חצי חבר (קלטת טייפ מס' 319)
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
לב יש לכולם, גם לכבש יש להם.
יעקב זה ראשי תיבות, יין, ערב, קוניה, גבירה. יעקב, ונסבעה שיכר, והיה חזה יום מחר, גדול יתר מאוד. עוד מחר, יהיה יופי.
לא רוצים שהוא יטריח אותנו.
בלי כל המצוות. תן לי בלב.
אני אוהב את השם בלב. לא להעמיס. לא חייבים את הכול. לא חייבים. בלב. היה אחד,
היה לו חבר.
תמיד הם היו מתווכחים.
הדתי אמר לו, צריך לשמור תורה מצוות? הוא אמר לו, תשמע, תאמין לי. הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב. רחמנא ליבב העם. הוא רוצה רק את הלב. אם הלב נקי, זהו.
קרתה תאונה מספירית.
שוכב בית חולים רגל למעלה.
הדתי בא לבקר אותו, רואה אותו ככה, ברוך השם, ברוך השם, מברך אותו שמח. הוא אומר, מה אתה שמח?
יש לך חצי חבר עכשיו, מה אתה שמח?
הוא אומר, עזוב רגל, עזוב יד. עיקר הלב, הלב עובד. די, די, עזוב.
עזוב, רגליים, ידיים, מי צריך.
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
מי נתן למשיסה יעקב בישראל לבוזזים?
הלו השם זו חטאנו לו,
ולא עבו בדרכיו הלוך,
ולא שמחו בתורתו.
הנביא ישעיהו אומר,
איך זה שעם ישראל הגיע למצב
שהוא ניתן למשיסה ולבוזזים?
זה הוא אמר לפני אלפי שנים,
וזה לא משתנה.
יש כלל.
אם רואים שעם ישראל נמסר
מיד אומות העולם,
איכה ירדוף אחד אלף
ושניים יניסו רבבה,
אם לא כי צורם מחרם והשם יסגירם.
זאת אומרת, לא ייתכן שיהיו הצלחות למעטים נגד עם ישראל.
בטבע,
עם ישראל, אפילו מעט,
גובר על הרבים.
תמיד הוא היה מעט.
ולולא ההשגחה האלוקית על העם הזה, העם לא היה קיים.
אבל כשעולה עוד פעם שאלה,
מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?
התשובה נחרצת.
הנביא אומר בבירור,
הלא השם זו חטאנו לו,
ולא עבו בדרכיו הלוך,
ולא שמעו בתורתו.
עוזבים את דרך התורה הקדושה ונדבקים לתרבות המערב והעולם החופשי,
מחליפים תורה בתרבות,
יורדים ויורדים ויורדים.
ואז יוצאים המאמינים
מן הגויים ונלחמים בנו.
והם הולכים בשם השם,
ואנחנו במה?
אומר ישעיה הנביא בפרק נ״ו, פסוק י׳
צופיו עברים כולם
לא ידעו
כולם כלבים אילמים
לא יוכלו לנבוח
הוזים שוכבים
אוהבי לנום.
זאת אומרת,
רש״י מסביר.
כיוון שהנביא אמר בתחילת הפרק
שאם רוצים להינצל ורוצים את הישועה והגאולה קרוב מאוד מייד,
יש דרך.
אומר הנביא,
כה אמר השם
שמרו משפט
ועשו צדקה
כי קרובי ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות.
זאת אומרת, אתם רוצים ישועה קרובה?
אתם רוצים שצדקתי תתגלה?
שמרו משפט ועשו צדקה.
עוד הוא אומר,
אשרי אנוש יעשה זאת
ובן אדם יחזיק בה.
שומר שבת מחללו מלחלל אותו ושומר ידו מעשות כל רע.
אם אדם נשמר
מעשיית רע
בשומר שבת
מלחלל אותה,
הקדוש ברוך הוא מבטיח,
קרובה ישועתי לבוא.
ואחרי שהוא מסביר כמה טוב יהיה,
הוא אומר, אבל יש בעיה אחת.
אחרי כל מה שאומר הנביא בשם השם,
הוא אומר, צופיו עיוורים כולם, לא ידעו.
כולם כלבים אילמים, לא יוכלו לנבוח.
הוזים שוכבים אוהבי לנום.
רשי מפרש.
כיוון שהסביר את העניין הנביא,
דרשו השם,
והם אינם שומעים,
חוזר ואומר,
הנה הנביאים צועקים,
מכריזים על התשובה,
ותיטיב להם,
אם עם ישראל יעשו תשובה,
התשובה תיטיב להם, יהיו להם רק טובות מזה.
אבל כיוון שהם לא שומעים,
הפרנסים שלהם, המנהיגים,
כעיוורים כולם ואינם רואים את הנולדות.
כצופה המופקד לראות את החרב באה להזהיר את העם, הוא עיוור מלראות את החרב באה.
שמים צופה על מגדל, אומרים לו, תסתכל על המרחק,
ברגע שתראה סכנה קרובה, תכריז.
והוא נרדם במשמרת, לא רואה.
מסתכל ולא רואה,
כי הראש שלו תפוס בעניינים אחרים.
המנהיגים
לא רק שלא רואים את הנולדות,
נמצאים בתוצאות כבר ולא רואים.
אנחנו כבר באינתיפאדה שנתיים וחצי לערך.
אינתיפאדה שנייה,
אחרי כמה מלחמות,
ועדיין נלחמים על הזכות שלנו לחיות.
והמנהיגים לא רואים,
ואף אחד לא נותן עצה.
אתמול שרון,
לשאלת דן מרגלית,
שנה הבאה באותו יום,
אתה יכול להגיד מה יהיה?
אז הוא אומר בערך כך,
שלום
עדיין לא יהיה,
ביטחון, למרות ההצלחות,
עדיין לא יהיה,
כלכלה ומדיניות,
למרות שהפעם אנחנו מבחינה מדינית במצב הטוב ביותר,
עדיין
לא כל כך.
מה כן?
צריך תקווה.
כל הכבוד, אנחנו בוחרים בו
בשביל שתהיה לנו תקווה.
נפלא.
מישהו נתן לי היום איזה פתק מצחיק,
נראה אם יש לי אותו פה, כן, הנה פה.
הוא נתן לי
את הפזמון
רק שרון יביא שלום, אתם מכירים את השיר הזה?
מי יודע לנגן את זה?
אתם יכולים לפזם את זה?
לא, כי אני לא זוכר את המנגינה.
זוכרים?
או שאתם מתביישים לשיר?
לא, רק שרון יביא שלום,
שלום שישמור עלינו.
שרון מנהיג לשלום,
שלום שישמור עלינו.
שלום שישמור עלינו.
שלום שישמור עלינו.
שרון מנהיג לשלום,
אריאל שרון.
זה היה הג'ינגל של הבחירות.
באחרי הג'ינגל
הגיע שרון, ומה הוא אמר? זה הלשון.
עכשיו תשאלו את עצמכם
על מי אתם באמת סומכים,
מי יביא שלום טוב יותר,
בטוח יותר,
שלום שישמור עלינו.
זה הוא אמר,
זה הוא אמר, נו, תחשבו, תחשבו.
אתם עם נבון, תחשבו.
טוב, אם לא ידעתם את התשובה אז, היום אתם יודעים את התשובה, נכון?
מי יביא שלום?
מי יביא שלום?
נו בודי.
אבל לי יש שיר חדש.
שרון יביא חרון.
שלום זה רק חלום.
סלאם זה הסלמה שתביא למלחמה.
