טיל כימי

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

האמריקאים אמרו ששלושת אלפים טילי שיוט הם ישלחו לו על הפתיח.

בקיצור, לא הולך להיות פה משהו רגוע.

ואנחנו, כידוע לכם, מוכנים.

אנחנו מוכנים לקבל את כל הטילים.

וכמובן, אחרי שהורגלנו משמיר ומשרון בכוח הבלגה,

אז אין לנו בעיה גם להבליג.

וסלוטפים אפילו לא מצריכים אותנו לקנות,

כי הם לא רוצים שנתעלף, נצחוק עוד פעם.

צחוק, צחוק, אבל בסוף זה לא צחוק. אם יהיה מלחמה, אם עיראק, מה לעשות, אם יהיה התחפה כימי?

אם יש כימי, צריך לא לנשום.

אנשים שומעים ולא שמים כיפה כדור. נכון. עד שהם שומעים את האזעקה.

ואז הם עולים לבוידן לחפש את התפילין מהבר מצווה.

אתה בעצמך עשית ככה?

מה הרווח של הקדוש ברוך הוא, זה שהוא מתעתע בנו בצורה כזאת?

איזה האשמה.

מתעתע בנו.

תן לי בבקשה פה קצת בנזין.

עד שתיים שלוש. עד שתיים.

זה אני אומר.

קלטת מספר 312, טיל כימי. אז אני אצטרך לשבת שוב פעם ולשמור.

חביבי, פה הרוחות מסתובבות.

זה עוד לא היה לי דבר כזה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחמם ירוויח.

ב-30 בינואר דיבר בוש בנאום גדול

ובו הוא אמר,

לנו האמריקנים יש אמונה בעצמנו,

אבל לא בכוחנו ובעוצם ידינו.

איננו מתיימרים לדעת את דרכי ההשגחה,

אבל אנו בוטחים בהשגחה.

אנו בוטחים באלוקים שאוהב אותנו,

והוא זה שעומד מאחורי החיים ומאחורי ההיסטוריה.

אנו מייחלים להנחייתו ברגעים אלו,

ומי ייתן והוא תמיד יברך את ארצות הברית של אמריקה.

זה בנאום שהוא נשא באו״ם בקשר למצב עם עיראק.

ב-2 בפברואר

בוש התייחס למשפחותיהם של האמריקנים ואמר,

כדברי הנביא ישעיהו,

שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה,

המוציא במספר צבאם לכולם בשם מקרא,

מרוב אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר.

הבורא שיצר את הכוכבים,

הוסיף בוש,

מכיר גם את שמותיהם של שבעת האנשים שעליהם אנו מתאבלים היום.

שבעת אנשי הצוות של קולומביה לא חזרו בשלום לכדור הארץ,

אבל חזרו בשלום לביתם.

אלוקים יברך את המשפחות האבלות,

אלוקים ימשיך לברך את אמריקה.

זה מה שאמר בוש.

באחד העיתונים החרדים נכתב כך,

עפסו את האדם מול הבריאה כולה.

טיסה זו תיזכר בהיסטוריית החלל האמריקני כאחד הניסיונות הקשים ביותר שפקד פרויקט זה מאז התפוצצותה של החללית צ'לנג'ר שניות לאחר ההמראה.

נראה היה כי מדעני החלל האמריקני הפיקו את כל הלקחים.

הטיסה הנוכחית של קולומביה נדחתה פעם אחר פעם בגלל ליקויים שהתגלו בה,

ורק לאחר שהמדענים היו בטוחים בתקינותם במאת האחוזים היא המריאה לחלל.

אבל גם בעידן ההתקדמות הטכנולוגית הכבירה

מגלים המדענים הבכירים בעולם את מוגבלות האדם.

עם כל הפריצה הטכנולוגית,

כאשר יש שנדמה להם שאין גבולות ליכולת האדם,

מתברר כי אחרי הכל,

ואולי נכון יהיה לומר לפני הכל,

יש גבוה מעל גבוה המנווט את הבריאה.

בלולא עזרתו וסיועו,

אין ביכולת האדם לבצע דבר.

דוד המלך עליו השלום בתהילים קלט פסוק ח' אומר,

אם אשק שמיים שמעת

והציע שאול הנקה.

ואכן, מי שאינו משכיל להבין את אפסות האדם בארץ,

די אם ישמע את קולם של המגביהים למרומים,

הרואים במרחקים עד כמה קטן וזעיר עולמנו זה במרחב החלל,

וכמה קטן הוא האדם,

כדי שישכיל להבין עד כמה מוגבל הוא האדם ותלוי בהשגחת הבורא.

כך כתב הרב הגדול,

הרב שך, זכר צדיק וקדוש לברכה, ביום שדרכו רגלי האדם על הירח לראשונה.

השקפתנו על המתרחש לפנינו,

מה שהאדם דרך על הלבנה,

בוודאי שגונב מחשבות בלב כמה את הכוחי ועוצם ידי מה שיש ביד האדם לעשות.

אולם באמת הדבר הוא בהפך.

כמה גדולים מעשי השם ומה רבו נפלאותיו.

בהרגשה צריכה להרגיש את האפסות של האדם נגד הבריאה כולה,

כי עוד לא נגעו כמלוא נימה מחוכמת הבריאה לעקירה,

כי האדם הוא נקודה קטנה שבקטנות

מול הגלגלים,

והוא עלול להיפגע בכל מקרה.

בכל שיתגלה יותר מחוכמת הבריאה,

ייווכח לדעת

שיש בורא עולם ומתנהג בתמידות על פי רצונו יתברך,

ואילו הסיר את השגחתו, אף לרגע

היה חורבן.

אילן רמון,

זיכרונו לברכה, עם כל זה שאינו שומר מצוות,

ייזכר בשכר השיחות הנאות שהיו לו,

כאשר חש עצמו בשליחותו זו כנציג יהודי,

ולפיכך ביקש לאזכר כמה מערכי היהדות בנסיעתו.

ביקש אוכל כשר.

את משימותיו המיוחדות ביקש לא לבצע בשבת,

ולנשיא משה קצב סיפר,

כאשר טס מעל ירושלים,

יצאה מפיו התפילה, שמע ישראל.

בימים אלו של הסתה כנגד כל דבר שבקדושה,

ייזכר רמון כמי שזכר את יהדותו מבלי להתבייש בה,

גם ואולי דווקא כשהגיע כביכול אל פסגת ההישגים המדעיים.

ומסיים הרב שך, זכר צדיק וברכה, בהמשך מכתבו

אין שום מקום לאדם לעלייה,

וכאן על הארץ ומקומו של האדם להתעלות בחוכמה,

ולהכיר את עצמו יתברך

שהיא הגדולה שבחוכמות.

השמיים שמיים לאדוני,

והארץ נתן לבני אדם.

זאת אומרת, אם היינו יודעים ומשכילים

להבין בעצם מה התכלית של הבריאה ולמה נוצר האדם,

היינו מתחילים לחפש פה.

פה עוד לא מצאנו כלום,

ואנשים רק רוצים להגיע למרחבים האינסופיים,

וכאילו יפתרו איזו בעיה כלשהי.

מה נפתר מאז שעלו לחלל?

איזה פתרונות לעולם קיבלנו משם, חוץ מהסקרנות גרידא וגבהות הלב של האדם?

שום דבר.

אלא מה?

משקיעים מיליארדים של מיליארדים בתחרות בין אומות העולם, מי יגיע יותר גבוה, מי יתקע דגל במאדים, מי יכין מושבה שם.

אבל ירמיה הנביא אומר,

אם בין כוכבים שים קיניך, משם אורידך נאום השם.

רוצים לעשות מושבה במאדים עכשיו.

מעבורת, זה רק ככה, רפסודה כזאת עוברת למעלה, אולי יורדת.

מדברים כבר במושגים, כאילו כובשים את החלל והכול, איפה אנחנו ואיפה זה.

פה אנחנו לא יודעים להסתדר.

ומה הגאווה הגדולה ביותר?

שמישהו הצליח להגיע יותר רחוק.

זה לא שונה בהרבה מהתחרויות של הספורט שעושים, מי קופץ יותר רחוק,

מי רץ יותר מהר,

מי שוחה יותר מהר, בדיוק אותו דבר,

רק זה תחום אחר.

אבל שוב פעם, הניצחון הוא במי שמשיג יותר.

מה התכלית של זה?

בן אדם ימיו קצרים מדי,

70 שנה ועם גבורות 80 שנה,

אחרי זה הוא מסתלק מכאן.

אפילו שיחלקו פוסטרים בשבת הקרובה, מעריב ידיעות,

עם תמונות והכול,

אדם היה ואיננו.

מה הלאה?

למה נברא האדם בעולם?

אין הפקרות.

הכול מושגח,

הכול עם תוכנית,

הכול מסודר.

אדם לא יכול להקדים את המאוחר,

ואדם לא יכול לאחר את המוקדם.

מה שגזרה חוכמתו זה מה שיהיה.

רק ניתן לאדם בחירה, והוא חושב

שאם ניתנה לו בחירה,

אז אכן הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו,

ולא היא.

אני אתן עוד דוגמה אחת מדהימה,

בארצות הברית

היו שני נשיאים.

אחד קראו לו אברהם לינקולן,

ואחד קראו לו ג'ון קנדי.

תראו

דבר מדהים,

מה המשותף

בין שניהם.

אברהם לינקולן נבחר לקונגרס בשנת 1846. ג'ון קנדי נבחר לקונגרס

בשנת

בשנת 1946. מאה שנים לאחריו.

לינקולן נבחר לנשיאות של ארצות הברית

בשנת 1860,

וקנדי נבחר לנשיאות של ארצות הברית בשנת 1960. מאה שנים הפרש.

השמות של לינקולן וקנדי

מכינות שבע אותיות.

שניהם היו פעילים בתחום זכויות האזרח,

ונשותיהם של השניים איבדו תינוקות בתקופה שבה היו בבית הלבן.

שני הנשיאים נרצחו ביום שישי.

שניהם נורו בראש.

שמה של מזכירתו של לינקולן

היה קנדי,

שמה של מזכירתו של קנדי היה לינקולן.

שמות המשפחה

של שני הסגנים שהחליפו אותם

היה ג'ונסון.

אנדרו ג'ונסון

ירש את לינקולן,

נולד בשנת 1808. לינדון ג'ונסון שירש את קנדי נולד בשנת

1908. מאה שנים הפרש.

ג'ון וינקלי בוץ,

שרצח את לינקולן,

נולד ב-1839.

לי הרווי הוסוולד, שרצח את קנדי,

נולד בשנת 1939. מאה שנים הפרש.

שני הרוצחים נודעו בשמם המלא.

שמותיהם של השניים מכילים 15 אותיות בדיוק.

הנשיא לינקולן נורה בתיאטרון בשם פורד.

