דיסק שמע מס' 333 - יכירו וידעו

- - - לא מוגה! - - - 

בין הרב אמנון יצחק שליט-הקים טראן,

ניש מאחנקה גווינדווס,

ניש שטיין אוף דה בנק אופטישן,

בארטן את באלטה רוב גיין אייבנהופן סטייג'

צאתם יידע אייני כהנם זיין.

אייני זו דמאנה דם צווייטן וזנדר חיירץ אין אורדונו.

ברוכים הבאים לילד יואב, חתן התורה!

מועד יואב יואב, נכון ובאולם.

בטאשא שי הוא אוהב את הצטואר,

בטאשא שי הוא נעשה שי לא הורים ותשנוע,

בטאשא שי לא הורים ותשנוע.

בית הישי,

בטאשא שי נשפט בית הישי ובסוף מיעדו.

תודה רבה השם,

תודה רבה שאתה תהיה כאן היום.

תודה רבה לכל הרבים.

אני אומר לכלום השם.

וזה היום עשה השם נגידה ונשמחה בו שזכינו כולנו להתאחד יחד,

כולם יחד,

חסידים, ניטאים,

ספרדים, אשכנזים, יהודים.

ויהי בישורון מלך, מתאסף ראש העם יחד שבטי ישראל.

יכולים להביא מלך לישורון אם כולנו זוכים להתאחד יחדיו בדעה אחת וברצון אחד.

זאת הסיבה היחידה שבשבילה באנו לעולם,

לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.

מיום שנבראנו בעולם אנו חייבים כל רגע מחיינו להרבות כבוד שמיים.

זה תפקידנו בעולם באשריו של מי שזוכה לזאת.

תלתת מספר 333, יכירו וידעו.

ברוכים הבאים לילד יואב, חתן התורה!

תודה רבה לך על ההצעה הזאת.

חדרו להם את הסקיורטים, זולדוּח לוזן, דאדוּח גאנג, אמית מסמדרש,

זולזן, ליידיק.

קליר דה איל, אמית על דה מסמדרש.

מקים צ'יין ערן, יהי דיינזול שטיינלו בדה פלצה.

סימון דה איל, איך אתה מתקדם?

איך אתה מתקדם?

נגד השם ישון,

מזז קשאי ואומר אף אחד יהיה,

מזז קשאי ואומר אף אחד יהיה,

כרס ורס קשאי.

כרס ורשיין לא אלוהים ונחנואה,

כרס ורשיין לא אלוהים ונחנואה.

מתא ישי, מתא ישי,

נשמת את הישי ורצות מיחד.

בואי נגד גביית נזכורצי, שטיין רבה בשברוד ומכריבת סיזוק לדוביד מזמור.

לדוביד מזמור יהיה,

כל אדוני הוא רצם לו יואו.

תהאי ואיל, יואי שווייבו.

מי זה מלח הכובד?

אדוני צבועי שים, מלאך הכובע יצא כלום.

ולכן, ה' יבואו לחזקוני עכשיו ולשמוע דבר ה',

שליח של הקדוש ברוך הוא,

שליח של אברום אביני כמו שכוסי ועש הנפש אש עושי בחורם.

ולכן,

אנחנו מבקשים את כל הכול להריכס אסחישטי אשלוני, להריכס ולהקשב ולשמוע דברייס קודש ולהריכס היש.

היועץ המתי, אורייה חדוגל רם רויימן,

מורי רמריין הרב אגרו דרור באמן יצריק שליטו.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

ברשות כבוד האכסניה,

כבוד קדושת האדמו״ר מבאבו,

ניתא,

כבוד קדושת האדמו״רים,

רבנים, ראשי ישיבות, קהל קדוש,

זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו שזכינו כולנו להתאחד יחד,

כולם יחד,

חסידים, ליטאים, ספרדים, אשכנזים, יהודים.

באים ישורון מלך, בהתאסף ראש העם, יחד שבטי ישראל.

יכולים להביא מלך לאישורון,

אם כולנו זוכים להתאחד יחדיו,

בדעה אחת וברצון אחד,

להרבות כבוד שמים בעולם.

זאת הסיבה היחידה שבשבילה באנו לעולם,

לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.

מיום שנבראנו בעולם,

אנו חייבים כל רגע מחיינו להרבות כבוד שמים.

זה תפקידנו בעולם,

באשריו של מי שזוכה לזאת.

נוכרי בא אצל הלל הזקן ואמר לו, למדני את כל התורה כולה על רגל אחת.

אמר לו הלל הזקן,

מה דשני עלך לחברך לא תעבד?

באידך פירושה זיל גמור.

הלל הזקן צריך להשיב לנוכרי לא חכם במיוחד,

שרוצה על רגל אחת ללמוד את כל התורה כולה.

אפשר ללמוד מקצוע על רגל אחת?

אפשר ללמוד משהו על רגל אחת?

זאת בקשה רצינית?

אבל הלל לא דוחה אותו בקש כפי שדחה אותו שמאי,

אלא עונה לו תשובה,

אומנם קצרה,

אבל חכמה.

לא ידוע לנו מה קרה עם הגוי בסוף.

לא שמענו שנשארה לו עוד קושייה.

