קלטת מס' 334- גינגלים 6

- - - לא מוגה! - - - 

קודם כל זה נכון שזה דור של תשובה. כשהייתי אצל הרב שטיינמן, אז הוא אמר בפיו שזה דור של תשובה.

כידוע,

התורה הבציחה בפרשת ניצבים, שעם ישראל באחרית הימים ישוב בתשובה לאלוקיו,

ושזה יהיה סמוך לגאולה,

וזה מה שיביא את הגאולה בעצם. והיום אנחנו רואים, ובא לציון גואל ממשאבי פשע ביעקב, ורואים רבים ששבים בתשובה לאביהם שבשמיים.

הניסיון של הדור הזה זה החומריות.

הרבה אנשים שקועים בחומר,

וגם אנשים שהם ספונים באוהלי התורה.

מה שנמשכים רוב העולם היום זה להרחבת גבולי הגשמיות,

יותר מאשר להרחבת גבולי הקדושה והרוחניות.

מצטמצמים בנושא רוחניות. בנושא רוחניות?

עושים בדרך כלל מצוות אנשים מלומדה,

אבל את כל השאר עושים בחוץ,

ומייבאים מבחוץ את כל הנושא,

ואנשים רוצים יותר הרחבה בגשמיות.

זה ניסיון גדול, ואמריקה תעיד עליו. אתה רואה מה קורה, אנשים באים לאמריקה לא בשביל לחיות בצמצום,

אלא בשביל לחיות ברווח,

ואנשים משתקעים ורוצים להישאר כאן, וזהו, והקדוש ברוך הוא מחכה.

הבנים שלי, אתם בגלות, אמריקה זה גלות.

אמריקה זה עדיין גלות, אבל הבעיה שאנחנו עושים מהגלות,

אמריקה.

אתה מבין?

אנחנו עושים מזה אגרויס שבח.

זאת אומרת, זה עניין, אמריקה, זה לא צחוק.

אבל הקדוש ברוך הוא מחכה,

ומתי אנחנו נדפוק ונגיד לא רוצים אמריקה,

רוצים אותך,

הקדוש ברוך הוא, איתנו בארץ ישראל,

בבניין בית המקדש,

בביאת כל התפוצות לארץ הקודש. זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.

אמריקה זה גלות, אמריקה זה גלות, אמריקה זה גלות.

השגחה פרטית, השגחה פרטית, השגחה פרטית, כבר אחד מההיסטוריונים הגרמנים אמר

שההוכחה למציאות הבוראים לא צריך הרבה חשבונות. רואים את העם היהודי שהוא קיים 3,300 שנה אחרי כל מה שהוא עבר?

זה הוכחה שיש בורא לעולם.

למה?

כי העם הזה מושגח על ידי הקדוש ברוך הוא 3,300 שנה.

מה זה הוכחה אמיתית?

רק לראות מה העם הזה עבר, לא שייך שהעם הזה יתקיים.

העם הזה מושגח על ידי הקדוש ברוך הוא 3,300 שנה. 3,300 שנה. אז אין לך הוכחה יותר טובה מהשגחה פרטית על העם הזה לאורך כל הזמן. דבר נוסף,

כל הנבואות שנאמרו בתורה התקיימו בעם הזה.

נבואה, פירושו של דבר שהקדוש ברוך הוא אומר, אם תעשו כך וכך, יהיה כך וכך.

וכשעם ישראל עשה מה שהקדוש ברוך הוא אסר, העם הזה נענש.

זה מראה שיש השגחה פרטית,

כיוון שיש מי שרואה שהם סרו מן הדרך והוא נותן להם את העונש.

השגחה פרטית.

עם שהתורה מתחייבת לו ששנה שישית,

אם שומרים שמיטה, היא מיהיה פי שלוש?

זו השגחה פרטית.

כשעם מקבל הבטחה בתורה שאיש לא יחמוד את ארצך,

בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה,

ובמשך כ-1,200 שנה של בתי מקדש במשכן,

אף אחד מהאויבים הסובבים את ישראל מעולם לא תקף אותם

בימי המועד,

זה השגחה פרטית. זה השגחה פרטית. זה השגחה פרטית.

יחיד יכול לנצח.

יחיד. לא צריך יותר. יחיד.

אברהם אבינו עמד מעבר אחד, כל העולם בצד השני, והוא ניצח.

למה?

כי הקדוש ברוך הוא רוצה מסירות נפש.

כשיש מלחמה רוחנית צריך מסירות נפש. אם מוכנים למסור את הנפש,

הקדוש ברוך הוא משלים את העבודה.

יהודים יקרים, אנחנו היום נמצאים בדור שכנגד הכפירה צריך מסירות נפש.

צריך מסירות נפש. מה מסירות נפש?

לעשות, להגדיל, תורה ולהאדיר בכל מה שאפשר. לא לשפוט על השמרים,

אלא לעשות כל מה שאפשר. קודם כול, באופן האישי,

להתמלות בתורה, ביראה, במצוות.

ממילא זה גם מקרין על הסביבה.

ואם אפשר גם לעשות פעילות כלשהי, להזיז עוד יהודי, לעורר עוד יהודי וכו',

זו המהפכה שתביא את הגאולה.

אנחנו אומרים, תחזינה עינינו משפחה לציון,

אז צריך לעשות משהו בשביל זה.

אבל צריך להיות מאמין גדול. אם יהודי מאמין שהכל מהשם יתברך, אפשר לעשות מהפכה.

יחיד יכול לנצח.

קלטות מס' 237-238

יש לי ציפורים בראש

אה שאדה, יריות בכל מקום.

אנחנו נמצאים בלבנון, מדינת העולם השלישי.

יורים על ירושלים, על שכונות,

ואין צבא,

ואין מטכ״ל, ואין שום דבר, ולא יכולים לעשות כלום.

כלום.

כלום.

כלום. כלום.

אם הגזירה היא נגד הגוף, להרוג את היהודים,

זו גזירה מהשם, להחזיר את עם ישראל בתשובה, כמו בזמן המן ואחשוורוש.

אם הגזירה היא רוחנית,

לשמד את עם ישראל שעזבו את התורה והמצוות, זו גזירה מצד הסתרא האחרה,

ולכל אחד משני המהלכים יש פתרון אחר.

בראשון צריך תשובה,

בשני צריך מסירות נפש.

אז לכן

אנחנו צריכים להבין את המסר. אם הקדוש ברוך הוא שולח את האויבים לחזור בתשובה לאבינו שבשמיים, אני לא מדבר עכשיו על חילונים, אני מדבר על דתיים.

אני מדבר

על חרדים.

קודם כל, תבדוק את עצמך.

השם מקפיד על הנבחרים יותר, על הסגולה,

וסביביו נסערה מאוד.

אנחנו נמצאים בשעה לא קלה.

כל מצווה מוסיפה בזכויות ומוסיפה ניסים, ועלינו מסתכלים יותר מכל אוכלוסייה אחרת,

לא פה, בשמיים.

יש תביעה לקדוש ברוך הוא.

אנחנו צריכים לפעול בקרבנו,

ואנחנו צריכים גם להיות דוגמה לאחרים ולפעול גם אצל אחרים.

העם הזה צריך יום אחד להיגאל. אם אנחנו מאמינים שהשם רוצה לגאול אותנו, ואנחנו בזמן שכבר קרובים לגאולה,

אז צריכים לעשות את המאבצים האחרונים.

באיזה זמן אנחנו נמצאים עכשיו?

באיזה זמן אנחנו נמצאים?

אני חושב שהיום יום שלישי, השעה... לא, לא, לא.

איזה זמן זה יום? באיזה זמן? אה, באיזה תקופה אנחנו נמצאים? באיזה תקופה? הבנתי. לא, יש זמן ויש תקופה.

אבל לא משנה, בסדר. בתקופה אנחנו לא נמצאים עדיין בתשעה חודשים,

אבל מרגילים אותנו לקראת.

כן, אנחנו בהסלמה.

מסלם נהיה הסלמה.

במשחרה דיברו על סלם נהיה הסלמה.

הרבה סלם.

הסלמה.

הסלמה.

שהגויים ישלטו בנו תשע חודשים.

הם ישלטו בנו כמו בזה? כמו שערפאת שולט. לא, כמו במלחמת השואה. מה התוצאות? כמה יהיה, מה יהיה? אני לא יכול להגיד. אני יכול להגיד שליטה גמורה. לא, זאת תהיה שליטה קשה. שליטה גמורה. אם ה-CNN יפחיד אותם,

אז יכול להיות שאנחנו נהיה במצב קצת יותר טוב.

עוד השליטה הזאת וזה יהיה עוד. מה אתה מתכוון?

אתה חושב שהם מתכוונים לשלוט בנו? בשביל מה? לתת לנו מענקים?

גם אמריקה, כל הערובת שאר הארצות.

מה עם אמריקה?

כתוב בזוהר הקדוש שאמריקה תשקע.

תעשה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה.

ברוך השם, הדור הזה יש בו שפע של צדיקים אמיתיים. לא נסתרים שינוי. לא נסתרים, עזוב נסתרים. נסתרים זה כל אחד יכולים להגיד עליו. מי, למשל? כל מי שמסתתף.

