המרגיע הלאומי

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בקשר לתלמוד, אני אוהב ללמוד, אשריך. התחלתי ללמוד, עמדתי בישיבה פעם,

אז הלכתי לצבא, ואני כל הזמן הייתי, דתי, אבל כל פעם שאני מתחיל ללמוד,

צריך שאלות, שאנחנו רואים בתלמוד כל כך מיני לפעמים דברים שמטמיעים אותך או שאתה מסתפק. יש כל מיני לפעמים סתירות. אתה צריך ככה לקחת חברותה שהוא יהודי, ירא שמיים ומלומד,

ולשבת איתו על כל הדברים שהם מפריעים לך,

וללמוד דבר אחר דבר.

הרב אמר על העבר הזה שנכנס לתוך האש ונוצר מהאש, סלמנדו. מבחינה מדעית זה לא נכון.

מה?

מה לא נכון? אין כזה דבר.

איך זה? איזה דבר?

קודם כל קבעת שזה לא נכון.

אחר כך אמרת מבחינה מדעית זה לא נכון.

אחר כך שאלת אם יש כזה דבר.

אז תחליט, מה אתה שואל בעצם? זה לא רק שאלה, יש הרבה שאלות.

קודם כל, אתה למדת את כל מה שהמדע יודע?

אתה קראת את כל כתבי העת של המדענים?

לא. לא. אז איך אתה קובע שהמדע אומר שאין כזה דבר?

דוגמה, אתה רואה פה את הקערה הזאת?

איזה צבע היא?

לבן. לבן.

היא זזה עכשיו או לא?

אולי.

אני יודע. מה זה, מאיפה אתה יודע? אתה תסתכל, איך ראית לבן? הוא זז, הוא זז, הוא זז. אה, אתה כבר מבין.

עכשיו. אבל מה רואים?

שהיא לא זזה. לא זזה.

אם כדור הארץ זזה, אז היא זזה.

אז היא זזה או לא זזה?

זזה. זזה.

אבל היא לא זזה.

היא לא זזה. כדור הארץ זזה.

עכשיו אתה צריך להבין, אפילו מה שאתה רואה, אתה לא רואה טוב.

זכול שקר מה שאתה לא רואה.

צריך להבין, יש דברים שצריך ללמוד.

לא נבהלים מסתירה ולא מקושייה.

לא מתים מזה גם. לומדים.

התחלתי ללמוד, אבל זה לא... עוד פעם, אני נתקל בזה, אני מתחיל ללמוד,

אתה נתקל כל הזמן בדברים שאתה... אבל מי שלא כל כך חפץ ללמוד בגלל סיבות צדדיות,

אז הוא נתלה בכל מיני דברים. מאחד מן הדברים שיש לו סתירות וקושיות,

וככה יותר קל בינתיים לעמוד מן הצד.

אז דע לך שזו הארצת היצר, היא מפורסמת מאוד,

והוא מצליח יפה מאוד.

המרגיע הלאומי, קלטת מספר 305.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

מאז פרוץ האינתיפאדה

עברנו הרבה פיגועים,

ולמעלה מ-700 איש נרצחו.

מצד שני,

אלפי פיגועים נמנעו,

והאויב לא הצליח לבצע את זממו.

התשקורת אומרת

שזה בזכות הערנות

של האזרחים,

הדריכות

של הצבא,

הנחישות של החיילים,

האסטרטגיה של הקצינים,

וכל מיני דיבורים מן הסוג הזה. קשה מאוד להוציא את המילה נס חוץ מהאזרחים.

הכול מזל, איזה מזל, היה מזל,

ושוב פעם מזל, וכן הלאה.

השאלה, זה נס או לא נס?

מה שנמנע פיגוע או לא נמנע?

ערנות או לא ערנות?

זה נס או לא נס?

בואו נלמד את הנושא מתוך הספרים הקדושים.

בספר חובת הלבבות

מביא ציור,

מעשה.

חבורה של עוברי דרכים,

לנו בצד כותל.

בא כלב

ועשה משהו, וגרם לאחד מהם להתעורר,

קם לרחוץ עצמו,

וכשהרחיק מחבריו,

נפל הכותל עליהם ומתו.

וניצל הוא.

נס או לא נס?

אומר בעל חובת הלבבות רבנו בחייה הקדוש,

אומר, נס ודאי,

אבל אינו סותר כלל הטבע.

מי אמר שנס

צריך להיות

לגמרי לא במהלך טבעי.

זה נס,

אבל זה מחובר לטבע.

זה שאדם קם וזז,

אז כשנופל הכותל, הוא לא נופל עליו. זה דבר טבעי.

כן, אבל שיבוא בדיוק הכלב,

ודווקא הוא יהיה זה שיצטרך לקום,

וכל האחרים נשארו שם ומתו,

לגביו זה נס.

אדם שאחר את האוטובוס,

למרות שהוא ניסה להשיג,

והנהג לא חמל עליו ולא פתח לו את הדלת,

והיה פיגוע והוא ניצל, לגביו נס.

אדם שלא עלה לטיסה,

והורידו אותו אפילו שעלה,

ובסוף קרה מה שקרה, זה נס.

זה לא סותר את הטבע,

אבל זה נס.

זאת אומרת, זה בכלל הניסים.

האבן עזרא,

בפרשת כי תישא,

הוא כותב,

והנה לא יוכלו המשרתים לשנות דרכם.

המשרתים זה גרמי השמיים.

ושיעבור אחד מהם החוק

שנתן לו השם.

הם לא יכולים לעבור על ציווי הקדוש ברוך הוא.

הוא קבע אותם במסלול מסוים,

בהנהגה מסוימת,

בהשפעה מסוימת להשפיע,

כמו המזלות,

אינם רשאים לזוז מחוקם אשר טבע בהם הקדוש ברוך הוא.

גם כל צבא השמיים והשפלים יקבלו מהם כפי מתכונתם.

אז יש משרתים שהם מלאכים,

ויש משרתים

שהם גרמי השמיים.

וכשהשרים והמלאכים משפיעים

על גרמי השמיים או על הבריות בארץ,

אינם יכולים לשנות כלום.

על כן לא יטיבו ולא ירעו.

אינם מסוגלים לא להיטיב ולא להרע.

והנה המשתחווה למלאכת השמיים

לא יועילו לו.

כי אם מה שנגזר עליו כפי מערכת כוכבי מולדתו,

כך יקראנו.

בדיוק יקרה לו מה שמתוכנן לו.

חוץ,

אם ישמרהו הכוח העליון יותר מכוח הכוכבים,

שיהיה דבק בו.

אם האדם יהיה דבק

בכוח שהוא מעל הכוכבים שהם משפיעים עליו,

אז הוא יכול להינצל מן הגזרות.

ואתן לך משל,

חשוב שהייתה מערכת הכוכבים גורמת

שיגדל נהר על עיר אחת

וישטוף את אנשיה או ימותו,

כמו שהיה עכשיו באיי שלמה.

ובא נביא והזהירם שישובו אל השם בטרם בוא יום רעתם.

הנביא בא והזהיר,

תיזהרו,

יהיה כך וכך.

ושבו אל השם בכל ליבם,

ובעבור זה שדבקו

בקדוש ברוך הוא,

נתן בליבם שיצאו אנשי העיר לחוץ להתפלל,

יצאו את העיר כדי להתפלל,

והנה עשו כן.

