נשיקות ביד
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
עכשיו, רציתי לשאול אותך שאלה איך אתה מתייחס לזה שבאים אנשים ומנשקים לך את היד אני רצה את זה כל הקטע הזה של נשיקות של היד אני מבין שאנשים נותנים לך כבוד שמגיע לך אבל אני לדעתי זה לא הדרך של היד יכול להיות שאני טועה הבנתי, קודם כל אם תוכל לחסוך ממני את הנשיקות ביד אני אודה לך מאוד
אני גם מרחם על אלה שמנשקים אותי כי הם מנשקים את זה שנישק אותי קודם אני רוצה להתחיל מזה שאני אמרתי לכאן לא תכננתי איזו שאלה כי העמדתי בטח יבואו הרבה אנשים מלא שאלות אבל אני רואה שהמצב הוא אחר כשנכנס לכאן כולם יסתכלו עליי בגלל הקרחת שהיא בולטת גם לי יש קרחת, אני לא מוריד את הכובע אולי בגלל שלא מחוזת, זו הסיבה
חיפשתי, הוא הסתכל עליי, הוא חשב, התבלבלתי, רציתי ללכת לדיסקוטק וטעיתי בדרך אם לא התבלבלת בשם הוא התבלבל אז אני רואה פה יש, כן, אחד משתיים, או שכבר הצלחת להחזיר את כולם או שהחילונים פשוט לא באים לא שלא באים, הולכים ונגמרים אה, זו הסיבה אתה רוצה לראות דוגמה?
כמה יש פה יהודים חוזרים בתשובה, שהרימו את היד,
תסתכל, תסתכל, אתה מבין מה קורה פה? יפה מאוד, מהפכה עדתית, אה? כן.
קלטת מספר 309, נשיקות ביד.
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
רבותיי, מה גורם לאינתיפאדה שנמשכת כבר כשנתיים וחצי?
מה הגורמים ומה המניעים שגרמו שפתאום נהיה אינתיפאדה?
קודם לא הייתה,
הייתה הפסקה גדולה מהאינתיפאדה הראשונה,
ושוב פעם זה חזר.
מי היו האשמים באינתיפאדה?
הגמרא מספרת
על אחד התנאים ששמע שנער יהודי נכלא בכלא אצל הגויים ויש מצוות פדיון שבויים.
הלך, עמד אצל חדרו ושאל,
מי נתן למשיסה יעקב בישראל לבו זזים?
שמע את הנער עונה,
הלא השם זו חטאנו לו ולא עבו בדרכיו הלוך
ולא שמעו בתורתו.
אמר, מובטח שהנער הזה יהיה מורה הוראות בישראל.
הלך ופדה אותו.
מה המעלה?
ילד השלים את הפסוק שהוא למד בתלמוד תורה.
אשרי יושבי בית אחד,
עוד יעלינו חסר, יודעים להמשיך.
אז מה קרה פה שהוא אמר שהוא יהיה מורה הוראות בישראל?
אז המפרשים אומרים שהוא לא שאל אותו בלשון הפסוק,
כי הוא לא דיבר איתו בלשון הקודש,
משום שהגויים לא היו מסכימים
שהוא ידבר איתו בשפה שאינם מכירים,
שמא הם חורשים מזימות.
אז הוא שאל אותו בשפה המדוברת,
אבל הנער השיב לו,
אמנם בשפה המדוברת, את המשך הפסוק.
אם היינו שואלים סתם אנשים ברחוב, לא אנשים כמוכם,
היינו שואלים אותם מה גורמים, אחד היה עומר שרון שעלה להר הבית, ערפאת שהכין תוכניות מראש,
עיראק שתכננה לחמם את הגזרה, איראן שסייעה,
כל אחד יגיד משהו אחר.
אבל התשובה האמיתית לכל מצב בעייתי בישראל זה הפסוק הזה.
מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבו זזים?
הלא השם זו חטאנו לו,
ולא עבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו.
כשלא הולכים בדרכי התורה והמצוות ולא שומעים לקדוש ברוך הוא,
אז עם ישראל ניתן למשיסה ובאים הבוזזים ועושים כרצונם.
פשוט ניתנת להם רשות.
אני כבר צועק באינתיפאדה שזו גזרה,
גזרה, גזרה,
והיא לא הולכת להפסיק.
לפני עשר שנים אני מודיע בשלום עם ערפאת לא יהיה שלום,
ושלמחון עם חבילה לא יתקיים.
רק מכת השונא תלך ותתגבר כנחל המתגבר,
ואנחנו רואים לאיזה מצב הגענו,
אבל לא עוזר.
העם לא מספיק מתעורר לתשובה.
יש, ברוך השם, תשובה, אבל לא מספיק.
צריכים להגיע לממדים הרבה יותר גדולים.
הרבה הרבה יותר גדולים.
והנה,
הקדוש ברוך הוא אומר,
על ידי הנביא ישעיה, מצב דומה לשלנו.
כה אמר השם, שמרו משפט
ועשו צדקה,
כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות.
הקדוש ברוך הוא אומר, אתם רוצים שהישועה תבוא וקרוב?
אתם רוצים שצדקתי תגלה?
מה אני מבקש?
שמרו משפט ועשו צדקה.
אשרי אנוש יעשה זאת,
ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו,
ושומר ידו מעשות כל רע.
לשמור שבת,
לקיים את ההלכות,
אם עושים את הדברים האלה,
גם יבואו בני הנכר ויצטרפו לעם ישראל ויתגיירו,
והקדוש ברוך הוא יקבץ את כל הנידחים,
להביא אותם אל הר קודשי.
כל ההבטחות יתקיימו.
אבל בסוף הוא אומר,
צופיו עיוורים, יש רק בעיה אחת. למה באמת לא מגיעים לכל זה, אם זה כל כך פשוט?
בפסוק י' אומר ישעיה הנביא, בפרק נ״ו,
צופיו עיוורים כולם.
לא ידעו,
כולם כלבים אילמים,
לא יוכלו לנבוח,
הוזים שוכבים, אוהבי לנום.
והכלבים
עזי נפש,
לא ידעו שובעה,
והמא רועים,
לא ידעו הבין,
כולם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו.
איתא היו אקחה יין ונשבעה שכר,
והיה כזה יום מחר גדול יתר מאוד.
מסביר רשי מה כתוב כאן.
כיוון שהקדוש ברוך הוא אמר,
שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא,
והם אינם שומעים,
שהרי מזמן ישעיה עד היום אנחנו לא שומעים,
חוזר ואומר, הנה הנביאים צועקים ומכריזים להם על התשובה ותיטיב להם.
כל הנביאים דיברו על התשובה, תעשו תשובה,
תחזרו לאלוקים ויהיה לכם טוב.
התשובה תיטיב עמכם.
והרי פרנסיהם,
המנהיגים, פרנסי העדה,
כעיוורים כולם,
ואינם רואים את הנולדות.
לכן אומר הפסוק,
צופיו עיוורים
כמו צופה
המופקד לראות את החרב בה להזהיר את העם,
והוא עיוור מלראות את החרב באה.
תפקיד של מנהיג
לצפות מה הולך להיות.
אנחנו נמצאים בדור שהמנהיג עיוור, כבר באה החרב,
כבר משקלת,
למעלה משבע מאות נרצחים ועוד לא קולטים.
עוד לא קולטים מה קורה פה.
ואחרי זה כתוב,
ואילם מלהזהיר את העם
ככלב
שמינו לשמור הבית,
והוא אילם מלנבוח.
כך פרנסי ישראל אינם מזהירים אותם לחזור למוטב.
זאת אומרת, מה צריך מנהיג לעשות?
לעורר את העם לתשובה.
שמים כלב בפתח הבית, בשער,
שאם יבוא אדם זר או סכנה,
שהוא ינבח,
ואז ידעו שצריך להיזהר.
והפרנסים הנקרעים כלבים לא נובחים.
אוהבי לנום,
מפקירים את השמירה.
ממשיך ואומר,
כולם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו.
כל מה שמעניין אותם כולם,
בצע כסף.
כולם לביצעו מקצהו. מקצה אל קצה. כולם רק כסף.
זה מה שמעניין אותם.
עוד כיסא,
עוד קדנציה.
והוא אומר את זה.
אטאיו, בואו, בואו. אטאיו. אכחה יין ונסבעה שיכר.
והיה חזה יום מחר,
גדול יותר מאוד.
תקציבים נוספים, עוד פעם נהיה, עוד קדנציה.
נסבעה שיכר על הכיפק של חיים. איזה יופי.
זהו.
ישעיה הנביא מדבר לפני אלפיים שנה.
שום דבר לא השתנה.
צופים עיוורים
וכלבים לא נובחים.
נו,
אבל בלי תשובה אין. הקדוש ברוך הוא אומר,
שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא. בלי זה אי אפשר.
בלי תשובה אי אפשר.
אבל מה?
היום אנחנו חיים על סיסמאות.
סיסמאות.
אתם זוכרים איזה שיר היה בבחירות הקודמות לשרון?
שרון יביא שלום.
יש איזה מנגינה כזאת או משהו כזה?
כן, איך זה? איך זה? שרון יביא שלום.
מה הלך?
שרון ישמור עלינו.
דיכאון.
אני, יש לי שיר חדש.
שיר חדש.
בבחירות הקודמות שרנו הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך. נכון?
עכשיו שיר חדש.
שרון יביא חרום.
שלום זה רק חלום.
סלאם זה הסלמה שתביא למלחמה.
פרדייז זה שם מלון שפיצץ את הבלון.
מומבאסה וגם ג'רבן מוכיחים שזו גזרה.
שרון בקושי בגבולות האלה יכול לשמור על עצמו.
