פרשת אחרי מות - קדושים - אמור | הרב אורי יצחק
תאריך פרסום: 26.04.2018, שעה: 23:44
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nברוכים הבאים.
נתחיל בעזרת השם יתברך קודם כל בתיקון טעות
קטנה שלי מהפעם שעברה.
כשדיברנו על העניין של תלמידיו של רבי עקיבא
שלא נהגו כבוד זה לזה,
אמרתי שלא נהגו כבוד זה בזה.
והגמרא, ביבמות,
דף סב עמוד ב',
אומרת כך
שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא,
מגבעת עד אנטיפטרס,
וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.
היה עולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום הושנאה להם.
רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסף ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע.
והם הם העמידו תורה.
כן?
אז מה שאמרנו בעניין של החידוש
של הרב הולך
זה לא משתנה.
החידוש בעינו עומד.
רק הדיוק הוא
זה לזה ולא זה בזה. אז אמרתי שנעדכן אתכם, שלא תגידו שלא אמרתי.
השבוע
שאלתי שאלה בשיעור בראש העין.
מה זה שאנחנו אומרים
בתחנון
אז אומרים אנשי אמונה, אבדו וכולי.
שם כתוב
זועחים אף בלחשם,
חמא עצרו בשבבי עם.
מה זה המילה זועחים?
מה פירוש המילה זועחים?
אנחנו אומרים את זה שנים על גבי שנים, זועחים, זועחים.
לא שואלים את עצמנו מה זה הזועחים הזה, מאיפה זה באה המילה הזאת?
זה לא זועקים,
זה עם כף, זועחים, זועקים קוף.
ובכן,
בכל התנ״ך
יש רק מקום אחד שמוזכרת המילה הזו.
איפה?
באיוב י״ז.
שם כתוב
רוחי חובלה
ימיי נזעחו
כברים לי.
ימיי נזעחו.
זה השורש של זועחים.
מה אומר רשי הקדוש על נזעחו?
אומר רשי הקדוש
נקפצו כמו נדעכו.
זאת אומרת נזעחו,
הכוונה שהם נדעכו.
מה הקשר לנקפצו?
שימו לב,
יש את המושג של קפצה לו הדרך.
מה זה קפצה לו הדרך? זו לא הכוונה שקפצה לו הדרך.
הכוונה, כמו שאנחנו אומרים, לקפוץ את ידו.
אז קפצה לו הדרך, הכוונה שהדרך התכווצה.
ואז בעצם היא נהייתה יותר קצרה.
לא הכוונה שהיא קפצה,
אלא
ללשון יד קפוצה.
אז בלאו הכי,
גם פה זה קשור לעניין
של הזעיכה,
של הדעיכה.
אז נחזור למה שאנחנו אומרים.
אנחנו אומרים,
זועחים אף בלחשם.
מה כוונת הדבר?
שאותם אנשי אמונה,
כשהיו מתפללים תפילת לחש,
על ידי תפילתם הם היו מכבים,
משככים את האחרון אף, את הזעם של הבורא יתברך.
ולכן כתוב, זועחים אף בלחשם.
הם היו זועחים את האף,
את האף והחמא בלחשם.
חמא עצרו בשבעם,
בשבעה שלהם.
אז יש את העניין של אף וחמא,
שכידוע זה שני מלאכי משחית,
שנקראים אף וחמא,
שהם היו,
אותם אנשי אמונה היו מצליחים לשכך ולהדעיך
ולעצור את כל החמאה, כמו שאנחנו ראינו היום, לדוגמה,
את כל מה שקורה עם השיטפונות וכל העניינים האלה.
בוודאי שזה לא מעודף מצוות, כן?
אז בוודאי שיש פה איזה מסר עצום לעם ישראל,
שהגיע הזמן קצת להתעורר.
איי, איי, איי, איי, השם מרחם על עמו ישראל.
אבל אנחנו צריכים לרחם על עצמנו,
להתחיל להזיז את עצמנו ולעשות מעשים.
להתחיל להתעורר,
וכמו שפעם מישהו אמר לי,
אחרי דרשה שנתתי באיזשהו מקום,
אז הוא אמר לי, כבוד הרב,
חיזקת אותי.
אמרתי, עזוב חרטא ברטא,
איזה חיזקתי אותך, על מה אתה מדבר?
הוא אמר לי, לא, אני אומר לך, אני התחזקתי ממה שאמרת,
חיזקת אותי.
אמרתי לו, מה שאתה אומר עכשיו
זה שטויות.
הוא אומר לי, למה אתה אומר ככה?
אני אגיד לך למה.
כי הרבה אנשים, אחרי ששומעים דרשות,
מרגישים בדרשה, במיוחד זו דרשה של מוצר,
אז הבן אדם מרגיש פשש התפעלות וזה,
הוא מרגיש שהוא עולה ככה, ממריא.
אבל מה קורה?
מרוב הפשש,
פשש,
פשש,
יורד לו האוויר,
עוזר למקום, במקום דרוך,
הוא לא עשה עם זה כלום.
חזקת.
מה יוצא מזה?
קיבלת על עצמך משהו?
אם לא קיבלת על עצמך משהו
אחרי ששמעת דברי תוכחה ומוסר,
לא קיבלת על עצמך משהו?
הכל כלאם פאדי.
חבל על הזמן.
לכן אומר הנביא,
קחו עמכם דברים ושובו אל אדוניי.
אם אתה לא לוקח איתך משהו,
מה זה דברים?
את הדיבורים,
הדיבורים הקשים,
את הדברי תוכחה ומוסר.
אם אתה לא לוקח אותם ועושה עם זה משהו,
אז עם מה אתה שב לשם? מה?
אתה אומר לו,
ארבונו של עולם, אני התחזקתי.
אז מה קיבלת על זכור? מה אתה עושה?
גדול התלמוד, המביא לידי מעשה.
נו, מה עשית עם זה בסוף?
איי, איי, איי, איי, איי.
טוב,
אנחנו בעזרת השם צריכים לדבר על פרשת תזריע,
סליחה, על פרשת החרימות ופרשת קדושים,
שלא הספקנו לדבר עליהן.
אז בעזרת השם נדבר עליהן קצת.
מה שנספיק, נספיק.
היות שהתחלנו מאוחר,
אז לא נטרח אתכם יותר משלוש-ארבע שעות.
נאמר בפרשת אחרי מות
ויאמר אדוני אל משה
נדבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש.
אחר כך כתוב פסוק הבא,
בזאת יבוא אהרן
אל הקודש.
אז מצד אחד כתוב אל יבוא, מצד שני, בזאת יבוא.
אומר הגאון מבינה
שכך פסק הרמב״ם
בפרק ב' מביאת מקדש.
שאסור לכהן גדול להיכנס לקודש הקודשים
מלבד מיום הכיפורים.
מעייב מיתה אם הוא נכנס
שלא ביום הכיפורים.
אז זה כל זה מדובר לדורות.
אבל אהרן היה מותר להיכנס לו בכל עת לקודש הקודשים,
רק בתנאי שיעשה כסדר הזה שמופיע בפרשת אחרי מות.
אז יהיה לו מותר לאהרן לא רק בכיפור.
כך טוען הגאון מבינה.
עכשיו, ההלכה למשה מסיני שצריך חמש טבילות
ועשרה קידושין ביום הכיפורים.
הכהן הגדול, כך צריך לעשות.
אבל בשאר ימות השנה
לא היו רק שישה קידושין
ושלוש טבילות.
ואכן, כשנתבונן בסדר הזה,
שמופיע בפרשת אחרי מות,
כתוב בפרשה רק שלוש טבילות
לכהן הגדול ושישה קידושין,
כמו שכתוב במסכת יומא,
דף ל״ב,
עמוד א'.
