השתגעתי (קלטת טייפ מס' 329)

- - - לא מוגה! - - - 

זהו, אני, קשה לי ככה באמת ללכת ככה, הרבה חברים שואלים אותי, תגיד לי, השתגעת?

כן, השתגעתי.

אבל אני מרגיש טוב עם זה, אני רוצה להגיד לך... לא, תתגיד לי, השתגעתי בפה מלא,

השתגעתי במשך שנים רבות שלא חזרתי בתשובה.

יש לי שאלה אפיקורסית. נהדר, אני אוהב את זה. מאיפה אנחנו יודעים שיש עולם הבא? אנחנו חיים בעולם הזה. נכון, שאלה יפה.

אשאל אותך שאלה תרנגולית.

אמרי לי, ראית פעם בצע?

כן.

את יודעת מה יש בתוך הבצע, נכון? כן. מה יש?

חלבון, חלמון. ואם היא מתחממת, מה יוצא משם? חביתה.

אני לא טובה בביולוגיה.

אם היינו דופקים לאפרוח בביצה, ואומרים לו,

אפרוח, אפרוח, מי הכניס אותך לכאן?

הוא גם היה אומר, אני לא מתמצא בביולוגיה.

והיו אומרים לו,

האם אתה תצא משם?

הוא לא יודע על מה מדברים,

הוא לא היה בחוץ אף פעם, הוא לא יודע אם יש חוץ.

אומרים לו, ומי זן אותך בפנים כעת?

גם זה הוא לא יודע להשאיר.

ואז שואלים אותו, אפרוח, יש לך אבא ואימא?

מאיפה הוא יודע?

הוא לא ראה אותם מעולם.

וכל השאלות האלה הן בדיוק השאלות שלך.

אנחנו, שנמצאים בחוץ,

מבינים מחוץ לאפרוח שבלי התרנגול והתרנגולת לא היה בצע.

ואם יש בצע, אנחנו יודעים שיש אפרוח.

ואנחנו יודעים שאם הוא לא יצא, הוא יירקב,

ולא יהיה לו שארית.

וכשהוא יצא, הוא יפגוש את הכול, ויראה עכשיו שביצה זה רק מקום זמני עם שאלות אפיקורסיום.

קלטת מספר 329. השתדלתי.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וברוויח.

ובכן, יהודים יקרים, אנחנו נמצאים שנתיים כבר בתוך האינתיפאדה.

ורואים שזו גזירה משמיים, התרענו על זה מראש.

אבל עדיין העם לא נמצא במצב של מבין.

ואני רוצה לתת רק דוגמה שעלתה בראשי בזמן האחרון.

אתם זוכרים, לפני הבחירות אמרו שרון יביא ביטחון, יביא שלום.

בינתיים ראינו שיש שלום לביטחון.

אבל בסקרים,

שרון מקום ראשון,

נכון? אין כמו שרון, נכון?

עכשיו, אני, לא מעניין אותי פוליטיקה,

אם זה שרון או ביבי או ברק או מישהו אחר.

אני רק מסתכל על העובדות.

אחרי מה שקרה ב-11 בספטמבר,

אמריקה הבינה מושגים של אסון.

אסון בקנה מידה שלא עמדה אף פעם.

נהרגו ונרצחו כ-3,000 איש.

3,000 איש.

קצת יותר, אבל 3,000 איש.

מה היה קורה אם חס ושלום

היה עוד פעם פיגוע בסדר גודל כזה בארצות הברית? 3,000 איש.

מה היו עושים לבוש?

ובואו נגיד שהוא הצליח להתנצל ולהסביר,

ופיטר שניים, ועוד שלושה,

ועוד חמישה, ושבעה בחקירה.

בלא עובר זמן קצר, ועוד 3,000.

מה היו עושים לבוש? הוא היה נשאר בכהונתו?

לא היה נשאר, נכון?

לא היה נשאר.

9,000 איש, השם ירחם.

אני לא מדבר על עוד 3,000, כן?

לא יודע כמה אמריקאים היו נשארים ביבשת,

כי כולם שם בפאניקה משהו איום ונורא.

אבל עשיתי חשבון.

מספר הנפגעים,

3,000, ביחס ל-250 מיליון בערך,

זה יחס של 1 ל-83,000 בערך.

יחס הנפגעים בישראל,

מתוך 6 מיליון, לא 5 מיליון, 6 מיליון,

ל-620 נרצחים עד עכשיו באינתיפאדה,

זה יחס של 1 ל-9,766.

זאת אומרת שבאופן יחסי בישראל נהרגו פי שמונה וחצי מהפיגוע במגדלי התאומים.

זאת אומרת, אם נתרגם את זה למספרים,

כאילו מתחילת האינתיפאדה,

לפני שנתיים, עד עכשיו,

נהרגו לנו,

ביחס שווה לאמריקאים,

25,600 יהודים.

מה אמרנו?

אם היו נהרגים שם 3,000 נוספים או 3,000 נוספים, מה היה קורה שם?

פה פי שמונה וחצי.

למספרים זה נראה קצת 620, אבל זה מתוך 6 מיליון ביחס.

כל הרוג אצלנו,

שקול ל-41 באמריקה.

כשפה יש פיגוע ונהרג בן אדם אחד,

נרצח אחד,

זה כאילו נהרגו שם 41. פיגוע שעשרה נהרגו,

זה 410 איש מתו.

אבל התרגלנו,

התרגלנו,

620 נרצחים באינתיפאדה, עוד 600 בתאונות דרכים,

וכן הלאה.

התרגלנו,

ובכלל מי חושב, ואין כמו שרון.

אני לא אומר, אם היה ברק היה יותר טוב, אם היה מישהו אחר יותר טוב. אני אומר, אבל התרגלנו למצב זוועה.

ויש מוצא מן העניין, רק לא רוצים לשמוע.

זאת אומרת, המצב חמור,

ומה שמפחיד אותי, ואני מודיע את זה פעם ראשונה,

מה שמפחיד אותי יותר זה מה שקראתי בשבת האחרונה.

אמר רבי יוחנן,

כל צרה שהיא משותפת לישראל ואומות העולם,

צרה.

כל צרה שהיא רק על ישראל, אינה צרה.

למה?

רבי יוחנן דורש,

בזמן שושן

עם המן

אחשוורוש היה אבל גדול ליהודים.

כך כתוב.

גזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים.

מנער ועד זקן תף ונשים ביום אחד,

עוד לא הייתה גזרה כזאת.

להרוג את כל היהודים ב-127 מדינות ביום אחד,

גם היטלר, יימח שמו וזכרו,

לא חשב ולא היה יכול לבצע.

בזמנם זה היה אפשרי.

והמלך כבר חתם.

ורבי יוחנן אומר, זה לא גזרה, זה לא צרה.

לא צרה,

לא צרה. צרה רק ליהודים? לא צרה.

למה?

אין פחד.

היהודים, ברגע שתהיה צרה עד כדי כך,

בסוף יזעקו לקדוש ברוך הוא.

יזעקו לקדוש ברוך הוא,

ובאה ישועה, כמו שהיה באותו זמן.

חזרו בתשובה,

לקחו תינוקות של בית רבן,

22,000 לקח מרדכי היהודי,

התפללו, היו בתענית שלושה ימים ושלושה לילות,

וזה עזר והועיל, והגזרה התבטלה, ואותו מלך שחתם הריגה על היהודים

חתם הריגה על השונאים,

וליהודים הייתה אורה ושמחה.

אבל צרה שהיא משותפת לישראל ולאומות העולם, צרה.

למה?

שישראל תולים ביטחונם באומות העולם.

אומרים, זו לא בעיה רק שלנו,

זו בעיה גלובלית.

אז אינם פונים לקדוש ברוך הוא.

עכשיו, שימו לב מה אני מפחד.

בראש השנה שעבר,

לפני שנתיים הכוונה,

מה היה?

הייתה צרה על היהודים.

הכריזו מלחמה, אינתיפאדה,

התקוממות עממית

נגד היהודים בישראל.

נו,

אז זו הייתה צרה רק ליהודים, נכון?

אומות העולם במשך תקופה ארוכה לא עמדו לימיננו, נכון?

רק גערו בנו, צעקו, תצאו, תעשו את זה, עד שהם הבינו בעצם מה קורה פה.

בינתיים נפלו חללים רבים,

אבל זו הייתה צרה שמיוחדת רק לנו.

אם היינו מבינים את מה שאמרנו כל הזמן, שצריך לחזור בתשובה ולפנות לאבינו שבשמיים ולומר לו, אבא, הבנו בדיוק מה הכוונה,

היינו מתפטרים מהצרה הזאת.

כמו שהעם היהודי התפטר מהרבה הצרות, 3,300 שנה, בסוף התפטרנו מכל הצרות.

בתוצאות כאלה או אחרות, תלוי כמה זמן לקח לנו להבין, אבל בסוף התפטרנו,

כי יש גם הבטחה של הקדוש ברוך הוא, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם,

להפר בריתי איתם. אני נשבע, אומר הקדוש ברוך הוא,

למאוס ולגעול את העם היהודי עד כדי כליה, לא.

לא מאסתים ולא געלתים לכלותם.

מכות, כן,

אבל לא כליה.

אף אחד בעולם לא יכול לכלות את היהודים.

אבל זה היה לפני שנתיים ולא הבנו.

עכשיו הבעיה, ב-11 בספטמבר,

זה הפך להיות צרה משותפת.

קוראים לנו השטן הקטן,

לאמריקאים השטן הגדול.

בוש הכריז מלחמה אחרי 3,000 איש,

הכריז מלחמה נגד כל הטרור בעולם,

והוא רוצה לעבור ממקום למקום בשביל לתעתע

את כל הטרור העולמי, האסלאמי בעיקרו.

ואנחנו על מה סומכים?

על אמריקה.

ואף אחד לא מתרגש ומתפעל, פשוט

מורגלים ומתרגלים.

אבל יש דרך פשוטה,

הן לפרט והן לכלל.

כמה שפרטים יותר ינקטו בדרך הזאת

של להבין

שהקדוש ברוך הוא בעצם מאותת לנו איתותים אחרונים,

אז יהיה יותר טוב לכלל.

אם לא יתרבו הפרטים,

בכלל ככלל ודאי לא יעשה את זה בבת אחת, עד שבאמת

מה שכתוב יתקיים,

עת צרה לי יעקב

וממנה ייבשע, זה מה שכתוב באחרית הימים.

אבל זה לא נכון להרגע.

אבל אנחנו קרובים, אנחנו בפתח של העניינים.

אנחנו באחרית הימים,

בסוף ההיסטוריה,

לפי כל התנאים שכתובים.

ואנחנו חוזרים עליהם שנים.

רק להזכירכם עוד פעם,

בסוף

משניות סוטה, כתוב

שבעקביתא דמשיחא,

בזמן

שעומד להתגלות מלך המשיח, בעקבו, בסוף,

בעקביתא דמשיחא,

חוצפה ישגא,

היוקר יאמיר,

הגפן תיתן פריה,

מחיר היין יהיה רב,

מלכות תהפך למינות, מינות זה כפירה,

המלכות

בישראל תהפוך להיות כופרת, מהפכה חילונית,

מלכות תהפך, בהתחלה היא לא תהיה כך, תהפך למינות,

בית ועד לזנות,

חוכמת סופרים תסרח,

יראי חטא יימאסו, שונאים את החרדים,

יראי חטא יימאסו,

בן קם באביב,

בת באימה,

קלה בחמותה,

אויבי איש אנשי ביתו,

נערים פני זקנים ילבינו,

זקנים מפני נערים יעמודו,

פני הדור כפני הכלב,

ועל מי יש לנו להישען?

על אבינו שבשמיים.

אנחנו נגיע למצב

שרק אבינו שבשמיים.

והיום אנחנו רואים את כל התנאים האלה קיימים בנו,

ואם נבדוק 50, 70, 80 שנה אחורה,

לא היה מזה ולא כלום.

אחד מהתנאים לפני גילוי מלך המשיח כתוב,

תכלה פרוטה מן הכיס.

לפני שנתיים-שלוש המצב הכלכלי,

משהו,

עלייה,

סטארט-אפים,

הייטק,

מכל העולם באים לפה,

השכל הישראלי, היהודי, פתאום

הכול קורס.

בכל אלה שבהייטק,

בהתחלה היו בהיי,

והיום הם אומרים,

תיק לי לעבוד.

תיק.

ואין מי שייקח.

והפיטורים במאות.

מפעל פלוני מפטר מאות,

ומפעל אלמוני מאות,

ומאות ומאות,

והמעגל של העניים

הולך וגודל בצורה מזוויעה.

כמה דקות נשאר המאזן והתקציב על 2% ריבית,

ומייד אחרי זה,

נוסק.

מה קרה?

הכול קורס.

אין ביטחון, אין שלום, אין כלכלה.

אין כלום.

כלום. פשוט כמו הישרדות כזאת.

תן לחיות עוד יום, עוד יומיים.

בוא נסחב עוד קצת.