אבל אם נלמד אנחנו מה הלל הזקן אמר לו,

היה שווה כל הכנס הגדול והקדוש הזה.

מדסני עלך, לחברך לא תעבד.

זוהי כל התורה כולה.

רבי עקיבא אמר, ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה.

זה כלל גדול בתורה,

זה לא כל התורה.

והלל הזקן אומר,

מה ששנואי עליך לא תעשה לחברך,

זוהי כל התורה כולה.

אלא הלל הזקן לא התכוון לומר שזוהי כל התורה כולה, אלא זהו המפתח לכל התורה כולה.

מה יש בעניין הזה של מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך,

שזה מפתח לכל התורה כולה?

לראות את השני שווה לך.

שניכם שווים.

מה שאתה לא רוצה שיעשו לך,

אל תעשה לחברך.

יש בכל אדם מאתנו שני כוחות.

אחד, כוח הנטילה,

סלפיש,

דואג לעצמו,

חושב על עצמו.

כל מה שהוא בודק,

מה יצא לי מזה?

מה התועלת שתצמח לי?

שום דבר הוא לא רואה אובייקטיבי.

הכול נוגע אליו.

גם על החברים שלו הוא מסתכל אם כדאי להתקרב לפלוני,

כדאי לכבד אותו, כדאי לעשות כך או אחרת,

מתוך מחשבה שיצא לו איזה רווח אישי.

זהו כוח הנטילה.

יש כאלה שיש להם גם כוח הנטילה, זה הכוח השני.

הכוח לתת ולתת ולתת,

לא לסיבה כלשהי,

אלא לבדוק אם יש תועלת או נזק.

אם יש תועלת, להשתדל להועיל,

אם יש נזק, להשתדל להסיר אותו,

בלי הנקודה האישית שלהם,

בלי חשבון של אנוכיות,

שני כוחות.

רוב בני-האדם יש להם כוח הנטילה חזק, לקחת, לקחת.

כשהילד קטן ישר שומעים שהוא אומר, זה שלי,

שלי.

כל המשחקים שלו, הכיסא שלו,

הכול שלו.

הוא רק נולד,

והכול שלו, שלי, שלי, שלי.

ויש כאלה שגודלים עם זה עד גיל שיבה,

וגם כוח הנטילה גודל.

יש להם גם כוח הנתינה,

אבל גם עם הנתינה הם עובדים בשביל נטילה.

הם נותנים על מנת לקחת.

נותנים על מנת לקבל.

כשהם חושבים לתת, שואלים, מה יצא לי מזה?

בודדים חושבים רק לתת שלא על מנת לקבל.

לתת

בלי שום צד של רווח.

לתת

זה לא פשוט.

זה לא פשוט.

נוח היה צדיק,

נוח היה צדיק.

כולנו חיים היום בזכות נוח.

נוח נתן ונתן ונתן, כמו הקדוש-ברוך-הוא.

נוח זן את העולם כולו במשך שנה.

מי זה היה העולם?

תיבה של נוח.

מי היה בתוך התיבה של נוח?

חיות, בהמות,

זה היה העולם.

היו שם עוד שמונה אנשים.

ונוח לא ישן, 12 חודש הוא ובניו.

נותנים אוכל לחיות ולבהמות, כל אחד בזמנו.

כל אחד לפי מאכלו.

כל אחד כמה שצריך.

חסד אמיתי.

הוא לא יקבל כובד מהפיל,

הוא יקבל בעידה מהאריה.

הקוף בטח צחק עליו.

הציפורים לא שרו לכבודו.

אבל נוח נתן ונתן ונתן.

לא היה לו פרסום.

לא היו עיתונים.

לא היה רדיו.

אף אחד לא שמע מה שהוא עושה.

הכול הוא עושה לבד,

12 חודש בלי הפסקה.

אני לא רוצה להסביר לכם איזה ריח היה בתיבה.

12 חודש לא פותחים את החלון.

אבל נוח לא מתעייף.

נוח נותן ונותן ונותן.

נוח זה דוגמה לחיקוי.

צריך ללמוד מנוח.

יש פה מישהו שמוכן להיות כמו נוח?

12 דקות, לא 12 חודש.

אני משהו למדתי מנוח.

אני משהו למדתי מנוח.

בהתחלה,

כשהייתי הולך

ומשתדל להסביר את מה שאני זכיתי כבר ללמוד לאחרים,

היו כאלה שהיו דואגים לייאש אותי,

לומר לי, אה,

לא יצא מזה כלום.

מה פתאום שבן-אדם חילוני יתהפך?

מה חסר לו?

יש לו הכול, מה שהוא רוצה. למה שיתהפך?

אתה מבזבז את הזמן, עוזב את המשפחה, את הילדים,

רץ,

מדבר, מדבר. מה זה יעזור?

זה מאוד מייאש.

מאוד מייאש.

אבל אני למדתי, ברוך השם, הרבה מוסר.

הרבה, הרבה, הרבה מוסר.

שעות רבות של מוסר כל יום.

והמוסר גילה לי מה הכוח שטמון בכל בן-אדם.

אני פשוט האמנתי שכל מה שכתוב זה אמת לאמיתה.

