,

כי היום אני דיברתי עם הרופאה, אחרי שהיית עשיתי הרופאה האחראית מחלקה.

היא אמרה לאבא שלך, מה שיכול לעזור זה ניסים.

אני שמעתי על ניסים, אבל ניסים לא ראיתי.

היא לא מאמינה, זה מה שהיא אמרה.

אמרת לה, בכל זאת, אני אומר, ברוך השם,

ורק השם יכול לעזור, גם אמרתי לה.

אמרה לי, טוב שיש לך את האמונה הזאת,

ותחכו.

טוב.

עכשיו, זהו, אני לא יודע, זהו, אין לי מה להגיד. מה שאני מציע ומבקש,

ששלושת האחים יקבלו על עצמם שבת,

טהרה, כשרות, ושאתם תלמדו

כל יום שעה תורה,

והאחות תלמד שתי הלכות לשון הרע כל יום.

כבוד הרב, אני מקבל עליהם,

ואני רוצה, גם אם הקהל יוכלו לקבל עליהם.

ואני רוצה לשאול את אחיו ואת אחותי, הם פה לידי. בבקשה, אפשר.

אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד איתי שעה ביום?

אנחנו יכולים ללמוד ביחד את השעה הזאת, נכון? כן, כן. ללמוד איתי שעה ביום תורה בשביל אבא.

ולשמור שבת, טהרת משפחה. ולשמור טהרה בבית,

מיגווה וכשרות.

אתה מוכן?

כן.

כן, בטח.

הוא מוכן. עכשיו נשאל את אחותי.

את מוכנה היה לה?

מוכנה? היא ליד בעלה, והיא גם אומרת, כן. שתבינו,

אבא שלי זה לא היה בן אדם חולה. הוא בחיים לא ידע כלום. הייתה לו האאסמה הכי פשוטה בעולם.

זה במכה אחת, שאני בעל, אני עובד, הוא עובד איתי ביחד,

וב-10 בלילה הוא דיבר איתי, וזה מיד התהפך עולם.

אנחנו לא יודעים.

עכשיו אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו בעזרת השם. ואני רוצה בכל זאת, בכל זאת, כבוד הרב,

שיהיה יותר כוח אם מהקהל מישהו יוכל לקבל עליו, גם אפילו פרק טילי, משהו שאני רוצה שיעזור לי. טוב, רגע, רגע.

אתה ואחיך יש לכם ציצית?

אני יש לי. אחי לא.

אני יש לי ציצית, אחי לא.

מי שמוכן פה מהציבור, אני אזכיר רק את השם, אנחנו לא נברך עכשיו. קודם כל אנחנו נזכיר את השם אליהו חיים בן ג'הרן.

מי מוכן מהציבור, בעזרת השם יתברך, לקבל עליו מצוות לרפואתו כדי שיצא לחיים טובים ולשלום?

שירים את היד ויגיד מה הוא מקבל.

בבקשה, מה כבודו?

מסכת משניות, חזק וברוך.

מאה בחורים ואברכים נלמדו לרפואתו, חזק וברוך.

מסכת שלמה, חגיגה,

חזק וברוך. כיסוי ראש, שישי-שבת, לכבוד, תן לי.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד שלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את השם הטוב אליהו חיים בן ג'ירן,

השם מקימהו וממיתת חוליו לחיים טובים ושלום, בכלל חולה עמו ישראל,

בישועה קרובה מהירה, בזכות הקבלות של כולם.

אמן!

אני רוצה להודות לקהל הקדוש הזה.

אני לא האמנתי בחיים שכולם ככה ירצו לעזור.

תודה רבה לכולם, וגם לכבוד הרב. ואני, בנוסף, אני לא שכחתי, כשהיום פסיתי, אני קיבלתי עלי,

בלי נדר. ואם כן, אתם תדעו על זה, שיהיה הכול בסדר, אמרתי שיאבא חוזר הביתה. אני עושה כל בשביל יכולתי להביא את כבוד הרב לפרדס-חנא,

גם ככה לכנס כזה, או בחדרה, בלי נדר, איך ירצה השם,

ואני מקבל עלי עוד אלפיים קסטות שלו או דיסקים לחלק, בעזרת השם. לכרת ולחלק. תודה רבה.

חזק וברוך. תזכה למצוות.

