קלטת מס' 332 - שמחת חיים

- - - לא מוגה! - - - 

אם תחליט בהחלטה גמורה ואמיצה שאתה נדבק בקדוש ברוך הוא, אין שום משימה בעולם שמעניינת אותך חוץ מלהיות דבוק בקדוש ברוך הוא יותר מכל מי שסביבך, ללמוד תורה, להתפלל כראוי, לברך ברכות בקול רם, להגיד אותם עם כוונה,

כל דבר לדקדק, כמו שאתה יודע שצריך לעשות לכתחילה,

לעשות פעולות אפילו שלא היית רגיל לעשות, להוסיף אפילו טיפה,

רק בשביל שאתה תוכל להרגיל ולשעבד את עצמך וגופך לקדוש ברוך הוא.

ברגע שתצליח לאורך זמן לעמוד בזה,

תיכנס לך לשמחת חיים, תשוב ללמוד תורה, הכל ילך לך טוב.

קלטת מספר 332 שמחת חיים

ובכן, יהודים יקרים,

אנחנו נתחיל עם כמה דברים מהתקופה האחרונה ונגיע לתקופה הקרובה.

בגמרא בחגיגה כתוב,

כתוב בספר בן סירא,

במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור,

במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות.

עוד פעם,

במופלא ממך אל תדרוש.

ובמה מכוסה ממך אל תחקור,

במה שהורשית התבונן,

אין לך עסק בנסתרות.

אמר רבן יוחנן בן זכאי,

מה תשובה ישיבת תו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר אעלה על במותי אב

הדמה לעליון?

יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע,

שהמריד כל העולם כולו עליו במלכותו.

כמה שנותיו של אדם?

שבעים שנה.

שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה.

ואם בגבורות,

שמונים שנה.

בעלו מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה,

ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה.

וכן, בין כל רקיע ורקיע.

למעלה מהן חיות הקודש,

רגליה חיות כנגד כולם,

קרסולי החיות

כנגד כולם,

שוקי החיות כנגד כולם,

רכובי החיות

כנגד כולם,

ירחי החיות כנגד כולם,

גופי החיות

כנגד כולם,

צווארי החיות

כנגד כולם,

ראשי החיות

כנגד כולם,

קרני החיות כנגד כולם, למעלה מהן

כיסא כבוד,

רגלי כיסא הכבוד כנגד כולן.

כיסא הכבוד כנגד כולן.

מלך אל חי וקיים, רם ונישא שוכן עליהם,

ואתה אמרת,

אעלה על במותי עב אדמה לעליון,

אך אל שאול תורד, אל ירקתי בור.

ופה רואים שהקדוש ברוך הוא לא רוצה שאנשים יתעסקו במה שלא נוגע להם.

השמיים שמיים לשם, והארץ נתן לבני אדם.

וראו זה פלא,

חיפשנו קצת בכתובים

על המאורע הקשה והטרגי שקרה לפני שבוע

עם המעבורת קולומביה שנשלחה על ידי נאסא,

ובא אילן רמון, זיכרונו לברכה.

האם יש פסוקים המרמזים על הדברים או לא?

מעניין שבפרשה שהייתה באותה שבת, פרשת משפטים,

באותה פרשה עצמה,

בסוף הפרשה,

במפטיר,

מוזכר הנושא של אילן רמון.

מה כתוב?

שלושה פסוקים אחרונים בפרשה.

וישכון כבוד השם על הר סיני,

ויכסהו הענן ששת ימים,

ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן,

ומראה כבוד השם כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל.

ב-16 בינואר

המעבורת קולומביה טסה לחלל.

16 ימים היא שהטה בחלל.

היא התרסקה בשעה 16 לפי שעון ישראל.

16 דקות

לפני הנחיתה המתוכננת.

החללית צ'לנג'ר התרסקה 16 קילומטר מהקרקע.

מה זה 16, 16, 16?

יש פה משהו?

מי שלא יודע,

בעברית כשסופרים אותיות א', ב', ג',

י',

י', א',

י', ב',

י', ג',

י', ד',

לא אומרים י' ו'ה',

ט'ו', לא אומרים 16,

אומרים ט'ז',

ט'ז'.

למה? כי זה אותיות השם.

כשמגיעים ל-16, רוצים לגעת בשם.

16 הזה לא כל כך מקובל אצל הקדוש ברוך הוא.

גם בצ'לנג'ר הייתה יהודייה.

קראו לה יהודית רזניק.

וגם שם היו שישה ליהודייה.

גם פה היו שישה ליהודי.

בפסוק 16 במפטיר כתוב,

ביום השביעי, זה קרה בשבת,

מתוך הענן אות אחרונה נ',

ומראה ומר אותיות רמון.

ומראה, כבוד השם, כאש אוכלת,

זה מה שהיה בסוף, מקולומביה.

ובכן, זה היה הפתיח.

הלכנו לבדוק אם במקומות

מסוימים נוכל למצוא דברים בעניין.

אתם יודעים מי היה האסטרונאוט הראשון?

מי?

לא שמעתי.

אמסטרום?

כנראה שבמשרד החינוך

אין תקן. או מישהו פה אמר, אברהם אבינו,

אשריך.

אברהם אבינו היה האסטרונאוט הראשון, שנאמר,

ויוצא אותו החוצה ויאמר הבטנה שמימה וספור הכוכבים,

אם תוכל לספור אותם.

אברהם אבינו הסתפק אם יהיה לו זרע.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, צא מהצטגנינות שלך.

מה אתה בודק לי

על ידי הצטגנינות אם יהיה לך זרע או לא?

הוציא אותו החוצה מעל הכוכבים ואמר לו, הבט,

הבטה זה מלמעלה למטה,

הביטה ממעון קדשך מן השמיים.

ויוצא אותו החוצה ויאמר הבטנה שמימה וספור.

זה הפסוק שמדבר, שאברהם אבינו יצא מעל הכוכבים וראה.

שימו לב פה לפלאות.

ביוצא אותו,

החוצה ויאמר הבט, אילן רמון.

גימטריה בפסוק הזה.

מרומז אילן רמון פה.

מה כתוב בפסוק אחרי זה?

והאמין בשם

ויחשביה לו צדקה.

הוא יצא לשם עם הרבה סממנים של יהדות,

נכון?

לקח סידור,

קידוש,

ספר תורה,

כמה דברים, נכון?

והאמין בשם.

ויחשביה לו צדקה.

צדקה גימטריה קולומביה.

לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. מכירים את הפסוק הזה?

לא ימוש גימטריה אילן רמון.

ספר התורה הוא לקח.

יהודים יקרים,

כתוב כאן,

ותגדל עד צבא השמיים וטפל ארצה

מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם.

בדניאל, נתו.

ותגדל עד צבא השמיים.

הוא הגיע להיות אסטרונאוט.

והוא הגיע עד צבא השמיים. הכוכבים נקראים צבא השמיים.

וטפל ארצה.

מן הצבא ומן הכוכבים גימטריה אילן רמון.

ומן הכוכבים

גימטריה קולומביה.

מדהים.

בעניין המבול

גם כן מרומז.

אתם יודעים, במבול הייתה תיבה

שהצילה את נועה ואת כולם, נכון?

זה היה אבל על פי השם.

למה עולים לחלל?

אומרים לכבוש את החלל.

לכבוש, פירושו של דבר, דבר שלא שלך,

אתה רוצה לכבוש אותו.

לא הורשת,

אבל תרצה לכבוש.

והמבול היה מים, גימטריה קולומביה,

ויסגור השם בעדו בתוך התיבה,

אילן רמון,

גימטריה.

וכך פסוקים אחר פסוקים, ואפילו

המקרה של הכנפיים שנפגעו,

ושישא אותו בכנפיו לא יבדיל,

בכנפיו לא, גימטריה קולומביה.

מדהים.

אבל בואו תראו דבר מדהים יותר.

ישעיה הנביא אומר, מה לך פה ומי לך פה,

כי חצבת לך פה קבר,

חוצבי מרום קברו.

פה קבר,

בשמיים.

גימטריה, אילן רמון.

מה לך פה ומי לך פה, כי חצבת לך פה קבר.

במגדל בבל, שרצו לעשות מגדל ולעשות שם ולהילחם בקדוש ברוך הוא,

גם כן מרומז העניין הזה.

תסתכלו מה כתוב. וירד השם לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם.

בני האדם, גימטריה נאסא.

ויאמר הן עם אחד ושפה אחת לכולם,

וזה החילם לעשות, ועתה לא ייבצר מהם.

לא ייבצר מהם, ייבצר מהם גימטריה אילן רמון.

כל זה נמצא באותו פסוק.

כשהקדוש ברוך הוא מזהיר את משה רבנו שלא יעלו להר,

כתוב הבשר

לפני כן. ויאמר השם אל משה רד העד בעם, פן יהרסו לשם לראות ונפל ממנו רב.

בעם גימטריה נאסא.

זאת אומרת,

אין כאל ישורון רוכב שמיים ועזריך ובגאוותו שחקים.

אין כאל,

רוצים להתדמות לאל, לעלות למרחבים האינסופיים?

אין כאל גימטריה נאסא.

וכן הלאה, פסוקים רבים.

ואצל שלמה המלך כתוב, ותראה חוכמת שלמה מחוכמת כל בני קדם ומכל חוכמת מצרים.

בחוכמת התורה יש את כל החוכמות כולם,

ואין צורך להעפיל למעלה.

מרומז פה ותרם חוכמת שלמה מחוכמת כל בני גימטריה נאסא.

אין נחת רוח לקדוש ברוך הוא במה שמנסים לעלות למעלה,

ובמקום להכיר את הקדוש ברוך הוא פה למטה,

מתעסקים בדברים לא להם.

וחבל שהיהודים גם כן מגררים לדברים שאין צורך בהם,

ולא יוחילו לבני האדם למטה.

כתוב, אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ.