אז יוצא
שכמו שכתוב
בסדר הזה היה מותר לאהרן הכהן להיכנס לא רק ביום הכיפורים.
עוד נאמר בפרשה,
חידוש מתוק,
כתונת בד קודש ילבש.
אומר הגאון מווילנא מכאן רמוז בעניין שכתוב בד,
שזה
ב' וד', שני ורביעי.
אז כתוב בשולחן ערוך ביורה דעה
שאין מתחילים ביום שני וביום רביעי.
אתה רוצה להתחיל משהו, איזה עסק או משהו,
לא מתחילים, לא ביום שני ולא ביום רביעי.
ואין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה.
עכשיו, הגאון מווילנא רמז
שמה שנאמר יום שני ויום רביעי לא מתחילים,
זה חוץ מדבר מצווה.
דבר מצווה
מתחילים בימים בד, ב' וד'.
כגאון,
אם הוא רוצה להתחיל ללמוד מסכת,
מתחיל ביום שני או ביום רביעי.
ומה סימן הפסוק הזה?
בד קודש ילבש.
זאת אומרת, בענייני קודש
אז הוא יכול,
זה מתלבש טוב בב' וד', בימים ב' וד'.
עוד ממתק מהפרשה.
כתוב, לפני השם תתערו.
במסכת אבוד נאמר,
ולפני מי אתה עתיד ליתן
דין וחשבון.
שמתם לב שפה משהו הפוך?
איך היה צריך להיות?
קודם חשבון,
אחר כך עושים את הדין.
אתה הולך עכשיו לבית משפט, קודם כל
נהיים את העדים, עושים את כל החשבונות,
אחר כך פוסקים את הדין.
איך אפשר לעשות קודם כל דין ואחר כך לעשות את כל החשבונות?
אלא מה?
קודם כל,
אצל הקדוש ברוך הוא הכל מתועד,
אז לא צריך לעשות חשבון.
הכל מכתוב,
הכל מצולם, הכל מתועד.
אז אין צורך לעשות חשבון, ישר פוסקים את הדין. למה?
הכל גלוי וידוע לפניו.
זה אחד.
אבל למה יש עוד פירוש? למה אומרים דין וחשבון?
בתחילה דנים אותו, לדוגמה, אם הוא עשה עבירה,
דנים אותו על העבירה.
אבל החשבון בא על מה שהיית יכול לעשות באותו זמן מצוות.
היית יכול ללמוד תורה, היית יכול לעשות מצוות,
אז יש פה חשבון.
לא רק שבזבזת את הזמן על העבירה,
מה היית יכול לעשות באותו זמן שעשית את העבירה?
היית יכול לעשות מצוות,
כמו תורה.
אז לכן דין וחשבון.
עוד נאמר בפרשה
את משפטי תעשו
ואת חוקותי תשמרו
ואז כתוב ללכת בהם
מה זה ללכת בהם?
אם כתוב את משפטי תעשו
ואת חוקותי תשמרו של מה צריך לכתוב לי ללכת בהם?
מה הייתור הזה?
אלא
תלמוד לומר ללכת בהם ולא להיפטר מהם.
אנחנו אומרים הרי בקריאת שמע, ודיברת בם.
בם זה בראשית,
מ' זה מאמתי.
ב' בראשית, מ' מאמתי.
תורה שבכתב, תורה שבעל פה, כן?
ודיברת בם.
אז ודיברת בם, הכוונה, עשה אותם עיקר
ואל תעשם תפלה.
שלא יהיו תפלים,
שיהיו עיקר.
מה הכוונה?
שלא יהיה משאך ומתנך אלא בהם.
כל היום
מדבר דברי תורה.
דרך אגב, פעם אמרתי,
כתוב בגמרא
שכשאדם מגיע לעולם עליון שואלים אותו שאלות.
אז כשיש מחלוקת בגמרא, מה שואלים אותו, שאלה ראשונה.
האם קבעת עיתים לתורה, או אם נשאת ונתת באמונה?
אז אמרתי,
שהרי אתם יודעים שבגמרא אין ניקוד.
אז בדרך כלל אנחנו קוראים, האם נשאת ונתת באמונה?
באמונה.
אז אמרתי שאפשר לדרוש את זה גם,
האם נשאת ונתת באמונה?
האם כל היום, זה מה שהוא אומר פה בעצם.
האם משאך ומתנך היה בהם, בתורה,
שנשאת ונתת באמונה?
אז מה הכוונה?
שלא תערב בהם דברים אחרים.
כשאדם לא יאמר, למדתי מספיק חוכמת התורה, עכשיו אני אלך ללמד קצת חוכמות חיצוניות,
רחמנא ליצלן.
כתוב במסכת שבת,
שרב חיסדא אומר ככה
אנא
לבא עניותי אך לירכא
ולבא עתירותי אך לירכא.
הוא אומר, כשאני הייתי עני,
לא אכלתי ירק.
כשהייתי עשיר, לא אכלתי ירק.
על מה הוא מדבר?
את מי זה מעניין מה הוא אכל?
הגמרא לא מספרת סיפורים עכשיו, זה מספר לנו מה הוא אכל,
ירק, פירות.
מה, על מה הוא מדבר?
אז הוא אומר ככה,
בעניותי,
למה הוא לא אכל ירק?
משום דגריר.
הרי ידוע שהירק, כשאתה אוכל ירק,
אז זה גורר את התיאבון.
לכן הרמב״ם כותב
שלפני שאוכלים,
תחילת הארוחה, אוכלים ירקות.
למה? זה פותח את התיאבון.
אצל התימנים
היה מנהג,
לפני שאוכלים, קודם כל ג'עלה.
אוכלים,
כן, קטניות, פיצוחים וכדומה.
למה? משום דגריר.
בעתירותי,
כשהוא היה עשיר,
דעמנה היכא דעול ירקאי
ליעול ביסרא וחברא.
כשהוא היה עשיר.
הוא אמר, איפה שיכול להיכנס הירק,
אפשר להכניס בשר ודגים, לא חבל על המקום שהירק תופס.
אז מה הוא התכוון פה?
מה המשל הזה?
אומר הגאון מבין לה ככה.
אנה לא בעניותי אכיל ירקא.
אני בעניותי לא אכלתי ירקות.
משום דגריר. מה הכוונה?
פירוש,
כשהוא היה הרב חיסדא,
כשהוא היה עם הארץ,
לא רצה ללמוד חוכמה חיצונה משום שזה משיך.
כתוב מינות משכה.
המינות,
הכפירה היא מושכת.
אז לכן אפילו שהוא לא היה לו תורה,
אבל הוא ברח מאמינות כי הוא ידע שזה מושך.
ולא בעתירותא אכיל ירקא.
היינו,
כשהוא נעשה גדול בתורה,
כן?
גם כן,
הוא לא התעסק
עם ספרי המינים וכולי. כי הרי ידוע שחכמי ישראל
למדו את הספרים של הגויים כדי לתת להם תשובה.
רק הם למדו את זה בשירותים.
אבל הוא, רב חיסדא, אמר, הוא לא התעסק עם זה גם כשהוא היה חכם.
ומה הסיבה?
כי היכא דיעול ירקא לעול ביסרא וחברא.
במקום למלות
במוח
קשקושים של החיצוניים,
אפשר להכניס לדחוס עוד תורה.
לא חבל על המקום הזה?
חזק ביותר.
אבל הרב חיסדא גם היה תעשור וגם ביסרא.
נכון, אבל רב חיסדא אומר, אני לא רציתי.
אני רציתי למלות את עצמי, רק תורה.