זהו.

המצב לא טוב, ואין מי שיגיד שיהיה יותר טוב.

אין פה אחד במדינה שיכול להבטיח מצב יותר טוב.

בשנה, שנתיים, שלוש הבאות,

אף אחד אין לו תוכנית ולא תוכנית מגירה.

אין.

לא רק שאין, אלא המצב יחריף,

והצמצומים עוד יותר.

וזה עוד לפני השביתות הגדולות שיבואו, כשכבר הציבור לא יוכל להחזיק,

וארגנטינה יכולה להגיע גם לישראל.

אפילו רענן כהן, מסכן,

בחור טוב, שירת את המולדת כל כך,

עד שקיבל להיות יושב-ראש הדירקטוריון

של בנק מסחר ותעשייה,

משכורת אחת לקח, ואמרו לו, תסגור את הבנק.

אין משכורת יותר.

וואי, וואי, וואי.

מה הולך פה?

טוב,

אנחנו, אין לנו בעיות של הכלל, יש לנו בעיות של הפרט. כל אחד צריך לדאוג לעצמו, נכון?

אז מה עושים?

מה עושים?

מה עושים?

מה?

למי אנחנו מחכים בעצם? לאן מסתכלים?

מה מחכים?

אין תוכנית יותר טובה.

יש דבר אחד בדוק ומנוסה 3,300 שנה.

בכל מצב שהיו יהודים,

אם הם פנו לקדוש ברוך הוא מתוך תשובה

בחרטה על המעשים הרעים,

הקדוש ברוך הוא קיבל את תפילתם.

אבל אם לא,

אז המצב רק הלך והידרדר.

ואנחנו נמצאים בהסתר פנים,

אומנם בתוכו יש גילוי פנים והבזקים מהקדוש ברוך הוא ליחידים,

אבל בסך הכללי, גם בהסתר הזה

אפשר להתחבר לקדוש ברוך הוא, בפרט שאנחנו בחודש הרחמים והסליחות, חודש אלול,

ראשי תיבות אלול, אני לדודי ודודי לי.

אם אני מתחבר לקדוש ברוך הוא בימים כאלה,

דירשו השם בהימצאו,

קראוהו בהיותו קרוב,

הקדוש ברוך הוא מזמן וממציא את עצמו לפרט,

והוא אומר,

שובו אליי,

בה אשובה אליכם.

אבל היהודים אומרים, אשיבנו השם אליך ונשובה.

תתחיל אתה.

והקדוש ברוך הוא התחיל.

יש תשובה בישראל.

יש כבר מיליון בעלי תשובה בישראל.

אז זה רק התעוררות משמיים.

לא היה דבר כזה מעולם.

יש היום את זה.

ואני רואה סימנים,

סימנים דווקא מעודדים,

בתוך כל הבלאגן.

סימנים מעודדים.

אתן לכם דוגמה.

עד לפני כמה זמן היינו חושבים שחזרה בתשובה זה חבר'ה מסכנים כאלה שהמצב הכלכלי הסוציו-אקונומי שלהם נמוך.

וככה מנסים לצייר את זה, כן?

בשביל שאלה שנמצאים באליטה יוכלו להרגיש שבעצם שום דבר לא השתנה.

בסדר,

יותר טוב שהאנשים האלה באמת יהיה להם במה לאחוז.

אבל היום

זה כבר נכנס לכל מקום, ולא יאומן כי יסופר,

במרץ

חוזרים בתשובה.

במרץ.

לא רק במרץ,

אלא במפלגת מרץ.

ואני אקריא לכם פקס שהגיע אליי ב-5.20 בבוקר.

לא הייתי במשרד, אבל כתוב למעלה.

נשלח ב-5.20. מכתב.

הרב אמנון יצחק,

הרסת לי את החיים.

בוקר טוב.

5.20. כל מה שהאמנתי בו,

כל מה שידעתי בוודאות,

עורער.

היסודות שעליהם חונכתי,

האמיתות האקסיומטיות שעליהן נלחמתי,

התפוררו.

בשעת שחר מוקדמת זאת,

אחרי שצפיתי בקלטת על תולדות הציונות,

אני יושבת,

כולי נסערת,

ושואלת את עצמי מה אעשה מחר עם כל מה שהבנתי היום.

אני חילונית גאה,

תל אביבית בנשמה, סטודנטית להיסטוריה לשעבר,

בסוגריים איזו היסטוריה,

ולמדעי המדינה,

בסוגריים איזו מדינה.

ועכשיו,

מהריסות אלה אני מקווה שיהיה לי הכוח להתרומם ולהקים,

יחד עם בעלי וביתי,

בית יהודי אמיתי,

שיסודותיו חפורים

כ-3,000 שנה לעומק.

בית כזה,

נראה לי שגם הווריאציה החילונית שלך,

שריד, למשל,

לא יוכל להרוס.

אינני יודעת עדיין

מהו הצעד הראשון,

אך הדרך כבר ברורה לי.

אנא,

התפלל למעננו שנצליח,

כי ברור לי

שבחוגים שבהם אני נמצאת,

תהיה זו דרך קשה,

קשה מאוד.

יישר כוח,

גלעד דורפמן.

צלצלתי אליה ב-9.20 בבוקר היא לא ענתה, כנראה הייתה ישנה.

אחר הצהריים היא ענתה לטלפון,

שלום גילה, מדבר אמנון,

שקט מעבר לקו.

כל כך מהר הוא חזר.

ואז היא מספרת לי את הסיפור,

ואני מבקש רשות,

האם אפשר לשים את המכתב באינטרנט?

www.shofar.net היא אומרת, כן.

אמרתי, אפשר לפרסם את השם? אמרה לי, כן.

שמנו את זה באתר.

אחרי יום מצלצל אל היהודי בשם איציק סמג'ה.

והוא אומר לי, יש לי חבר בשם אבי,

אני מבקש שתקבל אותו.

מה קרה? אני שואל.

הוא אומר, אל תשאל.

הוא ראה את המכתב של גילה באינטרנט,

והוא חייב להיפגש איתך.

אני אומר לו, איך הוא מכיר אותה ואיך אתה מכיר אותו?

הוא מספר לי מה קרה.

זאת אומרת,

הוא אומר, אני אספר לך את הסיפור.

איציק סמג'ה, הוא גר במושב גיתית בעמק הירדן, זה מושב חילוני.

הוא מהמערך אשתו מרץ.

הוא ספרדי, אשתו אשכנזיה. כל המושב מערך מרץ.

שם אין יהדות בכלל.

הוא אח של מישהי שעובדת

מעל ארגון שופר.

מי נתנה לו קלטת וידאו כשהוא נוסע הביתה?

לקח ראה, התרשם,

חזר, ביקש עוד,

לקח עוד,

והחליט שהוא רוצה להיפגש.

הגיע, שאלתי אותו, מה קורה?

הוא אמר לי, תשמע, אני חילוני גמור.

שום ידיעות בתורה.

אבל הספקתי לראות כמה קלטות וידאו שלך,

ואני כועס על עצמי.

איך לא ידעתי מהדברים האלה מאומה?

איך לא הסבירו לי דבר כזה?

איך החביאו ממני דבר כזה?

והוא התחיל להגיד ציטוטים מהקלטות, לא בשביל להראות שהוא בקי,

בשביל להגיד כמה זה פשוט.

בורא ונברא, מגביל ומוגבל, כל יכול, שתיים, לא, אחד, כן,

חוזר על הלוגיקה, יודע.

אמרתי לו, טוב, בסוף שמעתי, מה אני יכול לעזור?

אמר לי, תשמע,

אני לא יודע כלום,

אני לא יודע מה עושים,

אני לא יודע מה להתחיל,

אני לא יודע מה זה להתפלל,

מאיפה מתפללים,

מה מתפללים, אני לא יודע כלום.

אמרתי לו, אין בעיה, יש לנו פה יהודי בשם ירון, אני אכניס אותך אליו, אתה תהיה איתו,

והוא ידריך אותך מהדברים.

אתה רוצה עוד קלטות?

אמר לי, כן.

נתתי לו קלטות,

העמיס, היהודי נסע,

התחיל לעשות חוגי בית.

כולם מתחילים להיכנס אליו.

בקיצור, התחילו להניח שם תפילים.

מרצניקי.

מערך.

היהודי הוא מזכיר של המושב,

מכירים אותו בסביבה,

מעלה אפרים לא רחוק,

מגיע אליי בחזרה, מספר לי תרשמים, אמרתי לו, בוא, תרצה, אני אאניס לך את האוטו.

500 וידאו שמנו לו באוטו,

נסע למעלה אפרים, יש ש״ג בכניסה,

כל מי שעובר, נותנים לו קלטת,

יש היום, תוך תקופה של

חצי שנה בערך,

עשרות משפחות חוזרים בתשובה רק מהקלטות.

יום אחד בא אליו חבר בשם אבי ואומר לו,

יש לי איזה בעיה, ופה ושם,

שמעתי שיש דבר כזה, תפילין,

אתה יודע איך משיגים, ופה ושם? אמר לו, תשמע, יש לי פה קלטת על תפילין של ארגון שופר, אני אתן לך.

היהודי ראה את הקלטת, אין בקלטת כלום חוץ מ...

איך מייצרים תפילין מהפרה

עד שמניחים.

את כל המהלך שלוקח שנה עבודת יד,

הוא ראה את זה נדהם.

הוא אמר, תשמע,

לא יכול להיות שהדבר הזה סתם.

אם זה עובר תהליך כזה במשך שנה בשביל לייצר את הדבר הזה,

יש פה אמת.

זה לא שטנץ, מדפיסים, הופ, הופ, הופ, הופ, לוקחים כסף.

התחיל להניח תפילין,

לאט-לאט התחיל להתחזק,

חזר בתשובה.

זה ליכוד.

הוא מהליכוד.

יש לו חבר.

חיימון קוראים לו, חיימון.

חיימון שואל את אבי, תגיד, מה קורה?

מה עובר עליך?

אומר לו, בוא, בוא תראה.

לקח אותו, התחיל להראות לו קלטות,

חיימון חזר בתשובה.

חיימון מהמערך.

אבל לחיימון,

יש אישה שלום עכשיו.

היא אומרת לו, הכל טוב ויפה, אני מכבדת אותך, הכל טוב ויפה, אבל עד כאן.

אני מחוץ לתמונה.

מחוץ לתמונה.

אבל יש לו בעיה.

הוא התחיל לחזור בתשובה,

ויש בעיה של טהרה.

מה עושים?

אז כיוון שהיא משלום עכשיו, היא הסכימה לעשות שלום.

אמרה, אתה יודע מה, בנושא הזה ובנושא שבת, אני מוכנה ללכת לקראתך, אבל

אל תדבר איתי יותר מזה שום דבר.

כל הכבוד.

וככה הם המשיכו.

אבל בינתיים היא הייתה צופה בקלטות וידאו לראות

מי זה שבלבל לו את המוח, מה הוא מוכר.

היא מסתכלת, מסתכלת, מסתכלת,

יום אחד בבוקר היא ראתה איזה קלטות,

גמרה לראות אותן, זה היה בחמש פלוס,

וחזרה בתשובה, זאת האישה גילה דורפמן.

מערך החזיר את הליכוד, ליכוד את המערך, מערכת מרצ,

וזה רק התחיל.

מתברר שגילה דורפמן היא לא סתם אישה,

היו אצלנו זוג לפני כמה ימים שאמרו שהם מכירים, הם שמעו את הסיפור והם מכירים אותה.

היא פשוט הייתה הקצינה של הקצינה שהייתה אצלי במשרד.

זאת אומרת, יש לה איזו דרגה בכירה בצה״ל,

אחת שיודעת לדבר, מה שנקרא,

ולפעול.

שלחנו לראיין אותה.

למה אני מספר?

כשאנשים עומדים מול האמת,

ויש להם ישירות פנימית,

ישירות פנימית בינם לבין עצמם, זה הכול.

ויש הרבה כאלה במרץ,

ויש הרבה כאלה במערך,

ויש הרבה כאלה בכל מפלגה ובכל

שכבה בעם.

רק הלחץ החברתי הוא הגורם.

הנקודה היא שהם עצמאים ומכתיבים בדרך כלל לאחרים.

האחרים יותר חלשים ונכפפים לאלה שמעליהם, לכן הם מושפעים

ומסתכלים על אלה של מעלה מהאליטה,

והם המודל שלהם.

אבל אם האליטה מחליטה שזה נכון,

אז נגמר הסיפור.

ראיינו אותה.

אני מקריא לכם תמצית.

משפחה נאותה להתראיין ולספר את סיפורה האישי.

חיימון, בן 31, גילה 33,

בה פעוטה עוד היה,

מתגוררים במושב חרוצים.

בביתם פזורים כלי נגינה והקשה המסגירים את מקור פרנסתו של חיימון,

החבר בלהקת הטיפוף המעגל.

חיי הזוג נהפכו בזכות קלטת אודיו של כבוד הרב,

שקיבל חברם באחד ממבצעי החלוקה שבאזור רעננה.