הנשיא קנדי נורה במכונית

של פורד מסוג לינקולן.

לאחר ההתנגשות בלינקולן נמלט בוץ מהתיאטרון ונתפס במחסן.

אוסוולד, שירה בקנדי ממחסן ספרים,

נמלט ונתפס בתיאטרון.

שניהם מעולם לא הועמדו למשפט.

הם נרצחו זמן קצר לאחר שנתפסו.

מה זה, מקרה או השגחה?

אנחנו מסתובבים בעולם, לא מבינים שום דבר, לא רואים מה הקשר,

מרחק מאה השנה.

אחד מן השנים.

כנראה שרוחם הגיע.

בכל מקרה, מאה השנים,

מי רואה את הקשר?

אבל כשמסתכלים אחרי 200 שנה,

ורואים אירוע מול אירוע, הפאזל נהיה מושלם.

בחללית

צ'לנג'ר

היו גם שבעה.

מביניהם הייתה גם יהודייה,

יהודית רזניק,

שגם היא נספתה.

הם יצאו לחלל הפעם ב-16 בינואר.

הם שהו 16 יום.

16 דקות

לפני הנחיתה הם התרסקו.

יהודית רזניק,

במרחק

של 16 קילומטרים מהקרקע, התפוצצה גם כן.

מה זה ה-16?

16, 16, 16, 16. כשסופרים בעברית א', ב',

יוד, יוד אלף,

יוד גימל,

יוד דלת.

מה אחר כך?

טו וטז, נכון?

לא אומרים

את היוד והה, כי זה שם השם, והיוד והו, שזה משמו של השם.

יו, לא אומרים.

מה זה יוצא? טז,

טז,

זאת אומרת,

אנחנו לא יודעים,

אבל יש פה איזה נגיעה,

יש פה איזה נגיעה

בשמו של הקדוש ברוך הוא. יש פה איזה נגיעה.

כל המסעות האלה, יש בהם נגיעה בשמו של הקדוש ברוך הוא.

והדברים לא פשוטים.

מי שזוכר במדבר,

כשהמרגלים הלכו לתור את הארץ,

אז הם היו ארבעים יום.

מכיוון שהם הוציאו דיבת הארץ רעה,

אז הם נענשו יום לשנה, יום לשנה.

ארבעים שנה,

כתוב, עד שייטמו פגריהם במדבר.

על כל יום שהם היו בארץ ותרו והוציאו דיבה,

שנה הם היו צריכים לשהות במדבר, ארבעים שנה.

ופה,

להבדיל,

שש עשרה יום הם היו בחלל,

ושש עשרה דקות לפני,

דקה ליום,

דקה ליום.

מה החשבון?

אנחנו לא יודעים.

אבל אנחנו יודעים דבר אחד.

אם זה מסתיים בצורה כזאת,

אין שביעות רצון לקדוש ברוך הוא ממה שנעשה.

הרב שך זכר צדיק, קדוש ברוך הוא, אמר שמקומנו פה,

שמיים שמיים לשם,

והארץ נתן לבני אדם.

אנחנו צריכים להתעסק

בסיבות שבשבילהן באנו,

וחבל להחמיץ את החיים.

המסלול שלנו גם כן קצר.

70-80 שנה זה לא הרבה זמן,

זה למי שזוכה,

וצריך להספיק.

ויש המון מה ללמוד,

והמון להבין,

והמון לראות ולבדוק.

בשביל לדעת

שבעצם המסע האמיתי שלנו,

המסע אל החלל מתחיל כשהנשמה יוצאת מכאן.

וזה המסע היחידי שמותר לנו לעשות.

ואם נרצה או לא נרצה,

בלי קולומביה אנחנו גם כן נגיע לחלל.

אבל זה אחרי שאנחנו נפטרים מן הגופה ויוצאים מכאן.

אבל במשך השהות שאנחנו נמצאים כאן,

אנחנו צריכים לבדוק טוב-טוב

כדי להביא את הממצאים לשם,

להבין מה הייתה המטרה כשהגענו לכאן.

אם אדם עשה זאת,

אז הוא הצליח במסע שלו.

אם לא,

חס ושלום הוא החטיא והחמיץ והפסיד את הכול.

וחבל שישגרו אותו עוד פעם

בגלגול נוסף כדי להשלים את מה שלא תיקן.

לצערנו הרב,

אנחנו לא מבינים את הדברים.

אנחנו נגררים אחרי אומות העולם,

כשבעצם אומות העולם נגררות אחרינו.

הם למדו מאיתנו.

הבסיס שלנו, התורה הקדושה,

הוא הבסיס להם.

והם מחזיקים בזה באמת,

ואנחנו לא כל כך.

אני לא שמעתי שום מנהיג יהודי

בארץ ישראל שיגיד את מה שאמר בוש.

דברים מדהימים.

שבעצם הוא יודע שהוא מושגח מהקדוש ברוך הוא,

והוא עומד מאחורי ההיסטוריה ומאחורי החיים,

והוא מקווה שהוא יברך את ארצות הברית

ואת האומה האמריקאית,

וכן הלאה.

אצלנו קשה מאוד לשאת שם שמיים על הפה.

לא כל כך קל. קשה למנהיגים להגיד איזו מילה הטובה

על הקדוש ברוך הוא.

אבל אומות העולם לא מתביישות.

אומרים, ובפה מלא.

השם יעזור שלא ירבו עוד אסונות,

אבל צריך לדעת דבר נוסף.

אני רואה בזה מאוד סימבוליות, במה שקרה.

ואם אני מנתח את הדברים נכון,

אז זה יתברר בזמן הקרוב.

ארצות הברית

וישראל חברו

לגורל אחד וקיבלו מכה אחת.

החללית

התרסקה מעל העיירה בשם

פלסטין,

פלסטין.

יש שם בטקסס שבע ערים שנקראות על מקומות מן התנ״ך,

כמו יריחו ואחרות.

ככה נהגו לפני 200 שנה בארצות הברית.

היו מחוברים מאוד לתנ״ך

ורצו אף לקבוע את השפה הלאומית-עברית.

רק ברגע האחרון זה ירד מן הפרק, אבל הם רצו את לשון הקודש, שתהיה השפה שלהם.

עוד דבר צריך לראות.

אילן רמון

היה זה שהפציץ את הכור העיראקי,

ואנחנו עומדים שוב פעם לפני הבעיה העיראקית.

והיום יש בעיה לשנינו, כמו שאומרים, גם לאמריקאים, גם לישראלים.

גם עם פלסטין

וגם עם סדאם והעיראקים.

ואני חושב שזה פתיח לא טוב, מה שקרה עכשיו,

משום שייתכן שסדאם מתכוון ללכת על כל הקופה, אין לו כבר מה להפסיד. סימנו אותו כהרוג.

אין לו הרבה מה להפסיד. הוא לא מאמין שאם יגלה גם יישאר בחיים.

העם שלו לא כל כך מעניין אותו, כידוע.

ואנחנו המטרה הכי נוחה.

אז הוא כבר אמר בימים האחרונים שמיליון אמריקאים הוא יחסל כבר בפתיחה.

האמריקאים אמרו ש-3,000 טילי שיוט, כך נכתב היום באינטרנט, 3,000 טילי שיוט הם ישלחו לו על הפתיח.

בקיצור, לא הולך להיות פה משהו רגוע.

ואנחנו, כידוע לכם, מוכנים.

כמו שהודיעו שהעורף מוכן,

אנחנו מוכנים לקבל את כל הטילים.

וכמובן, אחרי שהורגלנו משמיר ומשרון בכוח הבלגה,

אז אין לנו בעיה גם להבליג.

בסלוטפים אפילו לא מטריחים אותנו לקנות,

כי הם לא רוצים שנתעלף מצחוק עוד פעם.

ומסכות, למרות שחילקו,

כולן לא תקינות.

אבל בישראל אין בעיה,

אם זה לא תקין, מורידים את התקן.

לא צריך להחליף.

פשוט אומרים שהתקן ירד.

אטרופין,

זה עוד מאז אותו דבר, מייבש את הבן אדם בלחיצה אחת.

ונגד כימי וביולוגי,

אף אחד פה עוד לא עמד בניסיון.

ואם מדברים על כמויות

שעלולות להגיע,

אז זה עשרות אלפים או מאות אלפים.

אני לא רואה שום אפשרות שיכולים להשתלט על דבר כזה.

ממה ששמעתי, למדתי, עיינתי,

חלשים אנחנו.

אני מאמין שאם תהיה התקפה,

אז יהיו לנו שתי ברירות.

או לפתוח את הרדיו, להקשיב

ולשמוע את מטי כספי שרתי, יש לי ציפורים בראש.

או לזעוק לאחד משניים,

או לשרון או לקדוש ברוך הוא.

שרון הבטיח שלום.

באמצע הטילים אי אפשר להתווכח איתו מה עם השלום,

כי הוא לא שומע, הוא בעצמו מתחבא.

בסוף אנחנו כולנו נשחק לקדוש ברוך הוא, נכון?

לא תהיה ברירה.

זה קצת יותר בטוח משרון.

אבל השאלה, כשאתה צוחק לקדוש ברוך הוא,

מתוך מה אתה צועק?

שאתה בסדר ועושה את רצונו?

או שאתה התרחקת ממנו ועכשיו אתה זקוק לו?

אני חושב שעדיף

להתחסן לא נגד הבעבועות,

אבל להתחסן

נגד הגזרות

על ידי עשיית מצוות וכמה שיותר.

כמה שאדם ירבה במצוות,

וישנה את דרכו,

יש לו סיכוי יותר טוב, יותר גדול.

אבל אם לא, חשופים בצריח.

וברגע שניתנת רשות למשחית, אינו מבחין בין צדיק לרשע בצדיק שאינו גמור,

וכדאי להיות צדיק גמור.

בשביל שיקוים בו,

ייפול מצדך אלף, ורבבה מימיניך אליך לא ייגש.

יכול להיות מצב

שאדם יהיה בתוך 11,000 איש,

כולם יהרגו והוא יישאר.

ייפול מצדך אלף, ורבבה מימיניך, אבל אליך לא ייגש.

משום שאם הקדוש ברוך הוא רוצה,

אין מניעה.

אז אנחנו עומדים בפני ניסיונות גדולים. עם הטרור עדיין לא סיימנו.

אל-קאידה נמצא פה בסביבה,

סדה מממן את כולם,

ערפאת מבקש כמה שיותר הרוגים ישראלים,

בן לאדן עוד מתחבא,

שולח קלטות וידאו מדי פעם להזכיר שהוא קיים.

ואנה אנו באים?

לא לשכוח שאנחנו רצועה קטנה ליד חוף ים,

מסביבנו מאות מיליונים של אויבים,

ולסחות אנחנו לא יודעים להגיע אפילו עד קפריסין.