פרדייז זה שם מלון שפיצץ את הבלון.
מומבאסה וגם ג'רבה מוכיחים שזו גזירה.
איזה שרון ואיזה שלום.
היום רודפים להרוג יהודים בכל העולם כולו.
שרון
לא יכול לשמור על החווה שלו עם הכבשים.
שומרים עליו.
והוא אומר שישמור עלינו?
אני מכיר רק אחד.
עושה שלום במרמה,
הוא יעשה שלום עלינו.
ועל כל ישראל ואמרו אמרו אמן.
העושה שלום במרומה הוא יעשה שלום עלינו.
ועל כל ישראל ואמרו אמרו אמן.
יעשה שלום, יעשה שלום, שלום עלינו ועל כל ישראל כולל שרון.
אבל לקדוש ברוך הוא יש בקשה צנועה.
הוא לא מבקש הרבה, הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא אומר דבר פשוט, יהודים יקרים.
רק
שמרו משפט
ועשו צדקה.
זה הכול.
מה ביקשתי?
דברים הגיוניים, פשוטים, טובים לחברה,
טובים למדיניות,
טובים לעמים.
מה ביקשתי?
לא ביקשתי דברים קשים, דברים שהשכל מבין.
אבל מה לעשות, עם ישראל קצת עקשן.
כל זמן שהעיראקים עוד לא תקפו, יש זמן. מה בוער?
אפשר בינתיים לסחוב.
כתוב כאן אבל,
הכלבים עזי נפש לא ידעו שובעה,
והמא רועים לא ידעו אבין, כולם לדרכם פנו איש לביצעו מקצהו.
תשמעו, זה נאמר לפני אלפיים שנה לערך,
ישעיה הנביא.
מה היה אז?
יש היום.
אין חדש תחת השמש.
הוא אומר, המנהיגים נקראים גם כלבים.
שמים אותם לשמור בפתח הדלת, שלא תיכנס הסכנה.
אם מישהו זר מתקרב, תפקידם לנבוח ולהזהיר.
אבל הכלבים
לא נובחים,
הוזים,
שוכבים,
אוהבי לנום.
מה כן אבל?
הוא אומר, כולם לדרכם פנו איש לביצעו מקצהו.
כולם בצע כסף.
כולם בחקירות.
הימין והשמאל, שוחד ובחירות וקבלני קולות,
אש הדה.
אחד אחרי השני, בטור עורפי.
אחד אחרי, אתה באזהרה, אתה לא. אתה באזהרה, כנס, בוא.
תבוא מחר, קדימה.
וכולם עומדים בתור, וואי וואי וואי.
איזה פדיחות. זה עוד לא גמרו את העמותות מהקדנציה הקודמת.
זה עוד במגירה.
כשירצו לסגור חשבון, יפתחו את זה, את התיבת פנדורה.
אבל בינתיים, כולם צדיקים.
איש לביצועו. אמיתיים כולם. תשמע, בשביל מה הולכים? בשביל כסף, לא?
מעמד, שלטון, כוח. יפה.
איתיו, אומר הנביא, איתיו, זה בואו,
אקחה יין ונשבע אש אחד, נתמסתן.
יעקוב. אתם יודעים מה זה יעקוב?
יעקב ביידיש.
יעקב זה ראשי תיבות יין, ערה, קוניה, גבירה. יעקוב.
ונשבע אש אחד, בהיחס הזה יום מחר, גדול יתר מאוד. עוד מחר, הו הו.
יהיה יופי.
מה עם 400,000 מובטלים?
מה עם העניים?
מה עם המסכנים?
מה עם המדוכאים?
מה עם קצוות ילדים?
מה עם דימונה? אתם זוכרים את ברק עם דימונה?
כמה הפתיע לדימונה?
מה עם אופקים?
מה עם באר שבע?
מה עם קריית שמונה?
משהו לסטיקרים?
זה טוב, זה טוב. שמע,
אתם חומר טוב לבחירות.
אצלכם כולם מבקרים, יורדים מבאר שבע,
עוברים בשוק וזה,
ואוכלים על חשבון הבסטות והולכים.
אפילו לשלם לפחות עשר שקל לא משלמים.
גם ברכה לא אומרים,
עוד יותר גרוע.
גם מצווה אין לה בעל חנות.
נו,
ויהיה טוב עכשיו?
נגיד יבחרו בשרון.
אולי תהיה הבטחה ויבחרו במצנח?
אי אפשר לדעת.
אבל אני שואל,
מה הם יכולים להבטיח? שרון כבר אמר מה הוא יכול להבטיח.
תקווה.
מי צריך אותו? אפשר להשאיר תקווה, ונגמר.
לא, הוא אומר, כשאני אומר תקווה, יש לזה משמעות יותר רצינית.
סבא שרון אומר,
צריך לכבד.
וחוץ מזה יש מזוודות, עכשיו אל-קאידה קנו 20 מזוודות גרעיניות.
אין גרעינים בוטנים לשבת.
יש שם פצצות שהיכולת שלהן חצי מפצצת הירושימה.
זה סוכן קגב מכר.
עבדו ונעלמו 120 מזוודות כאלה כשנפל המשטר,
ומכרו 20 לל-קאידה. וואי, וואי, וואי. בן אדם נכנס רק למזוודה, ג'יימס בונד,
שם אותה,
מתרחק
עשרות קילומטרים,
מצלצל למזוודה.
מה נשמע?
טוז.
עשרות אלפים, אם לא מאות אלפים, אי אפשר לדעת.
היום זה לא קונבנציונלי.
היום מדברים רק
במושגים אחרים.
אי אפשר להמשיך עם יריות וזה. קפצונים זה בפורים. עכשיו מדברים רציני,
זהו.
מה אנחנו נעשה במצב כזה?
אני שואל אתכם, נגיד, חלילה,
נו,
מה אנחנו נצעק?
יהיה טילים, נגיד? מה אנחנו צועקים?
שרון!
שרון!
שרוני!
שרון.
מה נצעק? שרון?
מה נעשה?
אני בטוח, גם אלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות, יפנו לקדוש ברוך הוא.
אבל מה יגיד לנו הקדוש ברוך הוא?
אמרתי לכם, שמרו משפט ועשו צדקה.
למה לא שמעתם לי?
למה לחכות לרגע האחרון?
למה לא לשמוע מראש?
היום הגיע אלי יהודי למשרד,
אומרים שזה התפרסם, אני לא יודע אם זה נכון או לא,
אבל שני ילדים באמבטיה,
אמבטיה מלאה,
האישה עונה בטלפון,
והילדה טובה עד בפנים,
עכשיו היא בין חיים למוות,
לא יודעים אם תחיה או לא.
אז הוא בא לבקש, מה עושים?
בדרך, אתם יודעים כמה שיחות קיבלתי רק על אנשים שיש להם בעיות חמורות שאני לא רוצה לפרט אפילו?
למה אנשים מחכים לרגע האחרון? שואל אותו, אתה דתי? הוא אומר, קיבלתי עליי עכשיו זה. ולפני כן היית דתי או לא דתי? הוא אומר, לא, לא, כלום.
ולמה אתה לא? לא יודע.
סתם.
אמרתי לו, טוב, אתה צריך לחזור בתשובה.
אמר, קצת קשה, לא.
אבל בסוף הסכים.
אתם שומעים יהודים יקרים? בסוף הוא הסכים, צ'יק צ'ק. לא לקח הרבה. חמש דקות, גמרנו את הסיפור, שם ציצית,
זהו, ישמור תורה ומצוות,
אשתו תשים כיסוי ראש, תלך בצניעות, הכל מאה אחוז יפה. למה לא לפני?