הרמב״ם היה צריך, בגלל שהוא היה בחזית
נגד כל מיני אנשים שהיו כופרים וכדומה, אז הוא היה צריך להילחם איתם, אז הוא היה צריך לדעת גם את ה... להכיר את התחמושת שלהם.
אבל מי שלא צריך, בשביל מה הוא צריך להיכנס לזה?
אז רב חיסדא אומר, אני לא התעסקתי איתם,
ולא, והכי מילאתי את עצמי בתורה, נטו.
טוב.
אחר כך אומרת הפרשה,
ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני אדוני.
תשמעו דבר מדהים.
ובראשית
כתוב
ומעץ הדעת טוב ורע
לא תאכל ממנו
כי ביום אכולך ממנו מות תמות.
עכשיו, יש פה תמיהה.
מה התמיהה?
כתוב בפסוק פה, אסהרה.
ביום אכולך ממנו
מות תמות.
ולבסוף, כשאכל,
אז נקנס בכמה קנסות,
אבל מיתה לא נזכרה בהם.
בקוץ ודרדר, תצמיח לך, בזעת אפיך תאכל לחם.
כל מיני קנסות היו שם,
אבל לא מוזכר שם מיתה.
אלא, הכתוב אומר בפרשתנו,
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני אדוני.
מה בלש מינו בזה?
שאף שטבע המצוות
שיחיו בהם,
שהמצוות הן בעצם החיים לאדם,
אפילו הכה,
אפילו כך,
לא תעשה את המצווה
לא בשביל לחיות,
אלא בשביל שאני ציוויתיך. לכן מיד כתוב אחרי זה, אני אשם.
תזכור, אני אשם.
לא בגלל שיהיה לך חיים מזה.
אלא בגלל שאני ציוויתי.
אותו דבר אנחנו אומרים בברכה,
אשר קידשנו במצוותיו וציוונו.
זאת אומרת, שקידשנו במצוותיו זה עניין אחד.
וציוונו,
ציווי ה' זה עוד עניין,
זה שני דברים,
זה לא ביחד.
אנחנו רגילים להגיד את זה ביחד,
אבל זה יש פה שני עניינים, שתי נקודות.
אחד, אשר קידשנו במצוותיו.
אבל יש את העניין החשוב,
וציוונו.
אז קידשנו במצוותיו,
הכוונה שזה בעצם החיים הנצחים לאדם,
שעל ידי המצוות הוא יתקדש ויזכר לחיים נצחיים.
אבל וציוונו לעשות כן,
ועלינו מוטל לשמור את הציווי.
אותו דבר לגבי העבירה.
אף שהעבירה לאדם היא בעצם כמו שמה מוות,
אפילו האחה
נענש ולא זה.
על מה?
על זה שהוא לא שמע את ציווי ה'.
אז כך בעץ הדעת.
האזהרה שהייתה של מו תמות
הייתה משום שהטבע של עץ הדעת
זה לגרום מיתה.
אז נכנסה מיתה על העולם
מהעניין של עץ הדעת.
אבל כל הקנסות האחרות
זה על מה שהוא לא שמע לציווי ה'.
הבנתם את החילוק?
אשתרבח שמו.
עוד
אנחנו אומרים בפרשה, וחי בהם אני ה'.
מצד שני,
ודרך אגב,
לפני הצד שני,
במסכת יומא
שם כתוב, וחי בהם
ולא שימות בהם.
עכשיו,
בספר במדבר
אנחנו אומרים פסוק אחר.
מה אומרים?
אדם כי ימות באוהל.
מה אומרים חכמים על זה?
שאדם צריך להמית את עצמו
על לימוד התורה.
נכון? באוהלה של תורה.
אז איך זה הולך ביחד?
וחי בהם
או שימות בהם?
הגמרא ביומא אומרת זה לא שימות בהם.
אבל פה אתה אומר לי שצריך להמיץ את עצמו בבועלה של תורה, אז איך זה מסתדר?
אלא החפץ חיים,
זכר צדיק לברכה, זכותו תגן עלינו.
ממשיל משל נפלא.
אומר שהיה איזה בעל מכולת
שיום אחד
החליט להתחזק קצת,
לא בדיבורים כמו שאמרנו, אלא לקבל על עצמו.
אז הוא החליט
שהוא הולך להתפלל תפילת שחרית,
לא מעניין אותו כלום, הוא סוגר את המכולת,
הוא הולך כמו כל יהודי טוב להתפלל במניין.
אי אפשר כל הזמן להתפלל רק יחיד במכולת.
זה לא הולך.
החליט שהוא הולך להתפלל בבית כנסת.
ביקש מאשתו, תחליפי אותי עד שאני אבוא.
אמרה לו, כמה זמן היא קרה? הוא אומר, לא יודע, שעה, שעתיים, עד שאני אלך, עד שאני אחזור, עד שאני אאפילין, עד שאני...
בסדר, אין בעיה.
היא יושבת במכולת
שעה תשע,
עשר,
אחד עשרה.
הבן אדם לא...
מה הולך פה?
שעה 11 ורבע, ככה הוא הגיע.
אומרת לו, מה, התפילה ארוכה היום?
אומר לו, לא, זה...
את יודעת, אחרי הרבה זמן שלא התפללתי וזה, זה בסדר.
יום למחרת,
11 וחצי הבן אדם מגיע.
יום למחרת, רבע לשתיים עשרה, יום למחרת, שתיים עשרה.
מה?
מה קורה?
אומר לו, לא, זה פה, שם.
כל פעם תירוצים אחרים.
יום אחד הגיעה לה באחת.
נחמד.
שמע, אני חושבת שאתה כבר התחלת להגזים, זו תפילת שחרית, זה כבר מנחה עכשיו.
אמר לה, לא, היה לי היום הרבה סידורים.
הוא לא שיקר, בבית כנסת יש הרבה סידורים.
קיסצור,
ההיא אמרה, אני עושה לזה סוף.
אני רוצה לראות מה הוא עושה, לאן הוא הולך? הוא לא הולך באיזשהו מקום, אני לא יודעת מה הוא עושה.
בשעה 10-11 סגרה את המכולת,
כתבה תכף השוב,
רצה לבית כנסת.
היא מציצה מהחלון,
רואה את אדון מכולת שלה
יושב בבית כנסת,
וכל גדולי ישראל יושבים, לומדים איתו.
הוא רואה את השולחן ערוך לידו, הרמב״ם לידו, הטור,
כל הספרים לידו, הבן אדם,
הסתבח שמו.
נהיה תלמיד חכם.
טוב, לא דיברה כלום, חזרה למכולת.
איך שהוא בא מהבית כנסת,
איך שהוא פתח את הדלת, שמנת, חלח!
ההוא התכופף בזמן.
הוא אומר לה, מה קרה לך?
מה אתה עושה? מה זורקת על השמנת?
אמר לו,
אה, אתה הולך לי להתפלל? מה זה להתפלל?
מה את עושים ממני צחוק? אתה מייבש אותי פה?
לא אכפת לי שתלמד,
לא אכפת לי שתתפלל,
אבל דחילק, אל תגזים, לא יותר מדי.
אתם מכירים את זה שאומרים,
לא אכפת לי וזה, אבל אל תהיה,
כן,
אל תהיה גזעני יותר מדי.
אמר לה אשתי היקרה, אני יכול לשאול אותך שאלה?
אמרה לו, נו, מה השאלה?
אמר לה, תגידי,
אם היו מודיעים לך
שבעלך נפטר,
מה את עושה?
הוא, תגיד, אתה
רואה מה קורה איתך?
מי שמתחיל ללמוד תורה, נהיה חכם.
אתה התחלת להיות טיפש, אתה מדבר שטויות,
אתה אסור לך ללמוד תורה.
