האוצר במזבלה

- - - לא מוגה! - - - 

איזה טיפש אני.

אומר החפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה, קח דרכו של היצר הרע.

הוא בא,

מזדמן למישהו, נהיה חבר שלו,

סחבק, קורא לו אחי,

אחי,

בוא נשמה.

כבר האמנתי שבמזבלה יכול להיות מיליונים,

איזה טמבל. בוא, מוטי, בוא נלך, בוא נטיין, בוא נעשה.

אבל תשמע לאבא, עזוב את אימא, בוא נלך. ומחריף אותי, ואני התפשטתי.

וככה מתחיל לגרור אותו לאט-לאט,

ונותן לו הבטחות ודמיונות וכל וכל וכל,

עד שמכניס אותו בבוץ, במזבלה. ועוד רצתי לבפנים ונכנסתי עם אמונה שאני יוצא מהסרחה הזאת עשיר.

איזה טמבה.

נראה לי שמישהו היה בקטע.

קלטת 306. אוצר במזבלה.

ערב טוב.

בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ונחמו ירוויח.

הערב הזה לעילול נשמת המנוח שבעון ארג'ואן, מנוחתו עדן.

אנחנו נלמד היום שיעור תורה,

מה שנוגע אלינו ולפרשיות שבהן אנחנו עוסקים בשבת.

ויאמר השם אל משה, בוא אל פרעה,

כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי אלה בקרבו.

הקדוש ברוך הוא אומר למשה,

בוא אל פרעה.

למה? כי אני הכבדתי את ליבו

ואת לב עבדיו,

כדי לשים בו את האותות והמכות שאני רוצה לתת בו.

אמר רבי יוחנן, מכאן פתחון פה למינים.

מהפסוק הזה יש פתחון פה לאלה שהם כופרים בתורה.

כלומר,

לא הייתה אפשרות לפרעה לעשות תשובה.

מדוע? כי כתוב, אני הכבדתי את ליבו.

אמר לו ריש לקיש, ייסתם פיהם של המינים,

אם ללצים הוא יליץ.

הקדוש ברוך הוא פשוט מתייחס ללצים לפי ליצנותם.

אבל זה לא שהקדוש ברוך הוא מונע תשובה.

כשהקדוש ברוך הוא מתרה באדם בפעם הראשונה,

השנייה והשלישית,

ואם אינו חוזר בו,

הוא נועל את ליבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא.

כך פרעה.

כיוון שהקדוש ברוך הוא שיגר אליו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו,

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

אתה הקשית את עורפך ואכבדת את ליבך,

הרי אני מוסיף טומאה לטומאתך.

אז הוא קיבל עוד חמש מכות בונוס.

זה מה שאומר הפסוק, כי אני הכבדתי את ליבו.

מהו זה הכבדתי את ליבו?

הקדוש ברוך הוא עשה את הלב שלו כמו כבד.

הכבדתי את ליבו. הלב שלו נעשה כמו כבד.

כבד,

ככל שמבשלים אותו יותר,

מתקשה יותר.

ככה הלב של פרעה

כל פעם ופעם מתקשה יותר.

ובכן,

אחת מדרכי היצר הרע,

שבזה נכשלים הרבה מבני האדם,

שאם שואלים אדם, למה אתה לא עוזב את הדרך הרעה?

למה אתה לא חוזר בתשובה?

הלוא אתה יודע שמר ורע,

מי שעוזב

את דרך ה'

ומשיב, תאמין לי, ליבי נשבר בקרבי.

אני מאוד רוצה לעשות, אבל אני לא יכול להתגבר על הטבע שלי.

זה הטבע שלי, ככה אני.

ובכן, אדם שעונה תשובה כזאת,

קשה לי להתגבר כי זה טבעי.

תשובה זו גובלת במינות,

בכפירה.

למה? כמו אותם אלה שאומרים שפרעון לא היה יכול לשוב בתשובה.

כי הקדוש ברוך הוא, הוא עשה את הלב שלו כזה.

ככה, הטבע הוא כזה. אני לא אשם, אני לא צד בהחלטה.

אני לא יכול.

הטבע שלי כזה, יש אחד יכול, אני לא יכול, ככה אומר האדם.

אלא מה?

זה מה שאומר רבי יוחנן, מכאן פתחון פה למינים.

מהפסוק הזה, כי אני אכבדתי את ליבו שלו את היכולת תשובה לפרעה.

ואז, כאילו, הוא לא יכול להתגבר על טבעו, לכן הוא תמיד סרב, למרות שהוא קיבל מכות.

אבל ריש לקיש,

שהוא היה בעצמו בעל תשובה והפך להיות תנא קדוש,

הוא אמר, היסתם פיהם של המינים.

שהקדוש ברוך הוא מטרה בו.

זאת אומרת,

הכתוב אומר, וידעת היום בהשבות אל לבביך כי השם הוא האלוקים.

יש עלינו ציווי

לדעת את השם,

ואין זה מספיק רק לדעת את השם.

בשכל,

רוב בני האדם מכירים שיש בורא לעולם.

כולם אומרים, השתבח שמו לעד, ברוך השם,

תודה להם.

מכירים, משיגים,

אבל בפועל חלק לא עושים.

לא מספיק וידעת היום,

צריך והשבות אל לבביך,

שהדברים יופנמו אל הלב

ויהיו כבר חלק

מליבו של האדם,

מהמקור של התאוות שלו. הלב של האדם מריץ אותו לתאוותיו.

זה צריך לרדת מכאן לכאן.

וזה צריך להיות ידיעה ברורה בשכל כי השם הוא האלוקים, משגיע מכל העולמות,

וגם צריך שזה ירד לכאן.

אבל מה לעשות?

רבי יצחק בלאזר, זכר צדיק וברכה, אחד מהגדולים,

אומר,

כמו שיש מרחק

בין אי-הידיעה לידיעה,

כך יש מרחק

מוידעת היום

אל בהשבות אל לבביך.

כמו שאדם עדיין לא יודע כלום,

יש מרחק מכאן עד שהוא ידע דבר מה.

מאפס למאה אחוז.

ככה יש מרחק מהידיעה בשכל עד שזה הופך להיות חלק

בתוך הלב.

אותו מרחק.

זאת אומרת, אדם שמשיג את הדברים רק בשכלו ובדעתו,

זה עדיין בבחינת אפס.

כי צריך להגיע להכרה בתוך הלב שתביא לידי מעשה.

סתם בשכל לתפוס את העניין, להאמין,

זה עדיין לא מספיק.

צריך שזה יהפך להיות חלק מהווייתו.

ומדוע באמת הלב לא מרגיש את מה שיודע השכל?

נו, אז למה זה קשה לנו להעביר מפה לפה את הדברים ושיתיישבו על הלב?

הלוא השכל צועק ואומר, השם הוא אלוקים.

האדם מבין זאת.

אלא מה?

עין רואה

והלב חומד.

יש שני סרסורים לחטא.

העין

והלב.

העין רואה מה שהיא רואה, הלב חומד.

וכשהלב חומד ומתאווה,

עובר האדם על אחת מהמצוות

לא תעשה מן התורה.

בשעה שהאדם עובר על מצווה לא תעשה מן התורה,

כתוב עבירה מטמטמת ליבו של אדם.

או כמו שיש חולי בגוף,

אם נעשית סתימה, חס ושלום, בלב,

צריך לעשות צמתור,

כי האדם מסוכן למות.

הדם לא עובר ומגיע אל הלב.

כך במחלת הנפש לא יכולים לעבור

אמרי השכל אל בתרי הלב, כי אטום הוא.

הדם עובר עבירות.

עבירה עושה טמטום.

טמטום זה אטימות.

יש לו אוטם על הלב.

וכשצריך לרדת מן השכל לשם, אין מעבר.

סתימה.

צריך לעשות צנתור.

אחרת זה לא עובר.

הדברים לא מגיעים.

זאת אומרת,

אם אדם עבר עבירה אחת,

נתהווה בו איטום.

אבל אם הוא ידחוק

ויעבור את הסתימה,

אז הוא יבין

ולבבו יבין כי רע ומר עוזבו את השם.

ואז ישיבי לבו כי יש נקם ושלם על כל עבירה.

אבל אם הוא עבר עבירה בשנה הבאה,

פעם שנייה עובר אותה עבירה,

הרי זה כמי שהותרה לו.

זה כבר נחשב בעיניו מותר.

הוא כבר מתרגל לעבירה.

אדם כזה עושה סתימה יותר קשה.

והוא לא מרגיש כבר בחומרת העוון שהוא עושה.

וממילא התשובה שלו קשה ומאוד כבדה חטאתו.

ומכאן ואילך,

אפילו אם יחשוב לעבור עבירה,

רק יחשוב,

והוא נאנס ולא עשה אותה,

ייחשב לו כמי שעבר עבירה בפועל.

ואז המחשבה הרעה מצטרפת למעשה.

וזה דבר איום ונורא.

תחשבו

איך דנים בשמים.

אדם בא לעבור עבירה אחת,

בפקפק.

אמר לא, אני לא אעבור. אבל בלית ברירה היצר הרע הצליח.

ועבר את העבירה, נגיד רצה לגנוב, וגנב.

גנב.

התחרט בכה בכה.

ואחרי שבוע,

עוד פעם רעב ללחם,

אמר מה אני אעשה, עבודה אין,

ארבע מאות אלף מובטלים, אני אחד מהם.

מה אני אעשה?

אמר, טוב, עוד פעם אחת לא נורא. אני אחזיר אבל, בסוף אני אחזיר.

הלך עוד פעם גנב.

גנב,

עכשיו יש לו גדר חדש.

מי שעבר עבירה

אחת בשנה הבא, חזר ועשה עוד פעם,

הופך את אותה עבירה להיות כמותרת בעיניו.

עכשיו, מה קורה?

כתוב, חשב אדם לעשות עבירה ונאנס ולא עשה עם.

היא אינה מצטרפת לחשבון מעשה.

לא.

חשב לעשות, לא עשה,

לא נחשב לו עבירה.

אבל אם אדם עבר כבר פעמיים עבירה,

מאחרי פעמיים שעבר את העבירה בפועל,

חשב לעשות עבירה,

הלך עוד פעם לגנוב פעם שלישית,

ובדיוק היה שם שוטר,

והוא לא יכול היה לגנוב, חזר הביתה,

אמר, ברוך השם,

היום מן השמיים מנעו ממני לגנוב. מבסוט.

בשמיים נרשם גנב.

גנב.

חשב לעבור עבירה ונאנס

ולא עשה,

נחשב כמי שעשה, אם הוא כבר רגיל בעבירה הזאת.

אותו דבר, ולא תתורו.

התורה מצווה, לא תתורו אחרי רעיכם ואחרי עיניכם, אשר אתם זונאים אחריהם.

אם אדם טר אחר עיניו ומסתכל על מראות אסורות,

פעם ופעמיים ושלוש,

אם רצה עוד פעם לטור ולא, הזדמן לו, נחשב כמי שטר.

וכן בכל עבירה.

אבל מה עושה הקדוש ברוך הוא ברוב רחמם?

כאלה שיש להם כבר סתימות כאלה בתוך הלב, מה עושה הקדוש ברוך הוא?

פותח את הסתימה על-ידי ניתוח,

שולח ייסורים.

הייסורים

באים לעשות צנתור לבן-אדם,

לעורר אותו, לפקוח את עיניו.

ושולח לו את ההתראה ואומר לו,

עשה תשובה,

וחיית ורבית.

כדאי לך.

קודם כול תחיה. דבר שני,

יהיה לך שכר רב.

אני ארבה אותך בנכסיך, בחייך, בכל דבר.

אם הוא עשה תשובה, מוטב.

ואם לאו, מקבל אזהרה שנייה

ביתר שאת.

ואם גם פעם שנייה, לא פעם שלישית, מקבל אזהרה יותר תקיפה,

מכה יותר חזקה,

שיתעורר, שהייסורים יעוררו אותו.

אבל אם גם בפעם הזאת לא היטיב את דרכם,

הקדוש ברוך הוא מניחו והוא נעזב על טבעו ומידותיו כפי שהוא.

ומכיוון

שאין הקדוש ברוך הוא עוזר לו,

ממילא חזקה שלא ישוב עוד ויישאר בטמטום לבבו.

השם ירחם.