למה לא לפני?
עכשיו, היהודי אומר, תשמע, אני איש חסד, אבל אני מחלק הרבה צדקה.
אמרתי לו,
אפשר וייתכן
שזכות הצדקה גרמה שעדיין הילדה בחיים,
כי צדקה תציל ממוות.
אבל זה לא מספיק. אדם לא יכול להחליף את העבירות בצדקה. צדקה זה זכות ומצווה,
ונכון שזה יכול להציל גם,
אבל העבירות נשארות עבירות.
ועליהן יש חשבון.
לא פורעים זה בזה.
שכר מצווה-מצווה,
שכר עבירה-עבירה.
ואדם צריך גם לשמור מצוות, גם לעשות צדקות.
שמרו משפט ועשו צדקה, כתוב.
זאת אומרת, צריך גם לשמור את משפטי השם
וגם לעשות צדקה.
וזה מה שכתוב בגמרא.
הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג,
יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. צריך
קיים תורה ומצוות, וגם גמילות חסדים.
אבל אם אנחנו נמשיך כך ונהיה שאננים יהודים יקרים,
אנחנו צפויים למצבים יותר קשים.
אני לפחות
בזמן האינתיפאדה דיברתי פה כבר בבאר שבע אולי פעמיים או שלוש.
אפילו קלטת מכאן יצאה,
קלטת וידאו שיצאה המהפכה החילונית מבאר שבע.
תראו מה אמרתי לכם לפני שנה וחצי,
תראו אם כל מה שאמרתי לא התקיים.
אני לא נביא ולא בן נביא, אני רק עם עיניים פקוחות, לא כמו העיוורים.
אני רואה מה כתוב בתורה,
אני יודע מה הקדוש מבקש, אני מסתכל בשטח מה קורה,
אני רואה שזה לא קורה,
אז אני מבין שמה שהשם הבטיח הוא יקיים, כי הוא לא משקר.
מה לעשות, הוא לא משקר.
מה שהוא אומר,
אני השם לא שניתי,
כי לא איש אל ויכזב, הקדוש ברוך הוא לא משקר. הוא אמר, הוא מקיים.
אבל הקדוש ברוך הוא גם אל רחום וחנון,
ערך אפיים ורב חסד ואמת.
צריך רק לתת לו את האפשרות
להוכיח את זה.
לא נותנים לקדוש ברוך הוא אפילו את האפשרות להוכיח שהוא כזה.
למה? מתעקשים, אפילו אנשים במצבים קשים,
עדיין מתעקשים לקבל עליהם
עול מלכות שמיים.
ברגעים מסוימים כולם מזכירים שם השם.
כשצריכים איזו משאלה, תולים תקוות שהשם יעזור.
אבל בחיי היום-יום לא רוצים שהוא יטריח אותנו,
בלי כל המצוות.
תן לי בלב, אני אוהב את השם, בלב.
לא להעמיס, לא חייבים את הכול, אתם לא חייבים.
בלב.
היה אחד,
היה לו חבר, תמיד הם היו מתווכחים.
תמיד היו מתווכחים.
הדתי אמר לו, צריך לשמור תורה ומצוות. הוא אמר לו, תשמע, תאמיני.
הקב'-הוא רוצה את הלב. רחמנא, נתבע בעי. הוא רוצה רק את הלב.
אם הלב נקי, זהו.
קרתה תאונה מסכן.
כרתו לו יד,
רגל,
חצי הפרצוף שלו ככה, שוכב בית חולים, רגל למעלה.
הדתי בא לבקר אותו, רואה אותו ככה, ברוך השם, ברוך השם, מברך אותו שמח. הוא אומר, מה אתה שמח?
יש לך חצי חבר עכשיו.
מה אתה שמח?
הוא אומר, עזוב רגל, עזוב יד. עיקר הלב, הלב עובד. זה העיקר, עזוב.
עזוב, רגליים, ידיים, מי צריך?
אבל הבעיה, אנשים לא מבינים.
הלב
צריך להשתקף במעשי האיברים.
האיברים צריכים להוכיח שיש לך לב.
אחד אומר, יש לו לב טוב, עובר לידו עני, בוכה, הוא לא נותן לו צדקה.
איזה לב יש לו?
יש לו לב, אבל שחור.
לב יש לכולם, גם לכבש יש לב.
לכולם יש לב.
אתם מכירים את הסיפור עם הכבש?
כבר שכחתם.
קלטת מספר אחת
לפני 300 קלטות.
הייתה עיר שהיה שם רב,
וכל בני העיר
היו אנשים טובים, אנשים טובים.
אבל הוא היה אומר להם, תשמעו, צריך להתפלל, לבוא לבית כנסת, שלוש תפילות,
וצריך ללמוד קצת תורה וזה.
והם כל הזמן אמרו לו, כבוד הרב,
אנחנו מאמינים, בני מאמינים,
הלב שלנו טוב,
אנחנו אנשים טובים, אתה מכיר אותנו, לא?
תראה, אנחנו עסוקים, קשה יום, קשה לנו, אנחנו לא יכולים. אבל
העיקר הלב,
העיקר הלב, מסכן הרב הזה, לא יכול לתפקד, אין לו עם מי לדבר.
לחפש מניין הוא צריך לאסוף כל מיני.
יום אחד הוא החליט לעשות מעשה.
בחצות לילה,
לקח
כבש,
שחט אותו.
הדם שלו ניגר,
כיסה אותו בשדיל לבן,
עמד לידו,
המתין עד שהשחר התחיל להפציע מאנשים יוצאים לעבודה והתחיל לקונן.
אוי, איזה אבדה נפלה היום,
נפלה עטרת ראשנו, אוי לנו כי הושברנו,
מה, מי ייתן חליפתו, מי ייתן תמורתו.
אנשים מתחילים להתאסף, רואים את הרב,
על הבוקר כבר,
גופה מכוסה, יוצא דם, מי זה?
לא יודעים.
תתחיל להתאסף, להגיד פרקי תהילים.
כל אחד אומר, פרקי תהילים. אשת חיילים ימצא ורחוק ומפנינים מכרעה בתעבה לבעליו של הלו יעצור. מתאספים, מתאספים, והוא ממשיך.
איזה טוב, איזה טוב, איזה לב טוב, איזה טוב, איזה
לא עשה רעה לרעהו,
לא הזיק את שכנו,
לא נקרא דיוק כורה,
הסיתו,
לב זעם, וחזם אותנו.
לב אשת חיל, מי ימצא, ורעוק, ובילי מיכרע, ואתה בא לבעלה אבשלה,
כולם מתאספים.
שרה כבר כל העיר שם, אף אחד לא עומד, השבט להם את העמודה.
בסוף אמר, טוב, יאללה, קדיש,
התגדל,
קדיש, גמרו את הקדיש
על האלונקה ומרימים, וכל אחד דוחף, רוצה לזכות ארבעה אמות,
זוז, זוז, זוז, זוז, ולוקחים, לוקחים, הולכים עד לבית הקברות, וכל הדבר.
אשת חיל, מי ימצא, ואנחנו מגיעים עד לקיר,
קבר, קבר פתוח,
ומשלשלים את הגופה לבפני,
מרימים את השדים,
רואים כבש.
כולם בהלם מסתכלים על הרב,
והרב התחיל לברוח.
התחיל לברוח. תחילו לרדוף, הרב.
ואת תפסת אותו. מה אתה עושה? תגיד, מה אתה עושה?
אני על אבא שלי לא בכיתי ככה.