הודיעו עכשיו ששלושה פלסטינים שנתפסו היו אמורים לפוצץ לו את הבית עם טיל.
רק מן השמיים עזרו שגילו.
אבל אם לא, הוא היה מה שנקרא עולה על טיל.
אז בחוץ לארץ הורגים יהודים בכל מקום.
שרון יכול לשמור שם? זה אפילו בשיר הקודם לא היה.
אז מה רואים? שזו גזרה.
זאת גזרה משמיים שלא קשורה עכשיו
לאלה שיושבים פה.
זו גזרה על היהודים בכל העולם.
לפני שנתיים או שלוש, אני כבר לא זוכר, פה, פה, בערב כזה,
נתתי הרצאה, המהפכה החילונית של ברק. מי שזוכר, קוראים לה קלטת 138, המהפכה החילונית.
ואז הקראתי לכם, ישעיה הנביא מפרק אחר,
ואמרתי שיזרקו את היהודים עוד מעט למדבר העמים,
ורק 10% יגיעו לארץ ישראל, 90% ימותו במדבר העמים.
ואמרנו שלפי הסטטיסטיקות המתפרסמות,
המצב תואם, 90% התבוללות באמריקה,
75% באירופה.
אז זה תואם את הפסוקים.
והנה היום אנחנו רואים
שיהודים חוששים על חייהם בכל מקום,
ונרדפים.
והאנטישמיות גואה, וחכו
עוד מעט עם עיראק.
זה יעורר את כל האסלאם נגד הנצרות.
מה שאנחנו אומרים כל הזמן בשם הזוהר הקדוש פרשת ויראה,
שישמעאל יעוררו מלחמות בכל העולם ויילחמו באדום.
אתם זוכרים מה אמרתי? שליש בים,
שליש ביבשה ושליש סמוך לירושלים.
הינה היום
כל המשחטות של האמריקאים בכיוון.
היפנים שלחו היום גם.
וחביבי הכול מתכונן לקראת.
סדאם חסל את המדענים,
יורה בהם, במשפחות,
מנקה את השטח, שלא יוכלו להתראיין.
וחביבי,
הכול מוכן.
יש אתר אינטרנט שמפרסם,
שאת כל החומרים הכימיים והביולוגיים שיש לו,
וחלקי הפצצות,
הוא מעביר בתוך מכליות בכבישים, שלא יתפסו אותם, מפורקים.
והתפרסם השבוע שסוכן קגב לשעבר ברוסיה מכר 20 מזוודות
אטום לאל-קאעידה.
כל מזוודה כזאת,
חצי פצצת הירושימה.
זאת אומרת, בא עם מזוודה קטנה של ג'יימס בונד,
שם אותה באיזשהו מקום,
נוסע מהלך שעה-שעתיים, מפעיל עם שלט רחוק,
פלאפון לחביבי,
עיר שלמה להתראות.
ואלה, אין להם בעיה להתאבד.
יש להם הבטחות.
אז זאת אומרת,
אנחנו במצב שהעולם עומד על פי תהום.
זה רק עניין של זמן.
החכמים מתכוננים.
איך מתכוננים?
תורה וגמילות חסדים.
אין לנו משהו אחר.
שום פטנט לא יעזור.
תורה וגמילות חסדים. מי שמצויד בשני אלה, כמה שיותר, יותר בטוח.
כמה שיפעל יותר, יותר בטוח.
אין הבטחה.
רק למי שיש לו את שני אלה.
תורה וגמילות חסדים. הרוצה להינצל במלחמת גוג ומגוג, שהיא איומה מכל המלחמות שהיו בעולם,
שבה שני שלישים מהעולם ימותו,
יש רק דבר אחד.
תורה וגמילות חסדים.
מי שקורא תנ״ך,
הגיע הזמן שיאמין, כי אחרי 3,300 שנה,
כשאתה פותח את הספר ורואה, כשלא הלכו בדרך התורה,
קיבלו מכות, פוגרומים, רציחות,
העם התמעט.
חזרו בתשובה,
חזרו לקדוש ברוך הוא,
שיברו את הפסלים, ניצו את הבעלים.
הנה, הקדוש ברוך הוא חזר, ותשקוט הארץ 40 שנה. עוברים עוד כמה דפים, עוד פעם חזרו לסורם,
עוד פעם אותו דבר.
חזרו בתשובה,
השתנה המצב לטובה, וכן הלאה, כל הזמן 3,300 שנה.
זה לא מספיק טוב ללמוד,
זה יותר טוב מסטטיסטיקה, זו מציאות.
אז מה נשאר?
רואים שכבר הגזרה מתרחבת,
ורואים שהמצב לא הולך להיגמר,
ורואים שזה כבר כמה שנים.
צריך מישהו להשכיל ולהחליט.
תארו לכם, אם מישהו היה מצליח לשכנע את שרון שברגע שהוא נבחר הוא מודיע בנאום הניצחון,
אני עושה מעשה היום
שכל יהודי צריך לעשות,
ואני ממליץ לעם ללכת אחריי.
אני חוזר בתשובה.
אתם יודעים מה יהיה?
כל השמאל בורחים מהארץ,
והליכודניקים אולי ישמעו לו.
אתם מבינים?
אבל מה?
אם אני אהיה לידו, הוא יסתיר אותי.
בכל אופן, צריך להבין דבר אחד.
זה היה עושה זעזוע.
העולם היה מסתכל על זה משהו-משהו.
ומול מאמינים קנאים, דתיים, פונדמנטליסטים, מה מוסלמים,
צריך לעמוד ממול בכוח רוחני גם כן.
כוח רוחני יכול להתמודד עם כוח רוחני,
למרות שאצלם זה לא רוחני, זה האווה.
אבל אם אתה עומד פיזי מול רוחני, אי אפשר להכניע רוח. רוח אי אפשר.
הרוח של העם היהודי, הכניעו אותה?
3,300 שנה דרסו אותם,
הרגו בהם, טבחו, לא עזר. הרוח היהודית
התעוררה מבודדים, ממתתיהו ובניו.
מנצחים את יוון.
מרדכי ואסתר, את המן.
בכל דור,
הרוח היהודית שפעפעה אצל יהודי אחד אפילו,
עוררה את כל העם כולו.
זה מה שצריך.
ואנחנו צריכים להבין, אם זה לא בא מהצופים העיוורים, מהכלבים שאינם נובחים,
אז צריך שאנחנו נתעורר לבד, שהעם בעצמו יעורר את המנהיגים.
אתם יודעים איך חיים היום המנהיגים? לפי סטטיסטיקות.
אם אומרים להם שהעם רוצה משהו, הם משנים בדיוק את הכיוון.
אומרים להם שהם רוצים להחזיר את ירושלים,
אז הם הולכים לכיוון זה.
אומרים, לא,
צריך את ירושלים. אז הם הולכים לכיוון שאין בעיה.
לגייס את החרדים?
בטח, לא לגייס. מה פתאום?
כל יום משתנים.
בוש אומר, ירושלים מאוחדת.
מצנח אומר, לא מחולקת.
הגוי האמריקאי אומר, ירושלים מאוחדת.
היהודי אומר, לא מחולקת.
חצי-חצי.
יפה.
זאת אומרת, פה זה הולך, השאלה מי בוחר?
מי בוחר?
אם הציבור יגיד, אנחנו רוצים עולם של תורה, עולם של תשובה, עולם של יהודים,
נו,
אז יכול להיות שבסקרים שישאלו אתכם ותגידו דברים כאלה,
הם יראו שיש כיוון, יש רוח בעם לכיוון מסוים.
אז ודאי שזה ישפיע.
אבל אם כולם אומרים שרון, כי יש רק שניים,
מצנח או שרון,
אז מה יקרה?
אז הוא לא מקבל את השדר.
הוא לא מבין.
העם צריך לעשות את השינוי, לא שינוי של טומי לפיד.
השינוי האמיתי, לחזור למקורות.
אם העם יחליט שהוא רוצה לחזור למקורות, הנה מה טוב ומה נעים.
אבל אתם יודעים מה הבעיה?
אני מדבר לציבור יהודים, צדיקים,
מקיימים תורה ומצוות, הולכים בדרכי התורה,
קצת עבירות,
יצר רע, קצת עושה משהו, אבל בעיקרון שואפים להיות צדיקים.
אבל יהודים יקרים, אתם צריכים להבין דבר אחד,
אם אדם צריך לעמוד בחשבונו הפרטי מול הקדוש ברוך הוא בזמן מן הזמנים, נגיד,
פתאום לוקחים בן אדם לעולם האמת, עכשיו פתאום לוקחים אותו, הופ, ולמעלה.
הוא עומד עכשיו לחשבונו.
הוא בטוח שהוא מאה אחוז ולא ימצאו אצלו שום רבב?
הוא מוכן, מוכן, מוכן לטיסה?
לא מוכן, נכון? לא מוכן.
וגם אם יבדקו לו כל מצווה,
איך הוא עשה אותה,
איך היא הייתה.
בשלמות,
עם כל הכוונה,
לשם שמיים, בלי נגיעות, בלי חשבונות,
לא לשם ראווה,
הכל היה בסדר,
בדקדוק ההלכה, בשמחה,
ביראת שמיים.
מרן החידה מביא 24 תנאים מצווה לשמה.
המעם לועז בריש ספר דברים, מביא 17 תנאים למצווה לשמה.
תעברו על זה, תגידו לי, מי מקיים מצווה אחת לשמה?
הרמב״ם אומר,
הקדוש ברוך הוא רצה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,
שאם יעשה אדם מצווה אחת לשמה, הוא בן העולם הבא.
אז זה לא כל כך פשוט לעשות.
עכשיו, אתם יודעים שכל אחד שעושה מצוות,
נברא לו מלאך.
