הוא המצוי והוא הממציא לכל הנמצאים!
- - - לא מוגה! - - -
למה שאני לא אומר כך?
אלוקים ברא את העולם.
העולם מצוי ומשגיח לפניו.
גימטריה אפילו, מבין גימטריה. לא, לא, לא, העולם לא מצוי ולא משגיח, שום דבר. העולם עתיד להיחרב, שום דבר. אבל ברא, כתוב שהוא ברא.
הרמב״ם אומר, ברא זה יש מאין. בסדר, ברא. ברא יש מאין, ויכול להדיר אותו, להחזיר אותו למה שהיה.
הוא המציא אותו, הוא יכול להדיר אותו.
הרמב״ם אומר, עולם כמנהגו נוהג. עולם כמנהגו נוהג זה לימות המשיח.
והיום?
אחרי מות המשיח יש כמה דעות.
האם נהיה כמו המלאכים הרחפים באוויר?
האם נהיה בעולם שיתחדש מחדש?
האם נהיה בעולם הקיים יימשך אלה שאומרים יותר משבע אלף, יש כמה גרסאות בגמרא בסנהדרין?
תלוי. אבל זה לא ענייננו כרגע. ענייננו, העולם הוא בר חלוף.
אם ירצה להחליף אותו, מתי ירצה להחליף אותו?
בידו, אין לו שום בעיה.
הוא יכול להמציא דבר ולהדיר אותו ברגע.
שלח לרבי חנינא בן דוס הרגל מן השמיים,
והחזיר אותו בחזרה.
אין לו שום בעיה.
הוא נתן, הוא ייקח, אין לו שום בעיה.
אתה צריך רק להבין דבר אחד, שהמצוי זה לא העולם.
זה הוא מצוי.
הוא מצוי והוא משגיע.
לכן,
הרמב״ם פותח יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדעש, יש מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים. זאת אומרת, הוא המצוי והוא הממציא לכל הנמצאים.
זהו.
כולם נמצאים מעצם היותו.
ברגע שהוא רוצה להדיר אותם, הוא מעדיר אותם בלי שום בעיה.
כי לא היה.
אם כן. כי היינוך אפס וכתוהו נחשבו לו.
הרי כתוב שהקדוש ברוך הוא.
אם ישראל לא היו מקבלים את התורה בהר סיני, מה היה עושה?
מחזיר את העולם לתוהו ובוהו.
כתוב במפורש,
יום השישי,
ויחולו השמיים בארץ וכל צבאו, היה מחלה את הכל.
ומה עם כל הדורות שהיו קודם, 974 שמותו בלא עת?
איפה הם?
איפה כל העולמות האלה?
מחק אותם.
אין לו בעיה. הוא יכול לעשות, הוא יכול להחזיר, הוא יכול מה שהוא רוצה. העולם הזה זה בר-חלוף.
הוא אני ראשון ואני האחרון, ואין עוד מי לבדו.
אין.
גם אנחנו ברי חלוף.
בינתיים הוא החליט שאנחנו עם הנשמות נישאר לנצח.
חלק אלוק הממד יישאר לנצח, אבל הגוף נגוף.
בא מעפר, עוזר לעפר, שלום.