על כבש נתת לי לדבר.
מה קרה לך, צא לצעוק?
הוא אומר לו, איך אתה משקר?
רב משקר? איך אתה משקר? אמר לי, שיקרתי?
מה אני אמרתי?
אמרתי לו, עשה רעה לרעהו,
הוא לא הזיק את שכנו,
לא הדליק רדיו, מאיפה הוא יכול? יש לו צמחות, הוא לא יכול.
אמרתי, יש לו לב טוב, לב זהב.
אתה לא מאמין?
תראה, בסתקיית הזהב מוכרים את הלב שלו על המנגן.
מה, את הלב שלך אפילו אי אפשר לאכול אותו.
אבל אם אתם חושבים שהלב זה רק קובע,
אז לכבש יש לב יותר טעים.
אין דבר כזה רק הלב. מה זה רק הלב? צריך לעשות מעשים.
אבל אנשים לא רוצים לעשות.
רוצים לחיות איך שהם רוצים, ומבקשים מהקדוש ברוך הוא ישועות.
אין דבר כזה.
גם מה שבינתיים רואים את ההצלחות,
זה בגלל שהיצר הרע מאפשר
כדי שתשקע יותר בתוך הבוץ,
ואחר כך יגיע הרגע שכתוב בגמרא,
הוא יצר הרע, הוא השטן ומלאך המוות.
הוא-הוא.
הוא בא,
נותן עצה רעה לבן אדם.
מפתה אותו.
בוא, כדאי לך, בוא אחריי, זה, פה, שם.
כן. אחרי שהוא מתפתה, והוא נמצא בעצם בעבירה,
עולה למעלה ומסתים שטן.
והוא אומר, טרי, טרי, טרי, עושים שם עבירה,
עכשיו תן לי פסק,
אני אורג אותו.
פעמים מקבל הרשאה,
יורד ונוטל נשמה.
הוא המפתה,
הוא היצר הרע, הוא השטן והוא מלאך המוות.
הוא-הוא.
למה להתעסק עם אחד כזה?
לפתח חטאת רובץ, כתוב.
לפתח יושב אצל הרע על מפתחי הלב, מחפש להיכנס.
לפתות את האדם. לאדם יש רגשות בלב.
ככה נותן לו רגשות, נותן לו אמוציות,
בשביל שאדם ככה יתפעל ויתלהב.
זו העבודה שלו.
לא נותן לשכל לעבוד, נותן לה רגשות,
לפמפם כל הזמן.
מה אמרו החכמים?
אל תפתח לו את הדלת.
אם אתה יודע שרוצח דופק בדלת,
מה שלא יגיד, אני סוכן ביטוח, אני עם המכולת,
אל תפתח את הדלת, אל תפתח.
אם פתחת, אכלת אותה.
אל תפתח, בלי הסברים.
אל תיכנס איתו למשא ומתן, אתה תפסיד. כולם הפסידו אצלו.
5,763 שנה הוא עובד, את כולם הפיל בפח.
אל תתעסק איתו. בלי משא ומתן.
אם פגש אותך בדרך,
קוראים לו חכמים, אם פגשך מנוול זה, מושכהו לבית המדרש.
תגידו, אני מוכן לשמוע אותך תכף. רגע, בוא ניכנס רגע לשם, פה לבית המדרש. בוא, שב לידי, נפתח גמרא, דבר עכשיו.
דבר. הוא מדבר ואתה תלמד.
אי אפשר עליו.
אם אתה לא לוקח את התכסיסים שהתורה אמרה, איך
מצניחים נגדו, לא תאכל עליו.
כל תרי״ג מצוות שהיהודי הצטווה זה החצים והטילים נגד יצר הרע.
אם אתה עושה את המצוות,
כל מקום שאתה עושה מצווה, הוא לא יוכל עליך.
אבל מה הוא מנסה? להשוות את האדם במצוות. ואם הוא נותן לו גם מצוות,
לא נותן לו ללמוד תורה, כי התורה מתיחה אותו.
אם ברזל הוא מתפוצץ,
נמוך.
זה הכוח של התורה. אומר הקדוש ברוך הוא, בראתי יצר הרע.
בראתי תורת תבלין לו.
אין לייצר הרע שום דבר שיכול עליו חוץ מהתורה.
לכן אומר הקדוש ברוך הוא, אני אומר לכם, אני בראתי יצר הרע.
לא רע סתם, רע.
הרע, בהא הידיעה, אין יותר רע ממנו.
ואני אומר לכם,
אי אפשר עליו רק עם התורה שהיא תבלין.
לא תנצח אותו,
אתה צריך רק לטבל אותו.
יש סלק, סלק כמות שהוא, הוא מר.
שמים אותו, מוסיפים טיפה סוכר, דברים כאלה, תבלין,
ממתקים אותו.
היצר הרע,
צריך למתק אותו, צריכים אותו.
אם לא יהיה יצר הרע,
אדם לא יוליד.
מי ייכנס לסכנה תשעה חודשים לשאת
עובר בבטן עם כל הסכנות?
מי יעשה דבר כזה?
אבל צריך את היצר הרע. אדם לא היה בונה בית.
יושב, אני יודע, באיזה מקום ככה, כמו בדואי,
ומספיק לו, מה הוא צריך?
אבל התחרות,
העין שלו קצת, יצר הרע עובד עליו. תראה, יש לו מכונית זה, זה, יש לו זה, זה, זה, ככה,
ואז נותן.
אז העולם מתיישב יותר.
אבל צריך לדעת את המינון, צריך לדעת איך להשתמש.
התורה אומרת, בוא,
אני אלמד אותך איך להשתמש איתו. הוא יהיה טוב, הוא יימתק את כל המר.
אבל צריך לדעת איך להשתמש איתו.
אבל אם אדם הולך ככה,
בלי לעשות שום חשבון,
וחי כמו שכולם נראים,
כשמגיע הרגע הקריטי, הוא לא יודע מה לעשות.
אני אראה לכם, לפני השלב של השאלות שאני אתן תכף,
אני אראה לכם דבר מאוד מרגש,
שתבינו,
הקדוש ברוך הוא קרוב אלינו מאוד מאוד וחפץ בטובתנו.
אנחנו קצת רחוקים.
צריך רק להתקרב אליו.
צריך רק להתקרב. איך מתקרבים לקדוש ברוך הוא?
כמה שמוסיפים מצוות,
כמה שמוסיפים מצוות, מתקרבים לקדוש ברוך הוא יותר.
אבא מגיע להרצאה בברוקלין קולג'
בארצות הברית.
הוא מספר
שהוא בא מבית החולים, יש לו ילד שבעה חודשים,
בן שלוש שנים,
עם סרטן השרירים בכל הבטן,
בגודל שלא ראו הרופאים מעולם.
והמצב מסוכן.
עשו לו ניתוח עשר שעות,
והמצב קשה.
הילד, גמרנו.
אמרו, כבר צריך לעשות השתלת כבד.
הכבד הפסיק.
והוא מבקש, מה עושים?
מה אמרתי לו?
תתחבר לקדוש ברוך הוא.
יש נתק.
אדם,
בעליו צרה,
יש נתק בין האדם לבין הקדוש ברוך הוא, צריך לעשות חיבור.
איך עושים חיבור?
לפעמים אדם רוצה עזרה ממישהו, הוא מבקש שמישהו יתווך,
שמישהו יפנה, שידבר בשמו, שיגיד שהוא רוצה להיכנס, שהוא רוצה לבקש.
צריך לעשות חיבור.
תכף תראו לאן חיברתי אותו ומה קרה.