וביום ההוא בדיוק

גדל הנהר פתאום כמנהגו,

כמו שראינו פעמים רבות בעינינו,

ושתף כל העיר.

אז מה קרה?

גזירת השם לא שרה,

והקדוש ברוך הוא הצילם.

אז הנביא שבא ואמר,

אכן קרה, הנהר

עלה על גדותיו,

והאנשים ניצולו.

בזכות מה?

בזכות ששבו אל השם.

הגזירה התקיימה,

והם

נשארו בחיים.

זה נס או לא נס?

נס.

זה נס. תחשוב שהמשרתים ירוצו כסוסים עוברים במסילה,

ואינם רצים לא להרע ולא להיטיב.

רק כך דרכם.

עכשיו תחשוב

כי במסילה איש עיוור

שאינו יודע את מנהג הסוסים,

מתי הולכים ימינה או שמאלה,

אבל הוא נשען,

סומך

על פיקח, אדם שרואה, שהוא מכיר

את מנהגם של הסוסים,

ואותו פיקח

מזיז אותו לפי מנהג הסוסים כדי שלא ייפגע.

ואז מה קורה?

מרוצת הסוס לא השתנתה,

והעיוור נמלט מן הפגיעה.

בדיוק אותו דבר.

לכוכבים יש את המסילות שלהם,

והם פועלים ומשפיעים ממה שהקדוש ברוך הוא גזר עליהם בחוקם.

ואנחנו, כמו עיוורים,

אנחנו לא יודעים מה כוכבים עכשיו

יכולים להשפיע.

אבל אם יש שם איזה פיקח שיודע,

ואני לא מתכוון לאסטרולוג,

הוא יכול להזיז את האדם ימינה ושמאלה כדי שלא ייפגע.

אנחנו לא צריכים עכשיו לא כוכבים ולא אסטרולוגיה,

אנחנו עומדים בפתח של מלחמה קשה ועקובה מדם.

אף אחד לא חושב שהיא תהיה קלה וצריך לדעת

מה אנחנו עושים. איפה הפיקח

שיגיד לנו איך אנחנו נמלטים מכל הבעיה הזאת?

איך מתמודדים מול אפשרות של טילים

עם חומר נפץ

כשהם נוסעים,

חיידקים

או כימי?

מה עושים?

אז הצבא אמר שכבר אנחנו מוכנים, העורף מוכן.

אבל כמו שאני מכיר את זה מהעבר,

העורף תמיד היה מוכן לקבל את הטילים.

זה הכוונה, מוכן.

אני מקווה שאנחנו נהיה מוכנים קצת יותר טוב.

קצת יותר טוב.

הנה מביא אבן עזרא ציורים

במאורעות שהם ודאי ניסים,

אבל עם כל זה הם מתאימים לטבע,

ורואים נס וטבע כאחד.

עוד יותר מצאנו

אצל הרמב״ן,

על בראשית ו'-י'-ט'.

ידוע כי החיות רבות מאוד.

כאשר תאסוף את כולם,

במאכל תצא ליתן להם לשנה תמימה,

לא תכיל אותם הטיבה של נוח,

ואפילו אם היא תהיה גדולה פי עשר.

אז איך נכנסו כל החיות והבהמות והעופות לתוך הטיבה,

בכמויות כאלה גדולות, לטיבה שהשיעור שלה

הוא כלום ביחס למה שנכנס?

איך זה?

אלא מה?

הנס היה שהחזיק מעט את המרובה.

יש אפשרות בנס

שמועט

יחזיק מרובה.

לדוגמה, בבית המקדש כתוב

שהיו עומדים צפופים,

כמו סרדינים, צפופים,

ומשתחווים רווחים.

מה הפירוש?

אם צפופים אחד לשני כשמשתחווים, זה אחד על השני.

כתוב לא.

כשהיו משתחווים נהיה רווחים שיהיו ארבע אמות לכל אחד.

איך זה יכול להיות?

הרי המקום לא אכיל יותר.

מאיפה נהיה רווח?

אלא זה נס, הנהגה ניסית. כשהקדוש ברוך הוא רוצה,

אז יש נס. מה זה נס?

הנס הזה, שלא תחשבו שהוא חוץ לטבע, משהו,

תכף נלמד משהו מדהים.

נו, אז נשאלת השאלה,

אם הנס הזה אכיל את כל החיות והבהמות,

אז למה צריך היה תיבה כזאת גדולה כמו שהכין נוח?

אפשר היה לעשות גם תיבה קטנה,

אפילו חסקה,

ולשים את כולם בפנים, והנס מחזיק את כולם. אז מה זה משנה מה הגודל?

לא צריך לעזור לנס.

אלא מה אומר הרמב״ן?

הוא אומר, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה ובנביאים,

כמה שאפשר למעט בנס,

צריך למעט.

למה?

כי כל אשר ביד האדם לעשות, צריך לעשות, והשאר ביד שמיים.

ככה צריך להתנהג.

אתה מצידך, על פי טבע, צריך לעשות את המקסימום,

ועד שהגעת למקסימום, משם ימשיך הקדוש ברוך הוא.

כשנחשון בן עמינדב קפץ לים,

אז לא קרה כלום, הוא נרטב,

והמים הגיעו אליו עד לפה.

והוא עמד לטבוע.

אחרי שהוא עשה את המקסימום והגיע עד למקום שכבר הנפש יוצאת,

אז בקע הקדוש ברוך הוא את הים

לשנים עשר גזרים, וכל שבט עבר שם בכבוד.

אבל כשהגיעו מים עד נפש,

אז הקדוש ברוך הוא משחרר את הנס.

על האדם מוטל לעשות כל מה שאפשר בידו כדי למעט בנס,

ולא לסמוך על הנס

ככה סתם.

כי גם אם עושים לאדם נס,

מנקים לו מזכויותיו,

וגם לא בכל שעה

מתרחש נס,

וגם לא לכל אדם.

אז אין לסמוך על הנס, צריך לעשות השתדלות.

והנס יכול לבוא גם בדרך טבעית,

כמו שציינו קודם.

אם כן, אנחנו רואים שהרמב״ן אומר שצריך למעט בנס.

והרי זה פשוטו כמשמעו המעטה ממש.

הוגבלה פעולת הנס באיזו מידה שהיא,

כדי להניח מקום בפעולה גם למהלך הטבע.

עד כדי כך יש מקום לנס

גם בדרך הטבע.

אבל אנו טועים בכל הבנתנו בסוד הטבע ודרכיו.

מה רבו ומעשיך השם, כולם בחוכמה עשית,

זה נאמר גם על הטבע.

מדובר על מה רבו ומעשיך,

על הטבע.

כולם בחוכמה עשית.

ואנחנו מורגלים, כי זה עניין החלטי,

שכמו כזה או כזה הוא מחזיק.

יותר מזה, אין בדרך הטבע כל מציאות ואפשרות להחזיק.

הנה הכוס הזה,

מכיל כוס תה אחד.

האם אפשר שהכוס הזה יכיל כמות של תרמוס

או של מי חם של שבת?

על פי הטבע זה כן יכול להכיל.

רק אנחנו לא יודעים

מה זה סוד המקום.

לא יודעים.