הקדוש ברוך הוא נתן חוקים ומשפטים כדי לעשות אותם בארץ.

אלה החוקים גימטריה קולומביה.

זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין,

בורא עולם צפה מאיתנו פה, הוא ברא אותנו פה,

ואמר, יש תחומים.

השמיים שמיים לשם,

והארץ נתן לבני אדם.

תתעסקו במה שנוגע אליכם כאן,

תמצו את הזמן, 70-80 שנה,

תצאו מכאן לאחר מכן אל עולם הבא,

ושם תהיה התכלית שלכם.

אבל מה שמצחיק,

שרוצים להגיע למאדים ולהקים מושבה.

מושבה במאדים.

ממש רוצים להתיישב במאדים, פוחדים,

שאולי לא יהיה מספיק מקום פה עוד מעט.

אבל כתוב, אם בין כוכבים שים קיניך, משם אורידך נאום השם.

הקדוש ברוך הוא לא רוצה שבני האדם יטיילו לו למעלה.

זה לא התפקיד שלהם, אין להם מה לחפש.

העולם הזה קטן-קטן,

ואפילו את גרגיר האטום עוד לא ניתחנו לנתחיו,

ואת הנזלת עוד לא פתרנו,

ועם סדם עוד לא גמרנו.

וכבר רוצים להגיע למעלה, ומוציאים מיליארדים, מיליארדים דולרים,

שהיו פותרים את כל בעיות העוני והמצוקות והכול, והיה רווח לכל העולם כולו.

אבל

האדם גאה,

ורוצה להגיע לכל מקום ולכבוש את החלל.

איזה יומרה טיפשית,

לכבוש את החלל.

להגיע לכוכב הכי קרוב אלינו,

לוקח 450 שנה טיסה

במהירות האור.

ורוצים לכבוש, זה רק הקרוב,

רוצים לכבוש את החלל.

ואנחנו כמו חגבים, בעיני השפעלים, רוצים לכבוש את החלל.

באיזו התפעלות.

אדם שמצליח לכבוש את יצרו,

זה גיבור גדול מאוד.

מי יכול לכבוש את יצרו?

יצר הרע עובד עלינו ככה בקטנות,

על ימין ועל שמאל, כל רגע.

רוצים לכבוש את החלל.

אנחנו מצטערים על מה שקרה,

ובפרט על אותו יהודי יקר,

שאת כל חייו הקדיש בשביל להגיע ולהעפיל למעלה, וחבל שזה הסתיים כך.

אבל מה לעשות?

כשיש גזירת השם,

אין מה לעשות.

צריך רק ללמוד מזה ולהבין.

שלא יהיה עוד אחד חכם,

כמו ששרון אמר,

שיהיו עוד אסטרונאוטים ישראלים.

עדיף שנהיה מבחינת אסטרונאוט, כמו שמדברים על אחד שזה הולך כמו אסטרונאוט,

ממה שיהיה חס ושלום אסטרונאוט שחלילה סופו לא טוב.

כדאי פה להתעסק באמת ולחפש פתרונות למצוקות של חיי היום-יום

מאשר הדברים האלה.

ואנחנו עומדים כרגע לפני מצוקה קשה ביותר.

אתם יודעים שנותרו ימים ספורים

עד למלחמה בעיראק,

במנוי וגמור עם בוש

לסיים את העניין,

בסדאם לא מראה סימנים של כניעה בדיוק הפוך,

והעולם מתכונן, רק אנחנו לא,

כמו תמיד.

כי כוחות הביטחון אומרים שהעורף מוכן.

העורף שלנו תמיד היה מוכן לקבל את הטילים בשמחה,

עם סלוטאפ

ועם דגלים.

אין לנו בעיה.

מה זה סדאם בשבילנו? קטן עלינו, לא?

אבל האמריקאים כבר העבירו לאירופה 6,000 ארונות מתים ו-100,000 שקיות שחורות.

הם, שהולכים למלחמה, יודעים למה לצפות.

והם אמרו שהם ישלחו במכה הראשונה 3,000 טילי שיוט

ב-48 שעות ראשונות. אתם מתארים לכם איזה 3,000 טילי שיוט?

וסדאם הודיע אתמול

שהוא נותן הוראה אם פורץ את המלחמה להפציץ בכימי.

ובוש ענה שאם יתחילו בכימי,

הוא יפוצץ אותו עם גרעינים,

פצצות גרעין.

בקיצור, זה לא הולך להיות פה משעשע.

ואם חלילה

מתוך 20 המטוסים שבוש אומר שיש לו נושאי כימי,

יגיע אחד לפה חלילה,

או הפצצות המלוכלכות שיש לאל-קאעידה, שעובדים בשיתוף איתו מזוודות נפץ עם פצצות מלוכלכות רדיואקטיביות, יגיעו לכאן או למקומות אחרים,

לא קל לטפל בפיגוע,

וזה לא מגה-פיגוע של בניין.

מדובר על עשרות אלפים שיכולים במכה אחת, חלילה, למות.

מה ההגנה שלנו הפעם?

מה אתם אומרים? יש לנו ניסיון קצת, לא?

מה ההגנה שלנו הפעם תהיה?

חיל אוויר, נכון? הוא צודק? חיל אוויר.

היה לנו במלחמת המפרץ חיל אוויר,

כולו אוויר.

אתה צריך להבין דבר אחד, שיהיה לך חיל אוויר, ויהיו לך מטוסים וטילים והכול, ויהיו לך 400 פצצות מימן בדימונה.

זה לא יעזור אם תפציץ את עיראק אחר כך,

אבל אם פה חלילה במכה ראשונה כלשהי יצליח לחמוק מישהו, משהו,

וימותו פה חס ושלום עשרות אלפים, מה יועיל שתהרוג מיליון עיראקים? מה זה יועיל לאלה שנפטרו או למשפחותיהם?

מה זה יועיל? מה, אנחנו הולכים במי הורג יותר?

אנחנו לא רוצים לחיות.

איך עושים שנחיה ולא יקרה כלום? לנו לא יקרה כלום. איך נעשה את זה?

איך עושים דבר כזה?

שעושים חיל אוויר? יש לנו חיל אוויר היום,

יש לנו טנקים,

טנקי מרכבה.

בהרבה דברים אנחנו טובים יותר מכולם.

בשנתיים וחצי עם פלסטינים שהתחילו עם אבנים, אנחנו לא מתמודדים.

עוד לא הצלחנו.

למרות שיש הרבה סיכולים ומצליחים, וברוך השם,

אבל כשזה חלילה מצליח, פעם אחת ועשרים

יהודים חס ושלום מתפוצצים.

מה אנחנו עומדים? כמו מסכנים.

מה יעזור עכשיו כל חיל האוויר והנקמה?

מה יעזור?

בלמעלה מ-700 כבר נרצחו.

וזה רק פה.

הם פלסטינים, לא עם צבא.

ולא עם טילים.

ולא עם כלי משחית כאלה כמו שיש לו.

ולא עם רצון כמו שלו.

ולא אחד שמאוים שהולכים להרוג אותו כל העולם,

שאין לו מה להפסיד.

אתה יודע עם מי אתה מדבר, עם אחד שיורה במשפחה שלו תך-תך-תך-תך-תך על הבוקר.

אז על מה מדברים?

המצב לא טוב, חבר'ה.

אנחנו קרובים.

אני מקווה שניפגש עוד פעם אחרי המלחמה.

אבל צריכים לדעת, זה לא פשוט.

מה שאני יכול להגיד לכם שכדאי ורצוי מאוד לעשות,

זאת העצה הכי טובה שהייתה תמיד לעם ישראל.

זה פשוט

להידבק בקדוש ברוך הוא.

ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.

כשילד פוחד והאביב לידו,

מה הוא עושה?

הוא ישר מחזיק את אבא שלו חזק, עוטף אותו וצוחק. אבה, אבה, אבה, דתי לו, אבה, אבה.

צריך להידבק בקדוש ברוך הוא.

איך נדבקים בקדוש ברוך הוא?

על ידי קיום תורה ומצוות.

אדם, מקבל עליו אבא,

אני חוזר בתשובה, לא הייתי בסדר,

זה הזמן,

אני עכשיו שר מרע ועושה טוב,

נדבק במצוותיך ובתורתך.

קובע עיתים לתורה,

משתדל לעשות חסדים עם כל מי שרק אפשר.

בן אדם הכי טוב נותן לזולת, עוזר לזולת,

לא מקפיד על אף אחד,

רק בבחינת נותן, נותן ומעניק.

בבית, במשפחה, לשכנים, למכרים, לחברים, בעבודה,

רק לתת. זאת ההגנה הכי טובה. למה?

כי חסד, הקדוש ברוך הוא גם כן מודד בחסד.

מידה כנגד מידה.

אם אתה עושה לפנים משורת הדין, גם הוא יעשה איתך לפנים משורת הדין.

אם אתה תלך עם כל אחד על פי הדין, לא מגיע לו, כן מגיע לו,

גם אותך ידונו לפי הדין.

מגיע לו, לא מגיע לו.

אז הסיכוי של האדם קטן.

אבל אם בן אדם תמיד פועל לפנים משורת הדין,

גם מן השמיים פועלים איתו מידה כנגד מידה לפנים משורת הדין.

ואף על פי שבדין הוא לא מאה,

כיוון שהוא עושה לפנים,

גם איתו יעשו לפנים משורת הדין.

אין עצה אחרת טובה יותר.

נפתח את התנ״ך

ונסתכן. כל ההיסטוריה, 3,300 שנה,

כשהקדוש ברוך הוא שלח את האויבים לעם ישראל, אם שבו בתשובה,

ניצולו מהם והצליחו במלחמות והיה להם שקט לעשרות שנים.

כששבו לסורם והיו לא בסדר, עוד פעם שלח אויבים חדשים ועוד פעם מכות חדשות ומגפות ודבר וכו',

עד ששבו בתשובה וכן הלא, חוזר חלילה כל הזמן.