אס, למה?

למה? בסוף, איווה, בסלאמה?

וסלאם עליכם ורחמת אללהם.

לא, אבל יהיה לנו זה.

מה זה? יהיה לנו ארצות.

יש, בטח, יש. לא, לא, אמריקה.

אמריקה, בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה.

הסלמה, קלטת מספר 239.

התורה היא אחת, אין שום בעיה עם התורה ואין בעיה עם הלומדים המקיימים אותה. גם אין בעיה עם הברסלבים. רק אם עושים דברים שונים ומשונים, פה יש בעיה, וזה לא משנה אם קוראים לו ברסלב או קוראים לו משהו אחר.

אם אנשים רוקדים באמצע הרחוב, זה לא כתוב בשום מקום.

אז זה בעיה.

אם יש דרכים שונות ביהדות, לא נורא, אבל משונות, זה בעיה.

אם אדם במקום ללמוד תורה יוצא לרקוד ברחובות, הוא חושב שבזה הוא עושה קידוש השם,

הוא טועה טעות מרה, אף אחד מגדולי הדורות האלה לא אמר דבר כזה ולא עשה דבר כזה.

לשמוח ולרקוד בשמחת מצווה, כן, אם יהיה נגיד חתונה וירקדו וישירו,

מצוין, יש סיבה למסיבה,

זה שמחת מצווה,

אבל לצאת לרחובות בשפת הים, איפה שיש עילונים, בכל מיני מקומות, לרקוד ולהרקיד ולהשתולב, ותקתק, תקתק, תקתום, תקתק, תקתום, כמו טראנס,

זה לא דרך של תורה,

מה נעשה?

זה דבר חדש, והחתם סופר אמר, חדש, אסור מן התורה.

לא ממציאים דרכים חדשות.

יש דרכים שהלכו עם ישראל לאורך כל הדורות. לא יכול לבוא כל אחד ולהחליט ככה עובדים את השם, אין דבר כזה.

אבל יש ברסלבים שלומדים תורה כרגיל והכול בסדר, אין שום בעיה.

רבי נחמן מברסלב היה צדיק, ירא שמיים, אין בעיה עם רבי נחמן, אבל זה שכל אחד מחליט שככה צריך להיות,

זה בעיה.

זה לא משנה,

גם אם יהיה ליטאי שיחליט לצאת באיזה פוזה חדשה או משהו,

זה בעיה, זה לא משנה מי.

בואו נכיר קצת את אלה שלוחמים כנגדנו ומה הצהרת מטרותיהם.

ישראל תקום,

ותתקיים עד שיחסל אותה האסלאם כשם שחיסל את קודמיה.

תנועת ההתנגדות האסלאמית היא תנועה פלסטינית ייחודית.

היא פועלת להנפת דגל אללה על כל פיסת אדמה בפלסטין.

כמה הסכמים כבר חתם ערפאת, וסיכם והסכים,

ואמר והבטיח, ואמר ובכר,

והתחרט וחזר בתשובה.

ומה יצא מכל זה?

שום דבר.

שקר וחזר.

וכולם רודפים אחריו, אומות העולם, בנשיאים וראשי ממשלות.

ומי?

ביילין היום אמר,

אני לא אומר שהוא הצדיק הכי גדול,

אבל הוא גם לא הכי גרוע.

שמעתם?

והשמאל הסהרורי והשוליים של החברה הישראלית לא רק שממציאים סרבנות לשמה כשיטה והצלת המולדת על ידי הסירוב,

אלא גם מתקשרים ומתוקשרים מכל העולם לומר את דעתם ולהגיד לאויב איך לפעול נגדנו לטובתנו.

כמובן שכל מה שהם עושים זה לשם שמאי.

אפילו אם ישראל הייתה גומרת עם אשף ומגיעה לגבולות 67' החמאס לא מוותר באמנה על פיסת קרקע,

כי אם כן הוא מוותר על הדת של האסלאם,

אז אין עם מי לדבר וכולם טיפשים שמתעסקים ומבזבזים את הזמן בהבלים.

אש אדם.

איזה מין עורך דין אתה?

אז הוא אומר לי,

נו, ומה הפתרון?

אמרתי לו, כל פתרון שאני אגיד לך, אסטרטגי, מדיני,

רעיוני, פטנטי,

סגולי, לא יעזור.

אם לא תבין את שורש הבעיה,

יש בעל הבית והוא הקובע.

יש רק עצה אחת, אמרתי לו, אדון עורך דין, קונים לבעל הבית,

ובעל הבית יאמר להם,

בוסי, בוסי.

וכשהכלבים שומעים את הבעל הבית אומר פוסי,

אז הם נרגעים, אפילו שקועם להם,

אבל יש בעל הבית.

ואם אנחנו לא נהיה בסדר, אז הוא יגיד להם, סיבו! סיבו!

קלטת מספר 240, או פוסי או סיבו.

אתה מנבא לעתיד הרבה. אני לא מנבאתי זרים, בואה ניתנה לשוטים. אוקיי, אתה, אתה... אבל סליחה, כבוד הרב, סריאת חיניים ואין לרע זה דבר שאי אפשר לעצור אותו. אפשר. אי אפשר. אפשר. אי אפשר. אפשר. אני אומר לך שלא. אפשר. אבל זה בדוק עליי. מה בדוק? עליך ולא עליי.

יש כאלה שאומרים ששדים ומאכול בארץ ישראל, כי זה קוראים קדוש,

ואני רוצה לדעת מה באמת נכון.

למה זה חשוב לך לדעת אם יש לאכול בשדים?

אני רוצה לדעת דעה.

אוחד אותי הדבר. אתה רוצה לדעת איפה? בדיוק.

מה עם המים שיוצאים מהברז,

שזה חמשת אלפים שנה כבר,

כל יום נכנסות רוחות רעות,

ועם זה אנחנו שוטפים את הידיים בבוקר,

ויש במים כל לילה נאספות רעות. איך זה מסתדר הדבר הזה? מי נותן לכם שאולים, עשדים ורוחות פה בנהריה?

יש גם אנשים פה? רק רוחות ו...

למה? למה משגע אותך? אני רוצה להבין. מפריעים לי החוטים. החוטים? אני אלמד אותך איך שמים. מאחורי הפרגוד, תבוא, אני אראה לך איך שמים. לא, שמים אותם בצד. בסדר, נסיים.

אתה הבן אדם הראשון שאני נתקל שאומר שלא יכול לשים בגלל החוטים. אני אלמד אותך איך שמים.

היית בצבא?

הלכת עם פאוץ'?

לא הלכת עם פאוץ'?

הלכת עם טפלן? גם לא. איזה צבא היית?

אטלטלה בגליל לא הבריאה, רק החוטים של הציצים לא הבריאה.

כבוד הרב, מה ההבדל בין האנשים שחובשים כיפה סרוגה לאנשים שחובשים כיפות רגילות?

ההבדל הוא קודם כל באוויר שחודר דרך החורים.

אדם שהולך עם כיפה סרוגה,

אז הוא בא לבטא בעצם לאיזה זרם הוא שייך.

אדם שהולך עם כיפה שחורה רוצה להגיד אני שייך לזרם החרדי.

אדם שהולך עם כיפה לבנה רוצה להגיד אני שייך לברסלן.

אדם שהולך עם כיפה כמו שלך רוצה להגיד שאני על הכיפר.

זאת אומרת,

כל אחד שם את הכיפה, השאלה מה הכוונה?

כיפה עם שניים וגופות, קלטות מסחר,

אצלנו מדברים על מכבים, על זה? איזה מדברים? אצלנו מדברים על צהל, על הפאצ'י,

עם 16. צריך את הקדוש ברוך הוא? הוא לא מסתדר, מסתדר, מה אתם דואגים? מסתדר. איזה מסתדר?

54 שנה אנחנו לא מסתדרים, שבע מלחמות כבר.

מול פלסטינים אנחנו לא יודעים להסתדר.

איזה מסתדר?

זה שיש לך נשק ויש לך קול, אז אתה חושב שאתה יכול להסתדר?

הקדוש ברוך הוא, לפני שתחלום את החלום הזה, אומר לך, בוא אני אראה לך דוגמה ומודל שממנה תאמין.

מישהו היה יכול להאמין שאפשר לפגוע בארצות-הברית?

מי חלב?

הקדוש ברוך הוא אמר, תראו, בלי מלחמה, בלי בטיח, תימני אחת, מהמערה פרימיטיבית עם גלימה,

מפציץ את אמריקה במטוסים שלה,

בטייסים שלה, בכסף שלה,

מתחת לאף שלהם,

עם כל החוכמה שלהם וכל האזנות שלהם והאינטרפול שלהם והכול והכול והכול,

והם לא יודעים כלום, ועוד עושים בבורסה עליהם כסף.

רבע מיליארד דולר,

וזה תימני אחת.

אם הקדוש ברוך הוא שולח להם שניים?

לא.