אם לא הייתי מאמין כך,

לא הייתי מגיע לכך.

אבל האמנתי שכל מה שהחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו, זו אמת לאמיתה.

היו אנשים בזמנו, כשהייתי אומר להם דברים, היו אומרים, זה היה בזמן בית-המקדש,

עכשיו זה כבר לא.

אני האמנתי שזה גם עכשיו.

ולא התייאשתי. החלטתי ללמוד מנוח.

נוח נתבקש מהקדוש-ברוך-הוא לבנות תיבה.

מה עושה נוח?

לוקח מסמרים ולוקח עצים, קרשים,

ומתחיל לבנות תיבה.

למה צריך לבנות תיבה?

הקדוש-ברוך-הוא אומר, אני מביא מבול לעולם אם הם לא יחזרו בתשובה.

מי שישאל אותך למה אתה בונה תיבה, תגיד לו,

יבוא מבול לעולם.

נוח לוקח פטיש ומסמר וקרשים ובונה.

כמה זמן הוא בונה?

לא יום ולא יומיים.

ואיפה הוא בונה?

במרכז העיר.

הוא לא הולך לשפת הים,

במרכז העיר.

כי אם יבוא מבול, התיבה תעלה למעלה.

אנשים שואלים את נוח, מה אתה עושה, נוח?

בונה תיבה.

תיבה,

לאן אתה רוצה לשוט?

אומר, לא, אני לא רוצה לשוט.

תדעו לכם, אם אתם לא תחזרו בתשובה, יהיה מבול.

העולם יישתף במים.

אנשים מבינים, יכול להיות שנוח ישן לא טוב,

אבל זה יעבור לו עוד יום-יומיים.

מתאספים אנשים,

נוח בונה תיבה.

מה נוח?

עוד ממשיך?

אומר, כן, יבוא מבול. אומרים לו, שמש?

אומר, יבוא מבול.

טוב, עוברת שנה.

אנשים כבר לא צוחקים ורחמים עליו.

נוח,

מה יהיה?

היה כבר חורף,

לא ירד מבול.

יבוא מבול, תחזרו בתשובה.

לא שמעו לו.

עוברים שנתיים,

שלוש.

נוח.

כולם מדברים עליו.

לוקחים את הילדים לטיול, הנה נוח.

זה נוח, בונה תיבה.

יבוא מבול, הוא אומר.

כולם צוחקים כמוכם.

חמש שנים,

עשר שנים, ונוח, פטיש מסמן, דופק, בונה תיבה.

תיבה גדולה, לא קטנה.

נוח.

מי ייכנס לטבע?

הוא אומר, מי שיחזור בתשובה,

מי שיתקרב לבורא דבריו.

20 שנה,

כבר מביאים את הנכדים.

זה נוח.

כל התיירים מכל העולם מגיעים. זה נוח.

אין אחד בעולם לא מכיר את נוח.

בונה תיבה.

40 שנה, 60 שנה,

100 שנה.

אנשים כבר מתו,

ונוח בונה תיבה.

120 שנה בונה נוח תיבה.

למה?

יהיה מבול אם לא תחזרו בתשובה.

בשירות נפש.

מי מוכן לקבל ביזיונס?

120 שנה כל ליצני הדור עוברים לידו וצוחקים עליו.

והוא יודע רק דבר אחד.

השם רוצה שאני אבנה תיבה?

אני בונה תיבה.

יצחקו, שיצחקו.

הלכה ראשונה בשולחן ערוך, לא יבוש מן המלעיגים, שיצחקו.

120 שנה מתחיל לרדת גשם.

מתחיל.

40 יום.

אומר להם, נוח,

נו, חוזרים בתשובה וצוחקים עליו.

עברנו את זה כבר.

עוד שבוע ימים,

אף אחד לא עונה.

נוח נכנס לתיבה עם כל החיות.

בן-אדם אחד הוא לא הצליח להציג, אחד.

אף אחד.

נוח אומר, תיכנסו,

תחזרו בתשובה.

תיכנסו.

מתחיל המבול.

אף אחד לא נכנס.

סוגר את התיבה,

מסתכל מהחלון.

נו, אולי מישהו חוזר בתשובה?

אף אחד.

כולם בלו, בלו, בלו, בלו, בלו, בלו, בלו.

נכנסים לתוך המים, שוקעים,

אחד לא חוזר בתשובה.

אבל מה יצא מכל מה שעשה נוח עולם חדש?

חסידות בובוב,

חסידות ויז'ניץ,

חסידות ועוד חסידות ועוד יהודים ועוד עולם שלם.

ונוח התחיל עם חיות.

פלא, פלאות.

אמרתי, אם נוח

עם חיות הצליח להביא עולם כזה גדול,

אני אלמד ממנו.

אני אקח מסמרים.

דברי החכמים כמסמרות נטועים,

בעלי הסופות,

כולם מרועה אחד ניתנו.

דברי החכמים כמסמרות.

ניקח מסמרים

וניקח קרשים.

מה זה קרשים?

בני אדם.

כי האדם עץ השדה.

יש אנשים, לפעמים יש להם ראש בוק,

קרש, עץ. אתה מדבר, לא מבין כלום.

ניקח מסמרים,

ניקח את העצים ונדפוק.