אנחנו כבר

עברנו יותר מדי ניסיונות, ואת סדם כבר הספקנו להכיר,

ואת ההבטחות שלנו, של עצמנו, ראינו בפועל.

מה שנשאר זה לא לחכות עוד פעם ולהיות טיפשים, לחכות לרגע האחרון ולקבל שוב פעם את מה שאנחנו לא רוצים.

אפשר לעשות עד כמה שאפשר חסימה והגבלה על ידי המעשים שלנו כלפי השמיים.

כי ישועת השם כהרף עין.

אם הקדוש ברוך הוא רוצה,

ישועה באה כהרף עין,

כמו שהעין שלך

נסגרת ונפתחת במהירות,

אותו דבר בדיוק.

אבל יש כאלה תמיד שמחכים לרגע האחרון, כידוע.

בינתיים לא קרה כלום,

וכבר הודיעו ששבע דקות יהיה לנו זמן משעה שתהיה הזעקה.

אפשר לשתות עוד נס קפה עם עוגה.

לך תדע מתי תשתה עוד פעם.

ואחרי זה מה?

ואחרי זה מה? מי שזוכר ועבר את התקופה,

זוכר שכל אחד חשב שהטיל מחפש אותו.

כל אחד האמין,

יואו!

כולי זה עליו.

איזה פחד היה.

סדה מוריד לכולם את המסכות.

אתם יודעים, היום אנחנו הולכים, כולנו מחייכים, צוחקים,

אבל כשסדה משולח טיל אחד,

כל המסכות יורדות.

כל הפנים של הרציניים והחבר'ה האלה, הפייטרים הזה,

כל המסכה יורדת.

והמסכות של פורים שמחלקים עכשיו,

אתם יודעים שאין בהן ממש,

כיוון שהתברר שהן קצת פגומות,

קצת הרבה אולי.

אבל לא בעיה, אצל הישראלים אין בעיה. גם מה שפגום, פשוט מורידים את התקן.

אז אם יורד התקן,

אז זה כבר נהיה לא פגום,

כמו שהיה פה בכנרת.

אמרו, אם זה הגיע לקו האדום,

אי אפשר לשתות יותר מים, נכון?

אחר כך ירד שלוש פעמים קו אדום. למה? הורידו את התקן.

הישראלים משהו.

אבל אנחנו צריכים להבין, כשמדובר על חיים,

זה לא פשוט.

צריך להתכונן.

ואתם, שתהיו בריאים פה, נמצאים בקו האש. יש לכם גם את נסראללה.

לא רק את סדאם.

והוא כל פעם עושה לכם השכמה באיזו שעה שהוא רוצה.

אז זה לא פשוט.

אז גם סדאם,

וגם נסראללה,

וגם ערפאת, וואי וואי וואי, איזה משולש.

לא דיברנו על בן לאדן.

בן לאדן רק שולח קלטות וידאו עם מודעות חדשות.

הפציצו את כל אפגניסטן והתימני הזה לא פגעו בו.

זה תימני מהמערות, זה לא פשוט.

ואני אומר לכם שאני לא אופתע,

אני לא אופתע אם בן לאדן הפיל את קולומביה.

מה אתם אומרים?

בזמנו הודיעו האמריקאים שאל-קאעידה הצליחו לחדור למחשבים של נאסא, מי שזוכר,

ולפנטגון,

והם לא מצליחים לקלוט אותם.

הם לא מצליחים לקלוט

את אל-קאעידה,

את התשדירים שלהם.

שנתיים הם עבדו מתחת לאף שלהם והם לא ידעו בכלל ממעשיהם.

ומדובר על הביון הכי טוב שיש בעולם.

זאת אומרת, הם גם מצליחים לחדור לאן שהם רוצים,

וגם לא מצליחים לקלוט אותם, אז הטכנולוגיות שיש בידם

על ידי האנשים שהם ריכזו סביבם

טובות משל האמריקאים.

מה מתברר עכשיו?

שקולומביה נכנסה בזווית לא נכונה

לתוך האטמוספירה, וזה החשש שגרם לריסוקה.

למה שהיא לא תיכנס טוב? אומרים שכנראה הייתה תקלה במחשבים.

אני ישר חושב, מי עשה כל זאת?

אל תתפלאו אם יום אחד תשמעו שבן נאדל מודיע בקלטת וידאו

מה הוא עשה.

אל-קאעידה קנו עשרות מזוודות

מהקגב.

היו בין 120 ל-300 מזוודות כאלה גרעיניות,

שכל מזוודה כזאת, ג'יימס בונד,

מכילה פצצה,

חצי מהפצצות שנפלו על הירושימה ונגסקי.

אז בן אדם רק נכנס עם זה לאיזה מקום, שם את זה באיזה עיר, נוסע,

מרים טלפון,

וואן-טו, בום,

עיר שלמה הולכת.

והם מסתובבים על זה, ויש הכוננות הכי גבוהה, כתומה, בארצות הברית,

מהחשש הזה.

בקיצור,

אנחנו בכניסה לגוג ומגוג, כמו שאמרתי לכם, כבר 15 שנה,

ובוש מגלגל אותנו לבפנים.

זה לא ייגמר עם סדאם,

זה רק יריית הפתיחה, מה שנקרא.

אבל זה ימשיך ויתגלגל. צפון קוריאה כבר לא עושה חשבון לאמריקאים,

עוד שש מדינות

אסלאמיות פונדמנטליסטיות מחזיקות נשק גרעיני,

ואיראן בדרך,

עוד האחרים,

מה יהיה?

אנחנו צריכים להתחסן,

לא נגד הבעבועות,

נגד כל המרעין בישין,

יש רק חיסון אחד.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום.

ייפול מצדך אלף,

ורבבה מימינך, אליך לא ייגש.

אם אתה נגזר עליך מן השמיים שתחיה,

למה שיגזר? כי אתה ראוי להמשיך לחיות?

אם נגזר עליך שתחיה, אתה תהיה בתוך אחת עשר אלף שימותו,

ואתה תעמוד בתוכם חי.

ייפול מצדך אלף ורבבה מימינך,

אליך לא ייגש.

מלאך המוות לא יכול לגעת במי שלא ניתן לו רשות.

אז הנה אני מגלה לכם את סוד החיים.

מה שכתוב בתורה הקדושה,

הערובה והביטחון הטובים ביותר,

ואם אדם יעשה כפי שציווה אותו השם, אלה החוקים והמשפטים אשר תעשון בארץ.

נפלא.

אז באמת, מי שבוטח בשם במאה אחוז,

מי שבוטח בשם במאה אחוז, יודע שבלי גזרת השם שפלוני ימות,

הוא לא יכול למות.

ובלי גזרת השם שפלוני יחיה לא יעזור אם ינסו לחיותו רבים וטובים.

ואי אפשר שיתאחר ואי אפשר שיתקצר או יתקרב יומו של אדם בלי גזרת השם.

אתם יודעים מה זה אמריקה רודפת אחרי בן אדם אחד ומפציצה מדינה שלמה ולא מצליחה לפגוע בו.

אם השם רוצה עדיין שיחיה,

הוא חי.

והוא קופץ ממקום למקום ולא יכולים עליו.

איך זה?

רצון השם.

ואם השם לא רוצה, אדם עושה הפצ'י ומת.

מחליק על בננה ומת.

אוטו דופק אותו מאחורה והוא מת.

תאונה, הוא לא עשה כלום, הוא לא התכוון,

הוא נסע יפה, הכל בסדר. זה שמאחוריו היה בסדר.

וכן הלאה.

למות מתים מאין סוף של סיבות.

אבל למה מתים?

בגלל שיש גזרת השם. אם הגיע הזמן שגזרת השם צריכה לחול, היא תחול.

אחד שבוטח בשם ומחזיק במצוותיו, אין לו לחוש כלל וכלל.

אבל אם אין לו ביטחון בשם, כי הוא יודע,

פחדו בציון חטאים.

אדם שהוא חוטא, הוא פוחד.

אדם שהוא לא חוטא, לא פוחד.

אדם שנוסע בסדר בכביש,

מאה אחוז, לפי החוק, הוא שומע מאחוריו ניידת.

וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, הוא פוחד.

לא פוחד, זה לא אליו.

אבל אם הוא עכשיו נסע בעין כניסה ואחרי דקות הוא שומע, וואו, וואו, וואו, מה הוא אומר?

תפסו אותי,

ראו אותי.

הוא מקשר את זה מיד אליו, כי הוא יודע שהוא לא בסדר.

אדם שהוא חוטא, הוא מפחד, כי הוא יודע שהוא חוטא.

אדם שלא חוטא, לא מפחד. ממה יש לו לפחד?

אז צריכים להפך מחטאים לצדיקים?

אם אדם עושה זאת, זו הערובה הטובה ביותר לחייו

ולחיי משפחתו.

יכול אדם שהוא גם צדיק לגונן בזכות צדקותו על בני משפחתו גם כן.

אבל הנה, יהודים יקרים, זה קל,

זה לא קשה,

זה נצרך גם בלי מלחמה,

זה טוב להיות קרוב לשם.

זוכים להרבה דברים טובים,

לישועות, לנחמות, לבריאות, לפרנסה, לילדים טובים, הכל זוכים.

אבל אם הולכים עם הקדוש ברוך הוא כמו שהוא רוצה,

אם סוטים מן הדרך,

אז לאט לאט הסטייה מקו הרצונות גם כן הולכת בהתאם.

אני אראה לכם כרגע משהו קצר,

ואחרי זה אני אתן אפשרות לשאלות ותשובות כדי שתוכלו לבחון עד כמה הקדוש ברוך הוא יכול

להביא את האדם למצב של דכדוכה של נפש למטה למטה, עד שבן אדם כמעט מיואש לחלוטין.

ובן רגע ישועת השם כהרף עין יכול להפוך את הכל לטובה,

ואתם תראו עכשיו נס מצולם.

