תמלול
"למה הרב משתמש בהרצאות בהפחדות ואיומים ולא ביופי היהדות?"
- - - לא מוגה! - - -
שלום.
שלום וברכה. אני רוצה לשאול, למה הרב ברוב ההרצאות שלו משתמש בהפחדות ואיומים? אין יותר טוב מזה.
בואי, בואי אני אסביר לך. קודם כל... במקום להראות את היופי של היהדות, את היופי שבחינוך ילדים... בואי, בואי אני אסביר לך משהו, תקשיבי.
המטרה שלי זה לקרב את היהודים לאביהם שבשמיים.
מיופי לא הרבה מתקרבים.
ואם מתקרבים, אז מתקרבים רק ליופי. איפה שיש יופי, מתקרבים. איפה שיש לא יופי, לא מתקרבים.
ביהדות זה לא הולך עם יופי.
פתחת פעם ספר תורה?
רוב התורה זה איומים.
פרשת בחוקותיי, פרשת כי תבוא, פרשת תאזינו שקראנו השבת, הכל איומים.
יש פרשה אחת 98 קללות.
למי שלא שומר את התורה.
אז אני שואל אותך, אם הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נתקרב אליו,
מה צריך, לשיטתך או לשיטת אלה שאוחזים בדעתך,
לכתוב לנו רק על הגן עדן, לתאר לנו את הכול, להגיד לנו כמה זה יפה,
להסביר לנו כמה נחמד, כמה זה טוב לחנך את הילדים ככה, ויהיה לך ילדים מחונכים, ויהיה לך ככה,
ויהיה לך פה, ויהיה לך שם?
אין שום בעיה, אבל הוא לא עשה ככה.
למה? כי הוא יודע מה טבעו של אדם.
אם אחרי מעמד הר סיני שהסברתי בהתחלה,
אם אחרי הכל, אחרי כל הניסים, כל האותות, כל המופתים שהעם הזה מיוחס,
והשם אוהב אותם, ומציל אותם מיד המצרים,
ומוציא אותם, ועושה אותם עם נבחר, ונותן רק להם את התורה,
והכל, אחרי כל זה הוא אומר, אני יודע שאחרי זה בטבע שלכם תשכחו אותי.
וישמני שורון ויבעט.
שמנת, עווית, כסית, אני יודע שאתה תשכח אותי.
ורם לבבך ושכחת את השם, אני יודע.
אז אם לא יהיה מקל שרודף אחריך,
אתה, חביבי,
תפרוש לגמרי.
למה הוא עשה יום דין כל שנה?
למה הוא לא עשה יום אחד שאנחנו רק נרקוד ושמח, לא בשמחת תורה,
כי בשמחת תורה זה לקבל את כל התורה עם כל הקללות.
למה הוא לא עשה איזה יום של ככה,
משהו כזה כמו שאת מתכוונת?
למה הוא לא עשה?
למה יום הדין?
כי זה מה שבולם את הבן אדם להמשיך להידרדר הלאה והלאה והלאה.
הוא אומר לו, הלו, תעשה חשבון נפש.
העולם לא הפקר. לא באת לעולם הזה לאכול, לשתות ולנגב חומוס וזהו.
יש מטרה.
העולם זה רק מעבר.
פרוזדור. אתה צריך להגיע לעולם האמיתי,
שם זה העולם היפה, הטוב, הנמשך, הנצחי.
שם תקבל את כל ההבטחות.
אבל תכין את עצמך פה.
למה את בתור אימא
לא אמרת לילדים שלך הקטנים,
זה מותר,
זה מותר,
זה מותר?
למה ההוראות הראשונות שלך לילדים היו? זה אסור.
אסור.
אל תעלה על המיטה, תרד.
לא לגשת לשקע.
תיזהר, זה חשמל.
אסור. אל תתאפס על השיש, אתה תיפול.
לא לרדת למטה.
אתה חוצה את הכביש. תיזהר, יש אוטו, אמרתי לך.
תיזהר.
כל הזמן נכנס את הילד, דיכאון. כל דבר, אימא, אסור.
אסור, אסור. מתי תגידי לי, מותר?
למה?
בגלל שאנחנו אוהבים לעשות מה שבא לנו, מה שאנחנו רוצים.