כמה זמן?

120 שנה.

בשגמו בשר, והיו ימיו 120 שנה.

ומה יצא לנו בסוף? תיבה.

בסוף תצא תיבה.

אם זה לא יעזור

ואף אחד לא יחזור בתשובה,

לפחות אני אכנס לטבע.

יבוא מבול.

אחרי 120 שנה אני לפחות נמצא בטבע.

אם אדם יפעל כל ימי חייו ולא תהיה לו תוצאה אחת חיובית,

אחת,

אבל הוא עשה את רצון הבורא,

את התיבה שתביא לו את חיי העולם הבא,

את העולם הגדול שיכול לצאת מזה, אין לשער.

אבל צריך לדעת,

אל תחכה לתוצאות.

תעשה בלי חשבון.

בלי חשבון.

כשזכיתי אחרי שלושה חודשים לשים ליהודי הראשון כיפה,

שלושה חודשים יהודי,

שכנעתי אותו, הזמנתי אותו לשבת אצלי

עוד פעם ועוד פעם, וכל מה שדיברתי אתו,

שיסכים ללכת עם כיפה על הראש. שלושה חודשים לקח לי.

בסוף הוא שם.

אז הוא אמר לי, תגיד לי,

שלושה חודשים לקח לך לשים לי כיפה.

כמה אתה משקיע בשביל כיפה?

כמה יש עוד אנשים בעולם?

איך תשים לכולם כיפה?

אמרתי לו, תשמע,

עד עכשיו היו שלושה מיליון יהודים שאני צריך להחזיר בתשובה.

עכשיו אתה תעזור לי, חצי-חצי.

אני מיליון וחצי, ואתה מיליון וחצי.

אם אני אצליח עוד אחד,

ואתה עוד אחד,

עוד פעם להתחלק, 750,000 כל אחד,

אם זה היה נכון, החשבון הזה,

היינו גומרים צ'יק-צ'אק את גאולת עם ישראל.

כי כל אחד, אם יביא עוד אחד, אנחנו מכפילים את עצמנו מייד.

אם כל יהודי היה לוקח על עצמו חודש ימים רק

לעבוד על יהודי אחד

שיחזור בתשובה,

ויש הרבה דרכים היום, עם קלטות, עם טייפים,

עם שיחות, עם טלפון,

עם כל הדף,

עם חברותות, עם שיעור, עם סמינר, יש כל כך הרבה דרכים רק לשכנע אותו,

שיבוא, שישמע, שיראה.

חודש לקחת על יהודי אחד להשקיע,

להציל נפש אחת?

היינו פי-שניים בעוד חודש.

למה אנחנו לא מצליחים? זה כל כך פשוט.

כוח הנטילה גדול מכוח הנתינה.

לתת את האני שלי, לתת ממש,

להשקיע הרבה בזה, לא דרך אגב,

לא אגב אורחה, אלא ממש להשקיע בזה,

זה לא כל אחד מוכן בשביל השני.

מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך.

כל אחד מאיתנו היה רוצה שישקיעו בו בשביל שהוא יהיה שווה לכולם.

כל אחד היה רוצה זאת שישקיעו בילדים שלו.

כל אחד רוצה מהמורה שישקיע בתלמיד.

כולנו רוצים.

אבל למה אנחנו לא מוכנים ממש לקחת את האני שלי,

לשכוח ממנו לפרק זמן מסוים ולהשקיע אותו בשביל השני, ממש,

רק בשביל לתת?

אנחנו רוצים לחתן ילד,

אז חודש, חודשיים, שלושה לפני,

אנחנו רק טרודים איך להכין את החתונה.

כל ההוצאות קטנות עלינו.

רק השמחה שבסוף נראה את הילד שלנו תחת החופה.

השמחה הזאת נותנת לנו את הכוח להוציא הרבה כסף, לרוץ, להשתדל, הכול.

האם אנחנו מוכנים אותו דבר להשקיע בשביל הבן של חברנו?

אותו דבר?

לא מוכנים.

מוכנים לתת איזה צ'ק,

לתת איזה עצה טובה,

אבל להשקיע ממש?

כמה נהיה מוכנים בשביל להכניס בן של הקדוש ברוך הוא לחופה תחת כנפי השכינה?

לקחת בן יתום של הקדוש ברוך הוא,

לא לחתן אותו,

לא להוציא עליו הרבה כסף, עשרות אלפי דולרים, לא.

כמה שקלים?

כמה דולרים קטנים בשביל שהוא יזכה להיכנס תחת החופה של הצדיקים בעולם העליון?

זה מה שאנחנו צריכים לעשות, יהודים יקרים.

אבל זה כוח הנתינה.

אני אתן לכם דוגמה אחת,

מה יקרה אחרי 120 שנה שנגיע למעלה.

אחרי 120 שנה,

דומה לסיפור הזה.

אבא עשיר בישראל, יש לו שני בנים.

אחד עשיר מאוד באמריקה, מצליח מאוד,

אבל יש לו בן אחד גם כן באמריקה,

עני מאוד.

האבא כתב מכתב לבן העשיר ואמר לו,

אני מחתן את אחיך הקטן.

אני מבקש שתבוא לחתונה עם כל המשפחה.