בקושי אנחנו עוברים את הכנרת,

כמה בודדים.

היום קצת יותר קל, אפשר בהליכה, חלק מן הדרך.

אבל בסך הכללי המצב לא טוב.

הכלכלה על הפנים, הביטחון על הפנים, המורל על הפנים,

הכול על הפנים.

נו,

אז מה העתיד?

מה העתיד צופן בחובו?

אני מציע,

דבר אחד הכי בטוח שעמד לעם ישראל במשך כל הדורות,

זה להדבק בקדוש ברוך הוא. ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כולכם היום. דבקים אבל.

לא ככה חיבורים זמניים, קצת תפילין, קצת פה, קצת שם, מצווה פה, מצווה, זה לא דיבוק.

דבקים, להדבק בקדוש ברוך הוא.

אתם יודעים שיש משטח, רוצים להדביק אליו עוד משטח.

אם רוצים שהדבק הזה ייכון לעד,

אז צריך לנקות קודם כל את המשטח טוב-טוב,

ואחר כך להדביק.

אבל אם יהיה גרגר חול וידביק,

הוא יעשה בועת אוויר, ולאט לאט זה ייפתח במשך הזמן וייפרד.

צריך לנקות טוב-טוב,

שלא יהיו עבירות.

ועם המצוות, להידבק בקדוש ברוך הוא, ונדבקים בחיים כולכם היום.

אבל קשה לאדם קצת לוותר על כמה דברים שהוא התרגל ומטעים לו בינתיים.

ופה הבעיה.

צריך להחליט.

החיים זה מתנה.

צריך לנצל אותה.

ואם לא מנצלים,

אז מפסידים.

למי שיש שאלות, בבקשה.

ערב טוב לך.

שלוש שעות לפני שנה השקעת באיזשהו בחור באולם הזה,

ואז אני אשמח אם אתה תשקיע בי נגיד 15 דקות.

15 דקות?

אני מקווה שתבין מהר, כי אתה יודע לעשות את זה.

בקצרה, אם אפשר, תן לי רמז.

הרמז הוא כזה,

משהו שקורה באמת לא נראה יפה וטוב.

הצגת את זה די בסדר.

אז בעצם,

תעזור לי בבקשה לנסות להבין משהו בצורה לא רגילה.

כי בעצם מה שאתה אומר, למרות שאתה מציג דברים יפים,

אתה לא נותן איזשהו דבר שהוא לא רגיל.

אנחנו כבר בתקופה האחרונה, 35-16 שנים,

טוחנים את המים, כמו שאומרים ברוסית.

לא קמח, אלא מים.

לפי דעתי, אנחנו עדיין חושבים שכמה שזה יותר נרביץ,

כמו שבוש עכשיו מלמד אותנו. אני עכשיו אציג לכם כמה צריך 300,000 טילים ביום אחד או כמה יותר, וזה פותר את כל הבעיה.

תיתנו לצהל לנצח.

אנחנו מנסים לעשות את זה, והיום אנחנו בחרנו את גוש הימין די חזק,

ורואים פתאום משהו שאנחנו חושבים שהוא ימין,

פתאום בורח, והוא מנסה להתחבות אחרי אותו שמאל.

זאת אומרת, יכול להיות שהוא יכול,

אבל הוא לא יודע מה לעשות.

ואתה עוד פעם עכשיו אומר שבעצם הדבר הוא לא טוב.

ארצות-הברית התחברה אתנו, ואנחנו כטיפשים התחברנו לעשיו,

שארצות-הברית זה עשיו,

וידוע שעשיו שונא את יעקב,

ולמרות זאת אנחנו חושבים שהוא יעזור לנו לטפל בערבים.

אני באתי מרוסיה.

אתה באת מאיזה מקום שהוא קצת יותר ערבי.

אני לא מכיר אף בן-אדם שבא ממדינה ערבית,

ושהוא מספר ששם היה לו לא טוב.

אף בן-אדם שבא מארצות ערב,

לא שמעתי מאף בן-אדם ששם היה משהו

כמו שנגיד היה ברוסיה.

איך יכול להיות שאצלנו כאן בצפון,

500 מטר מהבית שלי, אני גר כאן,

יושבים ערבים, יורים כל לילה

מקולשניקובים

ויורים רק באוויר.

למה כאן מיליון אנשים יושבים בשקט?

50 שנה זה נצח.

50 שנה זה שבע דרות.

בשטחים, אחרי 20 שנה התחילו לירות,

ואנחנו מרביצים, מרביצים, מרביצים,

כמו שאתה יצרת. הכלבים כבר סתם היו נובחים את הכלבים, ואתה,

במקום לזרוק להם את גוש הבשר, שהם ישתקו כמו שאתה היית כאן בצפון,

יושבים ערבים ושותקים.

אותם ערבים בשטחים משום מה יורים בי.

אנחנו עכשיו מצפים שהבוש לא יעשה לנו גוג ומגוג,

וחושבים שיהיה קצת קשה.

למה לא להרים קול ולהגיד, אנחנו באוּם,

אנחנו לא רוצים את זה,

כי אנחנו יודעים משלושת אלפים שנה לפני שגוג ומגוג זה הרפתקה לא כל כך יפה

ולא כל כך משמחת,

למרות שמרביצים קודם כול לערבים.

16 ימים יהיה טוב, אחר כך יהיה רע.

שלוש שנים יהיה קצת בסדר, אחר כך,

למה הפתרונות הן כל כך טיפשיות? בשביל זה הקדוש-ברוך-הוא ברא את היהודים, בשביל שבסוף של זמנים אנחנו עכשיו נבקש,

תנו לצה״ל לנצח?

זה מה שאנחנו צריכים להסביר לעולם, שצריך להרביץ?

תיתן להם כסף, תיתן להם בשר וזהו, הם יושבים בשקט 50 שנה.

היום זה די קשה, הם כבר מתפוצצים מכעס,

הם מפוצצים אותנו,

אבל הגענו בעצמנו לזה.

ובכן, כל זמן שהנהגה תהיה חילונית,

שהיא הולכת על אותה אסכולה,

שאנחנו צריכים להיות כמו האירופאים, כמו האמריקאים, נאורים,

אף אחד מהם לא יעשה צעד בכיוון של מה שאתה מבין,

ובשביל זה אנחנו מתבוססים בדמנו במשך הרבה שנים.

אף אחד לא הביא פתרון אחד.

אחד אמר שלום עם ביטחון, אחד אמר ביטחון עם שלום,

השלישי אמר שלום לביטחון.

שום דבר לא יכולים לעשות, מחליפים רק אישים,

מפלגות,

והמצב רק הולך ונהיה גרוע יותר ויותר.

יש דרך אחת בטוחה.

במשך 3,300 שנה זה מספיק ניסיון

בשביל לדעת מה הדרך הטובה.

אבל לא רוצים ללמוד מהתנ״ך.

מה בתנ״ך כתוב לגבי דינו של הערבי,

שאתה כבשת אותו בשנת 67'? מה התורה אומרת?

אני צריך ללמוד תורה בשביל לחיות אותה.

אני רוצה לדעת, מה תכל'ס?

אתה יודע מה ההלכה לגבי

3 מיליון אנשים

שכבשת אותם ביולי 67'?

אני שאלתי כמה אנשים, והם אומרים, תסלח לי, לא למדנו, לא יודעים.

בשביל מה אני צריך ללמוד תורה אם אני לא לומד אותה? בשביל לחיות לפי תורה.

מה התורה אומרת על הערבים שיושבים וכבשת אותם? צריך לזרוק אותם? צריך להכעיס אותם?

אנחנו עדיין לא קיבלנו את ארץ ישראל שהובטחה לאברהם אבינו מהקדוש ברוך הוא. אנחנו צריכים לקבל אותה מהקדוש ברוך הוא ולא מאומות העולם.

יש פה טעות

שחושבים שאם אנחנו פה בהסכמה של אומות העולם על גבול מסוים,

אז זה ייכון לנצח והערבים יסכימו עם מה שהוסכם באום.

יש הרבה דברים שהאום מחליט והעולם לא מסכים

והאומות לא מסכימות.

האום זה לא הקדוש ברוך הוא. כשהקדוש ברוך הוא נותן משהו,

אז הוא נותן,

הוא נותן על מנת לתת.

אנחנו התחלנו את ספר בראשית, בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. ואמר רבי יצחק, היה צריך להתחיל את התורה מהחודש הזה לכם,

מהמצווה הראשונה הזאת.

ואילו אנחנו רואים שהוא מתחיל מבראשית. למה?

שאם יבואו אומות העולם ויאמרו, ליסטים אתם, שכבשתם

ארצות שבעה עמים,

תוכלו להשיבם.

מה להשיב אותם?

לומר להם, הקדוש ברוך הוא ברצונו נתן לכם,

ברצונו נטלה מכם ונתנה לנו.

הארץ הזאת,

ארץ ישראל, הובטחה לעבוד ובגבולות יותר רחבים ממה שאנחנו יושבים היום,

אבל עדיין לא קיבלנו אותה.

חלק הסכימו אומות העולם,

וחלק כבשנו בגלל מה שהמצב חייב.

אבל יש בעיה, אין דעת תורה, לא הולכים על פי דעת תורה. אם זה היה על פי דעת תורה, המצב שלנו כבר היה הרבה יותר טוב, הכל היה נגמר מצוין,

וכבר היה אחד מגדולי ישראל שכבר עשה עם פייסל,

מלך ירדן בזמנו, כמעט שלום.

והציונים פשוט לא נתנו לו לקיים את זה,

כי היו להם תוכניות אחרות.

ומי שמכיר קצת את ההיסטוריה, למה זה התגלגל כך, ומה המטרות של הקמת המדינה, לאיזה מטרה,

מעבר לישיבה כאן,

שבמקרה הגענו לכאן, כן? יכולנו להיות באוגנדה, בקפריסין, כמו הצעות שהיו בארגנטינה.

אבל הגענו לכאן, הגענו לכאן,

והתוכנית היא לעשות פה עם ככל העמים,

לא עם יהודי.

הנה, רק בסיפור של קולומביה אומרים, הישראלי הראשון בחלל, האסטרונאוט הראשון בחלל.

למה אתם אומרים מה הישראלי הראשון? יש יהודייה ראשונה,

זאת שהזכרתי, יהודית רזניק.

כן, אבל יהודי זה לא קשור אלינו, אנחנו ישראלים.

אנחנו רוצים להפקיע את היהודי.

לא רוצים יהודי גלותי, וגם לא רוצים יהודי נאור. יהודי זה משהו אחר, ישראלי.

במגדלי התאומים כל הזמן בדקו האם נהרגו ישראלים או לא נהרגו ישראלים, אבל נהרגו יהודים שם,

נשרפו יהודים שם.

לא, יהודים זה לא קשור, ישראלים.