תכף נראה.

כל המחשבות האלה שמה שמכיל זה רק מה שמכיל ואי אפשר יותר,

זה בגלל שאנחנו עמי ארצות

בסוד המקום.

אנחנו לא יודעים מה זה סוד המקום, מקום,

אנחנו חושבים שזה מוגבל למידות.

אבל אין מקום מוגבל למידות.

זה בגלל שאנחנו,

לצערנו הרב, עמי ארצות בזה.

היה לנו נוח להבין

שמקום שמכיל מאה אנשים

לא יוכל להחזיק

100,000 אנשים.

תשאל כל בר דעת, האם מקום

של מאה אנשים יכול להכיל מאה אלף אנשים?

הוא יגיד לך, תקו קוריקו.

אם האולם הזה מכיל אלף,

אי אפשר לדחוף פה רבע מיליון.

תשתגע כמה פעמים, אי אפשר.

וחכמים צוחקים עלינו,

אומרים, יש לך בעיה.

אתה לא מכיר את הסוד שקוראים לו סוד המקום.

זאת אומרת,

מי שאמר לה שמן וידלוק

יאמר לה חומץ וידלוק. כך אומרת הגמרא בתענית כה.

וזה עדיין בסוד הטבע וחוכמתו המרובה.

מי שאמר לה שמן וידלוק

יאמר לה חומץ וידלוק.

אין בעיה.

מי שאמר הוא שקובע מה דולק.

אספר לכם

מעשה שהיה איתי לפני כ-15 שנה.

הייתי בארצות הברית, התארחתי בבית,

והיה איתי עוד יהודי שהתלווה אליי לנסיעה לחו״ל,

והלכנו במטרה שיהודים יתרמו כדי שנעשה פעולות לקירוב רחוקים.

הוא היה אינטליגנט,

אקדמאי,

אחד שלמד,

ואני

עוד בלי אנטנה הייתי,

אבל יהודי עממי פשוט.

הכנו וידאו חדש, קנינו וידאו חדש שם,

והבאנו קלטת וידאו מהארץ של פעולות שאנחנו עושים,

כדי שנוכל בפגישה עם העשיר

להראות לו מה אנחנו עושים

כדי שיתרום.

הכנו את הכול, עשינו חזרות,

הכנסנו, הפעלנו, הכול מוכן,

הלכנו לפגישה.

טוב, הוא אומר, תראו לי.

נו,

מפעילים פליי?

לא עובד.

תוציא את הקלטת, מוציאים מכניס,

לא עובד.

מוציאים את הקלטת, דופקים על השולחן,

מכניסים פליי?

לא עובד.

אמרתי לו, אולי החלפת את הכבלים,

מחליף, מוציא, מכניס,

לא עובד.

העשיר,

כבר בטוח,

אומר, טוב, אם זה לא עובד, לא חשוב. כן, מה אתם רוצים?

בקיצור, הלכה הפגישה,

לא הצלחנו לשכנע על כלום,

וזה אחרי שתכננו את הפגישה חודש לפני.

הלכנו הביתה, וזהו.

בארוחת הבוקר,

מסיבה כלשהי, דנו בכמה עניינים.

והוא אמר לי איזה דבר לוגי.

ואני אמרתי דבר שנשמע בעיניו לא כל כך לוגי.

ואז הוא אמר לי, אם היית אומר דבר כזה באוניברסיטה,

היו זורקים עליך עגבניות.

אמרתי לו, תשמע, יהודי יקר,

אני לא אשם שאצלכם באוניברסיטה יש אנשים ברמה כזאת.

אבל דע לך שאין לך צמח

בעולם שאין מלאך שאומר לו גדל.

אין דבר כזה שיש דבר שאין עליו השגחה

עליונה מלמעלה של שרי מעלה שאחראים על אותו פרט בעולם.

אין דבר כזה.

דע לך שהכל זה רצונו יתברך.

ואז אמרתי לו,

וכמו שאמר רבי חנינא בן דוסא,

מי שאמר לשמן וידלוק,

יאמר לה חומץ וידלוק, ואכן דלך.

זאת אומרת,

מי שאמר הוא הקובע,

ושום דבר אחר בעולם לא זז ואי אפשר להזיז בלי רצונו יתברך.

רק ברוב המקרים שאנחנו מכירים,

בורא עולם לא מתערב,

אז הדברים מתנהגים כמו שאנחנו קוראים בטבע.

פעמים

שהקדוש ברוך הוא מחליט כן להתערב,

ואז דברים לא זזים בדיוק כמו שבטבע.

אבל גם אלה שנראים לנו טבע וגם אלה שאינם טבע,

הכול הם ניסים, כמו שאומר הרמב״ן,

והכל זה קיום רצונו יתברך.

ההוא קיבל את הסעיף, התחיל לצעוק.

מה אתה מדבר? זה שטויות.

אם אני מחליט לעשות ככה, זה ככה, ואם אני לא עושה ככה, זה לא יהיה ככה.

אמרתי לו, אתה יודע מה?

גם אני עליתי על טורים.

אמרתי לו, נכון, אתמול אנחנו הלכנו והכנו את הווידאו בשביל שיוכל לשדר.

הוא היה חדש?

עשינו חזרות?

אתה הכנסת את הכבלים?

ניסינו את כל הניסיונות?

זה לא עבד.

למה זה לא עבד?

מה קרה שזה לא עבד?

אז הוא אומר, לא יודע, הייתה תקלה בדרך, משהו קרה.

אמרתי לו, קוקו,

אתה יודע מה קרה?

הקדוש ברוך הוא לא רצה באותו רגע שזה יעבוד.

לא רק זה,

הקדוש ברוך הוא רוצה שאתה תיקח אותו על הגב ותלך עכשיו לחפש טכנאי כדי שהוא יעבוד.

והטכנאי כאילו יתקן את הווידאו,

ואחרי זה תחזיר והוא יעבוד.

ואני אומר לך שהווידאו גם כעת עובד.

אז הוא אמר לי, תשמע, אתה תרלהלהלהלה.

אמרתי לו, שמעת?

אני אומר לך שהווידאו עובד.

אז הוא אומר, אתה צוחק,

אתה רוצה שאני אביא אותו ונעשה דוגמה, ואחר כך תגיד, סתם צחקתי?

אמרתי לו, תביא ותראה שהוא עובד.

טוב, ההוא קם מהשולחן,

מביא את זה,

הנה, יש לו את ההוכחה המוחצת שאני תרלהלהלה.

מחבר את הכבל עם הכל זה, מכניס את הקסטה,

מפעיל פליי, עובד.

מה הוא צוחק?

חנינא בן דוסא, חנינא בן דוסא.

אמרתי לו, אמרתי לך, מי שאמר לה שמן וידלוג,

יאמר לה חומץ וידלוג.

זה רצונו יתברך.

אין שום דבר חוץ מרצונו יתברך. וכיוון

שאני רציתי כל כך להוכיח לך

שזה רצונו יתברך,

השם סייע,

שהראה לך שאין חוץ מרצונו יתברך.

אבל מה, אנחנו לא רגילים כל כך לדברים כאלה,

וזה לא קורה כל פעם.

אז ממילא מקרה, מנסים להסביר את זה בדרך טבעית.

זה לא מפקיע את הנס.