בבקשה.

מאזינים יקרים,

לקהל שבאולם הוקרן כעת הסרט נס מצולם,

הסיפור של אליה יואב.

להרצאת הרב אמנון יצחק שנערכה באולם בברופלין קולג' ניו יורק בתאריך ה-9 ביוני 2002 הגיע ינון אבורוס אשר בנו בן השלוש,

אליה יואב חלה במחלה הנוראית,

ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם הידרדרות בעבריו הפנימיים,

והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס,

וחייבים לשתול כבד חדש.

וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה.

ינון, אביו של אליה אשר היה נרגש מאוד ועל סך בכי,

ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה,

כמו שעשה דיויד הנכה מלונדון.

הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה כל יום שעתיים לרפואת בנו,

והאב כמובן הסכים.

הרב בירך את הילד אליה לרפואה שלמה,

והקהל הרב שנכח באולם ענה מאליו.

לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה,

קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקום עול מצוות בזכות רפואתו של אליה.

וכעבור כחודש ימים אכן אירע בלתי ייאמן.

הילד אליה החלים לחלוטין,

והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל,

ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.

הסרט הופק בו פני שופר.

את הסרט המלא וסרטים נוספים מותר להשיג במשרדי שופר,

בסוף מתכיהו 10,

או בטלפון

677779. בווידאו רואים טוב יותר.

תודה.

ובכן, רואים ישועת השם כהרף עין.

אם הקדוש ברוך הוא רוצה, אין שום דבר

שלא ניתן לעשות.

אפילו חרב חדה

מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

זה אפילו שכבר החרב החדה מונחת על הצוואר.

זה המקום הכי עדין.

והחרב חדה.

ומה שנשאר זה לחיצה קלה ונגמר.

אל ימנע עצמו מן הרחמים. עדיין אפשר לבקש.

אנחנו, יש לנו עוד זמן,

אבל לנצל את הזמן זה החוכמה.

לא לחכות לרגע האחרון.

כבר מעכשיו

החליט החלטות.

להיות מוכנים.

נזכרו,

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם,

חיים כולכם היום.

למי שיש שאלות, בבקשה.

יש לי שאלה בקשר ל... אנחנו רואים עכשיו את כל הניסים וזה, אחרי זה כל אחד הולך לבית שלו ועוד פעם מתמודד עם כל הדברים הקשים. עכשיו, השאלה שלי, כאילו,

איפה הייתה הנקודה שאתה אומר לעצמך, זהו, הגעת לפה. הרי אין סוף.

אתה יכול לעשות מצוות וזה, ותמיד הרי יהיו לך הון מכשולים, וכל פעם יגידו לך, תתחזק וזה.

ואתה מגיע למצב שכבר, יעני, מבחינת המצוות שאתה רוצה, אתה מרגיש בסדר, יעני. אתה מניח תפילין, שומר שבת, ועדיין כאילו יש את ההרגשה הזאת שזה לא מספיק.

עכשיו, אם אתה מוסיף על עצמך, אז אתה מרגיש שאו שזה לא אתה, או שזה יותר מדי...

התחלת כבר או עוד לא?

התחלתי במה?

במצוות?

אני שומר שבת, מניח תפילין, דברים כאלה.

ו?

אם אתה תעשה יותר, זה כבר לא אתה? היו לי כמה פעמים. הרגשתי שככל שאני עושה יותר,

אני מרגיש יותר אפילו,

זה מעמיס עליי את הדברים שכבר אני רגיל אליהם.

ואם אני לא עושה, אז אני אומר, וואי, כמו שאתה כאילו אומר, יעני, ש... תצא רע עובד עליך מכל צד.

אם אתה עושה, זה אומר, הגזמת, מה אתה, זה לא מתאים.

ואם אתה לא עושה, הוא אומר, מה קרה לך? ככה אתה רחוק.

בקיצור,

שמו אותך במצב של פצלה.

אז מה עושים?

צריך להחליט.

תראה, אני החלטתי.

אני גם הייתי חילוני.

ואני החלטתי.

מתי החלטתי?

כשהבנתי שיש בורא לעולם,

בחוש הבנתי, לא בידיעה מבית אבא.

כשהבנתי שבורא עולם קיים ומסתכל עליי ורואה במעשיי,

אז החלטתי.

אי אפשר לברוח ממנו.

אם מסתתר איש במסתרים,

בני לא הראנו נאום השם,

אני רואה, את כל הארץ אני מלא.

עכשיו, אם אתה יודע שכל הזמן מסתכלים עליך,

ומי מסתכל עליך? מי שנותן לך חיים, בריאות והכול.

אם אתה חש את זה כך,

קל לך.

עכשיו, מה הוא מבקש ממך בעצם?

להעמיס עליך?

לא.

הוא מבקש ממך שתעשה מה שיהיה לך טוב.

מה יהיה לך טוב?

במצוות שאתה עושה,

אתה קונה זכויות שעליהן הוא ייתן לך טוב, גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

אז נכון שזה יותר ממה שאתה התכוונת,

כי אדם עייר פרא, אדם ייוולד, רוצה לחיות איך שהוא רוצה,

אבל הקב' ברוך הוא אומר, בוא, אני אכניס אותך למסלול,

שבמסלול הזה אתה תוכל להמשיך את כל החיים עם כל הטובות, כל הברכות,

ושום כללה לא תחול על ראשך.

המעבורת

הייתה צריכה להיכנס בזווית 39 מעלות.

אומרים שהיא לא נכנסה בדיוק והיא התרסקה.

אם יש סטייה קלה במעלות קטנות,

זה כבר מספיק להתנגשות כזאת,

שלא יוצאים מנעים. זה בדיוק העניין, שכאילו, כמה שאתה עושה, אז תמיד תמצא מקומות שאתה עדיין נופל בהן. קודם כל, זה לא נכון.

גם אם אתה נופל,

כתוב, כי נפלתי, קמתי,

כי יושב בחושך

השם אור לי.

אם אני יודע שהקב' ברוך הוא איתי,

אז אני עלול ליפול, אז מה יש?

כשהיית ילד קטן,

ואביך ואמך לימדו אותך ללכת,

אז אחרי כמה צעדים נפלת גם כן.

אבל סוף סוף אתה יודע ללכת היום.

בהתחלה הם נתנו לך יד,

והיה לך קל, ועשית צעד אחד, והלכו איתך ככה, מאחורה, והחזיקו אותך, וכולם מחאו כפיים.

אחר כך נתנו לך ללכת לבד, עשית צעד, אמרו לך, נו, בוא, בוא, שמו לך משהו,

והופ, נפלת, לא נורא. אחר כך עוד פעם, עוד פעם.

היום אתה רץ, נכון?

נכון שאתה רץ? במה? אה, כן. רץ כבר.

לא, אבל יש כאילו, אתה נותן את זה לדוגמה כזאת, זה לא כמו, היום הדברים הרבה יותר רציניים. בוא, תן לי דוגמה, תן לי דוגמה מסובכת.

לא משנה, עזוב. מה לא משנה, עזוב. יש כל מיני דברים שאתה נתקל בהם, וקשה לך לעשות אותם. תראה, אם אתה נתקל במה שהוא מפריע לך, תעקוף אותו.

מה זה לעקוף אותה? תעקוף. אתה נתקל באבן? תעקוף אותה. אתה נתקל באיזה איסור? תעקוף אותו. אתה לא חייב לתקן איתו. רגע, אפשר כאילו להישאר במצב, יעני סטנדרטי כזה, לכמה זמן, וכשיהיה יותר קל, אז להעמיס כזה? אפשר. אתה אומר ככה, בואו לא נשלם כמה חודשים מס הכנסה, ואחר כך נשלם קצת.

לא נשלם ארנונה כמה חודשים, ואחר כך נשלם קצת.

כל פעם אתה מבין, נתחמק קצת מתשלומים, ואחר כך נשלם קצת. אין דבר כזה. החוב נשאר חוב.

אוקיי, אתה יודע מה יש? נגיד, בואו נגיד, ככל שאתה עושה, יש לך עולם הבא וזה, נכון?

עכשיו, אומרים כאילו שהנשמה,

היא באה מלמעלה וחוזרת אליה, נכון? בסופו של דבר.

נכון. עכשיו, אם אתה אומר שכשאנחנו ניפטר מהעולם הזה, נעלה למעלה,

אז נרגיש או טוב או רע, או גן עדן או גיהינום.

כאילו, נרגיש, במובן יהיה, אני ממש.

אז איך זה שלפני שבאנו לפה אנחנו לא זוכרים שום דבר?

אם היית זוכר בדיוק, ורואה בדיוק, וחש בדיוק את מה שהיה קודם, כבר לא הייתה לך בחירה.

לדוגמה, אם היית חש היום חום, חום,

בלי לדמות את זה לאן שאנשים עתידים ללכת, כן?

לא היית עובר שום עבירה, נכון?

אם היה מלווה אותך חום,

קצת כמה מעלות משל גיהינום, מלווה אותך.

אם אתה בא לעשות עבירה, היית מרגיש את החום.

היית עושה עבירה?

לא היית עושה. למה?

תחי את זה.

אם תחי את זה, אתה לא יכול לברוח מזה.

אבל אם נגיד הייתי מרגיש את הרע,

אז הייתי בא לפה, הייתי אומר,

הרגשתי כבר מה זה, אז בוא נהיה רק טוב. אתה מבין? אז... אז בוא אני אגלה לך סוף שזה לא נכון, כי הרבה אנשים פה בקהל כבר הרגישו רע,

וזה לא שינה אותם.

יש כאלה שעברו מספר תאונות דרכים והבינו שזה רמז מן השמיים, ועדיין לא התגברו על יצרן.

יש כאלה שנפלו בכמה מחלות ועדיין לא התגברו על יצרן.