אדם שהקדוש ברוך הוא רואה כבר שכמה פעמים הוא נתן לו מכות וייסורים

ורמז לו רמיזות והוא לא הבין,

בסוף הקדוש ברוך הוא מניח אותו על פי טבעו ומידותיו שהוא סיגל לעצמו,

ואם השם לא עוזר לו להיחלץ מהמצב יותר,

אז חזקה שהוא יישאר במצבו הזה על טבעו,

וממילא הוא ימשיך לעבור עבירות,

ואז עונשו מר ואיום, מפעם לפעם, מצטבר ומצטבר.

אבל בכל אופן, עדיין יש תקווה לאותו אדם, אם תהיה לו איזו זכות.

אם יש לו איזו זכות במאגר הזכויות

שעל פיה הוא ראוי להתעורר שוב בדרך כלשהי,

אז יכול להיות שהזכות תתגלגל לידי זה שהוא ישמע הרצאה,

שהוא יראה מעשה ויתעורר,

שהוא ישמע שמועה בימים,

שהוא יקבל קלטת או CD או וידאו.

מה שיקרה הוא מן השמיים יגלגלו שהזכות הזאת תיפרע לו כדי שיוכל לשוב עוד פעם.

זו אפשרות אחת.

או שכוח גדול ישבר את טבעו.

לדוגמה, מלחמה קרובה.

אדם יכול להיות שאנן ובטוח בעצמו כל זמן שהחיים זורמים כרגיל.

אבל אם פתאום, כמו שבשדרות פתאום נופלים פגזים,

מרגמות,

אז יוצאים מהשלווה.

פתאום אדם מחפש משהו לשען, לתלות.

מה הוא יכול לעשות מול פגז?

ואם יהיו טילים ביולוגיים וכימיים ויתחילו לשוטט חיידקים באוויר ויחפשו את החבר'ה,

מה הוא יכול לעשות?

אז הוא יגיד, עבירה פלונית, תצילי אותי, תעמדי לזכותי.

עבירה פלונית, תעמדי לזכותי. מה הוא יעשה?

אז כוח גדול יכול לשפר את טבעו, ואז

כל ההנאות וכל התאוות וכל הטבעים שהיו לו נעלמים כעין באותו רגע.

הוא רואה שכל זה לא שווה,

לעומת רגע ההצלה שהוא מבקש.

ואז הוא יכול להתחבר לקדוש ברוך הוא ולשוב בתשובה.

על זה אמר רבי שמעון בן לקיש, ייסתם פיהם של המינים,

כיוון שהקדוש ברוך הוא מתרה באדם פעם ראשונה, שנייה ושלישית, ואם לא,

הקדוש ברוך הוא נועל את ליבו ומוסיף טומאה על טומאתו, דהיינו,

מה זה נועל את ליבו?

יותר לא מנסה לעשות לו צנתור.

זהו.

ואז ממילא הוא, האדם עצמו, מוסיף טומאה על טומאתו, כיוון שהשם מניחו,

אז הוא מוטל ביד טבעו.

ובכן,

צריך לדעת מי פרעה עצמו.

פרעה עצמו, אחרי כל המכות שהוא קיבל,

בסוף הוא שילח את בני ישראל.

והיחידי שניצל מכל מה שהיה שם במצרים,

והיחידי שנכנס למצולות ים, ים סוף,

ונשאר בחיים, זה היה פרעה.

הקדוש ברוך הוא את פרעה השאיר בחיים

בשביל שיראה שכל מה שנאמר לו אכן יתקיים.

ופרעה זה הפך ברבות הימים להיות מלך על נינווה.

והסיפור ידוע,

שיונה נשלח

בשביל להודיע לנינווה שהיא נהפכת בתוך ארבעים יום.

וכששמע את זה המלך פרעה קם מכיסאו, קרע את בגדיו, לבש שק,

וביקש מכל העם לחזור בתשובה.

וכולם חזרו בתשובה.

אז בסוף פרעה חזר בתשובה.

אותו פרעה.

זאת אומרת,

פרעה בסופו של דבר התפעל יותר מעשר מכות מההצלה שלו מן הים,

והוא זכר את הדבר. וכשבא יונה הנביא, הוא לא התווכח אפילו פעם אחת.

הוא לא היה צריך שום סימן כמו שהיה עם משה רבנו.

ברגע שהוא אמר לו בשם ה' את מה שאמר,

זה גרם שהוא החזיר 120,000 איש בתשובה.

וזה ספר יונה.

אז פרעה יכול לשוב בתשובה.

אפילו פרעה.

אז יסתם פיהם של המינים שאומרים שהקדוש ברוך הוא מכביד את ליבו של האדם ולא נותן לו.

אני, הקדוש ברוך הוא לא נותן לי.

לא הוא נתן לעזור בתשובה. אני רוצה

שואף.

לא יכול. מה אני אגיד לך את האמת? לא יכול.

אין דבר כזה לא יכול. לא מעוניין.

לא רוצה.

לא משקיע.

לא בודק איך אפשר.

זהו, אין.

הסתם פיהם של המינים.

זאת אומרת, כל הפרשה של פרעה בעצם מלמדת אותנו

שלפעמים שולחים לאדם התעוררויות מן השמיים

על ידי ייסורים וכדומה,

ובפרט אם זה בעשרת ימי תשובה.

בשעה שאפילו אדם אינו ראוי אפילו על פי מעשיו,

כמו שאמרנו, שהשם מניחו על טבעו,

בעשרת ימי תשובה הקדוש ברוך הוא כביכול יורד

מן השמיים וממציא את עצמו לבריותיו.

יותר סיוע יש מן השמיים באותם ימים שהאדם מתקרב. דרשו השם בהימצאו,

קראוהו בהיותו קרוב,

זה בעשרת ימי תשובה.

ואם גם בן-אדם לא מנצל את עשרת ימי תשובה,

אז אוי ואבוי, מצבו גרוע ביותר.

אם זה גם לא מעורר אותו,

אז זה בבחינת מה שהיה עם פרעה.

וירא פרעה כי הייתה רווחה ויכבד את ליבו.

עוד פעם, יש רווחה,

עברה המכה, עברה השפעת, עברה המחלה,

עוד פעם,

מכביד את ליבו.

לכן, דבר ראשון שאדם צריך להבין ולהכיר,

זה להכיר את עצמו.

תראו כמה דברים מתמיהים.

אדם מכיר את השכנים שלו,

יודע פחות או יותר מה קורה שם, מכיר אותם.

ודאי שאדם מכיר את בני ביתו יותר מהשכנים שלו, נכון?

מכיר את בני הבית, את המשפחה, את הילדים, את האישה, מכיר.

איך אדם לא מכיר את עצמו?

הוא עם עצמו ולא מכיר את עצמו. ומה הוא לא מכיר?

את המרחק בין השכל ללב.

מפה לפה הוא אומר, תאמין לי, אני מאמין, אני מבין, אל תראה אותי ככה.

אבל לא יודע, לא יכול, לא יכול. מה לא יכול? אז תכיר את הלב שלך, תכיר. מה הבעיה בלב?

מה הבעיה שלך? תתבונן.

תחשוב מה הבעיה,

תנסה להכיר אותו,

ואז תמצא איפה החולשות שלך,

משם תחפש עצות איך להתגבר.

אבל יכול אדם להכיר את כל העולם,

ואת עצמו הוא לא מכיר.

לכן היה אומר רבי יצחק בלאזר, זכר צדיק וברכה,

שכשם שיש מרחק בין האי ידיעה לידיעה,

כך יש מרחק בין וידעת היום

לבהשבות אל לבביך.

תארו לכם איזה מרחק,

וכל המרחק שיבר וחצי.

והאדם לא מכיר את עצמו.

ובכן,

על זה אמר הכתוב בירמיה, עקוב הלב מכל, ואנוש הוא מידענו.

אני השם חוקר לב.

פירוש,

עקוב הלב מסובך הוא ליבו של אדם,

עקוב עיקש ופתלתול,

ואנוש הוא חולה אנוש.

הלב חולה אנוש.

למה?

מידענו.

אף אחד לא שם לב להכיר את הלב שלו.

מי ידענו? אנשים לא מחפשים לדעת אפילו.

אבל, אומר הכתוב, אל תשלה את עצמך, אל תתעלם ואל תחשוב שלא יקרה לך נזק, כי אני השם חוקר לב

ובוחן כליות

לתת לאיש כדרכיו כפרימה על הלב.

אני השם חוקר לב.

אתה לא חוקר את הלב שלך?

אני השם חוקר לב.

אני יודע בדיוק מה מונח אצלך בלב.

אני יודע בדיוק מה הסיבות.

אני יודע כל דבר, מה שקורה איתך.

אני חוקר לב, אני אשלם לך

לפי הדרכים שלך

וכפרי מעלליך.

גם הפירות של המעללים שלך, אני אשלם.

אתה עושה דבר אחד,

שממנו יש תוצאות רבות,

לא רק על המעשה תקבל עונש,

גם על ההשלכות שנגררו בעקבותיו.

גם פירות של המעללים אתה תקבל.

אם אתה עושה טוב,

אתה תקבל על עצם המעשה הטוב, וגם אותו דבר על הפירות היוצאים ממנו.

כי אני השם חוקר.

כותב רבנו יונה לסיכום בשערי תשובה, כי התאווה הנתונה בלב אדם

היא שורש כל הפעולות.

התאווה מקורה בלב,

והיא נתונה בתוך ליבו של אדם, והיא השורש של כל הפעולות.

ואם לא ידע את ליבו

בתאוות חומר גופו ומידותיו,

מה יבין האדם דרכו עלי ארץ?

איך הוא יעבוד את השם יתברך?

איך הוא ייזהר שלא לעבור על דבריו?

איך הוא יזכה את מעשיו

ויישיר את פעליו?

פעמים יש לאדם רגעי התלהבות.

הוא מרגיש את נשמתו ומתלהב בתפילה ובדבקות במצוות השם. התרוממות הרוח, פתאום יש לאנשים התלהבות מלשון להבה.

כמו שהלהבה עולה פתאום למעלה,

ככה פתאום, כמו בנר, הופ,

עולה להבה, הוא מתלהב.

אבל כל זה רק אם גופו לא מונע אותו מזה.

מה שאין כך, כשנפגע,

נפגש עם הממון והקערה.

אם הוא נפגש עם ממון או קערה כל ההתלהבות הולכת.

מדברים איתו על כסף?

וואי וואי וואי וואי וואי וואי. מה, מה, מה?

מה אמרת?

מראים לו קערה?

קצת אוכל? קצת עוגיות? באמצע הדיבור. טראח! היד שלו ישר בצלחת.

למה? הגוף, קודם הגוף, קודם הגוף. עזוב עכשיו. נשמה, מתלהב. מה מתלהב? תראה איזה עוגה.

על מה אתה מדבר איתי?

מייד נופל בן אדם מהרגבו לבור עמוק.

לכן צריך האדם להיזהר מאוד.

האדם מחויב, לא רק שיבתי ה' לנגדי תמיד,

אלא גם חטאתי נגדי תמיד.

יש שני תמידים.

תמיד אחד זה לשבות את השם לנגד עינינו.

תמיד, שיבתי ה' לנגדי תמיד.

וגם צריך וחטאתי לנגדי תמיד.

שאדם יזכור את חטאותיו,

כדי שיזכור גם לשוב מהם

במהירות האפשרית.

אדם צריך להכיר גם את החומר של גופו ואת כל התולדות שמביאים אותו לידי חטא.

כי שני סרסורים יש לעבירה,

העיניים והלב.

אם אדם יודע לסגור את עיניו במקום הנכון,

לא יהיה חטא.

הקדוש ברוך הוא אומר לנו סוד גדול. לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם

אשר אתם זונים אחריהם. דעו לכם,

אלה שני אלה מחטיאים אתכם.

וכשאדם נמצא במצב שצריך לתת משהו לגוף,

עליו להיזהר,

שלא ימשוך אותו אל הטיל נופת ולשאול תחתית.

אני אתן לכם משל

מהחפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

שהוא רצה להסביר בזה את דרכי היצר הרע.

הוא אמר מעשה באחד

שהלך פעם אחת ברחוב,

והנה נדבק אליו

אדם נחמד

שואל אותו, סליחה,

אולי אתה יודע איפה יש פה דיסקוטק מקומי?