כל העושה מצווה קונה לו פרקליט.
לאדם הזה יש מלאך שנברא מהמצווה, ולעתיד לבוא כשהוא יגיע למעלה,
כל המלאכים האלה יצאו לקבל את פניו.
אבל תארו לכם שבן אדם עשה מצווה והיא לא כל כך, לא שלמה.
פתאום הוא יראה מלאך בא בלי אוזן, בלי יד,
מלאך אחר, בלי רגל.
אתם יודעים איזה מפחיד לראות מלאכים שחסר להם איברים?
וכולם מתקרבים, רוצים לחבק אותך.
אתה בורח מהפחד.
זה נראה לך כמו שדים?
זה לא מלאכים.
אבל יש עצה.
אם אדם רוצה שיהיו לו רק מלאכים שלמים, וזה אי אפשר,
אי אפשר שאדם יעשה את כל המצוות לשמה. אי אפשר.
אי אפשר.
רק צדיקים שכל חייהם זה רק תורו ומצוות, לא זזים אוהלה של תורה ומכוונים
רק למען שמו יתברך.
איך אפשר לזכור דבר כזה?
אני אלמד אתכם פטנט.
אם אתה זוכה שמישהו יעשה מצווה בגללך,
אפילו שהוא לא יעשה אותה בשלמות,
כיוון שרצית לזכותו במאה אחוז,
בחשבונך מצווה שלא אצלך בשלמות.
שכנעת אחד להניח תפילין,
כל ימיו שהוא יניח תפילין,
אתה בחשבון שלך תפילין מהודר בשלמות.
ציצית, הלבשת לו מאז הוא הולך?
מאה אחוז ציצית.
קריאת שמע לימדת אותו?
קריאת שמע, בשיא הכוונה.
שבת?
שבת בהידור.
החזרת אותו בתשובה? וואי וואי וואי וואי, אתה מסודר.
מסודר. כל המצוות שהוא עושה.
הוא והבאים אחריו.
עד סוף הדורות, הקול שלך בשלמות.
אתם שומעים דבר כזה?
כשאמר אמרחו שכדאי לאדם לרדת לעולם ולרדוף אחרי רשע 70 שנה רצוף
כדי להחזירו למותר,
הוא ידע על מה הוא מדבר.
לא רק בגודל הזכות שכל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם מלא,
אלא גם החשבון שאמרנו.
אתה זוכה לעשות מצוות בשלמות,
יהודים יקרים.
מי מניח פה
שתי זוגות תפילין ביום, שירים את היד?
רשי ורבנו תם. מי?
יפה, יש מעט.
מי מהנשים מניחה שתיים תפילין?
אין פה רפורמיות.
ובכן,
מי מניח
שלושה זוגות תפילין ביום.
מי מניח ארבעה זוגות ביום?
מי מניח עשרה זוגות ביום?
מי שמחזיר יהודים בתשובה מניח תפילין כנגד כל מי שמניח ביום.
אתם שומעים?
אתם יודעים כמה זכויות?
יש אדם שומר שבת בקושי.
יש אחד ששומר כל שבת אלפי פעמים שבת.
המונה אצלו ישר קופץ לאלפים.
למה?
הוא החזיר כמה יהודים בתשובה.
אתם מבינים מה אדם יכול לזכור בעולם הזה?
זאת אומרת, כל אדם רוצה להיות מחוסן,
בטוח לחיי העולם הבא. זה מה שהוא צריך לעשות.
רבי עקיבא,
כשהספיד את הבן שלו,
נפטר לו בן, תנא קדוש,
והוא הספיד אותו בבית הקברות,
עמד ואמר לקהל,
מובטח אני שבני זה לחיי העולם הבא,
שזיכה את הרבים.
פלא, רבי עקיבא מדבר על בן, תנא קדוש, תלמיד חכם עצהו,
כל ימיו שוקד בתורה, עושה מצוות, קדוש עליון,
ומה הוא תולה? למה הוא בן לעולם הבא?
שזיכה את הרבים.
לא שלמד תורה בלי הפסק,
לא שהיה פרוש בקדוש שזיכה את הרבים.
ממשיך רבי עקיבא ומסביר מדוע.
הוא אומר שראויים היו ישראל
לצאת ממצרים לולא משה ואהרון.
גם אם לא היו משה ואהרון,
עם ישראל היו יוצאים ממצרים.
למה?
משום שנאמר בהבטחה של הקדוש ברוך הוא לאברהם,
ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.
השם הבטיח לאברהם שעם ישראל יהיה משועבד במצרים,
אבל אחרי כן יצאו, יצאו. הוא הבטיח שיצאו.
אז גם אם לא היו משה ואהרון, היו יוצאים.
אז מי היה מוציאם?
מי היה גואלם?
יכול להיות ששניים אחרים, דוד ומשה, דוד ויוסף,
יעקב ואברהם, שמות אחרים.
אבל למה משה ואהרון הוציאו אותם?
כיוון שהם מגלגלים זכות על ידי זכאי.
זכות גדולה כזאת, לגאול את עם ישראל
צריך לחפש את שני הזכאים הכי גדולים שבדור,
שעל ידם תתגלגל הזכות הזאת.
כי מגלגלים זכות על ידי זכאי.
לכן משה ואהרון, שהיו הזכאים שבדור,
הם זכו להוציא את ישראל. אבל אם זה לא היה הם,
מכיוון שיש הבטחה,
אז מי שהיה הזכאי שבדור היה מוציא.
שימו לב מה אמר רבי עקיבא.
מובטח אני שבני זל, חיה עולם הבא.
למה?
שזיכה את הרבים.
אם הוא זיכה את הרבים,
מן השמיים מעידים עליו שהוא זכאי.
שאם לא היה זכאי בשמיים,
לא היו מגלגלים זכות על ידו.
כי מגלגלים רק על ידי זכאי. איזה זכאי?
זכאי שבשמיים הוא זכאי.
ואם הוא בשמיים זכאי, הוא בן העולם הבא.
אז מה צריך כל יהודי לחפש להיות בשביל להיות מובטח לחיי העולם הבא?
הוא צריך להיות מזכה הרבים.
חייב לדאוג לזכות את הרבים שתהיה לו הבטחה.
וכתוב, כל המזכה את הרבים, אין חטא בה על ידו.
פירוש הדבר שמי שמזכה את הרבים יש לו הבטחה והוא היחידי שהקדוש ברוך הוא מבטיח
שחטא בשגגה לא יבוא על ידו.
והאור החיים הקדוש אומר לעולם אדם זה לא יתחייב, לא קורבן חטאת ולא אשם.
ואינו צריך לא לנדר ולא לנדבה.
למה?
משום שהוא מקריב את הקורבן הכי טוב.
הוא מקרב את הבנים של הקדוש ברוך הוא לאביהם שבשמיים.
זה הקורבן הנבחר שהקדוש ברוך הוא מתאבה לו.
אדם כי יקריב מכם קורבן.
אדם בעל מעלה, אדם זה שם של בעל מעלה.
כי יקריב מכם, אומר אור החיים הקדוש, מן הפחותים שבכם,
זה הקורבן.
זה הקורבן.
אבל אם לא,
אז הוא יביא מן הבהמה, מן הבקר, מן הצאן.
אחת כזה שלא זכה להיות משיב רבים מעוון אז הוא יצטרך להביא קורבן רגיל.
למה אין חטא בעל ידו שלא יתאפשר מצב כזה שהוא יחזיר אנשים בתשובה.
הם יהיו בגן עדן והרב שלהם יהיה בגיהינום.
אז מן השמיים דואגים שהוא לא ייכשל.
שמירה מיוחדת.
מי לא רוצה להיות מובטח בדבר כזה?
מה צריך? לזכות את הרבים.
זאת אומרת, אדם צריך לחפש איך אני עושה מצוות בסדר גודל
נרחב מעבר למה שאני מחויב.
ובפרט במצבים כאלה שהם הרי אסון,
ושאנחנו עומדים על פי תהום,
וכל אחד צריך לצבור זכויות,
וכל אחד מחפש זכויות להתלות לא רק בגלל מלחמה או מצב קשה.
סתם בחיי היום-יום יש הרבה צרות ואסונות ומחלות ותאונות וכל מיני מרעים בישין.
אדם צריך לחסן את עצמו גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.
אבל אם אדם לא זוכה לזה,
והוא חושב שמספיק מה שהוא עושה, והוא מתנחם במה שהוא עושה,
המצב שלו לא טוב.
אחר כך יש הפתעות.
פתאום יש הפתעות,
וכשהפתעות מגיעות לפעמים הן לא נעימות,
ולפעמים כבר מאוחרות.
אז אדם צריך להיות בעל שכל.
לפני שחלילה יגיע למצב קשה,
להקדים תפילה לצרה.
לפני כן, לעשות לפני כן.
אדם שמעשן כדאי שיפסיק לפני שחלילה יסתבך במחלה,
כי אחרי שהוא כבר קיבל מחלה הוא יכול להמשיך לעשן.
כדאי להפסיק לפני.
זאת אומרת, אדם צריך לדאוג להיות מוכן.
בכל עת יהיו בגדיך לבנים.
אינך יודע מתי יגידו לך בוא.
אבל אם אתה עם בגדי לבן,
בלי כתמים, אתה יכול להיכנס ישר לגן עדן.
אבל אם חלילה אתה לא מוכן,
ואתה חושב שיש עוד זמן,
יש הפתעות לא נעימות.
וכל יום אנחנו שומעים כאלה, לצערנו הרב. כל יום, מכל מיני סיבות.
מה שאדם חכם צריך לעשות זה דבר אחד.
הנה, הקדוש ברוך הוא אומר בפסוק,
שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות.