הקדוש ברוך הוא,

יש לו אפשרויות להילחם בלי כלום.

הוא אומר, תשמעו, יהודים שלי, בנים שלי,

אני בראתי את העולם, אני במאמר אחד בראתי, בעשרה מאמרות, אמרתי יהי, יהי, אמר ויהי, ציווה ויעמו, אני אמרתי, אמרתי.

ויאמר השם יהי אור, ויאמר השם מקבוע מים, ויאמר השם תטשי הארץ, ויאמר ויאמר, בעשרה מאמרות בראתי עולם.

ועשרה מאמרות.

לא עם קבלנים, ולא סינים, ולא רומנים, ולא רומנים, ועשרה מאמרות.

אז אתם פוחדים שיש לי בעיה?

תנו לי את האפשרות לעזור לכם.

תראו מה אני עושה.

לו עמי שומע לי,

ישראל בדרכי עליכו,

כמעט אויבי מחמיאה ועל צרי מה שהם ידעו.

אם רק תשמעו לי ותלכו בדרכים שניים, כל העמים כולם כמעט, כלום.

אפס ככה, קטנה.

אבל לא, בשביל מה יש לנו טנקים?

בשביל מה יש לנו נטוסים? בשביל מה יש לנו...

מה נעשה עם כל זה?

מה, נגיד שהדתיים צודקים בסוף?

מה, נגיד שיש אלוקים? נודה, נודה, נודה, נודה שיש אלוקים?

זה בעיה.

הקדוש ברוך הוא עם טיפה רוח,

טיפה רוח וטיפה חול,

מפרק מדינות.

אבל אנחנו, לא יודע, מתקדמים, אנחנו נאורים, אנחנו כמו במערב, אנחנו לא יהודים פנאטים,

אנחנו אינטליגנטים.

צריך מטוס עם מחשב, עם יירוט.

היום שלחו טילים,

במקום לפגוע במטרה, פגעו בילדים.

עם כל החוכמה, עם כל הכיוון, עם הזה.

איך זה?

הקדוש ברוך הוא מחליט, בכל מטרה צריך אישור מהקדוש ברוך הוא. אם הוא מחליט שהבן אדם ילך, ילך, יישאר, יישאר. טיל רודף הערה, הוא יישאר.

זה גוי אפילו.

יהודי על אחת כמה וכמה.

יפול מצידך אלף ורבבה מימיניך, אליך לא ייגש.

השם יכול לשים אותך, בין 11,000 שימותו ואתה תצא חי.

למה? כי אם הקדוש ברוך הוא מחליט, הוא מחליט מה שהוא מחליט.

החיים והמוות בידו,

אני מחצתי ואני ארפה ואין מיידי מציד.

אם החלטתי למחוץ, לא יעזור.

אם החלטתי להציד, לא יועיל לאף אחד.

אף אחד לא יוכל להפריע.

למה? אנחנו לא הולכים על פשוט.

נתחבר לקדוש ברוך הוא, כמו בכל הדורות שהבינו את זה,

ופשוט מאוד ניתן לקדוש ברוך הוא לנהל את המלחמה. בשביל מה אנחנו צריכים להתלכלך עם זה?

בשביל מה אנחנו צריכים להיכנס לסכנה?

הקדוש ברוך הוא יעשה את העבודה.

ויש לנו מספיק דוגמאות מהעבר.

יש הסכם.

אם בחוקותיי תלכו, אם תקיימו את התורה שלי ותלכו בחוקותיי,

הושכבתם ואין מחריד.

אין מי שיחריד אתכם משינתכם.

אין מי שיפחיד אתכם.

אתה אומר שלא דורשים מאיתנו הרבה, למעשה הוא דורש ממך כל דבר, בחיים יכול להיות דורש ממך משהו. כל מה שאתה רוצה לדעות יותר טוב.

אתה רוצה לאכול, צריך להיות כשר. אתה רוצה ללכת שם, אתה לא יכול ללכת לשבת. אתה לא יכול לנסוע בשבת לבנות רחוק, רחוק ושב...

אבל מה שאתה אמרת בהתחלה, או שלא יסבל לי על הזמן להגיב,

אמרת שלכל נברא יש בורא, נכון?

יש הוכחה מעשית לזה? בטח. איפה הוכחה מעשית? אפשר.

עדיין, אם אני או שנבראתי או שבראתי את עצמי, אני לא זה ולא זה.

אני, אני הייתי מאז ומעולם. או, בוסאנה!

בחומר יש חוכמה? אין.

אז גרעין זה חומר, לאיפה יש לו חוכמה? גרעין זה לא חומר. לא, מה זה?

אוטובוס.

אני שלך, אם הוא נצח וקיים תלמיד,

האם הוא עני כל-יכול או עני מוגבל?

הוא עני כל-יכול.

אתה כל-יכול.

אני מבקש שתצא רגע מהגוף, תבוא אליי.

דבר שיכול להשכח הוא יכול להיות אמת, השכחה היא תלויה בך ולא באמת, ואתה עלול לשכוח כשאתה ישן, אתה לא זוכר כלום,

אבל עדיין האמת נשארה אמת,

וגם אתה אמת, וזה אמת שאתה לא נמצא...

רצח, זה האמת שאתה לא הכל יכול ואתה צריך להבין דבר אחד זה עדיין מחייב אותך בהנחת תפילין וסימת תליל ותפילה ולימוד תורה. זה אתה מבין?

אני רוצה להגיד שאתה נורא נורא ריאליסטי בשביל בן אדם שאמור להיות כל כך מאמין בדברים שהוא לא רואה, שהוא לא יכול להוכיח בנופשיות.

להיות מרחף, זה לא בעיה, אפשר לעשות את זה עם כדור גם.

אבל את צריכה להאמין,

ריאליות ורוחניות הולכים בד בבד.

מה שהרוחניות לא תהיה כפופה לריאליות זה דמיון ותו לא.

אין רוחניות בלי בסיס אמיתי.

קלטות מספר 243-244,

ריאליות עם בסיס אמיתי.

מה שאני אמרתי עכשיו משכנע סוס.

ואתה נשאר פרד.

אתה נורא נורא ריאליסטי בשביל בן אדם שאמור להיות כל כך מאמין בדברים שהוא לא רואה, שהוא לא יכול להוכיח בנופשיות.

אבל צריכה להבין דבר אחד,

הוא לא אמר כלום חוץ ממה שהאמין את המגמה שלו.

הוא רוצה להשתחרר בצורה מתוחכמת בקיום תורה ומצוות. הוא אמר את זה ברור,

אני לא אניח תפילין, כי עלול להיות מצב שאני עלול לשכוח בכלל מה נושא הזה יום אחד.

אם כן, אז האמת הזאת היא לא אמת מוחלטת, כי היא לא דאגה לעצמה שהיא תיזכר אצלי תמיד, ממילא לא מחויב לה. נכון שאמרתי את מה שאמרת?

הוא מהנהן בראש.

אז זאת אומרת שהבנתי אותו, רק הוא לא מבין את עצמו.

תישן בבוקר עד עשר, תצא לרקוד בערב, make fun, be happy.

אז אתה יודע שאתה קודם כל תלוי בו, הוא חונן לאדם לעת, אחר כך אתה רוצה ממנו ברכה, אתה רוצה פרנסה, אתה רוצה בריאות, הכל תלוי בו.

אז הרגילו אותך חכמים לדעת,

ככה פונים למלך, ואתה תעשה את רצונו,

אז אין סיבה שהוא לא יעשה את רצונך, זאת אומרת, אתה צריך לדעת, גם זה הקדוש ברוך הוא מוכן. למה?

כי הקדוש ברוך הוא, אלה רחמים. אבל למי?

למי שמרחם על עצמו קודם כל.

אם אתה מרחם על עצמך, הוא גם אמרנו לרחם עליך.

ריאליות עם בסיס אמיתי.

פעם אחת בטיסה נפתחה הדלת של הטייס,

ופתאום אחד הבחין ששני הטייסים יושבים ומשחקים שש בש.

תצילו!

תצילו! הפקרות! הפקרות! הטייסים משחקים שש בש!

הקפטן, שהבין מה קרה,

קרא לדיין, והוא הודיע הודעה שהטייס,

הוא הפעיל פשוט את הטייס האוטומטי.

רב נחמן אומר לרבי שלום,

ששש, הטייס האוטומטי. אתה יודע?

אתה יודע, גם האדם יש לו טייס אוטומטי.

אבל יש בעיה, אומר רב שולן לרב נחמן.

מה הבעיה? הטייס האוטומטי זה טוב, כשצריך לענות מהר, להגיד מהר,

לפעול מהר בדברים השגורים, הרגילים, זה טוב מאוד. אוי ואבוי אם היינו צריכים לחשוב על כל דבר.

אז מהירות התגובה שלנו הייתה יכולה לגרום לאסון.

אבל מה קורה כשאנחנו צריכים להשיב תשובה או לפעול פעולה כשהמעשה צריך להיות ערכי, ערכי?

הטייס האוטומטי לא יכול לטפל בדברים ערכיים,

כי דבר ערכי צריך לשקול את כל הצדדים שלו.