החבר שהתחזק העביר את הקלטת לחיימון,

שהתחיל להתקרב למקורות בעקבותיו.

חיימון מספר,

קיבלנו קלטות של הרב אמנון שהושארו ברכב.

בשעת לילה מאוחרת אחר הופעה מצאנו עצמנו ארבעה חבר'ה חילונים

יושבים ברכב סקרנים וצמאים לדברים הנשמעים מפי הרב אמנון, למרות שהגענו ליעדינו,

המתנו חצי שעה נוספת עד גמר הקלטת.

הדברים ריתקו את כולנו.

הרב דיבר בנושא הפלסטיני,

ובפעם הראשונה הבנתי

שיש קשר בין יחסינו כלפי מצוות השם

לבין המאורעות הקשים עם הפלסטינים, וזה תלוי בזה.

מאז קיבלתי צמאון עצום לדעת עוד ועוד, ובזכות הרב אמנון יצחק התחלתי כצעד ראשון לשמור שבת ולחבוש כיפה,

דבר שהיה לי מאוד קשה.

אחר כך שמתי ציצית.

בתאריך ההתחזקות נחשפתי גם לקלטות הוידאו המפורסמות שהשלימו את המלאכה.

גילה מספרת, לילה אחד נשארנו ערים עד לפנות בוקר כדי ללוות חבר לשדה התעופה.

בינתיים צפינו בשתי קלטות,

המדענים בהרצל והציונות.

עד לאותו הערב הרב נראה לי מזרחי,

ואם הוא מזרחי ודתי, אז הוא שסניק.

ואת שס אני שונאת.

הם לקחו לי את הכסף,

שתו לי את הדם,

חיים על חשבוני

וערב ומסית.

היה לי זלזול עמוק,

שחצני.

זלזלתי באדם שמעולם לא שמעתי

ולא ראיתי איך הוא נראה,

אפילו לא את השמלות והאנטנה שלו.

אני בא מבית ציוני של ניצולי שואה.

למדתי באוניברסיטה שלוש וחצי שנים היסטוריה ומדעי המדינה.

ראיתי את עצמי כאדם מאוד משכיל ונאור.

אני כורת המון.

חשבתי שאני יודעת לסנן את מה שכתוב בעיתון ולהבחין בדעתם האישית והמגמתית של הכתבים.

ובאותו הלילה

אני יושבת עם עצמי כמי שיודעת,

ופתאום אני רואה קלטת שבראייה ראשונה נראית לי כפברוק,

ואני מתנצלת בפני הרמב״ם לא ניצחק.

חשבתי שהכול שקרים.

מה פתאום?

איזה שטויות.

קראתי את הספר אלטנוילנד של הרצל,

והכול נראה לי מגמתי.

לאחר צפייה שנייה ורצינית הבנתי

שלא ייתכן שקלטת מפוברקת תהיה מבוססת על עדויות של עיתונאים והיסטוריונים מפורסמים,

בשעה שהדברים ניתנים להפרחה במבחן הפומביות.

אני בא ממקום המכונה האליטה הצפון-תל אביבית,

חילונית גאה, מצביעת מרץ,

שאכפת לי מזכויות החי והצומח בכל העולם.

ישבתי, ראיתי את הקלטת והתחלתי לבכות,

כי אני בגיל 33,

גילה דורפמן, המשכילה שיודעת הכול,

היא יודעת

רק שקרים.

הסרט הרצל והציונות הכניס אותי לשוק מוחלט.

היה לי קשה לקבל את מה שראיתי בסרט.

גיליתי שלאנשים שהיו נערצים לעיניי, כמו בן גוריון והרצל,

ישנם צדדים נוספים שליליים מאוד.

הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף בבטן.

אלה האנשים שאני אמורה להעריץ אותם?

ללמד את הילדים שלי על סמך הדברים שהם אמרו?

אבל עד איפה אתה יכול לברוח?

מראים לך את האמת מול העיניים.

פתאום הבנתי

שכל החיים שלי בשקר יסודם.

מה אני עושה במצב זה? איך אני קמה מחר בבוקר?

יש לי תינוקת.

לאיזו מורשת אני אחנך אותה?

הרגשתי חובה להתקשר לחברים שלי ב-5.30 בבוקר

ולספר להם מה הסתירו מאיתנו ושכל חיינו עד היום

היו מושתתים על שקר.

ממש רעדתי.

אני יושבת,

רועדת קולי, דומעת.

בכיתי, ממש בכיתי,

מתוך רחמים עצמיים.

חשתי שהגעתי לנקודת אל-חזור.

אין לי לאן לברוח.

אני יושבת ליד החלון בעדיין חושך.

עצוב לי,

ונראה שהתהליך הולך להיות קשה,

כי אני מחויבת.

לפתע הופיעו מולי שתי ציפורים שעשו לי מופע במשך כחצי דקה,

כאילו מסמלות לי על שחרור.

זה מדהים,

כי אני ממש לא הטיפוס לתרגום סמלים.

הדבר היחיד שיכולתי לעשות כדי לשחרר את עוצמת רגשותיי היה לכתוב את המכתב לרב אמנון יצחק

ולשלוח אליו מייד בפקס.

היום אני יודעת שכל מה שחונכתי עליו זה שקר.

למרות שחונכתי כציונית,

בכל זאת, פעמים רציתי לרדת מן הארץ,

וכמוני גם חבריי.

הקפיטליזם מתגשם באמריקה.

רוחניות יש בתאילנד,

ואילו כאן מלחמה,

פחד להתפוצץ,

אנשים קשים ומצב כלכלי גרוע.

המסקנה, הציונות נכשלה,

שלא סיפקה את השורש האמיתי מסיבת היותנו כאן.

חשבתי לעצמי,

למה שילדי ימות למען המדינה,

למען אדמת סביון,

רמת אבים?

היום אני מבינה את גודל האסון שהמדינה גרמה ליהדות.

היום אני מבינה שמדינת ישראל עשתה ליהדות מה שצוררים רבים לא הצליחו לעשות.

המדינה והחברה אפשרו לי להרגיש יהודייה גם ללא שמירת מצוות.

הם הפכו את היהדות ללאום,

והם משקרים ברש גלי.

באוניברסיטה אמר לנו פרופ' אהרן שי,

תשכחו את כל מה שלמטיהם בבתי הספר התיכוניים.

הכול מגמתי.

בואו ואלמד אתכם היסטוריה.

ומה לימד אותנו?

היסטוריה מגמתית אחרת.

היסטוריה לעולם לא יכולה להיות אובייקטיבית, אלא אם כן

תראה נקודות מבט שונות.

אך לדאבוני,

דווקא את הנקודה היהודית לא מביאים בשום מקום.

גדולתו של הרב וכושר ההסברה שלו,

כל הקלטות שלו מביישות את החילונים שמתווכחים איתו. הם יוצאים פשוט, לא אגיד מה,

מההוכחות החותכות והאמיתיות שבדברם.

מעולם לא הציגו ותיארו לי את מעמד הר סיני,

כפי שהרב מסביר.

חשבתי שהתורה היא קובץ משלים.

היום אני יודעת שהכול אמת,

לכן אני צריכה לשמור על המצוות.

אני רוצה בית יהודי על פי ההלכה,

וזה לא הולך להיות קל בכלל.

הדרך בחזרה תהיה אולי יותר צבעונית,

אך אני לא מתכוונת לפרש בעצמי את התורה מחדש.

חיימון,

אחר צפייה בסרט הרצל והציונות, העולם שלי הזדעזע.

ולאחר צפייה בקלטת האוניברסיטה העברית

בהתנהגות פעילי מרצ, הבנתי

מדוע אני חושב מה שאני חושב,

ומי רצה שאני אחשוב כך,

ומה הסיבות שרצו שאחשוב כך.

היום,

מכשיר הטלוויזיה שברשותה מקרין רק סרטים של כבוד הרב,

כבר מזמן הבנו שהתקשורת היא תשקורת.

גילה אחוזת את בתה הודיה ומסכמת.

כל אחד ימשיך במסלול חייו,

ואם הרב עמלון יצחק ימשיך בפעילותו,

אני מאמינה שיום יבוא ולכל אחת תהיה הזכות לשמוע אותו ולהחליט

על דרכו.

חיימון מסיים

כילד הייתי הולך לבית הכנסת ומתבייש

שהחבר'ה מהכיתה לא יראו אותי עם הכיפה.

הכול מתחיל בחינוך.

לא חינכו אותי נכון,

ההורים, הסביבה,

המדינה,

ואתם בלוויזיה, שיהיה אסון.

בא לי לצעוק לכולם.

חזרו בתשובה.

לקראת סוף הריאיון הצטרפו אלינו זוג חברים מלהקת המעגל, ונוכחנו

שכפי שבאלמות התופים ניתן להיות מהיר ומשתנה,

כמו כן ממש במקצב החיים.

זה אנשים בקצה השני של הפלנטה היהודית.

ואם כאלה יהודים חוזרים בתשובה,

אז נפתחו שערי תשובה.

זאת אומרת, צריך רק להגיע לכל מקום.

בכמה שאנשים יזכו לראות יותר, יבינו יותר,

ממילא יהיה לנו טוב לכולם.

יהי רצון שעם ישראל יבין סוף סוף

לפני המכות ובלעדיהן

את האמת,

ונתקרב לאבינו שבשמיים במהרה. אמן.

אמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כבוד הרב, חזק ואמץ.

אני באתי פה במאוחד.

ראיתי לפני כמה מספר,

ימים בבית הכנסת,

שבירכת ילד בארצות הברית

שהיה במצב קשה. בזכות הברכה שלך הוא עברי.

אני לא עליכם נותחתי עשרה פעמים,

הפתק על ידך.

בירכתי כבר.

אם אתה רוצה בפרהסיה, אני אברך ש... בכבוד, תברך שהשם ישמע ברכתך. זה מה שאני מברך. אתה לומד כל יום?

אשתדל שאני מרגיש טוב.

אתה מוכן לקבל עליך שעתיים ביום ללמוד קבוע?

בלי נדר.

בלי נדר אתה מתכוון ללמוד?

בלי נדר ללמוד, בעזרת השם יתברך.

בעזרת השם.

חי רפאל בן?

אום אלחר.

אום אלחר.

אמא של הטוב.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה בישועה קרובה, תדיר,

בבריאות, איתנה,

בזכות לימוד התורה. אמן.

אמן.

עשה הכול ארוך.

כן, מאחוריך, הנה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אם כבוד הרב זוכר אותי, אני הייתי לפני שבועיים בשרתון.

גם אני הייתי.

אצלך, כבוד הרב, בהרצאה שלך.

ואז הייתי גם עם מכנסיים ולא שומרת שבת, ואני אמרתי שמאוד קשה לי לשמור שבת.

היום, בחסד אלוהים ובזכותך המון, שיש לי השפעה ממך,

אני שומרת שבת.

ברוך השם.

בן זוג שלי גם הולך לסליחות, שם כיפה, מתפלל.

ואתם עומדים להתחתן, לא?

איזה זיכרון יש לך, יש לך בכנועה. מה זה זיכרון? אמרת לי, בעוד חודש, לא?

לא, ב-4 בספטמבר, שבוע הבא ביום רביעי. כן, אבל מאז זה היה עוד חודש.

ובאותה הזדמנות, כבוד הרב, אני מבקשת בכל לשון של בקשה,

אני גם בקשר עם הרב ברנס, רפי ברנס,

שבעזרת השם ב-4 בספטמבר תהיה ברבנות בבת ים

ב-1330 לקידוש.

הייתי מאוד מאוד רוצה.

שאני אהיה?

כן, כבוד הרב.

יהי רצון.

אמן.

עכשיו יש לי שאלה אליך.

כבוד הרב, אנחנו מבית מאוד מאוד קשה, וכתוב בתורה,

אבות יאכלו בוסר ושני בנים תקהינה.

וכתוב, עוון אבות על בנים.

אני הייתי רוצה לשאול, עד מתי זה ימשיך, כמו בבית אצלנו, למשל? הבנתי, זה לא נכון.

כתוב, אבות יאכלו בוסר ושני בנים תקהינה,

בלשון שאלה.

ומה שכתוב, עוון אבות על בנים,

על שלישים ועל רבעים,

זה עם התנאי האחרון, לשונאי.

ככה הפסוק המלא. זאת אומרת, אם

כל הדורות, דור ראשון, שני, שלישי, רביעי, הם לשונאי,

אז מתגלגל מכה ממכה למכה,

כי יש תוספת לכל אחד על מה שהוא קיבל גם מאבות אבותיו.

אבל אם זה לא לשונאי ואחד פורש מתוך אלה שהיו

שונאי השם כביכול,

אז הוא נפטר מכל דין.

זה לא מתגלגל

בגלל

אחד אחרי השני,

אלא זה תלוי בכל אחד ואחד.

הבנת?

את יוצאת עכשיו מהמסגרת הזאת.

את חוזרת בתשובה,

לא חל עלייך,

מה שהיה עד עכשיו.