תזכה למצוות.

טוב, נעשה הפוגה קטנה, הפוגה קטנה בשביל שני רגע. יהודים יקרים, רק רגע.

אני אראה לכם עוד משהו מעודד, עוד משהו מעודד.

באותה הרצאה שהיה ילד עם הנס מצולם, היה שם בחורצ'יק אחד גבוה שהייתה לו שאלה אחת.

תראו מה יכול להיות

משאלה אחת.

נאור,

זה היה בחור מאוד מיוחד.

הגיע במיוחד עם חבר שלו להרצאה בפלאי פלאות.

הוא רוצה להישמר

מדבר מסוים,

ואני רואה שיש לו קוקו ארוך,

בלונדיני,

ואני שואל אותו ככה על הקוקו כמה שאלות,

ואל תשאלו מה יצא מזה.

אל תשאלו.

תראו.

אחרי הסרט הזה אני אראה לכם בן אדם חי פה באולם,

שאתם ראיתם אותו קודם, בהתחלה, לפני שאני התחלתי את ההרצאה,

והרסת לי את החיים.

לא להאמין.

ברגעים אלה הוקרן לקהל שבאולם הסרט קוקו מביא קוקו.

בסרט שצולם בברוקלין קולג' אמריקה,

רואים איך בחור אחד לוקח על עצמו להוריד את הקוקו בהרצאה לפני כל הקהל.

ובעקבות זאת, בחורים נוספים גוזרים את הקוקו.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון 03-6777779. בווידאו רואים טוב יותר.

ערב טוב לכם, כל הקהל שהגיע לפה מראש העין.

יש לי כמה וכמה סיבות להתרגש, אבל קודם כל, כמו שאתם רואים, זה לא בסרט,

זה חי.

וזה חי, ואני עומד מולכם, ויש לי כמה סיבות להתרגש.

אחד מהם זה שאני עומד פה אחרי שבכמה הרצאות האחרונות אני מספר על זוג שהגיע אליי למוצאי שבת לשיעור.

אומר לי הבעל בכל השיעור, אני מכיר אותך, אני מזהה אותך מאיפשהו, ואני אמרתי לו, אני לא יודע מאיפה אתה יכול להיות שאתה מכיר אותי.

פתאום עם צד העינו את הקלטת וידאו של הרב,

אז הוא אומר לי, עכשיו אני יודע מאיפה אתה, מהסרט של הרב. אמרתי לו, אתה צודק.

אז הוא אומר לי, אתה לא יודע איך זה השפיע עלינו, זה, זה בדיוק, הקלטת הזאת, היא עשתה לי את הקליק הזה, אני גם כן קיבוצניק.

והוא סיפר את כל המסכת שלו, איך שהוא חזר בתשובה,

הוא והוא הולך ומתחזק,

וגם אשתו, ובכלל אתם לא מאמינים מה קורה בבית הזה.

וכל כך זכיתי, הבן-אדם הזה גר, אתם יודעים איפה?

איפה אתה חושב שהוא גר?

בראש-העין, נכון. לא רק שהוא גר בראש-העין,

הוא היום קיבל על עצמו ציצית פה על הבמה, פה למטה.

זה אחד הבחורים שעלו לפה, קוראים לו צבי, חזק ואמץ.

עוד סיבה יש לי להתרגש, קודם כול, כן, מגיעות לו כפיים, הוא לקח על עצמו היום עוד עול מצוות,

ותאמינו לי, זה בדרך קדימה, כי זה הולך ומתגלגל.

כשהרב סיפר לי שהסרט הזה עושה לשם שמים גדול,

בהתחלה לא כל כך האמנתי, אבל זאת הוכחה מספר אחת. הוכחה מספר שתיים זה כשאני עברתי בדיוק היום לפני שבועיים לאלעד.

רבותי, עזבתי הכול, וילה, מה שאתם רוצים, הכול.

עברתי לגור באלעד.

ואחד הדברים היפים זה שאומרים, אין, אין, לא טוב היות האדם לבדו, ואני לא הולך לבד ואני רוצה להגיד לכם, יש לי אישה, אשת חיל.

אומרים, אשת חיל, מי ימצא? ורחוק מפני מחרה, ביטח בה לב בעלה, ושאלה לא יחסר.