מאזינים יקרים,
לקהל שבאולם הוקרן כעת הסרט נס מצולם,
הסיפור של אליה יואב.
להרצאת הרב אמנון יצחק, שנערכה באולם בברופלין קולג' ניו יורק,
בתאריך 9 ביוני 2002,
הגיע ינון אבורוס, אשר בנו בן השלוש,
אליה יואב,
חלה במחלה הנוראית,
ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם הידרדרות בעבריו הפנימיים.
והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס,
וחייבים לשתול כבד חדש.
וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה.
ינון, אביו של אליה, אשר היה נרגש מאוד, ועל סף בכי ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה,
כמו שעשה דיויד הנכה מלונדון.
הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה, כל יום שעתיים, לרפואת בנו.
והאב, כמובן, הסכים.
הרב בירך את הילד אליה לרפואה שלמה, והקהל הרב שנכח באולם, הנענן.
לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה,
קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקור.
עול מצוות בזכות רפואתו של אליה.
וכעבור כחודש ימים, אכן, אירע בלתי ייאמן.
הילד אליה החלים לחלוטין,
והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל,
ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.
ווידאו רואה טוב יותר.
הסרט הופק באולפני שופר.
את הסרט המלא וסרטים נוספים ניתן להשיג במשרדי שופר,
רכב מתתיהו 10 בניבא, או בטלפון
677779. ווידאו רואים טוב יותר.
זאת אומרת,
מה שאמרו חכמים,
אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,
אל ימנע עצמו מן הרחמים.
חרב זה דבר אחד,
צוואר זה מקום רך.
והחרב החדה מונחת על צווארו
לא מאוחר.
עדיין יכול לבקש רחמים.
אבל רחמים צריכים לבוא גם עם שטרות.
מה אתה עושה?
מה אתה מוכן לקבל?
מה הסביבה שלך מוכנה לקבל?
כיוון שהגזרות הן לא רק על החולה,
אלא גם על הסובבים אותו.
כמה שמקבלים יותר, הסיכויים גדלים בהתאם.
מי שרוצה לשאול שאלה, בבקשה להרים את העצמה יקבל מיקרופון וישאל.
כן,
הנה, פה יש שאלה, בבקשה.
אתה מדבר על הפלסטינים שאין בבעיה שלנו, אבל בעצם הרבה אנשים לא מודעים שיש לנו בעיה הרבה יותר קשה פה בתוך הארץ.
זה כל כך הרבה גויים שהביאו לנו לכאן,
והם מתערבים איתנו, והם כבר יראים כמונו,
ואם הולכים ברחוב, בקריסמס יש עכשיו, אפילו בבאר שבע, דבר שלא היה אף פעם,
אתה רואה את הקריסמס ואת העצים, ומי שאוכל את זה זה גם היהודים,
ויש התבוללות רצינית.
אני חושבת שעל הפלסטינים אנחנו יכולים להתאבל,
מה שבתוך תוכם הוא מאוד קשה להתאר לעצמך.
קודם כל, אני לא אמרתי שהפלסטינים הם בעיה,
אלא אמרתי,
מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבו זזין,
זאת אומרת, אמרתי, איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה,
ימלוך יצורם מחרם והשם מסגירם.
הפלסטינים זה רק האבנים שנזרקות לעברנו בגין עוונותינו,
בגלל מה שאת אומרת, ההתבוללות שפושה בתוך הציבור היהודי בכל העולם, 90% בארצות הברית, 75% באירופה, ומאות אחוזים עלתה התבוללות פה בארץ.
זה נכון, אבל זה אחד מן הגורמים.
למה אנחנו מתערבבים?
כיוון שכבר התחילו לתת לגיטימציה לתרבות המערב ולזנוח את התרבות היהודית ואת דרך האבות,
וכמה שיותר לומדים מהגויים, יותר טוב ממנו, כשמגיעים לפה כבר אין שום מחיצות.
אם זה מה שמלמדים בבתי-הספר וההורים שולחים את ילדיהם לבתי-ספר ממלכתיים,
ששם זה הכיוון וזה המוטו,
ממילא מה מצפים. זה דבר טבעי.
מכיוון שבתי-הספר גם מעורבים יהודים וגויים,
אז ממילא מה?
גודלים בכיתה אחת, כל אחד מכיר את כל אחת,
וככה זה ממשיך. זה דבר פשוט,
שזה יהיה התוצאה.
זאת העצה של בלעם,
לערבב את היהודים עם הגויות, והפוך.
זאת אומרת, אנחנו צריכים להתנזר מכל ערבוב.
הקב'-ברוך-הוא אמר, ואבדיל אתכם מן העמים,
והייתם לי סגולה.
אנחנו בשונה מן האחרים.
ערבים מתחתנים עם יהודיות.
יהודיות מסכימות להתחתן עם ערבים.
ערביות לא מתחתנות עם יהודים.
זה ביזיון.
זה כבוד המשפחה.
הורגים אותם.
רודפים אחריהם.
אבל בנות ישראל, רחמנא לצלן.
אני לא רוצה להגיד.
אבל אתם צריכים להבין, זה דבר אחד.
מה עם חילול שבת המוני שנעשה לעין כול?
מה עם המרד באלוקי השמיים שרוצים לפתוח קניונים בכל מקום ומקום?
מה עם כל זה?
מה עם שמירת מצוות?
מה עם צניעות?
מה עם הרבה חלקים?
מה עם כשרות?
מה עם טהרה?
מה עם המצוות של העם היהודי?
יש לקב'-ברוך-הוא, לצערנו הרב, בושות.
הפלסטינים הולכים בשם ה' צועקים,
אלוקים הוא הגדול, אללהו אכבר,
הם מוכנים למות.
הם מאמינים על הטעות
ומוכנים למות.
ואצלנו קשה להזכיר את שם ה'.
כמה פעמים
קורים דברים שהם ניסים גלויים ואומרים איזה מזל.
אתמול בחיפה הכימיקלים אמרו הכבאים, היה לנו מזל.
מה זה היה מזל?
אם היה מתפוצץ שם המכל הגדול,
היו עשרות אלפי הרוגים, זה הכול.
זה הכול. מתים מהרעל תוך חצי שעה.
זה הכול.
מזל.
לא תודה לאל, לא הודו לה' כי טוב,
לא אומרים מזמורי תהילים, לא הודיה, לא נשמת קול חי, לא שום דבר. מזל.
וככה זה הולך, וזה המסר שעובר.
וכל הזמן מחלחלים את זה.
אין קשר בין הקדוש ברוך הוא למה שקורה פה למטה.
ממילא שרון יביא שלום וכן הלאה. זהו.
עכשיו, רציתי לשאול פעם עוד אלף.
אישה שהתחכנה ללא כיסוי ראש, ואחר כך היא גרושה והיא רוצה לשים עליך כיסוי ראש.
היא מחויבת בכיסוי ראש או לא?
גרושה ואלמנה חייבות בכיסוי ראש.
אבל היא גרושה.
וחייבת בכיסוי ראש.
אל תדאגי,
זה ייתן לך פשוט מאוד סיכוי יותר טוב לאדם יותר טוב.
למה?
משום שאם גרושה מוכנה לכסות את ראשה,
סימן שיש לה יראת שמיים יותר מהממוצע.
ואז רוצה להתחבר רק אחת שהוא באמת יותר מהממוצע.
כי מי שמחפש הרפתקאות לא רוצה אישה בצורה כזאת.
ומי שרוצה אישה טובה,
באמת יראת השם,
אז הוא מחפש כזאת שמקפידה יותר על ההלכות.