אז הוא אמר לו, כן, אני חושב שאני יודע.

אפשר להצטרף אליך?

בבקשה.

אתה מוכן להראות לי את הדרך? הוא אומר, כן, אני מוכן לבוא איתך גם.

הוא אומר, יפה מאוד.

יש לך סיגריה?

הוא אומר לו, בבקשה.

מדליק עם מצית, מעשן,

ומדבר איתו על הא ועל דא במשך הדרך.

מגיעים לדיסקוטק, הוא רוצה ללכת, אז הוא אומר לו, בוא, אני אזמין אותך פנימה,

אני אשלם עליך.

הוא אומר, נו, יש לי קצת זמן, אני מוכן להיכנס.

נכנסים פנימה, מזמין אותו למשקה, יושבים, מדברים,

וככה השיחה קולחת

והם לאט-לאט נקשרים.

מתחילים ריקודים, הם קמים ורוקדים,

ולאחר מכן, פתאום, כשהוא קצת חשוך,

הוא אומר לו, תשמע, אתה מוצא חן בעיני מאוד.

ואני רוצה לומר לך,

יש איזה אוצר פה, בעיר הזאת,

שצריכים שני אנשים בשביל להוציא אותו ממקומו.

וכיוון שאני רואה אותך כלבבי,

אני מעוניין לשתף אותך בעניין, כי אני לבדי לא אוכל להוציא את המטמון.

האם תהיה מוכן לבוא איתי?

הוא אומר לו, בוודאי, אני מוכן.

איפה זה? הוא אומר לו, אני אראה לך.

אבל מה שאומר לך, חייבים לעשות.

קצת טרחה,

קצת סרחה,

אבל כדאי ומשתלם. מטמון גדול.

יש לי פה מפה מעור שהורישו אבות אבותיי,

והיא עברה עליי בירושה, ורק אני יודע את הסוד הכמוס הזה.

הוא אומר לו, אוקיי, בוא נלך.

הולכים,

מחכים קצת

שיתרחקו בני האדם מן המקום,

ואז פוסעים,

והוא שואל אותו, לאן אתה לוקח אותי?

אז הוא אומר לו, למזבלה.

הוא אומר לו, מה יש במזבלה?

הוא אומר לו, שם נמצא המטמון.

במזבלה?

אומר לו, כן.

טוב,

הולכים לשם, הוא אומר לו, תראה, לפי המפה שיש לי,

אתה רואה שם את הקופסה

מעל הערימה של הזבל,

מתחת, למטה זה נמצא.

אבל אנחנו חייבים לפלס ולהוציא את כל הזבל משם,

בשביל לחדור למטה,

ואז לחפור באדמה לעומק של מטר,

ושם יש ארגז עם מטילי זהב.

ההוא אומר, מטילי זהב,

הוא רואה את המיליונים בעיניים.

הוא אומר, בסדר, טוב, מה עושים עכשיו? איך נכנסים בתוך כל הזבל הזה ומגיעים לשם?

אמר לו, צריכים להתפשט.

חייבים להתפשט,

להשאיר את הבגדים ולרוץ פנימה.

למה? אם תלך לאט אתה תשכח, חייבים לרוץ על כל הזבל מהר, מהר, מהר, עד שנגיע לשם,

ואז להתחיל לפנות, לרדת למטה, תהיה קצת סרחה,

אבל אנחנו נוציא את זה.

מתפשטים,

אומר לו, אחת, שתיים, ושם,

הופ, רוץ.

ההוא רץ בתוך כל הזבל,

טה-טה-טראח, שכב.

שכב, הראש שלו ככה מבצמץ למעלה,

ואומר, לא, לא, הצינו, הצינו.

הוא רואה שההוא בכלל לא רץ.

ההוא מתלבש,

ולא רק מתלבש, נוקע גם את הבגדים שלו והולך.

הלו, מה אתה עושה? אל תשאיר אותי פה לבד.

מה קרה לך?

איך אתה עושה לי את זה?

אומר לו, אתה השתגעת?

השקעתי בך סיגריה,

השקעתי בך כרטיס,

נתתי לך לרקוד.

כל זה היה בשביל להכניס אותך לפה לבוץ.

עכשיו אני הולך לקרוא לכל החבר'ה מהעיר שיראו אותך.

איך אתה טמבל, חשבת שבמזבלה תמצא מטמון.

אתה רוצה שאני אחזיר לך את הבגדים כשאני אוציא אותך?

ביי ביי.

הוא מתרחק והוא מבכה את גורלו, איזה טיפש אני,

בשביל סיגריה וכרטיס

וקצת ריקודים.

כבר האמנתי שבמזבלה יכול להיות מיליונים,

איזה טמבל, ועוד יבוא מישהו שיש לו אפשרות כזאת וייקח רק אותי מכולם ברחוב,

ורק עליי ישמוך,

ומחלישתי, ואני התפשטתי ועוד רצתי לבפנים ונכנסתי עם אמונה שאני יוצא מהסרחה הזאת עשיר.

איזה טמבל.

נראה לי שמישהו היה בקטע הזה.

אומר החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה, כך דרכו של היצר הרע.

הוא בא,

מזדמן למישהו, נהיה חבר שלו,

סחבק,

קורא לו אחי, אחי,

בוא נשמה,

בוא מותק,

בוא נלך, בוא נטיין, בוא נעשה.

עזוב אותם, אל תשמע לאבא, עזוב את אמא,

בוא נלך.

וככה מתחיל לגרור אותו לאט-לאט ונותן לו הבטחות ודמיונות וכל וכל וכל וכל,

עד שמכניס אותו בבוץ, במזבלה,

סמים, אלכוהול, לכלוך, תינופת, פשיעה, מה לא?

עד שאול תחתית הוא מכניס אותו.

אבל איך זה התחיל בהתחלה?

אם חיוכים, חברים טובים, אם זה ככה דרכו של היצר הרע.

היום הוא אומר לך, עשה כך,

למחר הוא אומר לך, עשה כך,

ואחר כך הוא אומר לך, עשה כך, עד שאומר לך, לך עבוד עבודה זרה.

אם הוא יבוא בהתחלה ויגיד לך,

לך עבוד עבודה זרה,

אתה ישר אומר לו, מה, השתגעת?

מה פתאום?

אם הוא היה אומר להוא בהתחלה, תשמע,

תרצה לבוא איתי למזבלה?

היה אומר לו, לך לבד, לך תמות, משוגע ואתה.

למה אני נראה לך עכשיו קופסת שימורים?

מה קרה לך?

אבל מה, הוא בא לו לאט.

סיגריה,

כניסה חינם, טיול, ככה הוא מפתה אותו.

ככה עובד עלינו יצר הרע, בכל דבר.

הכל ככה עם כיסוי, עם ציפוי,

עם דמיונות,

ונותן לך ככה להשתעשע בתקוות,

ובסוף מפיל את הבן אדם לשאול תחתית.

אנחנו לכאורה,

כשקוראים את הפרשיות על פרעה, לא מבינים איזה פרעה, מה הוא סתום,

מכה כזאת שהוא מקבל.

דם, שותה, מלך של מצרים.

רוצה לשתות, אין משקאות, רק דם.

דם. אתה רוצה לשתות? אין בעיה, דם. OU. O מינוס.

A פלוס. תרצה?

זה מה יש.

מה זה?

מה, אחרי מכה כזאת שבוע, בן אדם צריך להבין, לא?

צפרדעים, קופצים עליו, באוזניים, באף, בזה, מתגרד, באף, בנחירים, במיטה, בכל מקום שהוא הולך.

גע, גע, גע, גע, גע, גע, גע.

שבוע ימים,

גע, גע.

אתם יודעים מה זה?

איזה פדיחות למלך?

אתם ראיתם פעם, מלך עושה תנועות ככה, ככה, ככה?

זה פדיחה למלך.

זה לא בן אדם יצא אחרי ששתה דרינק.

כנים מגרד, מגרד. הוא לא יכול לקבל קהל.

לא יכול לשמוע, לא יכול להקשיב. כל הזמן מגרד.

אתם יודעים מה זה? זה קשה מאוד.

נו, היה צריך לחזור בתשובה או לא?

כמה מכות הוא מקבל?

שום דבר.

מכביד את ליבו.

אתם חושבים שזה רק פרעה?

אני בטוח שיש פה כמה אנשים שיכולים לספר לנו סיפורים כמו פרעה לפחות.

כמה מכות, כמה תאונות דרכים, כמה ניסיונות כאלה ואחרים, כמה מחלות,

כמה צרות, כמה איסורים,

כמה הפסדים, כמה עלבות, כמה וכמה וכמה וכמה,

ויש כאלה כל יום כמה פעמים.

ומכה על מכה ומכה על מכה,

והם כבר התרגלו.

התרגלו.

אם אין להם קטע כזה ביום, משעמם.

אז הם מחפשים את זה לבד כבר.

אז פרעה זה לא רק היה במצרים.

גם היום יש הרבה.

צריך אדם להשכיל.

היום אנחנו במצב קשה ביותר, יהודים יקרים.

כמו שאומרים,

שבועות ספורים לפני המלחמה.

כמה מכות כבר קיבל העם הזה?

3,300 שנה.

כמה מכות קיבלנו רק ב-54 השנים האחרונות?

וואי, וואי, וואי.

כמה קיבלנו רק בשנתיים וחצי האחרונות באינתיפאדה?

וכל יום, כל יום מכות, כל יום צרות.

ועוד לא מבינים.

זה יותר מפרעה כבר.

הרבה יותר מפרעה.

ולא מבינים.

מחכים לטילים של סדם בשביל להבין.

בשביל מה אנחנו צריכים את זה? מה, כל כך קשה לחזור בתשובה?

מה הבעיה?

תתבונן.

תבין את המצב.

תקרא את המפה נכון.

ובמקום להגיע למזבלה,

תגיע למנוחות. תגיע לדבר טוב.

מצבך ישתפר.

אבל עקוב הלב.

עיקש ופתלתול.

אנוש הוא.

ממש מחלה אנושה.

מי ידענו?

אדם לא רוצה ללמוד את ליבו.

תלמד את הלב שלך.

תבין מאיפה זה נובע.

למה זה?

תנסה להתמודד. אם לא, תיעזר עם המבינים ותתרפא.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן.

אם אפשר לתת לו פה מיקרופון.

שורה ראשונה.

כל המשטרה,

כשהייתי יוצא,

התחליטתי לפני שקר ואמרתי,

לא יעמוד לא תלמד עם הסיכון כזוי ולא יאמרתי לו.

אני אומר עוד פעם, כלום לא יעזור.

בן אדם ילך רגיל לבית כנסת,

לא צריך לא מסכה ולא דידים ולא כלום.

זה מה שיעזור לנו.

רק לפתוח בשם.

יפה מאוד.

אבל אדם שילך

ואין לו מספיק זכויות,

אז נכון שאין לו מסכה,

אבל גם אין מה שיגן עליו.

צריך שאדם יהיו לו זכויות כדי שיגן עליו.

אם אדם מתהלך עירום מכול,

אין לו הגנה, גם אין לו הבטחה.

אבל מי שהשם הוא הרועה שלו,

אז כתוב גם כי ילך בגץ על מוות,

לא יררה, כי אתה עם מדהים.

אם השם איתו תמיד,

הוא תמיד מחובר לשם על ידי קיום תורה ומצוות,

יש לו שמירה מעולה יותר.

כמובן שהוא בסדר גמור, עושה את המצוות כראוי.

אז לא לסמוך על ניסים,

כי ניסים

זה דבר שיכול להתרחש בכל רגע,

לא בכל רגע, אבל מתרחש, ולא לכל אדם.

אבל יכול להתרחש בכל רגע, אין מניעה שיהיו ניסים,

אבל על ניסים משלמים גם ממאגר הזכויות.

קטונתי מכל החסדים

ומכל האמת, אמר יעקב אבינו.

פחד.

למה?

שאולי יקבל את כל שכרו בגין הנס של ההצלה.

אז זה לא פשוט.

צריך אדם לשמור תורו ומצוות,

ואז יש לו שמירה יותר מעולה.

כן.

קיבלתי את הקלטת לפני שלושה חודשים בערך מאחותי, כשהיא חזרה בתשובה.