יש כאלה שקיבלו כמה מכות וכמה הפסדים ולא התגברו על יצרן.

יש כאלה שהסתבכו עם אנשים ולא התגברו על יצרן.

בכל מיני צרות, מצרות שונות ומשונות,

ולא התגברו על יצרן. למה?

תמיד היצר נותן תירוץ

שזה לא בגלל זה, זה בגלל זה וזה וזה.

החוכמה שהאדם יהיה אמיתי.

אין דבר שלא נגרם בגין מעשיו.

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

זה מהאדם.

מה שאתה גורם במעשיך, זה מה שיבוא לך.

תעשה טוב, תקבל טוב.

תעשה רע, תקבל רע.

מאיפה כל זה נגמר, בסופו של דבר?

מעפר באת ואל עפרת שוב. לא, אני נגיד חי, ואני כל פעם מוסיף מצוות ומוסיף ומוסיף ומתחזק.

כן. איפה אני יודע שכבר זהו, מספיק.

מספיק?

ברגע שיקחו אותך מפה, כתוב במתים חופשי.

ברגע שאדם מת, נהיה חופשי מן המצוות.

כל זמן שאתה עוד פה, תוסיף.

אני אתן לך דוגמה רק שתבין בעצם מה הטענה שלך.

אם אתה,

אם אתה, לדוגמה,

נותנים לך אפשרות ללכת 24 שעות

לבנק ישראל,

פותחים לך את הכספות,

ונותנים לך שקים של יוטה,

עת חפירה,

ואומרים לך עכשיו, כנס לכספת,

מה שתוציא ב-24 שעות שלך,

מה אתה אומר? זה תעבוד מהר?

או שלאט-לאט?

לא שומע? מהר.

אם יציעו לך קפה עם עוגה ב-10,

אתה תפסיק בשביל קפה ועוגה?

לא.

ואם יגידו לך קרמבו בצהריים?

24 שעות?

לא תצעק בסוף, בואי נראה, כמה אני יכול לאסוף? מספיק, חלאס, מתי מפסיקים פה?

אם נותנים לך לאסוף כסף וזהר, איפה הפסקה? מי רוצה הפסקה?

אוספים.

הבנת?

אנחנו בעולם הזה יכולים לאסוף כמה שיותר מצוות.

תראה, אני חילקתי עד היום 13 מיליון קלטות בחינם,

ולא נרגעתי עוד.

תאמין, ונוסע עד קריית שמונה לתת הרצאה.

וחוזר לאשדוד, ומגיע לאילת, ונוסע לאירופה ולאמריקה, ולכל מקום לתת הרצאות. בשביל מה?

שעוד יהודים יחזרו בתשובה, עוד יכירו את האמת.

לאסוף עוד יותר מצוות.

מה לא טוב?

כל זמן שאתה חי ויכול לאסוף, תאסוף.

אוקיי, עכשיו משהו אחרון.

יש הרי, כאילו, אם התורה זה דבר אחד,

אין יותר חיקויים, אין יותר דברים. אז זה חושב שהרבה רבנים,

הרבה גדולים, מפרשים לפעמים יש פירוש למשהו אחד וכמה דברים. אז איך תדע מה לעשות?

הרי אם זה משהו אחד שאלוהים נתן, וזהו, ואין, אי אפשר לשנות את זה,

אז איך כל רב יעני מפרש את זה שונה?

יש פירושים של כזה, יש פירושים של כזה? איך תדע מה לעשות? תראה, בתורה יש תרייג מצוות,

ואנחנו צריכים לקיים את המצוות התלויות בתורה,

מה שנוגע אלינו.

זה שיש פירושים על דברי תורה, לא על המצוות,

זה בסדר, זה לגיטימי, כי אפשר לראות כל דבר שבתורה מזווית ראייה שונה.

כי הפטיש יפוצץ סלע,

כמו שפטיש מפוצץ סלע לשבעים חלקים,

אבל אם תחבר כל חלק וחלק זה יהיה סלע אחד,

ככה הפסוקים שבתורה, יש פסוק,

ויש לו שבעים פירושים, שבעים פירושים לתורה, שבעים פשטים,

שבעים רמזים.

שבעים סודות,

שבעים מדרשים.

יש שבעים פנים לתורה,

אבל כל אחד,

זה מראה את אותו פסוק וחלק ממנו.

דוגמה, מה שמך?

אסף.

אני רואה אותך מכאן, אם ישאלו אותי מי זה אסף,

אני אתן תיאור שאני רואה אותך מכאן.

אם ישאל אותו היהודי הזה מי זה אסף, הוא יצודד אליך, יסתכל עליך ויגיד, התיאור שלך מן הצד.

אם נשאל מאחורה, מי זה אסף? הוא לא רואה את פניך, הוא רואה את אחוריך.

מה הוא יתאר?

את אסף, אבל מאחורה.

אם יהיה אחד מלמעלה ויסתכל עליך, הוא ייתן תיאור של אסף מלמעלה.

אז כמה אסף היו?

אחד יצא, ראיתם את אסף? כל אחד ייתן תיאור אחר. כמה אסף היו?

זה אותו אסף,

רק כל אחד יסתכל

מזווית אחרת.

גם בפסוקים זה כך.

כל

מפרש של התורה,

מהמפורסמים שבהם,

הוא אומר צד מסוים שבתוך הפירוש,

בתוך הטעם או ההבנה או הפסוק שיש בתוך הפסוק הזה שבתורה.

וזה לא סתירה.

שולחן ערוך צריך לקיים את ההלכות הכתובות בו. אם אתה עושה את זה, אתה מסודר לחיי העולם הבא.

זה מה שאתה צריך לעשות.

ומה עוד?

בשביל להיות בטוח שאתה עושה נכון,

עשה לך רב והסתלק מן הספק.

אם יש לך רב שאתה שומע עליו, כמו שיש לך רופא,

כשאתה לא יודע משהו ברפואת הגוף, יש לך כאבים,

אתה חש מחושים,

אתה הולך ושואל אותו מה שהוא אומר לך אתה עושה וסומך עליו כי הוא למד.

אותו דבר, בענייני תורה ורוחניות יש לך רב,

עשה לך רב, הסתלק מן הספק ואתה מסודר.

פשוט וקל.

אז נכון שיש לפעמים מכשולים, זה יצר הרע,

אבל אל תיתן לו להפיל אותך, חבל.

כי הוא יחייך בסוף,

ואתה עלול לסבול.

כדאי שאתה תחייך, שהוא קצת יסבול,

שיחפש מישהו אחר.

תודה.

תהיה בריא.

כן.

עוד שאלה.

הרב אמר שאם בן אדם יקיים מצוות, אז הוא לא ימות, ומובטח לו חיים.

אז ילדים שעוד לא עשו בר מצווה, אפילו אין להם חטאים והכול,

ועדיין נהרגים מפיגועים והכול.

הוא שואל, איזה סיבה יש

שהם ימותו?

כל מי שלא הגיע לגיל 13

או 12 לבנות,

מה שהוא נפגע

או מה שהוא בא לעולם בעל מום,

זה על גלגול קודם שלו.

כיוון

שבאמת הוא לא חייב ממצוות.

עד גיל 13 פטור מן המצוות.

קטן פטור מן המצוות.

נו, אז איך הוא מקבל עונש כביכול?

לא על עכשיו, על גלגול קודם.

וכיוון שהאדם לפעמים מגיע לעולם ולא מסיים, לא משלים את מה שהוא צריך לעשות,

הקדוש ברוך הוא נותן לו הזדמנות נוספת להגיע שוב על מנת להשלים, לתקן.

אם הוא לא הספיק, אז עוד פעם שלישית.

ואם לא, אז אחר כך הוא מגלגל את נשמתו בתוך דומם או צומח או חי,

ואז הקדוש ברוך הוא דואג שלא יידח ממנו נידח.

ולכן אתה רואה פעמים שיש ילדים במצב כזה.

אבל בעצם זה שהוא מת, הקדוש ברוך הוא בעצם מעניש את כל הסובבים אותו גם כן. כל המשפחה שלו, כל החברים שלו, כולם לאנשים. נכון. לכן כתוב משפטי... ולכולם מגיע עונש?

זה לא... כן, כן, לכולם.

שנאמר,

משפטי השם אמת

צדקו יעניו.

וכתוב, עצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט,

אין אמונה ואין עוול.

צדיק ישר הוא.

מה פירוש אין עוול?

כששופט דן אדם ל-25 שנים על רצח,

זה על פי החוק, הוא לא עשה עוול.

הוא כן עשה עוול.

למה?

כי הוא דן את אשתו להיות אלמנה 25 שנים,

ואת בניו יתומים 25 שנה, והם לא עשו כלום.

זה שופט בשר ודם.

אבל שופט כל הארץ, הקדוש ברוך הוא,

כשהוא מחליט להוציא פסק דין כנגד מישהו, זה רק אחרי שהוא התבונן על כל סביביו,

ורק אחרי שכולם נתחייבו ברמת העונש שיחול עליהם בגין העונש שיינתן לאותו אדם,

רק אז הוא מוציא את זה לפועל,

וזה נקרא אין עוול.

לכן, אם נפטר למשפחה מישהו,

כתוב, תדאג כל המשפחה.

למה שתדאג כל המשפחה?

הוא נפטר בעוונו, עוונו יישא.

לא, כי אם היה ביניהם אחד שהיה צדיק,

ולא ראוי לו אותה רמה של עונש,

של צער, שנגרם לו בגין הידיעה,

הוא היה יכול לעכב את מיטתו של זה שהיה חייב.

אבל כיוון שכבר גם הוא נהיה ראוי לאותה רמת עונש, לכן תדאג כל המשפחה.

אז לפי מה שהרב אומר, הבן אדם,

ילד, לא יכול להצין את עצמו כי הוא נהנש על גלגול קודם,

נכון? הבן אדם, הילד, לא משנה כמה מצוות הוא יעשה,

הוא עדיין יקבל את העונש שלו.