אבל מה לעשות?

הבן אדם מתקדם,

והוא כבר עם הטלאפון לבחינת טייס אוטומטי.

כשהוא שומע צמצום, צ'ק, הוא שולף הום, הלו, הלו, הלו, אוטומטי.

הטייס האוטומטי, קלטת מספר 245.

תן לך דוגמא, אחד נמצא בתפילת שמונה עשרה,

והוא אומר, ונפשי כעפר לכל תהיה, לאט לאט, והוא מתכוון למה שהוא אומר,

בדיוק מישהו דרך עליו,

ואז הוא נותן לו מרפק לצלעות, חלאע, ישר.

למה?

כי הטייס האוטומטי פועל. טראפ! רגע, אבל מה אמרת?

מה אמרת?

בנפשי כעפר לכל תהיה.

לא לדרוך לך רק על הרגל הוא יכול, לדרוך על הראש,

כי עפר דורכים עליו בכל מקום.

אז מה קרה פתאום שאתה נותן לו מרפק?

כי זה הטייס האוטומטי עשה.

אתם מבינים מה קורה?

אז האדם מורכב משניים, שכל וטייס אוטומטי.

האדם יכול להתחצף לאדם בוגר ממנו ולחכם ממנו,

הכל לאכול, כי זה אוטומטי.

קודם כל הוא מגיב,

אחר כך הוא חושב.

אז רב נחמן אומר לרב שולם,

אומר לו, תשמע,

אבל נגיד שהוא נתן לו מכה במרפק, אבל הוא מבקש סליחה.

הוא אומר, נכון, הוא מבקש סליחה, כי בשכל הוא הבין שהוא עשה דבר לא נכון.

אבל האם הוא שינה את התוכנה בטייס האוטומטי אחרי זה? לא!

עדיין היא נשארה על אוטומט.

אז הוא אומר לו, אם כך, זה בעיה, איך יוצאים מזה?

יהודים יקרים, יש רק דרך אחת לצאת מזה. הדרך היחידה זה פשוט מאוד ללמוד מוסר,

להפנים את הדברים ולשחרר מהתוכנה, מהדטאבייס,

להוציא משם את כל הדברים שכבר לא שייכים, הם לא רלוונטיים.

אתה עדיין על פנטיום אחד, די! כבר אנשים השתפרו, מה קרה לך?

אז אדם חייב מעכשיו להתחיל להיכנס שם לתוך התוכנה,

לבדוק מה עדיין עובד אצלו אוטומט ולהעביר את זה למצב כמו בתא הטייס.

בתא הטייס יש אפשרות פשוט לקחת את הגה הטייס ולהעביר ממצב אוטומטי למצב ידני.

מדברים על שלום, רצון לשלום, מזרח, תיכון חדש.

מי רוצה את זה? אנחנו, העם היהודי שנמצאים כאן, רוצים שלום, רוצים שקט.

בשם אללה, רחמן ורחום.

אצל האסלאם יכולים לחיות חסידי כל הדתות בשלווה ובביטחון עצמם לרכושם ולזכויותיהם.

השעה לא תבוא עד שיילחמו המוסלמים ביהודים וייהרגו בהם,

עד כדי כך שכאשר יסתתר יהודי מאחורי עץ או אבן, יאמרו אליו, העץ והאבן,

מוסלמי עבד העל, יש מאחורי יהודי בו בהורגהו.

מי שרוצה בחיים ללא דת, הרי הוא הופך את האבדון לנרדף להם. תנועת ההתנגדות האסלאמית היא חוליה בשרשרת הג'יהאד מול הכיבוש הציוני.

היוזמות ומה שמכונה פתרונות השלום והוועידות הבין-לאומיות לפתרון הבעיה הפלסטינית סותרות את השקפת תנועת ההתנגדות האסלאמית.

אז אני שואל אתכם, למה אתם מצפים עכשיו, אחרי שאתם יודעים את כל האמת?

למזרח תיכון חדש?

אני חושב שהוא חדש, לא? מלא פיצוצים, פצצות, מוקשים, מתאבדים.

באפריקה אין כזה מצב.

אז אמרו, יש הסכמים, יהיה, הכול בסדר.

השמאל, מה זה הפריח פה, הנה כבר הכול יהיה בסדר, הכול יהיה על הכיפאק, ביילין. אתם זוכרים את ביילין?

וואי, וואי, איזה מילים,

איזה דיבורים הכניסו אותנו לבלבלה.

מורחים אותנו,

עובדים עלינו,

והשמאל עושה מאיתנו אהבלים.

כאילו אנחנו לא מבינים, לא מבינים, לא מבינים.

הם ממליצים לקחת את הסרבנים, והם יהיו המודל להגנת ישראל.

איך מגינים על עם ישראל? פשוט מסרבים, מסרבים פקודה בשעת מלחמה,

וזה ייתן ביטחון לישראל.

איך זה ייתן ביטחון?

פשוט אתה חוזר אחורה מכל המקומות,

עושה גדר, אומר לפלסטינים פוס.

ומה המאמנה הפלסטינית ביילין?

מה המאמנה השרית?

מה הגלאון? את לא יודעת לקרוא?

זה מתורגם לעברית.

מה קרה?

קלטות מספר, מ-2048, מ-2049, הפתרון למלחמות.

סטטט, סטט, סטט, סטט, סטט.

אני עם העם היהודי.

אתם רוצים שיהיה טוב ליהודים? כן. כן. אז בואו נחזור לאבינוש בשמיים.

ואתם, יש לכם עיר יפה, משהו, חוץ מהשם, יפה מאוד.

יפה מאוד.

יפה מאוד.

איזה גינות, איזה ניקיון, איזה יופי.

אנשים אינטליגנטים, נבונים, חכמים, משהו. שיהיה קצת יהדות, קצת תורה,

אנשים יכבדו אחד את השני, ילכו לבתי כנסת.

אני יודע שיש, אבל יש קצת, צריך הרבה.

מה, זה בעיה?

אנחנו יהודים. יהודים זה לא רק בהרצליה ובארץ ישראל ובתל אביב. יהודים זה בכל מקום, גם באוסטרליה ובפולניה ובספרד ובכל מקום.

רק כשיוצאים החוצה, מרגישים מה זה יהודי.

כי רואים את ההתנכרות של הגוי, אז אתה מרגיש מה זה יהודי.

ואז הולכים ומחפשים את הקומיוניטי ונכנסים לבית כנסת, וכל החגים פתאום מקבלים משמעות,

והמצוות, ובבוקר, ושלום, ומדברים בעברית.

אבל כשנמצאים בהרצליה,

אז הרבה שוכחים לצערנו הרב.

מתעסקים רק בענייני היום-יום.

מה עם העניינים הרוחניים?

מה עם הנשמה היהודית?

מה עם היהודים?

מה עם היהודים?

ישראלי בסדר, אבל מה עם היהודים?

יש גם יהודי בתוך הישראלי,

והיהודי זה העיקר.

הישראלי זה עניין של מקום, עניין של מקום.

אתה יכול להיות יהודי-אמריקאי,

אתה יכול להיות צרפתי,

אתה יכול להיות ישראלי,

אבל זה עניין של מקום.

יהודי זה מהות.

אתה שייך לאבות הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב,

12 השבטים הקדושים,

אתה צאצא של קדושים,

של אבות,

של מי שהביאו את האמונה לעולם.

אתה מהצאצאים של משה ואהרון ודוד ושלמה,

של נביאים קדושים, של תנאים, של אמוראים, של גאונים.

אתה צאצא של עם קדוש,

ואתה נקרא הבן של הקדוש ברוך הוא.

אז למה להתבייש בזה?

יש לך בעיה לשמור שבת?

לא, אין לי בעיה, כאילו, אין לי בעיה...

מה זאת אומרת בעיה?

אתה חייב להדליק חשמל בשבת?

לא.

אתה חייב להדליק סיגריה בשבת? לא, יש דברים אחרים שמפריעים, ש... שחסרים לך בשבת?

לא, זה, אבל יש דברים אחרים שמפריעים לי. מה, אתה רוצה לרקוד בליל שבת?

לא.

מה הבעיה?

תראה, הבעיה כזאת, אני עובד בשבת, אתה מבין?

עובד? כן.

כולם מפסיקים, כתוב שבתורה היהודי, אפילו החמור שלו צריך לשבות בשבת.

שמעתי את זה, אבל...

אז למה אתה מוכן לעבוד בשבת?

אני, לא שאני מוכן, אני מפסיק, אני מפסיק לאט-לאט לעבוד בשבת. מה פירוש? אתה עד חמש, אחר כך עד שלוש, אחר כך עד... אתה לא מבין, זה...

מה השם שלך מתוק? מה השם שלך? דוד.

דוד.

מה אתה אוהב בשבת?

באוכל. באוכל? כן. מה אתה עושה? מכין אוכל? מגיש אוכל? מכין אוכל.

מכין אוכל, איפה? כן. בספארי, ברמות גן. עוד בספארי?

אחיות אוכלות, נחות, ואתה עומד בשבילהן?