אם לא יגדרו אותנו ויגידו איפה המותר ואיפה אסור, אוי ואבוי.
את יודעת כמה חוקים יש?
כשאת הולכת ברחוב, את יודעת כמה חוקים חלים עלייך?
אם את חוצה את הכביש שלא במעבר חצייה,
יכולים לתת לך קנס.
אבל תסתכלתי, ימינה ושמאלה, אין כלום. אין כלום.
אבל אם יעמוד שוטר, ייתן לך קנס. מאות שקלים.
למה?
כי הוא חושש
שאולי פעם אחרת את לא תשימי לב, תתרגלי ואז חלילה תמותי.
עדיף לך לשלם 600 שקל
ולא תמותי, וככה תזרי. 600 שקל יעצרו אותך בפעם הבאה.
או שתחפשי מכונית או שתחפשי שוטר.
אבל זאת אומרת, כל החוקים בכל חברה,
הם נועדו לשמור על האדם,
לא להציק לו, לא להציק לו.
לשמור עליו.
אז אדרבה,
אם אומרים לבן אדם את הגדרים, זה לא הפחדה,
זה העמדה.
להעמיד אותו על חומרת המצב, אם הוא יגלוש למקום שלא צריך.
למה עושים גדר בין מדינות?
כי צריך להיות גבול.
למה עושים גדר בחצרות? כל אור יהודה ראיתי שיש גדרות.
למה?
עד פה הבניין שלי, משם הבניין שלך. עד פה הדירה שלי, משם הדירה שלך.
למה עושים את זה?
תשאיר הכל פתוח.
לא,
צריך גדרים מסייגים.
הבנתיוך?
עדיין אני חושבת שזו בעיה.
נכון, נכון, זו בעיה.
יש לא מעט חולים וצרות גם בציבור הדתי וחרדי. נכון. אז זו בעיה להגיד לאישה, אם את לא תכנסי את הראש, יקרה לך כך וכך, כי גם נשים שמכסות ראש וצנועות וצדיקות,
אני יודעת שאנחנו נכנסים לשאלה של צדיק ורע, לא, רשע וטוב, לא.
אבל עדיין... בואי, בואי, בואי, אני אגלה לך. בואי, בואי, בואי. יפה ששאלת, ותודה.
לא אמרתי שמי שתשים כיסוי ראש, לא יקרה לה שום דבר ולא יראה לה כלום.
אבל מי שהיא חילונית, או מי שלא שמה כיסוי ראש,
והיא שמה כיסוי ראש,
קודם כל אם קיימת מצווה, וזה דבר חשוב.
שתיים, היא נכנעת
לפני ה'
והכניעה שנכנעים לפני ה' מורידה הרבה קטרוגים.
אז קודם כל, זה מעלה.
עכשיו, זה לא נגמר בזה.
אם בן אדם יחלל שבת, יעשה דברים כאלה, אז הוא פותח לו, כמו שאומרים,
קופת שרצים וחובות.
אז צריך גם שמה לסגור.
אבל מכל מקום צריך להבין, גם דתיים, יש להם מה לשפר.
אבל אם יש להם כיסוי ראש, יש להם דברים אחרים תחזק. אולי בלשון הרע.
אולי יש להם קנאה ועין צרה על אחרים.
אולי חס ושלום הם גזלו משהו.
אולי הם מקטרגים על הבריות.
אולי הם מתכבדים בקלון חברים.
אולי כל מיני דברים, צריך לבדוק.
אבל מכל מקום,
אף אחד לא חסין.
גם דוד המלך, גם אברהם, גם יצחק, גם יעקב, גם משה. מי שסטה כהוא זה,
ה' עורר אותו על ידי ייסורים.
אם אדם מבין לבד,
הנה מה טוב. אם הוא לא מבין,
באים הייסורים ומאירים אותו.
אז אני אומר, לפני שיגיעו ייסורים,
למה שיגיעו ייסורים?
מה יותר טוב?
רפואה מונעת
או לאחר מחלה?
היום כולם רוצים רפואה מונעת, נכון?
במקום שנחלה ונגיע לניתוחים,
אם יגידו לנו מראש,
תשמור על תזונה כזאת,
תתנהג ככה, תתעמל ככה,
לא תגיע אלינו לקליניקה,
זה יותר טוב.