יש להבדיל בין יהודי לישראלי פה במדינת ישראל.

זאת הבעיה.

רק כשהולכים על ישראלי עם דמות מסוימת,

עם חזון מסוים,

אז זה הולך לפי המתכון הזה.

בהתחלה זה היה שמש העמים של סטלין,

ועכשיו זה של אמריקה, מחליפים.

קודם זה היה לפי המתכונת של הרוסים,

הרוסים לא הלך, אז עכשיו לפי האמריקנים,

אמריקנים, אירופאים,

אבל לא לפי היהדות, לא לפי היהודים. כבוד הרב, אתה מציג את הבעיות מאוד יפה, וכולם מכירים אותן על אורנו.

תגיד לי מה התורה אומרת, מה צריך לעשות בשביל שיהיה טוב.

אמרתי לך, זה לא ישנה מה שהתורה אומרת

כשאין מי שמוכן לעשות.

אתה יכול לעשות משהו אחר ממה שעשו עכשיו במערכת בחירות.

אתה יכול לא להגיד מה הוא לא עושה טוב,

תגיד מה צריך לעשות.

יכול להיות שאז ימצא מישהו, ימצא מישהו שהוא ייקח על עצמו. אם היה הולך שרון, לדוגמה, לגדולי הרבנים,

והיה אומר להם, אתם תגידו לי מה לעשות,

אני מאמין שתוך שנה

היינו גומרים את כל הסכסוך.

אני חייתי עושה את זה בשלוש חודשים, אתה מבין?

הבעיה שאתה לא אומר לי מה לעשות. אתה אומר, אם יגיעו וישאלו,

תגיד שיש לך פתרון, אז הם יבואו ויקפצו עלי.

יקפצו עלי בכל מקרה גם בלי פתרון. בסדר, אבל אני רוצה שאתה תהיה חי ובריא.

אני אסביר לך, הפתרון הוא לא פתרון כל כך פשוט כמו שאתה חושב. גם אם התורה אומרת, צריך שגם הערבים יסכימו, אתה מבין?

זאת אומרת שזה תלוי בערבים ולא ביהודים.

לא, זה תלוי בנו לעשות את הנכון, ואחרי שאנחנו עושים את הנכון, אם הם לא מסכימים,

אז התורה אומרת מה הצעד הבא שאנחנו יכולים לעשות. 20 שנה הם היו מסכימים,

50 שנה הם יושבים כאן ומסכימים.

מה פתאום הם לא הסכימו? ערבים.

לא, לא, הם אף פעם לא הסכימו,

אף פעם לא הייתה להם את הלגיטימציה לפגוע ביהודים. הם יושבים בשקט? לי מספיק.

עוד פעם, זה לא מדויק מה שאתה אומר. היו כבר כמה מלחמות, אנחנו במלחמה השביעית, אם לא שמת לב.

אני מדבר על ערבים שיושבים בכפרים.

בסדר, כפרים פה, שם, זה כבר התעוררות אחרי שיש כל כך הרבה. אז מספיק לי שהם בשטחים יושבים בשקט? לי מספיק. בשביל מה אני צריך ללכת לשם? בשביל מה כל העולם עכשיו שולח את בן-לאדן בשביל להציל את אותם שלושה מיליונים? בשביל מה הם מתגששים?

למה אני לא יכול לעשות כמו שכאן בצפון, שיהיה גם שם שקט?

למה אני לא עשיתי את זה קודם?

מה התורה אומרת אחרי שכל 30 שנה אני עושה שם את הכול, אני מחמם את הסיר?

מה עכשיו צריך להגיד? אני הסברתי לך.

אבל לא קיבלתי הסבר. אתה אמרת שהם לא יודעים מה לעשות. תגיד מה צריך לעשות.

לא, לא הבנת.

הסברתי לך.

ואני חוזר עוד פעם.

אנחנו לא קיבלנו את ארץ ישראל, נקודה.

בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, זה התנאי שקיבלנו את הארץ.

אם נקיים את התורה והמצוות,

נישאר בארץ ישראל, לא ניפלט ממנה. זה תנאי שהקדוש ברוך הוא אמר,

לתת להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו, בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו.

ברגע שמתחילים לזלזל יותר ויותר בתורה, ואתה רואה שמקום המדינה עד עכשיו הזלזול בתורה ובמצוות ובמשומרי תורה ומצוות נהיה גרוע וגרוע יותר ויותר.

ממילא בהשוואה לזה גם אנחנו מקבלים את המכות,

והקדוש ברוך הוא משגר לנו את האויבים בשביל שיתגרו בנו.

לכן זה פועל יוצא של איך אנחנו מתנהגים.

לא קיבלנו פה כלום,

וגם הם לא הסכימו לכלום,

והם גם לא גורם בכלל.

אם אנחנו נעשה את מה שצריך, מה? נשמור תורה ומצוות. תגיד, מה קודם כול?

מה אני לא עושה?

מה אני צריך לעשות? כשהיו נופלים טילים מעיראק... אתה אדם בודד.

יש פה עם שמונה חמש מיליון יהודים.

אם אתה תקבל עליך, אז זה טוב יכול להיות בשבילך,

אבל אתה מדבר על עם.

אין מנהיגות שתגיד את זה, אין מי שישמע, יש תשקורת עוינת. אני מבקש אותך עכשיו באולם,

תגיד אותה עכשיו, מה התורה אומרת שצריך לעשות? אמרתי, לשמור תורה ומצוות. אבל שומרים. תגיד מה לא טוב. מי שומר? כל-כל העם.

מי כולם?

ובכן,

צריך להבין דבר אחד.

בין מה שהתורה אומרת לבין מה שאנחנו יכולים להשיג במנהיגות הקיימת והנוכחית, המרחק גדול, לצערנו הרב.

בכל זמן שעוד לא מסוגלים אפילו לשאת שם ה' בגאון ולומר את שמו יתברך,

כמו שאומר בוש, אז אנחנו בבעיה חמורה.

עכשיו, לחיות באשליה שפה עושים את הכול, ושהערבים היו בסדר,

ואנחנו בעצם רק גורמים וכולי,

אז מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. המעשים שלנו בעצם גורמים.

והביטוי,

הביטוי לאיך אנחנו נראים בעיני הקדוש ברוך הוא, זה צרות שחלות על ראשנו.

אם יש צרות על ראשנו, סימן שלנו לא בסדר.

אבא לא מרביץ לילד כשהוא בסדר. לעולם לא.

אם הילד עשה משהו לא טוב, הוא יגער בו.

יעשה יותר גרוע, הוא ייתן לו גם מכות.

אבא בשמיים ממתין לנו יותר מדי זמן. בין מלחמה למלחמה עוברות בממוצע שבע עד עשר שנים.

אז הוא נותן אורכה.

לא שאנחנו משתנים לטובה, בדיוק הפוך.

אז מקבלים עוד מכה ועוד מלחמה.

אחרי פרק זמן, שוב פעם, רחמיו נחמרים,

עוד אורכה, ואנחנו לא משתנים לטובה, וזה חוזר חלילה.

היינו כבר באינתיפאדה אחת. את הסרט הזה כבר עברנו.

הקדוש ברוך הוא הפסיק אותו בסופו של דבר,

אבל עוד פעם הוא שיסע בנו

את הערבים הפלסטינאים.

זאת אומרת שאין נחת לפניו יתברך מהמעשים שלנו, ובפרט שמכריזים השכם וערב איך להקים ממשלה חילונית, איך להתפטר מהחרדים סוף סוף.

מי זה החרדים?

זה יהודים, שאם היו אומרים דבר כזה בחוץ לארץ,

היו אומרים שהאומרים הם אנטישמים הגרועים ביותר.

אבל פה היהודים אומרים את זה ליהודים, רוצים להתפטר מכם, לא רוצים יותר חרדים.

לא רוצים.

מה זה חרדים?

יהודים ששומרים תורה ומצוות כמו הסבא שלהם והסבא של סבא שלהם במשך כל הדורות.

אה, יש לך טענות, הם לא בסדר, הם לא ככה? תעניש אותם.

יש משפט, יש חוק, תעשה מה שהחוק אומר.

כמו שכל אחד אחר, יש חילוני שעושה עבירות, מענישים אותו.

יש חרדי שעושה עבירות, תעניש אותו.

אבל אף אחד לא יוצא נגד החילונים,

נמאסתם,

לא רוצים אתכם, נמאסתם, ומקימים מפלגה נגד החילונים. יש אדם.

מה קרה?

מי שלא בסדר,

תטען, תרצה לחוקק חוק, תחוקק חוק. יש לך רוב, תעשה דמוקרטיה, לא?

למה לא עושים?

אבל אם רואים דבר כזה,

אז ודאי שיש כעס בשמיים.

הבנים היחידים הבודדים שנשארו לקדוש ברוך הוא, שעדיין מייצגים את התורה ומייצגים את הרצון האלוקי, זה אלה שהם חרדים על דברו.

ואלה הכי מאוסים,

לא בעיני אומות העולם, כמו בעיני היהודים שיושבים פה.

ומי באמת ממאיס את היהודים בעולם יותר?

הישראלים, לא היהודים.

מה שאנחנו עושים פה בתור ישראלים, פה בארץ ישראל,

זה מה שגורם לאנטישמיות בכל העולם.

למה?

כשרואים מה שעושים לפלסטינים ומרעיבים אותם, לא נותנים להם לאכול, וחוסכים להם מים וחשמל וכסף וכל הדברים האלה, ורשתות זרות מצלמות,

אז מה, יאהבו אותנו?

אז ממילא, כל יהודי, כבר לא מבחינים, כל יהודי הוא סיבה לפגיעה.

אבל מי גורם את זה?

לא היהודים שיושבים בבורו פארק ולא היהודים שיושבים בלונדון.

הישראלים שיושבים פה.

אם היו הולכים על פי דעת תורה,

אנחנו לא הולכים למלחמות.

עם ישראל, גם כשחויב לצאת למלחמה על פי ה' תמיד קרא לשלום.

גם כשנאמרה המצווה, לא תחיה כל נשמה בשבעת עממים שישבו בארץ כנען, והיו אמורים לחטיא את כל ישראל,

יהושע בן נון קרא להם לשלום.

בגרגשי שמע, עזב את הארץ והלך וניצל.

אנחנו לא מחפשים מלחמות,

רוצים לחיות בשלום.

הקדוש ברוך הוא בירך אותנו בשלום.

השם עוז לעמו ייתן, השם מברך את העולם בשלום, שים שלום עלינו ועל כל ישראל, שים שלום, שלום, שלום, שלום.

רוצים לחיות בשלום, תנו לחיות, זה הכול.

רק לחיות, תנו לחיות בשלום.

אבל מה לעשות,

יש כאלה שהתוכניות שלהם אחרות ושונות, לא על-פי תורה,

לפי מצע של מפלגה.