גם אם תמצא את המהלך כטבעי, כמו הדוגמאות שהבאנו,

זה נס גמור.

עוד דוגמה.

כתוב אצל בתיה,

בתיה, ביתו של פרעה,

כשהיא יצאה לייעור והיא ראתה את תיבת גומה,

התיבה הייתה במרחק רב ממנה.

כתוב, ותשלח את המעטה.

אומר רש״י, אומרים חכמים,

שנשתרבבה המעטה אמות הרבה.

ויש אומרים שישים אמה.

מה פירוש נשתרבבה שישים אמה?

לא שבאמת היד יצאה והלכה, היא נהייתה כמו חוט, הגיעה ומשכה.

אלא למרחק של שישים אמה.

אבל בעצם שום דבר לא זז.

היא רק אושיטה את היד, והיד נשארה כך,

ואז היא נגעה בטבע, אפילו שהייתה במרחק כזה, וקרבה אותה אליה.

איך זה יכול להיות?

בואנ'ה, חביבי, הדתיים מדברים שטויות.

אני אומר לך, מה שתית?

חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים,

מה שכתוב, נשתרבבה המעטה, זה בלי ש...

תתארך, טעות גמורה לחשוב כן.

אבל אנחנו פשוט לא יודעים מה זה סוד המקום.

דוגמה נוספת,

עניין שנקרא קפיצת הדרך. שמעתם פעם על המושג קפיצת הדרך?

בדרך כלל נהגים שנוסעים מהר אומרים, היה לי קפיצת הדרך.

הם נסעו רק מהר, לא היה שום קפיצה.

אבל יש מושג של קפיצת הדרך. רבי שלום שבזי, זכר צדיק לברכה,

אף פעם לא היה ביום שישי, שבת, בתימן.

כל פעם הוא היה או בטבריה או בחברון או בירושלים,

והוא לא היה הולך ברגל ולא היו טיסות אז.

והוא היה עושה זאת בסוד קפיצת הדרך.

מה זה סוד קפיצת הדרך?

היו כותבים שם על הציפורן,

אחד משמות הקודש,

שהוא אחראי

לעניין

קפיצת הדרך,

וזהו, ברגע שרושמים אותו, אתה רוצה להיות במקום פלוני? אתה שם, על המקום, זה לא לוקח זמן.

אתה עומד פה,

באותו רגע, הופ, אתה עומד

בארצות הברית.

מה זה, הוקוס פוקוס?

לא.

זה טבע,

רק אנשים לא מכירים את חוכמת הטבע הזאת, שנקראת סוד קפיצת הדרך, אבל זה בטבע, נקרא.

זה לא נס.

זה לא נס.

זה חוכמה שצריכים לדעת, לדעת השמות הממונים וכו'.

איך כתוב

שנברא העולם?

כתוב שאברהם אבינו כתב ספר יצירה.

מה זה ספר יצירה?

שבו ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו.

מה זה?

שילובי אותיות,

שהאותיות האלה שמשלבים אותן כך ואחרת,

אפשר לברוא איתן דברים.

לדוגמה, המהרל מפראג

ברא גולם.

גולם

שחוץ מנפש

הוא היה כמו רובוט אדם שביצע כל שליחות שהוא אמר לו.

ושאלו את הגאון מווילנה

אם הוא גם היה יכול לעשות גולם,

אז הוא אמר שזה דבר קל ופשוט.

מי שיודע את הסודות האלה שנמצאים בבריאה,

יודע לעשות את הדברים האלה. גם האבות הקדושים, גם האחים הקדושים,

כתוב שהאחים הקדושים

היו עושים

בהמות

בספר יצירה.

ולכן אמר עליהם יוסף שהם אוכלים אבר מן החי.

ולא, זה היה בספר יצירה.

וכן עוד דוגמאות נוספות.

אם כן,

זו חוכמה וידיעה שצריך ללמוד,

אבל זו חוכמה שנמצאת בטבע.

אלישע,

אלישע הנביא,

שהוא מחיה את בן השונמית,

החיה מתים.

מה הוא עושה?

הוא גוהר עליו,

שם פיו על פיו, עיניו על עיניו, כפיו על כפיו, ויגר עליו ויחם הבשר של הילד.

אז מה אנחנו חושבים?

וטע הוא עשה לו הנשמה.

בשביל זה לא צריך לשים יד על יד,

ולא פה על פה, ולא עין על עין, ולא, לא צריך.

אלא מה?

צריך להשתדל על פי טבע מה שאפשר,

אבל עצם התחיה היא נס.

לכן זה נרשם כניסים שעשה אלישע.

מכל מקום, מה אנחנו רואים?

אנחנו רואים

שכל אלה הדברים שציינו חכמים הם טבע עדיין.

נבוכדנצר הרשע

זרק את חנניה, מישאל ועזריה לתוך כבשן האש.

כתוב במדרש, עמד שר הברד לפני הקדוש-ברוך-הוא.

אמר לפני הקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם,

ארד ואצנן את הכבשן,

ואציל

את הצדיקים

מכבשן האש.

אמר לו גבריאל,

אין גבורתו של הקדוש-ברוך-הוא בכך

שאתה שר הברד,

בכל יודעים

שהמים מכבים את האש.

גבריאל המלאך, שהוא שר האש,

אומר לי, יורקמו שר הברד,

אומר לו, תשמע, כולם יודעים שמים מכבים את האש,

אבל אני,

שר האש, ארד ואקרר מבפנים את האש, איפה שנמצאים חנניה, מישאל ועזריה,

ואקדיח מבחוץ בתחום,

אני אוציא החוצה, ואעשה נס בתוך נס.

גם זה מה שהיה,

זה עדיין נקרא מהלך בתוך הטבע.

כי מי אמר שהאש בהכרח שורפת ומכלה?

האם לא מצינו בעלי חיים

שהם אוכלים אש,

נולדים מן האש,

חיים באש?

הגמרא מספרת שיש בירייה שנקראת סלמנדרה.

כשמחממים

תנור אש,

שבע שנים ברציפות בחום גבוה ביותר,

מן האש נברא בעל חי דומה לעכבר גדול,

שהוא נברא מן האש,

הוא חי מן האש

והוא אוכל מן האש.

שאם לוקחים אותו

אתה בעל חי

והם מוציאים לו את דמו,

מורחים את זה על הגוף, את הדם שלו,

הדם נכנס באש ואינו נשרף.

נהיה חסין אש.

אז זה ברייה ידועה, מביאה הגמרא.

אז מי אמר שהאש רק שורפת ומכלה?

הקב'ה יכול להחליט שהדם יסרב

וברייה אפילו תיוולד מהאש.

אין בעיה.

מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לה חומץ וידלוק.

הכל זה רצונו יתברך.

אם כן,

דווקא שר האש גבריאל יורד למטה

על מנת להציל את חנניה, מישאל ועזריה ועושה נס תוך נס.

אם כן,

זה דברים שהם

נעשים בשם שנקרא ש״ם וד׳ וי׳,

שמו של הקדוש ברוך הוא,

שבו הוא נודע לאברהם, יצחק ויעקב.

אבל

הקדוש ברוך הוא נודע למשה רבנו בשמו הגדול,

שזה י' וה' וו' וה',

כמו שאנחנו אומרים, יתגדל ויתקדש שׁמי רבה, זה שמו הגדול.