מי שיש לו רופא פרטי שמלווה אותו וכל פעם בודק לו דם,
בדיקות שצריכים,
אומר לו מה לאכול,
מה לשתות, איך להתנהג, איך לחיות,
אדרבה, זה הדבר הכי טוב.
הסיכוי שלא לחלות הולך ומתמעט.
למה אנשים לוקחים ליווי של רואי חשבון כל הזמן,
שיזהיר אותם שלא עברו על עבירות מס ואחר כך ישבו בכלא?
למה בן אדם לוקח עורך דין שיהיה לו יועץ לפני שהוא יסתבך בפלילים או שיסתבך בממונות או שיסתבך בדברים אחרים במקרקעין?
למה אדם צריך כל הזמן יועץ?
רב זה היועץ הכי טוב שיש לך.
הוא לא מביא אותך רק בעולם הזה, שתסתדרי, הוא מביא אותך גם לעולם הבא.
לכן אם יש לך אבא ורב, והרב יותר חכם מהאבא,
את חייבת בכבודו של הרב יותר מהאבא.
למה?
אבא הביא אותך לעולם הזה, ורב מביא אותך לעולם הבא.
יפה או לא יפה?
אני עדיין רוצה לשאול. בבקשה.
יש תנועה מאוד גדולה היום של חזרה בתשובה.
כן.
ואני חושבת שצריך הרבה הרבה ליווי,
ואני פוגשת הרבה בעלי תשובה שנשארים מאוד לבד,
והתורה נראית כל כך יפה, או מאיימת.
התורה אף פעם לא מאיימת, היא רק מזהירה.
אוקיי.
בכל אופן, לי באוזן זה נשמע...
אני הייתי רוצה שתשלב יותר מאשר איומים, כן, את היופי. לא הבנתי, כשאת רואה... כן. כף יד באדום,
בתמרורים.
זה מאיים עלייך?
לא, חוק זה חוק. מה זה חוק? כתוב, עצור! נכון.
זה לא מאיים?
הוא לא מדבר בכלל לשלט.
לא מדבר.
ואת עוצרת. למה את עוצרת?
עצור!
מי אמר לך את זה?
שלט.
ואם לא תעצרי,
ישללו לך את הרישיון.
זה לא מאיים?
אה, בגלל שהוא לא מדבר זה לא מאיים?
זה מאיים בשלילה. את יודעת שהשלט הזה מאיים בשלילה?
לא כתוב שלילה.
יש רק יד.
אם תעברי את זה, יתפסו אותך, שלילה.
ואם חלילה גם פגעת במישהו,
יכול להיות גם מאסר.
זה מאיים או לא מאיים?
האותיות בתורה זה שלט.
הוא לא מדבר.
התורה לא מדברת. זה כתוב.
אה, בגלל שאני אומר את זה, זה מפחיד?
בגלל שאני אומר שעצור,
זה שלט שאומר שלילה או מאסר?
בגלל זה אני אשם?
התורה אומרת, היא מזהירה,
אל תעבור במקום שאתה עלול להסתבך בעבירה שעליה עונש כך וכך.
זה הכול.
אז אני יכול להגיד לך שדרכיה דרכי נועם, ואני יכול לספר לך סיפורים הכל, וכשאתה עברי על חילול שבת בלי לדעת,
וכשאתה עברי על כרת, חס ושלום, בטהרת משפחה,
וכשאתה עברי על כל מיני דברים, ואני לא אגיד לך, כי אסור להגיד מילים כאלה,
חילול שבת סקילה, אסור להגיד כרת, אסור, אסור.
ואז יעברו אנשים על זה,
אז אני אכזר
אם לא אמרתי לך, ואני יודע שאת עלולה להיכשל בזה,
אני אכזר.
מה יותר חשוב שאני אגיד לך?
שאפשר להשיג טיטולים בחמישה אחוז הנחה במקום פלוני ואני אהיה נחמד?
או שאני אגיד לך שכדאי לעשות כך וכך, ולא להסתבך בחילול שבת.
מה יותר?
אולי לאוזן יותר נעים לשמוע אנחות,
אבל אני מפחד מהאנחות.
אז אני שומר עלייך.
יותר מאלה שמספרים לך סיפורים.
הרב וולבה אומר על חינוך, התחלת עם החינוך ילדים, כדוגמה? כן.