ואיך המפלגות פה נראות?

בושה וחרפה.

אין פה מנהיג אחד אמיתי שיכול להגיד מהיום עד מחר דבר אחד ולהישאר על דברו.

הוא כבר שומע שיש לו בעיה מצד זה, הוא כבר מחליף כיוון.

אומרים לו ככה, הוא משנה כיוון.

כל יום משתנה.

מצנח.

כמה פעמים שינה את דעתו?

פעם אמר ככה, אמרו לו, אתה שמאלי מדי, הלך למרכז, הלך ככה, נהיה ככה, חזר ככה,

זיגזג כמו ברק.

ושרון מה? אותו דבר.

גם כן, אותו דבר.

הוא משחק אותה ליכוד,

עומד באמצע, ועושה את מה שהשמאל רוצה.

אי שדה.

ביבי, קראתי לו הגה.

לא מנהיג, הגה.

למה?

הגה, שמים עליו יד ימין ויד שמאל.

יד ימין סוחבת, הוא ימני.

שמאל, אז הוא שמאלי.

זהו, הגה.

אבל אין לו קר. תלוי מה הסקרים מראים.

מה אומרים לו היועצים? ככה זה נראה.

בושה וחרפה. זה מנהיגים?

זה מה שכתוב שיהיה באחרית הימים. פני הדור כפני הכלב.

פני הדור, זה הכוונה, מנהיגי הדור.

כפני הכלב,

יש עגלה,

יש עליה רוכב,

מלפניה רץ כלב.

מי שמסתכל מן הצד, מה רואה?

שבעצם הכלב מוליך את העגלה. הוא הולך ראשון, רץ, והעגלה אחריו,

עם הסוסים.

אז חושבים שהוא המנהיג בעצם, הוא המוביל.

מתי מתברר אם הוא המוביל או לא? כשמגיעים לצומת.

מגיעים לצומת, הכלב מסתכל אחורה לאן העגלה עם הסוסים הולכת,

ואז הוא שוב פעם רץ לפני הסוסים.

אבל בעצם הפנים שלו הן תמיד אלא עגלה.

ולמרות שהוא רץ לפניה,

הוא רץ בעצם אחריה.

ככה פני הדור כתוב באחרית הימים יהיו. פני הדור כפני הכלב. מסתכלים מה הציבור רוצה, עושים.

רואים שהעגלה הולכת לכאן,

אומרים ככה.

השתנתה כיוון אחר, אומרים ככה.

זה המצב בעצם שבו אנחנו נמצאים.

אין דברים ברורים. גם לא אומרים את האמת.

אומרים כך ומתכוונים אחרת. מחכים לקבל את התפקיד, ואחר כך משנים, ואחר כך מוצאים

כל מיני תירוצים ואילוצים למה כן ולמה לא.

לכן אנחנו נראים כך.

אין מי שיגיד, זו דעתי,

יקבל את האמון של הציבור ויעשה מה שצריך עד הסוף. אין כזה דבר. לא היה כזה דבר.

וזאת הבעיה.

כן.

הוא רצה לשאול.

כבוד הרב, אני רציתי לשאול.

תן לי בבקשה פה קצת בנזין.

אחת, שתיים, שלוש. אחת, שתיים.

זה אני אומר.

צחוק, צחוק, אבל בסוף זה לא צחוק. אם תהיה מלחמה עם עיראק, מה לעשות?

אם תהיה התקפה כימית,

מה אומרים על זה מקובלים?

ומה אומרים על זה רבנים?

אם יהיה כימי או לא?

אם יש כימי, צריך לא לנשום.

אם יהיה כבר כימי, זה בעיה.

אנחנו מתכוונים לפני שיהיה כימי.

אם אנחנו נצליח לעשות את רצונו יתברך,

אז תהיה שמירה,

יכול להישלח כימי, אבל לא על אזור מיושר.

כמו שחשבו במלחמת המפרץ, שהטילים של סדאם כאלה עקומים וישנים, סוג ב', שהרוסים מכרו לו,

אז חשבו שאם הם יגיעו, הם יגיעו לים התיכון, וכמה דגים לא אכפת לנו שימותו.

אבל התברר שהוא צלף,

ובפרט שטיבחו אותו מהשגרירות פה בישראל.

אתה מבין?

אבל לכן אתה צריך להבין, באמת הרבה אין מה לעשות ברגע שיהיה כימי, כי אם יגיע לפה כימי או ביולוגי, פירושו של דבר שהגזירה אכן היא גזירה רצינית.

כל אחד צריך לשמור שבת ולעשות כשרות בבית.

זה יותר טוב משכפץ, מסכה ואטרופין. זה לבטל את הגזירה, זה הכי טוב. זה מה שאני מדבר כבר 15 שנה, ולא כולם מקשיבים לי.

אתה מבין? במלחמת המפרץ הקדוש ברוך הוא עשה לנו חסד,

שנתגעגע אליו.

39 טילים כנגד ל״ט מלאכות אסורות בשבת, 39 טילים.

סתם מעניין, הזווית שנכנסה אחרי יריד קולומביה גם כן הייתה 39 מעלות.

39 טילים,

ואף אחד לא נהרג בעקבות הטילים חוץ מאחד

שהישראלים פגעו עם פטריוט פעם אחת והטו את הטיל שיפגע בו.

היה עדיף גם שלא יקלעו פעם אחת.

זו הייתה הפעם היחידה.

אבל אתה יודע מה זה כמות של 200 קילוגרם, 250,

שנופל בתוך בניין, ואנשים נשארים בחיים?

אי אפשר להחזיר מצבים כאלה כבר.

אבל מה הקדוש ברוך הוא עשה?

שפחד מוות

נחשב כמו מוות.

כשאדם פוחד פחד מוות, זהו, הוא אומר, זהו, עכשיו אני גומר,

והוא עובר את החוויה הזאת של פחד מוות, זה נחשב כמו מוות.

ובעצם זה מהווה כפרה בשבילו.

ובפרט מי שפונה בזעקה לאביו שבשמיים ומקבל על עצמו לשוב בתשובה,

אז הקדוש ברוך הוא אין רחום וחנון ומתכוון לטובתו של כל אדם ואדם. אבל תלוי מה הוא עושה, איך עושה, מה החשבון שלו וכו'.

אבל חבל לחכות לרגע האחרון,

כי ברגע האחרון נשפה ניקה, והאדם לא יודע מה לעשות ואיך להתנהג.

עכשיו, כשאנחנו במצב נינוח,

צריך עכשיו לנצל את הזמן

ולאגור מצוות, ושהכוונות ייראו באמת בפועל.

זה הסיכוי היותר-טוב, זה מה ש-3,300 שנה שמר עלינו עד עכשיו.

קיבלנו מכות, הבנו,

חזרנו בתשובה,

ותשקוט הארץ 40 שנה.

עוד פעם, סרחו,

הלכו לעבוד עבודה זרה, נדבקו באומות העולם,

עוד פעם שלח את האויבים,

עוד פעם מלחמות, קורבנות,

חזרו בתשובה.

ויצעקו אל ה' בצר להם,

וממצוקותיהם יושיעם.

עוד פעם

היתה רגיעה,

עוד פעם סרחו, וכן הלאה.

כל התנ״ך שלנו ככה.

דור עיקש ופתלתול כל הזמן.

זאת הבעיה.

אדם יודע שסכנה צפויה לבוא,

הדבר הכי בטוח זה להחזיק בקדוש ברוך הוא.

כל הדברים הטבעיים הם בבחינת ונשמרתם מאוד לנפשותיכם,

אבל בלי השמירה מן השמיים,

אם ה' לא ישמור עיר, שב שקד שומר, לא יעזור שום דבר.

אבל הבעיה היא שאנשים שומעים ולא שמים כיפה ולא... נכון.

עד שהם שומעים את האזעקה.

ואז הם עולים לבוידם לחפש את התפילין מהבר מצווה.

אתה בעצמך עשית ככה?

לא, אני תיקנתי את התפילין שלי ואני הזמנתי גם רבנו אותם.

יפה מאוד. כן? אשריך.

אז נראה שאתה מתכונן טוב.

יש לך מסכה ספייר.

יפה מאוד.

אוקיי, הנה שם לידו, כן, הנה.

שני ממנו.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

אני לפני ארבעה חודשים הייתי בהרצאה בצפת.

אני אספר גם לקהל שכתוב במה מדובר.

אח שלי הקטן נפצע בצבא, מהארי וראש,

וכשהגעתי להרצאה של הרב,

הוא היה בשיתוף מוחלט, חוץ מיד ימין,

והרב נתן ברכה, והקהלה נאמן.

וברוך השם, היום הוא הולך על שתי רגליים,

כמעט כמו שהוא היה בהתחלה.

ברוך השם.

עכשיו יש לי שתי שאלות.

שתי שאלות. שאלה ראשונה,

האם הקלטות של הרב נחשבות כלימוד תורה?

שאלה שנייה,

נוכחנו כולנו לדעת מה המצב לאחר הבחירות.

ראינו ששינוי ממש עשתה שינוי,

והיום השנאה לחרדים ולדתיים זה דבר שהולך וגובר.

אני עוקב אחריך,

אחרי הקלטות, אחרי האינטרנט,

וראיתי שפרסמת שם סקר,

אם הרב היה ניגש לכנסת וכו'.

ראינו מה אחוז ההצבעה, מה העם חושב. ראינו גם את הסקר, אילו הרב היה ניגש, מה היה קורה.

יחד עם זה אנחנו רואים את ש״ס,

שזאת מפלגה שכביכול זה עדר גדול, שהרועה שלה כרגע לא נמצא,

ואיפשהו רואים שחסר לדבר הזה רועה.

ולדעתי, כמובן שיש חשיבות מאוד מאוד גדולה למה שהרב עושה,

ולדעתי חשיבות לא פחות גדולה זה אם הרב יפנה לנתיב של פוליטיקה, עם כל המשמעות של זה, כי לדעתי העם צריך רואה.

ולדעתי ולדעת עוד המון המון אנשים, וראינו את זה בסקר,

הרב לחלוטין מתאים,

ואולי זה איזשהו משהו שיכול להוציא את העם מהמצב שהוא נמצא בו כרגע.

טוב, תראה, אני מנסה להוציא את העגלה מהבוץ

בלי לתפוס מקום בכנסת,

אבל אני רוצה להסביר לך דבר אחד.

נכון שבסקר של גיאוקרטוגרפיה בכל המגזר היהודי נתנו 13% שיצביעו אם אני אלך בראשות של מפלגה, שזה יוצא בין 16 עד 20 מנדטים.

אבל,

אבל אני לא רואה את העתיד שלי שם לא מצד הצד האישי אלא מצד ההצלחה.

ההצלחה יכולה להיות כשאתה נקי מפוליטיקה.

כשאתה נכנס לפוליטיקה אתה לא יכול להישאר נקי.