אז הוא אומר לו, לא, אני שואל אותך ברצינות.
אז היא אומרת, אני מדברת ברצינות. מה אתה שואל? שאל שטותיות, שטותיות כאלה בכלל?
אז הוא אומר, אני שואל אותך, תעני לי, מה היית עושה עם זה? מה,
מה?
סוגרת את המכולת?
הולכת, מה עושה?
מה זאת אומרת? מה, יש לנו ילדים,
צריך לפרנס אותם.
אני הייתי ממשיכה לפרנס, מה השאלה אם אין מפרנס? אני אפרנס.
אמרנו, אז מה הבעיה עכשיו?
ממחר
תחשבי
שבעלך נפטר.
שעה אחת בצהריים תחיית המתים.
מה, לא יותר טוב מאשר נפטר לגמרי?
אומר החפץ חיים,
אדם צריך לחיות את התורה והמצוות,
וצריך גם לחיות.
אבל כשהוא לומד תורה,
הוא צריך להיות מת.
הוא מת כלפי העולם, והעולם מת כלפיו.
דבר ראשון, לכבות את הפלאפון.
קודם כל, להרוג אותו.
ועכשיו, שב, תלמד.
לא עונים לטלפונים,
לא מסתובבים, אתה רוצה ללמוד?
ככה לומדים.
אל תחפש לך עכשיו לא פיצוחים ולא עוגיות ולא עוגות ולא כוס קפה ולא כוס תה.
מי שלומד, לומד ברצף כמו בן אדם.
פול גז.
ככה לומדים.
אם אתה תמית את עצמך, תוכל ללמוד.
אבל אם אתה ככה תלמד שלה בלה,
ככה תהיה התוצאה גם.
איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.
עכשיו אני אקריא לכם גמרא מדהימה.
שימו לב.
שקשור לעניין של וחי בהם.
אבל אתם צריכים קצת אורך רוח, למה זה קצת ארוך, קצת הגמרא הזאת.
אז תחזיקו מעמד.
בסדר?
הגמרא מספרת
ששאלו שאלה את ריבית תנחום
דמין נווי.
מקום שקראו לו נווי.
אנחנו אומרים נווי כי זה בוו, נון ויוו יוד.
כן?
אז שאלו אותו שאלה, מה השאלה?
מהו לכבות בוצינה דנורא מקמא באשה בשבתה?
דהיינו,
מה הדין לכבות את הנר,
נר דולק,
מלפני חולה בשבת.
יש עכשיו חולה מסוכן בשבת,
ויש עניין של פיקוח נפש,
צריך לכבות לו את האור.
מותר או אסור?
אומרת הגמרא,
פתח ואמר.
מה זה פתח ואמר?
זאת אומרת, הוא לא ענה להם תשובה מיידית.
לא פסק להם את ההלכה.
מה עושה?
מתחיל דרשה.
אגדתה.
לא שמעתתה, אלא אגדתה.
הוא מתחיל עכשיו להגיד להם דרשה.
מה הוא אומר להם?
אן שלמה,
הכוונה לשלמה, מלך,
אן חכמתך,
אן סוכלתנותך.
איפה החוכמה שלך?
איפה התבונה שלך?
לא דייך שדבריך סותרים דברי דוד אביך.
לא מספיק
שמה שאתה אומר, שלמה המלך,
סותר את הדברים של דוד אביך,
אלא שדבריך סותרים זה את זה.
דוד אביך אמר,
לא המתים,
יהללויה.
ולא כל יורדה דומה.
דומה זה המלאך שמונח על ג'הנם.
אז לא המתים, יהללויה.
מי שכבר מת, לא יכול להלם.
כן?
ולא אלה שיורדים לג'הנם, לא יכולים.
ואת אמרת,
שלמה המלך, לעומת מה שאמר דוד המלך, לא המתים, יהללויה.
מה הוא אמר, שלמה המלך?
ושבח אני את המתים שכבר מתו.
איך?
אתה סותר את מה שדוד המלך אומר.
וחזרת ואמרת,
פסוק אחר,
מה אתה אומר?
כי לכלב חי,
לכלב חי, הוא טוב מן האריה המת.
שמעתם?
כלב החי,
הוא יותר טוב מאריה המת.
אז אתה אומר שבעצם,
שהחי הוא יותר טוב מהמת.
ומקודם אתה אומר שבח אני את המתים.
אז אתה סותר גם את עצמך, חוץ ממה שסתרת את אבא שלך.
ואז הוא מתרץ להם, הוא אומר להם ככה.
לא קשיא.
האדקה אמר דוד,
לא המתים, יהללויה.
האחיקה אמר, כך הוא אמר.
לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות קודם שימות.
שכיוון שמת,
בטל מן התורה ומן המצוות.
ואין לקדוש ברוך הוא שבח בו.
והיינו דאמר רבי יוחנן,
מהי דכתיב, מה זה שכתוב בפסוק במתים חופשי?
כיוון שמת אדם נעשה חופשי מן התורה ומן המצוות.
לכן לא טוב להגיד, אני יוצא לחופש.
אין דבר כזה.
רק במתים חופשי.
אתה יכול להגיד, אני יוצא לנופש.
אבל אתה לא יכול להגיד לחופש.
אף אחד לא חופשי.
יש כאלה שאומרים שהחילונים כאילו נקראים חופשיים.
הם חופשיים.
אין דבר כזה.
אין בן אדם חופשי מהתורה מהמצוות.
כולם מחויבים.
רק המתים חופשיים.
וזה כאמר שלמה,
ושבח אני את המתים שכבר מתו,
למה הוא מדבר? על מה הוא מתכוון?
שכשחטאו ישראל במדבר,
עמד משה לפני הקדוש ברוך הוא,
ואמר כמה תפילות ותחנונים
לפניו, לפני הקדוש ברוך הוא, ולא נענה.
וכשמתפלל, לא נענה.
וכשאמר, זכור לאברהם, ליצחק ולישראל, עבדיך,
מייד נענה.
אז ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו?
מכאן ראיה,
שזכות
האבות,
אפילו שכבר מתו,
יותר גדולה משל משה רבנו.
דבר אחר,
מנהגו של עולם,
שר בשר ודם גוזר,
אם הוא גוזר גזירה,
ספק מקיימין אותה, ספק אין מקיימין אותה.
לא בטוח שזה יתקיים בסוף, הגזירה שהוא גזר.
אז מה הכוונה?
ואם תרצה לומר
מקיימין אותה בחייו,
מקיימין אותה.
אבל במותו, אין מקיימים אותה.
מי הבטיח שהגזירה שלו תתקיים אחרי שהוא ייפטר?
ברגע שייפטר,
בטלה הגזירה שלו.
ככה המנהג.
ואילו משה רבנו
גזר כמה גזירות
ותיקן כמה תקנות,
וקיימות הן לעולם ולעולמי עולמים.
לא הכוונה למצוות התורה,
אלא לתקנות שמשה תיקן בעצמו.
לדוגמה אומר רשי,
תיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום.
זו תקנה שמשה רבנו תיקן.
שברגע שמגיע חג,
אז לומדים הלכות חג,
ראש חודש, ראש חודש.
זו תקנה שתיקן משה רבנו.
ועד היום מקיימים את זה.
אז ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים?
אז הנה עוד ראיה.
עוד ראיה שהוא מביא.
דבר אחר, ושבח אני,
כי דרב יהודה
אמר רב
דאמר רב יהודה אמר רב
מאי דכתיב, מה זה שכתוב,
דוד המלך אומר לקדוש ברוך הוא
עשה עמי אות לטובה
ויראו שונאי ויבושו.
ככה אומר דוד המלך.
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם
מחול לי על אותו עוון.