שהוא אומר, הכי פחות להגיד את המילה לא,
ולהשתדל שיישמע המילה כן.
אז בואי תגידי לי איך את אומרת לו כן, לא לגעת בחשמל.
לא, אז יפה, הוא אומר, רק בדברים שאתה מחויב... זה מה שאני אומר, רק מה שאני מחויב.
שום דבר לא אמרתי שאני לא מחויב. את יודעת כמה לאווים יש בתורה?
365. כמה שמעת ממני הערב?
שמעתי אותך ערב אחד, שמעתי אותך ערבי. לא, עכשיו, כמה שמעת?
שמעתי הרבה מדי להבין.
לא הבנתי. היום, כמה שמעת?
אני לא יודעת.
בואי נגיד חמש סתם, נגזים.
אבל יש 365, למה לא אמרתי לך הכול?
אמרתי יסוד,
שהיסוד אומר שיראת שמיים
אם לא עובדים על זה,
לא יעזור שום דבר גם אם תראה את מעמד הר סיני ואתה היית בדור המדבר.
מי שחולם חלומות שהוא דתי והוא ירא שמיים, שישכח מזה.
אם לא תלמד מוסר כל יום, כל יום, כל יום
בשביל להיות קרוב לשם, אתה רחוק ומתרחק.
מאה אחוז. עד פה זה ברור.
אבל זה גם מפחיד, לכאורה, לא?
כי מה אומרים? שאני לא דתי.
לא, אתה דתי.
במושגים שלך, במושגים של התורה,
איפה הדת שלך באה לידי ביטוי?
אם בסוף אתה עושה מה שאתה רוצה,
אם אתה לא רוצה לדעת את החוקים,
אם אתה לא רוצה לשמוע דברים קשים כאילו באוזניך.
חייב אדם להכיר את האמת ולעשות אותה.
זה שהוא רגיש באוזניו,
מה לעשות?
הרב וולבה סיפר למשפחה שלו את כל הלווים בתורה.
מה את אומרת?
יש מאוד בגישה ש... אני שואל, אבל הוא סיפר להם את כל הלווים?
לא יודעת, מכירה את הספרים, לא יודעת.
יכול להיות שהרב וולבה לא לימד את המשפחה שלו את כל הלווים שבתורה?
אז איך שמרו אצלו בבית התורה?
הוא ודאי סיפר להם.
לא משנה אם הוא אמר להם שזה כן ולא ולא וכן.
אבל הוא אמר להם, חייבים להגיד להם.
אי אפשר בלי להגיד.
עכשיו תארי לך,
אני אגיע אחרי 120 שנה ויגידו לי, יופי,
יופי, אה, היית דרשן, אה?
היית הולך לאולמות ומדבר עם אנשים, כל הכבוד. מה סיפרת להם?
סיפורים יפים וזה. היו מבסוטים ממך, נכון? מחאו לך כפיים, יש לנו צילומים, כן?
מחאו לך כפיים, היו מבסוטים, אה, הצחקת אותם, כל הכבוד.
תגיד, למה לא אמרת להם מה אני אומר בתורה?
למה לא אמרת להם? כבר באו!
כבר באו!
מה, הם באו לשמוע בדיחות? הם באו לשמוע רב. מה רב צריך להגיד? דברי תורה. מה התורה אומרת?
אז מה להגיד מה שהיא לא אומרת?
או להגיד מה שהיא אומרת?
מה השם רצה שידעו?
שידעו את כל החוקים.
כתוב, אם בחוקותיי תלכו, כך וכך. אם לא, כך וכך.
זה מה שהוא רוצה.
הוא אומר, ברכה וקללה.
את הברכה, אם תשמעו, והקללה, אם לא תשמעו.
אז מה אומר השם?
אתם רוצים ברכות? תשמעו לי. אתם לא רוצים? זה קללות.
אז מה כדאי?
כדאי ברכות, נכון?
אז אומרים לכם עם מה להיזהר ומה כדאי לעשות. מה אמרתי שכדאי לעשות הערב?
לעשות תשובה, נכון?
לפני שיגיע יום כיפור.
בשביל שימחנו לכם על כל העוונות.
בשביל שתזכו לעולם הבא. מה לא טוב אמרתי?
בסדר, תודה רבה לך.