לא, אתה הבנת אותי.

קודם לא הבנתי, עכשיו הבנתי.

אתה דואג שהזברה תאכל?

לא, אבל שלא, תראה, שלא יהיה פרי הבנה, אני כאילו מתחזק ואני בא לשיעורי תורה, ואני... מה אתה מתחזק? הזברה מתחזקת, אתה מה?

מה אתה לומד? מה אתה לומד? מכונאות רכב. מכונאות רכב? בוא, תתקן לך, יש לי שישה רכבים, תתקן לי את כולם. אה, אני עוד לא יודע מה זה פילטר. אני אלמד אותך.

בוא, בוא נתחיל לזוז קדימה.

תן לי את שני ההגינים שלך קודם כל.

בוא נתחיל לזוז.

בוא,

בכבוד.

קח מתוק, זה ישמור עליך, זה ציצית. קח ציצית.

קלטת מספר 250. מי מאכיל זברה בשבת?

כבוד הרב, יש לי בעיה.

אני מנסה להתקרב ליהדות, אבל זה,

הכדורגל מציק לי, אז אבא שלי יציע לי שאני אשמע כל יום קרוטות וזה לא עוזר.

מה מציק לך הכדור? מה הוא עושה?

לא, אני לא אשחק, אבל זה מגרה אותי.

יש לי עצה קודם כל.

תבוא הביתה, קודם כל תפוצץ אותו.

קודם כל.

דבר שני,

לא הכדור מגרה אותך, אלא התחרות שבמשחק. אתה אוהב לנצח, נכון? אתה לא אוהב להפסיד.

אם אתה מפסיד אתה אומר עוד משחק, נכון?

זאת אומרת,

לא הכדור הבעיה, התחרות.

יש לי עצה?

תמצא חברותה ותתחרו מי לומד משניות בעל פה ויודע אותן יותר טוב.

ואני מוכן לתת לך מתנה.

אני מאמין שאתה תוך שלושה ימים יכול ללמוד עשר משניות בעל פה.

משה, אתה צריך לעשות נגד.

מה זה נגד?

לשים כיפה על הראש.

יש לך דולה לדבר בכל מקום ולהגיד ליהודים, רבותיי,

אנחנו צריכים לחזור לאבינו שבשמיים.

לעשות נגד קלטות מספר 251-252.

אם שמרו ישראל שתי שבתות, מייד הם נגעלים.

אז אם מדברים כולם,

וכולם אומרים לנו שיהיה שלום,

מזרח תיכון חדש,

אני הייתי אומר דבר פשוט, תשמעו,

עד שאני אבקש מהפלסטינים הפסקת אש,

יותר קל לי.

לבקש מהעם שלי הפסקת אש.

הפסקת אש. יום אחד, לא שבוע.

יום אחד.

אני מבקש שתפסיקו להדליק אש בשבת.

זה מציאותי אבל. מה? זה לא מציאותי. אתה צודק, זה לא מציאותי,

לכן תסבול את האש של הפלסטינים בלי סוף. אתה לא מציאותי. למה לא?

כי היה לנו בלתי אפשרי.

למה לא אפשרי?

אם היו אומרים לזה... אני אגיד לך למה. כן, למה?

יש כל אחד לשמר על הפירה שלו, בגלל שאנחנו נהיים ככה.

לא מתאים, אה?

יש לך, חבר'ה, משהו, אה?

אתם גם משתמשים עם עגולים כאלה, קטנים?

אקסטזי ודברים כאלה. לא, בלי, בלי. יענתם פנטוס, בלי זה.

אני רוצה להבין, איפה ההכרעה שלך, כן, להישאר במצבך?

אני שואל אותך שאלה.

אני הייתי מבקש ממך שתי שבתות תשמור בשביל שתדע בסוף אם באמת תורת ישראל אמת יכולה להביא גאולה או לא.

אתה יודע איפה אינטימציה יכולה להיות? שכולם רק קוראים לזה. אתה, אתה, רק אתה. מה זה שאני אראה? אני שואל, אתה תסכים? יש לך שכל להסכים? כן. אתה חילוני, נכון? לא. מה, אתה דתי? לא, לא דתי מסורית.

אני מבקש ממך. אני מבקש ממך. אה, אתה מאלף?

זה לא מאלף. אז אתה עלול לעשות דאגה שבת, כן, שבת, לא.

מבקש ממך.

אם העם יהיה מושפע,

אנחנו בעזרת השם יתברך לגרום שהקדוש ברוך הוא ידאג לשלוח לנו את המנהיג האמיתי ושיח צדקנו, שיגאל אותנו, כי כבר נתאס לחכות.

הגיע הזמן שתהיה קצת נחת רוח ליהודים ואיש נחת גפנו וטעינתו וכל אחד יהיה חכם, ילמד בתורה, יגא, יקיים את צוותיה באהבת הבורא, שנינה תשלה עלינו, נזכה לבניין בית מבטא שלישי בלי בלבלין ובלי שרידים וטעומים וכולי ואז חום על ארץ זעת השם כמים לים מכסי.

בטח שזה אותו דבר. איך? באבו אבו אבו.

אתה שומע מה אתה אומר? לא, אתה שומע מה שאתה אומר? סלח לי. קודם כל, הדוגמה של השוטר זה דמגוגיה זולה.

שוטר ורצח,

לא לחזור בליצולים זה לא רצח. זה בסדר לחזור בליצולים? תגיד, אתה שומע מה אתה מדבר?

לא להיות יהודי זה רצח?

לא. זה עונש? לא.

אז למה אתה אומר שמה שאני אומר זה מקום? אני אמרתי שאם אתה בן אדם לא יהודי אתה צריך לרצוח אותו?

לא. אתה אומר שמגיע לי עונש. אני לא אומר.

אלוהים אומר, אוקיי. בוא, דבר איתו.

מה אתה רוצה בליצולים?

רגע, אני מאמין בו?

אתה לא מאמין בו?

שמע. אתה מאמין בו או לא מאמין? שאלה אישית. אתה מאמין בו או לא? השאלה של אמונים. שמעתי, אתה מאמין בו? איזה עניין מאוד גדול. שמעתי, גדול.

אתה יודע בסוף מאמין בו? סגן מורכב. אתה מאמין מורכב. מאמין, אתה מתחמק. אתה מאמין בו או לא? זה לא שאלה מסוכרת. שמעתי. עוד לא החלטת עד היום. זה לא שאלה חשובה. אתה מאמין בו או לא?

לא יודע.

עכשיו תמשיך.

אם אתה מאמין בו,

אתה צריך להגיד מה שאני אומר, כי הוא אמר לשנינו אותו דבר, וזה המקור.

אם אתה לא מאמין בו, אל תפחד. מה אכפת לך מהו מה יהיה? אל תאמין.

אל תאמין.

אל תאמין. תלך, צפצף, זה הכול. אין. אין. שום דבר. הכול שטויות. יש אנשים פנאטים. נגמר. גם מה אכפת לך? מה אכפת לך? מה אכפת לך?

תשובת לי.

לא, הכול דאבה כמובן.

בוודאי, בוודאי. מת עליי.

מה זה עולה?

עולה עליי.

קלטות מספר 253-254.

אל תאמין.

תודה רבה.

התורה אומרת שקרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראו באמת.

מי שקורא לשם לאמת, אפילו רשע, אפילו גנב,

גנב, אפילו הולך לגנוב,

ומבקש לאללה, תעזור לי, תעזור לו.

אם הוא מאמין במאה אחוז בקדוש ברוך הוא שהוא שומר והוא מציב והוא עוזר,

יעזור לו.

קבל עונש, קבל עונש, קבל עונש,

קבל עונש, אבל הבוטח בשם חסד יסובבן בו.

אני יודע שאין מן הנמנעת לקדוש ברוך הוא.

אבל אם חלילה יקרה שאתה תיכשל בדיבור או דבר כזה, אבל אתה לא מתכוון לזה.

קרה, נכשלת, נכשלת. אתה גם רוצה ללכת בלי לפעול בכביש, נכון? אבל לפעמים קורה כשאתה נופל, אז מה נגיד שהוא לא פרפקט? הוא פרפקט, רק מה, הייתה בנאללה, אני לא שם לב, קורה.

דברים כאלה זה לא מוריד מהפרפקט.

זה לא מוריד.

העיקרון זה אני רוצה לקיים מצוות השם, אני מקיים,

אבל לפעמים יש החלקות,

גם אם החלקה קרה בתגבים קצת, ממשיכים.

חוזרים בתשובה, זה נקרא, עשיתי עבירה מסוימת בטעות, בשגגה, באונס, לא משנה.

אני חוזר בתשובה, מבקש מהקדוש ברוך הוא סליחה,

כמו שאם אני דרכתי עליך בטעות, אני אומר, אוי, סליחה.

עצם זה שאני מתנצל, זה מראה שכוונתי לא הייתה חלילה לזה.

זה נקרא פרפקט, אדרבה, אומרים, יפה.

הוא קרה, והוא גם ביקש סליחה, בסדר גמור.

לא מבקשים ממך יותר.

