עבירה מטמטמת לבו של אדם
- - - לא מוגה! - - -
ונשאלת השאלה, עכשיו אנחנו נגלה את הסוד הגדול,
איך יכול להיות
שאנשים
לומדי תורה
יושבים על מדין
ועוסקים בתדיר
ואפילו מוכנים לחיות בצמצום רב,
איך יכול להיות
ומדוע באמת הלב לא מרגיש את מה שהשכל יודע?
איך זה קורה דבר כזה?
הלא השכל צווח לו ומשכיל אותו לאמור
כי אדוני הוא האלוהים בשמיים ממעל
ועל הארץ מתחת אין עוד.
זאת אומרת, הוא צופה במעשיך, רואה הכל, נמצא בכל מקום, לית אתר פנוי מיני,
והקדוש ברוך הוא יודע בדיוק בדיוק מה אתה יודע, מה אתה לא יודע, מה אתה מתעלם,
מה אתה מבין, מה אתה לא.
אבל העניין הוא, כמו שאמרו חכמים, זיכרונם ברכה, ביום הלט,
עבירה מטמטם את ליבו של אדם.
נבעילס וטרייבס, על אחת כמה וכמה.
הוא כמו שבחולי הגוף,
אם נעשית סתימה, חס ושלום, בלב,
הוא מסוכן למות,
כי אדם לא יעבור דרכו, כידוע,
יקבל סטרוק,
דום להם.
כך במחלת הנפש
לא יוכלו לעבור אימרי שכלו אל ביטרי לבבו, כי אטום הוא.
עבירה מטמטמת,
פירושו היא אוטמת.
עבירה מטמטמת ליבו,
הלב סתום.
אז איך תעבור המחשבה אל תוך הלב אם הוא סתום?
יש סתימה!
ואם יעמיק בהתבוננות
ויצליח לעבור את הסתימה,
מה עשו לו?
מה עושים לאחד שיש לו סתימה היום?
צנתור.
ואם הוא יצליח לעשות צנתור לעצמו,
ויצליח לעבור את הסתימה,
אז הוא יבין כי רע ומר עוזבך את אדוני אלוהיך.
ואז ישיב אל ליבו כי יש עונש ונקם ושילם על העוון.
זה אם הוא הצליח לעשות צנתור ללב.
אבל אם עבר עבירה ושנה בה,
זה כשעבר רק פעם אחת עבירה.
אז עוד אפשר לעשות צנתור.
אבל אם הוא עבר עבירה ושנה בה,
היא נעשית לו כהיתר.
על ידי כפילות העבירה נכפלה סתימה בלב ונעשית עבה,
ושוב לא ירגיש בליבו את חומר העוון אשר עשה,
וממילא תשובתו קשה.
אבל הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו מרחם על בריאותיו ופותח את הסתימה.
פעמים, פעמים על ידי ניתוח,
דהיינו ייסורים,
מנתח אותו בייסורים,
ופעמים בהתעוררות אחרת,
ושולח התראה אל לב האדם
ומזהיר אותו לאמור.
עושה תשובה,
וחיית ורבית.
זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא עדיין מרחם על בן אדם סתום כזה,
שיש לו סתימה עבה בלב,
ורוצה להצילו,
אז הוא מביא עליו ייסורים. זאת אומרת, זה איתות, אתה רוצה לחיות או אתה לא רוצה לחיות? אם אתה רוצה לחיות,
אז הייסורים אמורים לפתוח לך את הלב, שתבין שרב אמר עוזבך את השם,
ותשוב בתשובה.
ולינא קם ושילם.
אז הנה, אתה רואה שאני מתחיל עכשיו לדקדק אותך בייסורים,
בשביל שתבין.
אם תיזהר ותבין,
אז תעשה תשובה,
וחיית ורבית.
אם עשה תשובה, מוטב.
אם לאו יקבל אז הרבי יתר שאת ויתר עז.
כבר יכול לקבל מחלה שתזעזע אותו לגמרי,
ויבין שנותרו לו חודשים ספורים.
וגם בפעם השלישית,
אם אדם גם פעם שלישית לא עזר לו עדיין,
ובפעם הזאת לא שמע,
ולא היטיב את דרכיו, למרות הייסורים במחלה,
שוב הקדוש ברוך הוא לא מטפל בו,
ולא מזהיר אותו שישוב,
ועוזב אותו לנפשו בטבעו ומידותיו.
ומכיוון שאין השם עזר לו,
חזקתו שלא ישוב עוד, ויישאר בטמטום ליבו עד הסוף.
אתם זוכרים שסיפרתי לכם
שיש בחור חשוב מאוד שנורה בראשו וכדור עומד במוחו,
והוא ללא הכרה מאז.
ופנו אליי וביקשו עזרה, מה ניתן לעשות? אמרתי שהאבא יחזור בתשובה שלמה,
וסך הכל יהיו עשרה חוזרים בתשובה,
ואז בעזרת השם
אני אפעל מה שאני אוכל לפעול בשביל שהוא יחיה.
אז האבא אמר שהוא רוצה לבוא, מאז הוא עוד לא בא.
ובינתיים הילד שמה, והוא מסוכן למות.
נו,
זה לא טמטום הלב.
רוצים שהבן, אתם יכולים לחזר ברופאים? הם אומרים מצדם אין תקווה, וגם אם יחלים,
מי יודע איזה פגיעה מוחית יש, מה יהיה בכלל?
גם אם יקום.
אז מה נשאר לכם? רק עזר אלוקי.
אז אחרי שמקבלים איתותים כאלה,
ולא מבינים?