כל ההוצאות שתוציא לכבודי אני משלם.

כל ההוצאות שאתה תוציא לכבודי אני משלם.

וכתב לו בסוף המכתב, תודיע גם לאחיך שיבוא לחתונה.

הבן העשיר הלך,

מייד קנה בגדים חדשים, קנה מכונית חדשה, הלביש את האשה, את הילדים,

החליף את הכול,

הוציא הוצאות מרובות על חשבון אבא.

אבא אמר, כל ההוצאות עלי,

קנה מקום במטוס ב-first class לכל המשפחה,

הכין לימוזין שתיקח אותו.

הכול על חשבון אבא.

יום אחד לפני שהוא נוסע לחתונה,

הוא מרים טלפון לאחיו העני ואומר לו, אחי,

אבא מחתן מחר את אחינו הקטן.

אתה מוזמן לבוא לחתונה.

האח העני לא הספיק להתארגן,

אין לו כסף,

לא קנה למשפחה בגדים,

בא עם כל הבגדים הקרועים שיש לו,

מגיע למטוס,

טיסת צ'רטר בתא המטען,

איפה שהמזוודות, The Lugage,

שם הוא קונה כרטיס.

אין לו ברירה.

הוא מגיע לארץ-ישראל,

אז מחכה לו עגלה עם סוס רזה שלוקחת אותו.

האח העשיר נוסע בלימוזין,

מגיעים לווילה הגדולה של האבא העשיר,

יש שם דשא גדול,

אנשים מכובדים עומדים שם, מחכים לקבל את כל האורחים,

וכשמגיעה המכונית המפוארת,

כולם שואלים, מי זה?

אז אומרים, זה הבן העשיר

של בעל השמחה.

מחכים עוד קצת, ואחרי שעה

מגיעה לשם עגלה

עם סוס רזה,

וכמה אנשים רזים שם, מתנדנדים.

שואלים, מי אלה?

אומרים, זה הבן העני של בעל השמחה.

כמובן, האבא התבייש מאוד שהבן שלו הגיע במצב זה,

והוא ציפה שהבן העשיר יעשה משהו עם אחיו העני, להלביש אותו, לדאוג לו שיבוא, שלא יהיו ביזיונות,

שיבוא בצורה כזאת.

אבל האח העשיר חשב רק על עצמו.

נגמרה החתונה,

יום אחרי זה בבוקר נכנס הבן העשיר אצל האבא ואומר לו, אבא,

ההוצאות היו 220,000 דולר,

תשלם.

האבא אומר לו, לא תקבל ממני דולר.

מה, אבא שיקר אותי?

הוא אומר לו,

אבל אתה כתבת לי שכל ההוצאות

אתה תשלם.

אומר האבא, תקרא טוב מה אני כתבתי.

אני כתבתי, כל ההוצאות עלי,

אבל כל מה שתוציא, לכבודי.

כשאתה הוצאת את ההוצאות, אתה דאגת לכבודך.

אתה לא דאגת לכבודי.

אם היית דואג לכבודי,

היית דואג שאחיך ייראה כמוך,

שהוא ילבש כמוך,

שהוא יבוא ב-first class כמוך,

שהוא יגיע לפה עם לימוזין כמוך,

שכשיראו האורחים את הילדים שלי לא תהיה לי בושה וכלימה שיש לי בן כזה ובן כזה.

אחרי 120 שנה אנחנו נגיע למעלה.

וכידוע, כתוב אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

אז יהיו כאלה שייכנסו עם התלמוד ביד וישמחו ויחייכו,

ויגידו, אנחנו באנו עם כל השאס בתוך הלב, אנחנו יודעים את כל השאס, ראשוני ואחרוני,

אנחנו יודעים הכול.

מהמבט

של הביס-דין של מעלה יכול להיות שמייד יפסיקו לחייך.

אתה דאגת לכבוד השם או לכבודך?

מה אמרת כל יום בתפילה?

שבראנו לכבודו.

שבראנו לכבודו,

והבדילנו מן הטועים,

ונתן לנו תורת אמת.

שבראנו לכבודו?

איפה כבודו?

היה לך אח ועוד אח וקרוב משפחה ושכן.

גם הם הבנים שלי, לא רק אתה הבן שלי,

כולם הבנים שלי.

למה לא דאגת שהבן השני גם כן יהיה כמוך,

יהיה לבוש כמוך, חכם כמוך, יודע כמוך? למה לא דאגת לו?

אלא לכבודך עשית,

שתהיה גדול בעיני הבריות,

שתהיה חכם.

אבל מה עם הילדים האחרים שלי?

שלא נצטרך לעמוד במצב כזה, יהודים יקרים?

וזה לומדים מאברהם אבינו.

אברהם אבינו, עליו השלום.

כמה שסיפרנו על נוח,

כתוב שאם היה נוח בדורו של אברהם אבינו, לא היה נחשב לכלום.

אברהם אבינו למד מנוח, אומר המדרש.

בזכות מה ניצלת מן המבול?

ובזכות מה זכית לברוא עולם שלם? שאל אברהם אבינו את נוח.

אמר לו, בזכות שפרנסנו את החיות והבהמות 12 חודש.