יש להבדיל בין גזירה שהיא ביתית

לבין גזירה שהיא בדם.

יש שני סוגי גזירות,

גזירה שניתן לבטל וגזירה שלא ניתן לבטל.

גזירה שלא ניתן לבטל לא יעזור שום דבר.

גם אם יתפללו אנשים ויבכו ויעשו, אין. אם זו גזירה,

שאדם צריך להיפטר בסיבת מה?

אז איפה החרב החדה שמונחת על צו הראש של אדם?

זה במקום שיש גזירה שלטית.

אם אדם, לדוגמה, חרב חדה מונחת על כל אדם, מתי?

כתוב יום המוות מיום היוולדו, נכון? צריך למות.

אדם חייב למות בסוף, נכון?

נו, אז הוא אומר, רגע, רגע, רגע, אני הולך למות, חכה, רגע, רגע.

הוא אומר, שיר למעלה ותישא עיניים.

הוא לא רוצה למות.

חרב חדה, הוא רוצה עכשיו להתפלל מחדש, לעשות וידוי,

הכול. זה יעזור לו?

אין דבר כזה. למה? כי זו גזירה שחייבים למות.

מעפר באתה ולעפר תשוק.

כשזו גזירה כזאת, לא יועיל כלום.

אבל מתי זה כן מועיל?

בשעה שהאדם, עדיין הגזירה היא לא סופית.

חזקיה המלך, לדוגמה,

בא אליו ישעיה הנביא ואמר לו, כי מת אתה,

כי מת אתה

ולא תחיה,

מה קרה איתו בסוף?

הוא התפלל לשם והוסיפו לו חמש עשרה שנים.

למה?

כי הוא אמר לו, כך מקובלני מבית אבי אבא,

שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אלא ימנע עצמו מן הרחמים.

ואף על פי שישעיה הנביא בא בשם השם, הוא אומר לו,

בכל אופן, הוא התפלל, וכיוון שהגזירה לא היתה סופית, הוא נשאר לחיות עוד חמש עשרה שנה.

תודה רבה.

גם לך.

עוד שאלה.

ערב טוב לכולם.

כבוד רב,

אני שואל שאלה,

מטריד אותי דבר אחד במדינה שלנו.

אנחנו עוברים, לשם מה?

השם אחד או שמו אחד.

אנחנו עוברים,

ואנחנו מסתחווים לפני מלאכם ולכן הודיעו רוחו.

ואני רואה לפעמים שבבתי כנסת רואים תמונות על ידי ההיכל,

זל על ידי ההיכל,

וזה מותר או אסור?

תמונות של מה?

השאלה היא של 12 צוותים עם החמור,

האריה ודברים כאלה, ורבנים אפילו,

או זל, זל, זל על ידי ההיכל מותר או אסור?

אם זה של 12 השבטים, אין בעיה.

עם החיות גם כן?

כן.

לפי דעתי זה נקרא כמו פסל,

לפי התורה.

לפי דעתך כן, אבל לפי התורה לא.

תודה.

תהיה בריא.

כן, שמה, בבקשה.

רציתי להתייחס בקשר למה שאמרת לפני כן,

לקטע שלכל אחד יש את הרב שלו.

אני, יצא לי להיות לפני כמה, אני הרבה פעמים,

כשאני עושה תהליך בחיים שלי עם משהו חשוב,

אז אני, אם זה להתגייס לצוות או להשתחרר, אני הולך לרב מקובל כדי לקבל ברכה, זה מסורת מאבא,

והתחזקתי והבנתי גם מה המשמעות של זה.

עכשיו, רציתי לשאול אותך את השאלה,

רציתי לשאול אותך שאלה על הקטע שאתה אומר, לכל אחד יש את הרב.

אני הבנתי שרבנים,

גם כאילו מי שממש מאמין ברב שלו,

אז זה גם משפיע לו בקטע של חתונה.

מה זאת אומרת? נגיד, אני היום יש לי זיווג, אני נמצא עם בחורה חמש-שש שנים,

והחלטתי שזה הזיווג שלי, אז בגלל שזה הרב שלי אני אאשר את הסוף, אני הולך לרב ושואל אותו, ומה שהוא אומר, ככה יהיה.

עכשיו, שמעתי מקרה לפני כמה זמן ברדיו, של מישהי שמספרת, בחורה דתייה,

אפילו הוא חרדי,

שמספרת שהיה לה חבר גם חמש-שש שנים,

והיא הרגישה שזהו, זו ההחלטה שלה בחיים, והוא היה הגבר הראשון, וגם היא היתה הבחורה הראשונה שלו,

וזהו, הם החליטו כאילו שזה הסוף, ושוב הם הלכו, אמרו לרב,

כאילו, החלטה אחרונה,

ושבסוף הרב החליט כאילו שהזיווג הזה לא מתאים, למרות שהם מסתכלים על זה כאיזה מושלם.

עכשיו, היא מספרת ברדיו שכבר חודשיים כאילו עברו מאז,

היא לא שוכחת ממנו, כאילו לא ראית לה מהראש,

ולפני שבוע הורים אליה טלפון בקטע שהוא הולך להזמין אותה ל...

בעצם אני לא זוכר כמה זמן עבר מאז, אני לא רוצה סתם להגיד, אבל

עבר זמן רב והגבר מצא לו בחורה,

והוא,

אחרי תקופה ארוכה שהם שתקו, הורים אליה טלפון,

והטלפון הזה היה בקטע של להזמין אותה לחתונה שלו.

הסתבר שהוא מצא לו כלה אחרת.

קיצור, סיפור ארוך.

היא מדברת ברדיו, היא אומרת, אני מקווה שהקלה לא שומעת אותי, אבל אני לא מסתירה את זה, שאני עדיין אוהבת אותו,

והשדרן שואל אותה, נו, אז למה בסוף,

עם כל הכבוד לרב, למה בסוף לא הרגשת משהו שאת עושה בלב, מה שבדרך כלל אומרים?

אז היא אומרת, לא יודעת,

כי אם הייתי לבסוף הולכת על זה, אז הייתי מרגישה כאילו,

בגלל שתזדה, כל דבר עכשיו שיקרה זה בגלל שהרב אמר שזה לא הזיהוג,

אז זה כאילו מהרב ואני לא אשלים עם זה, אז החלטתי שבסוף לא. טוב,

עכשיו בוא אני אסביר לך. קודם כל, לא צריך להקשיב לרדיו.

דבר שני,

חמש שנים לצאת,

זו עבירה של חמש שנים, זה לא צחוק.

צריך להחליט, מתחתנים או לא מתחתנים. עכשיו, איך בודקים אם מתחתנים או לא מתחתנים?

קודם כל, לא שואלים רבנים מקובלים.

למה?

לא בודקים, לא בספרים ולא בשמות ולא בכל מיני קשקושים כאלה.

אדם צריך לבדוק

האם האישה ראויה,

היא צריכה לבדוק האם הבחור ראוי,

מידותיו טובות, מעשיו,

מה יודעים עליו הבריות,

להכיר אותו קצת

משמועה וקצת

על ידי שיחה,

לדעת אם זה הולך או לא הולך,

ואז צריך להחליט וזה הכול. אפשר לקבל ברכה של רב

שזה יצליח, אבל לא שואלים רב לא בספר ולא בכתוב ולא לפי שמות, ומי שעושה כן חוטא לעצמו.

זה אחד.

ברדיו יש הרבה קשקשנים שמתחזים ואומרים כל מיני דברים,

כן מהשם שלו,

כן מהשם שלה,

לא,

הסיווג לא היה ליפה, לא, לא, לא, לא, לא.

זהו,

יאמרו עליהם.

מה זה, איפה נשמע כדבר כזה? לא היו בעם ישראל דברים כאלה אף פעם.

עכשיו נהיו תוכניות, כל אחד פתח לו תוכנית,

וכל אחד אומר, תבין, בטלפון, וגומרים את הסיפור ככה.

אחת מרימים, אחת מורידים, אחת מחתנים, אחת מגרשים.

יש גם חילונית אחת כזאת.

נתגרש מיד!

לא נותנת צ'אנסים.

עכשיו שמו אותה גם בטלוויזיה.

רק מגרשת את כולם. למה היא גרושה שלוש פעמים?

יאללה, תגרש.

מה זה?

ככה לא דרך התורה. דרך התורה זה שאדם יבדוק,

כתוב שיסתכל אדם

באחיה,

במשפחתה,

בקרוביה,

יראה. לעולם ייקח אדם בטובים, ייקח בת תלמיד חכם.

יש כמה כללים בזה.

אבל מפה עד לשמועות בטלפון וברדיו, וכל הדברים האלה,

מרחק רב. מה שאני דיברתי, עשה לך רב, הסתלק מן הספק,

זה לא רב מקובל,

זה רב שהוא תלמיד חכם, שהוגה בתורה תמיד,

ולא מה שנוהגים להבין, שיש מקובל,

שיש אצלו תור, הוא אומר כל מיני פטנטים,

כל מיני סגולות ותיקונים, זה לא.

רב, זה רב שיושב באוהלה של תורה, וכל ימ״ם משקיע בתורה,

תופס ישיבה או דברים כאלה.

אדם כזה שהוא רק

על פי תורה הולך,

ושגדולי התורה אומרים ששמו הוא טוב,

ומוכר ומפורסם אצל רבים,

לא אצל ההמון, לא אצל העם, אצל גדולי התורה.

אם יש אחד כזה, להישען עליו זה טוב מאוד.

הבנת, מותק?

כן, תודה.

כן, הנה שם למעלה.

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי לשאול אותך בקשר למה שדיברת בפתיח

על המעבורת קולומביה.

אתה אמרת שאסור לנו לחקור בחלל או לכבוש את החלל, כמו שאמרת,

אבל אני חושב שהם יצאו שם למטרות של גילוי

של תרופות של סרטן ועל האבק של כדור הארץ.