שׁמי רבה,

שמו הגדול.

איזה שם?

י' וה' וו' וה'.

כל מה שאמרנו כרגע, וזה נסים,

זה כאינוך אפס

מכל הנסים שנעשו במצרים שהיו על ידי שמו הגדול של הקדוש ברוך הוא.

ויתרו,

שהיה כהן הון ועובד עבודה זרה,

הגיע למדרגה שהכיר את הקדוש ברוך הוא בשמו הגדול.

ועל זה אמר, עתה ידעתי כי גדול השם מכל האלוהים כי בדבר אשר זדו עליהם.

הוא עבד, כל אלוהים שבעולם,

דהיינו עבודה זרה, אלוהים אחרים,

והוא ידע כי גדול השם מכל האלוהים.

זה יתרו למדרגה שהגיעה.

זאת אומרת, יהודים יקרים,

אנחנו לא מבינים כנראה את המציאות.

אנחנו רואים דברים,

התרחשויות סביבנו,

ואנחנו לא מתרגמים אותם נכון.

הקדוש ברוך הוא מחיה אותנו בנסים גלויים יומם ולילה.

כל תזוזה שאתה זז,

אתה חי בנס.

יכול להיות שהאדם זז ממקום פלוני והוא אפילו לא יודע איזה נס נעשה לו.

רק יגיע הזמן

שהוא יראה למפרה את כל מה שנעשה, החסדים איתו,

ויבין אחר כך רק מה הקדוש ברוך הוא עזר לו בימי חייו.

אנחנו, כמו שאמרנו, נמצאים לפני מצב קשה.

במצב של היום אנחנו זקוקים לרחמי שמים רבים

וניסים גלויים וגדולים,

וברוך השם אנחנו רואים

שהקדוש ברוך הוא עוזר שנמנעים ולא מצליחים האויבים

בכל הפיגועים.

כל הפצמ״רים

והמרגמות עוד לא הרגו בן אדם אחד,

וירו אלפים של פצצות מרגמה,

ועוד לא נהרג אדם אחד שנתיים וחצי, ברוך השם.

זה ניסי ניסים, נופל בגן ילדים, בדיוק הילדים לא נמצאים. נופל על מכונית,

ליד מכונית, ליד אוטובוס.

ואנשים נשארים בחיים,

פלאי פלאות.

אבל בין ובין, מה לעשות, יש גזירה מן השמיים,

כי אנחנו לא מאה אחוז בסדר.

ולא צריך הרבה לדבר, רק לראות את הג'ינגלים והקליפים שיש בבחירות, לראות כמה שנאה יש לדת וכמה לשומרי תורה ומצוות, בשביל להבין עד כמה אנחנו רחוקים

מהחסד הראוי.

ואף על פי כן,

הקדוש ברוך הוא ברוב חסדו עוזר לעם ישראל, כי בניו הם.

אבל מה לעשות, בין לבין מידת הדין מקטרגת

והיא טובעת את חלקה,

והיא מצליחה לקחת חללים.

ומה שאנחנו צריכים לעשות

זה להשתדל כמה שיותר לסתום את פי המקטרג,

וכמה שיותר לעשות זכויות.

ואם נצליח בדבר הזה,

אשרינו בטוב חלקנו.

עכשיו,

בדרך כלל רגילים

להבין את מה שאני אומר

כמו איום,

כאילו אני מפחיד.

כך אני בכל אופן מוצג בתשקורת החילונית.

מפחיד.

מפחיד.

אני אומר לכם את האמת, אני לא מפחיד.

אני מרתיע,

מתריע וגם מרגיע.

כשאני אומר מה הולך להיות,

זה בשביל להזהיר שלא חלילה ניפול במצב שצריך להיות.

אז אני מתריע שכך יהיה,

מרתיע מהעבירות

ומרגיע אומר מה צריך לעשות,

מה הפתרון.

עד עכשיו חשבתי שרק אני מבין כך.

אבל אני רוצה לשאול אתכם, יהודים יקרים,

אנחנו נמצאים באור יהודה.

תגידו לי שאלה יש לי אליכם.

מה אתם חושבים,

שאני יותר מרתיע או יותר מרגיע?

מי חושב מרגיע כשירים את היד?

תורידו.

מי חושב מרתיע?

בודדים.

הנה, חמישה אנשים, שישה.

יפה.

בואו אני אגיד לכם, נעשה סקר

על-ידי אחד מהעיתונים,

לא יאומן כי יסופר,

פנו לגיאוקרטוגרפיה, שמעתם על זה?

חברת סקרים,

ושאלו את השאלה

מה הייתה השיטה. הסקר נערך במסגרת אומניבוס טלפוני בקרב 503 גברים ונשים

בגיל 18 ומעלה ומפיזור ארצי ומייצג של התושבים ביישובים היהודיים בארץ.

שאלו שאלה את כל הנשאלים כך,

אם תפרוץ מלחמה בעיראק,

מי מבין האנשים שאקריא בפניך הכי ירגיע אותך?

ואמרו שבעה שמות.

אמרו אריאל שרון, בנימין נתניהו,

עמרם מצנע, נשיא המדינה משה קצר,

טומי לפיד,

אהוד ברק ואמנון יצחק.

מה היו התוצאות?

תשמעו.

הראשון אמרו אריאל שרון,

השני אמרו בנימין נתניהו,

השלישי אמרו

אמנון יצחק.

הרביעי,

מצנח,

החמישי,

נשיא המדינה,

השישי,

אהוד ברק,

והאחרון טומי לפיד.

אז מי מפחיד?

עכשיו יש לי תואר חדש,

המרגיע הלאומי.

עכשיו אתם יכולים להבין, אבל למה שרון

ולמה בנימין נתניהו לפני?

תראו, אני לא ראש ממשלה,

ואני לא יכול להרגיע כמו ששרון יכול להרגיע. הוא יכול להגיד, יש לנו מענה,

יש את הצבא,

אנחנו נפעל, נשלח טילים,

יש לנו כך,

נניע את הכוחות.

אז ודאי שהוא יכול להרגיע יותר, לא?

גם בנימין, לא?

הוא היה בעניינים.

אבל אבנון יצחק לפני מצנח?

אה, אבנון יצחק.

הוא מועמד לראשות הממשלה.

20 מנדטים יש לו בקושי, 19 היום.

19 מנדטים,

עם 54 שנה של כל מפלגת העבודה, מפא״י, וכל הדירקטוריונים והחברות,

עדיין, עם כל מה שהוא אומר, אמינות, אמינות, אמינות.

אבל אמנון, יותר מהאמינות של מצנח.

מדהים.

ונשיא המדינה,

נשיא המדינה,

יהודי שקול,

שקט יחסי,

מרגיע בדיבורו,

מאחורה עם פער של אחוזים,

ואהוד ברק, ראש הממשלה,

וואי, וואי, וואי,

ממש בושה למדינה.

אז לפי זה, אם אבנון יצחק מקום שלישי בהרגעה הלאומית,

שאלו את גאוקרטוגרפיה

שאלה נוספת.

אם הרב אבנון יצחק היה מתמודד בבחירות לכנסת כעומד בראשות מפלגה,

באיזו מידה נראה לך שהיית מוכר במפלגה זו.