לפני שאני אתן את החלק של השאלות והתשובות,
ואני מבקש מכל הקהל הקדוש כאן
לא לבקש ברכות,
עד לקראת סיום הערב.
ואני יודע שיש כמה יהודים שבאו במיוחד,
אבל כיוון שאני רוצה לתת אפשרות לאנשים לשאול,
אז אחרי הסרטון הקצר שאני אראה לכם כאן,
אני אתן אפשרות לשאלות,
ולאחר מכן, מי שירצה ברכה, בעזרת השם, ניתן.
אבל מה שאני הולך להראות לכם, מן הסתם אולי שמעתם, אבל לא כולכם ראיתם,
זה מעשה שהיה בברוקלין לא מזמן, לפני מספר חודשים,
כשהייתי שם,
וילד בן שלוש שנים שלקע במחלה הקשה,
אביו הגיע להרצאה להתחנן על חייו כשהמצב היה כבר אנוש.
תראו
בעיניים,
בין הדמעות,
תכינו אותי שוב, תראו איך יד השם
אינה קצרה מלהושיע.
הקדוש ברוך הוא יכול להושיע ישועת השם כהרף עין.
אבל צריכים לעשות מה שהקדוש ברוך הוא רוצה,
ובשמחה,
ובהכנעה.
כשעושים את רצון השם,
ממילא מבטלים את המקטרגים.
ואם זה כבר לא אותו אדם,
כיוון שהוא השתנה במעשיו, ושינוי המעשים גורם,
ממילא הגזרה כבר לא חלה על אותו אדם.
זה מה שצריך לעשות בכל מקרה שנזקקים לישועה,
לשנות מייד את המעשים.
לא לחכות
ולקבל עול מלכות שמיים,
לבכות לפני הקדוש ברוך הוא על העבר, לקבל לעתיד,
ואז הישועה קרובה לבוא.
פעמים צריך גם את המשפחה שתתמוך ותוסיף זכויות,
שהחולה יהיה מזכה הרבים,
כי בעקבות המחלה נתעוררו רבים גם כן לעזרתו,
אז ממנו יש לו זכות נוספת גדולה,
כשאחרים מסביבו יתעוררו לתשובה,
אז הוא צריך זכויות.
והנה הם לפניו.
אנחנו נראה כרגע את הסרט שנקרא נס מצולם.
לאחר מכן ניתן אפשרות לשאלות ותשובות,
ואחרי זה יש לי איזו הפתעה גדולה מאוד.
מאזינים יקרים,
לקהל שבאולם הוקרן כעת הסרט נס מצולם הסיפור של אליה יואב.
להרצאת הרב אמנון יצחק שנערכה באולם בברוקלין קולג' ניו יורק בתאריך ה-9.6.2002 הגיע ינון אבורוס,
אשר בנו בן השלוש, אליה יואב, חלה במחלה הנוראית,
ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם הידרדרות בעבריו הפנימיים.
והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס,
וחייבים לשתול כבד חדש.
וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה.
ינון, אביו של אליה, אשר היה נרגש מאוד ועל סך בכי,
ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה,
כמו שעשה דיויד הנכה מלונדון.
הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה כל יום שעתיים לרפואת בנו,
והאב כמובן הסכים.
הרב בירך את הילד אליה לרפואה שלמה, והקהל הרב שנכף באולם, המאמן.
לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה,
קיבלו על עצמם כ-100 אנשים הנוכחים במקום.
עול מצוות בזכות רפואתו של אליה.
וכעבור כחודש ימים אכן אירע בלתי ייאמן.
הילד אליה החלים לחלוטין,
והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל,
ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.
הסרט הופק באולפני שופר,
את הסרט המלא וסרטים נוספים,
קל להשיג במשרדי שופר, רפואה בתיקיהו 10, לא בטלפון
6777779. לווידאו רואים טוב יותר.
על ידי קיום המצוות,
בהכנעה,
צריך לקבל את מה שהקב' ברוך הוא אומר,
והקב' ברוך הוא עושה את מה שצריך.
כל האיסורים שבאים על בני האדם,
רק בשביל לקרבם לאביהם שבשמיים.
אם מבינים, הנה מה טוב ומה נעים.
לא.
השם ירחם.
בכל אופן, יהודים יקרים,
הנה,
לפנינו הקב' ברוך הוא,
בגילוי, באתגליה, בתוך ההסתר הגדול,
הקב' ברוך הוא מדי פעם מציץ מן החרקים ומראה,
אני פה רואה, משגיח.
רק תעשו מה שאני אומר, זה הכול אומר הקב' ברוך הוא.
למי שיש שאלות,
בבקשה, שאלות כרגע.
כן.
כבוד הרב, הסרט באמת נורא מרגש ונורא ריגש אותי,
אבל פשוט יש לי בעיה שאני לא יודע למה אני צריך לחזור בתשובה מתוך פחד ממחלות, מתוך פחד ממלחמה,
ולא לחזור בתשובה באמת מאהבה,
אלא רק מפחד.
זה קשה לי עם המצב הזה שמפחידים כל הזמן במלחמות ובמחלות,
ואני רוצה לחזור בתשובה באמת, אבל לא מתוך פחד.
עד שבאת לפה הערב, למה לא חזרת מאהבה?
כנראה שאין משהו שמעורר לאהבה. לא, יש לי שאלות.
שאלות? תשאל.
הנה, נתתי לך אפשרות ואתה הראשון.
עכשיו לגבי פחד, זה תלוי כל אחד במצבו.
יש כאלה שרואים חוץ מכבודכם
בלשון נקייה תיקן,
מה שנקרא ג'וק בלשון העם,
ועולים על השולחן מפחד.
יש כאלה לא... למה אתה משתמש בהפחדה כל הזמן במלחמות, שתהיה מלחמה ושני שליש ימותו? למה אתה משתמש בזה ולא בתורה, באהבה, שצריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא, רק בהפחדות? לא הפחדה,
זה הודאה.
אני פשוט מודה.
ומאיפה אתה יודע ששני שלישים מהעולם יימחה? מאיפה אתה לומד את זה? איפה זה כתוב בתורה?
או,
בספר זכריה,
יג',
שני פסוקים אחרונים.
ואיה בכל הארץ פי שניים יכרתו בה יגבעו,
והשלישית יוותר בה.
והבאתי את השלישית באש,
וצרפתים כצרוף את הכסף,
ובחנתים כבחון את הזהב.
שם זה כתוב, וראה את כל המפרשים מסביב,
שאומרים ששתי שלישיות העולם ימותו.
אז זה לא עניין. ואיך אתה יודע שזה עכשיו?
שזה לא עומד להיות עכשיו?
או עוד שאלה.
כתוב, מה יהיה באחרית הימים?
מה הסימנים לפני גילוי משיח?
מה יהיה בעקבותא דמשיחא ברגע שהוא יגיע?
חוצפה ישגה, היוקר יאמיר,
הגפן תיתן פרייה, מחיר היין יהיה רב,
מלכות תהפך למינות, בית ועד יהפך לזנות,
חכמת סופרים תשרח, יראי חטא יימאסו,
נערים פני זקנים ילבינו,
זקנים מפני נערים יעמודו, טרחתם חייך מפחד.
ואחר כך ממשיכה ואומרת,
בפני הדור כפני הכלב,
על מה יש לנו לשען?
על אבינוש בשמיים. נגיע למצב
ששום אדם בעולם לא יוכל להושיענו,
רק הקדוש ברוך הוא. כשנגיע למצב הזה, התסריט הזה,
שהוא נכון רק לעכשיו ולא לפני 50 ו-100 ו-150 שנה,
אז תדע שאתה בפתח.
וגם זה לא רק כתוב,
אלא כתוב בספר יחזקאל, פרק ל״ח ול״ט,
לפני גוג ומגוג, מה היו התנאים?
אז שני פרקים עליך לקרוא.
ושם כתוב שאנחנו נגיע לארץ ונהיה פה על אדמת ישראל באחרית הימים.
אז יבואו הגויים 70 אומות העולם ויילחמו בישראל.
היום אתה רואה שחוץ מאמריקה ועוד כמה איים קטנים,
שביחד כולם חמישה-שישה,
תומכים עדיין בישראל,
בגלל אינטרסים,
אף אחד לא איתנו, כולם נגדנו.
נשאר עוד רק אחד שיפנה לנו עורף אמריקה,
וזה לא רחוק.
ועוד כמה דברים, אתה צריך לשמוע כמה קלטות. יש קלטת שנקראת גוג ומגוג מספר 51. אבל אתה צריך ללכת לנופש קודם,
בשביל לא לפחד.
כי מה שאני מקריא זה מפחיד, אבל לא אני מפחיד,
מי מודיע מה כתוב?
זה לא טוב?
הודיעו לנו שעוד מעט תהיה מלחמה עם עיראק. זה טוב או לא טוב שהודיעו?
שאומרים שצריך להצטייד במסכות, זה מפחיד?
למה לא אומרים לנו, אתה מבין, להצטייד בתהילים?
אומרים מסכות? לבדוק את המקלטים?
חולדאי אפילו נתן הוראה בתל אביב,
שפקחים יעברו ויבדקו?
הטורקים קירבו היום 15,000 חיילים לגבול העיראקי?
מפחיד?
למה מודיעים לנו דברים כאלה?
ועוד מעט תהיה אזעקה.
אתה יודע איך תהיה אזעקה?
אתה זוכר איך האזעקה?
מפחיד?
אתה זוכר?
מפחיד?
אם כבר מלחמה, לפחות שתהיה מוזיקה.
לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה. אני אומר לך, צבא ההגנה לישראל מפחיד. למה זה? כי כשצריך להודיע ולהתריע לא כמו הצופים העיוורים בכלבים שלא נובחים.