גמרנו, את כמו תינוק שנולד מחדש,

זה כאילו יש פה מישהי אחרת לגמרי.

זו תשובה.

תשובה מוחקת את העבר.

תשובה אמיתית,

אין עברה.

יש רק עתיד טוב.

הבנת?

כן.

כן, שאלה הבאה.

ערב טוב לכבוד הרב.

ערב טוב לקהל הקדוש.

אני מאוד מאוד מתרגשת ואני לא נוהגת לדבר בפורום כזה.

אך אני עושה זאת

בלב כואב למען עימי היקרה.

הסיפור שלה למעשה מאוד דומה לסיפור המפורסם של כבוד הרב עם הילד בן השלוש מאמריקה.

המצב של הילד מאוד מאוד דומה למקרה של אימא שלי,

ולכן זה נתן לי חיזוק ותקווה לישועה.

ובזכות המעמד הקדוש והגדול הזה,

ובזכות כבוד הרב שפועל בעזרת השם ישועות בגלל זכות זיכוי הרבים, ובזכות ברכות הצדיקים של גדולי הדור שבירכו את כבוד הרב,

אני מקווה,

גברתי השם,

לצאת מכאן בסוף הערב בהרגשה טובה שתתבטל הגזרה הקשה מאימא שלי,

כמו אצל הילד שיחיה,

ברשות כבוד הרב והקהל הקדוש, אם יורשה לי לספר בקצרה על מצבה הקשה של אימי,

הזקוקה לרחמי שמיים.

לפני כעשרה חודשים נתבשרנו בבשורה הקשה והמרה שיש לאימי גידול ממאיר בבטן,

עם גרורות בכבד,

ולפי דברי הרופאים, מצבה בכי רע,

ולא נותר לה זמן רב לחיות.

וכפי שאנו רואים,

אכן מצבה הולך ומידרדר, והיא נחלשת מיום ליום,

נעשתה רזה,

והבטן טופחת בצורה מבהילה,

וזאת כתוצאה מהצטברות הנוזלים בבטן.

ממש מאוד מזכיר את מקרה הילד שיזכה, בעזרת השם, לאריכות ימים ושנים.

אני לא רוצה לגזול זמן יקר של כבוד הרב והקהל.

אני פונה ברגע זה בתחנונים לכבוד הרב,

שיעתיר ויבקש לפני הקדוש ברוך הוא רפואה שלמה לאימי לביטול הגזרה הקשה,

שתאריך ימים ושנים ושתחזור בעזרת השם לאיתנה.

ואני מוכנה בזה הרגע לקבל על עצמי כל מה שכבוד הרב ידרוש ממני,

אפילו להתנדב בארגון שופר, שנועד להפצת יהדות בעם ישראל,

או כל דבר אחר מה שכבוד הרב יגיד.

תודה רבה ושנה טובה ומבורכת

לכבוד הרב ולמשפחתך ולכל בית ישראל.

תודה, אמן.

ובכן, אני בלי נדר אתן ברכה, אבל צריך גם את האמן של הקהל.

אז לפני האמן של הקהל, אנחנו נראה לכם אולי את הסרט של הילד בן השלוש,

שנערך באופן זמני, מהיר,

בעזרת השם הלבבות ייפתחו, זה יועיל יותר.

בבקשה.

מאזינים יקרים,

לקהל שבאולם הוקרן כעת הסרט נס מצולם,

הסיפור של אליה יואב.

להרצאת הרב אמנון יצחק, שנערכה באולם בברופלין קולג' ניו יורק,

בתאריך 9.6.2002,

הגיע ינון אבורוס, אשר בנו בן השלוש, אליה יואב, חלה במחלה הנוראית,

ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם הידרדרות בעבריו הפנימיים.

והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס,

וחייבים לשתול כבד חדש.

וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה.

ינון, אביו של אליה, אשר היה נרגש מאוד, ועל סף בכי,

ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה,

כמו שעשה דיויד הנכה מלונדון.

הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה,

כל יום שעתי, לרפואת בנו.

והאב, כמובן, הסכים.

הרב בירך את הילד אליה לרפואה שלמה, והקהל הרב שנכח באולם, ענה מאתו.

לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה,

קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקום,

עול מצוות לזכות רפואתו של אליה.

וכעבור כחודש ימים, אכן, אירע בלתי ייאמן.

הילד אליה החלים לחלוטין,

והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל,

ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.

הסרט הופק באולפני שופט.

את הסרט המלא בסרטים מוסריים, כאן נעשה במשרדי שופט,

אפרופסיטיהו 10,

או בטלפון

677779.

תודה.

ווידאו לנכתוב לכם.

אליה יואב היום נמצא בבית, ברוך השם, בריא ושלם.

לא נשאר זכר למחלה.

הכבד מתפקד כרגיל, ילד ככל הילדים.

לצערנו הרב,

דיברנו לפני כמה ימים

עם האבא,

הוא אומר, מאז שהוא יצא מהבית החולים,

באותה מחלקה נפטרו כבר שמונה ילדים.

זאת אומרת, זה לא פשוט לצאת מזה, ובפרט שהיה לו גידול גדול מאוד, שלא ראו בגיל כזה כזה גידול שהתפשט בכל הבטן,

בעלה עמוד השדרה,

גרורות.

סיפור,

30 יום מאז הברכה,

במעמד של 2,000 יהודים,

והזכות של החוזרים בתשובה,

הילד הרי עורר אצל הבחור הראשון

את הרהורי התשובה,

ולמעשה הילד החזיר בתשובה את הראשון ששם ציצית,

והוא עשה תשובה לרפואתו של הילד.

ואז אמרתי,

נפל דבר,

הילד בן השלוש החזיר יהודי בתשובה, אז זכות הזאת תעמוד לו, כי כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם מלא, והקב' מודד מידה כנגד מידה.

ואז פניתי לציבור ואמרתי, מי מוכן לקבל על עצמו לרפואת הילד? ואז

מאה חילונים עלו, קיבלו עליהם על מצוות, מה שראיתם שם, את הציבור, זה היה בדיוק אחריו.

וברוך השם, אני אמור להיות שם, אם ירצה השם,

והולכים לעשות את הכנסת ספר תורה לבית הכנסת

בתהלוכה גדולה בברוקלין.

יהיו שם 101 בחורים ששמו את הציציות,

שילכו עם אליה יואב בראש.

זה צריך להיות מועמד מאוד מרגש להודות לשם יתברך על גודל הנס.

טוב,

אנחנו נברך שם את החולה,

חולה.

מה שמה?

ברכה חומה בת מזל סעדה.

עוד פעם?

רינה ברכה חומה. פנינה ברכה בת? רינה, רינה, רינה.

ברכה חומה בת מזל סעדה.

מזל?

סעדה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמוי ישראל מהרה,

אמן. אמן.

את תקבלי על עצמך בעזרת השם יתברך

לקחת עשר סטים מיני סמינר, נחלק לחילונים.

זה עשר קרטות וידאו, הנה, כמו פה.

זה מיני סמינר.

הם מכניסים את זה למשפחה,

בעזרת השם יתברך. אם הם מוכנים לשמוע, אז הם חוזרים בתשובה.

אני מוכנה גם יותר.

מה שתרצי זה עניינך, אבל

אם יחזור יהודי אחד, בעזרת השם,

בתשובה בזכות זה,

ודאי שהזכות הזאת תעמוד לרפואת החולה.

אמן.

בשורות טובות שיהיו.

אמן.

כן,

בעזרת השם אני אברך אותך. את מוכנה לקבל על עצמך

לקבל את השבת חצי שעה לפני הזמן?

כן, בעזרת השם. לא נשתדל.

אני מקווה שאני אעשה את זה כבר, בעזרת השם, בשבת הקרובה.

בשבת הקרובה. אז אני מקווה שבעזרת השם

יהיה לך זרע חי וקיים.

אמן.

אמן.

פנינא חדווה בת מאי חנה.

אבל אל

תקווי,

תחליטי ששבת נכנסת חצי שעה קודם,

תעמדי בזה.

כבוד השבת חשוב מאוד.

בסדר. וכמה שמקבלים אותה יותר מוקדם,

מהבחינה הזאת,

לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה.

בעזרת השם,

תרבי בכבוד שבת. בעזרת השם. והקב' ברוך הוא יעזור לך. אמן. שמא השם בשם האימא.

פנינא חדווה בת מאי חנה.

פנינא חדווה בד מאי חנה.

השם יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

כן, בבקשה.

ערב טוב לך, כבוד הרב.

זהו, הייתי אצלך גם בהרצאה לפני שבועיים.

זהו, אני זוכר שאמרת, מי רוצה ציצית?

זה מה שאני הבנתי.

אני עליתי שלישי והבאת לי.

ומאז ככה החלטתי שישמור שבת.

ויש לי חבר ככה שמלווה אותי ועוזר לי.

ברוך השם.

כן, קניתי את הציוד ואת העליות ואת כל מה שדרוש לבית.

התחלטתי לשמור שבת.

אני מתפלל כל לילה ב...

סליחות.

זהו, ככה, האישה שלי לעתיד ככה,

אנחנו מתחתנים ברביעי,

ברביעי לתשיעי.

אתה הבן זוג שלך. אני הבן זוג שלך.

זהו, אני קשה לי ככה, באמת, ללכת ככה. הרבה חברים שואלים אותי, תגיד לי, השתגעת?

כן, השתגעתי.

כן, אבל אני מרגיש טוב עם זה, אני רוצה להגיד לך... לא, תגיד לי, השתגעתי בפה מלא,

השתגעתי במשך שנים רבות,

שלא חזרתי בתשובה.

אני רוצה להגיד לך, כבוד הרב, תודה רבה.

באמת תודה רבה.

ברוך תהיה.

אני לא, אני אף פעם, אני לא האמנתי בחלום הכי ורוד שלי, שאפשר לשמור שבת, אפשר

ללכת לבית כנסת,

אפשר להתפלל.

למדתי כמה תפילות,

אני מתפלל בבוקר,

אני מתחיל להניח תפילין.

זהו,

אני לא האמנתי ברבנים, זו האמת שלי.

הכי טוב. אני חשבתי, כן.

ותודה לאלה,

הרב בבת ים, ככה, רפאל פנחס,

ככה עוזר לי.

רפאל פנחס או ברנס. ברנס. ברנס. עוזר לנו.

ברוך השם, יהודי טוב.

תודה לאלה. זהו, אני רוצה להגיד לך המון תודה רבה.

המון תודה רבה.

אני גם רוצה להגיד לך, תודה רבה שחזרת בתשובה.

תודה רבה.

יש פה בחורצ'יק, כן, הנה כאן.

הרבה כאן ביקשו ברכות, אני פשוט עכשיו רוצה לשנות נושא לשאלה.

הכי טוב. שאלה.

אני קראתי בכמה ספרים ש...

הקדוש ברוך הוא ברא הכל לכבוד ישראל, נכון?

עכשיו,

בסדר, אני מבין, אבל הגלקסיות, גלקסיות זה בסדר, אבל יש עוד גלקסיות ביקום נכון עצמו?

עוד גלקסיות?

מה זה עוזר לישראל?

יצאה קלטת חדשה עכשיו בשם בראשית,

מבראשית, בארגון שופר,

שבה רואים את הקטע הזה של הגלקסיות והכוכבים וכל שאר הדברים.

היום יודעים למדוד

ולומר כמה כוכבים יש בגלקסיות,

ויש גמרא

שאומרת כמה כוכבים יש,

וזה תואם היום למה שהם יודעים, וזה היה לפני אלפיים שנה, בלי טלסקופים, בלי אפשרויות. זה כבר, מכיר, אדוני. מכיר את זה. זה כבר כבוד שמיים.

וזה לכבוד ישראל

ולכבוד חכמי ישראל והרבנים שהוא לא האמין בהם.

זאת אומרת,

זה כבר סיבה למסיבה.

מעבר לזה, לראות את גדלותו יתברך,

את האין סוף.

דבר נוסף, להבין את הקשרים שבין גלקסיה לגלקסיה,

כשיש תנועה שונה זה מזיז את הכול ומשפיע פה.

אתה רואה את השפעות גרמי השמיים כרגע באירופה,

כשזה מגיע שלא בעונה, אירופה סוחה.

זו רק תזוזה קלה, אתה מבין? משהו זז שם למעלה, אפילו לא מבחינים.

מטאור, לפני כמה זמן, כמה ימים, אמרו שאיזה משהו כזה של 850 מטר ככה עבר קרוב לכדור הארץ,

ובשנת 2017 אמור להגיע וואחד מטאור שיפול בדיוק בכדור הארץ.

ככה הם חוזים.

אבל אני רוצה שתבין דבר אחד,

מי שיודע להתבונן בבריאה,

רואה את הקדוש ברוך הוא בכל מקום ובכל מהלך.

קראתי ספר על זה, על הגלקסיה שלנו, במיוחד למדתי עליה.