אתה לא מלאך.

אתה בן אדם, אבל בכוחות שלך נתן.

אז עוד משטרים.

אני מכיר פשוט חברים שהם לא דתיים, והם אומרים לי, שמע, מה אתה?

אתה רוצה.

אתה מתלבש ככה, הם מתלבשים אחרת.

אתה עושה כאלה דברים, הם עושים דברים אחרים. אתה לא מסכים איתם, הם לא מסכימים איתך.

למה שאני אסכים או איתם או איתך?

שלא יבוא אחד ויגיד, באים יהודים ואמרו וסיקרו סיפורים.

לא.

הכל מסודר. המקור אחד.

האדם הראשון נברא, היה לו בן, עוד בן ועוד בן.

היו לו בנים, וכתוב מי הם, כמה חיו, את מי הולידו,

כמה חיו,

את מי הולידו,

מי הולידו? היסטוריה כתובה, מדויק,

5,762 שנה בול, מתועד על ידי אנשים.

לא סיפורים, מיליארדים, פה קליפות עצים, גולגולות,

בבון מצאו, דר שמה, מומבן שמה,

ריח של קליפות, פחמן 14, סיפורים.

זה היסטוריה כתובה של אנשים חיים, לא קופים שהשתנו.

בני אדם.

זה לא מקובל, אתה מבין? אצל היהודים זה לא מקובל. למה? זה יותר מדי פרימיטיבי.

אתה מבין? כשאתה שייך לבני אדם, אתה פרימיטיבי.

כשאתה אומר שאתה שייך, כשאתה שייך לקופים, אתה אינטליגנט.

אני בוחר לי לערך שלישית,

והיא, לא לקיים את התורה,

או לקיים בצד שאותו אני בוחר. זאת אומרת, אם השופטים מתווכחים בענייני,

אחד אומר זכאי, אחד אומר חייב, אני אומר, חבר'ה, אתם מתווכחים, ואני הולך, שלום.

למה?

מה לי ולכם? אתם בכלל לא מסתדרים ביניכם, אז מה אתם רוצים ממני?

שלום, ביי ביי, אני הולך, יש לי דרך שלישית.

הבנת את זה עובד.

זהו, זה ככה זה עובד.

בצבא יש תותחנים,

יש הנדסה,

יש גולני,

יש חיל האוויר,

כל אחד עם כובע בצבע אחר, נעליים אחרות,

גרביים וריח אחר, הכל אחר, הכל אחר.

אבל יש רמטכ״ל אחד,

יש חוקר מטכ״ל אחד, ויש מטרה אחת, גם אצלנו.

דרך שלישית, קלטות מספר 255 256. ציצית.

רגע, כשאתה הולך עם ציצית לא רואים אותה, נכון?

לא רואים אותה. לא רואים אותה, לא רואים אותה. ואתה אין לך בעיה עם זה, נכון?

אין לי בעיה.

עכשיו אני נותן לכם כובע, לא עם כיפה, עם כובע.

גם לא ידעו שזה הכוונה כיפה, נכון?

אז אתה יכול ללכת עם כיפה, נכון?

עכשיו לברך נשאר לך בעיה, כי יראו אותך מדבר עם הכוס לבד, נכון?

אני למשל אוכל בעבודה לחם, אחר כך אני נותן לך את ברכת המזון,

הם יושבים איתי, אני מתבייש שאני אגיד לך ככה, להוציא את העזה, להתחיל לקרוא לאדם.

אני, כאילו, מהבושה שלי זה איך הם יגיבו? הבנתי.

אבל אם היית מוציא שטיח עכשיו מתוך שקית האוכל ושם אותו על הרצפה ומתכופף לכיוון מכה,

היו אומרים, ששש, לא להפריע לו. שששש. יש לך חברים שיש להם עגיל באוזן?

עגיל בכל הפעם. בעפילות? בכל הפעם. בשפתיים בלשון?

הם לא מתביישים.

הם מדברים, רואים ברזלים אצלם בלשון.

אתה, מה יקרה אם יראו אצלך מילים, מילים בלשון? מילים, מילים, מילים. מה קרה?

מה קרה?

לא ברזלים, לא כלום? מה, זה נורמלי לדבר, לא? זה מקובל בחברה, וזה לא מקובל בחברה. אה, עגילים, בפרסים, וזה מקובל. זה לא מקובל.

עגילים בלשון, בגווח. אתה יודע מה? יש לי עוד קטע בשבילך.

אתה אומר, אתה יודע מה? אתמול היה לי קטע, לא האמנתי.

ראיתי אחד דתי אומר ככה,

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

אמן.

קרה משהו?

כולם ענו אמן.

ראית שתיתי?

ואני מספר שהוא עשה את זה.

אל תפחד, אל תתבייש. אל תתבייש. תגיד להם, אתם יודעים מה גיליתי אתמול? הייתי בהרצאה

וגיליתי שאני יהודי. לא תאמינו,

אני יהודי. לא ידעתי.

אני יהודי.

יהודי בחיפה? אתה רוצה יהודי בחיפה?

אני יהודי.

אדון עולם אשר מלא.

יושב אדם בתוך תחנת רדיו, פותח ספר,

מקבל טלפון עם אנשים ואומר להם בדיוק מה שקורה איתם,

הספיק לי בדיוק חמש דקות לקרוא את העניין.

יש ספר כזה,

קוראים לספר הזה ספר למחריטים מתחילים.

בטרם כל יציר נברא.

מה זה שלומיית? שלא זורקים צלחות.

אני רוצה רבנית שתשב ותיתן לי תשובות. זה רבנית שיכולה ללמוד גמרא, כי ה-IQ שלה זה לא כזה נעבור. הבנתי, הבנתי, הבנתי. ואל תגידי לי, את צריכה לבוא את דבריי ולא... לא אגיד לך, לא אגיד לך, לא אגיד לך.

אל תגידי לי לעשות יומות להבין.

את רוצה, את רוצה תשובה או לא?

את רוצה תשובה? בוודאי. אבל אני לא רבנית.

לעת נעשה בחפצו כל,

אזי מלך, אזי מלך, שמו נקרא, מה פירוש?

אבל אין מלך ללא עם. יש.

את מכירה מלך שהעם מכתיר אותו למלך. נכון. אבל את גם לא מכירה מלך,

שברא את העבדים שלו. את מכירה? המלך שברא את העבדים שלו.

המלך שאני מדבר עליו, ברא את העבדים שלו. אז עדיין, הוא צריך אותם. לא, הוא לא צריך אותם. למה? כי לפני שהוא ברא אותם, הוא גם היה מלך.

לקדוש ברוך הוא אין גוף ואין דמות הגוף.

הוא לא תופס מקום. הוא המקום של העולם, והוא לא נמצא במקום, כי הוא לא מוגבל.

אבל התורה דיברה בלשון בני אדם.

מה פירוש בלשון בני אדם? בדברים המסתברים.

זה בדרך משל וחידה.

ספר למחריטים מתחילים.

קלטות מספר 257-258.

קשקוש בגרוש זה בשביל קבלה.

לא קבלה, בשביל קבלה.

תשאיר את הסכום, תקבל קבלה.

הראו לי קלטת של מישהו שעשה על חמישה מקובלים כאלה, מקובלים,

עשה תוכנית,

ואחד מהמקובלים שהתעלפתי מצחוק,

הוא ודאי שלא מקובל,

אבל החילונים אומרים הוא קורא לעצמו מקובל.

אז שאלו אותו, שאלו אותו, תגיד, איך אתה יודע שאתה מקובל?

הוא אומר, יום אחד ישנתי,

והרגשתי אוף,

אוף,

וקמתי בבוקר והרגשתי שאני אדם אחר.

נו, ואיך התחלת לקבל קהל?

הוא אומר, הנה, לקחתי חלוק, הוא מראה חלוק לבן,

שרתי כובע לבן,

ואני מברך, מברך אנשים.

וזה טוב, זה עובד, זה יפה.

נו, ואתה לוקח משהו? לא, בחינם, מי שרוצה, תורם. אני עושה ככה, מי שרוצה, תורם.

אז הכתב שם שואל אותו, תגיד לי,

אתה מכיר את המהר״ל מפראג?

אז הוא אומר לו, כן, הוא גר אצלנו פה בשכונה, ברחוב השני.

הוא אומר לו, כן, גר אצלך. הוא אומר, כן, אני מכיר אותו, הוא שכני.

הוא אומר לו, אתה מכיר את רשי?

אז הוא עושה ככה, רשי...

אומר, רשי, זה שכתב, שכתב ספרים.

הוא אומר, לא, לא, זה אני מכיר, לא יודע לכתוב, לא יודע לכתוב.

הוא אומר, רשי כתב ספרים. הוא אומר, לא יודע, לפי מה שאני מכיר אותו, הוא לא יודע לכתוב.

לפי מה שהוא מכיר את רשי, הוא לא יודע לכתוב.

הוא לא יודע.

אתה מכיר את הרמב״ם?

עם הארץ, בור, לא יודע בין ימינו לשמאלו.

אסור לשאול מישהו תמיד תהיה עם השם אלוקיך.

