מבשרי אחזה אלוה
- - - לא מוגה! - - -
האדם אשר עיניו פקוחות
יכול הוא להתרומם ולהכיר את בוראו בכל מראה עיניו,
בכל משמע אוזניו,
בכל הרגשי חושיו,
שכן מלוכו לארץ כבודו.
אתה יכול לראות את הבורא גם לא בקשר אליך,
אתה יכול לראות אותו בקשר השני.
השני ביקש והוא קיבל.
אז אתה רואה שהשם חייך לו. מה זה אכפת לך אם הוא התגלה לך או התגלה לו?
אתה רואה שהקדוש ברוך הוא עניש את הרשע הזה
ושילם לו כמידתו.
אתה רואה שהקדוש ברוך הוא נמצא פה.
על כל צעד ושעל
רואים את השם, אלה שהם עם עיניים פקוחות.
ובאמת,
אפילו זה שאנחנו מניעים את האיברים זה גילוי כבודו יתברך.
אם תתבונן היטב
איך זה שאני פתאום רוצה לזוז אני זז.
הוא יכול לרצות לזוז?
אתה יכול לרצות לזוז?
אני מחליט שאני רוצה לזוז?
לא.
מה זה?
איך זה עובד?
איך זה עובד?
וכשאני לא רוצה עכשיו שום דבר, אני כלום לא רוצה.
מי החליט שכל האיברים הפנימיים יתפקדו וינועו ומשאבות ודם זורם והולך וחוזר ומלחמות בפנים, בחיידקים, בהתקפות והגנות
וכל זה, ואתה לא מרגיש בכלל. אם היית שומע את הרעש, מה קורה בפנים עם כל הבלגן,
היית משתגע.
אם היה לזה רעש,
כן,
כמו מנועים, אפילו מנוע שקט,
אם תשמע אותו לאט לאט. שעון עושה לך טיק-טק,
טיק-טק, יכול לטריף אותך.
ופה הכל בשקט, הכל זה, ואתה הולך ואתה עושה סלטות והכל, והכל מסתדר. לא מתחרבש לך הכל ולא מתפרק ולא...
איך זה?
מה הולך פה?
מה זה? אתה לא רואה מפה את האלוקים?
לא רואה.
למה לא רואה? עמה ודמה.
לא רוצה להבין.
רשעים בחשיכה.
הם לא רואים שום דבר.
ובאמת, אפילו מתנועות איבריו שלו,
הינם לאדם גילוי כבודו יתברך,
אם אך יתבונן בהם כראוי.
וכפי שנתבאר זה העניין בדברי הכוזרי במאמר ג',
יא',
שם הוא מבאר את מעלת החסיד,
המבחין
כי איברי גופו עשויים בחוכמה ובמידה מסודרים בסדר מופתי
ומצייתים לרצונו
מבלי שידע איזה איבר עליו להניע כדי לקיים תנועה מסוימת.
לדוגמה,
הלשון.
עכשיו, כשאני מדבר,
תסתכלו על הלשון שלי, איך היא זזה ממקום למקום,
אם היא לא תזוז למקומות האלה,
אתם תשמעו חרבשה שאי אפשר להבין מה אני רציתי להגיד.
אני חושב פה מה אני רוצה להגיד,
ואני לא חושב לאן הלשון צריכה ללכת בשביל לעשות את מלאכתה.
היא עושה לבד.
לא לימדתי אותה בשביל להגיד כך תעשי כך ובשביל כך תגידי כך.
היא עושה לבד.
עכשיו, אני רוצה לקחת כוס,
אז יש לי, אני מלווה, המחשבה שלי מלווה את היד שלי.
ואז
המחשבה כשאני מגיע לזה,
תשימו לב, כשאתם עושים איזה פעולה רצונית,
אז המחשבה מלווה את הפעולה הזאת.
אבל הלשון
עובדת לבד.
ואתה לא נושך את הלשון.
לפעמים כן.
זה מזכירים לך קצת.
אבל בדרך כלל לא.
ולמה כשאנחנו מדברים עם הלשון,
העבר הזה אנחנו לא צריכים לחשוב עליו
בכדי לדבר?
אתם יודעים למה?
למה?
זה רק מראה את האלוקים.
אנחנו חייבים לכוון בתפילה, נכון?
אדם יכול לחשוב שתי מחשבות ביחד,
אין דבר כזה.
מחשבה רודפת מחשבה, אבל אין שתיים ביחד.
רק מחשבה אחת.
רצף מחשבות, כן.
אבל שתיים ביחד, לא.
אם אני צריך לחשוב
איפה הלשון צריכה להיות כשאני מדבר,
אז אני לא אוכל לחשוב לכוון.
אבל מה המטרה שהשם רוצה מאיתנו?
שנכוון בתפילה.
כדי לכוון בתפילה הוא פטר אותנו מלחשוב איפה הלשון צריכה להיות.
אז אם בן אדם מתבונן,
זה מה שאומר הכוזרי מעלת החסיד
המבחין
כי איברי גופו עשויים בחוכמה ובמידה
מסודרים בסדר מופתי ומצייתים לרצונו
מבלי שידע איזה איבר עליו להניע כדי לקיים תנועה מסוימת,
וביותר בתנועת כלי הדיבור.
והנה זה האדם כשפוקח עיניו להכיר פלאות בו רואו
בכל זיז וזיע מאיבריו,
כבר נעשה הוא משכן לשכינה.
ובפנימיות נפשו הרי הוא רואה את אור השכינה נגלה אליו.
מבשרי אחזה אלוה.
אני לא צריך לחפש אותו בשום מקום.
אני מסתכל על בשרי, איך הוא קיים, איך הוא עובד, איך הוא מתפקד.
אני רואה את האלוקים חי וקיים.
![מיקס קליפים [2024]](/storage/thumb/videos/V018106_150.jpg)
![מיקס קליפים [2023]](/storage/thumb/videos/V017157_150.jpg)
![מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V016615_150.jpg)
![חוזרים בעבר - מיקס - חלק 2 [3:30 שעות!]](/storage/thumb/videos/V015619_150.jpg)
![מיקס קליפים [2022] 3 שעות!](/storage/thumb/videos/V015525_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V014960_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
