קנית מזוזה עם הכוונה הנכונה, הרווחת!
- - - לא מוגה! - - -
כי הקונה מזוזה בזוז
וקבע אותה בפתחו
ונתכוון בעניינה,
הוא יודע את הכוונה, מה עניין המזוזה בפתח,
כבר הודה בחידוש העולם
ובידיעת הבורא ובהשגחתו.
אדם ששם מזוזה בפתח,
אבל הוא גם יודע מה הכוונה של המזוזה, מה העניין שלה.
שהשם פסח על בתי העיוורים,
מציבה אותנו
לתת את הדם
על המזוזות ועל המשקוף,
ופסח
מעל בתי ישראל,
בזכות ששמו ושמעו בקולו ועשו את זה,
ושחטו את האלוהים של מצרים, את הפסח,
ואת הדם שמו בפתחים, שיראו המצרים את האלוהים שלהם, איך אנחנו משליכים את הדם.
ואז הקדוש ברוך הוא הכה כל בכור בארץ מצרים.
אז מה רואים מפה? מי שמבין מה העניין של המזוזה,
הוא כבר מודה בחידוש העולם.
איך הוא מודה?
כי במצרים התגלה שהקדוש ברוך הוא שולט בטבע ועושה בו ככל חפצו,
ואין מי שמונע בעדו. מה שהוא מודיע שיהיה, יהיה. דם, צפרדע, קנים, ערוק.
מה שהוא אמר הכל התקיים. פירושו
שהוא לקח את הטבע ועשה בו מה שהוא רוצה, הפך הטבע.
אין טבע.
מים זה מים, איך נהפכו לדם?
ואיך עזרו מדם להיות מים?
מה זה?
לא רק הוא מודה בחידוש העולם שהשם מחדש את העולם והוא חידש את העולם,
הוא גם מודה בידיעת הבורא.
מה פירוש? הבורא יודע כל דבר, מה שמתרחש פה.
לכן הוא שולח את משה אל פרעה ואומר לו כך, תגיד לו כך, הוא אומר לו כך,
תגיד לו כך, הוא מתרה ומזהיר ומכה.
מתרה, מזהיר, טראח, מכה.
אז הוא יודע או לא יודע מה מתרחש?
הוא יודע מי הבכורות או לא יודע.
הרג להם כל בכור.
אז הוא יודע או לא יודע,
והוא משגיח,
מדי שהוא משגיח.
הנה, תראה,
את המצרים כל הבכורים הוא הרג, וליהודים הוא לא הרג שום דבר.
שום בכור לא מת, אף אחד לא מת.
אז זאת אומרת,
מי ששם את המזוזה בפתח,
אפילו קנה אותה בזוז, בזוז, בגרוש וחצי,
והוא מבין,
מבין מה הכוונה, מה העניין של המזוזה,
כבר הודה במצווה הזאת של שקל וחצי,
כבר הודה בחידוש העולם, בידיעת
הבורא ובהשגחתו.