ראיתי באחת הקלטות שלך, שהייתה בארצות הברית,

ישב איזה בחור שמנמן קצת, שאל אותך על עולם הבא.

רציתי לדעת יותר לעומק אם יש באמת עולם הבא.

בוודאי שיש עולם הבא.

אתה יכול להוכיח את זה?

כן.

אם אתה מתכוון לעולם הבא שאני מתכוון,

אז אי אפשר להוכיח.

אם אתה מתכוון לעולם הבא שאתה מתכוון, זה אפשר להוכיח.

עולם הבא שאני מתכוון,

יש חמישה עולמות.

עולם הזה, עולם הנשמות,

עולם ימות משיח,

עולם זכיית המתים והעולם הבא.

אני מתכוון אך ורק, סליחה שאני קוטע אותך הרב, אני מתכוון אך ורק לכל הגילים, לא לכל העולמות ש...

אתה מתכוון לשני, כשיוצאים מן העולם הזה, מגיעים לגן עדן או גיהנום.

אחד משניים. כן.

ובכן, על זה יש כמה הוכחות מדעיות,

כגון מתים קליניים,

סיאנסים,

היפנוזה,

גלגולי נשמות,

ואפשרות נוספת שלא אפרט כרגע.

זאת אומרת, בדרכים האלה שנחקרו ונבדקו מתברר שיש הישארות הנפש מעבר לעולמנו זה,

ויש הכרה לנשמה משעה שהיא מסתלקת מן הגוף.

היא יודעת,

רואה,

צופה במתרחש,

וכשהיא שבה לתוך הגוף, היא מספרת את כל הדברים האלה.

אם כן,

אני זו הנשמה,

והנשמה נפטרת, עוזבת את הגוף,

הגוף דומם,

והיא ממשיכה במסעה.

וכשהיא חוזרת, היא מספרת מה ראתה שם.

זו דרך אחת.

יש דרך נוספת, שהיא אסורה על-פי תורה,

אבל מי שעשה אותה נתוודע לה, זה הסיאנסים.

שמעלים אנשים

על-ידי סיאנסים, נפטרו מן העולם, ויוצרים קשר איתם, והם אומרים פרטים שהנוכחים לא יכולים לדעת אותם

רק בעקבות מה שהם שומעים מהם, וכשמבררים את הפרטים אכן הם נכונים.

יש עוד דרך, שהיא גלגול נשמות, שיש אנשים שהיו בעולם הזה וחזרו עוד פעם בגוף חדש,

והם זוכרים מהיותם קטנים את מה שהיה כשהיו גדולים בגלגול הקודם.

הם מכירים את האישים והמקומות,

למרות שלא היו בעולם הנוכחי כרגע אף פעם שם,

ולא נתוודעו אליהם.

אם כן, זה מורה שהנשמה הסתלקה, יצאה,

והיא חוזרת בזמן מסוים עוד פעם,

ומתחילה מחדש,

וכן הלאה.

יש סרט שלם שנקרא

חיים לאחר המוות.

ראיתי אותו.

הספקתי לראות אותו והספקתי לראות אותו דאבון קלטות, שיש לי אותן כרגע בבית.

הייתי פה גם בהרצאה שלך לפני קרוב כמה חודשים טובים.

עליתי הבמה ושמתי עליה ציצית.

הייתי גם בסמינר אחרי חודש,

כשהרב שלום סילם שלח אותי בנתניה.

נהניתי מאוד מהסמינר,

ולא החזקתי במעמד.

אבל עדיין הלב, סתימה.

עדיין הלב, סתימה, כמו שאתה אומר. אבל תשמע, לא ניסיתי את כל הדרכים. לא ניסית מספיק. לא ניסיתי מספיק. צריך צנתור.

אתה צריך לברר

מה חוסם.

מה חוסם? מה מפריע לך?

שאתה הולך להפסיד, כאילו, אם אתה חוזר בתשובה?

אני גם הפסדתי בזה שחזרתי בתשובה.

למה? מה הפסדת?

מה הפסדתי? המון דברים.

מה שעשית,

שלא כשורה.

נכון. נו, אז זה נקרא את זה. תשמע, כשאני חזרתי, כשבאתי וניסיתי לחזור בתשובה, אמרתי לך, עשיתי את כל התהליך,

הכול נסעתי, הכול חזרתי.

היום לחזור בתשובה זה מאוד קשה.

זה לא קל.

מה? וכל מי שחושב שלחזור בתשובה זה... למה? למה? בוא תגיד לי מה קשה. למה? כן, מה קשה?

יש המון צרות שאני לא יכול לפרט אותן כרגע.

צרות מהתשובה?

לא.

צרות לא, לא מהתשובה.

צרות שיש לו בין ה...

טוב, יש לך צרות, אני מבין. תשמע, אם אני אחזור בתשובה, אני לא יכול לעבוד בשבת.

איזה צרות? זה צרה אחת מאוד גרועה.

אני חושב שזה צרה לעבוד בשבת. זו צרה מאוד גרועה לעבוד בשבת, אבל כשאין ברירה, אז חייבים לעבוד. לא, יש ברירה. איזה ברירה? לא לעבוד בשבת. אם לא נעבוד בשבת, אז נשלם.

מה זה לא לשלם?

נשלם את מה שצריך לשלם. נכון, אבל אם לא תשלם את זה,

לפחות לא תשלם על מה שאתה עושה בשבת. אז אם אני לא אשלם את זה, אז אני אשב במקום אחר, במקום לשלם. יכול להיות, ואם לא, אתה תשלם אחר כך ואתה תהיה במקום אחר למעלה, ולא במקום הנכון.

זה גם כן לא טוב, השאלה היא איפה לשבת. לשבת פה בכלא,

במקרה הכי גרוע,

או לשבת בגיהנום חם שם.

מה בסדר? אני לא יודע מה אני אגיד לך. את האמת, אני לא יודע מה אני אגיד לך. אבל לחזור בתשובה, אני לא בספק.

בוא, בוא תקשיב עוד פעם.

אני בספק מאוד לחזור בתשובה. תשמע, אתה לא יכול להצליח לשכנע אותי, ואף בן אדם יצליח לשכנע אותי לחזור בתשובה.

חזוב אותי, אני לא מצליח אף פעם לחזור בתשובה. אבל אני אגיד לך משהו.

אני שואל אותך שאלה.

רק השבת מפריעה לך?

מה?

כן. הבנתי. במה אתה עובד?

אני עובד בבית מלון.

בבית מלון. מלצר? כן.

מלצר.

ואם אתה תבקש לא לעבוד משמרת בשבת?

אם אני אבקש לא לעבוד משמרת בשבת,

יגידו איך שנכנסת, ככה תצטרך. לא נכון.

יש משמרות בשבת, כשיש כמות... יש משמרות בשבת. ויש כמות גדולה, אז מזמינים עוד, ואם אין כמות גדולה,

מוותרים על משמרות מסוימות. ויש חבר'ה בסטנדבאי, נכון?

יש כמות בסטנדבאי. אתה תגיד, אני בסטנדבאי.

תשמע, אנחנו לא בצבא שזה בסטנדבאי. אין מצב כזה.

בצבא אין סטנדבאי, כולם בפנים.

אבל בששת הימים אתה תעבוד, תקשיב,

ותבקש לעבוד אפילו משמרת נוספת במשך השבוע, כדי שלא תפסיד את היום השביעי מבחינת כסף,

ואז תעבוד שבעה ימים בשישה ימים.

אני לא אוכל לבקש את זה. ברגע שאני מבקש את זה, אני אמצא את עצמי מחוץ לעבודה.

למה?

למה? כי זה בית-מלון, זה לא צבא.

זה לא קטן.

בבית-מלון חייבים לעבוד כל יום כשאומרים לך. כל שעה כשאומרים לך להגיע, אתה מגיע.

שמעתי.

אז אין מצב שאני אוכל לבוא למנה שלי. אם תעבוד שישה ימים, הם יסכימו.

מה יקרה?

מה זה מה יקרה? לא יקרה כלום. אז זה יהיה טוב. אני ארוויח.

תרוויח. אני ארוויח את שישי-שבת.

ניסית לבקש שלא תעבוד בשבת? עשיתי.

ומה אמרו לך?

כמו שנכנסת, ככה תצא.

ככה אמרו לך?

אז בואו אני אגלה לך סוד. יש חוק במדינה שאומר שאסור לפטר אדם

בגלל שהוא לא עובד בשבת.

חוק.

אם הסיבה של הפיטורים זה העבודה בשבת,

הוא עובר על החוק.

הוא לא יכול מסיבה זו לפטר אותך.

לא ביקשתי את החוק הזה כתוב, אבל הוא לא יודע לגמרי. אני יכול להפנות אותך למי שיכול גם לעזור לך בזה,

שלא יפטרו אותך.

אתה תגיש מכתב שאתה לא יכול לעבוד בשבת,

מכתב רשמי,

תבקש תגובה או ריאיון עם מי שצריך,

ואז תקבל מכתב בהתאם, ולפי זה אפשר להמשיך לפעול.

אי-אפשר לחייב אדם לעבוד בשבת.

חוק.

הבנת? רק הרבה לא יודעים את זה,

והם לוקחים את זה כמוסכמה,

שמי שלא עובד בשבת, אפשר לפטר אותו. אבל מה שזה ימנע ממני גם,

שאת האחוזים שאני מרוויח ביום חול אני לא אבין.

נכון, אבל אתה תרוויח.

אני לא מבין, יש כמה אנשים פה שרוטנים?

אם הם רוטנים מהשאלה שלו, אין לי בעיה, אני יכול לוותר,

להפסיק את השאלה,

ופשוט מאוד שישלימו לו את ההפרש של שישי-שבת,

ונגמור את הסיפור.

הבן-אדם רוצה לחזור בתשובה, השבת מפריעה לו, הוא אומר.

מישהו יכול לפתור לו את הבעיה? יש מישהו שמוכן להעסיק אותו או לתת לו דמי שבת?

נפתור את הבעיה?

יש לי אח שלומד בישוע בירושלים,

והוא לא עובד בשבת.

גם לא בששת הימים.

הוא עובד בששת הימים, הוא עובד במאפייה דתית,

ובמשך היום הוא גם לומד אפילו. נו, מה הבעיה להצטרף אליו?

מה הבעיה להצטרף אליו? זה לא כל כך קל כמו שאתה חושב. למה? יהיה יותר פיתות בירושלים.

טוב שהוא לא שומע אותך, כי אוהד צחק יותר בימינו.

אבל נשמה, תקשיב,

תשתדל לא להיות פרעה.

למה?

שלא תקבל מכות על מכות על מכות, ואחר כך הקב' יניח אותך ותוסיף טומאה על טומאתך אחר כך, ואחר כך אתה מבין, החשבון יהיה גדול.

חבל.

אל תוותר על השבת.

השבת היא שלך, מנוחה.

לא רק אתה צריך לנוח, גם השור שלך, גם החמור שלך, אם יש.

אפילו חמור של יהודי נח.

אתה מתאר לך? אז איך זה יכול להיות שאתה לא תנוח?

מגיע לך לנוח, ופרנסה זה מהקב'-ברוך-הוא.

כמו שהקב'-ברוך-הוא נותן לך נשמה ונשימה

כדי שתחיה,

ולא בעל המלון.

מי שנותן לך נשמה ייתן לך אפשרות גם לנשימה.

סמוך עליו.

מי שנותן חיים

נותן מזון,

כי בלי מזון

אי-אפשר לחיות.

סמוך עליו.

רק מה? יש ניסיון קצר.

מהלך הצנתור הוא לא כל כך קל.

צריך לפעמים גם לשכב כמה...

אז יכול להיות שתהיה לך תקופת ביניים של ניסיון קטן

עוברים את זה

מה יקרה אם יפטר אותך בעל המלון?

כן? אתה רוצה לשמוע את האמת? כן

במקום שאני אשב בבית אני אשב בכלא אני שואל אותך שאלה, מה, אין עוד עבודות חוץ מהבית מלון הזה? כרגע, אם אתה אומר שקרוב ל-300,000 מופתנים, אז אני אחד מהם או, אבל אתה צריך להבין דבר אחד

שהקדוש ברוך הוא הוא מסדר את הכל מי מובטל ומי לא.

עובדה שיש הרבה שגם עובדים

יכולים להתחלף.