אתה מבין, זה חשבונות של משא ומתן.

בוא נגיד שאני מפלגה מספר אחת,

בסדר?

צריך להקים קואליציה?

כל אחד דורש משהו?

אני אדם

שהולך עם האמת עד הסוף.

אתה לפני רגע עלית לבחור שהיה שם,

שהבעיה היא שאין לנו מישהו שמחליט את מה שהוא מחליט והולך איתו. נכון, אבל אני מסביר. אני יכול להחליט מה שאני רוצה,

ואני אגיד אחריי ואני אלך לבד.

אם יהיה לך אבל תמיכה, אני לא מבין. יהיה לי נגיד 40 מנדטים.

צריך עכשיו לבנות קואליציה. צריך 61 לפחות.

עכשיו אתה צריך להבין דבר אחד.

ברור לך שיהיו אנשים שיחששו מזה, נכון?

שיחששו, אז מה? מה פירוש עושה? הם לא יתחברו אליך לקואליציה.

אני מאמין שצריך, כמו שהרב אומר תמיד בארצות... אם אתה רוצה לשמוע ממני,

מה שצריך לעשות זה דבר פשוט.

כל אחד מפה הוא חייל.

אם הוא מבין את המסר,

לא צריך שום דבר. צריך פשוט מאוד לעזור לעוד יהודי.

יש מיליון יהודים חוזרים בתשובה.

קח 200,000, לא מיליון.

כל אחד ידאג שעוד אחד יהיה.

שייקח פרויקט להחזיר יהודי אחד בתשובה בתוך חודש,

בתוך חודשיים,

בתוך שלושה חודשים. שייקח פרויקט, לתת לו קלטות, להפנות אותו לאתר האינטרנט שופר.net,

לצלצל לטלפון 0264-000000.

יש שם קלטות שלי בחינם, בשיחה אחת,

33 אגורות בלילה, 66 אגורות ביום.

אתה יכול לשמוע כל הזמן קלטות,

בלי שום דבר, איפה שאתה נמצא.

לתת, להעניק,

עשית אחת, ככה אתה עושה את עצמך בכפולות,

תוך כמה שנים.

העם הזה רוצה את הקדוש ברוך הוא.

אני מסכים לגבי מה שאתה אומר, אבל תסכים איתי גם כן,

שעצם זה שפרסמתם את הסקר, זה לא סתם.

אני אסביר לך.

הסקר לא נעשה על ידינו,

נעשה על ידי גוף זר שרצה לבדוק מה האפשרויות בעידן הזה, בגלל מה שאתה מתאר, וכולנו יודעים שאין מישהו שיבוא ויעשה משהו.

אז חיפשו עוד איזו דמות, עוד מישהו שאפשר אולי.

אבל אתה הסכמת שזה יהיה באתר שלך.

אתה שולט טוב מאוד באתר. אני הכנסתי את זה לאתר, נכון,

בשביל שידעו,

גם אלה שהם מהתשקורת,

וגם אלה של בתי משפט,

וגם אלה שנמצאים בציבור החילוני,

וחושבים, אתה מבין,

שמה שאנחנו עושים זה איזה מין אפיזודה חולפת, איזה משהו כזה קטן, מין תופעה כזאת,

אז שיבינו שמאחורי זה עומדים לפחות שני מיליון איש שמסכימים עם הדרך הזאת ועם מה שעושים.

זאת הסיבה שאני שמתי את זה שם, בשביל שיראו שהכוח הזה הוא כוח אמיתי.

ומדובר פה על מאות אלפים של בוחרים מגיל 18 ומעלה, אני לא מדבר על משפחותיהם, כן. אז הרב רואה איזה הצלחה יש,

ואיזה פוטנציאל טמון בפחות הזה של האנשים האלה. למה לא ננצל את זה קדימה? אני אומר עוד פעם, אם אנשים ישמעו למה שאני אומר, ואני לא מצריך בשביל זה שום דבר כמעט, שום דבר מסובך, כל דבר שכל אחד יכול לקחת.

אני חילקתי עכשיו, בחודש האחרון,

חצי מיליון CD בחינם.

אחד, זה היה הימין והשמאל שראית באתר,

חושפים את דעתם על הדתיים,

שזה היה למעשה 200,000 של הסרט הרצל והציונות.

עכשיו הוצאתי שופר מיקס, שרואים תשעה סרטים קצרים.

ולחבר'ה שלא רוצים לראות אותי בגלל שהתשקורת אומרת עלי מה שאומרת,

אז כתוב, האמת עלם לא נצחק,

סרטים קצרים החושפים את פרצופו האמיתי של האיש.

וזה נכנס אליהם, הבתים, הם חושבים ששינוי שלחו,

ובסוף מתברר ששופר בפנים.

אני מחפש כל מיני תחבולות להגיע לכולם, שיכירו אותי כמו שאני,

לא כמו שמספרים עלי.

ואני משקיע כסף ומחלק בחינם ועושה כל פעולה. 140,000 וידאו חולקו עכשיו בשבועיים.

היום אני הולך לחלק פה 500 וידאו בחינם.

אני משתדל, אני עושה כמה שאני יכול, אבל הכול עלי, אני לבד.

אם אתה, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, הייתם לוקחים את זה כפרויקט גם כן, מעבר לעבודה, חיים, משפחה, הכול.

לא צריך יותר מכמה דקות ביום תשומת לב על מישהו,

על קרוב, על ידיד, על חבר, על משפחה,

על אח.

מה הבעיה? אתה בסך הכול רוצה להעניק לו דבר טוב. הוא לא ירצה, לא יעשה.

כן ירצה, אז זיכית אותו.

ורק תשובה לשאלה הראשונה.

לשאלה הראשונה, אם זה דברי תורה, זה ודאי דברי תורה, אבל צריך ללמוד תורה,

הלכות, גמרא והכול. במידה ואתה לא יכול לשבת

באופן קבוע,

אז זה משמש אותך כדברי תורה, ודאי.

נכון.

תהיה בריא.

כן, הנה שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני כבר שלוש שנים חוזר ובתשובה,

ולא מזמן נכנסתי לישיבה.

הרב אמר, מי שלא מקיים את רצון הבורא,

בורא העולם כועס עליו.

אני כבר שלוש שנים מקיים את רצון הבורא,

ולצערי, מה שהכנסתי לישיבה,

זה גורם להרבה סבסוכים מהבית עם ההורים.

אם בורא עולם, כמו שאומרים,

הוא רוצה מאיתנו שנקיים את הרצון שלו

ונעשה את מה שהוא אומר,

למה ברגע שבן אדם מתחיל לקיים את זה,

לעשות את כל מה שבורא העולם אומר,

זה גורם לסבסוכים.

הבנתי. קודם כל, אתה צריך להבין שאתה לא חייב

להישמע להוראות מן הבית, אתה בוגר.

גם אם היית מעל גיל 13,

אתה חייב במצוות הבורא, וההורים לא יכולים למנוע ממך לעשות מצוות.

לכן, כתוב בתורה, איש אמו ואביו תיראו

ואת שבתותי תשמורו, אני השם. אני השם שלך ושל אבא שלך ושל אבא שלך.

זאת אומרת, אני השם,

כולכם מחויבים לשמור את התורה והמצוות שלי.

אף על פי שאמרתי, איש אמו ואביו תיראו,

אבל את שבתותי תשמורו, וכן כל המצוות.

זה אחד.

אם אתה חושב שאתה עושה את רצון הבורא ויצר הרע לא יופיע,

אז אתה כבר מיותר פה בעולם.

כי אתה ניצחת אותו,

אין לך מה לעשות כאן.

אבל ליצר הרע יש את התכסיסים שלו,

והמטרה שלו לעייף את האדם,

להפיל אותו,

לייאש אותו.

זה התפקיד שלו.

אדם רוצה לשבת בו אהלה של תורה ורוצה ללמוד תורה,

בא ליצר הרע עם כל מיני טוענות.

לאחד הוא בא עם תאוות,

לשני עם תשוקות, לשלישי עם סכסוכים משפחתיים,

לרוויחי עם חוסר הבנה וריכוז,

לחמישי כך,

וכל אחד עושה לו את הבלבול שלו.

אתה צריך לשמוח בזה ולהאמין

שמה שאתה עושה כל כך חשוב,

עד שהוא כל כך משתדל להטריד אותך.

סימן שאתה עושה דברים טובים.

לדוגמה,

אני עושה דברים טובים. לפי הבנתי, אני עושה דברים טובים.

גם לפי מה שכתוב בספרים, אני עושה דברים טובים.

אבל כל הזמן מטרידים אותי תשקורת.

כל הזמן מפריעים לי.

אני למדתי שזה טוב, זה סימן שאני עושה עבודה טובה.

אם לא הייתי עושה עבודה טובה,

אז מי היה מתעסק איתי, מי היה מדבר עליי?

בגלל שזה כל כך טוב,

זה מפריע למישהו, ואם זה מפריע למישהו אז הוא מציק לך, ואם הוא מציק לך, סימן שאתה עומד טוב.

כן, אבל השאלה כמה זמן זה יימשך.

ההורים שהתורה נימדת בייסורים, והעמותה נימדה בייסורים. נכון, תתחתן צ'יק צ'אק.

ואז, כבר שלוש שנים אני חוזר בתשובה והם עזרו, למה?

בן כמה אתה?

23. 23. ברוך השם, אתה עוד בחור צעיר.

אני אתן לך ברכה, ואני מקווה שהיא תתפוס.

אבל אתה צריך להבין, אולי הבחורה שאתה צריך להתחתן איתה עדיין צעירה והיא צריכה לגדול.

אני לא יודע מה מזומן לך.

מה השם שלך ושם האימא?

אופיר בן דינה.

אופיר בן דינה.

הקדוש ברוך הוא יעזור לך, שתמצא את הסיווג ההגון הראוי לך מהרה השנה, לבנות בית נאמן בישראל,

ויהפוך לבבם של משפחתך לטובה להביט עליך בעין חמלתם. אמן.

אמן. תודה רבה.

כן.

עוד שאלה?

ערב טוב כבר.

פה מדברים כל הזמן על פוליטיקה,

אבל בלי פעם באתי לדבר על פוליטיקה.

כידוע שהקדוש ברוך הוא,

לפני שנולד האדם, מדבר את כל הדרך, בדיוק מה יהיה מההתחלה ועד הסוף.

וכמובן שהוא יודע את הכול ויודע מה צריך להיות במדויק בשבילו.

השאלה שלי היא,

מה הרווח של הקדוש ברוך הוא מזה שהונתה בנו בצורה כזאת?

איזה האשמה.

מתעתע בנו, יא ווי ווי. זה לא בדיוק מתעתע.

הוא יודע שאנחנו נהיים משהו רשעים עבדתיים וכל הדברים האלה.