אפילו שיש חוכמה כזאת,

לא להשתמש בה.

אם יש לאדם אסונות, הוא לא צריך להסתכל בכף היד, הוא צריך רק לזכור כמה עבירות הוא עשה, להתפטר מהן על ידי תשובה,

והאסונות ייפסקו.

רק רגע, הנה ידידנו פה עם הסערות. מוכן להורדה, יאללה.

אחד, אחד, שניים. ברצינות, תשמע, אני קיבלתי את החיים שלי במתנה לפני כחצי שנה, אני עודד כנהג אגד,

והתחלתי לעבוד בציבור החרדי, בעמנואל, ואתה יודע מה קרה שם בדצמבר.

כן. באותה שעה הייתי שם,

לפני זה עוד הייתי מתארח שם שבתות אצל כמה משפחות, בעיקר משפחת, אבל כולם הזמינו אותי, כי הייתי מאושפז שבוע בבית חולים אחרי שהצלחתי להיחלץ מהמחבל תוך כדי חילוץ פצועים בטווח של כמוני וכמוך, שהוא פותח עליי באש, ואני היחידי שם.

ביולד איך הוא לא פגע בי הייתי, והופיע סיפור מאוד קשה.

התעקשתי לחזור לעבודה, התעקשתי לחזור לאותו קו.

שבוע אחרי שיצאתי מבית חולים נסעתי לברך הגומל בעמנואל על דעת עצמי נגד הדעה של הפסיכולוגים.

בדיעבד, זה היה קצת מפחיד אבל זה מה שהצילו אותי לא להשתגע.

עכשיו אני רוצה לשאול, אני הגעתי להחלטה שאני רוצה להתחזק.

התחלתי לשמור שבת,

אתה יודע, התנדדות, פעם כן, פעם לא, בעמנואל אני שומר, בבית אני לא שומר,

חבר שלי העיד ואמר, גם הוא אמר, הנה חמוד פה יושב, מה השתגעת? מה התחרפנת?

מה אתה שומר שבת?

הם לא מודעים להתנהגות של הציבור החרדי בכלל כלפי הסביבה,

הכבוד וכל הדרך ארץ.

והנה, אז באתי וכמעט הלכתי.

תסביר לי.

אני אסביר לך הכול. רק רגע, רק שנייה.

אני רוצה להבין דבר אחד.

אתה היום מרוצה מהציבור החרדי? מאוד. מה אהבת אצלהם?

את הכול.

אפילו יותר מזה,

באוטובוס שלי, ואתה יכול לברר שם בוודאי אתה מכיר,

כל נסיעה בקו 465. אני מנסה קלטות של הרב אמנון יצחק, לכל הנוסעים, בסטריאו.

פרי!

תמדוק, תמדוק.

מחבל מול מלאכי, קלטת מס' 259.

ובכן,

לא הכול כתוב בתורה, כתוב בתורה שבעל פה.

יש ל״ט מלאכות אסורות משבת.

מאיפה אנחנו יודעים שהן אסורות? בתורה כתוב שהקב' ברוך הוא ציווה את עם ישראל ואמר, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכה. זו ציווה שהבנו בית המקדש.

בבית המקדש היו 39 מלאכות, והן מנויות בפרק שביעי במסכת שבת.

כשהגיע יום שבת,

הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו,

הפסיד את העבודה לכנסת שבת.

קדושת שבת גדולה בקדושת בית המקדש.

לכן,

כל המלאכות שהיו בבניין בית המקדש הקדוש,

שהקדוש ברוך הוא ישטרש פינתו בתוכו,

נפסקות לטובת קדושת השבת.

מה היה שם? 39 המלאכות האלה הן האסורות,

אז יש דברים שהן אסורים, כמו טלטול מרשות היחיד לרשות הרבים זה אסור.

היוצא מהמים ליבשה,

יש עניין של טלטול מים ממקום למקום, מרשות לרשות.

יש עניין של סחיטה,

יש עניין של סחייה.

יש עניינים כאלה שהם אסורים,

חלק מדאורייתא וחלק מדרבנן, אבל הם אסורים.

אז לכן צריך ללמוד את ההלכות, לדעת בדיוק את המקורות,

ואז יודעים למה. לא שדווקא בים, גם בריכה זה בעיה.

תלוי אם עוברים על אותם קלעים שהם אשורים. אם לא עוברים אז זה מותר, אבל מתי זה אסור?

ובים אי אפשר לשמור את הכללים האלה, מתי זה אסור?

אותו דבר,

אנשים טועים וחושבים שאסור לעשות דברים בגלל שזה עבודה.

לא, התורה לא אסרה עבודה בשבת.

מותר לעבוד בשבת.

אסור לעשות מלאכות בשבת.

איזה מלאכות? 39 מלאכות.

זה הכל.

זה אני, זה אני, תפתה.

בעלי היקר, איפה היית?

איפה היית דף ומי?

כאן מי סגן זה אומר לך, שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

יהלומים? יהלומים! אמרנו, יהלומים, אוי לי, מה להשתגע, מה להשתגע.

איפה יהלומים? אמרנו, הנה, איזה יהלומים, הייתי בא ונתתי את זה עד שני.

קפצתי, עליתי, ירדתי, סחבתי הכול. הבאתי יהלומים לעשירי, עשירים! בכל זאת יש ביטוי. אז היא אומרת לי, בעלי המפקר,

זה תפוחי אדמה מסריחים, יש לי פה מלא,

כאילו בשקר!

עזבת אותנו עודשים, עודשים, להביא תפוחי אדמה! הוא שמע את זה, אבל מה?

זה לא יהלומים?

היא אומרת לו, זה יהלומים. זה תפוחי אדמה! תפוחי אדמה!

הוא רק שמע את זה,

התעלם.

התעלם.

בכל זאת יש ביטויים.

ביטויים זה נכון.

מתי?

כשאתה לא יודע את האמת.

אתה יודע את האמת. אתה לא יודע את האמת. אתה יודע אותה. מאה אחוז. אתה לא יודע את האמת. מאה אחוז. אתה לא יודע את האמת. אם היית יודע את האמת,

שוב ביטוי לא היה מבטא. צדיק שלי, חכם שלי, חכם שלי, חכם שלי. איזה טיפשיי! איזה טיפשיי! איך לא הבנתי שהסתרת אותם מתוך התפוחי אדמה! איך לא הבנתי! איזה חכם שלי, מתוק שלי! אוי, קום, קום, קום, קום! מה קרה לך? שמעתי שאתה גן, מה קרה לך?

אמרה לו, אתה לא יודע.

הם יצא יהלומים! אמר פטטות! מה עכשיו יהלומים? הוא אומר, תראה, תראה! הוא ראה את זה והוא התעלם עוד מעט! למה? היה לו שקים מלאים כאלה! אז הוא שפך הכול! שפך הכול! מחייב את זה מטבוע האדמה! וואי וואי וואי וואי! אתה פשוט משקר את עצמך!

אתה מסתובב עם מזוודה של דולרים מזויפים! ומחייב!

איזה מחייך!

עשיר! איך כנראה אותך? זה אני יודע! פה אתה רואה דולר אמיתי!

שש סיבות לכבות את הטלוויזיה היא מרחיקה את הצופים מהמציאות והופכת אותם לפסיביים שטופי מוח שטחיים אלימים ומנוכרים לתרבותם במגזין סיימס המתפרסם באחרונה מחקרו של ג'פרדי ג'ונסון מאוניברסיטת קולומביה בדק את השפעת הצפייה בטלוויזיה על התנהגות אלימה.

ג'ונסון עקב אחר 707 משפחות בניו יורק מ-1975 עד השנה האחרונה וגילה כי לטלוויזיה השפעה מכרעת על במת האלימות בהם. נערים בני 14 עד 16 שצפו בטלוויזיה יותר משלוש שעות ביום ביצעו בבגרותם פעולות אלימות בדחיפות גבוהה פי חמישה מאלה שצפו בה פחות משעה ביום.

אתם שומעים כמה השפעה?

מדהים.

הפרופסור עדי אופיר מאוניברסיטת תל אביב הפסיק לצפות בטלוויזיה לפני כשנה.

היא הפסיקה לספק לו את מה שהוא מגדיר, האמת על העימות הישראלי-פלסטיני.

אני לא רואה חדשות בטלוויזיה בישראל מכיוון שיוצריה ויתרו על הבחנה בין תעמולה מטעם השלטון ובין דיווח חדשותי.

והמדיום הטלוויזיוני מעצים את ההתפשה,

מלשון טיפשות,

ואת הסילוף.

הוא מציע רק אלימות ועוד אלימות ולא מסביר את הסיבות לה ובכך משמש חלק ממעגל הנקמה.

יש דברים שמבריקים, הם מטעים, הם לא אמיתיים.

יש הרבה דברים עם ברק, אבל בסוף הוא דוהה.

מה אתה אומר? סוכר.

סוכר. בוא, תיתן לך ציצית בכיפה, בעזרת השם, נתברך.

אוהו, וואו, וואו, וואו, איי, איי, איי, איי, אוהו, וואו, וואו, איי, איי.