ממליץ לך. בספר הזה, שבאורך מאה אלף שנות אור,

ואם אני אגיד, אתה תשלח קרן נור מקצה אחד,

אחרי מאה אלף שנה היא תגיע לקצה השני. זה ממש דהימותי.

אתה צריך לראות את הקלטת החדשה מבראשית, שהיא מסכמת את כל הנושאים האלה, וגם בעיית המדע ביחס למה שכתוב בתורה,

משהו מדהים.

בעזרת השם. תהיה בריא. יש לי בקשה.

התקשרתי אליך לפני שבועיים בערך למשרד,

לארגון, ורציתי שתבואו אולי לבית ספר לחזק אותנו.

לקראת יום כיפור ראש השניים הדהים.

יש לנו יהודי בשם שאלתיאל. התקשרתי אליו. הוא אמר שאתה עמוס כל ערב, ואין לך זה, ואין לך ערב שאין לו הצעה.

ואני רוצה כאילו שאני לא עובד לברר, אני לא עובד בערב, אני מחפש בבוקר, שעה, לא יודע, משהו לחזק את הילדים. אני בטוח שאם אתה תבוא על זה. אם הוא אומר שאני עמוס, אז הוא אשם.

אבל אתה צריך להבין דבר אחד, אני מוכן עד שאני אגיע, אם אני אגיע, לתת לך קלטות, שתחלק שם.

שאלה אני מחפש, שאלה. מי רוצה לשאול שאלה?

הנה, פה יש חייל בצבא ההגנה לישראל. בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב, שתי שאלות ברשותך.

הראשונה, לפני כמה זמן, כששלחתי לך במי שאלה,

ביקשתי שתי תשובות לשאלות הלכתיות,

והפנית אותי לרב מכבוד.

עכשיו, השאלה היא, הרב נתן, כן. הרב נתן,

מחילה. אז השאלה לא מפנית אותי לרב,

אלא למה מפנית אותי בכלל, בהיותך הרב?

למה לא נתנית לי ישירות?

אני בענייני הלכות לא מתעסק. זה לא התחום שלי.

יש תחום כזה לפוסקים, צריך לשאול אותם.

אני מתעסק בנושאי אמונה, שאלות ותשובות סביב הדברים האלה.

כל אחד בתחומו.

אוקיי. שאלה נוספת, ברשותך.

בני ישראל בהר סיני

קיבלו את עשרת הדיברות,

את התורה שעל פה או את התורה שבכתב או הכול?

קיבלו את הכול בכול מכל כול.

עשרת הדיברות הקדוש ברוך הוא

נתן למשה רבנו,

את התורה הוא לימד אותו 40 שנה,

40 יום ו-40 לילה, סליחה.

ואת התורה שבעל פה הוא לימד אותו בעל פה.

התורה שבכתב?

ניתנה לו על ידי זה שמשה כתב אותם מפיו של הקדוש ברוך הוא. באותו עת? בהר סיני? לא באותה עת, אלא מגילות-מגילות ניתנה לפי ההתקדמות שלהם במדבר.

ואם תרצה לראות את זה מדויק, בהקדמה של הרמב״ן על התורה.

תודה רבה. תהיה בריא.

הנה שם שורה ראשונה אצל הנשים.

כבוד הרב,

יש לי שאלה קשה בענייני אמונה.

גדלתי עם אחי בבית דתי.

אחיו ומשפחתו נהרגו עכשיו בפיגוע.

אחי בא מבית דתי, אבל חזר בתשובה,

גמר בבר אילן, הלך למרכז הרעב,

ואשתו הייתה מאוד דתית,

והם עשו המון מצוות והחזירו המון אנשים בתשובה,

ובנו את כל היישובים ביהודה ושומרון,

והם היו רק מלאי מצוות, כמו שנאמר.

ממש לא היה שום דבר רע.

אחי היה סגן מנהל בישיבה,

עמד לגמור עכשיו את הדוקטורט שלו, אשתו.

הם היו ביהודה וימית ונגד הנסיגה ובכל מקום. הם פעלו בארץ ישראל, והכול בצנעה,

ועסקו בהמון מצוות.

הם נהרגו עכשיו צעירים.

אחי היה גם בצבא, עם אריק שרון בתעלה.

פואד היה המפקד שלו.

הוא הלך למילואים כל הזמן, האמין בתורה ועבודה,

וכל רגע פנוי למד תורה ולימד אחרים.

הם נהרגו בביתם.

הוא, אשתו, הבן הבכור שהיה בסיירת מטכ״ל,

אבא של גיסתי,

ואני הייתי אמורה להיות שם עם הילדים שלי. אני חד-הורית,

אני כל שנה אצלו נמצאת,

ובאותה שנה, זאת אומרת, עכשיו הבנים שלי סירבו,

וככה לא נסעתי.

ככה, כאילו, ניצלו חיי בשביל הילדים.

עברתי דברים קשים, עברתי גירושים קשים עם אלימות.

אבא שלי נפטר שנה קודם, אחי, הספיק בדיוק להגיד שנה קדיש, ונהרג.

אימא שלי נשארה לבד, היא כל הזמן אומרת שהקדיש שלה הלך.

היא שמחה עליו, כי אני כאילו הייתי המרחפת,

הוא היה,

הילד היה ציב עם הרגליים על הקרקע.

וברגע שזה קרה,

הייתה לי שאלה מאוד קשה לאלוהים,

למה?

למה, זאת אומרת, דוגמה, למה לא אני והוא הלך?

דווקא יהודי שעשה את כל הדברים למען ארץ ישראל,

למען שם שמיים,

מצוות בלי סוף,

שאלתי למה.

גיסתי הייתה כיבוד הורים כמו שהיא הייתה, לא ראיתי אצל אף אחד. ואומרים, כבד את אביך ואת אמך למען יאריכו ימיך,

ואם הייתה צעירה מאוד, בת 51. לא הבנתי למה.

הבנתי.

ובכן, אני רוצה לומר לך

דבר אחד, והוא גם קשה.

שלנו קשה לקבל את גזרות השם יתברך,

וזאת בגלל שאנחנו לא מכירים את דרכי השם.

אבל אני עודד אותך בדבר אחד כבר.

מי שנהרג או נרצח

על ידי

גויים שרודפים אותו בשל היותו יהודי.

הוא נקרא הרוג מלכות,

והוא במדרגה גבוהה ביותר כריבי עקיבא וחבריו.

זה דבר אחד.

שתיים,

הוא היה צדיק לדברייך שקיים תורה ומצוות תדיר ואף החזיר בתשובה.

זכות זאת הוא לא הפסיד, הוא יקבל עליה שכר.

בנוסף למדרגה שהוא קנה בעצם ההסתלקות.

אילו היה מצב שונה משאלתך והוא היה נשאר, וחלילה

את היית הולכת,

למרות שמצבך היה טוב בגין ההסתלקות באותה צורה,

אבל היה לך חסר גדול בעבודת השם.

ואילו הוא, מדרגתו גבוהה, תרתי.

בינתיים את נשארת,

ויש לך את האפשרות לחזור בתשובה.

ואז תוכלי לקנות מדרגה בזכות עצמך ולהשלים את החסר

של אחיך.

כי אימא שלך, לפי מה שאת אומרת, ודאי שרוצה שתלכי בדרכי המצוות.

וכתוב שבן מזכה אב

וגם בת מזכה.

זאת אומרת, בנים שהולכים בדרך הנכונה,

הם מזכים את ההורים הנפטרים לעולם העליון.

אז זאת אומרת,

חשבון פרטי למה הוא ולמה עכשיו לא אוכל לומר, ואף אחד לא יכול לומר, כי איננו יודעים את החשבון של כל אדם באדם,

בין בגלגול זה, בין בגלגול קודם.

אבל יש לנו ללמוד מכל דבר ודבר,

באשר החי ייתן אל ליבו.

אין חוסן לעולם לאף אחד.

גם רבי עקיבא, שהיה צדיק גמור ברבן של כל ישראל,

ושכל התורה שבעל פה שלנו זה בזכותו,

גם הוא ביום האחרון של חייו נסרק במסרקות של ברזל עד שנפח את נשמתו על ידי גויים.

כמותו היו עשרה הרוגי מלכות,

שכולם היו תנאים קדושים

שמתו במיתות משונות.

וזאת למה?

אל הארי הקדוש, זכר צדיק וקדוש לברכה,

הסביר לנו

הם היו גלגול של עשרת השבטים שמכרו את יוסף.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא,

כדי לתקן את אותו חטא של השבטים,

שבגין החטא הזה של יוסף נתגלגלו ישראל מצרימה ונשתעבדו,

וכל הגלויות מתגלגלות ממכירת יוסף,

אז את התיקון הזה עשו עשרת הרוגי מלכות.

איוב,

היה צדיק גמור,

שהקדוש ברוך הוא העיד עליו שהוא צדיק גמור,

ואף על פי כן ידוע, אין כייסורי איוב.

אז למה איוב סבל ייסורים גדולים כל ימיו,

אם השם מעיד עליו שהוא ירא שמיים?

וכתוב, גדול הנאמר באיוב יותר מאברהם אבינו.

אלא מה?

איוב היה גלגול של טרח אבי אברהם,

וכיוון שטרח אבי אברהם

חטא והחטיא את הרבים

והפיץ עבודה זרה בעולם,

למרות שהוא חזר בתשובה בסוף ימיו,

זה לא היה מספיק בשביל לתקן את כל החטאים שהוא עשה והפיץ,

עד שהיה צריך לחזור ולהתגלגל שוב

כאיוב,

וכשהשלים את התיקון,

הוסיף לו הקדוש ברוך הוא בכפליים.

נתן לו את כל מה שהיה לו פי שתיים, והוסיף על ימיו

140 שנה.

זאת אומרת, לקדוש ברוך הוא יש חשבון,

אנחנו לא יודעים אותו,

אבל מה שברור,

אין אצל הקדוש ברוך הוא איפה ואיפה.

אין מושג כזה דתיים וחילונים,

חרדים וכופרים.

כל אחד נמדד לפי חשבונו, ולא ביחס לקבוצה אחרת.

ולא סופרים.

כמה מפה וכמה משם,

וזה לא מורה על שום דבר.

לא המספרים ולא הכמויות,

אלא כל אדם נמדד

כפי מה שהוא,

ומתייחס גם למשפחתו ולסובבים אותו.

כי ההשלכות של מקרה כזה הן גם על הסביבה.

ההורים, האחים,

המכרים,

משפחה וכו'.

כבוד הרב, רציתי להגיד,

אם הכל נכון והוא במדרגה כל כך גבוהה,

אבל נשארו שישה יתומים, נהרס בית,

מה עם זה?

למה לוקחים מילדים את ההורים? על זה כתוב שהקדוש ברוך הוא אביא יתומים בדיין אלמנות.

נשאר להם אבא הכי גדול, אבינו שבשמיים.

ואל תדאגי בעזרת השם יתברך,

הקדוש ברוך הוא ימציא להם

מזור ורפואה ותעלה וכל טוב בעזרת השם יתברך.

וגם להם יש חשבון

למה נלקח מהם אביהם?

בגין גלגול קודם שלהם, לא על עכשיו,

כיוון שהיום הם לא ברי חטא,

אז לכן זה לא נעשה בגין עבירות או מצוות שלהם עכשיו,

אם הם קטנים פחות מגיל 13 או 12,

אבל זה מגלגול קודם שלהם, ולכן מזווג הקדוש ברוך הוא זיווגים באופן כזה שמשתלם השכר או העונש בהתאם לחשבונות הכוללים.

אז את זה רציתי לשאול, שעם הגירושים שלי הקשים ומה שקרה וכל זה,

זה קשור לעוונות, כמו שהיא אמרה,

אבות אכלו בוסר או דברים כאלה?

לא, זה קשור אלייך בלבד.

עם חשבון שמיים

על כל מעשייך, בין בגלגול זה, בין בגלגול אחר.

ולהתגרש, היו גם גדולי ישראל שהתגרשו.

דעי לך,

אבא שמביא ילדים ובעל שנושא אישה,

זה כלים לעבודת הבורא יתברך.

זאת אומרת, כל הבריאה נבראה בשביל אדם יחיד.

אדם הראשון נברא לבד.

אחר כך הקדוש ברוך הוא אמר,

לא טוב היות האדם לבדו, אעשה עזר כנגדו.

אבל מעיקר הבריאה זה אדם לבד,

ואחר כך הקדוש ברוך הוא הביא לו כלים לעזרתו.

זאת אומרת,

כל פרסונל הוא עולם בפני עצמו,

וראוי שכל אדם, כך אומרת הגמרא, יאמר,

בשבילי נברא העולם.

השמש, הירח, הגלקסיות שדיברנו,

הכל נברא בשביל אדם אחד.

עכשיו,

ילדים

זה כלים לעבודת השם.

אם אני מגדל ילדים,

והילדים האלה הולכים בדרכי התורה,

אז אני מרבה כבוד שמיים.