אמר לו מחול לך.
הכוונה לעניין עם בת שבע.
אמר לו עשה עמי אות בחיי.
דרך אגב על העניין של בת שבע וכולי אנחנו נדבר בלי נדר
לקראת שבועות שזה יום פטירתו של דוד המלך בלי נדר ועזרא השם יתברך אם ירצה השם
נסביר את כל העניין של דוד המלך בלי נדר.
אז אמר לו עשה עמי אות בחיי אמר לו בחייך איני מודיע
בחיי שלמה בנך אני מודיע
כדי שמה
מה שהוא ביקש
מה הוא ביקש
עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבשו
אז הוא אמר לו זה יהיה מתי אצל שלמה המלך
מה היה?
כשבנה שלמה את בית המקדש
ביקש
להכניס ארון לבית קודשי הקודשים
אז מה קרה?
דבקו השערים זה בזה
לא יכל להכניס את הארון
שערים לא נותנים לו להכניס
את הארון לקודשי הקודשים
אמר שלמה עשרים וארבעה רננות
ולא נענה
פתח ואמר שאו שערים ראשיכם וינשאו פתחי עולם
ויבוא מלך הכבוד
אומרת הגמרא
רהטו בתרי למיבלעי
השערים רדפו אחרי שלמה המלך לבלוח אותו
אמרו השערים
מי הוא זה מלך הכבוד?
אמר להוא אדוני חיזוז וגיבור
שלא יישמע שהוא מלך הכבוד
לאדוני חיזוז וגיבור
חזר ואמר
שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם לכן אומרים פעמיים שם
שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם
ויבוא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד?
אדוני צבאות הוא מלך הכבוד סלע
למה אומרים פעמיים שם ושאו שערים ראשיכם?
ולא נענה
לא נפתחו השערים
כיוון שאמר
אדוני אלוהים
אל תשב פני משיחך זוכרה לחסדי דוד עבדיך
מיד נענה
יפתחו השערים
מה קרה באותו זמן?
באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדרה
וידעו כל העם וכל ישראל
שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עוון.
נו אז ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו?
וזה מה שכתוב והיינו דכתיב
ביום השמיני
שילח את העם
ויברכו את המלך
וילכו לאוהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה השם לדוד עבדו ולישראל עמו.
זה ההמשך שם שכתוב שם אצל שלמה המלך
כשנפתחו השערים.
מסבירה הגמרא
מה זה וילכו לאוהליהם
שמצאו נשותיהן בטהרה
אז מה זה כתוב שמחים?
שנהנו מזיו השכינה
ומה זה שכתוב וטובי לב?
שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר.
מה זה על כל הטובה אשר עשה השם לדוד עבדו ולישראל עמו?
אז לדוד עבדו שמחל לו על אותו עוון
ולישראל עמו דאכיל להו עוון דיום הכיפורים.
מה זה שמחל להם על העוון של יום הכיפורים?
שהם אכלו ושתו בחנוכת הבית של בית המקדש
ביום הכיפורים.
וכאמר שלמה ועל הפסוק השני שאמר שלמה
כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת
למה הוא התכוון כשהוא אמר את זה?
אומר
כי דרב יהודה אמריו דאמר רב יהודה אמריו
מהי דכתיב? מה זה שכתוב שדוד המלך אומר לקדוש ברוך הוא
הודיעני אדוני קצי ומידת ימי מהי
אדעה
מה חדל אני
מה חדל אני
איי איי איי איי איי איי איי מה זה קצי
ומידת ימי מה ההבדל בין קצי למידת ימי?
אומר רשי קצי
העתידות לבוא עליי
לא את סוף ימי כמו שאנחנו מבינים בפשט
רשי אומר קצי שהוא רוצה לדעת מה יהיה העתיד שלו
מה יקרה איתו
ומידת ימי זה כמה ימי חיי
כמה הוא יחיה
אז זה מה שהוא ביקש מהקדוש ברוך הוא
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם מודיעני אדוני קצי
אז מה עונה לו הקדוש ברוך הוא?
אמר לו גזירה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר
בשר ודם
שמעתם?
אין מודיעין לו קצו
אין מודיעין לו את העתידות שלו
יש אנשים
שמה עושים?
הולכים למגד את העתידות
רוצים לדעת מה יהיה העתידות
הקדוש ברוך הוא אומר לדוד המלך
גזירה היא מלפניי שאין מודיעין קיצו של בשר ודם.
אז מה אתם הולכים לכל מיני שמר האחר?
אם אתה תדע
אתה יכול לעשות נזק יותר גרוע.
כמו שמסופר
אם כתוב תמים תהיה עם השם אלוקיך.
מה זה תמים תהיה עם השם אלוקיך? לא הכוונה פה תהימה המלוך הוא דבר.
כמובן תהיה שלם עם הקדוש ברוך הוא.
אז מספרים שהיה חיית לשלומה המלך.
שהחיית הזה בא לשלומה המלך ואמר לו תשמע שלומה המלך יש לי בקשה אליך.
תעשה לי טובה.
אתה יכול ללמד אותי את השפה של החיות?
שלמה אומר לעולם אתה שזה ככה?
זה לא... של מה לך לדעת את השפה של החיות?
הוא אומר, לא, אני לא רוצה להשתמש בזה. רק בשביל לדעת מה הם מדברים ביניהם.
סקרנות.
הוא אומר, לא, לא, לא, זה לא... אתה לא יכול ללמוד.
איך אומרים? ישב עליו, בלבל לו את המוח, דחילק, דחילק, דחילק.
אמר לו בסוף שלומה המלך, אתה יודע מה?
אני מוכן ללמד אותך,
אבל אני לא לוקח עליך אחריות.
מה יקרה איתך אחר כך? אתה לא בא בטענות אליי יותר.
אני מזהיר אותך.
אמר לו, אל תדאג, אני לא אשתמש בזה.
אמר לו, לא משנה, בכל מצב,
אל תבוא אליי בטענות אחר כך.
הוא אומר לו, בסדר.
לימד אותו את שפת החיות.
ההוא חזר לעבודה שלו בחייטות, עופר לשלומה המלך חליפה.
פתאום שני חתולים ככה ליד הדלת מדברים ביניהם,
אז חתול אחד אומר לשני,
אתה רואה את החייט הזה? זה החייט של שלומה המלך.
אתה יודע, הוא מיליונר, זה החייט הזה. כמה שאתה רואה אותו זה,
זה לא סתם חייט, זה חייט של שלומה המלך.
הוא אומר לו, כן, מה אתה אומר?
הוא אומר לו, כן, יש לו רפת.
אתה יודע איזה רפת, כמה פרות יש לו? חבל על הזמן.
אבל מה, תוך שבוע לא יישאר לו פרה אחת.
הוא אומר לו, למה?
הוא אומר לו, מה, כל הרפת הולכת.
צריך לבוא איזה רוח,
להעיף את כל הזה, ובלאגן הולך להיות שם.
חבל על הזמן.
אמר לו, מה אתה אומר? אומר לו, כן.
אמר לו, בואו ניקח מכאן מרחק לפני שתגיע הרוח.
ההוא שמע ככה,
רץ מהר לשוחט, אמר לו, תשחט לי את כל הפרות.
כל הפרות.
קיצור, שחט את כל הפרות,
לקח את הכסף, הכניס לבורסה, השקיע ב-IDB.
השקיע בדולרים.
בקיצור, עשה עם זה משהו, השקיע בנדלן.
איי, איי, איי, איי, איי, עובר שבוע.
והנה זוג יונים בחלון.
אחד אומר לשני,
יון אומר ליון השני,
אומר לו, אתה רואה את החייט הזה?