אתה תיכנס למעגל העובדים ומישהו אחר במקומך ימלא את הפונקציה שלך במובטלים.

רק אתה צריך להיות ראוי.

אם תהיה ראוי...

זה לא בדיוק הולך ככה, כבוד הרב. אני מכיר את הקדוש ברוך הוא.

תאמין לי שאני מכיר. גם אני הספקתי לראות את כל מה שאתה דיברת בהרצאה האחרונה שהייתה.

הכל ראיתי כתוב וראוי. אני מוכן לתמוך בך על ידי ברכה.

אם אתה לא תפריע לברכה לחול ותקבל על עצמך

לא לעבוד מוחלט בשבת,

השם יעזור לך.

באמת. בעזרת השם.

בעזרת השם. כן. אבל אם אתה מחליט, תחליט.

תשמע, אני חייב להחליט.

נכון. אין לי ברירה, כי אתה נותן לי פה ברכה, אבל אני מקווה מאוד שבפעם הבאה שניפגש, בעזרת השם,

אני אגיד לך כבר שאני לא עובד שבת,

ואתה תראו אותי עם ציציפים.

בעזרת השם. מה שמך ושם האימא?

השם שלי פרץ שלום, והשם שלי, אמא שלי, זאת אליס.

פרץ שלום בן אליס,

השם יזכה אותך,

שלא תחלל שבת אף פעם, ותמצא פרנסה בנקל ובשפע.

אמן. תודה. תודה רבה.

אני רוצה להגיד לך דבר מדהים.

הוא היה משורר בשם חיים נחמן ביאליק.

שמעת עליו?

הוא היה בהתחלה. בהתחלה, בקטנותו, הוא היה בחור ישיבה.

אחר כך הוא התקלקל ונהיה כופר.

אבל בשנת תרצ״ג,

בי״ג בניסן,

הוא כתב מכתב למערכת בעיתון ניב הקבוצה,

וכך הלשון שלו.

קדושת השבת בעיניי.

האומנם כך הגיעו הדברים אצלכם?

בטרם יבינו אלה המחללים את השבת בזדון וביד רמה,

עד כמה יש במעשיהם מן הפראות והנבלה?

הטרם ידעו אלה כי השבת היא המתנה הגדולה ביותר שהביאה היהדות לעולם,

והיא בלבד דיה לתת לנו זכות של קיום תרבותי בין העמים?

השבת,

ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו.

ועתה בשובנו אל ארץ אבותינו נשליך אחר גבנו ככלי אין חפץ בו?

מוטב לכולם לחוס על כבוד כונכם ועל כבוד ארץ ישראל המחוללת בידכם.

ארץ ישראל בלי שבת

לא תיבנה אלא תחרב, חס ושלום,

וכל עמלכם יהיה לתוהו.

עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת,

שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי,

אלא גם יסוד קיומו האנושי,

בסמל צרוף ביותר

של הרעיון הסוציאלי

ושוויון ערך האדם.

בלי שבת אין צלם אלוקים

בצלם אנושי בעולם.

אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה,

הרי אין מותר לאדם מן הבהמה.

השבת שקולה בעיניי,

לא רק כשמירת כל תרי״ג מצוות,

אלא כשמירת תורת האדם כולה.

בלי שבת אין ישראל,

אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל.

זה אמר חיים נחמן ביאליק.

אתה מתאר לך כזה דבר?

זהו.

שיהיה לך שבת שלום.

בבקשה.

כבוד הרב, רציתי לדעת,

בן אדם שעושה תשובה,

קשה לו,

עם כל החטאים שהוא עשה,

אני רוצה לדעת אם באמת נסלחים לכל החטאים

ומתכפרים. אתה מתחיל בחיים חדשים והם מתכפרים,

או שהם לא נסלחים ואתה מתחיל בחיים חדשים.

התשובה מוחקת את עוונותיו של האדם,

והרי הוא כתינוק שנולד.

חשבון חדש,

פשוט חנינה על כל העבירות שעבר בחייו.

יש דרגות בתשובה,

יש תהליך של תשובה, וצריך ללמוד את זה.

אבל זה מוחק בעיקרון את כל העוונות. זו המטרה.

זה מה שהקב' ברוך הוא נתן מתנה לאדם היהודי,

שיוכל לשוב בתשובה אפילו אם הרבה להרשיע.

ומה צריך לעשות בשביל תשובה?

להתחרט על העבר,

לקבל על עצמו לעתיד, לא לחטוא יותר,

ולהתוודות לפני הקדוש ברוך הוא על חטאותיו, לשוב מהם.

זה הכול.

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

בפיך להתוודות,

בלבבך להתחרט,

לעשותו זה לא לעשות יותר את העבירות שעשית בעבר.

אם אדם חוזר בו,

כל המקטרגים

וכל פסקי הדין והגזרות שהיו כבר מונפים עליו,

נעצרים.

כי התשובה היא כתריס בפני הפורענות.

תריס זה מגן,

שולחים אליך חץ,

אם אין לך מגן, הוא ייתקע בך.

יכול להיות ששלחו אליך כבר חצים,

אם אתה עושה תשובה,

היא כמו מגן,

והחצים פוגעים בה,

ולא בך.

עכשיו יש לי עוד שאלה. יש רבנים שאומרים שדוגמאות זה יש לבוא אליהם לתיקון וכאלה.

זה באמת כאילו,

התיקון של האדם זה לא התיקון זה התשובה?

אלא צריכים לתקן בן אדם?

אני אתן לך לומר, ראיתי איזה רב בשבוע שעבר והוא הזמין אותי אליו לתיקון.

לתיקון?

כן, לא יודע, לתיקון. מה המקולקל?

לא צריך להזמין אף אחד לתיקון. הרמב״ם אומר,

בלי תיקונים.

תעשה לבד.

מה שאמרתי לך זה תשובה,

כך ציוותה התורה,

תשוב בלב שלם, להביחש בשמיים,

זה אבא של התיקונים.

כמה עלה התיקון?

לא הלכתי, אגב.

לא הלכת, הרווחת כמה ג'ובות.

תהיה בריא.

אתה רוצה לשוב בתשובה?

אני מתחזק.

מה פירוש? אתה מתאמן?

אתה רוצה לשוב בתשובה?

אני בדרך הנכונה.

מה פירוש? הייתי בהרצאה האחרונה שלך.

כן?

בסוף ההרצאה לקחתי את הליף, לא שמתי אותה עליי.

כן?

וחודשיים אחרי לקחתי לי רב,

והתחלתי להתחזק. יפה מאוד.

זאת אומרת, בואו נגיד ככה.

אם תשובה זה בריאות, עד התשובה זה חולי.

אז אתה מתחזק מן החולי לכיוון הבריאות.

ברוך השם.

כן.

עכשיו, למה אתה מתמהמה בחולי ולא קופץ לבריאות מהר?

מה אתה מרוויח בינתיים? עוד כמה הפצ'י?

לא, אני,

תראה, אני עצמאי, וגם כן החיים... עוד יותר קל.

לאט. למה? אתה אין לך בעל בית מלון.

תראה, אני אף פעם לא הכרתי את הדת. היום אני שומר שבת בקדושה.

אני קוראים בורא תהילים, מניח תפילים.

משתדל לגנוב כמה מצוות. לא לגנוב, אסור לגנוב.

משתדל לעשות כמה שאפשר. למה לא לעשות קומפלט? מה יש?

תהיה קומפלט, עצמאי, בן אדם טוב, הכל אותו דבר. תמשיך את החיים כרגיל,

אבל תהיה קומפלט.

אם יגידו לך שצריך לשים מסכה כי יש הפצצה עכשיו ויש חשש לביולוגי,

איך תשים אותה? עד האף

או על כל הפנים?

ואם ישאלו אותך למה זה חצי פרצוף, תגיד, אני מתחזק.

מתחזף, עוד לא החלטתי.

צריך לכסות את הכול, שלא ייכנסו החיידקים.

הבנת? אתה מצד אחד עושה מצוות,

מצד שני אתה נותן לייצר הרע לעבוד עליך בכמה דברים,

והוא עושה לך מאזן כזה שלילי קצת.

הוא לא רוצה שתרוויח הכול.

אבל אם אתה מחליט, אני קופץ לתוך הבריכה, כמו שאומרים,

אתה תשחה, אל תפחד.

ובפרט אם אתה כבר צמוד לרב,

יש לך מדריך,

אז זה חשוב מאוד.

אל תפחד, מותק.

את הציצית, במקום להחזיר לי, תשים.

אני שם.

אה, אתה כבר הולך איתה? כן. ברוך השם, אשריך.

השם יזכה אותך לחזור בתשובה שלמה, אמיתית.

אמן. ולא תצטרך למסכה.

אמן. למה? בלי תשובה,

אדם הולך עם מסכה בחיים.

כי זה לא הוא האמיתי.

באמת,

כולנו רוצים לעבוד את השם.

באמת, בפנימיות שלנו הטהורה,

כולנו רוצים לעבוד את השם. רק היצר הרע מלביש לנו מסכות.

כאילו, ככה, ודאווין, ולעשות ככה, ולהיות ככה,

מה שלא אנחנו.

הצגות.

כל החיים זה הצגה.

אדם משחק את מה שהוא לא.

באה התשובה, מפשיטה את המסכה, ומראה את היהודי הטהור,

הצדיק,

ירא שמיים, זה אתה.

זו הנשמה של היהודי.

הבנת, מותק?

בהצלחה.

כן, הנה פה.

סליחה, תודה רבה.

אדם, תשבור העולם, כל שנייה יכולה להתמודד שם.

נכון.

וכשהייתה השואה, לא היה שום נס.

ולא היו שם רק חילונים, אלא גם דתיים ודוזיים,

שגם עשו כידוי בגטו.

זה קיווי אמרו את הסתירה.

זה שישה מיליון אנשים.

לא היה להם שום להיפך עד אומץ בהם. זה לא סתירה.

הקדוש ברוך הוא יכול בכל רגע לעשות נס, השאלה אם הוא רוצה לעשות נס.

אתה יכול בכל רגע לקום מהכיסא, נכון?

נכון. ועד עכשיו לא קמת. סתירה?

ועד לשמוע אותך.

או, אז זאת אומרת,

יש לך את השיקולים למה אתה יושב עד עכשיו.

גם הקדוש ברוך הוא הסתיר את פניו, והוא אמר,

ואנוכי הסתר אסתיר פניי מכם.

זו הייתה גזירה.

וכיוון שהייתה גזירה,

הקדוש ברוך הוא הסתיר פניו ולא גילה פניו.

הקדוש ברוך הוא נתן מכות למצרים.

יכול היה לא לתת מכות. הרבה זמן הוא לא נתן להם, אבל כשהוא החליט לתת, אז הוא נתן.

ולא שואלים למה כשהוא נתן הוא לא הפסיק לתת, כי הוא רצה לתת.

יש מצבים שלצערנו הרב, אנחנו מאחרים את המועד.

כמו שאני הזהרתי כרגע, התרעתי וגם הרגעתי.

אפשר להיחלץ גם ממלחמה קשה.

היא צפויה, כי אנחנו מקבלים מכות כמו פרעה.

והסברתי שכבר שנתיים וחצי אנחנו מקבלים מכות ולא מתעוררים.

אז אם יבוא חס ושלום הגזירה הקשה,

אז ישאלו אחר כך,

למה מתו חס ושלום כך וכך אנשים מהביולוגיה? איפה היה הקדוש ברוך הוא?

מה נגיד אז?

נגיד, איפה היו האנשים לפני שהיה ביולוגיה,

כשהקדוש ברוך הוא נתן איתותים וייסורים לעורר,

ולא התעוררו?

הבנת?

הבנתי. לא להסתכל מתי שהגזירה כבר נמצאת.

מה קדם לגזירה? כמה איתותים, כמה ניסיונות שהקדוש ברוך הוא שלח אנשים, דיבר, הראה, הוכיח, אמר,

ואנשים לא רוצים להשתנות.

זה המצב שגורר לגזירות, שאחר כך שואלים שאלות.

אבל בואו נהיה חכמים לפני.

רופא טוב אומר לך,

עוד מעט חורף, איך להתנהג?

בשביל שלא תקבל שפעת, לא דלקת וכולי.