אבל אם אני מקבל כלים כאלה שנקראים ילדים,

והפוך, אני לא מלמד אותם תורה,

אלא הם רחוקים ממנה,

אז בעצם אני משתמש בכלים הטובים שקיבלתי,

הפך מהתכלית.

אדם נושא אישה,

ואישה נישאת לבעל.

אחד משמש את השני ועוזר לשני להגיע לתכלית של שניהם.

שניהם ביחד נקראים אדם.

ויקרא את שמם אדם.

זאת אומרת, אדם

זה איש ואישה.

זה יחידה אחת.

אז הם משלימים אחד לשני.

אבל במידה שהם אינם משלימים אחד לשני,

טוב הפירוד.

לכן זה נקרא גט.

בתורה לא כתוב גט.

כתוב ספר כריתות, ונתנא ספר כריתות.

חכמים קראו לזה גט.

דבר מדהים.

תחפשו בכל התורה.

מה זה גט?

אין משמעות למילה גט.

מה זה גט?

בכל התורה לא תמצאו שתי אותיות סמוכות זו לזו,

ג' וט'.

אין בכל התורה.

זאת אומרת, הן תמיד פרודות,

הג' והט'.

ולפעמים צריך שיהיה מצב כזה.

לכן יש גם מצווה לגרש.

לגרש זה גם מצווה.

במצבים מסוימים זה מצווה.

מקיימים מצווה.

אבל גם אם נפרדים,

צריך לדעת שעדיין נשארו כלים רבים מסביב שצריך להרבות כבוד שמיים,

וזה תפקידו של האדם בעולמו.

עכשיו, מי שלא למד זאת, מי שלא התבונן בזאת,

מי שלא ראה בחיים שלו ספר שנקרא מסילת ישרים של הרמחה, רבי משה חיים לוצטו,

זכר צדיק וקדוש לברכה, לא ראה מאורות מימיו.

שם הוא מתחיל מההתחלה,

מהי התכלית שנברא האדם בעולם.

בללמוד את הספר הזה,

מי שהולך על פי הספר הזה ומבטיח

שהוא זוכה לרוח הקודש.

אבל אם הוא מקיים את כל מה שכתוב,

אם הוא מקיים את כל מה שכתוב, זה מה שהוא זוכה.

ושם הוא לוקח בן אדם

ומעלה אותו מדרגה אחר מדרגה,

על פי מה שאמרו החכמים, זיכרונם לברכה.

יש תכלית לבריאה ויש כוונה,

ומה עלינו לעשות?

אדם שמשוטט בעולם הזה ולא יודע מה תכליתו,

ולא שם את מגמתו ועמלו כל ימי חייו בדבר שבשבילו הוא נברא,

הוא מפספס את החיים.

לכן חייבים להשקיע קצת.

אבל אם נשב ונתבונן

ונבין כפי שאנחנו רוצים,

או לפי הרקע שממנו באנו,

או לפי שאלות שנזרקות מפי כל איש בכל מקום,

ומזה נסיק מסקנות,

לא נגיע לכלום.

יש יסוד שעליו נבנה הבניין,

צריך להבין את היסוד שעליו נבנה העולם.

למה נבלע עולם?

למה נברא אדם?

למה הוא שם בתוכו?

למה הוא יוצא ממנו?

אז מה התכלית של החיים פה, אם בסוף לא נשאר כלום?

הייתכן שהכול כאין וכאפס?

ברוך השם, עד היום הוצאנו מאות קלטות טייפ ווידאו,

גם ב-CD,

ובאתר האינטרנט בחינם אפשר לראות,

ולשמוע,

שכולם מסבירים

מה התכלית של האדם בעולם.

פעם הייתי נותן הרצאות,

אז במשך תקופה די ארוכה הייתי שואל,

בתחילת ההרצאה,

האם מישהו מן הציבור יכול להגיד לי

למה באת לעולם?

תשובה חילונית

לא דתית.

שחילוני יסביר לי

למה באת לעולם. תשובה חילונית, לא דתית.

לא היה אחד שהצליח להסביר לי.

לפחות שנתיים שאלתי את אותה שאלה.

בארץ ובעולם.

אין תשובה.

אני שמעתי תשובה.

אני אשמח לשמוע.

בגלל שמחה של בן אדם אחד.

לא, את מדברת קודם כל דתי פלוס.

לא, שמעתי את זה מחילוני,

שענה את זה.

אני אסביר לך.

זה דתי פלוס.

שאדם יבוא לתכלית שישמח יהודי אחד,

זה תכלית של חסידות.

אבל אני אסביר לך. הוא שמע את זה מדתי, והוא אמר את זה בתור חילוני.

מצא חן בעיניו.

אבל אני אגיד לך דבר אחד.

אם חילוני אומר את זה ואין עולם הבא,

אז הוא בא ומישהו שמח והוא הלך.

טוב,

בזה ששמח גם הלך.

בשביל מה באו שניהם?

אני לא יודעת.

יש לי בכלל משבר אמונה היום, בגלל כל הדברים. אין תשובה חילונית. רק אם יש המשך

ויש עולם הבא,

ויש שכר ועונש,

ובא בן אדם

בשימח יהודי, נגיד, והלך מן העולם,

וזה תכלית.

לדוגמה, הגמרא אומרת

שפעם אחת מחכמי ישראל

שאל את אליהו הנביא זכור לטוב, אמר לו,

מי פה מכל האנשים ההולכים בשוק

בן העולם הבא.

אז הוא הצביע לו על שניים, אמר, אין לבני העולם הבא.

הוא רץ אליהם, שאל אותם, מה מעשיכם?

אז אמרו לו, משמחים בני אדם.

אנחנו רואים אנשים שיש להם תוגה ויש להם צער,

ואנחנו הולכים ומשמחים אותם.

על זה אמר

אליהו הנביא, אין לבני העולם הבא.

אוה, זה גבוה? זו מדרגה גבוהה?

אדם

שהולך ומחפש לשמח את האחרים,

להעניק לאחרים,

לוותר מעצמו,

באותו זמן היה יכול ללכת לשמוח לבד,

והוא הולך לשמח את האחרים ולדאוג להם,

זה בין העולם הבא. זו מדרגה גדולה.

אבל צריך להבין, זה מתי טוב? כשיש עולם הבא.

אבל אם אין עולם הבא,

אפילו אם תשמח כל היום,

ותשב ביאכטה,

ויהיה לך כסף,

בוכטה,

ותיקח גם שחטה,

הכל חרטה,

לא נשאר כלום.

הרי ביום מן הימים תיפטר,

וכאין

וכדומן תהיה.

אז מה התועלת? הרי לא תהיה אפילו בשביל לומר,

היה לי,

הייתי, שמחתי.

לא תהיה.

אם אתה כלום,

אפס,

עפר,

אז מה את תחליט?

יש לי שאלה אפיקורסית.

נהדר, אני אוהב את זה. מאיפה אנחנו יודעים שיש עולם הבא? אנחנו חיים בעולם הזה.

נכון, שאלה יפה.

אשאל אותך שאלה תרנגולית.

אמרי לי, ראית פעם בצע?

כן. את יודעת מה יש בתוך הבצע, נכון? כן. מה יש?

אה... חלבון, חלמון. ואם היא מתחממת?

מה יוצא משם? חוויתה.

עם דוגרים זה אפרוח. אה, אפרוח, זהו. עם דוגרים, אבל אם היא מתחממת... נכון, התכוונתי שהביצה מתחממת,

אבל בסדר.

אם הביצה מתחממת, יוצא אפרוח.

עכשיו אני שואלת אותך שאלה,

איך נכנס האפרוח לביצה?

אני לא טובה בביולוגיה. לא טובה באפרוח.

אז אני אסביר לך.

אם היינו דופקים לאפרוח בביצה ואומרים לו,

אפרוח, אפרוח,

מי הכניס אותך לכאן?

הוא גם היה אומר, אני לא מתמצא בביולוגיה.

והיו אומרים לו,

האם אתה תצא משם?

הוא לא יודע על מה מדברים,

הוא לא היה בחוץ אף פעם, הוא לא יודע אם יש חוץ.

אומרים לו, ומי זן אותך בפנים כעת?

גם זה הוא לא יודע להשיב.

ואז שואלים אותו, אפרוח, יש לך אבא ואימא?

מאיפה הוא יודע?

הוא לא ראה אותם מעולם?

וכל השאלות האלה הן בדיוק השאלות שלך.

אנחנו שנמצאים בחוץ,

מבינים מחוץ לאפרוח,

שבלי התרנגול והתרנגולת לא היה ביצה.

ואם יש ביצה, אנחנו יודעים שיש אפרוח.

ואנחנו יודעים שאם הוא לא יצא, הוא יירקב

ולא יהיה לו שארית.

וכשהוא יצא, הוא יפגוש את הכול ויראה עכשיו שביצה זה רק מקום זמני עם שאלות אפיקורסיות.

אבל כשיוצאים,

רואים הכול והכול מתבהר. ואז אומרים, בטח, איך יכול להיות? הרי אני לא הכנסתי את עצמי לבצה.

הרי אני לא הייתי בשביל להכניס את עצמי לבצה.

שאם הייתי, הייתי מחוץ לבצה. אז למה הכנסתי את עצמי לבצה?

הבנת?

כן, הבנתי,

אבל אני לא מבינה בדיוק מה הולך למעלה.

או, אז עכשיו את רוצה ידיעות.

ובכן, יש לנו ידיעות.

התורה הקדושה שניתנה למשה רבנו במעמד הר סיני,

היא אומרת,

בתורה שמכתוב, בתורה שמעל פה,

מה צפוי לאדם ומה יש בעולם העליון.

עכשיו, בינתיים, מאז,

כבר

היו הרבה יהודים בעולם שהיהודים האלה

הגיעו לרמות גבוהות ביותר,

שהגיעו למצב שיצרו קשר עם העולם העליון.

גדולי ישראל היו יודעים לכתוב שם ולעלות

מעבר לפרגוד ולראות מה קורה בעולמות העליונים.

אליהו הנביא,

שעלה בסערה שמיימה,

ירד ונתגלה מספר פעמים רבות

לגדולי ישראל, וזה מצוין בגמרא, בתלמוד, במדרשים.

יש הוכחות

מדעיות שיש חיים לאחר המוות והישארות הנשמה.

הסרט הזה שאני קורא לו מבראשית,

אם תראי אותו,

הוא מביא הוכחות למציאות הנשמה,

קיומה,

הישארותה ואף חזרתה על ידי מתים קליניים,

סיאנסים,

גלגולי נשמות,

היפנוזה וכו'.

זאת אומרת, הוכחות שיש עולם הבא,

יש, ובהתאמה,

בין המדע לתורה, כשהמדע אין לו מקור,

והוא מחקירה וניסיונות חוזרים ושבים מגיע למסקנה.

ואצלנו זה כתוב במקורות,

בלי שניסינו עדיין שום דבר,

וזה תואם לזה.

מעבר לזה שהיו לנו נביאים במשך כל הדורות,

שהם גילו לנו את כל הדברים,

בין בהווה,

במוחש,

ובין למה שאחריו. אתה טוען שהנשמה מתגלגלת? יש גלגול נשמות? בוודאי. לא רק אני טוען, התורה טוענת.

אז איך תהיה תחיית המתים?

פשוט.

הנשמות מצטרפות לשורש הנשמה. לדוגמה,

אדם היה פה, האדם הזה לא תיקן מלא,

אז חלק הנשמה המתוקן נשאר למעלה, זה נקרם בשורש הנשמה.

החלק הבלתי-מתוקן נכנס עוד פעם בגוף חדש,

ואז אם הוא תיקן,

אז הוא מתחבר עם המקור, ואז זו נשמה אחת שתרד.

אם זה עדיין לא תוקן,

אז החלק המתוקן בפעם השנייה יצטרף לראשון,

והחלק השלישי ירד עוד פעם בגוף אחר מחדש.

ואז אם זה יושלם,

תהיה נשמה שלמה, והיא תרד בתחיית המתים.

ואם הוא לא הספיק בשלושה גלגולים לתקן כאדם, לא ניתנת לו אפשרות נוספת כאדם,

ואז חלק הנשמה יתגלגל בתוך דומם או צומח או חי.

כאדם.

ואחר כך יתגלגל בתוך צומח או דומם וחי, עד שישלים את התיקון,

כדי שהקדוש ברוך הוא דואג שלא יידח ממנו נידח.

והוא יקום בגוף שעשה בו את עיקר התיקון.

אבל ידיעת המדיני, זה לא מבין על אנשים במקומי נפחות. לא.

למה?

אמרת שזה מתחלק, כי חוזר להיות נשמה אחת. נכון.

אם זה חוזר נשמה אחת, זה נהיה עכשיו הבן אדם הראשון.

נכון.

נכון, אבל אתה יודע כמה נשמות יש?

לא היו מי הנשמות.

יש פיזיון נשמות. זהו. אז כמה שהיו,

כמה שהיו בשורשן, אלה שירדו. אנחנו לא נרד.

אני אמרתי שאתה לא תרד?