הבנתי. בוא אני אסביר לך.

יש לך ילדים?

יש.

אתה יודע שיום אחד הם יפטרו?

גם, נכון. למה הבאת אותם?

מה, אתה הבאת ילדים בשביל בית קברות או בשביל לחיות?

הנה, אתה יודע מראש מה יהיה.

אתה יודע שיש סוף לא טוב.

אבל גם הוא יודע. רגע, רגע, אז אני עכשיו לומד ממך.

ממני אתה לא צריך ללמוד, אני רוצה תשובה. הנה, אני עונה לך.

אם אתה שיודע שבניך ימותו יום אחד ויובלו לקברות,

מה הטעם שהבאת אותם לכאן?

אז אתה אומר, כן, אבל בינתיים הם חיים.

ואני הבאתי אותם לחיים. מה שהם ימותו אחר כך זה לא בידי.

אבל

זה לא מפריע לך לשנות את החלטותיך למרות שאתה יודע שהתוצאות הן הרות אסון.

הקדוש ברוך הוא לא יודע כמוך.

הוא יודע גם כשיוצאים מכאן, יש המשך.

ומה שהאדם בא לכאן, יש המשך.

והקדוש ברוך הוא ייעד לכולם טוב.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

והקדוש ברוך הוא רוצה שכולם יזכו בעולם הבא.

אז גם מה שאתה רואה פה, שכאילו יש אנשים בוחרים ככה או אחרת,

הקדוש ברוך הוא דואג שגם אם לא סיימו טוב בפעם ראשונה,

הם יבואו פעם שנייה.

ואם גם פעם שנייה הם לא סיימו טוב, אז יהיה פעם שלישית.

ואם לא, אז יהיה גלגול בדומם או בצומח או בחי העיקר,

שלא יידח ממנו נידח.

רק אנחנו, כיוון שניתנה לנו הבחירה, נבחור בין טוב לרע.

אם נשכיל ונבין,

נגמור את זה על הצד הטוב ביותר בפעם אחת,

ולא נצטרך לבוא בגלגולים שוב פעם.

אם אני יכול להתכונן למבחן מחר בהיסטוריה,

ואני אשקיע כמה שעות יותר ממה שחשבתי בתחילה, ואני אסיים את המבחן במאה,

נפלא, קבל הערכה, קבל תעודה, קבל כבוד,

יפה מאוד, מה לא טוב בזה?

ואם אני אסיים בציון 40,

והמורה יגיד לי מחר, תצטרך לעבור מבחן חוזר,

אז אני אצטרך לשבת שוב פעם ולשמור.

חביבי, פה הרוחות מסתובבות.

זה עוד לא היה לי דבר כזה.

בקיצור,

זאת אומרת,

אם אני מקבל 40, אני צריך ללמוד עוד פעם למבחן. אז בשביל מה? אם אני יכול לגמור בפעם אחת, למה אני צריך לעבור את המבחן עם עלבונות

ועם בושות,

ולא ייתנו לי תעודה,

וכל פעם אני צריך לעבור מחדש? לא הרווחתי כלום.

בואו נלמד כמו שצריך פעם אחת,

נעשה מה שנכון, ונצא מפה עם תעודה טובה.

אז אנחנו בוחרים אם טוב או לא.

לא הקדוש ברוך הוא, הוא רק יודע

מה נבחר, אבל הוא לא מתערב.

המורה יודעת,

המורה יודע, אם לא תשקיע במבחן, תקבל ציון נמוך.

ואם תשקיע, היא יודעת שתקבל ציון טוב.

אבל היא נותנת לך את המבחן,

והיא לא מגלה לך את התוצאות,

והיא לא אומרת לך את התשובות.

אתה צריך לעמוד על זה.

אבל תשאל היום כל מורה על כל ילד בכיתה, פחות או יותר,

הוא יגיד לך, זה סיים בהצטיינות, זה חלש, זה בינוני, זה ככה. למה הוא מכיר אותם כבר?

הוא לא ניסה ללמד אותם כמו כולם? כן.

אבל הוא רואה מה המעמד שהם משקיעים.

אז הוא אשם בתוצאות. מה, הוא מתעתע בהם?

לא.

הוא נותן לכולם בשווי.

כל אחד לפי השקעתו יקבל.

זה לא מדוייק.

דודי, עוד פעם חוזר על השאלה שלי.

או, אולי אני אבין עכשיו.

הרי הקדוש ברוך הוא יודע בדיוק מה אני הולך לעשות.

מאז שנולדתי ועד שאני הולך לעשות. לא בדיוק, בדיוק, בדיוק. נכון, בסדר.

עכשיו, למה הוא נותן לי את הדרך הזו,

כן?

מה הרווח שלו?

הרווח שלו שאתה תהיה בעולם הבא. את זה שמעת ממני קודם?

שמעת קודם או לא שמעת?

כן. אמרתי, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא?

זה הרווח שלו.

שאתה תהיה בעולם הבא. זה הרווח שלו.

לא רק שזה הרווח שלו,

גם אם אתה לא כל כך בסדר ותצטרך לעבור את זה מספר פעמים, אמרתי שהוא דואג שלא יידח ממנו נידח.

הוא יעשה את כל האופציות והאפשרויות כדי שתוכל לשוב ולתקן כדי שתהיה בסוף בעולם הבא.

זה הרווח שלו, שהבנים שלו יהיו בעולם הבא.

זה טוב או לא טוב?

הוא מגביל את עצמו.

הוא לא מגביל כלום. קודם כול זה טוב. הוא מגביל את עצמו בזה שהוא נותן לי את הבחירה אישית. הוא לא מגביל.

למה?

כי הוא יודע שאני הולך להיות אדם רשע,

אז הוא יכול לעצור אותי. הוא לא רוצה. הוא לא רוצה, אז הוא מגביל את עצמו.

מה, אתה לא שומע מה אני אומר?

הוא נותן בחירה.

תקשיב. אם הוא נותן לי בחירה, זאת אומרת שהוא מגביל את עצמו בזה שהוא מגביל את הבחירה. אתה לא שומע מה שאני אומר. הקדוש ברוך הוא לא מגביל את עצמו בזה.

הוא פשוט לא רוצה לכפות אותנו,

לא רוצה לאנוס אותנו,

הוא לא מכריח אותנו.

הוא רוצה שנעשה מרצון ומבחירה כדי שנקבל שכר על מה שעשינו,

ולא נקבל את השכר כאוכלי חינם שקיבלו אותו בעבור כלום,

אלא התייגעו,

היה להם ניסיון, היה להם קשה,

הייתה להם התנגדות מצד היצר,

הם ניצחו וקיבלו את השכר.

אם לא,

אנחנו פשוט נקבל כאוכלי חינם, כעני שעומד בפתח צריך להתבזות ולהמתין עד שייתנו לו.

זה לא טוב כל כך לקבל,

והקב'ה לא רוצה לתת טוב חלקי,

אלא טוב מושלם.

טוב מושלם זה אם אתה ייגע ומקבל.

מי שהולך לקבל אבטלה,

ושואלים אותו, מה אתה עובד? הוא אומר, מובטל,

הוא לא מרגיש כמו אחד שאומר שיש לו עסק שמרוויח כסף.

אמנם היו כבר לא מתביישים כל כך במובטל,

אבל אם אחרי חצי שנה כבר לא נותנים לו דמי אבטלה והוא הולך כבר לבקש כסף, ככה לבקש,

אז ודאי שהוא מתבייש יותר ממי שעובד.

בעל קיוסק שאומר לך, תשלם על השתייה,

הוא לא מתבייש כשהוא תובע ממך את הכסף, כי הוא נתן לך בתמורה.

אבל אחד שעומד ומבקש ולא נותנים לו, או שנותנים לו מעט,

הוא מתבייש.

שניהם קיבלו.

אבל זה בשכר מה שנתן, וזה בלי שכר.

מה, יש הבדל או אין הבדל?

הקב'ה רוצה לתת לך טוב את העולם הבא בשכר מעשיך.

לכן הוא צריך לתת לך את האפשרות לבחור בעצמך.

אז נכון שאתה יכול לבחור בדרך רעה.

אז יש לו מנגנוני הטייה.

הוא נותן לך איסורים שתתעורר,

נותן לך מחלה שתתעורר,

הפסד ממון שתתעורר,

אנשים שהסבירו שתתעורר, קלטת שתגיע לך שתתעורר, הרצאה כזאת שתתעורר.

יש לה כאלה דרכים רבות בשביל להטות אותך לדרך הטוב.

ואם אתה עדיין עקשן ולא רוצה,

אז יש לו את המסלול הבא, אתה תצא מפה,

הוא יחזיר אותך בחזרה,

או שהוא יכניס אותך לאיזה מקום שאני לא רוצה לתאר פה.

ובמשך הזמן אתה ככה לאט לאט תתאפס ובסוף תבין שכדאי לעבור את המבחן בהיסטוריה.

תודה רבה.

די, הגזמת בחייאדינג. מה זה, יריות? מה זה?

כבר לא להחזיק את האנטנה, את האנטנה, לא לעשות את זה.

נראה, תיגע באנטנה.

תיגע עוד פעם,

תזיז אותה קצת.

זה לא אנטנה, מה אתה מאשים אותו?

כן,

רק רגע, הנה יש פה מחור שיקן. תן, תן.

שלום, כבוד הרב.

יש לי שאלה,

כמו שיובאו לפה את כל היהודים,

חצי גויים וחצי יהודים,

יש מיליונים שאומרים תורה ומצוות בכל העולם.

אל תביא את כל המיליונים.

אולי שתי מיליון, ויש לך פה עם יהודי דתי שומר תורה ומצוות, כולל מפלגות דתיות.

מה דעתך על זה?

נחמד.

תודה רבה.

אבל אתה צריך בשביל להביא אותם סיבה טובה.

תדע לך שהרבה מאלה שנמצאים בגלות חוששים לבוא לפה בגלל המשטר שיש כאן,

בגלל הממסד ובגלל הכוונות הלא-יהודיות כל כך של הממשלה כאן.

אז הם לא רוצים לאבד את מה שהם השיגו שם,

את האוטונומיה שיש להם,

את אי-הרדיפה בגלל דת,

והם דואגים לחינוך של הילדים שלהם.

אבל כשמגיע לפה, אתה מבין, יהודי מארצות הברית, והוא שומע את השנאה שיש בין יהודים ליהודים, הוא אומר, מה זה,

אנטישמיות כזאת אני לא רואה בחוץ-לארץ.

וכבר הגיעו אלינו למשרד מספר יהודים שהגיעו וקיבלו מילות גנאי בדרך.

והם לא האמינו, אתה מבין, עד איפה הדברים מגיעים?