ואני יודע שהשאלה לא יחסר כי יש לי אשת חיל וגם אם היא לבאה אותי היום פה, אז בכלל, עוד סיבה שנייה להתרגש.

ואם אנחנו מדברים על מעבר לאילת, תראו כמה הקלצת הזאת יישאה נפשות.

אני מרכיב את הארון,

מתחיל ב-11, וזה נגמר בערך ב-02 בלילה, כשאני דופק טוק טוק טוק עם הפטיש,

ולא עושה חשבון כי אני רגיל לגור על פלטה, מתחתי יש רק כאלה שלא אומרים כלום.

ופתאום אני שומע ככה נוק נקנוק בדלת, אמרתי, אוי,

פתאום קיבלתי דעת, אני גר בקומה שנייה שמתחתי אנשים חיים.

אמרתי, זהו, אני אולי אתעלם, אולי אני לא אפתח את הדלת, אולי עכשיו שנרדמתי,

אני יודע, הוא ילך.

לא, הוא דופק עוד פעם בדלת, טוק טוק טוק, אמרתי, זהו, אכלתי אותה, זהו.

אמרתי, טוב, אין ברירה, לא נעים, כבוד השכנים, אני אפתח את הדלת.

פותח לי איזה בחור צעיר, נראה חרדי לחלוטין, לא הייתי מזהה עליו שום דבר של חזרה בתשובה בכלל.

הוא אומר לי, מחילה,

אבל יש לי ילדה קטנה, בדיוק נגמר לנו המטרנה, היא הלכה לישון, אנחנו מחכים שהתיישננו עד הבוקר,

נרוץ לקנה חדש, אז אם אפשר לשמור, אמרתי לו, מחילה,

אני לא רגיל לגור בקומה שנייה, אבל בסדר,

אני באמת מפסיק, אני מצטער.

ואז הוא אומר לי, אני מזהה אותך מאיפשהו,

אתם זוכרים את זה?

אני מזהה אותך מאיפשהו. אמרתי לו, מאיפה אתה יכול לזהות אותי עכשיו שתיים בלילה? מאיפה אתה זהה אותי?

הוא אומר לי, אתה הקיבוצניק שחזר בתשובה.

הבנתי למה הוא התכוון. אמרתי לו, אני בקעת הירדן שחזר בתשובה, אז אותו דבר.

הוא אומר לי, יו, אתה לא מאמין, ראיתי אותך בקאמרי,

איך חיזקת אותי, איך חיזקת את החברים שלי, זה לא ייאמן, ויש הרבה חברים שלי שחוזרים בתשובה.

והנה, נהיה לי חבר,

ואז תשאלו מה נהיה לי אחרי זה בבית-כנסת מהסיפור הזה.

אז הקלטת הזאת, היא עושה נפשות, והיא תמשיך לעשות נפשות, בעזרת השם.

עכשיו, חשבתי בדרך לפה על מה לדבר אתכם, קהל נכבד,

ולא כל כך ידעתי, אבל פתאום, איך אומרים? פאף, נכנס לי.

הרב דיבר על פורים ועל ביטחון בשם. אמרתי, אם הרב לקח את פורים אז אני אחזור טיפה אחורה לחג חנוכה.

ומה אני רוצה לספר על חג חנוכה? אני רוצה להגיד שזה חג הזה, מאוד הרשים אותי, כי כל פעם שאני מגלה עכשיו חג חדש בדעת אחרת, כי כשהייתי חילוני זה היה איזה נחמד עם סופגניות ואיזה חנוכיה מדלדלה,

היום זה חנוכיה רצינית עם שמן,

אז היום אני גם שומע יותר סיפורים ויותר לעומק, ופתאום אני מבין ששום דבר לא השתנה, רבותי, שום דבר לא השתנה. הרי היוונים, הרי,

זה עם שהיה מאוד מאוד מאוד חכם.

רק גדולים מישראל היו צריכים להתמודד עם החוכמה שלהם.

והם הלכו בצורה אחרת, הם לא הלכו על איזה שמט, בואו נרצח את כל היהודים, יאללה, עוד רוב,

נמחק את העם. הם לא עשו ככה, הם כבשו את העולם בצורה אחרת חכמה.

הם הלכו לאט-לאט, אסטרטגיה.