גם אני גלגול, לא רק אתה.

נשלים את עצמנו, בעזרת השם נתברך.

נרד.

זאת אומרת שלא נחזור בגוף הנוכחי, לדומה. ודאי שלא, כי הוא מתבלם בעפר ונגמר.

זה כמו אם אני אקח עכשיו

בקבוק של קוקה קולה במשקה קוקה קולה.

אני אשפוך את המשקה לבקבוק של פפסי,

ואחר כך את הקוקה קולה שבפפסי אני אשפוך לתוך אורנג'.

אז המשקה הוא אותו משקה, רק החליף בקבוקים, גופות.

זה הכול.

אבל המשקה נשאר אותו דבר.

הנשמה שלך היא אותה נשמה.

ויש כאלה שזוכרים

גלגולים קודמים.

ובהיפנוזה מצליחים להחזיר אנשים במצב היפנוטי,

אחורה גם לגלגולים קודמים.

ובסרט שאני אומר מבראשית,

יש קטעים כאלה שתוכלי לראות שם.

גם סיאנסים תראי,

גם היפנוזה,

גם מוות קליני וגם גלגול נשמות.

דורות אלה כבר כולם מגולגלים להשלים את התיקון.

את חייבת לקחת מיני סמינר חלק א',

ואני מרגיש לך נאמנה שאת חוזרת לצור מחצבתך,

יהודייה כשרה למהדרין,

מאמינה במאה אחוז.

אבל יש לי שאלה אליך.

אני אומנית במקצוע שלי, ואני עכשיו לא מסוגלת מאז לעשות כלום.

אין לי את השקט הנפשי.

אין לי מרגוע,

אין לי מנוח.

אני חיה, אבל יש לי ילדים, יש לי בית, אני מתפקדת,

אבל כאילו אני לא חיה.

נכון,

כי את שקועה בשרעפייך.

לכן,

כדי להחלים מהאסון,

את חייבת לנקות ראש, מה שנקרא.

זאת אומרת, לא לשכוח, אבל להבין.

אם תביני,

אז לא יהיה לך צער,

והפוך.

החיים שלך יתחילו מחדש, ויותר טוב.

ביצירתיות שלך, מן הסתם, תעלה.

את תרשי לי לתמוך אותך בעשר קלטות וידאו.

תודה רבה. בבקשה, תן לה, מותק.

הנה עשר וידאו מיני סמינר.

בהצלחה. תודה רבה.

תודה, כבוד הרב.

כבוד הרב, סליחה, את יכולה לברך את אימי?

כן, שמה?

עדינה בת חנה.

עדינה בת חנה, רפואה שלמה בניחומים מלאים באריכות ימים ובריאות.

תודה רבה.

כבוד הרב. כן.

מבחינת הדת מותר לעשות את זה, לא זה?

אין איסור בזה, יש סיכון בזה.

אבל חמירה סקנתה מאיסורה,

ובפרט בכאלה שיכולים להפנט אותך ולא להעיר אותך.

סיאנסים. סיאנסים זה אסור.

אסור לשאול עובי דעוני ואסור לשאול במתים.

כן, מי רצה פה? הנה, שם למעלה, יש לה שאלה. בבקשה.

נשמה של מי שמתאבד, אם זו התאבדות ממש שמעוגנת על פי הדין, זו בעיה חמורה,

ונשמה של מתאבד מתגלגלת בכף הקלע.

זה עונש גדול.

אבל למה אם זה מתאבד, לא מתאבד?

לא. אז לכן אני אומר, אם זה מתאבד לדעת,

אם הוא מתאבד מדעת,

ולא אדם שהוא לא היה בדעת,

אם אדם עשה את זה בלי שהוא שולט על עצמו בכלל,

אף אחד לא מגיע לזה.

לא, לא, לא.

יש הגדרה, כן. יש הגדרה.

אדם מתאבד לדעת. לדוגמה,

אדם בא, מודיע לציבור, תשמעו,

אני עכשיו עולה למעלה,

קופאת ראש.

שמעתם?

נמאס לי,

לא רוצה יותר לשלם מיסים בארנונה?

חלאס.

בן אדם כזה עלה למעלה, בריא.

שמענו אותו.

הוא לא היה בעמוק ולא רדפו אחריו אנשים, והוא לא התבלבל.

הוא מדעתו עלה והחליט לשים קץ לחייו.

יש אחד,

בן 17,

שהתאבד וכתב, הוא היה גאון,

עילוי, חילוני.

הוא כתב ככה פתק לפני שהוא נפטר.

והוא כתב,

אני לא יכול לשאת את המחשבה שאת מוחי יאכלו תולעים.

והוא התאבד.

אז זה אדם עם שכל,

אבל שאין לו שכל.

למה?

יש לו שכל. על פי ההלכה יש לו שכל.

אבל למה אין לו שכל?

כי יאכלו אותו יותר מוקדם.

אבל אם הוא היה זוכה להבין שיש הישארות הנפש

משהגוף נגוף,

אז מה הבעיה?

אם יאכלו, לא יאכלו. קודם כל, מי שצדיק גמור, לא אוכלים אותו תולעים.

מי שצדיק גמור גמור,

לא נוגעים בו תולעים, כי תולעים זה אחד משבעה דינים קשים.

אז לא אוכלים תולעים ונמצאו צדיקים

שטמונים מאות שנים

באדמה,

ושהעתיקו אותם ממקום זה למקום אחר, נמצאו שלמים.

אז זה דין של תולעים.

ויש על זה גמרות,

הזכרתי בקלטות אחרות.

אבל גם אם בן אדם

נאכל על ידי תולעים, פירושו של דבר, או שגופו מתפרק,

אז צריך להבין,

הנשמה חיה,

והנשמה קיימת, והנשמה זה אתה,

ואתה קיים.

נגיד, אם אני עכשיו הייתי

משיר את העור שלי, אנחנו משירים את העור, הוא מתחלף, רק אנחנו לא שמים לב,

אבל אם הייתי משיר את עורי,

הייתי מצטער על כך?

זה חלק מתהליך שצריך לעבור אותו.

שערות,

אנחנו קוצצים אותן לבד, ציפורניים קוצצות לבד.

יש תהליך מסוים שאנחנו צריכים לעבור אותו.

גם הגוף שלנו מתבלה, עוד בחיינו,

ואדם הולך ומצטמק ומתכמת וכו', זה תהליך שאנחנו עוברים.

לא צריך לפחד מהמוות.

מי?

מי שהכין את עצמו.

הגמרא אומרת, רצונך שלא תמות,

מות

עד שלא תמות.

מה פירוש?

רצונך שלא תמות, מות.

אז אם אתה אומר, אני לא רוצה למות, אז איך אתה אומר לי מות?

עד שלא תמות.

אלא החכמים אמרו ככה.

אם אתה רוצה לא למות, לא להרגיש את המיטה,

לא לחשוש ממנה,

בבחינת ותשחק ליום אחרון,

מות.

מה זה מות?

תמית

את הגשמיות שבך, את התאוות שלך,

את העניינים הגשמיים שאתה נמשך אליהם,

ואז מה יקרה? אתה תהיה יותר ויותר ויותר רוחני,

מדעים מהמלו תמות.

אתה תהיה כעובר מעולם לעולם, כמו מי שיוצא מדלת

לחדר אחר.

פשוט.

כי אם העולם ההוא רוחני,

ואני מותנך שלא תמין את עצמי, ואני הופך להיות יותר רוחני. לדוגמה, אליהו הגיע לשיא.

הוא היה רוחני כבר בעולם הזה, שהוא כבר לא היה צריך אפילו להיפרד מהגוף, כי את הגוף שלו הופך לרוחני.

אז ממילא הוא עלה איתו,

אבל אם אנחנו לא מסוגלים להגיע למדרגה של אליהו,

כמה שנכין את עצמנו יותר,

ככה נזכה.

כשכתוב שהשם יצילנו מחיבוט הקבר, מה פירוש חיבוט הקבר?

חובטים באותו אדם שנמצא בקבר. באים שלושה מלאכים, לא אתאר לכם,

ועושים מה שעושים.

זה נקרא חיבוט הקבר.

מה המטרה של זה?

באים להפריד בין הגוף לנשמה.

אז חכמים מסבירים את זה ככה. אצל צדיקים

זה נקרא כמשחל ביניתה מחלבה.

זה כמו להוציא שערה מתוך כוס חלב.

אתה מושך עכשיו שערה מתוך חלב,

ככה הנשמה של הצדיק יוצאת מן הגוף בלי שום חיכוך,

בלי שום צער,

בלי שום דבר, כמו שמושכים שערה מתוך חלב.

יציאת הנשמה של רשעים

היא כמו להוציא צמר גפן מתוך קוצים.

זה קשה מאוד.

ולמה נקטו חכמים דווקא שתי דוגמאות אלה?

אלא באו להורות לנו עוד דבר.

לא רק שזה קל

וזה צער,

אלא כשהצדיק נשמתו יוצאת,

שימו לב, כשמרימים שערה מתוך חלב, מה קורה?

כמה טיפות עדיין תלויות בשערה.

זאת אומרת, השערה משכה איתה מן החלב.

הנשמה, כשהיא יוצאת, עוד מעלה איתה את הגשמיות למעלה.

בעוד שהרשע, כשנשמתו יוצאת, נשאר חלק ממנה פה בגלל שהוא לא תיקן את עצמו וממילא עדיין הוא מחובר לעולם הזה.

אז חכמים מתארים,

כשאדם נפטר,

אם הוא מקושר לגשמיות,

אז הפרידה קשה לו מהגוף,

כי הוא היה מחובר לגוף והנשמה הלכה אחרי הגוף,

לא הפוך.

אז ממילא קשה לו להיפרד. זה כמו בן

שאבא שלו צריך להיפרד ממנו,

והוא לא רוצה להתנתק מהאבא, והוא מחזיק אותו בחיבוק חזק ואמיץ.

לא, לא, לא, לא, לא, וככל שמושכים אותו כדי להפריד, אז יש לו כאב יותר.

עכשיו, מי שלא היה מחובר לעולם הזה כל כך, הוא רק השתמש בעולם הזה ככלים לעבודת השם.

הוא אכל ושתה,

הוא לא שתה מר,

לא חמוץ, הוא שתה גם ממותק,

אבל קבל כוח לעבודת השם.

הוא ישן,

הוא ישן טוב,

בשביל שיהיה לו כוח לעבודת השם.

הוא עבד,

בשביל שיהיו לו את האמצעים לעבודת השם.

כל דבר הוא עשה לעבודת השם, למען השם.

זה כלים, הוא ממילא לא מחובר אליהם. זאת אומרת, אם לא היה צורך, הוא גם לא היה עושה אותם.

אדם כזה הוא נקרא רוחני יותר,

והוא משתמש בכל האמצעים שנותן לו הקדוש ברוך הוא, ממציא לו כדי לעשות את רצונו יתברך.

אדם כזה, כשהוא נפטר,

אצלו היציאה היא קלה.

צדיקים גמורים

צוחקים ליום האחרון.

למה צוחקים?

הייתה פרסומת פעם, נכון?

לצחוק בדרך אל הבנק.

מי שהולך לבנק ויודע שהוא הולך להוציא משם כסף,

הוא מחייך.

מי שהולך לקבל משכורת, צוחק.

אדם שיודע שגן עדן מחכה לו, למה שיבכה?

הוא הולך לקבל סוף סוף את גן עדן. הוא עבד 70 שנה להגיע לגן עדן. סוף סוף באים

לקחת אותו לגן עדן.

אדם שצטרך לצאת לארצות הברית לטיול שהוא נחשף אליו,

והוא המתין חודש,

ככל שמתקרב היום,

הוא יותר ערני, מחייך, שמח.

למה?

משום שהוא רוצה לצאת לארצות הברית.

אדם שמכין את עצמו ליציאה,

הוא לוקח את זה בקלות.

הבנתם, יהודים יקרים?

צריך להתכונן.

כולנו צריכים להכין מזוודות.

יום אחד ירימו אותנו,

אבל כדאי להתכונן

שנצא עם חיוך.

אין לה קושי, הרב.

מה? אין לה קושי. איזה קושי?

כל מה שהרב אמר, להכין גם מזוודה לחוץ לארץ גם?

מה זה מזוודה?

אני מכין רכבות?

מה זה מזוודה?

קטן, מה זה מזוודה?

רכבות אתה יכול להכין לעולם הבא. מה זה מזוודה?

אוי ואבוי, בן אדם יוצא לארצות הברית עם מזוודה?

מה זה? זה ייגמר לך תוך זמן קצר.

לכן כתוב,

אור חרחיקה

בזבדה קלילה.

הגמרא אומרת,

אדם הולך לדרך רחוקה ומצטייד עם דברים קלים.

אחד יוצא למדבר עם שקית אוכל.

כמה זמן זה יחזיק?

מה, אתה הולך לגן?

צריך להתכונן.

אתה הולך לאורך זמן. צריך להכין.

לכן כתוב, אשרי מי שבא לכאן

ותלמודו בידו.