סיכוי עם אחת כזה זה לאורך שנים, ולא צריך להתגרש בכלל.
עוד שאלה, בבקשה.
מה עושים כשיש שפן מאוד רע?
רחליים, שחשחן, עוזרת על ירץ בית?
מה עושים? למחור את הבית ללמוד?
ואי אפשר להתחמק ממנו, נכנס, תארי מי?
אפשר קודם כול להתפלל עליו שיחזור בתשובה.
יש אפשרות שנייה לתת לו מיני סמינר קלטות.
יש אפשרות לשלוח לו כמה קטעים מהחפץ חיים, מה גודל העוון של לשון הרע בצורה אנונימית.
אפשר לשלוח לו בן אדם שידבר איתו,
שישפיע עליו,
שיסביר לו, שירמוז לו, לא ידבר במישרין.
יש כמה דרכים.
אבל מה?
תדעי לך,
אם אדם הולך בדרכי ה',
אפילו אם ישלחו בו חיצים,
לא יפגעו.
אבל מתי הם פוגעים?
מתי שנמצאים חורים?
יש חשיפה,
האדם לא מוגן,
אין לו תריס מגן שיגן עליו כי הוא לא שומר את כל המצוות, ייצר הרע ימצא את המקום בשביל להזיקו.
אז פעם זה שכן,
ופעם זה בעל,
ופעם זה הילדים שמציקים, ופעם זה חולי,
ופעם זה הפסד ממון, ופעם כך, ופעם אחרת. לא חסר.
רק מה?
בעיה יכולה להתחלף בבעיה.
הנקודה, אם לא רוצים בעיות,
זה לעשות את רצון הבורא.
וממילא הוא נותן את ההגנה.
זו הדרך הבטוחה.
כמה שמתקרבים יותר, סובלים פחות.
לא, יש לי ספקות.
הבנתי.
זכותך להישאר בספק,
וזכותך לברר את הספק.
אני אומרת, אין זה שאחד שהוא... אתה רואה לנו שהוא לא מאדם טוב,
שהוא רב,
הוא מקבל הכול,
והשני מקבל שהוא בסדר, בסדר.
זה בדיוק ההוכחה שאין ספק.
למה?
מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו,
כיוון שהרשע
צריך לקבל מעט שכר על מעט מצוות שהוא עשה בחייו,
ורק בעולם הזה,
ואת כל העונש לעולם הבא.
ממילא נותנים לו על המצוות שלו את כל שכרו בעולם הזה, אז הוא יכול שיהיה לו כל טוב.
אבל עד ש...
צדיק שיש לו מעט עבירות
והרבה מצוות,
והרי הוא לא רוצה את שכרו בעולם הזה, הקצר,
אז הזכויות שלו שמורות לעולם העליון,
ואת העבירות שלו מנקים ממנו פה.
אז לכן הוא צריך גם להתייסר.
אז לכן אומר את זה דוד המלך בלשונו,
איש בער לא ידע, עוכסין לא יבין את זאת.
איך זה בפרוח רשעים כמו עשב?
ויציצו כל פועלי האבינו, איך הם מצליחים?
הוא אומר להישמדם עדי עד.
כיוון שהם נשמדים עדי עד,
אין להם נצח, הם יסבלו רק,
משלמים להם שכרם פה, והם צצים ופורחים ומצליחים,
אבל הם יקבלו את עונשם מלא שתיכף יצאו מכאן.
יש כאלה שגם סובלים גם כאן וגם שם,
אבל אלה שאת רואה, צריכים להיות רשעים במדרגה חשובה.
כן,
כתוב, כל המצר לישראל נעשה ראש.
כל מי שמצר לישראל, מי שעושה צרות יותר לישראל, נעשה ראש.
קחי לדוגמה שריד,
טומי לפיד.
כל מי שמצר יותר לישראל, ליהדות,
נהיה ראש.
אבל יש לזה חשבון שאני לא אבאר כרגע. אבל בכל אופן,
בדיוק הפוך ממה שחושבים.
דווקא הרשעים משגשגים ומצליחים,
ודווקא הצדיקים בחלק מן הזמן מתייסרים. זה הניקיון שלהם.
על מי מקפידים יותר?
על אדם שהוא ברמה גבוהה. אם הוא עושה דבר לא טוב, מקפידים בו יותר.
אדם שהוא נחות,
עבד,
או אדם פשוט כזה גס,
אם הוא עושה איזו טעות, או אמר דבר לא יפה, אף אחד לא מקפיד עליו בכלל.
בכלל לא.
הצדיקים מדקדקים אתם, קחו את הסערה, ואחרים לא.
ככה שאל תתפעלי מזה שהוא מצליח. דווקא זה העונש שלו.
פעם אמרנו באחת הקלטות
שאחד ביקר פעם בבית-הסוהר וביקש לראות את הרוצח הכי מפורסם שיש. צריך לראות איך
מתייחסים לאחד.
לא כמו במגידו, עכשיו,
שאמרו שם שאוכלים ארוחות מלחים,
וכדאי להגיע לשם, יש המלצות.
אבל ביקש לראות.
הביאו אותו לאיזה תא מברזלים, הכול, עם חריץ קטן,
והוא הסתכל, והוא לא העמיד למראה עיניו.
הוא ראה
את הרוצח יושב בראש השולחן
עם חולצה לבנה, חליפה ופפיון,
שני סוהרים עם מניפות עושים לו ככה,
שולחן ערוך, מלא, כל טוב.
אומר, תביא לי מזה, תביא לי מזה, מגישים לו הכול.
אוכל מאושר, אמר, זה רוצח?
מי צריך להיות אזרח טוב?
ישר אני יוצא מפה, טח-טח, זה נכנס גם אני בסודר.
לא צריך דמי אבטלה אם יש כזה מצב.
הסוהר שהיה לידו הרגיע אותו, אמר לו, אתה יודע למה הוא במצב כזה?
מחר מוציאים אותו להורג.
שאלו אותו, מה הבקשה האחרונה שלך? אמר, סעודה כמו שלמה המלך.
אז לפי התנאים של הכלא, שמו לו סוהרים עם מניפות וכמה פיתות.
זהו, אבל זו האחרונה, זה כבר הסוף. בגלל שזה הסוף,
נותנים לו לאכול כל מה שהוא רוצה. קח,
מחר הוא הולך.
העולם הזה קצר, 70 שנה זה כלום.
כמה אדם יכול להיענות? כמה זמן?
כמה? כמה? מה תאכל? איפה תיסע? מה תעשה? נו, נו, עוד,
עוד, עוד. נגמר, נגמר, נגמר.
עכשיו נצח.
את יודעת כמה זמן זה נצח?
מיליארד שנה זה אפילו לא שנייה בנצח.
ואם אדם צריך לסבול לנצח? אוי ואבוי.
הרי אנחנו מתלוננים על סבל בעולם הזה, ואפילו קצת.
מה זה לנצח?
לעומת זאת, אדם שסבל פה קצת, או אפילו הרבה,
אבל הוא הולך לנצח לגן עדן. לנצח.
לא היה כדאי?
זה החשבון.
אבל צריך לדעת,
בעולם הזה צריך להשתדל לעשות כמה שיותר דברים טובים.
לא מפסידים מדברים טובים,
אם עושים אותם אבל למען השם.
אם עושים דברים טובים בשביל שרוצים להיות טובים,
לא תמיד זה מצליח.
רק אומרים, הטובים תמיד
אוכלים אותם.
נכון?