כמו שבצבא, לפני שאתה הולך וכובש איזו עיר אתה עושה איזה מצור על העיר, או יורה תותחים, או משהו כזה. אז לא דבר, הם הלכו לרכך. מה הם עשו?

הלכו, הקימו מועדונים,

הקימו תרבות,

נתנו כל מיני הרגשה של בואו תראו, נכון, התורה זה דבר נפלא, זה נהדר, אבל יש בואו תראו עוד חוכמה, יש חוכמת יוון,

ונתנו לאנשים אפשרות ללמוד חוכמת יוון, ובאמת אנשים לקחו את זה ברצינות ובאו ולמדו,

וככה הם צעדו בחורי ישראל.

המטרה שלהם הייתה להשכיח מעם ישראל את תורתו, וזה הלך להם לאט-לאט, הם צעדו עוד ועוד נפשות.

רק מה, לא כל כך הלכה להם התוכנית בהתחלה,

כי פתאום איזה אחד נעלם מהמועדון, אמרו, לאן הוא נעלם?

מהסרט שלנו? אמרו, הוא שמע איזו הרצאה, והוא חזר בתשובה, הוא לומד עכשיו בישיבה בירושלים.

איך יכול להיות? כזה פדיחה. מה, אנחנו כל כך השקענו שנתיים מהבחור? זה לא ייתכן.

אבל עם הזמן היו עוד כמה בחורים שחזרו בתשובה.

ואז הם החליטו ללכת עד הסוף. הם אמרו, יודעים מה, בואו נעשה איזושהי החלטה מסוימת, בואו נלך, זה יותר חד.

ופה מתגלה סיפור גבורה אמיתי, כי מה שהם החליטו, הם הלכו לעשות שמד רוחני.

ואז הם הלכו וגזרו על כל הראשית,

כל ראשית שיש לה יהודים.

על מה הם גזרו? הם גזרו שלא תהיה ברית מילה, שזו ראשית של כל יהודי.

רק אחרי שאדם נימול הוא יכול להגיד, אבינו שבשמיים.

וממנו נמשך ראש כל החודש, כל הקדושה של החודש.

והם גזרו על השבת, שזו בכלל הראשית של כל דבר מבחינת היהדות.

שלושה גזרות כאלו קשות,

שפה נעמד איזה יהודי ראש ישיבה,

מתיתיהו כזה, ואמר, די, עד כאן,

די,

די, סטופ, לא רוצה יותר.

ופה התחילה התעוררות שמראה מה זה ביטחון בשם.

אחד, בחור דתי חרדי עם כמה בנים שלו, ואמרו, די, עכשיו אנחנו נלך ונעשה איזה סטופ נגד כל היוונים. עכשיו תבינו איזה אבסורד זה,

זה קומץ של יהודים מול אלפי אלפי אלפי אלפי יוונים,

והלכו נגד זה, ובסופו של דבר אנחנו יודעים מה קרה.

עכשיו למה אני אומר לכם מה שאז גם היום? גם היום יש התייוונות, אבל מסוג אחר.

אנחנו רואים את זה, טומי לפידים למיניהם. זה כמו, בדיוק, לא רוצה להגיד את השמות שלהם.

מה קורה בגלל המועדונים האלה והאמריקניזציה שנכנסה אליהם וכל הדברים האלה? גם אני נשביתי שם, חשבתי שיש חילוניות,

זה דבר נורא נאור, נורא חילוניות. נכון, דת זה דבר חכם, לא לך נגד זה, אבל מה, בואו תראו, יש עולם, יש הכול.

ובזכות הדברים האלה, או בגלל הדברים האלה,

השנה חגגו באיזה תיכון מטעם האוניברסיטה העברית בחיפה, חגגו בתיכון, יהודי לכל דבר,

חגגו Christmas.

אתם מבינים על מה אנחנו מדברים?

בשם הנאורות הם חגגו כריסטוס, הם לא חגגו חנוכה.

טוב, היו סופגניות ואיזה חנוכיות, אבל הם חגגו עם עץ אשוח, עם כל הדברים. אתם מבינים על מה אנחנו מדברים, על ההידרדרות? זו התייבנות לשמה.