אותו דבר הקדוש ברוך הוא אומר לך מראש,

אם בחוקותיי תלכו ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם,

והארץ תיתן יבולה,

הכל יהיה בסדר, אומר הקדוש ברוך הוא, שמע לי,

שמע לי, אתה יודע,

כל ישראלי אומר, שמע לי, סמוך עליי.

אני יודע מה שאני אומר.

זה, וסומכים על אנשים,

שהקדוש ברוך הוא אומר, שמע לי,

אם בחוקותיי תלכו, אני מבטיח לך, כי זה בידי.

אם יהיו לך פירות, יהיו לך יבול, יהיו לך גשמים,

יהיו לך שיטפונות, יהיו לך... אני, אני קובע, אני קובע.

אז שמע לי, הוא אומר.

ואם אתה לא שומע,

אז אתה תשמע אחר כך מה שיקרה.

אבינותה?

חן חן.

כן,

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני התחלתי להתחזק קצת בדת.

ברוך השם.

עכשיו יש לי משהו, יש משהו שאמרת שקצת ביאס אותי.

לא נורא. אתה אמרת שכל מחשבה רעה זה עבירה.

לא. אז אני, על כל מצווה שאני עושה, אני עושה לפחות 20 עבירות ביום.

לא.

ככה זה יוצא?

לא אמרתי כך.

אתה אמרת שכל מחשבה רעה.

כל מחשבה שחושב אדם

לעשות עבירה

והוא עבר כבר מאותו סוג עבירה לפחות פעמיים ושלוש בפועל,

גם אם ירצה בפעם הנוספת לעבור את העבירה ולא יצא לו, ייחשב כמי שעבר.

זה אמרתי.

אבל לא כל מחשבת עבירה נחשבת לעבירה.

רק ממי שעבר פעמיים ושלוש,

שזה כמי שהותרה לו העבירה בעיניו,

אז משהו נאנס לא פותר אותו.

אז רגע, אני חשבתי את אותה עבירה שלוש פעמים, כמו שאתה אומר. לא חשבת. אם ביצעת בפועל, לא ביצעתי. חשבתי ולא ביצעתי. חשבת ולא ביצעת,

לא עברת עבירה.

אבל אתה צריך גם עוד דבר, להתרחק מהרהורי העבירה, כי גם הרהורי העבירה צריך להתרחק,

כי הם עלולים להביא אותך לידי עבירה.

הבנת?

עכשיו יש עוד דבר.

הרהורי מצווה.

הרהורי מצווה זה מצווה.

אם אתה מהרהר לעשות מצוות,

אתה חושב ביראת השם,

אתה חושב באהבת השם,

אתה חושב איך לעשות חסד,

מתי הזדמן לידי לעשות כך וכך?

שומר מצווה לא ידע דבר רע.

גם מי ששומר בליבו מצווה שהוא רוצה לעשותה ועדיין לא עשה,

כבר יש לו שמירה מן השמיים שלא ידע דבר רע.

אפילו שעוד לא ביצע את המצווה בפועל.

אז אם כבר מהרהרים,

תבחר את ההרהורים הטובים.

בהצלחה.

כן, הנה פה.

כבוד הרב,

רציתי לשאול אותך בקשר

לתחילת המינים בליגון נשמות יש מישהו שעלה מבראש לא מזמן,

ואומרים שבתחילת המינים כולם יקרו פה.

עכשיו,

זה ידע שבניגון נשמות זה יוצא שלכל אדם יש כמה נשמות.

כאילו לא משהו, חוזר פעם, ופעמיים, ושלוש. לא, לנשמה היו כמה גופות.

נכון, לכל נשמה יש כמה גופות.

כן. עכשיו, אם כל דוגמא נשמה יש לה כמה גופות,

אז איך זה שבתחילת המתים כולם יקומו?

קודם כל, לא כולם יקומו,

צדיקים יקומו.

ובאיזה גוף תקום הנשמה?

בגוף שנעשה בו עיקר התיקון.

אז כלומר, בתחילת המתים לא כולם קמים.

אמרתי עוד פעם, לא כולם קמים,

צדיקים קמים.

כן. ובצדיקים שקמים,

קמים בגוף שנעשה בו עיקר התיקון.

כלומר, צדיק לא יכול לחזור לכאן שוב פעם?

לא יכול, מה?

צדיק לא יכול לחזור בגלגול?

כן חוזר בגלגול. יפה. אז דוגמא... מה הפירוש? אם הוא נזקק.

לא הבנתי. כן, אם הוא נזקק.

אבל אתה אומר רק צדיקים. אז זה יכול להיות גם שתי... זה יכול להיות שני גופות של צדיקים.

אז למה רק צדיק אחד יקום?

יכול. אם זה היה נעשה בשווה, יכול לקום בשני גופות.

אבל מדובר באנשים... אבל זו נשמה אחת.

נכון, נשמה יכולה להתחלק. אז איך שתי גופות יקום?

כמו שנשמה יכולה להתחלק. אה, הנשמה יכולה להתחלק.

כמו לדוגמה שאתה פה,

ונגיד שאתה גלגול שלישי,

ונגיד שבגלגול ראשון אתה תיקנת 20% ממה שצריך לתקן, דהיינו להשלים, הכוונה, תיקון זה השלמה,

אז 20% שלך, שהם מתוקנים, נמצאים בשורש הנשמה למעלה.

80% הבלתי-מתוקן, ניתנה לו אפשרות לתקן,

ואז זה יורד בגוף חדש.

בגלגול שני, תיקנת עוד 40%. אז 40% מצטרפים ל-20% שם,

ו-40% הנותרים יורדים בגוף שלישי.

וזה המושגים ששומעים, ניצוצי נשמות.

לא כל הנשמה כולה, אלא חלק ממנה.

יש בחינה של אליהו זכור לטוב,

שהוא נמצא בעת ובעונה אחת בכמה מקומות, בבריתות בכל העולם.

זאת הבחינה של ההתחלקות שיכולה להיות.

הבנת?

תודה. תודה רבה.

כן.

שלום.

כבוד הרב, אני רציתי לשאול אותך שאלה. אתה אמרת שבן-אדם שקשה לו להתחזק, שיברר למה.

אני יודעת מה הסיבה שלי.

אני פשוט,

אני כל כך כועסת שאני חושבת ש...

אני לא מרגישה שיש לי כאילו את הלתת לו קצת בשביל שהוא יקבל לי הרבה. אני לא חושבת שמגיע לו, שאני אתן לו משהו בכלל. מה עושים במקרה כזה?

מה פירוש? למה לא מגיע לו?

פירוש הרבה מאוד דברים רעים שקרו לי,

שאני לא מעוניינת להרחיב עליהם את הגמור. הבנתי.

היו לך גם דברים טובים?

מעט.

מעט.

את נושמת?

את נושמת זה מעט או הרבה?

בוא נגיד את זה ככה, לפעמים הגעתי להרגשה שעדיף ש...

כאילו, אם הוא רוצה להעניש אותי, שיעניש אותי בצורה הכי חזקה ונגמר סיפור. הבנתי. ואת חושבת שזה נגמר? זה רק מתחיל.

העניין הוא שאני כל כך כועסת שאני לא יודעת מה לעשות עם זה. אני מכיר כאלה, הם קפצו מהגג.

אבל בואי אני אסביר לכם. הם לא הגיעו למקום יותר טוב. בואי תקשיבי.

לנשום את נושמת, לראות את רואה, לשמוע את שומעת,

להלך את מהלכת, לחוש את חשה. את יודעת איזה מתנות אלה?

לכי לבתי-חולים ותראי כאלה שחסר להם אחד מן הדברים האלה ותביני סבל מהו.

סבל קבוע.

יכול להיות שעברת צרות ויכול להיות שהן רבות,

אבל כמו שהסברתי קודם,

זה איתותים.

עכשיו, דבר נוסף.

את לא פה בגלגול ראשון,

כי אף אחד מהדור הזה הוא לא גלגול ראשון, כי אין נשמות חדשות כבר כמה דורות.

כולנו מגולגלים שבאנו לתקן. נכון, יכול להיוולד אדם, לכן יכול להיוולד אדם

גם בעל מום, ישר מתחילת בריאתו,

שיכול לבוא ולומר, מה אני אשם?

למה אני צריך להיוולד כך או אחרת?

לא, באמת אתה בסדר גמור מצד עצמך. הרגע, אתה בסדר גמור.

אבל אתה באת לכאן מסיבה אחרת, בגלל הפגם שהיה לך קודם, ובאת לתקן עכשיו.

לכן אתה מתגלגל כבעמום לתקן את מה שהיה בעבר, להשלים את התיקון שלך.

אז מה אתה מתלונן?

אתה מתלונן, למה אני כך?

אם לא כך, תהיה במקום גרוע יותר.

נותנים לך את ההזדמנות לשוב עוד פעם על מנת להשלים.

אז מה התלונה?

התלונה היא שאפילו שאני מנסה להתקרב, אני פשוט מרגישה שהכעס משתלט עליי. הבנתי. אז צריך עכשיו ללמד אותך להתבונן בחסדי השם

בכל מה שטוב לך באמת,

ולהסיר ממך את הכעס.

ויש ספר מתאים שנקרא הסר כעס מליבך.

אני מקווה שניתן להשיג אותו כאן בדימונה.

אם לא, אז בבני ברק ודאי,

ואפשר לשלוח אותו גם בדואר.

ואם תעבדי רק על הדבר הזה ותיפטרי מה הצרה הזאת שנקראת כעס, שהיא צרה אמיתית,

בעזרת השם יתברך, יהיה לך קל לשוב בתשובה ולאהוב את הבורא יתברך על כל הטובות והנפלאות.

אבא שנותן סטירה לבן

לא מצריך בהכרח שהבן ישנא את אביו.

הבן צריך להבין למה הוא קיבל סטירה.

וככל שהוא יתבגר, הוא גם יבין שהאבא צדק.

והכי בטוח, כשהוא יהיה הורה בעצמו,

כשהוא יזכור למה הוא מצליף לבן שלו,

ויזכור את אותה סיטואציה,

הוא יבין שוודאי אביו צדק.

אבל מה לעשות שהילד רואה רק את מצבו הנוכחי ואת רצונותיו,

והוא לא מתבונן במה הוא גורם לאביו ולאמו?

אותו דבר איתך.

את רואה רק מה את רוצה,

מה את חושבת שמגיע לך או מה חסר לך,

ואת לא מסתכלת מה הוא נותן לך

ומה הוא רוצה בתמורה.

זה הקונפליקט שיש לך, והוא לא מוצדק.

הבנת?

הבנתי. את לא כועסת עליי, נכון?

לא, עליך אני לא כועסת. אוה, ואת רואה, לא עשיתי בשבילך כלום.

והוא שעשה בשבילך הכול, את כועסת עליו. זה לא פייר.

תלוי איך מסתכלים על זה.

מה?

תלוי איך מסתכלים על זה.

נכון, אני רוצה שתסתכלי עליו בעין טובה,

כמו שהוא מסתכל עליך בעין טובה.

תודה רבה.

תהיי בריאה ובהצלחה, בהרבה שמחה.

תודה רבה.

כן, יש עוד שאלה למעלה? בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני רוצה לדעת לגבי גלגול הנשמות.

איך אני יכולה לדעת בוודאות שאני אכן גלגול?

שמי? שאני אכן גלגול.

הבנתי.

בואי אני אסביר לך.

הארי הקדוש, שחי לפני כ-500 שנה,

היה צדיק גדול מאוד,

שזכה לגילוי אליהו זכור לטוב ולמד איתו במשך שבע שנים רצוף.

כל גדולי הדור שהיו במחיצתו ראו את גדולתו,

שאין לשער ולתאר כדבר הזה.

הוא היה יודע להסתכל

במצחו של אדם

ולומר לו כמה גלגולים הוא עבר בחייו ואיזה תיקונים הוא צריך לעשות.

הוא היה ממש בבחינת נביא.

בבחינת נביא.

והוא היה יודע דברים ואומרם טרם היותם.

גדלותו בתורה לאין שיעור שכולנו יונקים ממנה.

הוא ידע את סודות הבריאה,

מה שלא נתגלה מזמן רבי שמעון בר יוחאי.

בקיצור, זה היה אדם למעלה, למעלה, למעלה מכל שיעור.