זה המזון הרוחני לנצח נצחים.

מי שהכין את עצמו,

ויודע מה הולך להיות שם,

אז הוא מכין צידה לדרך.

הוא מתכונן לאותה מטבע שהוא ייתקל שם.

אדם ממלא פה את הארנק, את הכיסים, את הבנקים, את הכספות,

אבל זה לא מטבעות שקונים בעולם העניין,

לא מעבירים את זה לשם.

אבל אדם שמילא את הראש בתורה, במצוות ביראת שמיים,

השפה שם היא כזאת.

אז כשהוא הולך לשם, הוא מוכן.

מתאר לך, שולחים אחד מפה,

שגריר ישראל בסין,

והוא רק מגיע, כולם אומרים לו, צ'חנצ'ון, צ'ין, צ'חנצ'ין, צ'חנצ'ון.

מה הוא יגיד להם?

שום דבר, הוא לא מבין מה הם מדברים.

זה עונש.

בן אדם יגיע לעולם העליון,

נגיד, ישים אותו בגן עדן,

נגיד.

הוא לא מבין מה מדברים.

מדברים תורה, מדברים דברים רוחניים,

הוא לא מבין בכלל מה מדברים.

תכניס היום דוגמה חילוני שלא למד כלום,

שים אותו בכולל,

והוא ישמע את כולם לומדים סוגיות בגמרא.

הוא לא יבין כלום. כמה הוא החזיק מעמד?

חמש דקות, עשר דקות, הוא אומר, איפה עושים פה תה?

זה מה הוא מבין. תה, בבלות, זה פה, שם, מה?

כבוד הרב, אפשר?

כן.

איפה? כן.

רציתי לשאול לגבי למה יש כל כך הרבה סוגים של בדץ.

מה? מי יותר כשר? מה המשמעות?

הבנתי.

בדץ זה בית דין צדק.

עכשיו, לכל קהילות

ישראל יש בדצים, בתי דין שלהם.

נגיד, יש בדץ, העדה החרדית,

יש בדץ של הרב לנדה, של בני ברק,

יש בדץ של בעלז, יש בדץ של זה, יש כל מיני בדצים, בתי דין. כל אחד עושה את הכשרות שלו.

זאת אומרת,

יש כאלה,

בדרך כלל, הבדצים הם יותר טובים מהשגחות

רגילות

כיוון שהם פרטיים.

במסגרת

של רבנויות וכו', אין את כל האפשרויות והאמצעים, כי זה תלוי בתקציבים ובכל מיני עניינים.

מנסים כמה שיותר לזכות את הרבים, שתהיה לפחות רמת כשרות כלשהי.

אז שם מקפידים יותר, ולכן גם עולה הכשרות הזאת יותר,

כי הם שמים משגיח בכל מקום

ודואגים שהכול יהיה בסדר, ממילא

זה מצריך יותר השגחה. עכשיו, יש כאלה שמסתפקים בפחות, יש כאלה ביותר,

ויש השגחות המהודרות יותר,

וכל אחד לא סומך בדיוק על השני,

ויש בזה גם קצת רווח לאלה שמתעסקים בדברים האלה, וברוך השם, עם ישראל זוכה להרבה אפשרויות, ויבחר הבוחר

מה הוא רוצה לאכול.

אני לא יודע מי נותן, אבל בסך הכללי,

אלה שמחמירים כמובן לא שותים חלב נוכרי, אלא חלב ישראלי.

לא, אבל נניח על עילית, שהיא חברה גדולה. לעילית אין כשרות של בדאצים. יש לכשרות רבנות.

אמרתי, רבנות זה חלש,

כיוון שאין להם את האפשרויות

לעמוד בכל הרמה שמתבקשת, כי אז הם יצטרכו לעשות בכל הארץ, בכל חנות שהם נותנים כשרות,

יצטרכו להעמיד משגיח בכל מקום שיש שם במשך כל הזמן בלי הפסקה.

זה הון עתק.

התקציב שלהם דל, והם פועלים לפי מה שנותנים להם.

אנחנו לא אוכלים עילית

בלי השגחה של בדאצ, לכן יש עילית מגדים,

ששם יש בדאצ, והם עשו לציבור החרדי את הפינה הזאת, שיוכלו גם כן להנות

מהמוצרים שלהם.

תודה, כבוד הרב.

אני מצטערת שאני גם אחת משותפות של הצער של המחלות האלו,

של? של כל המחלות,

אז אני באתי במיוחד לקבל ברכה מהרב.

מה שמך? קודם כול, אני רוצה לספר.

אין צורך.

אני רוצה התעוררות מהקהל,

אני רוצה שחלק מהקהל קצת יעשה למעני משהו,

אם אפשר,

טוב. כדי שזה לא יהיה יותר מאוחר, יותר קשה.

בבקשה.

אז לפני חודש וחצי עברתי ניתוח קשה בבטן,

וגילו לי סרטן מגר,

ולא הוציאו את הכול עדיין.

אני עדיין התחלתי בכימותרפיה.

קשה לי כל זה.

אני התלבטתי אם לעשות כימותרפיה.

אמרתי,

ואני יודעת שהחיים הם במצבים כאלה הם קצרים.

אבל, וקשים.

אבל בחרתי בזה כי רציתי להמשיך לחיות.

יש לי סיכוי יותר גדול.

כך אומרים.

ואני היום מאוד מבולבלת,

ואני הולכת מרופא לרופא.

אני מוציאה המון כסף.

אני לא יודעת, אני לא מאמינה לרופא הזה, אני הולכת לרופא אחר.

אני מחפשת ישועה, אני מתפללת. אני קיבלתי על עצמי

שמירת הלשון. יש לי שיעור תהילים של ארבע שנים בבית.

שמירת הלשון, פרשת שבוע.

אני השתדלתי לעשות חסדים.

נפרדתי מילד מאומץ כבר שנתיים.

נפרדתי ממנו בעקבות המחלה.

אני רוצה לברכה מהרב. אני שמעתי את הסיפור,

ואני לא מוכנה לוותר.

אני רוצה שכהר יענה אמן, חזק,

ונרדוף אחריו, אחרי כל מקום שילך, בלי נדר,

עד שאני אחלים.

אני רוצה

הקדוש ברוך הוא, שזה יהיה דרכך.

אני מאמינה בקדוש ברוך הוא, מליאה.

אבל כשאני רואה את העינויים שאני עוברת,

אני לא רוצה להמשיך בצורה קשה וקשה.

אני רוצה שהסוף הקשה הזה ייעצר בסוף,

שאני לא אשמע שזה חדר לאיזשהו מקום,

ואז יהיה סוף לזה, קשה מאוד יותר.

אז אני רוצה ברכה מהר.

בעזרת השם את ברכה, אני אתן לך ברכה. אני מבקש ממך דבר אחד.

אני מוכן לתת לך

אלף קלטות טפ,

ואת תחלקי אותם אחת-אחת

לזיכוי הרבים שיחזרו יהודים בתשובה.

את מוכנה?

בהחלט.

בהחלט.

אז תעמדי בקשר הממשלתי אל אצלנו,

והוא ייתן לך, ואת תתחילי לחלק לזיכוי הרבים.

בכל קלטת שתתני, תתפללי שהבן אדם שמקבל יחזור בתשובה.

תצילי נשמות של עם ישראל, בעזרת השם,

הזכות הזאת תעמוד לך.

מסכימה.

עכשיו אני רוצה, כיוון שהיא ביקשה שחלק מן הציבור, בעזרת השם יתברך,

יעשה משהו גם כן לרפואתה,

אז אני אשאל פה מי מהיהודים, בעזרת השם יתברך,

מוכן לקבל על עצמו לרפואתה של היהודייה.

כן.

מה אתה מוכן לקבל?

אני הייתי אצלך במשרד אתמול.

תן לו מיקרופון רגע, בזריזות.

בינתיים תשבי רגע, כן.

שלום, כבוד הרב.

אני הייתי אצלך במשרד אתמול וקניתי עשר מיני סמינרים ממך,

בתקווה לחלק אותם כאן בארץ,

כדי שאנשים יחזרו בתשובה.

חלק מהמיני סמינרים האלה אני אחלק אותם כאן בארץ, חלק אני אקח אותם איתי לחוץ לארץ, כדי להחזיר אנשים שמדברים עברית שם בתשובה.

ואני, כל בן אדם שיחזור בתשובה בזכות המיני סמינרים האלה שאני אחלק כאן, או אנשים שיראו בחוץ לארץ ויחזרו בתשובה בעקבות המיני סמינרים האלה בעברית,

שיעמדו לזכות האישה הזאת שיתקבל רפואה שלמה.

אמן.

תן לו מאחורה.

אני רוצה לקבל קלטות ולחלק, לעזור מי שיכולים ולברך,

מתי שלא יהיה, כל מי שיעשום את התשובה, זה יהיה... הנה, עוד יהודי שמוכן להירתם גם כן, בעזרת השם, נגמריו.

מה אתה מוכן? תן לו פה, תן לו פה, כן?

גם לחלק קלטות.

לחלק קלטות, בעזרת השם, לצלצל למשרד, ואתה?

בלי כל קשר, רציתי לבקש ממך קלטות,

כי קיבלנו מקום תרומה עכשיו בבת ים.

הלאה, ומה לרפואתה? לרפואתה קלטות.

בעזרת השם. טוב, זה לא בעיה, כולם ייקחו קלטות וזה. מה אתם מוכנים לעשות

בשביל לחזור בתשובה,

לקבל עול מצוות. מי מוכן לקבל עול מצוות לרפואתה? זו החוכמה. בוא, הנה פה, בבקשה.

שינוי המעשים, זה מה שצריך גם.

כן, הנה פה.

במקרה הזה, זאת אחותי,

ואני מאוד מאחל לה שתהיה בריאה ושתתרפא ממש במהרה.

היא עושה המון חסדים. מי שלא יודע כמה שהיא עושה, היא עושה המון חסדים.

ואני מוכן להתפלל, להניח תפילין,

קבל על עצמי להניח תפילין ממחר כל בוקר.

בעזרת השם, אמן.

רגע, אני רוצה לזכות אותך בעוד מצווה חשוב, אה?

טלית.

בוא לפה, אני אתן לך טלית, תשים עליך ציציף.

זה עדיין קשה לי, כבוד.

מתחת לחולצה, לא מעל.

בוא.

זה עדיין קשה לי, אני עוד לא שומר שבת.

מתחת לחולצה, וזה יגרום שאתה תתקדם הלאה.

מתחת, והציציות בפנים.

זכות הציצית

שפולה כנגד כל מצוות התורה. בכבוד.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו, והגיענו לזמן הזה.

אמן.

בוא, תן לי כיפה.

מי עוד רוצה ציצית? בבקשה.

ברוך אתה, אדוני,

אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו, והגיענו לזמן הזה.

אמן.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם,

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו, והגיענו לזמן הזה.

אמן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

הכל לרפואתה.

הכל לרפואתה ולרפואת כל הנזקקים.

ולרפואת כל הנזקקים.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

מי מהנשים שתבוא לכאן? רגע, רגע האישה, רגע, רגע.

קודם האישה.

מה השם של האישה?

רבקה בת מזל.

רבקה בת מזל.

השם יפתח מזלה לטובה, לרפואה, בישועה, קרובה, מהרה, בזכות כל הקהל הקדוש הזה שקיבלו עליהם הון מצוות מהרה בתוך שער חולי עמו ישראל.

אמן.

וכל החולים, בעזרת השם יברח.

רפואה שלמה לכולם.

כן, מי עוד?

זהו, אני רוצה להגיד לך המון תודה רבה.

המון תודה רבה.

אני גם רוצה להגיד לך תודה רבה על שחזרת בתשובה.

אני אומנית במקצוע שלי, ואני עכשיו לא מסוגלת מאז לעשות כלום.

אין לי את השקט הנפשי.

אין לי מרגוע,

אין לי מנוח.

אני חיה, אבל יש לי ילדים, יש לי בית, אני מתפקדת.

אבל כאילו אני לא חיה.

נכון, כי את שקועה בשרעפייך.

לכן,

כדי להחלים מהאסון,

את חייבת לנקות ראש, מה שנקרא.

זאת אומרת, לא לשכוח, אבל להבין.

אם תביני, אז לא יהיה לך צער,

והפוך.

החיים שלך התחילו מחדש, ויותר טוב.

ביצירתיות שלך, מן הסתם, תעלם.

אדם שמשוטט בעולם הזה ולא יודע מה תכליתו,

ולא שם את מגמתו ועמלו כל ימי חייו בדבר שבשבילו הוא נברא,

הוא מפספס את החיים.

יש יסוד שעליו נבנה הבניין.

צריך להבין את היסוד שעליו נבנה העולם.

למה נבנה העולם?

למה נברא אדם?

למה הוא שם בתוכו?

למה הוא יוצא ממנו?

אז מה התכלית של החיים פה, אם בסוף לא נשאר כלום?

הייתכן שהכול כעין וכאפס?