עכשיו, כמו שמתניהו אסף אמר סטופ נגד כל זה,

גם אצלנו פה יש את האפשרות הזאת לעשות את זה, כי יש לנו את הצדיק,

את הרב אמנון יצחק, שאמר סטופ לכל החילוניות. הוא שם נגד טומי לפיד, נגד כולם, ואומר, לא,

אנחנו נעצור את זה.

אנחנו נעצור את זה, וזה לא במלחמה, זה לא בנשק ולא בכלום, אנחנו נלך הפוך על הפוך.

ואז, מה עושה הרב?

הרב מפיץ עוד קלטות ועוד קלטות ועוד תורה.

שאל פה בחור בשם יוסי למה הרב לא מופיע בחוץ. מה, אתם חושבים שהרב לא חשב על זה? איך אני מגיע לכל ההמונים? יום ולילה חושבים בשופר איך מגיעים לכולם, לכל אחד ואחד,

בתוך האולמות, מחוץ לאולמות. זה לא עוצר בשום מקום.

אז לרב כבר יש תוכנית,

יש לנו שתי תוכניות ואני שותף בשניהן ככה בלעזור ואני מקווה שהציבור גם כן יוכל לעזור לנו.

שתי תוכניות.

אחת,

אנחנו מדברים על קלטות אז בואו נדבר על דיסקים.

אם אנחנו מדברים שהיוונים גזרו על ההתחלות, אז יש דבר שהתחלה נקראת מבראשית.

מבראשית

זה קלטת שהייתה עד עכשיו בקלטת וידאו, שמקופלות בה כל ההוכחות לקיומה ואמיתותה של התורה בשלוש ורבע שעות.

עכשיו זה הולך לצאת במיליון דיסקים, מיליון דיסקים שאנחנו הולכים לחלק,

דבר ראשון.

דבר שני, יוסי ביקש שהרב יופיע בחוץ.

אז הרב כבר חשב על זה.

ואז מה הוא עשה?

הוא אמר, בוא נעשה, יש שופר באולמות,

נעשה שופר על גלגלים.

מישהו ראה את המשאית בחוץ?

יש משאית גדולה מאוד של שופר?

זו משאית ענקית.

עכשיו, אתם חושבים שזה רק משאית? זה לא סתם משאית. זה משהו לא נורמלי מהלך על ארבעה גלגלים, שמונה גלגלים, אני לא יודע כמה יש למשאית הזאת.

מה יש שם?

יש שם מערכת, מה שאתם רואים פה, פראייר ליד זה, יש שם מערכת סאונד הכי משוכללת בעולם,

יש שם מערכת הקולנוע הכי טובה בעולם, יש כמה מסכים, מסך מאחורה, מסך שעולה למעלה.

אל תשאלו איך זה נראה. עשו ניסוי, דווקא הניסוי הראשון שנעשה, נעשה בראש העין.

הדבר הזה, בפנים יש חנות לקלטות.

זאת אומרת, בן-אדם יכול לבוא, לראות סרט, להתרגש, לקחת קלטות, לקחת הביתה, לראות לחבר'ה.

המשאית הזאת הולכת, נוסעת, עוצרת, רואה חבר'ה, יושבים על הגדר, אין להם מה לעשות. משעמם היום, יש שביתות, הרי הרשויות המקומיות מנסות לשחרר עכשיו מיליון תלמידים החוצה.

עוצרים, פותחים את המשאית, שמים ווליום, מטסים בחורים,

פותחים מסך.

בעזרת השם, בקרוב כל הרצאה תהיה גם בפנים, גם בחוץ.

בעזרת השם.

המשאית תפעל בחוץ, יראו את הבעסת, הרב בחוץ. יוסי, איפה אתה? אולי לא פה, אבל יוסי גם בחוץ יראו.

הרב לא מוותר. יוסי, יהיה בחוץ,

ואתה יכול לעזור לזה שיקרה. ובואו נסביר לכם איך יוסי יכול לעזור לזה שזה יקרה,

וכל אחד ואחד מכם יכול לעזור לזה שזה יקרה.

אם אנחנו מדווחים על ביטחון בשם,

השם בודק את הביטחון בו בכל מיני דרגות.

אומרים, אדם נמדד בכעסות כיסו וכעסות.

עכשיו, אני מבין בכעסו, אוקיי, אני מבין בכוסו, בסדר?

מה זה בכיסו?