צריך להודיע,
אז זה מצווה להודיע.
אם אתה תראה אחד
שרוצה לעבור את הכביש,
אם אתה רואה שמישהו רוצה לעבור את הכביש,
אתה רואה שיש סכנה.
מכונית אמריקאית חרישית עוברת והוא עלול להידרס, אתה מרחק שני מטר,
מה אתה עושה?
צועק לו. מה אתה מפחיד?
היית צריך לעשות לו פסס, פסס, פסס,
למה לא תעשה לו פסס?
כי עד שתעשה לו, הוא הלך,
עשו מנופס,
פסס,
אז אתה חייב לעשות לו הלו,
אבל אתה יכול להרוג אותו מפחד לפני האמריקאית.
אבל אתה מבין שזה הכלים שיש לך ברגע הזה, אין מה לעשות.
אם אני אבטיח הבטחות עכשיו, דברים טובים,
ואנחנו קרובים למלחמה,
אחר כך תצעק עלי.
למה לא אמרתם? תגיד, אתם הדתיים ידעתם, למה לא אמרתם?
מה אני אגיד לך?
אנחנו בשיטת פספס.
שלום עכשיו.
הבנת?
כן, יש לי עוד שאלה אם אפשר. או, נפלא, נרגעת?
קצת. או, ברוך השם.
איך אנחנו,
איך אני אמור לדעת שהתורה שבעל פה זה גם תורה שניתנה בסיני, היא לא...
למה היא לא הייתה יכולה גם לבוא בכתב,
שתהיה ברורה? למה צריך...
איך אני יכול להאמין במשהו שעבר כאילו מדור לדור בעל פה?
למה היא בעצם לא הייתה כתובה?
למה היה צריך גם את התורה שבעל פה וגם את התורה שבכתב,
שכל ההלכות למעשה וכל המצוות הקטנות וכל המידות נמצאות בתורה שבכתב.
איפה אני יכול לדעת שזה באמת נכון? פעם אימא שלחה אותך למכולת? הרבה, כן.
היא אמרה לך, תרשום. רשמת פעם?
כן. מה היא אמרה, נגיד? תגיד, תגיד כמה מוצרים.
ביצים, לחם, גבינה.
זהו.
רשמת את הפרטים? כן. וזהו, יותר היא לא אמרה לך כלום?
נתנה לי כסף, וזהו. ומה אמרה?
תחזור מהר.
ולאן, איפה לקנות, היא אמרה לך?
במכולת.
אבל היא אמרה לך?
בפעם הראשונה, כן.
אוה, ואחרי זה כבר לא.
כן. היא לא אמרה לך, תרד במדרגות, תסתובב ימינה,
המכולת של זיסקין בקינה. לא, אני ידעתי את הדרך.
כן, ידעת את הדרך. למה?
בפעם הראשונה שהיא הסבירה לך,
מעבר למוצרים,
היא גם הוסיפה תורה שבעל פה.
תרד למטה, תעמוד שם,
תעמוד בתור, תבקש יפה.
את כל זה היא הסבירה לך.
תיזהר על הביצים שלא תשבור, תבקש שתי תבניות,
תחזיק טוב-טוב את החלב לשים פה, הכל היא הסבירה לך.
זה היה תורה שבעל פה. אם היא הייתה אומרת לך לכתוב את כל התורה שבעל פה,
חביתות הייתם אוכלים מחר.
אז הקדוש ברוך הוא נתן למשה רבנו את התורה ואת המצוות, ראשי פרקים,
ביצים,
חלב, גבינה,
הוא הסביר לו בעל פה.
הוא אמר לו,
תלמד את עם ישראל, ואתנה לך.
ואיך הוא זכר את כל זה?
כבר הרבה פרטים.
אם היום אברכים זוכרים את כל הש״ס,
כל התורה שבעל פה היא התורה שבכתב, אברכים.
יש כאלה שמגיעים לבר מצווה כשעברו על כל התלמוד 70 מסכתות.
אם היום אנחנו, כשאנחנו כבר קטנים, שבקטנים תמצית של התמצית
יכולים לזכור,
אז בדורות הקודמים שהיו ענקי הרוח ובית הקיבול שלהם היה מה שאנחנו לא יכולים אפילו לשער,
זה היה קטן עליהם.
זה כמו ללמוד שישי לעלייה בספר תורה בשבת.
אבל המטרה הייתה, ושיננתם, לשנן.
שאדם יצטרך לשנן כל הזמן. לא שלא רשמו,
הבודדים רשמו לתזכורת. כמו שאתה הולך לשיעור ואתה רוצה לזכור,
אז אתה רושם לך. לא כל מילה,
אבל אתה יודע, ראשי פרקים לתזכורת רשמו.
למה בסוף כן רשמו את התורה שבעל פה?
בגלל שהגיע הדור כבר שהרדיפות והנגיסות אחרי היהודים היו כאלה שלא הייתה להם מנוחה ולא יכולים לשבת וללמוד. היו גזרות לא ללמוד.
מי שילמד, יהרגו אותו.
אז לא הייתה ברירה. רבי יהודה הנשיא החליט,
עת לעשות לה' הפרו תורתך, וכותבים את הכול.
ואסף וקיבץ מכל חכמי ישראל את הכול, וזוהי המשנה,
תורה שבעל פה.
אבל כיוון שתורה שבעל פה לדורות שבאו לאחר מכן כבר
היה צריך לפתוח את הדברים, לבאר אותם,
אז הגמרא עושה את התפקיד הזה.
וכיוון שמה שעולה מכל זה בסוף זה מה עושים בסוף, זה ההלכה,
אז נכתבו ספרי ההלכות שאומרים ישר את השורה האחרונה, כמו שאומרים.
הבנת, עיוני?
כן, תודה. נפלא.
כן, הנה פה,
תן לו זה עם השערות.
למה אתם צוחקים? התכוונתי בשפה.
אני רוצה להתחיל מזה שאני, כשבאתי לכאן, לא תכננתי איזו שאלה, כי אמרתי, בטח יבואו הרבה אנשים,
מלא שאלות,
אבל אני רואה שהמצב הוא אחר.
כשנכנסתי לכאן, כולם יסתכלו עליי, בגלל הקרחת שהיא בולטת. גם לי יש קרחת, אני לא מוריד את הכול.
לא היה בכלל שאלון מחוסת, זו הסיבה.
כי אמר,
שאלתי מישהו, פה זו ההקצאה של עמון יצחק חיפשתי.
הוא הסתכל עליי, הוא חשב, התבלבלתי, רציתי ללכת לדיסקוטק וטעיתי בדרך.
אם לא התבלבלת בשם, הוא התבלבל.
אז אני רואה פה...
יש, כן. כן, אחת משתיים, או שכבר הצלחת להחזיר את כולם,
אבל שהחילונים פשוט לא באים.
לא שלא באים, הולכים ונגמרים.
אה, זו הסיבה.
אתה רוצה לראות דוגמה?
כמה יש פה יהודים חוזרים בתשובה, שירימו את היד?
תסתכל, תסתכל.
אתה מבין מה קורה פה? יפה מאוד.
מהפכה עדתית, אה? כן.
עכשיו, רציתי לשאול אותך שאלה.
איך אתה מתייחס לזה שבאים אנשים והם מנשקים לך את היד?
אני ראיתי את זה,
ואני עכשיו ראיתי בחוץ, ראיתי מוכרים את התמונות שלך,
ככה במסגרת יפה.
סליחה על ההשוואה, סליחה.
זה מזכיר לי את התמונות שיש בתוך הכנסיות.
סליחה על ההשוואה, שתביא לי לא נכון.
וגם, בנוסף,
כל הקטע הזה של היד,
אני מבין שאנשים נותנים לך הכבוד שמגיע לך,
אבל אני, לדעתי,
זה לא הדרך של היד.
יכול להיות שאני טועה.
הבנתי. שאלה יפה, אני מודה לך.
קודם כול,
אם תוכל לחסוך ממני את הנשיקות ביד, אני אודה לך מאוד,
כי אני צריך לרחוץ את הידיים כל פעם. אל תדאג. אני גם מרחם על אלה שמנשקים אותי, כי הם מנשקים את זה שנישק אותי קודם.
דבר שני,
אצל החילונים לא מנשקים ביד, מנשקים בפנים,
זה עוד יותר גרוע.
וגם מנשקים נשים,
אז זו בעיה חמורה ביותר.
זה לא טוב, נכון? יש כאלה, מנשקים אותם בקרחת.
אבל אני רוצה להגיד לך,
יש מנהגי כבוד. אצל הספרדים, לדוגמה, זה דבר מאוד מקובל.
יש כאלה שמנשקים, תקשיב טוב, בתימן היו מנהגים שלא רק מנשקים, בכל ארצות ספרד כמעט היו מנשקים ביד.
ולא רק זה,
גם אצל הגויים יש את הדבר הזה. אם ראית פעם שר או מלך שהיו ניגשים אליו, תופסים את ידו ומנשקים.
זה עוד כבוד.
אבל יש יהודים, השוויון של, זה הבולט, לפי מה שאני יודע. לא, לא, חשוב. אני מסביר לך עכשיו את ההיסטוריה, הרקע קצת.
עכשיו,
אצל התימנים, לדוגמה, היו קהילות שלא רק היו מנשקים את היד, היו מנשקים בכתף וגם בברך מתכופפים לנשק.
זה לראות הכנעה בפני מי שיותר
חשוב בעיניהם.
תצטרך לבוא עם שור אצלנו עוד מעט.
מה?
אצל המקסיקנים עושים את זה ככה וככה וככה, מערבבים את הידיים רבע שעה,
וזה השלום שלהם.
אצל האסקמוסים זה אף באך.