שינצלו את זה ויעשו הכרת הטוב עם מי שהיטיב להם ונתן להם נשמה.
קודם כול עם המיטיב הראשון.
את רואה?
יש כאלה לא רואים.
את שומעת?
יש כאלה לא שומעים.
את מהלכת ברגליך? יש כאלה לא זזים.
את בריאה? יש כאלה חולים.
על זה את מודה לקדוש ברוך הוא כל יום? לא, לפי הסדר שהוא תיקן, לפי הסידור,
לפי הברכות,
לפי התפילות,
מאוד מסודר להכיר טובה כמו שהקדוש ברוך הוא רוצה. זאת החוכמה.
מומלץ.
תודה רבה. כן,
תן למחור.
אמרת צדיק לא היה לו, כאילו, בתורה כבר מעל המזוות או בעל העמבה.
אתה יכול להוכיח את זה?
שמה?
שבאמת זה ככה.
אתה לא רואה את זה?
מה אני רואה?
מה אתה רוצה? אנשים חרדים זרוקים בחומות.
הבנתי. איפה?
חלק, לא כולם.
ברור. איפה החלק? אני יכול לגשת לראות? איפה?
איפה, איפה?
תבוא, תראה לו חומות.
תבוא, תראה.
יש לך פה כמה חדים שראו כמו חרדים זרוקים ברחובות?
אני חושב שזרקת את המילה חרדים זרוקים ברחובות.
לא כולם, יש כמה שעונים שזרוקים, אבל... הבנתי. בוא, אני אסביר לך מה אתה רוצה לראות.
צדיק ורע, לא רשע וטוב, לא רואים, נכון?
הרי זו הטענה.
על הטענה שואלים.
עכשיו, אתה מבין את החשבון, אבל?
אתה מבין את החשבון?
אתה מאמין בתורה?
אז כתוב שהקדוש ברוך הוא משלם לשונאיו אל פניו,
להאבידו, זה הפסוק.
הוא משלם לשונאיו אל פניו,
עכשיו, בהווה, אל פניו. למה? להאבידו מחיי העולם הבא.
ושומר חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור. זה הפסוק האחר.
שם הוא שומר להם לאלף דור. את זה התורה אומרת.
זאת אומרת, החשבון הוא,
כיוון שהעולם הזה הוא זמני והעולם ההוא קבוע,
וכיוון שעיקר המצוות הן הכנה לעולם ההוא,
והשכר מתקבל על סמך מה שאדם עושה,
מי שטורח ומכין לשם, יאכל שם.
זה מה שאמרו החכמים,
מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.
מי שלא טרח, יאכל אותה בשבת.
כן.
פה ילדה יש ילדה. בבקשה, ילדה רוצה.
כבוד השר,
בעבודת המערבים אני גברתי ואמרה להחליט עם אותה לפועל,
וכאילו בורסום לנו את הבית,
אבל היום ברוך השם אני למדתי עם אימא,
תהיה יטומת בפקד, הכל יצטר,
אבל כאילו ממזיכים האיצורים, וכאילו אני לא יודעת למה הוא קשה בקופוליציה לנהל את האיצורים האלה,
כאילו לא הבנתי למה הוא רוצה להערכות אותנו,
ואני איתומה מהעבר הזה,
ואני רוצה לדעת למה האיצורים האלה.
ואימי היא מאוד טובה,
היא בלי קיצור איצורים,
ודיברנו בימים האחרונים,
ולבימה זה אני רוצה,
זה כאילו זה כבר נזמנה לזה.
אני מקווה שאני לא צריכה לך עכשיו.
אתם תוכלו לענות לי על האיצורים,
אתם תוכלו לענות לי על איזה אלעדות,
כאילו אני עושה כל קיצוני ככה בבית הספר,
כל דבר שאני רוצה להמלחץ בחופו של מעמד בית הספר,
היה חייב לזה כי זה מעלה לי כעזר פעם.
טוב, יש לי שאלה אלייך.
באיזה שעה את חוזרת מבית הספר?
אחד אוכל מראה.
איזה תוכניות בטלוויזיה את רואה?
תדענו.
אם תגיד לי להבטיח לראות את עצמך הזאת, אני באמת יוצאה.
אני באמת יוצאה.
סליחה?
נו, אני רוצה להצביע איתו. בעזרת השם, רגע, אני... זה נראה לי הכול, הכול.
זה נראה לי הכול. בסדר, בסדר. כל הכול אמרו אותי לי. טוב, טוב, טוב.
אנחנו עכשיו נעשה תוכנית גדלדולות.
ובעזרת השם יתברך,
בזכות זה שאתם תזרקו אותה, אתם בטלוויזיה החוצה?
לא, אבל כבר תורנו אותה מהבית.
מה עשו? לקחו אותה?
לקחו?
כן, לקחו אותה, ואנחנו לא רוצים להזמין אותה.
אבל אני נוקראת איתך את זה, נו, אני מרחיקה. אז רגע, את הולכת לחברות להסתכן?
את הולכת לחברות להסתכן?
לבמן, אבל אם תגיד לי להציץ, אני באמת רוצה.
הבנתי. כדי להתקרב לכתוב אחוז.
טוב, אבל אל תקפצי בקטנטנות לשם להציץ, טוב?
את תשמרי על עצמך שלא לראות יותר אתם בטלוויזיה, בסדר?
אבל רק כן.
ניסה לי שאלת אימא, מה זאת?
כן.
אמא
אז מוכנה לקבל את מצפילים,
מצוותי ילד וחיים ילפים,
לבנות עוד?
היא מוכנה.
ניסה לי שאלה.
ניסה לי שאלה.
אההההההההההההההה
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהגיענו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
אני מוכנה לקבל את מצוותי ילד וברוך הוא ונתן לי להם את הקידורות.
אני מבטיחה לך שלא לצרוק.
בזכות זה אם אני איתה מהקידורות אני לא אראה יותר.
ואיתך תתן לי נטף ותצטרך לדעתי על זה.
תודה. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.
אני אמרתי לך שאנחנו בעזרת השם נעשה תוכנית לגדלדלות.
אני מקבל פתק עכשיו, יהודים יקרים,
יש פה יהודי שתורם לילדה מחשב.
איפה היהודי?
איפה היהודי?
הנה, בכבוד. בוא, צדיק. בוא, בוא.
אשריך.
הוא לוקח ציצית.
ברכה.
ברוך אתה, ה' אלוהינו מלך עולם, אשר חיינו וקיימנו, הגענו לזמן הזה. אמן. רגע, שיער פה.
אני אמרתי לה שאנחנו הולכים על תוכנית בגדלדולות.
יש עכשיו מישהו שהודיע לי שהוא תורם לכם מכונת כביסה.
איפה הוא?
איפה הוא?
סליחה הוא.
זה היא, לא הוא.
אשריך נשואה.
אשריך.
את נשואה?
מה השם שלך?
איריס.
והאימא?
צוליקה.
איריס בת צוליקה תזכה לזיווג הגון הראוי למהרה שנה.
מה השם שלך?
אסף. אסף יוסף בן מטילדה. גז. גז. יזכה לכל מלדם מיטב וחפץ ה' בידו יצלח
ויזכה לזרע חי וקיים מהרה. ברוך תהיה.
רק רגע, רק רגע, רק רגע,
רגע.
אתה נכון להוצאה לגדלדולות,
אז לא יקחו לי, תמכו לכם גם לגדלדולות.
אה, יש לכם גם בעיות עם הוצאה לפועל?
יש בעיות.
כמה החוב שלך?
איך הגעת לזה?
