מול ניסים אין שום כוחות!
- - - לא מוגה! - - -
והרבה מצוות
נקבעו זכר ליציאת מצרים,
ועל זה נאמר למען תזכור כל ימי חייך.
את יציאת מצרים צריך לזכור כל ימי חייך,
ביום, בלילה, להביא לימות המשיח.
צריך לזכור את יציאת מצרים כל הזמן. מה זה לזכור?
זה לא לזכור שהיה,
זה לזכור איך היה.
זכירת יציאת מצרים זה אחת מעשר זכירות שחייב אדם כל יום לזכור.
זה צריך לחוות את זה. סיפרתי
שבחזקאל לוינשטיין, המשגיח דה פונוביץ', זיכרונו לחיי העולם הבא,
מאיפה הוא היה שואב כוחות כשהוא היה חלוש בגופו?
מיציאת מצרים.
הוא היה מגיע לפעמים להיכל הישיבה בפונוביץ', יש שם הרבה מדרגות לעלות בכניסה,
הוא כבר היה זקן.
מופלג,
קשה לעלות.
היו רואים שהוא עוצר, חושב,
ופתאום עולה כמו בחור צעיר.
שאלו אותו מה הפטנט, מה הוא עושה?
אז הוא אומר,
הוא היה נזכר, מצייר
את הניסים והנפלאות שהקדוש ברוך הוא עשה במצרים.
מול ניסים אין שום כוחות.
הטבע
זה כוח נשלט על ידי הבורא, ברצונו טבע
ברצונו הוא מפר את הטבע.
אז בטבע אדם זקן לא יכול לעלות.
קשה לו.
אבל אם הוא מסתכל בכל הניסים ורואה איך אפשר ממצב בלתי
יאומן לצאת מעבדות לחירות, עם שלם,
ובלי אוכל ובלי כלום, ואחר כך לזון במדבר, ארבעים שנה, ויורדת חמן מן השמיים,
אז אתה מקבל כוחות ותעצומות, אין שום דבר שהקדוש ברוך הוא יכול לעזור.
מה זה זקן, איזה זקן, טרר, בחור ישיבה, צדק, אולי.