אמר אברהם אבינו, עליו השלום, קל וחומר,

אם בזכות פרנסתם ודאגה לחיות ובהמות 12 חודש אפשר לברוא עולם,

אני אדאג

לבני-אדם

לקרבם תחת כנפי השכינה.

אני אפרנס אותם,

אני אזון אותם.

ולקח אוהל,

ועוד אוהל, ועוד אוהל, ולא אסתפק באוהל אחד.

בהרבה אוהלים,

בשביל לזון בני-אדם, להאכיל אותם,

אבל עם מטרה.

מה שנוח לא הצליח,

אברהם אבינו הצליח.

חיות אי-אפשר להחזיר בתשובה,

אבל בני-אדם יש סיכוי.

מי שיברך לאלוקי השמים לא ישלם.

לא ישלם.

מי שלא ישלם.

וככה אברהם אבינו קירב את הרחוקים,

וכולנו זוכים בזכות אברהם אבינו, עליו השלום.

הוא לא נח,

ולא שקט,

ולא דאג לעצמו,

דאג כל הזמן.

איך יתקרבו עוד יהודים להכיר את בורא עולם?

אנחנו בניו.

אנחנו צאצאיו, ומוטבעת בנו מידה זו של חסד של אברהם אבינו.

בני ישראל גומלי חסדים.

אבל צריכים קצת יותר מזה.

לגמול חסד חד-פעמי זה טוב, זה נפלא, זה מצווה.

אבל צריך להיות אוהב חסד.

לחפש את החסד, לעשות כמה שיותר בשביל להביא עוד יהודים, והיום זה לא בעיה.

אפשר בקלי-קלות לקרב יהודים.

לפני כשנה,

כשהיינו בברוקלין קולג',

והיה שם המקרה של הילד הנפלא,

אליה יואב,

שיחיה ויאריך ימים,

נתבקשנו לברך את הילד.

נתנו ברכה.

הציבור ענה אמן, כוח הציבור וכוח הרבים גדול מאוד,

אבל היה שם יהודי אחד שכל כך

נגע ללבו הבכי של האבא והסיפור

שהוא קם לבמה וביקש,

אני רוצה לקבל עלי תשובה לרפואתו של הילד.

הוא שם ציצית וכיפה ודרך

והחליט שהוא חוזר בתשובה.

באותו רגע אמרתי לציבור הקדוש, נפל דבר.

הילד בן שלוש השנים החזיר בתשובה יהודי.

הזכות הזאת תעמוד לו לרפואתו.

מציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא.

מי גרם שהוא יתעורר וישים ציצית ויחזור בתשובה?

הילד, המקרה.

ביקשתי מהציבור.

מי מהציבור הקדוש מוכן לקבל עליו עול מלכות שמים לרפואתו של הילד?

עלו כמאה בחורים בקירוב וקיבלו עליהם עול מלכות שמים עם ציצית בברכת שאחייאנה.

הערב הזה היה מרגש מאוד.

אני אומר לכם, יהודים יקרים,

מאז שאנחנו עשינו את הסרט הזה ומראים אותו בהרצאות בכל מיני מקומות,

והיום הוא כבר מתורגם לכמה שפות בעולם,

אלפים של בני אדם קיבלו עליהם תשובה רק מהסרט הזה עצמו.

הרבה אנשים שואלים

בספקנות,

כן, יש אנשים שעולים לבמה ושמים ציצית.

כמה זמן זה מחזיק?

מה קורה אחר כך? הם לא מקפלים את הציצית ושמים בארון ונגמר?

זה יפה בשביל הופעה, אבל האם נשאר מזה משהו?

אז קודם כול, יהיה ידוע לכולם שעצם זה שרק שמים את הציצית

ואפילו הורידו אותה לאחר מכן,

זה עניין גדול ביותר בשמיים,

שהרי הרהור תשובה של יהודי מצילו מגיהינום בסופו של דבר,

כפי שאומר הזוהר הקדוש.

אם יש הרהור ליהודי פעם אחת בחייו,

והוא לא חזר בתשובה,

והוא נפטר חייו,

סופו שהוא יוצא מהגיהינום,

אז מעשה שהוא עשה מעשה הוא בפני רבים,

והכניע את עצמו לפני כולם, הרי אנחנו כולנו בעלי גאווה,

וקשה לנו להיכנע ולהודות שהדרך שאנחנו הולכים בה לא נכונה.

ובעצם המעשה הזה שהוא שם ציצית

כחילוני ומקבל עליו, הוא מודה שהוא לא בדרך הנכונה.

עצם זה זה דבר גדול,

כמו שאמר הקדוש ברוך הוא,

הרי ראית כי נכנע אב,

כניעה אפילו,

סכרה גדול ביותר.

אני אגיד לכם מה קרה,

מתוך המאה

היהודים האלה ששמו ציצית,

כ-30 בחורים מתוכם יושבים היום בישיבה ולומדים תורה.

מחיאות התורה והתשובה גדולות ביותר.

ואני רוצה להגיד לכם

שחלק מהם נמצאים כאן בתוכנו, בתוך הקהל.

וקשה מאוד לזהות אותם כחילונים לשעבר.

כל הבחורים הנחמדים,

לקום בבקשה.