והוא אמר

שאין יותר נשמות חדשות שיורדות לעולם, כולם גלגולים.

זה מספיק מוסמך

בשביל שתדעי זאת.

אף אומרים, לא ראיתי בעיניי, אבל שהרשב״א,

שהיה הרבה לפניו,

גם כבר דיבר בזמנו שכבר אין גלגולים נוספים.

בכל אופן,

זה מבחינת ה...

קורות שיש לנו בדברים האלה, כמובן שעוד רבים דיברו,

אבל זו הסמכות התורנית הגבוהה ביותר

שדיברה בעניין זה.

הוא פרסם גם את הספר שנקרא תורת הגלגולים, שער הגלגולים,

שבו מוסברים כל הסודות

של נשמות, של תנאים והמוראים ואחרים שהיו, במי נתגלגלו ובמה ולמה.

רק מי שנמצא בתוך זה יודע את הדברים לאשורם.

זה דבר אחד.

אבל אם את רוצה,

אני יכול להראות לך גם סרט שנקרא גלגולים,

שהוקרן בטלוויזיה הישראלית,

והיא לא חשודה על ביום דברים כאלה למטרות חזרה בתשובה.

ושם רואים ילד דרוזי שהגיע לעולם, ובגיל שלוש הוא מזהה את עברו, איך הוא היה חייל במשמר הגבול,

את המספר שלו שהיה בצבא,

הוא יודע איפה הבית שלו, הוא מכיר את אשתו, את אימא שלו והכל, וזה נמצא בקלטות וידאו.

הבנת? כן, הבנתי. כבוד הרב, אני רוצה לשתף אותך במשהו.

אני מרגישה שיש לי נשמה עליונה, גם רבנים אמרו לי את זה. שיש לך נשמה?

עליונה.

עליונה, כן, את ביציע, אני רואה.

מלבד זה שאני כאן למעלה.

כן.

אני מרגישה דברים, לפעמים זה ממש מפחיד אותי. מה שאני מרגישה קורה, מה שאני אומרת קורה,

לטוב ולרע.

כן. איך הרב יכול להסביר את זה אחרת?

שיש לך נשמה עליונה.

אוקיי, תודה רבה. תהיי בריאה, אני אסביר לך. יש דבר כזה,

שאדם יש לו הרגשים שהם כמו ראיית עתידות,

וזה דבר טבעי שבו, כך אומר הרמב״ן, אני לא זוכר כרגע את השם של זה,

אבל יש דבר כזה שיש אנשים שיש להם מסוגלות

כמו לראות את העתידות,

לא עם הקונצים של קלפים וצדפים וקשקושים, לא, לא, הכול טבעי. אלא באמת באופן טבעי פנימי,

שהם יותר מבני-אדם אחרים יש להם מין ידיעה כזאת, שהם לא מבינים במה היא תלויה.

יש דבר כזה.

אם זה מה שאת מתכוונת,

אז יכול להיות שאת אחת כזאת יש לה את זה.

זה לא קשור לנשמה עליונה.

נשמה עליונה, אם אנחנו מבינים אותו דבר,

זו נשמה שבאה מעולמות גבוהים ביותר. יש עולם

שנקרא אצילות,

יש בריאה, יש יצירה, יש עשייה. עשייה זה הנמוך ומעליו האחרים.

נשמה עליונה זה שבאה מעולמות עליונים.

בזה לא יכולים בהרגשות להרגיש.

אדם לא יכול להרגיש אם הוא בא מעולם האצילות, הבריאה, יצירה או עשייה.

אי אפשר להרגיש.

שצריך ידיעה בזה,

ואין מי יודע אתנו מי בא מאיפה.

אבל אם אנחנו נראה אדם שהוא ביוצא מן הרגיל,

מאוד מיוחד

בדברים מופלאים או דברים כאלה, יכולים אולי לייחס,

בהשאלה, לא בביטחון,

שהאדם הזה חוצבה נשמתו ממקום גבוה.

אין לנו על זה ודאות,

אבל אנחנו יכולים להגיד באופן כללי.

אבל הרגשה פנימית של אדם שהוא בא ממקום עליון

היא הרגשה שלא תמיד מתרגמת נכון.

יכול להיות שזה חלק מהגלגול שלי?

שמה שאת מרגישה?

כן, זה דברים שפשוט אי-אפשר להסביר. בואי אני אגיד לך, אני לא אקח לך את ההרגשה,

אבל אני אומר לך, אם את כבר מרגישה כך,

אם את כבר מרגישה, בין אם זה נכון או לא, נצלי זאת.

פירושו של דבר,

בואי נראה שאת מסוגלת עם הנשמה העליונה לעשות דברים יותר מאחרים,

לא בהבעת דעות עתידיות,

אלא

בעשיית מעשים ופעולות שיניבו תוצאות לכלל הציבור יותר מאחרים.

להשפיע. להשפיע, בדיוק, להשפיע על אחרים.

תודה רבה.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

כידוע לך ולציבור הנכבד,

אברהם אבינו פנה אליה, הקדוש-ברוך-הוא,

שאכן אם יימצא בסדום 50 צדיקים,

ובזה להציל את סדום העמורה מהחורבן.

כמו שכבוד הרב טען, ואני מאמין

שאכן הדבר,

יש מיליון בעלי תשובה בארץ-ישראל.

לאור מה שאתה אומר, המלחמה הקרובה, חלילה,

האם אותם מיליון איש,

אותם בעלי תשובה,

יכולים אכן למנוע את השואה מעם ישראל?

תודה רבה.

קודם כול, יהי רצון שכך יהיה,

אבל מסופקני.

למה?

משום שיש יד רמה ורגל גסה נגד תורת ישראל.

רק תראה את המצעים, לדוגמה,

בעונה הזאת,

כנגד תורת ישראל של מפלגות רבות.

כל אחד מתהדר כטווס מי ירמוס את התורה וחוקותיה יותר ברגל גסה.

תחרות.

מי יכול להגיד שהוא ידפוק את הדתיים יותר,

יעשה רע יותר לתורת ישראל, ישפיל אותה,

יבזה אותה כמה שיותר.

זה לא זכויות גדולות שיכולות לעזור.

זה אומר שייתכן שתהיה הבדלה בין מי ומי בשעה שתהיה המלחמה,

אבל בשביל לבטל אותה לחלוטין ושלא יקרה כלום,

ספק גדול.

מי שזוכר מתחילת האינתיפאדה,

ועוד לפניה אמרתי,

שבשנת תשס צריכה וראויה להיות שנת גאולה, ואם לא ינצלו אותה היא תהיה כמו גזירות תחתת,

וארבע שעות לפני

כניסת ראש השנה תשס”א פרצה אינתיפאדה.

ארבע שעות.

זאת אומרת, ומאז ועד היום הגזירה הזאת ניחתת עלינו בלא הפוגה.

וכמו שאמרתי בקלטת 35, השלום עם ערפאת,

שהשלום לא יתקיים ורק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

והנה אנחנו רואים שזה רק הולך ומתגבר.

פעמים יש קצת הפוגות בשביל שאולי נעקל

ונשמח ונאמר כמה מתוקה הרווחה,

כמה טוב בלי פיגועים,

כמה טוב בלי פצצות,

שאולי סוף-סוף נגיד, הנה,

זה אנחנו רוצים, נישאר במצב כזה שאין יותר פצצות,

ונשוב בתשובה ונודה לשם.

מחכה השם שבוע, שבועיים, שלושה,

לא רואה שיש הרבה תוצאות,

השם ירחם, עוד פלסטיני משתחררר.

וכן הלאה.

לא מבינים.

מי שזוכר את הקלטות שאמרתי,

כל דודי דופק, פתחי לי, אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי.

בהתחלה הוא דופק חלש, לא שומעים.

יותר חזק, לא שומעים.

חזק, חזק, לא שומעים. בסוף יפרוץ את הדלת, חרשים.

בהתחלה הוא דפק חלש,

טרר, טרר, בגילו.

יריות רק היה, בהתחלה חודש, חודשיים רק, טה, טה, טה, טה, טה, זהו.

לא שמעו, לא הבינו. לא הבינו את המסר, כמו פרעה, מה קרה?

נהיה מרגמות.

לא הבינו, נהיה דולפינריום, סברו.

לא הבינו, תרומה עברנו.

לא מבינים? מלחמה.

פורץ את הדלת,

ונכנסים.

אין מה לעשות, זו גזירה משמים.

גזירה משמים.

מי שזוכר,

בג'ינגלים של שרון,

בפעם הקודמת,

היה ג'ינגל עם מנגינה, משהו, חלום, חלום, חלום.

שרון יביא שלום.

שלום שישמור עלינו.

וואי, וואי, וואי.

יא חלאו לאוו.

אתם זוכרים את שרון עם הטרקטורון,

טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, טה, עם כל השומנים, ככה, טה, טה, טה, טה, טה, אה?

מבטיח.

הוא היה מבטיח.

חשבנו ככה, יעשה שמיניות על הפלסטינים וישחרר אותנו.

שום דבר.

היום אני אגיד לכם את הג'ינגל, לא שלו, שלי.

שרון יביא חרון,

שלום זה רק חלום,

סלם זה הסלמה שתביא למלחמה.

פרדייס זה שם מלון שפיצץ את הבלון.

מומבאסה וגם ג'רבה,

הוכחה שזו גזירה.

איזה שרון.

שרון לא שומר עלינו פה, וגם לא שומר עליו בחווה, וגם החווה לא שומרת עליו.

ואין מי שישמור עליו עכשיו, הוא עומד לחקירות.

יש לו סיר אל קרן על הראש.

לא פשוט.

אבל רואים שמחפשים יהודים להורגם בכל העולם, במומבאסה, בג'רבה, בכל מקום. אז מה שרון יועיל?

פה הוא לא מועיל, מה יעשה שם? פה יש כבר 700 הרוגים, נרצחים.

מה הוא יכול לעשות?

מי יכול לעשות?

מצנח.

מי יכול לעשות?

אף אחד לא יכול לשמור עלינו.

אם ה' לא ישמור עיר,

שב, שקד, שומר. לא יעזור שום דבר.

אלא מה? צריך לדעת דבר אחד, להתחבר לאבינו שבשמים.

אז מיליון בעלי תשובה, אני מאמין שזכויותיהם רבות,

ולכן

אלפי פיגועים

ופצצות ומרגמות

ומטענים

לא הצליחו.

בזכות מי?

טומי לפיד?

יוסי שריד? גלאון?

בזכות מי?

צריך זכויות שזה לא יפגע.

היום

ערבי ניסה לשלוח

טיל על מכלית דלק, הוא התפוצץ

במקום המכלית.

נו, אבל אם היה פוגע במכלית,

פעמיים כבר הטמינו מטען במכליות גז.

התפוצצו ולא קרה כלום.

אתם יודעים מה היה קורה אם היו מתפוצצות?

והקדוש-ברוך-הוא רומז לנו על מגה-פיגוע.

בחיפה, הכימיקלים,

אם היה מתפוצץ שם,

100,000 איש, כמו זבובים, מתים תוך חצי שעה.

100,000, על המקום.

לא עבר שבוע עוד פעם.

לא עבר שבוע בהרצליה, עוד פעם.

וכל אחד בסדר גודל של עשרות אלפי אנשים שמתים על המקום.

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא רומז לנו כבר מגה-פיגוע.

הולך להיות דברים, תהיו מוכנים.

ואנחנו רואים את המחדלים ולא מבינים.

לא מבינים שהמסר ככה יכול להיות, ובקרוב. תתכוננו.

לא מבינים.

לא רוצים להאמין

שום דבר.

יש רק מסר אחד,

למדנו אותו היום.

איסורים נשלחים לעורר,

לפצח את הסתימה שבלב,

לעשות צנתור.

אבל אם בן אדם לא רוצה לבטל את הסתימה שלו, את טמטום הלב,

אז מה לעשות?

הקב'-הוא מניח אותו על טבעו,

והוא מוסיף טומאה על טומאתו,

ואחר כך הוא יקבל את עונשו.

ערב טוב.

גם לך. רציתי לשאול, בבקשה,

ככל שנתחזק ונחזור בתשובה, אנחנו בחיים לא נוכל להגיע לדרכתן של האימהות הקדושות ונהיה ככה גדולות בישראל.

אז ככל שנשקיע, אני מרגישה שזה לא מספיק ולא מספיק, וכאילו זה כבד עלי.