אומר לו, מה?
אומר לו, יש לו
תרנגולים בלי סוף.
תוך שבוע תרנגול אחד לא נשאר לו.
אומר לו, מה אתה אומר?
אומר לו, כן, הולך להיות בלגן פה,
תהיה לו שרפה בלול, כל התרנגולים הולכים.
ההוא ישר רץ לשוחט.
אומר לו, כל העופות אתה שוחט לי. הוא אומר, תגיד, מה אתה עושה, מכירת חיסול?
הוא אומר לו, אתה אל תשאל שאלות, תשחט.
שוחט את כל העופות.
לוקח את הכסף, משקיע.
אכן,
הרפת,
הלכה ברוח,
הלול, נשרף, כמו שהאחיות אמרו.
ההוא יושב ככה מבסוט,
אומר,
איך למדתי את השפה
של החיות בזמן?
עובר שבוע, הוא שומע שני כלבים עוברים ברחוב ליד הבית
הוא אומר לו בוא בוא נתרחק מפה הוא אומר לו מה יש? מה קרה?
הוא אומר לו אתה רואה את הבית הזה?
הוא אומר לו תוך שבוע נשרף כל הבית
הוא אומר לו מה אתה אומר? הוא אומר לו כן אתה תראה תוך שבוע
ההוא רץ מיד החייט למתווך
אמר לו תשמע תמצא לי בית חליפי צ'יק צ'אק תוך יום יומיים גג
עבר דירה לבית אחר מכר את ההוא
איך שהוא נכנס לבית שלו, עובר כמה ימים,
הבית עולה באש,
הבית הקודם.
הוא יושב בכורסה, מתרווח, אומר שאתה משהו עליו.
עכשיו אני יודע איך שלמה המלך עושה את כל הקומבינות ואת כל הזה,
הוא שומע הכל מהחיות! וואי, איזה...
למדתי את זה בזמן, וואי וואי וואי וואי.
פתאום מגיעים שני עורבים לחלון,
עורב אחד אומר לשני, קרע, קרע,
קרע, קרע, אומר לו, מה קרה?
אומר לו, אתה רואה את החייט הזה?
הוא אומר לו, נו,
אומר לו, תסתכל עליו טוב, בשבוע הבא לא תראה אותו.
אומר לו, למה?
אומר לו, מלאך המוות בדרך אלינו.
ההוא חייט, אפתג'ער, קיבל חופה,
רץ לשלמה המלך, אומר לו, תגיד, שלמה המלך, מה קורה פה? מאז שלמדתי את השפה של החיות כל הצרות באו.
מה קרה?
איך זה יכול להיות? מה, מה עשיתי? מה עשיתי?
הוא אומר לו, אני אמרתי לך, אל תעסק עם זה.
אתה לא שמעת לי.
אמרתי לך, אל תלמד את השפה של החיות. אתה לא שמעת לי.
הוא אומר, מה, אבל, אבל לא עשיתי כלום. מה עשיתי? לא עשיתי כלום.
אומר לו, אני אגיד לך מה עשית.
בשמיים הייתה עליך גזירה.
רצו לקחת ממך כפרה את כל הפרות.
הייתה עליך גזירה קשה.
אתה, אבו קמונה,
לא ויתרת על הפרות.
שחטת אותם, נכון? השקעת את הכסף.
אמרו, טוב, יאללה, אז ניקח לו את העופות.
לא הסכמת.
הלכת, שחטת אותו.
זה היה צריך להיות כפרתך.
אחר כך אמרו, טוב, ניקח לו את הבית.
גם זה לא הסכמת.
אמרו, טוב, הוא לא מסכים.
תיקחו אותו, אין מה לעשות.
איי, איי, איי, תמים תהיה, מה שם אלוקיך.
אם אתה יודע עתידות, זה לא אומר שאתה יודע הכל.
אתה לא יודע חשבונות שמיים.
אז מי אמר שגם אם תדע את העתידות, תשתמש בזה נכון בכלל?
זה לא פשוט.
איי, איי, איי, נחזור לענייננו.
אז אומר לו הקדוש ברוך הוא לדוד המלך,
גזרה היא מלפניי שאין מודיעין קיצו של בשר ודם.
כשהוא אמר לו, ומידת ימיי מהי? זאת אומרת, מתי הוא ייפטר מן העולם?
אומר לו הקדוש ברוך הוא, גזרה היא מלפניי
שאין מודיעין מידת ימיו של אדם.
אומר לו דוד המלך, ואדיעם מחדל אני?
אומר רשי,
באיזה יום אני חדל ובטל מן העולם? לפחות תגיד לי באיזה יום.
באיזה יום אני הולך להיפטר מן העולם?
אמר לו
בשבת תמות.
אתה תמות ביום שבת.
אומר לו דוד המלך
אמות באחד בשבת.
אפשר שאני אפטר ביום ראשון, לא ביום שבת?
עונה לו הקב' הוא, אמר לו
כבר הגיעה מלכות שלמה בנך.
אתה צריך להיפטר בשבת,
ושלמה המלך צריך להיכנס למלכות
ביום ראשון.
אז לא שייך שאתה תיפטר ביום ראשון, אתה צריך להיפטר ביום שבת.
למה?
ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה,
אפילו בדקות של סערה.
שמעתם?
לפעמים אתה רואה בן אדם מתרגז,
הוא אומר, תראה,
יש לי חנות כזאת
לנגיד מכולת.
תראה, הנה הוא פתח שם המכולת.
הוא בא עכשיו, זה, יקלקל לי את הפרנסה.
קשקוש.
אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה.
כל אחד יש לו את הצינור שלו, את הברז שלו.
מה? אבל הקליינטים שלי הולכים אליו.
הקב' הוא ישלח לך קליינטים אחרים יותר טובים, מה אתה דוי?
גם לפי התורה הכי חפש,
אני שרואה מבחניי ואני רוצה... לא, אם זה מולך יש בעיה הלכתית לאותו אחד שפותח.
אסור לו לפתוח מולך או לידך.
אבל אם זה במרחק...
מה זה מרחק? מרחק ברחוב השני,
קצה הרחוב.
על זה אין בעיה. לא צריך להיות בעיה.
דרך אגב, מי שיש לו ביטחון בשם יודע שגם אם הוא נפתח מולך,
אין מלכות נוגעת בחברתה כמלונימה. אבל יש פה בעיה
הלכתית לאותו אחד שפותח.
אני ראיתי מקום,
כדי לראות את הפרוזמנטים על האצלנו, וגם כבר אמרנו לכולם עכשיו עומדים באיסטניה. נכון.
זה המציאות, יש על זה הרבה סיפורים.
יש הרבה על...
יש...
פתאום כולם חושבים את זה, כי הבינו ששם יש אופן,
והוא לא יכול לערוץ את כל הלכוחות האלה.
עוררים לאור. נכון.
אין מלכות נוגעת בחברתה כמלונימה. אדם רק צריך להיות בטוח ולהבין
שמי שזן ומפרנס את כל העולם, זן גם אותך.
וגם אם כביכול לא ילך לך,
פתאום ייפתח לך שיבר ממקום אחר, פתאום תקבל פרנסה לא בכלל מהחנות של הפלאפל או של המכולת,
פתאום יבוא לך פרנסה ממקום אחר גם.
מה, חסר לקדוש ברוך הוא דרכים איך לפרנס אותך?
כל העניין זה הניסיון.
אם אתה בוטח או לא בוטח.
אם אתה מבין שהקדוש ברוך הוא זן אותך או שאתה חושב שאתה מפרנס.
אז הוא אומר,
אומר לו דוד המלך לקדוש ברוך הוא,
אז אם לא ביום ראשון אפשר שאני אמות בערב שבת?