לכל מדינה ועדה וזה יש להם מנהגים שנפגשים, אתה מבין?
אבל אני לא אשם בזה.
זה בטוח.
התמונות שמוכרים בחוץ לא שלי ולא ברשותי, ובאחת הקלטות כבר אמרתי שאני נגד מכירת תמונות שלי.
למה? מוכרים אותי בשקל.
אני לא מוכן.
אבל אתה צריך להבין דבר אחד,
יש אנשים שמוכרים תמונות והם אומרים,
והיו עיניך רואות את מוריך,
ולכן יש להם עניין לראות כל אחד את מי שהוא מעריך.
יש כאלה שיש להם תמונות של שחקני כדורגל,
יש של דוגמנים ויש אחרים,
ויש כאלה שיש להם תמונות של כלבים.
ויש כל מיני.
אני לא אשם גם בזה,
ואני אשמח מאוד אם תשכנע אותם לא למכור, או שתכנע מהם את הכול, שלא יהיה להם יותר.
יש לי עוד שאלה אם אפשר. בבקשה.
יותר רציני קצת?
אומרים,
מה זה אומרים?
העולם נברא לפני 5,700 ומשהו שנה, אם אני לא טועה,
לפי היהדות. נכון.
עכשיו,
יש כל מיני הוכחות בשטח,
מוצאים גולגולה של בן-אדם, הנה,
בדיוק החלק הזה,
מוצאים כל מיני הוכחות,
שקשה להתווכח אתן מאוד,
שהעולם היה קיים לפני מיליונים, מיליארדים שנים לפני.
אז איך אתה מסביר את זה?
או שכולם טועים,
או שההתפתחות היא שונה והזמן הוא שונה, ויש, או שהם משקרים.
זהו.
עכשיו, בוא אני אסביר לך.
קודם כול, אתה צריך להבין שהיהדות אומרת 5,000 פלוס,
ונגיד שהמדע אומר מיליונים, יש כאלה שאומרים מיליארדים,
המדע בינו לבין עצמו טועה בהפרשים של מיליונים או מיליארדים. זו טעות קטנה, אתה יודע.
המדע הוא מדויק,
הוא לא טועה בהרבה, רק...
לא, אבל אני יחסית...
סליחה.
מה ההבדל בינינו לבינם?
ההבדל הוא כך.
קודם כול, המדע מסכים שאנחנו צודקים.
למה?
כי אם אנחנו אומרים 5,000, והם אומרים נגיד 15 מיליארד,
אז ודאי שהעולם קיים 5,000,
כי בתוך 15 מיליארד יש 5,000, נכון?
אז גם המדע מסכים שאנחנו צודקים.
אבל אנחנו לא מסכימים איתו. אומרים לו, תוכי, יא.
אז מה הוא מביא? מביא גולגולת.
דבר איתה, תשאל אותה. תגידי לי, ממתי את?
היא לא עונה.
אז מי אומר לך איזה 15? הוא החליט שהוא בדק.
נפט לא יודע.
הוא אומר, תשמע, יש בדיקה, קוראים לה פחמן 14,
ואחד אומר לך, זה לפי העצים, השכבות בעצים,
והשלישי, לפי עובי הגולגולת,
והרביעי אומר לך כך,
כל אחד אומר משהו אחר.
אבל הדברים קצת יותר מורכבים. אני למדתי אותם.
אני רק עושה את זה בצורה כזאת, בשביל שתבין עד כמה זה מגוחך.
אבל אתה צריך להבין,
בין המדע,
אפילו אם הוא היה צודק והוא לא צודק,
כי יש מחקר מדעי משנת 1977 שלא הופרך,
שאני יכול להראות לך אותו בסרט,
יש שתי קלטות וידאו שלי שנקראות שלום בין יהודים, שאני מביא הוכחות מדעיות שגיל העולם לא עולה על אלפי שנים,
מדעית,
שסותר את כל התיאוריות, לא ההוכחות.
אז אתה צריך להאמין שגם אם המדע היה צודק,
אנחנו לא טועים.
איך יכול להיות?
הרי זה אומר אחרת מזה.
כשהעולם נברא לפני 5,763 בדיוק,
זה מדויק 100%. למה?
כי זה נכתב
על ידי אנשים, לא קופים, על ידי אנשים שכתבו מתי נברא האדם הראשון, כמה חי, בין כמה היה הבן שלו, ואחר כך עד היום.
אז יש לנו כתוב, היסטוריה כתובה.
כמו שאתה יודע מתי היה נפוליאון,
מתי הייתה אמנסיפציה, מתי היה וכן הלאה, כן?
אז זה כתוב.
הכתוב הזה זה על ידי אנשים, לא בדיקות מעבדה.
כתוב.
אז זה חשבון מדויק.
עכשיו,
כשנברא האדם הראשון,
על פי התנ״ך,
כשהקדוש ברוך הוא דיבר עם האדם הראשון,
בין כמה היה האדם הראשון שהוא דיבר איתו?
אני מעריך יום אחד.
יום אחד.
אני לא יודע.
אין תשובה. אפשר לדבר עם אחד שהוא נולד היום?
לא, אבל אז הוא נברא כנראה,
כנראה כבר...
כנראה גדול, מושלם, ככה. כמוך לפחות.
לפחות. לפחות.
וגם יודע לדבר.
רק צלעה אחת יותר.
לא.
צלע.
עכשיו, הוא נברא שלם.
כבן עשרים, נגיד כבן עשרים.
אבל בן כמה הוא היה כשהוא נולד?
נברא, יותר נכון.
בן רגע, באותו רגע שהוא יצא, אבל הוא יצא כבן עשרים, נכון?
באותו יום שהוא נברא, באותו יום הוא אכל מעץ הדעת לחטא.
בעץ היה פרי.
כמה זמן לוקח לעץ לגדול, לצמוח ולהביא פירות?
גם זמן.
כמה שנים.
כן.
נכון?
אבל יומיים אחרי שנברא העץ,
הוא כבר אוכל מהפרי.
איך זה יכול להיות?
אלא העץ,
כשנברא, נברא כבן.
כבן. כבן כמה שנים.
בעלי חיים אותו דבר, הכל אותו דבר.
זאת אומרת,
הקדוש ברוך הוא יכול לברות ברגע כבן.
הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו.
ברגע שברא, בראשית ברא אלוקים תשומם את הארץ.
כבן מיליארדים.
הוא לא צריך לחכות שהעולם יתפתח עם הפיצוץ,
The Big Bang.
הוא יכול ברגע לברות כאילו, כמו.
הבנת?
אז זו לא סתירה בין לבין.
ואתה צריך להבין
שזה אם היה המדע צודק. והוא לא צודק.
עוד דבר.
הבדיקה שנעשית על ידי המדע
זה בהתייחס לכך
שהתנאים שהיום אנחנו בודקים לא השתנו במשך מיליארדים.
כי אם הם ישתנו, הבדיקה לא נכונה.
ברור, נכון? כן. יפה.
עכשיו, איפה הם בודקים?
היום, 30 שנה עושים מחקר.
50 שנה.
אבל מי אמר ש-50 השנה האלה לפני 1,000 שנה היו אותו דבר?
אותם תנאים אקלימיים והכול, ולפני מיליארד,
ולפני 15 מיליארד.
אז איזה מין בדיקה זאת?
זאת אומרת, המדע פה לא מדעי בכלל. אני לא מדען, וקשה לי להתווכח אתך בנושא הזה. לכן אני ממליץ שתראה את הסרט,
שלום בין יהודים, שהמדע מדבר שם,
ותבין, ויש עוד סרט,
נקרא המדענים.
סרט
שהמדענים רק מדברים שם,
והם אומרים שהם לא יודעים כלום.
מה אתה אומר על זה?
כל המדענים שמובאים בסרט לא יודעים כלום.
הם בטח לא הלכו להקצורו שלך.
לא.
זה עוד בלי להגיע אליי.
אם היו מגיעים אליי, היו אומרים שהם יודעים הכל עכשיו.
הבנת?
אז מומלץ לך שני אלה, והנה, נותן לך מתנה.
יש פה את זה? תודה רבה.
יש פה?
כן, יש פה. תן לו.
תודה. תעשה שעוררי בית, תבוא פעם הבאה ותגיד לי אם זה משכנע. אני אצטרך להתכונן אם אני רוצה לתקוף את המרצה. זה מה שאמרת. שמעתי אותך בהרצאות.
בסדר.
תודה.
אוקיי.
כן, רגע, יש לו, רגע, שנייה, שנייה.
כן, אז פה האישה, נו.
ארבעים יום לפני יצירת הוולד,
אומרים שבנת קול יוצאת ומחרסת, בנת פלוני לפלוני וכו'.
זה הזיווג הראשון.
עכשיו, הזיווג השני זה על פי מעשיו של האדם. זאת אומרת,
האדם שעבר תיקון כמו גירושין,
או התאלמן, או שהאישה התאלמנה חס ושלום, זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא רוצה את העבודה שלה יותר,
או שלא יותר מאשר של בן אדם שככה רגיל, שלא עבר שום תיקון?
זאת אומרת, המעשים שלו עכשיו צריכים להיות יותר בדקדוק ויותר חזקים.
זאת השאלה שלי.
המעשים של האדם צריכים להיות מהזיווג הראשון ולפניו, מגיל 13 והיא בת 12, בדקדוק רב מאוד מאוד מאוד, על פי ההלכה.
עכשיו, מה שכתוב, על פי מעשיו,
אם מעשיו הם כאלה שהוא ראוי לכזאת, שיש לה מעשים בדומה לו, הוא יזכה לה.
אם מעשיו פחותים, הוא יזכה לכזאת שמתאימה לו.