ענו אנשים,

ואני שואל אתכם שאלה,

כמה מנדטים אתם חושבים

האנשים ענו?

כלל הציבור הישראלי, למעט ערבים.

כמה?

26.

יהודים יקרים,

הסקר אומר 20 מנדטים.

אתם יודעים מה זה 20 מנדטים?

זה המפלגה הראשונה במדינה, זה יותר מהליכוד.

למה?

הליכוד זה עם 350,000 מתפקדים ועם כל המוסדות ו-54 שנה של הכנות,

ויש להם את כל השליטה,

והם בקושי 31 כרגע.

אני עוד רק במשרד, עוד לא יצאתי החוצה 20. תארו לכם אם אני יוצא ומתחיל לדבר על זה.

וואי וואי, מה יהיה?

ואין לי מאחורה,

כן,

חברי כנסת כבר עם שמות מפוצצים שכל אחד מביא מנדט לבד.

זה לבד.

אתם מתארים לכם כזה דבר?

מה אני אלמד מזה?

שלמרות כל ההסתה של התשקורת במשך שנים רבות,

וכל ההפחדה מאמנון יצחק,

ולמרות סתימת הפיות,

והמניעה מכניסה לאולמות,

וכל הרדיפה התקשורתית,

עדיין 20 מנדטים מחזיקים?

שהם היו מצביעים.

זה נפילה גדולה מאוד לתשקורת.

זה ממש בושה.

אבל מה?

אנחנו בשלנו והם בשלהם.

אנחנו עובדים בשיטות אחרות, יותר טובות.

לפני שבוע וחצי סיימנו לחלק 200,000 תקליטורים חינם.

התקליטורים האלה נקראו,

הימין והשמאל חושפים

את דעתם על הדתיים.

בתוך התקליטור היה סרט הרצל והציונות.

200,000 כאלה חולקו, ובפרט

בסביון, בשוהם,

במקומות מכובדים, כפר שמריהו,

רחביה וכולי,

וקצת בפריפריות.

עכשיו התחלנו מבצע, 300,000 תקליטורים בחינם,

שמחולקים בכל רחבי הארץ.

והנה פה התקליטור,

כל האמת על אמנון יצחק,

מקבץ סרטים החושף את פרצופו האמיתי של האיש.

זה מחולק עכשיו

אצל כל החבר'ה הטובים, האינטליגנטים.

הם רואים דבר כזה, או,

זה סרט צריך לראות,

רצים ישר למחשב, ומה רואים בסוף?

אחלה, עם לא נצחק.

רואים סרטים יפים מאוד בפנים.

אולי סוף-סוף ככה, בדרך הפוכה,

יכירו את מי שהם לא מכירים.

חצי מיליון תקליטורים זה חשבון, רבותיי. לא יהיה בית יהודי תוך שבוע

שלא יכיר ולא יראה מקרוב.

טוב, ככה עובדים.

מקרבים יהודים שיכירו את האמת, זו העבודה האמיתית,

ומתריעים,

מרתיעים ומרגיעים.

אבל אם אנחנו נחכה עד שיאמרו לנו הפוליטיקאים מה יהיה,

זה יהיה כבר לאחר מעשה.

לפני מעשה אנחנו בבעיה.

אנחנו יכולים רק לחכות,

להרגיש מה יקרה,

ואז לחשוב מה עושים.

תראו,

ציבור של מיליונים שנכנס לפאניקה בעקבות חשש

שיצאו טילים לכיוון ישראל,

שיש בהם חס ושלום חשש

שהם ביולוגיים או כימיים,

זה לבד כבר יכול להרוג כמה אנשים בדרך של הטיל,

מהפחד כמו שהיה בטילים הקודמים,

שאנשים רבים מתו מפחד או מזריקות אטרופין כפולות או מחנק של המסכות.

ואם חלילה יקרה הדבר הזה,

שכבר דיברנו עליו,

מה יקרה? איך מרגיעים ציבור? מה אומרים לו?

יהיה בסדר, עוד מעט יגיעו עם זריקת הבעבועות אליך הביתה.

כמה כאלה יסתובבו עם זריקות?

כמה יספיקו?

ואם יגידו שיש איזה כמה קילומטרים,

שהם מנוגעים בחיידקים,

אז מה,

איך אפשר להשתלט עכשיו על עשרות אלפים,

מאה אלף איש נמצאים באזור כזה שהוא מוגבל?

איך יטפלו בכל אחד?

אז מה העצה? אני אומר לכם לפני שיקרה.

הפסוק אומר,

גם כי אלך בגית צלמוות,

לא יירא רע בתנאי,

כי אתה עימדי.

אם אני מחזיק בקדוש ברוך הוא באמונה שלמה ובמעשים טובים,

כמו שהקדוש ברוך הוא ציווה לי,

אני לא אמור להיפגע כלל.

ואפילו אם יהיו אחת עשר אלף שצריכים למות

ואתה נמצא בתוכם,

לא יקרה לך כלום. כולם ימותו ואתה תישאר בחיים.

ייפול מצידך אלף,

ורבבה מימיניך,

אליך לא ייגש.

אתה באמצע.

אלף נופלים מכאן ועשרת אלפים מכאן.

11,000 נפגעים.

אתה לא ייגש, לא שלא תיפגע, לא ייגש.

כי מי שאומר לשמן שידלוק,

אומר לחומץ גם שידלוק.

מה שהוא רוצה הוא עושה.

והקדוש ברוך הוא אמר לנו

שמי שהולך בדרכי ה'

ועושה את רצונו, לא יאונה לו כל רע.

לא יאונה אוון לצדיק.

אבל צריך להיות צדיק שלם.

לא באופן יחסי,

צדיק ששומר על כל המצוות כראוי.

אם יש לו פרצה וחלל,

הוא עלול להיות ניזוק.

אם אדם

יושב

מול חלון שהוא סגור, רק פתוח כמעט, הוא יתקרר.

אם הוא יישב מכוסה לגמרי מול חלון פתוח, לא יקרה לו כלום.

אבל אם יהיה חלק בגופו חשוף ולא מכוסה,

משם הוא יתקרר.

זאת אומרת,

צריך לכסות את הכול.

שיהיה כיסוי מלא.

שם קטרג לא יוכל לומר גם הוא.

אין גם הוא.

אין לו גישה ונגיעה במישהו בסדר.

ולא מאוחר באפשר.

מה צריך לעשות?

פשוט להחליט.

חוזרים בתשובה.

אם אני חוזר בתשובה שלמה לפני אבינוש בשמיים ואומר,

הרי אני מתחרט על מעשיי הקודמים,

והרי אני מקבל על עצמי מהיום והלאה לא לעשות עבירות

ולעשות מצוות,

ואני מתוודה ואומר, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי.

אני מחוץ לתמונה.

זאת אומרת,

אדם כזה שהחליט שהוא רוצה להיות שלם בעבודת השם,

לא יקרה לו שום דבר.

ואני אומר לכם,

שאפילו אם קרה,

ובן אדם כבר הגיע למצב קשה ביותר,

ואפילו שכבר חרם חדה מונחת על צווארו ואין סיכוי,

יש סיכוי.

לא ימנע עצמו מן הרחמים, כי אב הרחמים

מוכן תמיד לשמוע עד דכדוכה של הנפש.