כמו שהקדוש ברוך הוא קיבל שבת לפני,

גם אנחנו עתידים לקבל את הגאולה לפני כניסת שבת.

עברו חמשת אלפים שנה, זה חמישה ימים,

אנחנו עכשיו ביום השישי,

אלף שנה תחלק אותו.

מתחיל מהערב, נכון?

בערב יהיה בוקר. בוא, אני אגיד לך משהו, תניח תפילין כל יום, אתה יכול? לא. חמש דקות? לא. אני יכול בבוקר, פחות או יותר, יום כן, יום לא, אני יכול... בוא נתחיל, יום כן, יום גם כן. יום כן, יום לא, ערב זה שש שעות עד חצות לילה?

זה רבע אחת.

מחצות לילה עד שש בבוקר, זה רבע שני. מ-שש בבוקר עד חצות יום זה שלישי,

ואנחנו נמצאים אחרי חצות יום של יום שישי באלף השישי.

אוקיי, ממחר תתחיל... זה ברוך השם, אני לא עשיתי את זה בחיים.

ממחר תתחיל ל... לא מבטיח, לא מבטיח. אבל מוכן. אה? אז אנחנו עומדים כבר בתוך הזמן שיכולים לקבל בני משיח. רבי יצחק,

בעזרת השם, תפילין.

פעם כן, פעם גם כן. לא, לא תפילין, לא, לא. מה? אמרתי, מה קוראים לנו? איך קוראים לסקינה בבוקר? שחרית? לא, לא, לא, לא. מאין יבוא העזרי? קריאת שמעה. לא, מאין יבוא העזרי, פשוט ולעניין.

בלי התחייבות. אם אנחנו נלך בדרכי השם, נוכל להקדים זמן.

יש זמן קצור, אבל יכולים להקדים.

אם לא, נצטרך לחכות עד שיגיע הרגע שהקב' הוא קצר,

ואז נגייל. שמע, ישראל, אתה יכול להגיד? זה קצר.

לא, אני יכול לחייב, אחי.

יש לך 24 שעות בימה הבא, לא יכול להגיד. לא, אז אתה צודק, הוא נותן 24 שעות, הוא רוצה כמה רגעים, אבל אין לי הבטחות.

אבל אם אנחנו נקדים,

אז אנחנו בוחרים לעצמנו איך זה יסתיים.

אז לכן כל יהודי פה מחויב כלפי עצמו, משפחתו וכלל ישראל, כי אנחנו בסגירה אחת.

קריאת שמע בקושי, ואולי, קלטת מספר 261. אתה לא יכול להתחייב על שמע ישראל? זה קשה לי. אני לא ש... לא יכול להתחייב. אם אני מתחייב זה לא בסדר. אני כביכול מרצה אותך, ואני לא רוצה לרצות אותך. הבנתי, זה היה תפקיד שלך הערב.

לא, חס וחלילה, שלא תבין אותי לא נכון. אני אוהב אותך עוד פעם. אז בוא נחשוב, בוא נחשוב שאני לא פורה ביצחק.

והקדוש ברוך הוא אומר לך, יצחק, בסטה קיבלת?

ילדים קיבלת? בוא נלקחת לי אותה. נכד ונכדיי קיבלת?

אוסר וכן איתך, אני לא אקח את זה, כי אני לא יודע אם אני אעמוד בזה.

בוא נגיד שבלי התחייבות אתה לוקח על עצמך. אז אתה מביא לי אותה מאחור, אני... בלי התחייבות.

אמנון, בלי נדר, בעזרת השם.

אין הבטחות בדרך. אם, ותיזכר, ובבוקר, תגיד.

כן. אסכים. כן, כן. יאללה, חזק וברוך.

חזק וברוך.

אם אנחנו נקדים,

אז אנחנו בוחרים לעצמנו איך זה יסתיים.

אז לכן כל יהודי פה מחויב כלפי עצמו, משפחתו וכלל ישראל, כי אנחנו בסירה אחת.

מה טעם ללכת עם שמלה?

מאה אחוז של שערות צריכות להיות אצלי על השולחן היום?

אני אגיד לרב, אני גם שחקן ואני צריך את השיער הזה, אני אשחק את פרזן.

פרחשתי הצגה. אני לא יכול לעשות את זה, היום לא. מה אתה מדבר? אבל יש לי עצה בשבילך. אבל יש לי עצה בשבילך.

שאל אותו, נו, חפש לי, אני הולך ללימודים.

שמע, אם אתה מציין כמו טרזן, תשמיע את השעגה שלי.

אתה רוצה? כן.

אני מצטער שאני, אני חושבת על זה סליחה,

אבל זה נורא מפריע לי.

זה מאוד מאוד מפריע לי, כי אמרת שכשאישה הולכת ולומדת, אז יש יוצאות מן הכלל, שהן יותר חכמות,

וילכו ללמוד,

אז אותי זה מרגיז, בגלל של... למה הוחלט שאישה לא יכולה ללמוד? ולמה עשו הכללה שכל הגברים,

שגברים כולם ילמדו? לא, לא, סליחה, שנייה, רק שנייה, שנייה. גברים לא החליטו שום דבר,

גברים לא מחליטים שום דבר, יש תורה.

אני לא יכול לסבול הריון.

עד כן, אם אני הייתי צריך לסבול הריון... לא היו ילדים.

בדיוק. את רואה? נכון. אז אני מסביר, אבל אני אגיד עכשיו למה אני לא. מה זה? כי הגיע הזמן לבנס. שמה? שגם אתם תדעו. בהיריון. ידעתי שתגיעו לזה. בגלל זה נשים לא יכולות ללמוד גמרא.

אני הבנתי למה הבנות צריכות ללכת עם צניעות, ואני קיבלתי על עצמי צניעות בשבת,

אבל מה שאני לא מבינה זה מעבר לעצמיות. למה אסור לבנות לדבר עם בנים? להסתובב עם בנים? לא יודעת. כל ההגבלים האלה, שאם זה...

עם חברים, ללכת עם מגזר, כל דבר שהוא בעצם... קודם כל, קודם כל, מותר להסתובב עם בנים.

עם הבנים שלך אין בעיה.

אז דיויד, בואי.

קלטות מספר 262-263

טרסינג, בהיטסון.

הצדיק הרב שלמה זלמן אוירבך, זכר צדיק לברכה,

שכשהוא היה נכנס לביתו,

הוא היה מסדר את עצמו ומכין את עצמו נפשית לקראת הפגישה עם אשתו,

כי היא נמשלה לשכינה,

וכי הולך להקביל פני שכינה,

כך הוא היה נכנס לבית.

זה מה שהגמרא אומרת, איך אישה נחשבת בעיני מעלה.

מספיק לקרוא את אשת חין, מי ימצא ברחוק מפנינים מכרע,

רק לקרוא את זה, מה כתב שלמה המלך על אימא שלו,

ושאנחנו אומרים את זה בכל ערב שבת לנשים שלנו,

לראות מהי הערכה של אדם שהולך בדרכי התורה כלפי אשתו.

בהרבה דברים חכמים ציוונו כלפי האישה,

כדי שנשמור על שלום בית נאמן ואיתן.

הלוואי שכולם יקיימו את כל מה שכתוב, אבל אם מקיימים את מה שכתוב,

זה הפלא ופלא.

זה מלכות, מלכות.

אבל מה לעשות שמסלפים ומזייפים, ועושים מהאישה כאילו היא עבד נרצע, ורק ממליטה ילדים כל היום,

כמו שהשמאל ומרצ משתדלים ככה לבטא?

אבל אם היו שואלים את הנשים שלנו, אף אחד לא נכפתה לכך. הן רוצות

הפוך, לגדל ילדים, כי מי שזכה לגדל הרבה ילדים,

יודע מה האושר שבהם.

נכון שיש צער גידול בנים, יש קשיים,

אבל כשרואים את השכר והפירות,

כשיושבים ליד שולחן שבת ושומעים את חידושי התורה של הילדים או את השירים בשבת,

כשרואים את האיכות של המשפחה כשהיא מרובת אוכלוסין,

זו מתנה שאין כדוגמתה.

וכשהם באים אחר כך עם הנכדים,

וזה עשרות,

בליל פסח למשל,

זה אושר שלא יודע על גבולות.

וכשמגיעים לזקנה ורואים גם את הנינים, וזה כבר מאות,

אז יש לך שבט שלם.

זה אושר, עם הנתיקות והחן והתמימות והיושר.

כשרואים כאלה שנכנסים לבית ומכבדים,

זה עולם הבא בעולם הזה.

הגענו, יהודים יקרים, תחנה סופית.

אתם רוצים לרדת?

אם לא, מתחילים מחדש, פשוט, זה הכול.

מתחנה מרכזית, חוזרים עוד פעם, עושים את אותה נגלה. אתם רוצים לעבור את אותו סבל ואותם ייסורים עוד פעם מחדש. הגענו לתחנה סופית, זהו, אפשר לרדת.

רוצים או לא רוצים?

תודה רבה, תודה רבה.