עכשיו,

החשיפה פה

למשפחות,

ואתה יודע שלא כל המשפחות הן אותו דבר,

אז יש חלק יותר דתיים, פחות, יש אחרים, ויש ככה,

ואתה יודע, כשנפגשים בחתונות, אז תמיד יש בעיה אם זה מעורב או לא מעורב,

אם זה יהיה להקה כזאת או אחרת, אם זה...

כל הזמן יש סביב זה בעיות,

כל הזמן לחצים, כל הזמן,

בחוץ-לארץ אין דברים כאלה.

גם חילונים,

גם חילונים, נמצאים בקומיוניטי, נכנסים לבית-הכנסת, ויראים שזה המקום שיהודי צריך להיות מחובר אליו.

אתה רוצה להישאר יהודי בגולה?

אתה צריך להתחבר למקום שיש קהילה יהודית.

אתה צריך להיות קרוב לבית-הכנסת.

שם יש את כל האירועים,

שם יש את התפילות,

אתה נפגש עם כל היהודים והכול אחר, אתה נאבד.

אז יש משהו ששומר עליהם.

פה, כיוון שכולם יהודים, הפוך,

כבר מזלזלים מסביב הלחץ החברתי, גורם יותר קשה.

אז לכן לא רבים שואפים להגיע לכאן בעידן הזה.

הרב, אבל עם כל הציוד והטכנולוגיה וכל מה שאתה משקיע פה בארץ, אתה יכול להשקיע חצי

מהיהודים שנמצאים בחו״ל ולהסביר להם פחות או יותר שאם הם מגיעים לפה רק 5% מכל השומרים תורה ומצוות,

כל המדינה תתהפך,

הקערה תתהפך.

קודם כול אני רוצה שתבין שאני משקיע, ברוך השם, גם בחוץ-לארץ לא פחות ממה שאני משקיע פה. ויש שופר ארצות-הברית, שופר מקסיקו, שופר אנגליה, שופר איטליה, יש, ברוך השם,

וחומרים מגיעים לשם.

הקלטות וידאו שלנו מתורגמות לשש שפות, אנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית,

רוסית אפילו.

יש לנו פורטוגזית,

יש לנו קלטות שתורגמו, מה שאני אומר, מדברים בשפות אחרות.

יש בפרסית, בבוכרית,

שוב פעם ברוסית, בספרדית.

אנחנו משתדלים לעשות כל מה שרק אפשר,

אבל צריך להבין דבר אחד,

אי-אפשר להקים משפחות

על עתיד לא בטוח ולהביא אותן לכאן.

הקשיים, להסתגל

למה שיש כאן,

הם קשים ביותר.

מי שיתרגל,

אני מסתובב בהרבה קהילות בעולם ואני רואה אנשים יושבים בשלווה ובביטחון,

ומקיימים תורה ומצוות בשיא הכיף.

אין דבר כזה שמישהו יביט עליהם או יעליב אותם, אין דבר כזה. למעט האנטישמיות, שאתה שומע פה ושם, שלגויים תמיד יהיה דבר כזה,

אבל סתם, השכנים, הסביבה, הכול.

בברוקרין,

יושבים שם מאות אלפים של אנשים חרדים על דבר השם,

הגויים לא נוסעים ברחובות שלהם בשבת

בלי מחסומים.

הם יודעים, זה אזור של יהודים,

לא נכנסים בשבת, למעט כאלה שלא מכירים את האזור,

בודדים על הבודדים,

מכבדים אחד את השני, חיים בשקט, בסדר גמור, בלי שום בעיה.

אבל פה אתה רואה מלחמה על כל חתיכת רחוב, על כל דבר קטן, על כל זה,

טררם גדול, כאילו מי יודע מה קרה.

אי-אפשר להגיע, אתם עושים מזה פוליטיקה.

עוד רווח ועוד רווח, עוד מפלגה צומחת מזה, ועוד ועוד ועוד ועוד, וזה חבל.

אז לכן, יגיע הרגע שיגיעו לפה יהודים,

אבל כרגע זה לא המצב האידיאלי בשבילם.

לכן הם לא קמים ועולים.

גם המצב הביטחוני, וגם המצב החברתי,

וגם המצב הכלכלי,

זה לא תנאים מתאימים בשביל להגיע. צריך מסירות נפש בשביל זה.

וזה לא פשוט שאנשים יקומו ויעקרו

לעתיד שהוא לא מבטיח להם כלום,

ובפרט אם אתה צריך לבוא ולהיות אחד מאלה ששונאים אותם.

לא פשוט.

כן.

ערב טוב, ארב.

אני הגעתי כאן ממעלות לא לשאול שאלות,

אלא לקבל ברכות.

אבא שלי נמצא במצב קשה, בטיפול נמרץ,

ואני מכיר את הכוח שיש לך שאתה מברך והקהל עונה אמן,

והייתי מבקש, אם אתה יכול לברך אותו ולבטל את הגזרה,

ואני מוכן להתחייב למה שתגיד לי לקחת על עצמי,

כולל תרומה לארגון שופר.

אתה שומר תורה ומצוות?

כן.

אתה קובע עתים לתורה?

בזמן שיש לי אני עובד הרבה שעות ביום.

כמה שעות?

16 עד 18 שעות.

וואי, וואי, וואי.

מה אתה עושה עם העודף?

הרבה קופות גמל.

שעתיים.

שעתיים ביום תקבע לך שיעור תורה קבוע.

דרך קלצות זה יעבוד?

כי במשך היום העבודה שלי קצת קשה למצוא.

שעתיים.

אם זה התנאי אני מסכים.

רצוף.

כן.

בצדקה אני רוצה לארגון שופר.

אני מקווה שתוכל לעמוד בזה.

שקל אחד.

אני תורם לך אלפיים שקל בהוראת קבע.

תהיה בריא.

בסדר.

אם אפשר לברך.

מה השם?

מאיר בן תמו למשפחת סויסה.

מאיר בן תמו למשפחת סויסה,

השם יעמידהו ממיטת חוליו לחיים טועמים ושלום ברפואה שלמה בכל איבריו וגידיו,

מהרה אמן.

אמן.

שעתיים. אל תשכח.

רק רגע.

אם כבר דיברנו בזה,

זו הזדמנות להראות לכם נס מצולם.

שתתחזקו קצת בעזרת השם יתברך

ותראו שהקדוש ברוך הוא רוצה לטובתם של ישראל.

בבקשה.

מאזינים יקרים,

לקהל שבאולם מוקרן כעת הסרט נס מצולם, הסיפור של אליה יואב.

להרצאת הרב אמנון יצחק שנערכה באולם בברופלין קולג' ניו יורק בתאריך ה-9 ביוני 2002 הגיע אינון אבורוס אשר בנו בן השלוש,

אליה יואב חלה במחלה הנוראית ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם התדרדרות בעבריו הפנימיים והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס וחייבים לשתול כבד חדש.

וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה.

ינון, אביו של אליה אשר היה נרגש מאוד ועל סף בכי ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה כמו שעשה דיוידן נכה מלונדון.

הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה כל יום שעתיי לרפואת בנו והאב כמובן הסכים.

הרב ברך את הילד אליה לרפואה שלמה והקהל הרב שנכח באולם ענה מאמן.

לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקום עול מצוות בזכות רפואתו של אליה.

וכעבור כחודש ימים אכן אירע בלתי ייאמן.

הילד אליה החלים לחלוטין והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל,

ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.

הסרט הופק באולפני שופט, את הסרט המלא ובסרטים נוספים אותם נעסיק במשרדי שופט,

יפה מתתיהו 10 בנייבא או בטלפון

6777779. בווידאו, זה טוב יותר.

תודה.

כן,

צריך מישהו תישום?

אתם רואים? הקב' ברוך הוא אוהב את הבנים שלו.

אתה מבין עכשיו מה זה שעתיים תורה?

זה לא צחוק.

מתחברים לקדוש ברוך הוא, דבקים בקדוש ברוך הוא, חיים כולכם היום.

הלוואי ונשכיל ונשמע על הקדוש ברוך הוא ונראה איך חיינו ישתנו מן הקצה אל הקצה.

כן, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב, אני חיים פרץ.

ואני קודם כל רוצה להכיר תודה גדולה לרב על זה שהוא

יזדק אותי בזכותו.

אחריו אמר, אני שולח אותך לסוף שבוע ברוך הוא חיים,

וברוך השם נשאר שם עניין עד עכשיו כשנתיים לתשובה, ברוך השם.

עזק וברוך.

זה אחד.

הדבר השני הוא שאני רוצה לקבל ברכה,

אבל מה שגם כל הקהל יענה אמן,

אמא של גיסי,

חולת ארטן,

לא עלינו, ומה שהיא

לא כל כך מאמינה,

בעזרת השם היא, השם יפתח לה את השערי תורה ממש ותבין שזאת האמת.

אפשר, לא צריך לומר, להבדיל, כאילו מרתימי, שגם היום היא עשתה בדיקות, ואני מקווה,

ובעזרת השם יהיה רצון שהבדיקות שלה, התוצאות יהיו טובות וחיוביות, בעזרת השם מקווה שהרבי, אני רוצה... מה אתה מוכן לקבל משוליים?

ערבי יציע, אני מוכן, ברוך השם, אני משתדל לעשות כל מה שיש לך. שעתיים?

לימוד תורה בתענית דיבור.

אני ברוך השם לומד תורה, כבוד הרב.

בתענית דיבור.

אני גם משתדל לעשות תענית דיבור מתי שאני לומד. לא משתדל, בתענית דיבור. מה זאת אומרת, פעם אחת כל הזמן?

כל יום.

שעתיים אתה לומד רצוף, לא מדבר מילה חוץ מתורה.

אין הפרעות, אין טלפונים, אין שיחות, אין כוס תה, אין כלום.

בלי נדר מקובל.

מקובל.

מה השמות?

חולת הסרטן היא קוראה לה שולמית בת פרידה.

שולמית בת פרידה,

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל, מהרה.

אמן.

ומרסל בת רבקה. מרסל בת רבקה, בשורות טובות וישועות קרובות. אמן. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה.

יש מישהו שרוצה לשים ציצית אולי?

בוא, מותק, בוא.

הנה, יהיה לנו קצת מוזיקה.

במשך השהות שאנחנו נמצאים כאן,

אנחנו צריכים לבדוק טוב-טוב

כדי להביא את הממצאים לשם,

להבין מה הייתה המטרה כשהגענו לכאן.

אם אדם עשה זאת,

אז הוא הצליח במסע שלו.

אם לא,

חס ושלום הוא החטיא והחמיץ והפסיד את הכול.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.

אהיה מנוי בשופר.

ברצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש. תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

לפרטים נוספים טלפון

036-77-7779

אהיה ממותכן.

אהלן.

אהלן. אהלן. אהלן. אהלן. אהלן. תהיה תלוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6-77-77-79

036-77-7779 או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר www.שופר.net