אני מבקש מכולם לעלות לכאן.

בבקשה.

תודה רבה.

הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא

אנחנו עוברים על צד החדש, אנחנו עוברים על צד החדש, אנחנו עוברים על צד החדש.

יישר כוח לכל הקהל הקדוש.

במעמד זה הבטחתי לברך יהודי שהיה בסכנת חיים אתמול.

ברוך השם, יצא מכלל סכנה, אבל צריך ישועה.

חיים שאול בן סינא רחל, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה, אמן.

כן, יהודים ניכרים, באותה הרצאה בברוקלין קולג'

בהמשך הערב

היה יהודי

גבוה

עם שיער בלונדיני,

קוקו ארוך,

שהיה לו קשה מאוד להוריד את הקוקו.

הוא שאל שאלה,

עניתי לו תשובה,

ואחר כך

אמרתי לו, ומה עם השיער? אז הוא אמר, לא, לא, זה לא.

זה לא.

לא יעזור.

כמה מילים לא, לא, לא.

עוד כמה מילים לא, לא.

עוד כמה לא,

עוד כמה כן.

וברוך השם, הוא הוריד את הקוקו,

ולא יאומן כי יסופר. הבחור התחזק מאוד מאוד.

כל הבחורים היום לומדים בישיבה במונסי אצל הרב בכרי,

כל כך.

ואפשר לשלוח לשם עוד הרבה הרבה יהודים, זה תלוי בכם.

רק בכם.

אני מזמין

את נאור,

שהוריד את הקוקו ושם היום מגבעת,

חליפה ולומד בועלה של תורה תדיר.

בכבוד.

שלום לכולם.

ברשות כבוד הרב,

ברשות כבוד הרב ראש חשיבת אור ישראל, הרב יעקב בכרך, ברשות הרב ברוכו,

ברשות הרבנים החשובים

בקהל הגדול והקדוש הזה,

שבאו להשתתף במעמד הגדול והמרגש הזה.

לפני פחות משנה,

מאז שקיבלתי על עצמי לחזור בתשובה,

זו היתה עבודה מאוד מאוד קשה,

אבל מאז שקיבלתי על עצמי לחזור בתשובה יחד עם חברי היקרים במעמד הגדול שבו חודש

שם שמים נספות הילד,

אליהו יואב, שיזכה לחיים ארוכים מתוך בריאות.

חושבים ומאזינים.

באותו ערב

בו ראינו את גודל הכוח

של זכות הרבים המקבלים עליהם עול מצוות,

וזכינו בעזרת השם לרפואת הילד, שיחיה בדרך פלא.

קהל קדוש,

ראיתי בדברים קצרים

לתאר לכם מה שעבר עלי,

ועל חברי,

לאחר המעמד שבו קיבלנו לחזור בתשובה.

אני חייב לציין שזה היה בזכות דבריו המעוררים של הרב אמנון יצחק שליטה.

שיזכה לימים טובים וארוכים להחזיר את שאר בני ישראל

הטועים לאביהם שבשמים.

אמן.

ברצוני לספר לכם

מה שעזר לי מאוד בתחילת דרכי

היה הקשר עם יהודים טובים ותומכים,

שהמשיכו לעקוב אחריי

בעזרת ועל ידי הזמנה לשבתות,

שבה חוויתי בפעם הראשונה בחיי מהו גודל ערך קדושת השבת.

אני חייב לציין, זה משהו שאין שני לו.

לימוד תורה שבו טעמתי וראיתי מקצת מחוכמת התורה.

עברו שעות רבות של שיחות.

כל הטיפול והמעקב הזה עלי ועל חברי ללא הפסקה

הולידו תוצאות ונשאו פרי עד שזכינו והתקדמנו.

אנו לומדים היום בישיבת אור ישראל במוסי תחת הנהגתו של הרב בכר שליטה.

עכשיו, אני רוצה לספר לכם משהו קצר, שתבינו באיזה מצב אנחנו נמצאים,

שאנחנו צריכים באמת את עזרתכם לרבה.

הרי אלה שני עולמות שונים במקצת.

אז אנחנו צריכים לתת מעצמנו להיפתח אליכם,

ואתם צריכים לתת לנו להיפתח אלינו.

אז יהודים יקרים, בתור חילוני לשעבר שלא ידע כלום

מתורה ויהדות, דעו לכם, כוחכם רבו.

אנו מחכים לעזרתכם,

ואין לכם מושג כמה אנו מחכים לכם שתקרבו אותנו.

אנו יודעים שאנחנו חסרים מושגים יסודיים ופשוטים ביהדות, שכל אחד מכם

יכול לעזור לנו להשלים אותם.

אנא עזרו לנו לעבודת הקודש הזאת.

אסיים בברכת תודה לכל העוזרים המסייעים לקרב אותנו,

להבינו שבשמים, ונזכה לגאולה הקרובה. אמן.

גם בזכות הערב הקדוש הזה אני רוצה לבקש

רפואה שלמה לשני אנשים מאוד מאוד יקרים לישיבה.

מאוד מאוד יקרים.

אז בבקשה, בזכות הערב הזה אפשר להגיד אמן חזק מכל הלב.