אז איך אפשר להרגיש שזה בסדר?

אני בדרך הנכונה.

יש הרבה אנשים שעובדים,

והם לא מרגישים שאם הם יעבדו ויעבדו ויעבדו הם יהיו עשירים. הם לא יהיו עשירים.

נו, אז מה, להפסיק?

צריך לעבוד כל אחד כפי מידתו וכפי יכולתו.

גם אם לא תגיעי לאימהות הקדושות, אבל תשאפי להגיע,

תוכלי להגיע למדרגה הכי גבוהה שאת תוכלי להגיע.

ואת לא מתבקשת להיות בדיוק כמו שרה,

את מתבקשת להיות בדומה לשרה. מה שרה פעלה בחייה?

גם את יכולה לפעול.

היא הייתה מגיירת את הנשים,

את יכולה להחזיר בתשובה יהודים,

אבל את לא מוכשרת לדבר ולהשפיע אולי,

אז יש קלטות,

אז את יכולה לפתוח שיעור,

אז את יכולה להזמין לשיעור,

את יכולה ללוות לשיעור,

את יכולה לקחת אישה למקווה,

את יכולה לעזור בכל מיני דברים.

זו פעולה ששרה עשתה.

שרה אמנו עשתה דברים כאלה, את זה את כן יכולה.

אני לא יכול להיות משה רבנו,

אבל אני יכול להתדמות למעשיו?

מה הוא עשה?

עזר לסולת, נשא בעול,

היטיב עם העם,

עשה כל מה שאפשר? גם אני יכול להשתדל לעשות אותו דבר.

אז אני לא אהיה בדיוק כמו שרבנו.

אני אמנון יצחק, גם טוב.

הבנת?

אל תתייאשי.

תסתכלי עליהם.

הם המטרה,

הם התכלית.

נצעד אליהם,

ואיפה שנגיע, נקבל על זה את הפרס.

כן, פה. שלום וערב טוב. שלום וערב טוב, כבוד הרב. גם לך.

השאלה שלי היא לגבי עניין התוכחה שהצטווינו.

מה?

התוכחה.

כן.

זו שאלה קצת קשה.

במצב שיודעים שלא ישמעו,

מה עלינו לעשות?

או שרוב הסיכויים שלא ישמעו, בוא נגיד כך. מי לא ישמעו? לא, כולם ישמעו, אתה מתכוון. לא, מדובר ספציפית, קרוב לפלוני ואלמוני, לא משנה.

שהוא לא שומע, נגיד, פעם-פעמיים. אז מה עושים? שותקים? או שהוא לא מעוניין גם שיגידו, נניח?

אתה מדבר בסתם בן-אדם שאתה מכיר ואתה רוצה להשפיע עליו והוא לא שומע עליך? אני לא אציין מי.

ברור שלא, אבל אתה מתכוון. אחר כך מאבינו, נגיד, עם ישראל. אבל אתה מדבר על אדם, אתה לא מדבר השם כלפינו,

אלא אתה כלפי מישהו.

כן.

יש מצוות הוכחה, הוכח תוכיח את עמיתיך, הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים.

עד הכאה,

עד שהוא יבוא להכותך,

להוכיחו.

אבל מה זה מדובר? לא שיכה אותך, עד שיכה.

כל זה מדובר

באדם שהוא ראוי לתוכיחה.

אבל אם זה לץ,

או אדם רשע,

שלא מעוניין לשמוע,

אז כשם שיש מצווה להשמיע דבר הנשמע, כך מצווה שלא להשמיע דברים שאינם נשמעים.

עכשיו, באדם שהוא שומר תורה ומצוות, יש מצווה להוכיחו.

הוכיח תוכיח את עמיתיך. אם הוא מעמיתיך למצוות, תוכיח.

עוד פעם,

ברכות, כמובן, לא בכעס ולא ב...

אבל צריך להשתדל כמה שאפשר. לא אתה יכול, אז תפייס על ידי אחרים, תנסה בניסיונות כאלה, תיתן לו חומר כלשהו,

אפילו שלא ידע שזה ממך.

תשתדל, תמשיך להשתדל. כל זמן שאתה יכול לנסות, תנסה.

אבל אם זה אדם שהוא חלילה מחוץ למסגרת לגמרי,

אז אתה לא מחויב להוכיחו אם הוא לא שומע.

תודה רבה, כבוד הרב.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני רוצה לשאול משהו. אני בא מבית של שומרי מצוות.

אני שומר את השבת כהלכתה, זה נותן לי ממש תחושה מאוד מאוד טובה.

ולצערי, אני לא יודע, תפילין, לצערי, אני אומר, לצערי, אני לא מניח.

למרות שהאחים שלי כל הזמן, תניח את התפילין בבוקר, זו הרגשה טובה, ואני יודע מעצמי שזו הרגשה שחבל על הזמן.

אני בגיל 17, אני זוכר את עצמי עוד מניח תפילין יום-יום, ופתאום, יום אחד לא הייתי מניח תפילין, הייתי מרגיש ממש רע,

לא טובי.

היום, לצערי, אני לא מניח תפילין. אני שומר שבת, משתדל ללכת לשמוע דברי תורה, זה עושה לי ממש טוב.

ויש לי את הילדים שלי שהתחילו לשמור שבת, ואני רוצה מאוד מאוד, זה עושה לי ממש טובה, לנשמה. אני כל הזמן מנסה להטיף להם מוסר, שומע הרבה את הקלטות שלך.

ואני רוצה שבעזרת השם שהם ילכו ויתחזקו בדרך של תורה,

וכמובן,

אני איתם יחד.

בשמחה, תגיד לי משהו.

תפילין יש לך אבל?

יש לי, כבוד הלכה.

זאת אחת המצוות הכי קלות לעשייה.

זה לוקח דקה.

יש לך?

יש לי, כבוד הלכה. מהודרות או רגילות כהנה של פעם?

האמת של פעם,

אבל אחי אמר לי, הוא כהנה יש לו תפילין מהודרות,

והוא אומר לי כל הזמן, תניח תפילין, ינו בעיה, אין בעיה. איפה הוא גר?

פה בדימונה, והוא נמצא פה גם.

הבנתי.

איפה הוא? אני יכול לראות?

הנה הוא, כמה אחים שלי פה, שם, שם. אתה יכול להביא לו את התפילין היום בערב?

יש לך פנוי לתת לו?

מה?

אה, עוד אין לך, צריך לקנות.

אתה יכול להזדמן אצלו מחר בבוקר כדי שהוא יוכל להניח?

הנה, הוא מתחייב שכן. אתה מוכן שאם הוא יבוא מחר אתה תתחיל להניח?

אני, כבוד הרב, גר קרוב לבית של ההורים. אני בעזרת השם רוצה מאוד. אני רוצה... טוב, נחליט. בוא נחליט שממחר אתה מתחיל להניח תפילין, תקבל ברכה,

אתה והילדים תתחזקו ונצא לדרך. גמרנו, זהו.

תפילין? סמים.

כן, כבוד הרב, תודה לך.

מסכים?

מסכים, מסכים. מה שמך?

שלמה סמיחה.

שלמה בן?

רחל.

רחל,

השם יזכה אותך להתעלות אתה ובניך וכל משפחתך בתשובה שלמה לקיים תורה ומצוות באהבת הבורא וישפיע עליכם טובה וברכה, אמן.

תודה רבה, כבוד הרב. עוד רגע, עוד רגע.

ציצית גם אין לך, נכון? לא, ציצית יש לי, כבוד הרב. איפה?

בבית.

לא, פה.

כבוד הרב, אני לא רוצה לקחת עליה יותר מדי עומס ולא לעמוד כזה. זה לידך הבן שלך? זה הבן שלי, כן. והוא מוכן לשים ציצית?

גם לא.

אני מקווה מאוד שכן, אני לא יודע. אני ארוכל... בוא, תן לו דוגמה.

מעשה אבות, סימן לבנים.

אתה הולך איתה מתחת לבגד והיא לא צריכה לצאת בחוץ, לא רואים.

אבל אתה יודע שיש לה שכפץ.

שמירה?

כבוד הרב, אני מאוד רוצה, אבל עוד הפעם, אני אומר, בשביל לשים כיפה על הראש, אני צריך להיות ראוי לה. לא אמרתי כיפה עכשיו, אמרתי ציצית.

זה לא סטירה.

זה לא סטירה.

מה, אבל ציצית לא שמים בלי כיפה, ציצית זה הולך עם כיפה, כבוד הרב? אתה מנשק מזוזה? כן, כבוד הרב. אבל אין לך כיפה.

בוא, מתוק, בוא. בוא, חמוד, אתה אבא. בוא.

הופ, הופ!

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

בחוץ למי שרוצה להשיג יש מחזיר אור למכוניות שמדביקים מאחורה,

שכתוב עליו

שמור שבת, במקום שמור מרחק,

שמור שבת.

מדביקים את זה. ניתן להשיג את זה בפרוטות

למעלה למי שירצה.

אחד.

מי רוצה להתחזק? בבקשה.

לילה טוב. ברוכים תהיו. בהצלחה. להתראות אחרי המלחמה.

השם ישמור עליכם מכל צרה וצוקה.

עכשיו יש לי עוד שאלה. יש רבנים שאומרים שדוגמת צריך לבוא אליהם לתיקון וכאלה.

זה באמת כאילו התיקון של האדם זה לא התיקון זה התשובה,

אלא צריכים לתקן בין אדם. התיקון? כן, לא יודע, לתיקון. מה המקולקל?

הבנתי.

כן, לא צריך להזמין אף אחד לתיקון. הרמב״ם אומר,

בלי תיקונים.

תעשה לבד.

מה שאמרתי לך זה תשובה,

קח צוותי התורה,

תשוב בלב שלם, להביחש בשמיים זה אבא של התיקונים.

כמה עלה התיקון?

לא הלכתי עליו.

לא הלכת, הרווחת כמה תשובה.

תהיה בריא.

אתה רוצה לשוב בתשובה?

אני מתחזק. מה פירוש? אתה מתאמן?

אתה רוצה לשוב בתשובה?

אני בדרך הנכונה. מה פירוש? זאת אומרת, בוא נגיד ככה, אם תשובה זה בריאות,

עד התשובה זה חולי,

אז אתה מתחזק מן החולי לכיוון הבריאות. ברוך השם. כן.

עכשיו, למה אתה מתמהמה בחולי ולא קופץ לבריאות מהר?

מה אתה מרוויח בינתיים? עוד כמה הפצ'י?

לא, אני...

תראה, אני עצמאי, וגם כן אחר כך.

עוד יותר קל. תראה, אני אף פעם לא הכרתי את הדת. היום אני שומר שבת בקדושה.

אני קורא תהילים, מניח תפילים.

משתדל לגנוב כמה מצוות. לא לגנוב, אסור לגנוב.

כן.

משתדל לעשות כמה שאפשר. למה לא לעשות קומפלט? מה יש? תהיה קומפלט, עצמאי, בן אדם טוב, הכל אותו דבר. תמשיך את החיים כרגיל,

אבל תהיה קומפלט.

אם יגידו לך שצריך לשים מסכה,

כי יש הפצצה עכשיו,

ויש חשש לביולוגי,

איך תשים אותה? עד האף?

או על כל הפנים?

ואם ישאלו אותך למה זה חצי פרצוף, תגיד, אני מתחזק.

מתחזק, עוד לא החלטתי.

צריך לכסות את הכול, שלא ייכנסו חיידקים.

הבנת? אתה מצד אחד עושה מצוות, מצד שני אתה נותן לייצר הרע לעמוד עליך בכמה דברים,

והוא עושה לך מאזן כזה שלילי קצת.

הוא לא רוצה שתרוויח הכול.

אבל אם אתה מחליט, אני קופץ לתוך הבריכה, כמו שאומרים,

אתה תשחה, אל תפחד.

אל תפחד, מוטי.

השם יזכה אותך לחזור בתשובה שלמה, אמיתית, ולא תצטרך למסכה.

אהיה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש. תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

כאן, כאן, כאן, כאן, כאן. תהיה מנוי בשופר.

לפרטים נוספים.

טלפון 03-677779.

אהיה מעודכן.

כאן, כאן.

אהיה מעודכן. תהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-036777.

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net