לא שהוא צריך לעשות יותר, הוא צריך לעשות יותר גם בלי הזיווג. כל אחד צריך לעשות את המקסימום.
אבל אומרים לו שזו לא גזירה משמיים,
כמו בהתחלה, בין פלוני לפלוני לפי שורשי נשמות,
שזה נקבע למעלה, הרי הוא עוד לא בא.
אז צריך יותר התאמצות.
בוודאי. אם את רוצה משהו יותר טוב, להתאמץ.
פשוט.
את רוצה יהלום טוב?
תעבדי קצת יותר.
יהיה לך יותר כסף, תקני יהלום יותר גדול.
הבנת?
בהצלחה.
כן, בבקשה, שם.
כבוד הרב,
אני רוצה לשאול אותך שאלה.
במשך כל החיים שלנו,
מי שאנחנו מכירים את עצמנו, אנחנו סוגנים. מי זה אנחנו?
המשפחה.
כן.
אנחנו משפחה שמאמינים,
משפחה שעושים מצוות, עושים הכול.
מה שלא, אנחנו לא דתיים.
עכשיו, הפרנסה שלנו זה מתחת
לכל ביקורת, אבל מי שאנחנו קטנים, החלטנו לשמור שבת,
ולקחנו על עצמנו את השבת,
וטהרת המשפחה.
אבל כיסוי ראש, לא.
חצאית, וזה אני לא שמה על עצמי, ולא אימא שלי, ולא אחיות שלי, ולא אף אחד.
הבעיה שלנו עכשיו,
שאנחנו ארבע בנות ובן יחיד.
הבן הזה הוא הקטע של הבית.
לפני חצי שנה
הוא הלך לסטף, לבריכה,
והוא קפץ קפיצת ראש.
הוא כולה בן 22,
הוא בדיוק השתחרר מהצבא שלושה חודשים.
אחרי שלושה חודשים האלה,
אחרי שהוא קפץ בבריכה, הוא השתתק במקום.
יש לי הורים שכל החיים סבלו,
והיום הם נמצאים בתל השומר במשך
חמישה חודשים, חוץ מזה שהם היו בהדסה עין כרם עוד חצי שנה.
זה ילד שמאמין,
זה ילד שרוצה,
ואמר שייקח על עצמו הכול.
מה שצריך לקחת, הוא ייקח.
הוא רוצה להיות תחת חופה,
הוא רוצה להתחתן, הוא רוצה להקים בית בישראל.
וכולנו, כל האחיות, אנחנו ארבע אחיות,
כולנו מוכנות לעשות
מה שאפשר לעשות כדי שאחי יפחות יזיז ידיים.
זה מה שאנחנו רוצות לעשות. ואימא שלי אמרה,
ברגע שאחי ירא אלוהים בשמים, שיראה לנו משהו קטן,
כשהוא שומע אותנו, את הזעקות שלנו, שההורים האלה סבלו מיום שהם מגדלים אותנו, עשו בשבילנו הכול,
הם נמצאים שם, ואימא שלי אמרה דבר אחד בחיים,
ברגע שהיא תיראה משהו מהבן שלה,
היא תשים על עצמה כיסוי ראש,
והיא לקחה על עצמה את השבת, היא לקחה על עצמה כמעט חלק מהמצוות.
מה שלא, זה כיסוי ראש. זה מה שהיא לא לקחה על עצמה.
אני מוכנה לשים כיסוי ראש.
אני מוכנה לחזור בתשובה.
אני מוכנה, ובלי נדר, אני רק מבקשת דבר אחד בחיים. אני יודעת שאתה לא קוסם, ואתה לא,
כמו שהוא אמר, לא יודעת איזה מלך,
וכל זה, אני יודעת.
אבל משהו, אתה בדיוק שליח. אנחנו שמענו, אנחנו ראינו קלטות,
ראינו דברים. יש לי אחות שחזרה חלקית בתשובה.
היא שמה עליה חצאית,
היא עומדת להתחתן בעוד שלושה חודשים.
אחי לא רוצה לבוא לאירוע הזה.
הוא לא רוצה, הוא אומר, הוא לא יעשה צחוק מעצמו, הוא לא רוצה להיכנס לאולם, הוא אומר לי,
והחתונה הזאת כמה פעמים וכמה פעמים עומדת להידחות,
והכול הלך לנו לא טוב. בקיצור,
ולעניין, אנחנו מוכנים,
ומוכנים לעשות.
אני, ויש לי פה אחות שמוכנה ועוד שתי אחיות שמוכנות לעשות הכול.
רק שאחי יזיז ידיים. לא אומרת רגליים, שאחי יזיז ידיים.
וגם רגליים.
ואם אתה שומע אותנו, תן לו ברכה.
ושאימא שלי ואבא שלי יראו נחת, כי זה בן יחיד שלנו.
טוב, שמעתי.
זהו.
עכשיו בואי תשמעי.
אם בעזרת השם יתברך,
האחיות יקבלו על עצמן תשובה שלמה,
והאימא לא תעשה תנאי עם הקדוש ברוך הוא, קודם אתה, אחר כך אני,
אלא קודם אני,
ואני מקווה שאחר כך אתה,
ואבא יקבל על עצמו ללמוד תורה כל יום.
כל יום. האמת שיש לי אבא שהוא כל כך, הוא אדיש,
הוא אבא יותר מדי טוב,
אני לא יודעת איך, בסדר. אי אפשר לדבר איתו, אי אפשר... טוב, טוב.
גם אם הוא יישב ויראה פה. תגידי לו,
אל תעכב רק,
אל תפריע.
תתחבר לתורה,
אל תפריע. אנחנו כולנו מוכנים לעשות את הניסיון.
אל תפריע, פירושו.
תשמע מה שאומרים לך.
ארבע אחיות חוזרות בתשובה, אימא מכסה את הראש.
אבא לומד תורה כל יום, שעה, שעה שילמד תורה.
בעזרת השם יתברך, פה יש לפחות 1,500 איש,
הם יכולים לקרוע את הגזר דין.
אתן מסכימות, אבל?
כן, אני מסכימה. את כן? ומה עם השאר?
מה את מסכימה?
האמת, היא גם מסכימה, היא מסכימה, אבל יש לה בעל שיתגרש,
גם אם היא תהיה מרוחה, אם היא תשים כזוי ראש.
טוב, אני לא יכול להיות אחראי לדברים כאלה. אני יכול להגיד מה אני סובר שיכול לעשות.
את הפתרונות
המשפחה צריכה לעשות ביחד עם המשפחה.
ואם היא תחזור בתשובה, אחותי היא זאת בלי כיסוי ראש.
היא יכולה לחזור בתשובה גם בלי הכיסוי ראש,
אבל את רוצה ממני שאני אשתדל, אשתדל אם אני שם פרצה,
פרצה קוראת לגנב. פירושו של דבר,
אם סוגרים את כל הבית ונועלים רב בריח, רק חלון אחד משאירים פתוח, הגנב יכול להיכנס. לייצר הרע,
מספיק להתלות בדבר אחד בשביל להעכב.
אם רוצים לסגור הרמטי, שהוא לא יוכל להפריע,
אז צריך לא לתת לו תואנה.
זה מה שאני אומר לפי מה שאני יודע במשך השנים.
הסיכוי הוא מרבי.
אבל ככל שמפחיתים,
אחר כך כבר לא יודעים אם זה עזר או לא עזר ובגלל מה.
אז יש לי שאלה אם אתה יכול,
ואני... לדבר איתו, אני מוכן.
לדבר איתו, ויש לו הרבה חברים,
ויש לו הרבה חברים שנמצאים פה לאחי.
אני יודעת שכל החברים שלו, ואני בטוחה שכל החברים שלו, אנחנו יכולים לעשות את זה ערב בבית שלנו. רגע, הוא בהכרה? הוא בהכרה, כן. הוא השתתק,
ובמקום, בבריכה,
הוא לא הרגיש את הגוף שלו, והוא אמר, אני לא מרגיש את הגוף עם ההכרה. הוא מדבר? כן, הוא מדבר.
עכשיו, החברים שלו מוכנים כולם לבוא ערב לבית שלנו,
מוכנים כל אחד לעשות משהו בשביל אח שלי. למה לחכות? אם הם פה, יקבלו עליהם פה. כעיקרון, פה יש רק שתיים, כפי מה שאני רואה. שתיים זה הרבה מאוד.
אבל הם לקחו על עצמם. הם לקחו על עצמם, הם ממש דתיים, כאילו.
כל בן אדם שבגלל המקרה הזה יתעורר לתשובה,
זה יוסיף זכויות לילד.
אני יודעת, אבל אין פה עכשיו את כל החברים. מי שיהיה. אם אפשר...
מי שמוכן אפילו לא חברים שלו.
כל יהודי שמוכן ליהודייה,
זה יכול להועיל. לא רק לו,
נחבר את כל היהודים שנזקקים פה לישועה ולרפואה,
וכולנו ביחד נעשה תשובה, מה שאפשר,
בשביל שכולם יבשעו.
טוב, מי שמוכן... קודם אתם.
אנחנו.
אני אומרת, אני לוקחת על עצמי... ואיפה השתיים האחרות?
אחת פה, ועוד אחת. יש לי אחות קטנה, שהיא עוד בת 13. כן.
ועוד אחות שהיא עומדת להתחתן, היא בת 23. והיא מסכימה. והיא, כן, היא מסכימה. גמרנו, נתחיל. יאללה, בעזרת השם. בכבוד. בעזרת השם.
קח עוד אחת.
רגע, בלי נדר.
רק רגע, נשמע ברכה. שנייה.
ברוך אתה,
אדוני אלוהינו מלך העולם,
שהחיינו והגיענו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אמן.