אני לא רואה בזה קול פסול.

גם באינטרנט שגלשנו,

היה להצביע. ואני לתומי

הצבעתי שעדיף להמשיך לחקור בחלל.

אני עוד לא מבין, כאילו, זה שאתה אומר לא לכבוש, אנחנו לא הולכים לכבוש, אנחנו הולכים לגלות תרופות

כמו לילד הזה שהיה.

אולי אם היו מוצאים את התרופה שבסרטן,

אז היתה לזה מחלה ויכול להבריא, כמו כל השאר.

חולים בעם ישראל.

קודם כול, מצאנו את הפתרון למחלה.

זה למותו... לא לכל המחלות.

אני אומר לך, יש פתרון למחלות כולם.

ויאמר ה'

והיה אם שמוע,

אתה שומע?

אני שומע, כבוד הרב. והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

והאזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו.

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי עיני ה' רופאיך.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אני מחצתי ואני ארפא,

ואין מיידי מציל.

אני זה שמוחץ,

ואני זה היחידי שמרפא,

ואף אחד לא יכול להציל מיידי.

ואני אומר לך,

אם תשמע לחוקים שלי, תאזין להם, תקיים אותם.

כל המחלה אשר שמתי במצרים, מצרים קיבלה את המחלות הכי קשות.

הוא אומר, לא אשים עליך, פשוט.

והקדוש ברוך הוא אומר, אם בחוקותיי תלכו,

כל ההבטחות והברכות שבתורה.

אם בחוקותיי לא תלכו, כל המחלות והקללות שבעולם.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, מה אתה מחפש בחלל?

אני פה.

אני פה.

תשמע מה שאני אומר לך,

ולא תזדקק לתרופות.

והסיר ה' ממניך כל חולי וכל מתווה מצרים הרעים,

ונתנם באויביך.

אומר הקדוש ברוך הוא, גם אם יש בך חולי,

אני היחידי שמסוגל להסיר ממך את כל החולי, עד שלא יהיה רושם של מחלה כלל וכלל.

לפני מספר ימים, שבועות, כמה זה? מתי הייתה הרצאה הקודמת?

שבוע שעבר איפה?

איפה? בכרמיאל?

הנה, יש פה יהודי. תן לו רגע מיקרופון.

הוא קיבל עכשיו טלפון בכניסה שאני הגעתי.

מה היה הסיפור?

שבוע שעבר הייתה הרצאה של כבוד הרב בכרמיאל,

והגיע חבר שלי,

שאביו נמצא במצב קריטי בבית-החולים בנהרייה.

האבא עבר,

היתה לו בעיה עם המעיים,

ניכרו לו העורקים במעיים,

והיתה לו בצקת במוח.

היה לו מצב קריטי-קריטי בבית-החולים.

הבחורים הגיעו ישר מבית-החולים, הגיעו להרצאה,

התיישב בחזית, הבחור הצביע, הרב נתן לו את רשות הדיבור.

מה אני צריך לעשות כדי שאבי יתרפא?

אני פשוט מתרגש, כי אני הייתי עד לזה באופן אישי,

לא רק סרט. ישבנו שם, שמענו.

וכבוד הרב אמר לו, אתה צריך ללמוד שעתיים תורה.

אתה מוכן?

והבחור קיבע על עצמו ללמוד שעתיים תורה.

ולמחרת,

למחרת,

הוא הגיע לבית-החולים בבוקר והודיעו לו שהבצקת נעלמה, כי היא לא הייתה.

אבי, זיכרונו לברכה, נפטר, גם בבעיות עם המוח, הבצקת לא עוברת.

היום, כשהקבתי את היקן,

קיבלתי טלפון ממש בכניסה.

הבחור התקשר אלי ואומר לי, איפה אתה נמצא? יש רעש? אמרתי לו, מה, קרה משהו?

הוא אומר לי, לא, רק רציתי לבשר לך בשורות מאוד טובות. אמרתי לו, מה?

אבי חזר להכרה מלאה.

השתתפה, חברית אבי, שלמה.

כבוד הרב,

עוד שאלה אישית.

ראינו את הנס,

אני ראיתי והסתכלתי, הרבה אנשים עשו אתך עסקאות.

אני לא יודע אם שייך לבקש עסקה כזאת, גם לי יש איזו בקשה.

עם ישראל נמצא במצב מאוד קשה. לא יודע להגדיר אותו חולה, לא חולה.

אני רוצה לדעת אם יש משהו שאני, אני כיהודי,

יכול לעשות לרפואה של עם ישראל. לא שלי, של עם ישראל כולנו.

יש משהו שאני יכול לעשות, לקבל על עצמי?

כן.

אתה יכול לעשות

מה שאני עושה.

אתה מוכן לעשות מה שאני עושה?

כן, אם ייתן לי מה שנתן לך.

הקדוש ברוך הוא לא נתן לי מה שאתה חושב שהוא נתן לי.

אני עבדתי קשה בשביל שהקדוש ברוך הוא ייתן, הוא לא נותן סתם.

אם אתה עובד, עובד, עובד, עובד, בלי הפסקה, אז הקדוש ברוך הוא נותן לך עוד כלים,

עוד כלים, עוד כלים, אבל הוא רואה שאתה יוצא לדרך.

יש הרבה אנשים שאומרים, אם הקדוש ברוך הוא ייתן לי מיליונים,

אני אפצח ישיבה כולל זה. תאמין לי,

הקדוש ברוך הוא רוצה לראות קודם, אם המשכורת הקטנה שלך, אם אתה נותן הוראת קבע קודם.

אם אתה מתחיל משהו,

הוא רואה שאתה כן, הוא ייתן לך עוד קצת, ועוד קצת, ועוד קצת, עד שאתה תוכל באמת להקים מה שאתה רוצה.

אבל פירושו של דבר, שהאדם צריך

את כל החיים למסור לדבר.

השאלה, אתה מוכן למסור את כל החיים שלך,

גם את החשבון של משפחה שלך והילדים שלך

ושל עם ישראל?

כן.

בבקשה, צא לדרך.

תוכל להכווין אותי?

מה? תוכל להכווין אותי?

ודאי.

אני אגיד לך בדיוק מה צריך לעשות, אתה תעשה כמוני, בעזרת השם, בעוד כמה זמן תחלק גם אתה 13 מיליון, כאלה, טוב?

רק בחודש האחרון חילקנו חצי מיליון CD בחינם ו-140,000 וידאו.

אתה יודע מה זה?

אבל זה,

אתה יודע, הולכים כל ערב, מבקשים מהציבור שיחזור ויתרום, לוקחים את הכסף, משכפלים עוד חומר, מחלקים לו עוד יהודים וכן הלאה,

וכל הזמן, ולרוץ ממקום למקום, לא פשוט, לא קל.

וזה להחזיק 50 עובדים, לתת להם משכורת והכול, בשביל שאפשר יהיה להזיז משהו בעם ישראל.

תאמין? לא פשוט.

לא פשוט.

ובדרך כלל אני רואה את המשפחה רק בשישי-שבת.

תאמין?

כן, אז ליהודי שלנו למעלה עם החלל,

אז לא צריך לעלות לחלל,

אפשר להישאר פה בכדור הארץ,

לעשות מה שהקדוש ברוך הוא אמר,

ובזה אנחנו מסיימים את הכול על הצד הטוב ביותר. גם לא לחקור?

לא.

אז איך היינו משתמשים בתעופה אם לא היינו חוקרים?

אתה היום משתמש בלחקור. אנחנו לא דיברנו עכשיו על טכנולוגיה שמשמשת את האדם.

אנחנו מדברים כרגע על חקר החלל שלא יועיל כלום.

את החקר פה בכדור הארץ עוד לא התחלנו, לא גמרנו, לא התחלנו,

וכבר מחפשים שם. זה יותר עניין של גבהות הלב.

כשאמריקה רצתה לשגר ראשונה אחרי שהרוסים התחילו והאמריקאים רצו לתקוע את הדגל, זה לא היה בשביל לחפש משהו, תרופות לקשקושים, מה שמדברים.

בינתיים יכולים למצוא שם מחלות. אתה יודע, כשהם נחתו ומצאו את החלקים,

הזהירו את כולם להיזהר לא לגעת, כי זה הביא מחלות וגזים רעילים וכל מיני דברים.

הפוך, זה הכניס לפה עוד בעיות.

לא כל כך פשוט. למה הם צריכים לעבור תהליך של טיהור תשע שעות,

וכל הדברים האלה שמגיעים לפה?

כי שם זה לא מקום בטוח.

אז שם הולכים לחפש את התרופות.

זה כמו שאחד הולך לחפש את המין נסיוב במזבלה.

תודה לך, כבוד הרב. תהיה בריא.

כבוד הרב, ערב טוב. גם לך. מי זה שם? איפה אתה?

אני בחור ישיבה לשעבר.

אני בעל תשובה כבר עשר שנים,

מגיל 18 בעולם הישיבה,

ואפשר להגיד שכבר חצי שעה גמרתי בסייעתא דשמיא.

היום נורא קשה לי לשמור שבת, להניח תפילין.

גידלתי משפחה, היום אני גרוש,

והמצב הוא... כל משבריך וגליך עלי אמרו, אה?

כנראה. אז בוא אני אגיד לך מה טוב.

פעם אחת הזמין אותי אב,

לחולון,

לבן שלו.

אמר לי, תשמע, תציל לי את הבן.

מה יש? הוא אומר שלוש פעמים, ניסה להתאבד.

אני לא יכול כבר.

כל הזמן אני במעקב אחריו.

פעם אחת עשה חרקירי בבטן,

הצילו אותו.

פעם תלה את עצמו באמבטיה, הצילו אותו.

פעם אחת בלע כדורים, הצילו אותו. ואני לא יכול כל הזמן.

אמרתי לו, אתה יודע מה, אני בא.

זה היה בהתחלה.