אמר לו, כי טוב יום בחצריך מאלף.
הוא אומר לו, לא, לא,
אני לא מוותר עליך, אתה תיפטר בשבת.
למה?
טוב לי יום אחד
שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפניי על גבי המזבח.
שמעתם?
כי טוב יום בחצריך מאלף.
יום אחד בחצר, בחצר של הקדוש ברוך הוא זאת, בית המדרש, כן?
מאלף קורבנות שמקריב שלמה המלך.
ולכן הוא אמר לו, אתה לא תיפטר בערב שבת. חבל, יש עוד יום של תורה שלך.
מה עשה דוד המלך?
כל יום הדשבתה
הווה יתיב וגריס כולי יומה.
כולי יומה.
הוא יושב, לומד.
עכשיו, אם הוא לומד...
מלאך המוות לא יכול לגעת בו.
תורה מגנא ומצלע.
משתבח שמו.
ההוא יומה,
באותו יום המדובר,
שהיה צריך לקחת לו את הנשמה,
דבעי למנח נפשי,
שהיה צריך לנוח נפשו,
קם מלאך המוות קמה,
ולא יכיל ליה.
קם לקחת לו את הנשמה, לא יכול.
למה?
זה לא אהבה פסק פומה מגרסה.
הפה שלו כל הזמן גורס.
נו, מה עושים?
אמר, מה יעביד ליה?
מה אני אעשה לו?
הווה ליה בוסתנה אחורה בתה.
היה לו גינה, גן, אחרי הבית שלו,
של דוד המלך.
עתה מלאך המוות.
בא מלאך המוות.
סאליק ובחיש באילנה.
עלה וזעזע את האילנות,
כמו איזה רוח שופה.
נפק למחזה.
דוד המלך יצא לראות מה קרה בגן.
הווה סאליק בדרגה.
עלה במדרגה.
איפחית דרגה מטוטה.
המדרגה נפלה מתחתיו.
עכשיו, הוא כל הדרך שהוא יוצא החוצה,
לראות מה קרה בגינה,
הוא ממשיך לגרוס.
אבל ברגע שהמדרגה נפלה מתחתיו,
אישתיק.
הוא שתק לרגע.
ונח נפשי.
שלח שלמה,
שלמה המלך,
שלח לוי מדרשה.
מה הוא שלח להם?
הוא שלח שליחים להגיד להם, לחכמים.
אבא מת
ומוטל בחמה,
וכלבים של בית אבא רעבים.
מה עשה?
מה הקשר?
אבא מת, מוטל בחמה,
והכלבים של אבא רעבים.
מה הולך פה?
שימו לב.
אומר רשי,
לשתי שאלות הללו הוא צרח.
מה לעשות עכשיו?
הרי זה שבת.
יש בעיה של טלטול.
איך מטלטלים?
אבא שלו מונח בחמה.
זה ביזיון.
ומצד שני,
יש בעיה לטלטל את המת.
הלאה.
אז הוא אומר,
שלחו לה חתוך נבלה
והנח לפני הכלבים.
ואביך הנח עליו כיכר או תינוק
וטלטלו.
שמעתם?
מה הקשר למה ששאלנו?
שימו לב. אומר רשי,
שלתקנת הכלבים חכמים לא יצריכו
לשנות את הטלטול נבלה.
ואת האריה מת
אסרו לטלטל, דהיינו דוד המלך,
אסרו לטלטל, אלא על ידי כיכר או תינוק.
ויש תירוץ אחר,
שהקדימו את תשובת הכלב
לתשובת האריה.
יוצא שכמו שאמר שלמה המלך,
שמה?
כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת.
יצא שככה זה היה גם פיזית.
זה התקיים באותו זמן שדוד המלך נפטר.
ואז הוא אומר להם, אתם זוכרים איך התחלנו?
ששאלו את אותו ריבית תנחום
מהעיר נבי,
שאלו אותו האם מותר לכבות
את הנר לחולה שהוא עכשיו פיקוח נפש,
האם מותר לכבות את הנר בשבת?
ואת כל הדרשה הזאת הוא אומר להם לפני שהוא פוסק להם את ההלכה.
ואז הוא אומר להם ככה
ולעניין שאלה
ושאילנא כדמכון
נר
קרויה נר
ונשמתו של אדם קרויה נר
נר אלוקים נשמת אדם.
אז מוטב
תיקבה נר של בשר ודם
מפני נרו של הקדוש ברוך הוא.
זהו.
זה הגמרא, זה הסיפור.
עכשיו תשמעו מה השאלה שיש פה.
קודם כל, בשביל מה הוא סיפר להם את כל הדרשה הזאת?
ומה הוא אמר להם בסוף?
מה הולך פה?
אלא מה?
אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי,
הוא ראה
שהם שואלים אותו שאלה של פיקוח נפש בשבת.
אז הוא פתח
בדברי תורה
מה שלא נמצא כן בשאר ההלכות והדינים.
בדרך כלל שואלים אותך שאלה בהלכה,
אתה עונה להלכה.
אתה לא נכנס עכשיו למדרשים.
אלא מה?
הוא רצה שיתקבצו העם לשמוע.
ברגע שיש
סיפורים, אגדות,
כל מיני... אגדות לא הכוונה מלשון אגדה,
שלא היה.
מלשון הגמרא, מלשון ארמי, אגדת זה סיפורים,
כן? מעשיות וכדומה.
אבל זה לא הכוונה אגדה כמו שהם...
אתם מבינים במשמעות של כאילו לא היה אף פעם.
אז כתוב בירושלמי במסכת יומא,
וכן בטור, באורח חיים,
בעניין של פיקוח נפש,
כתוב ככה
הנשאל הרי זה מגונה,
והשואל הרי זה שופך דמים.
ברגע שיש מציאות של מישהו שעומד למות,
מה, בוא נלך לשאל את הרב אם עכשיו צריך לחזור לו או לא.
אתה שופך דמים אתה.
אבל נשאלת השאלה,
למה הנשאל, דהיינו הרב,
הרי זה מגונה?
למה הוא נקרא מגונה?
הבית יוסף כותב שהטעם,
שהטעם מפני שהיה לו להודיע דין זה לבני חירו קודם שהצטרפו לו.
שלא כמו בדינים אחרים והלכות אחרות.
בעניינים של פיקוח נפש
זה לא קשור לזמן מסוים.
צריך לדעת גלובלית.
פיקוח נפש לא מתעסקים, ישר חוזרים, מצילים.
מה צריך לעשות?
פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה.
פה אין עניין לשאל שאלת רב עכשיו.
וכאשר רעם רבי תנחום,
כשהם שואלים אותו על פיקוח נפש,
אמר מסתמה העם אינם יודעים שפיקוח נפש דוחה שבת.
ואז הוא פתח בדברי אגדה שיתקבצו כולם וישמעו
כולם את הדין שמה מצווה לכבות את הנר כדי שהחולה המסוכן הזה זה מפריע לו אבל שאר דינים
אין צריך לומר כך
אלא אם שואלים אותו או בזמנם
חוד חג וחג וכולי
אז זו הסיבה
שבעצם הקראתי לכם את כל הגמרא אבל על הדרך
למדנו עוד כמה עניינים עם ישתבח שמולעד.
אז זה היה עניינים שקשורים בפרשת החרימות.
היות והתחלנו היום מאוחר אז אני ברחמיו על כל מעשיו.
אנחנו בלי נדר בפרשה הבאה
נשתדל להשלים גם את פרשת קדושים
וגם שם יש הרבה על מה לדבר עם ישתבח שמולעד.
אז ברוכים תהיו על הסבלנות והסובלנות, חזקו ואמצו.