אם אדם יזעק אליו באמת מקירות ליבו,

הקדוש ברוך הוא יכול לבטל את גזירתו,

אם זו גזירה ביתית,

ולהחיותו.

כמו שהיה עם חזקיה המלך,

ששלח אליו הקדוש ברוך הוא את ישעיה הנביא,

ואמר לו, כי מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה,

ולא תחיה לעולם הבא. אתם יודעים איזה

איום זה?

מגיע נביא,

בשם ה', לא רופא, נביא,

ואומר, השם שלח אותי לומר לך,

כי מת אתה ולא תחיה, בשני עולמות.

מה הסיכוי שלו?

בסופו של דבר אומר, חזקיה הנביא, נישעיה הנביא,

כלה נבואתך וצא.

שכך מקובלני מבית אבי אבא,

שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

בייסב חזקיה את פניו אל הקיר, ויתפלל.

התפלל מקירות ליבו,

תפילתו נתקבלה,

וה' הוסיף חמש עשרה שנים על חייו.

זאת אומרת, אף פעם לא מאוחר.

ואני אראה לכם קטע כרגע לפני השאלות ותשובות של מקרה של ילד בן ש...

שלוש שנים,

שלקה בסרטן

בכל השרירים בחלל הבטן,

והכבד שלו נשרף.

והרופאים אמרו שצריך השתלת כבד,

חוץ מהבעיה של הגידול הסרטני שהתפשט,

והסיכוי היה שואף לאפס,

והאבא מיואש לחלוטין.

ואף על פי כן הוא בא להרצאה וביקש רחמים.

ואז דיברתי איתו, שאלתי אותו,

בתראו מה קרה.

מפה נלמד

שאין מניעה מלפני הקדוש ברוך הוא לעזור ולהושיע.

מלך,

עוזר,

מושיע ומגן.

זה הקדוש ברוך הוא, אבינו שבשמיים. בבקשה.

הסרט נקרא נס מצולם.

הסרט נס מצולם. הסיפור של אליה יואב.

להרצאת הרב אמנון יצחק שנערכה באולם בברופלין קולג' ניו יורק,

בתאריך ה-9.6.2002 הגיע ינון אבורוס,

אשר בנו בן השלוש,

אליה יואב,

חלה במחלה הנוראית,

ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם התדרדרות בעבריו הפנימיים.

והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס,

וחייבים לשתול כבד חדש.

וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה.

ינון, אביו של אליה,

אשר היה נרגש מאוד ועל סך בכי,

ביקש מהרב אם אפשר לתאם איתו עסקה כמו שעשה דיויד הנכה מלונדון.

הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה כל יום שעתיים לרפואת בנו,

והאב כמובן הסכים.

הרב בירך את הילד אליה לרפואה שלמה והקהל הרב שנחף באולם ענה מאלי.

לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה,

קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקום עול מצוות בזכות רפואתו של אליה.

וכאמור כחודש ימים אכן אירע בלתי ייאמן.

הילד אליה החלים לחלוטין,

והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל,

ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.

וידאו טוב יותר וידאו טוב יותר וידאו טוב יותר וידאו טוב יותר.

הסרט הופק באולפני שופט.

את הסרט המלא וסרטים נוספים ניתן להשיג במשרדי שופט,

מתתיהו-10,

או בטלפון

677779. לווידאו, או אם טוב יותר.

תודה.

כן, למי שיש שאלות,

אני מוכן לענות. בבקשה.

דרך אגב, נתבקשתי להודיע שישיבת נתיבות-עולם, יש לה פה שיעור, בקריית-גיורא,

משעה 0400 עד 2000,

בבית-כנסת אוהל משה.

התושבים מוזמנים.

יש עברותות ושיעורים בכל תחומי מורשת עם ישראל.

כן, ויש עוד דבר אחד,

זה מומלץ לרכבים,

מחזיר אור, שכתוב עליו, במקום שמור מרחק, שמור שבת.

ניתן להשיג את זה בחוץ, גם מחזיר אור,

מציל מן הסכנה וגם מזכה את הרבים.

אולי מישהו יתעורר מזה, לשמור שבת. יש לך באמתחת שבת.

אפשר להשיג את זה בחוץ.

כן, איפה השאלה הראשונה?

כן, בבקשה.

תן לו מיקרופון.

בהמשך לסרט שהיה פה, יש איתי חבר בקהל

שגם חלה במחלה.

כן.

רציתי לבקש מכבוד הרב, אם יוכל...

מה שמו?

יצחק בן סימן טוב.

הוא שומר, אבל תורה ומצוות.

אז אני יכול להעביר לו את המיקרופון, אם אפשר. בבקשה.

אני מניח תפילין כל בוקר.

מניח תפילין ו...

שומר מדי פעם שבת, לא כל שבוע.

הבנתי.

תראה, בשביל לצאת מהמחלה לגמרי, בעזרת השם נתברח, ועל הצד הבטוח ביותר, אין פשרות.

צריך לחזור בתשובה שלמה, אמיתית.

זאת אומרת, לא רק זה,

לא רק שאתה צריך לשמור את הכול, אתה צריך אפילו להחמיר חומרות.

כל מה שאתה יכול להחמיר על עצמך,

כדי שהתיקון יהיה בטוח ושלם,

וכדי להסיר את המקטרגמה עליך.

כי אם יהיה לו בית אחיזה והוא יוכל לומר, הנה, עדיין הוא לא עושה,

אז עדיין יש לו פתחון פה.

אם אתה משנה את המעשים בצורה כזאת, שאתה כבר לא אותו האיש,

אי-אפשר להגיד, הנה הוא, אין הוא, זה כבר מישהו אחר.

המעשים שונו,

שינוי המעשה משנה את הגזירה.

ולפני ימים ספורים נפגשתי בסנדקאות בירושלים, ביהודי,

שראיתי אותו לפני כמה חודשים במצב יותר גרוע משלך,

כבר היה מקל לגמרי,

ואמרו לו הרופאים, עוד שבוע נשאר לו.

והוא בא,

ואמרתי לו, כמו שאמרתי לך,

הוא אמר שקשה לו ושזה צריך להיות תהליך.

אמרתי לו, חבוב, לפי מה שהרופאים אומרים לך, אין לך את הזמן של תהליך.

אתה צריך עכשיו להחליט.

אם תעשה מה שאני אומר לך, בעזרת השם, הברכה תועיל.

אבל אם לא תעשה כך, אין סיכוי.

זה לא נותנים ברכה ונהיה ככה. זה צריך לעשות מעשים, ועל זה ברכה.

בסוף, אחרי איזה דקות ספורות, הוא הסכים. אמרתי שאשתו גם חייבת,

משום שהגזירה היא גם כלפיה, גם היא סובלת,

גם היא עוברת את כל מה שהוא עובר.

בקיצור, הם החליטו.

החליטו, ולפני ימים ספורים, כשפגשתי אותו בירושלים,

שמחתי לראות אותו.

הוא עלה כבר ב-10 קילו במשקל,

הוא עובר עדיין טיפולים,

עוד חודש וחצי יש לו סיטי, אבל הוא מרגיש בן-אדם חדש.

מה הפירוש? הוא כבר היה אמור לגמור. הוא כבר חודשים חי לאחר מה שאמרו לו,

ולא רק שהוא הולך ודועך,

הוא הולך ומתפתח.