הגעתי הביתה, פותח לי אחד, נראה נרקומן,

עם עצמות הלחי והלחיים בפנים,

מסתכל עליי עם עיניים בולטות,

סיגריה ביד,

לוקח שחטה.

חשבתי, הוא סוחב אותי.

אמרתי, סליחה, פה זה משפחת כך וכך?

אמר לי, כן, מה אתה רוצה?

אמרתי לו, לא, טעות.

הוא אומר, את מי אתה מחפש?

אמרתי לו, פלוני אלמוני, הוא אומר, חכה רגע.

פותח את הדלת, אבו!

אבא שלו בא,

אומר, או, כבודו, כנס, כנס.

אמרתי לו, איפה הבן? הוא אומר, זה. אמרתי, וואי לי,

לאיפה הגעתי?

בקיצור, ישבתי איתו בסלון, התחלתי לדבר,

אמרתי לו, מה קורה איתך? מה עובר עליך? ספר.

מאס לי מחיים, מאס לי.

אללה, כי אני מת למות, לא הולך.

די, נמאס לי, מה אני צריך? התחיל לספר לי, וואי, וואי, וואי. מה אני אגיד לו?

מה אני אגיד לו?

והוא מדבר, מדבר.

פתאום הקדוש ברוך הוא

הבזיק לי.

אני אומר לו, תשמע, הקדוש ברוך הוא אוהב אותך.

אותי?

אותי.

אמרתי לו, הקדוש ברוך הוא אוהב אותך, אין לך מושג כמו אוהב אותך.

הוא אומר לי, איך אתה קובע שהוא אוהב אותי?

אמרתי לו, יש משנה.

המשנה אומרת, בעל כורחך אתה נוצר,

בעל כורחך אתה נולד,

בעל כורחך אתה חי,

בעל כורחך אתה מת,

ובעל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.

אמרתי לו, עד היום לא הבנתי את המשנה בקטע מסוים שלה.

מה זה בעל כורחך אתה חי?

אם אדם רוצה למות,

שם הקדעה, טוז,

הולך.

מה זה בעל כורחך אתה חי?

אתה גילית לי את זה.

אתה מת למות שלוש פעמים, והקדוש ברוך הוא אומר, לא, בעל כורחך אתה חי.

אסבן ענק אתה חי.

אני לא אתן לך למות.

אמרתי, למי עושה את זה הקדוש ברוך הוא?

למי שאוהב אותו.

מי שלא אוהב אותו, שימות.

אבל הקדוש ברוך הוא לא רוצה שתמות.

הוא אוהב אותך.

הוא רואה שיש ממך עוד משהו, יצא ממך משהו טוב, אחרת לא היה משאיר אותך. בשביל מה ישאיר אותך?

ההוא תפס את המילים,

הבן אדם השתנה,

חזר בתשובה, נהיה בן אדם.

כמה חודשים עוד אחרי זה, האבא היה מצלצל אליי ואומר לו שהוא הולך בבית חב״ד בחולון וקובע שיעורים,

משהו משהו.

מדהים.

אנחנו לא מבינים לפעמים.

בן אדם עוברים עליו צרות, איסורים, הכול.

מנסה להתאבד, הכול. לא הולך.

לא, גם להתאבד לא הולך. כלום לא הולך.

סימן שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך.

רק מה? אתה לא מוצא את הדרך

איך להגיע לקדוש ברוך הוא נכון.

צריך למצוא את הדרך.

אתה אומר, גמרת חצי שס.

אתה אומר שלמדת בישיבה.

אתה עזבת ישיבה. עזבת מקור מים חיים. לחצוב בורות, בורות נשברים, אשר לא יאכילו המים.

אתה זנחת את הקדוש ברוך הוא. יש לקדוש ברוך הוא קפדה.

מי שהיה קרוב אליו ועוזב אותו,

תחשוב, אם היה מישהו אוכל על שולחנך וסמוך על שולחנך לאורך זמן,

יום אחד קם ועזב ולא אמר תודה.

איך אתה תרגיש?

נפגע.

הקדוש ברוך הוא זן אותך,

נתן לך מה שהרבה אנשים בעולם לא זכו, ללמוד חצי שס,

ויום אחד אתה קם והולך,

ובקושי שבת, ובקושי תפילין, ובקושי, בקושי הכול. מה קרה?

אלא היה צרררע תפס אותך,

הסיר אותך מן הדרך,

הראה לך עתיד ורוד יותר, אמר לך, הם מרוויחים יותר, הם חיים יותר טוב וכן הלאה,

אבל הייתה לו מטרה אחת, לסבך אותך.

וזהו מצליח,

שאתה צריך לקחת כדורים, אתה מתגרש, ואתה עושה כך.

הוא מצליח, זה התפקיד שלו, לסבך את האנשים,

להכניס אותם לבעיות, לצרות, למחלות,

אבל כמובן שבהתחלה הוא מראה את הכול ורוד.

אפילו לעכברים נותנים סוכריות עם רעל,

משהו מתוק,

שיאכלו,

צבעוני גם, עם עטיפה.

וכשהם בולעים את זה, הם מתים.

ככה יצררע, עוטף לנו את העבירות, עושה אותן טעימות,

משהו מושך תאווה לעיניים,

והרעל נמצא בפנים.

אדם חכם,

נסמך על שולחנו של הקדוש ברוך הוא,

לא עוזב את התורה הקדושה, זה המקום הכי בטוח.

כבוד הרב,

אני לא זוכר תקופה של מעל שבוע ימים שאני בכלל יושן.

אני חודשים לא עוצם עיניים. שמעתי, ולכן אני אומר לך, שאם תחליט,

בהחלטה גמורה ואמיצה,

שאתה נדבק בקדוש ברוך הוא,

אין שום משימה בעולם שמעניינת אותך חוץ מלהיות דבוק בקדוש ברוך הוא יותר מכל מי שסביבך.

ללמוד תורה, להתפלל כראוי, לברך ברכות בקול רם,

להגיד אותן עם כוונה,

כל דבר לדקדק, כמו שאתה יודע שצריך לעשות לך תחילה,

ללכת למקווה בבוקר

בשביל להזדכך קצת,

לעשות פעולות אפילו שלא היית רגיל לעשות,

להוסיף אפילו טיפה,

רק בשביל שאתה תוכל להרגיל ולשעבד את עצמך וגופך לקדוש ברוך הוא.

ברגע שתצליח לאורך זמן לעמוד בזה,

תיכנס לך שמחת חיים,

תשוב ללמוד תורה,

פיקודי השם משמחי לב,

מצוות השם ברא, מאירת עיניים, הכל ילך לך טוב.

הרב, לפני שחזרתי בתשובה,

באמת שראיתי חיים הרבה הרבה יותר נוחים לי ויפים.

הייתי משרת בחיל האוויר בצה״ל,

וגם זה הרב אמר לי לעזוב, ועזבתי את זה, ושם היתה לי קריירה של מכוני רכב.

וגם כשיצאתי היה לי עסק עם אבא שלי, זיכרונו לברכה,

ועזבתי את הכול שם, האוטו החדש,

עסק בתוך שוק של חנות של 350 אלף דולר, שלא ראיתי מזה כלום,

והרבה הרבה דברים, וחברה שהייתה איתי לי אורך כל הדרך,

ועליתי לישיבה ככה ריק, בלי כלום,

שכסף לסיגריות לא היה לי.

נו,

ו...

ועכשיו המצב חוזר לקדמותו.

לא, שהיום אני בעצם... למה עזבת את הישיבה?

כי ראיתי שאני עובר את המשברים, ולא רציתי שאנשים יראו את זה עליי, כי ספגתי את זה לבד.

בקיצור, יצר הרע עבד עליך, נו, הוא לא רצה. נכון, נכון. זהו, אז אתה צריך להיות חכם ולהבין כבר את התכסיסים שלו, ואתה צריך להחליט החלטה אמיצה.

אותי לא יזיזו מפה, אני הולך בדרך השם, נקודה.

אם אדם יחליט כך ולא ישתנה כעלה נידף, כל פעם בא לו עם רעיון יצר הרע ומחליף כיוון,

אז הוא יצליח.

אבל אם בן אדם כל פעם, בגלל מה שיחשבו ומה יגידו ומה שיראו וכו' וכו', הוא אף פעם לא יצליח.

ומה שהאדם היה לו בסיס כלכלי, אתה רואה שזה לא הבטחה כלל בעולם הזה. כל ההייטק היום נפל, התמוטט.

אתה רואה סל כלום, עכשיו מפטרים 300 עובדים.

זה לא פשוט. 900 בדיסקונט, אתה מבין? הכל מתמוטט.

כל אלה שהיו בהיי אומרים היום, take, take me to work.

זה בעיה.

אי אפשר לסמוך על כלום, רק על הקדוש ברוך הוא, וכמה שיותר דבוק, יותר בטוח.

אין ברירה מה טוב.

הרב,

אני יכול לקבל עליית עלית קטן?

בוודאי, בשמחה רבה, עם ברכה גם.

כן.

בשמחה ה' ישראל אוהנו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

אסף, רוצה אסף?

אסף, שלום.

אסף רוצה לאסוף ציצים?

חבל מאוד רענות.

שכפץ!

ברוך אתה, ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו והגיענו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ברוך.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. כולם יברכו בכל מידי ומיטב.

הצלחה וברכה.

Good night.

ביי.

איפה כל זה נגמר?

בסופו של דבר? אל עמי עפר באת ואל עפר תשוב.

לא,

אני נגיד חי ואני כל פעם מוסיף מצוות ומוסיף ומוסיף ומתחזק.

כן.

איפה אני יודע שכבר זהו מספיק.

מספיק?

ברגע שיקחו אותך מפה, כתוב במתים חופשי.

ברגע שאדם מת, נהיה חופשי מן המצוות.

כל זמן שאתה עוד פה, תוסיף.

כתוב במתים חופשי.

איפה נהיה חופשי.