הדרך להגיע לשלמות...
- - - לא מוגה! - - -
אז הדרגה של האדם השלם,
הדרך של האדם השלם,
שהוא יודע להעריך
את השלמות וחשיבות השלמות,
והוא לא מפסיק מעבודתו אפילו לשעה קלה,
מה אני מסביר לכם כל הזמן?
שלא יהיה לכם פנאי בכלל בעבודת השם.
כל הזמן עבודת השם דעוס.
אסור להשאיר מקום בפנאי לא לעבודת השם. זה האדם השלם.
משום שהוא חושש
שמא עזיבה קלה תהפך אצלו לעזיבה עולמית.
כמו שאמרו בירושלמי, סוף ברכות.
אם תעזבני יום,
יומיים אעזבקה.
שונה המצב לחלוטין בחוכמות אחרות.
ייתכן, והיום יש לך חוכמה, ומחר היא תסתלק ממך.
והחוכמה של היום לא מעידה על של אתמול או על יום אחר.
כמו שאומר אריסטו,
כשתפסו אותו בכלכלתו,
שעכשיו הוא לא אריסטו.
זאת אומרת, הוא יכול להתנתק מהחוכמה,
אין לו שום בעיה,
היא לא מתקיימת אצלו, זו לא שלמות.
זה פילוסוף,
וזה עסק נחמד, פילוסופיה.
אבל כשצריך לעשות עבירות הוא מקיים אותן כמו שצריך.
אבל בעבודת השלמות, מי שעובד על שלמות, אין דבר כן.
אם אדם מפסיק
בעבודתו הרוחנית
ואינו עושה למען עלייתו המתמדת,
עוד הוא כי טרם הגיע להכרה של השלמות האמיתית.
אם אתה יכול לתפוס לך מנוחה פתאום,
יכול לתפוס לך איזה קטע שאתה כאילו מבריז.
או עושה איזה משהו, לא, לא, אני רק הלכתי לאיזה משהו קטן וזה וזה וזה.
לא, לא, היה לי איזה סידור וזה וזה וזה. כל מיני דברים כאלה, שאין בהם עניין של מצווה,
הכרח ואונס
שהתורה מכירה בהם.
אז זה נקרא שאתה לא, עדיין לא הגעת להכרה מה זה שלמות.
כי בעבודת השלמות אין דבר כזה.
אם אדם מפסיק
בעבודתו הרוחנית
ואינו עושה למען עלייה מתמדת עוד כי טרם הגיע להכרה של השלמות האמיתית.