ברוך אתה,
אדוני אלוהינו מלך העולם,
אשר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.
יש פה בחור שמוכן לשים ציצית לרפואת הבחור. בכבוד.
חבר הכנסת יאללה אלוהינו מלך העולם,
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
עזרת השם. עוד אחד.
עוד אחד.
כבוד. גם קוקו יש לנו. הופה!
ברוך אתה, אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.
רגע.
אני רוצה להזמין את האבא של הבחור היקר הזה.
איפה האבא?
האבא הזה יהודי יקר, בא אליי למשרד.
הוא בא אליי למשרד,
ביקשו שלבחורצ'יק הזה, הוא היה בחור ישיבה,
קצת ירד,
וברוך השם, סוף סוף מתחבר בחזרה לאבא שבשמיים ולאבא שבארץ.
בעזרת השם, שהחיינו.
ברוך אתה, אדוני, אלוהים מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אם יש עוד אנשים שמוכנים לקבל עליהם עול מצוות, זה חשוב לפני שאני אתן את הברכה.
אם יש נשים שרוצות לכסות את הראש,
זה יוסיף, בעזרת השם. כן, את מוכנה?
לא, יש לך כבר כיסוי ראש. מי שמוכנה.
אם יש מי שמוכנה, בעזרת השם היא.
מה את לוקחת על עצמך?
מה,
מה?
היא מוכנה לקבל על עצמה ללכת עם גרביים בבית. אשראי.
כן, מה את מוכנה?
את והחברה מוכנות?
בעזרת השם, ספר תהילים בשבת, בעזרת השם.
כן, את?
תהילים בשבת לרפואת הבחור. כן? שרוולים ארוכים בבית, אשראייך לחיי העולם הבא.
להצליח הלכת עם השם אלוקיך. את?
כן?
יש פה ישיבה שלמה שהוא ידאג שבעזרת השם יעשו נשמת קול חי. תברך את שמך לרפואתו.
כן.
לחסות את הראש בבית. חזק וברוך.
כן.
ללכת עם חצאיות בבית, בעזרת השם.
היהודי הזה לוקח 50 דף גמרא.
אשריך לחיי העולם הבא.
אשריך לחיי העולם הבא.
כן.
היהודי הזה לוקח שישה סדרי משנה.
השתבח הבורא ותעלה שמו.
כן.
יהודייה פה לוקחת להגיד לרפואתו 40 יום שיר השירים.
חזק וברוך.
כן.
לקרוא ברכת המזון מתוך הסידור.
עוד יהודייה תהילים שלם בשבת.
איגרת הרמב״ן כל יום.
עשרה פרקי תהילים כל יום.
כמה? פעם? פעמיים? עשר? חמישים?
חמש פעמים.
משנה ברורה היומי, בעזרת השם אשריך.
להגיד כל שבוע שיר השירים בערב שבת.
בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא. זה, צריך לגעת בחבר'ה האלה.
וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי.
אין דבר כזה שהוא לא יהיה בריא, בעזרת השם.
אין דבר כזה.
מאה דפי גמרא.
חזק וברוך, תצליח.
תזכה לגמור את השס.
מי עוד?
כן.
שני אברכים.
בוא, בוא, צדיק, בוא.
שני אברכים.
לוקחים, בוא,
בוא נשמע, בוא, צריך לראות צורה של יהודים.
שני אברכים לוקחים שתי מסכתות.
אשריכם, חיי העולם הבא.
אשריכם.
בואי הנה.
בואי הנה. די, זה עוד לא היה דבר כזה?
לא חלמתם דבר כזה?
תגיד את זה לבד.
אני רוצה להיות בישיבה, בעזרת השם, בשביל הרפואה,
שלו,
ובעזרת השם, כל עם ישראל,
להיות בישיבה כל החיים שלי, וגם בבריע, בעזרת השם.
אשריו, אשריו, חיי עולה רמב״ם. תזכה להיות בן תורה אמיתי.
עזאג וברוך.
מה השם?
כן.
מה הוא לוקח?
זה לוקח עליו אשת חיל מי ימצא.
עזאג וברוך.
כן.
כן. מאחורה, כן.
קריאת שמע על המיטה כל לילה.
היא תתפלל, הילדה הצעירונת,
תתפלל עליו לרפואה בבית ספר כל יום.
כן.
וואו, 40 יום לא לדבר לשון הרע.
אשריכם, ישראל.
כן.
מי עוד?
סוגיית ל'ט מלאכות ממסכת שבת, לשנן היטב.
אשריך לחיי העולם הבא.
260 דף. 260 דף. 260 דף. בוא לפה, בוא, בוא. זה שבר סייה עכשיו.
אני מדבר בדפי גמרא. 260 דף גמרא.
חזק וברוך.
זירוג הדור עם אשת חיל שהוא ביקש.
נהיה בריא.
כן. כל יום את התהילים היומי,
ובשבת את כל התהילים לרפואתו.
כן.
אשריה,
הבת דודה שלו מקבלת על עצמה לשמור שבת כהלכה.
וללכת שישי שבת לבית הכנסת!
מזל וברוך!
ללמוד כל שבת, ללקוט שבת לרפואתו!
בעזרת השם יתברך, נברך את הבן שלך גם
איתו ביחד. רק רגע,
יש לה בן חולה פה שגם רוצה שיתנועעו על כיסא גלגלים.
הנה, הם לומדים. תשמעו, תשמעו.
יש פה זוג בחורים שלוקחים על עצמם ללמוד את ספר מלכים א'
וספר מלכים ב' באיום.
אשריהם לחיי העולם הבא.
רגע, חכו. כל זה לרפואתכם כולכם, כן.
הנה, לוקח שעה תוספת לימוד גמרא כל יום,
וגם לרפואת אביב. אשריך.
תזכו להחזיר יהודים בתשובה,
כן.
היא תלמד את השירה של הבריאה כל יום לרפואתו.
הופה! בואי הנה, בואי הנה, בואי הנה, בואי הנה.
אשרב, אשרב, אשרב, אשרב.
רבותיי,
היהודי הזה הוא זמר,
הוא מקבל על עצמו,
לא להרקיד יותר מעורב.
אשריך.
תצליח, בעזרת השם, נדברך. כבר, כבר.
רגע, רגע. תשמעו עכשיו משהו לא שמעתם בחיים.
יש פה בחורצ'יק צעיר על כיסא גלגלים,
מונשם,
שמקבל על עצמו ללמוד לרפואת האח שלכם,
ללמוד שתי הלכות לשון הרע כל יום.
והחבר שלו מקבל על עצמו ללמוד מסכת מגילה מהיום עד פורים, ולסיים.
אשריך.
כן.
הוא לומד בשביל רפואת כולם מסכת יבמות.
אשריך.
כן.
שתי הלכות לשון הרע, 40 יום, שתי בחורות פה לרפואתן.
כן, בסוף.
הלכה של החפץ חיים,
שלוש בחורות לוקחות על עצמן אשריכן.
כן.
שמה בסוף, כן.
תפילת חנה לרפואתו.
אשריך.
יהודים יקרים, אתם צריכים להבין דבר אחד,
הכוח שלכם היום זה להציל יהודים, ממש. להציל יהודים זה הכוח שניתן לעם ישראל.
בהבל פה יכולים להציל יהודים.
וואי וואי וואי. בוא בוא. בוא לפה.
בוא.
בוא.
זה תאמוני מיוחד. זה לוקח על עצמו שני סדרים במשנה.
שישה.
שישה סדרי משנה.
אשריך על חיי עולם הבא.
זיווג הגון הראוי לך, מהרה.
כן, כן.
מי עוד?
כמה?
עשרה. עשרה מה?
עשר פעמים ספר תהילים לרפואה.
אשריכם ישראל.
כן.
מסכת כתובות, תבורך, השתבח המורה.
כן.
שתי מסכתות גמרא לוקח הבחורצ'יק. אשריו לחיי עולם הבא.
ניתן להשיג את הסרט נס מצולם ועוד סי.די וגם תקליטור תורני של 125 ספרים בתרומה של 100 שקלים אצל רז קול. מכירים את החנות?
בר אילן 26. כל הקלטות, כל הדיסקים ברז קול, בר אילן 26 בירושלים.
ניתן להשיג את הכול.
כן.
הנה, ציצית, בבקשה, אשריך.
כן. השם ימלא כל משאלות ליבכם לטובה.
ציצית, הלבשת לו מאז הוא הולך?
100% ציצית.
קריאת שמע לימדת אותו?
קריאת שמע, בשיא הכוונה, שבת?
שבת בהיתור.
החזרת אותו בתשובה, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, אתה מסודר.
מסודר. כל המצוות שהוא עושה, הוא והבאים אחריו.
עד סוף הדורות, הכול שלך בשלמות.
יהודים יקרים, מי מניח פה,
מי מניח פה שתי זוגות תפילין ויום שירים את היד?
רשי ורבנו אותם. מי?
יפה, יש מעט.
מי מהאנשים מניחה שתיים תפילין?
אין פה רפורמיות.
בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל.
אהיה מנוי בשופר.
רצונך בקלטות טייפ,
וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.
אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש. תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.
במחיר 80 שח לחודש. תהיה מנוי בשופר.
אהיה מעודכן.
תהיה מנוי בשופר.
בפרטים נוספים, טלפון.
אפס, שלוש, שש, שבע, שבע, שבע, שבע, שבע, תשע.
אהיה מעודכן.
אהיה מעודכן.
תהיה מנוי בשופר.
אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,
או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,
צלצלו עלינו ל-אפס,
שלוש, שש, שבע, שבע, שבע, שבע, שבע, תשע, אפס, שלוש, שש,
שבע, שבע, שבע, שבע, שבע, תשע, או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,
www.שופר.net