שלום כבוד הרב, אני בהלם... ב"ה בסוף ההרצאה שלכם ברמלה (26.11.25) ביקשתי ממכם ברכה לתינוק בן שנה שמאושפז בטיפול נמרץ ומועמד לניתוח לקוצב לב (ל"ע), הרב בירך לרפואה ואמר: 'שיצא מבית החולים מהרה!' מאז הברכה התחילה הטבה בליבו ואתמול הוא חזר הביתה ללא ניתוח, וואו תודה רבה כבוד הרב יה"ר שהשי"ת ישמור עליכם תמיד! (אמן) (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
כבוד הרב היקר שליט"א תודה רבה על ברכתכם, ב"ה קיבלתי היום תשובה שנתנו לי נכות כללית לעוד שנתיים. קיבלתי על עצמי לאסוף לפחות 10 נשים לומר יחד "מזמור לתודה" ו: 'נשמת כל חי'. אם אפשר בבקשה להפיץ לינק הצטרפות לקבוצה שפתחתי במיוחד לזה. תודה רבה כבוד הרב היקר שליט"א על הכל מכל וכל.
שלום כבוד הרב, יהודי שחי בצרפת, לקחתיו לשדה התעופה, חזר היום אחרי חופשה בארץ של כמה ימים, מוסר ד"ש ומשבח את הרב הוא מאוד אוהב את הרב הבאתי לו שני דיסק און קי של הרב הוא ממש התרגש! (מאגר השו"ת הגדול בעולם shofar.tv/articles/14569).
שלום עליכם כבוד הרב שליט''א, בדיוק מה שכבוד הרב דיבר בשיעור של הבוקר ,תודה לכבוד הרב שמכוון אותנו לאמת 🤗 (🎞 מדוע מבני עשיו באים להתגייר ולא מבני ישמעאל? shofar.tv/videos/16401).
בוקר אור לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום לאין ערוך על עוד דרשה מרתקת ועמוקה ממש - ניתוח עברו של העם היהודי בהתאמה למציאות היומית בהווה היא הרבה יותר ממדהימה בעיניי (ללא ספק אזדקק לחזור לשמוע דרשה זו עוד מספר פעמים על אף הבהירות שהרב היקר והאהוב העביר את העניין בשלימות כדרכו בקודש). כמובן שהחלק של ההתייחסות לשאלות ולבקשות הציבור היה מרגש ועינייני. מכאן, אני רוצה לאחל לרב היקר והאהוב בלב שלם ונפש חפצה בריאות ואריכות ימים ושנים שהקדוש ברוך הוא יתברך ישמור ויצליח את דרכך בכל עניין ועניין לנצח נצחים. אמן ואמן!!! (רמלה - והוא יהיה פרא אדם 26.11.2025 shofar.tv/lectures/1689).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת כדרכך בקודש. (ועשה לי מטעמים 26.11.2025, shofar.tv/videos/18186) יה"ר שהקדוש ברוך הוא יתברך ירעיף על הרב היקר והאהוב כל מילי דמיטב ושמחה לנצח. אמן ואמן!!!
מורינו ורבינו הקדוש, ב"ה מאוד הזדהתי עם השיעור "לב שבור" (shofar.tv/videos/18174) גם אני הייתי תקופה ארוכה ללא ילדים (ל"ע). מה לא ניסינו?! טיפולים, תפילות, ברכות, סגולות... עד שיום אחד הייתי לבד בבית, התחלתי להתפלל ופתאום פרצתי בבכי ללא שליטה, ממש בכי חזק מלב שבור! התחננתי לזרע קודש, והיאומן!... ב"ה אחרי כחודש קיבלתי תשובה חיובית... 🥹☺️
🌺 שלום וברכה כבוד הרב היקר! חייב לשתף מה שהיה אתמול בערב בבני ברק: יעקב ברקולי הזמין אותנו לסעודת הודיה, לא אמר על מה, הגעתי מחולון עם מאור יהודה שותפי, אמרו שמתחילים עם סרט במקרן. הסרט התחיל עם לוגו העמותה שלנו ואז המון-המון חברים ממשפחות הקהילה מודים בוידאו לנו ולעמותה על כל השנים של התמיכה והעזרה הגדולה וכו', ממש ממש יפה ומרגש מאד! ❤️ היינו ממש מופתעים, לי אישית עדיין לא נפל האסימון ושאלתי את ברקולי 'ומה עכשיו? על מה הסעודת הודיה?'... ואמרו שכל הסעודה בשבילנו ולעמותה כהכרת הטוב! כל הארגון וההשקעה להוקיר טובה לעמותה ולנו היינו בהלם, מתרגשים מאד, שמחים מאד ולא ציפינו ולא חלמנו לדבר שכזה כי אנחנו לא מחפשים 'תודה' ושבחים, רק עושים באהבה בהתנדבות לשם שמים... היו אולי 30 חברים מהקהילה בבני ברק, חלק הגיעו מירושלים כמו אלחנן, בנצי ועוד, שי קדושים ניגן, הרב שמעון רחמים דיבר דברים מרגשים ומסר שיעור (צילמנו) כולם התארגנו והביאו לנו מתנות יפות ומושקעות מאד לי, למאור ולשלומי צעירי שמתנדב איתנו, תעודות הוקרה מרגשות, טרחו במיוחד לקייטרינג עם איתן אזולאי, בקיצור הרגשנו את ההשקעה בלב שלנו בצורה בלתי רגילה, כולם שמחו ששמעו על זה וחיכו להשתתף ולהוקיר טובה, פשוט מדהים ביותר! יישר כח ענק ליעקב ברקולי ואוריאל יפת הי"ו שארגנו את רוב הדברים והזמינו את כולם, הם אמרו שהלוואי שזה יהיה מעט מן המעט ממה שכל משפחות הקהילה יכולים להחזיר טובה! תודה לכבוד הרב היקר על כל העזרה וההכוונה מתחילת הדרך שלנו והלאה, לא מובן מאליו! יהי רצון שנזכה להגדיל את מפעל החסד והצדקה עשרות מונים, שנשמח את הבנים והבנות של הקב"ה ובזכות הצדקה נזכה לגאולה השלמה ברחמים בחיינו בימינו אמן ואמן! ארז ומאור, עמותת בצדקה תכונני (לכתבה הגדה של פסח מבית בצדקה תכונני shofar.tv/articles/15376).
כבוד הרב שלום שבוע טוב🌹קודם כל אני מודה לרב על הכל, אתמול בכניסת שבת בלחץ ב"ה בירכת את אימי, תודה. ביקשתי בנרות שבת שהשי"ת יתן לי סימן בתהילים שלא אדאג שקשור למילה של 'שופר' שאמא שלי תבריא בזכותך, ויצא לי תהילים (מז, ו) "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר" ושמחתי ובכיתי שבזכותך אמא שלי תבריא . וב"ה השי"ת שומע בקולך כל כך. אמא שלי בדקה לחץ דם ויצא לה 167 ואחרי שעה בערך בדקה שוב ולפני אמרה: 'בזכות הרב אמנון יצחק יעבור לי!' הלחץ דם ירד ל144 תודה כבוד הרב. 🙂🙂 רציתי לפרסם את זה.
כל כך מודה לה' יתברך ולעוסקים במלאכה של אפלקצית הרב אמנון יצחק ללא ההפסקה, אין... ב"ה ממש לטהר את הלב והשכל מכל הטומאות שבעולם ומעניק שמחה ושלוות נפש לשמוע את הרב הקדוש הצדיק הפרוש והגאון שלנו (לכתבה shofar.tv/articles/15403 להורדה play.google.com/store/apps/details?id=tv.shofar.nonstop&pli=1).