אז לרפואת

אלתא אסתר בת מירן, שהקדוש ברוך הוא ייתן לה רפואה שלמה במהרה בימינו.

אמן.

לרפואת רוחמה מרים בת גלית, שהקדוש ברוך הוא ירפא אותה במהרה בימינו.

אמן. תודה רבה.

תודה רבה.

כן, יהודים יקרים,

אתם רואים שיהודים, שאפילו היו רחוקים,

ואולי נכנסו בדרך של סקרנות להרצאה,

ושמעו,

נתרשמו, הנפש היהודית מתעוררת,

ואם יש מי שייקח אותם,

כולם יהיו כאלה,

יהודים שהולכים בדרך תורה ומצוות.

אבל אם אחרי הרצאה

או שמיעת קלטת

אין מי שייקח את האנשים, אין מי שידריך,

אין מי שיסביר,

אין מי שיהיה מוכן ללמוד איתם איך הם ימשיכו לגדול, בלתי אפשרי.

הילדים שלנו אפילו בבית יהודי,

אם לא ניתן להם תשומת לב

לא ניתן להם חום,

לא ניתן להם אהבה,

לא יגדלו בריאים ושלמים ברוחניות.

חייבים להשקיע.

ותדעו לכם,

חיוך של יהודי ברחוב

ליהודי שהוא רחוק יכול לקרב אותו היום.

ולבן שיניים מחלב

גדול המלבין פניו לחברו מהמשקה וחלב.

אפשר בקירוב, באהבה, בחום, לגרום ליהודים להתקרב לאביהם שבשמיים.

הכינו פה טופס,

שכל אחד יכול למלא את הפרטים שלו,

איך הוא מוכן לעזור לארגון שופר אוף אמריקה.

זה לאמריקה,

לא שופר אוף ישראל,

שופר אוף אמריקה.

מי שמוכן להיות חברותא, ללמוד בטלפון,

לתמוך בכל דרך שהיא.

אנחנו היום משפחה אחת.

מה שאנחנו זכינו היום

מה שכולנו ביחד לעשות כאן זה משפחה של אברהם אבינו.

כולנו אחים,

כולנו בנים,

ושלא ניתן לבן האחר להגיע עם עגלה לעולם העליון.

שכולנו נגיע לשם במצב הטוב ביותר.

אני רוצה גם לבשר בשורה טובה נוספת.

חלק מן הציבור היקר כאן

ודאי היה גם בקווינס קולג' כשהייתי בפעם השנייה.

יש כאלה שהיו בקווינס קולג'?

היו.

אתם זוכרים שהילד היקר, אליה יואב, עלה?

האבא ביקש לאחר מכן להתפלל על שני ילדים נוספים שהם חולים במחלת הסרטן,

והם עלו לבמה.

זוכרים אותם?

היום נתבשרתי, ברוך השם,

שניהם החלימו מהמחלה.

מבחינת העליון נוספים בפעם האחרונה.

זו הזכות

של הציבור כולו.

כשיהודים נותנים את ליבם ביחד

בברכה וברפואה בשביל יהודי,

הכוח שלהם גדול לאין-ערוך.

עשרה יהודים

יכולים להוריד שכינה.

עשרה. מניין של יהודים מורידים שכינה.

אז מאות יהודים ואלפים של יהודים יכולים להביא רפואה וישועה מכל נגע ומחלה.

ואני רוצה לנצל זאת שוב לבקש ברכה

בשביל מרן, אדמו״ר נפתלי צבי בן בלומר רחל,

אשר ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן.

בחיים שאול בן סימא רחל, רפואה שלמה מהרה.

ברצוני לספר לכם מה שעזר לי מאוד בתחילת דרכי היה הקשר עם יהודים טובים ותומכים שהמשיכו לעקוב אחרי.

עברו שעות רבות של שיחות.

כל הטיפול והמעקב הזה עלי ועל חברי ללא הפסקה הולידו

תוצאות ונשאו פרי עד שזכינו והתקדמנו ואנו לומדים היום בישיבת אור ישראל ומוסי תחת הנהגתו של הרב ברכר שליטה.

עכשיו אני רוצה לספר לכם משהו קצר,

שתבינו באיזה מצב אנחנו נמצאים,

שאנחנו צריכים באמת את עזרתכם הרבה.

הרי אלה שתי עולמות שונים במקצת.

אז אנחנו צריכים לתת מעצמנו להיפתח אליכם,

ואתם צריכים לתת לנו להיפתח אלינו.

אז יהודים יקרים, בתור חילוני לשעבר שלא ידע כלום מתורה ויהדות, דעו לכם, כוחכם רבו.

אנו מחכים לעזרתכם.

אין לכם מושג כמה אנו מחכים לכם שתקרבו אותנו.

אנו יודעים שאנחנו חסרים מושגים יסודיים ופשוטים ביהדות, שכל אחד מכם יכול לעזור לנו להשלים אותם.

אנא עזרו לנו לעבודת הקודש הזאת.

אסיים בברכת תודה לכל העוזרים המסייעים לקרב אותנו,

להביא משהו בשמיים ונזכה לגאולה הקרובה, אמן.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות, צלצלו אלינו ל-03-6777779, 03-6777779,

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.שופר.net