בוא תהיו איך לימדת ביטחון של אדם בכיסו.

אומרים, בשמע ישראל אני קורא, ואהבת את השם אל אלוהיכיך בכל נפשך ובכל מאודיך. מאודיך זה מעות.

כסף.

אני זוכר סיפור שסבתא שלי, הצדיקה, סיפרה לי, אמרה לי, כל מי שנותן צדקה, השם מחזיר לו.

השם מחזיר לו לפחות בדיוק כמו שהוא נתן.

אם לא, יותר.

אם אתה זכאי, כפול.

או פי כמה מונים.

ואני הלכתי עם זה כשהייתי חילוני, ואני זוכר שעבדתי עוד בתור שליח, כשהייתי בצעירותי.

יום אחד יצא לי שאיזו אישה זקנה ביקשה ממני נדבה, נתתי לה שני שקלים.

בעוד אני עולה במעלית לכיוון המשרד, שאני צריך למסור את החבילה שלי, אמרתי, מה עשיתי עכשיו? נתתי שני שקלים, אכלתי אותה, איך אני אחזיר את הכסף?

כי זה לא הכסף שלי, ואני צריך עכשיו ללכת להוציא את זה מהכספומט וכל הסיפור הזה.

אף פעם לא הביאו לי טיפ בעבודה הזאת, כי זו שליחות בינלאומית.

דווקא בפעם הזאת זה הצליח.

הרי הפקידה שם אומרת לי, חכה שנייה, ומסתובבת ונותנת לי בדיוק שני שקלים.

אז התפלאתי איך זה קורה שהשם החזיר לי בדיוק שני שקלים כמו שנדעתי. היום אני דואג. מה, לא זכיתי אז.

אז היום אני מתכוון לזכות, ואני רוצה להראות לכם איך אתם יכולים לזכות.

גם לפרויקט של המשאית הזה וגם לפרויקט של המיליון דיסקים יש עלות מסוימת.

העלות הזאת חולקה בצורה של מניות.

כל מניה כזאת עולה 1,000 שקל.

בשביל מיליון דיסקים אנחנו צריכים מיליון שקל,

ובשביל המשאית עוד כמה מאות אלפי שקלים.

אז חילקו את כל זה למניות של 1,000 שקל.

את ה-1,000 שקל הזה, כל אחד פה יכול למדוד את הביטחון שלו בשם,

ואיך הוא מחלק את זה? הוא יכול לחלק את זה ב-250 כפול 4,

ב-100 כפול 10, ב-50 כפול 20, שזה 1.5 שקל ליום, שזה לא אומר כלום מבחינת הכיס,

אבל זה אומר המון המון המון יהודים שיחזרו בתשובה בזכות אותן קלטות ובזכות אותה משאית.

וכל אחד מכם פה, גם יוסי, יכול לזכות בזה על-ידי זה שהוא מתנדב לחתום הוראת קבע של 1,000 שקלים באיזה דרך שהוא רוצה, בקונסטלציה כזאת.

מי שגם חותם על הוראת קבע של מבראשית מקבל גם תקליטור תורני חינם, שזה תקליטור שיש בו את כל הספרים, זה פשוט שווה אלפי שקלים, הדבר הזה, אפשר ללמוד ממש תורה.

וכל מי שמתנדב עכשיו לתוך זה גם עוזר לי גם עוזר לרב גם עוזר ליוסי להביא את הרב החוצה בזמן ההופעות,

ובעצם כל אחד יכול לזכות פעמיים או בקלטת בדיסקים בחלוקה או במשאית. עכשיו אני רוצה לראות מי הם החמישים צדיקים הראשונים שיגידו כן, מי שנשארו פה בקהל וירצו לנדב

גם הוראות קבע לצורת העניין הזה ולעזור לי ולעזור לרב להפיץ את התורה הזאת לעוד ועוד יהודים.

הכול לטובה מאת השם, גם זו לטובה.

וכל מדע עביד רחמנא לטו עביד.

כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא זה רק לטובת האדם.

פעמים לא תוכל לראות זאת עכשיו,

השנים יגלו לך את העבר.

כשתתבונן אחר כך אחורה תבין איזה חסד השם הוא עשה לך.

הגומל חסדים טובים.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-677779-03677777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sopar.net