אוכלים הרבה אצלכם, בלי עין הרע.
טוב, קודם כול אנחנו הולכים בתוכנית גדלדולות,
ויש פה מישהו שתורם לך כבר ווקמן חשמלי,
רגע, ועוד מישהו תורם לך מיתה בארון.
רגע, רגע, רגע, רגע, לא גמרנו, לא גמרנו. חכי. חכי, חכי.
בעזרת השם לא.
תכף, תכף, שנייה.
שנייה.
היהודי שתרם מיתה בארון, שם ציצית.
בכבוד.
אמן.
הוא גם, בעזרת השם, איך קוראים לך?
בעזרת השם, כל שבת סל לבית מלא כל טוב לשבת.
בעזרת השם.
יניב לוי יזכה לכל מילה דמיטב אמין.
רגע, אנחנו בתוכנית, איזה תוכנית?
גדלדולות.
יש פה יהודי יקר.
יש פה מי שתורם עכשיו 1,500 שקל מזומן.
בעזרת השם, נדבריו.
הינה, עוד יהודייה תורמת 1,000 שקלים. אשרייך לחיי העולם הבא.
כוכבה בת רחמה, זיווג הגון מהירה לתורמת הווקמן החשמלי.
רגע, רגע, שנייה, שנייה.
איפה הילדה?
אין פה הוצאה לפועל, נכון?
בואי.
הינה, יש לך כבר 1,500 שקלים. את רואה?
תעביר לה.
איפה?
איפה? לא פה.
כבוד השר.
איפה?
אמנון,
אמא תקנה לאמא כובעים וכיסויי ראש. אתם רואים?
דואגים ליהדות, והיהדות דואגת לכם.
ברוך השם.
כן, רק שנייה.
לא יהיה לנו בתוך את העולמות? בעזרת השם, לא יהיה.
ויבטל החוס?
אם הם יבואו אליכם, אני אתרים אותם. אם הם יבואו אליכם, אני אתרים אותם. הקדוש ברוך הוא יבטל אותו.
בעזרת השם יתברך.
תראו נפלאות בזכות שאתם חוזרים בתשובה.
כן.
טוב, יש פה עוד יהודייה שתורמת 200 שקלים.
ליאת שירה, בת
אילנה.
רפואה שלמה מהרה.
כן.
יש פה עוד יהודייה שתורמת 1,000 שקלים.
גם כן. עדנה סמדר בת תמר, עמית בת מלכה,
ואליאב בן מרים יזכו לזיווגים הגונים, זרח חיים קיים לבריאות. אמן.
יש פה עוד תרומה, 1,040 שקלים למשפחה, בעילום שם.
רבותיי, יש לי בשורה טובה.
יש לי בשורה טובה.
יש פה עורך דין
דוד לביא.
הוא לוקח על עצמו לארגן עורך דין חינם שיעזור למשפחה לצאת מהבלאגן.
יש פה עוד אישה שלוקחת כיסוי ראש. בבקשה, תן לה.
בבקשה, ברכת שחיאנה.
וערוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם,
שחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.
אמן. רבותיי, תשיבו לעכשיו. כן. במעלת ההצעה אמרת שכל אדם צריך למזוט את הדרך הנכונה ואת הדרך האמת.
אבל מה קורה לבני הנוער שהיום נעשו דרך האמת ולא רוצים את הדרך להתמודדת דרך האמת?
או, הוא שואל שאלה יפה.
תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו.
כבוד הרב אמר במהלך ההצעה שיש, אם אתה לומד תורה, בתורה רשום לך איך לא לפתוח את הדרך ליצר הרעם.
אבל בתורה לא רשום מה קורה כשאתה מגיע הביתה וצריך לדבוק בטל כדי שהיצר הרע יפתח אותך ותוכל להיכנס הביתה.
הבנתי, זה יצר רעם תוחכם, מתלבש לך על הבית. צריך להיות לדבר, הוא חמל שנמצא אצל כל מיני הנוער בתור הזה.
ובכן, הוא שואל שאלה,
השאלה היא,
בחורים שחוזרים בתשובה ורוצים לדעת איך להתמודד,
יש עצה.
קודם כול,
להתחבר לחבורות קדושות כבר, כמו בעלי תשובה שמאורגנים,
ללכת לשיעורי תורה, לקבל יניקה משם וכוח להתמודד.
חייבים להיות בחבורה טובה.
דבר שני, צריכים להמשיך להתחזק
על ידי חומר נוסף.
קלטות, וידאו, סיידי, כל מה שרק אפשר, ויותר מזה, לקחת
מהחבר'ה שחלשים, לחזק אותם.
ממילא, תוך שהוא מחזק, הוא מתחזק.
ואם הקבוצה הולכת וגדלה,
היא גם יכולה להשפיע ופחות להיות מושפעת.
אז צריך להתעסק בזה כל הזמן. אני הייתי יהודי אחד בכרם התימנים,
חזרתי בתשובה,
ולאט-לאט קירבתי עוד יהודים מסביבי. לא הם השפיעו עליי, אני השפעתי עליהם, אבל אני כל הזמן הייתי מחובר לתורה.
כל הזמן למדתי. קיבלתי כוחות ממה שלמדתי.
עוד למדתי, עוד ידעתי, ידעתי מה להשיב,
והיה יותר קל. וכשהם עמדו פעורי פה ולא ידעו מה להשיב, הבינו שהדרך שלי נכונה.
ממילא קל להם להצטרף.
זה מה שצריך, להתחזק בדרך הזאת.
תודה.
כן, קוקו מביא קוקו, תכף יוקרן.
תכף, תכף, תכף.
תכף!
יעקב בן טובה יחזור בתשובה שלמה.
רגע.
תזכה להיות צדיק וירא שמיים.
רחמה בת אישה.
אני השם לא שניתי,
כי לא אל ויכזב.
הקב'ה לא משקר. הוא אמר, הוא מקיים.
אבל הקב'ה הוא גם אל רחום וחנון, ערך אפיים ורב חסד ואמת.
צריך רק לתת לו את האפשרות להוכיח את זה.
לא נותנים לקב'ה אפילו את האפשרות להוכיח שהוא כזה.
למה? מתעקשים. אפילו אנשים במצבים קשים עדיין מתעקשים לקבל עליהם כל מלכות שמיים.
אבל לקב'ה יש בקשה צנועה.
הוא לא מבקש הרבה, הקב'ה.
הקב'ה אומר דבר פשוט, יהודים יקרים.
רק שמרו משפט ועשו צדקה.
זה הכול.
מה ביקשתי?
דברים הגיוניים, פשוטים, טובים לחברה,
טובים למדיניות,
טובים לעמים.
מה ביקשתי?
לא ביקשתי דברים קשים, דברים שהשכל מבין.
אני מכיר רק אחד.
הוא עושה שלום במרומה.
הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואימרו אימרו אב.
הוא עושה שלום במרומה.
הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואימרו אימרו אמן.
יעשה שלום,
יעשה שלום,
שלום עלינו ועל כל ישראל, כולל שרון.
בהפצת מאה קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.
אהיה מנוי בשופר.
רצונך בקלטות טייפ,
וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.
אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.
תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.
במחיר 80 שח לחודש. תהיה מנוי בשופר.
אהיה מעודכן.
תהיה מנוי בשופר.
בפרטים נוספים, טלפון.
03-677779.
אהיה מעודכן.
אהיה מעודכן.
תהיה מנוי בשופר.
אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,
או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,
צלצלו אלינו ל-03-677777.
03-677777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,
www.שופר.net