הוא הוציא לי שם תמונה איך הוא היה נראה כשהיה בריא,

מתברר שהוא היה פעם מר ישראל,

עם גוף מחוטב, מלא שרירים.

זה לא להאמין לאיזה מצב הוא הגיע לפני מספר חודשים,

וברוך השם באיזה מצב הוא היום.

אני מאחל לך שאתה גם כן תרפה, אבל, אבל,

זה תלוי בך, תדע לך.

הברכה שלי והצעקה של כולם אמן

זה דבר גדול ביותר,

אבל צריך שאתה תחליט

שאתה חוזר בתשובה שלמה, אמיתית,

ואם אתה לא יודע איך עושים את זה,

ידריכו אותך.

מה שאתה לא יכול, שאתה אנוס ואין לך את הכוחות,

אתה פטור,

אבל מה שאתה כן יכול, ואפילו תתאמץ,

וגם להחמיר,

זה יציל אותך פשוט.

אתה מוכן?

אני מוכן.

בעזרת השם. בעזרת השם.

עכשיו, מה השם שלך ושם האמא?

יצחק, שם האמא שלי, סימה,

זיכרונו לברכה.

יצחק בן סימה,

השם ירפא אותך ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

מ-ה-ר-א-ל-מ-ה-ר-א-ל-א-ש-יהיה לך בשורות טובות, ונשמח לראות אותך בהרצאות הבאות, בריא ושלם.

עשורות טובות.

כן,

יש פה שאלה כאן, שורה שנייה.

אה, אותו כבוד הרב,

יש לי אח שהיה פעם חולה ברוסיה, אנחנו עלינו לא מזמן לארץ,

זו מחלת צהבת,

הוא חזר לשאלה, הוא התרפא, ברוך השם הכול,

לאחר שהוא התחתן,

הוא התחיל לשמור שבת, הוא חזר בתשובה,

ואז אחר כך כל המחלות שלו עוד הפעם עלו.

והוא עכשיו, אני זה...

שומר תורה ומצוות, או לא?

כן, הוא שומר, הוא מניח תפילין, הוא שומר שבת, ואומר,

הוא משתדל כל מה שצריכים לעשות.

תגיד לו ולאשתו,

מה שהסברתי ליהודי הזה, שיקבל על עצמו בעזרת השם יתברך.

הוא משתדל לעשות עם... משתדל לא מספיק.

אדם שיגיד לרופא, אני משתדל לקחת תרופות,

אני משתדל לעשות כימו, אני משתדל להגיע לבית חולים,

לא מספיק.

חייב לעשות מה שהרופאים אומרים,

ואז אולי יש סיכוי, ככה הם אומרים.

אבל הוא חזר בתשובה, הוא היה בכלל בן-אדם אחר. אז משתדל לא מספיק. אפילו אם הוא חזר בתשובה, הוא לא עשה טובה. הוא היה צריך לחזור בתשובה, כיוון שהוא לא היה בסדר.

כל בן-אדם שהוא לא בסדר צריך לחזור בתשובה. יש לי שאלה, למה מתי שהוא היה חילוני הוא היה בסדר?

מתי שהוא החזיר בתשובה, כל המחלות שלו עלו.

כן.

זה ודאי שלא תלוי בזה שהוא חזר בתשובה,

כי יש הרבה חילונים שמקבלים מחלות גם בלי לחזור בתשובה.

ויש גם דתיים שלא חזרו בתשובה, שגם מקבלים מחלות.

בן אדם נמדד לפי סך המצוות והעבירות שלו, וזה לא משנה באיזה מצב הוא נמצא.

ויש קטרוג בשמיים,

וכשיש קטרוג על בן אדם,

זה מה שקורה. אתה יודע, מס הכנסה מחפש ללכוד את כולם,

אבל פעם הוא תופס בן אדם בשנת כך וכך, ופעם הוא תופס אדם בשנה אחרת,

ולפעמים, אתה מבין, מתעכב,

אבל זה לא אומר שלא מחפשים את הבן אדם.

אז יכול להיות שבן אדם בדיוק התחיל עכשיו

לעבוד עם הספרים נכון, החליט השנה לעבוד עם הספרים נכון.

אני מוכן לקבל על עצמי במקומו. רק שנייה. אבל מה קרה?

אמרו לו, תביא ארבע שנים אחורה,

ותפסו את שלוש השנים גם כשהוא לא היה בסדר.

השנה הספרים בסדר,

אבל לפני שלוש שנים לא בסדר.

זאת אומרת, לא בגלל שהוא שמר על הספרים השנה, תפסו אותו.

הבנת?

זה אחד.

עכשיו, מה שאתה מוכן, מקבל בשבילו, זה טוב מאוד וזה יועיל,

אבל זה לא מספיק.

אם האדם בעצמו לא מוכן

להשתנות,

זה לא יועיל. למה הדבר דומה?

אחד נתפס על רצח, השופט שואל אותו, תגיד,

אתה מתכוון להמשיך לרצוח? הוא אומר, אני אשתדל לא לרצוח יותר.

אז הוא אומר לו, תשמע, אני משתדל, לא יכול לשחרר אותך. הוא אומר, תראה, עד היום אני הייתי רוצח עשר, ירדתי בכמות, רק שניים בשבוע.

זה קשה לי בבת-אחת.

אז קם אחד מהקהל ואומר, אני בן אחיו, אני מוכן במקומו לקבל עלי שאני לא ארצח.

מה, מה? בסדר, יפה, כל הכבוד. אתה מוכן אפילו לטפל בו ולחנך אותו וללמד אותו? נפלא.

אבל קודם כול, שהוא יחזור בתשובה שלמה כדי שהשופט יוכל להוציא אותו.

התוספת שלך ושל עוד אחרים זה זכויות נוספות לחשבונו להגן עליו.

זה טוב מאוד.

אבל קודם כול, העיקר זה האדם עצמו.

האיום הוא עליו.

ואם הוא לא מוכן להשתנות, נו, אז מה אנחנו יכולים להגיד?

אני מאמין שהוא יתחזק עוד יותר, כי הוא היה בן-אדם חילוני.

מאה אחוז. אתה תגיד לו לא להתחזק, כמו שאמרתי לו.

ומה שאתה תוסיף בשבילו, יהיה לרפואתו ולישועתו.

אבל... אתה מוכן לברך אותו? כן. אבל אתה תגיד לו, כן? בעזרת השם. תשליח מצווה עכשיו.

ומה אתה מוכן לרפואתו לקחת?

ציצית.

בבקשה. בוא.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו והקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה השם שלו?

יהודה בן דורא.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

מ-ה-ר-א-ל-א-ל-בשורות טובות.

כן, למי יש עוד שאלה?

בבקשה, פה שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני כבר התחזקתי תוך חצי שנה בדת,

ובא לי כל כך לשים כיסוי ראש, אבל לי רווקה.

אבל? רווקה.

הבנתי.

קודם כל, ללכת עם כיסוי ראש,

מותר ללכת גם לרווקה, אין שום בעיה. בתימן, לדוגמה, מגיל שלוש, הבנות כבר הלכו עם כיסוי ראש.

אבל זה ייצור לך בעיה, כי יבינו שאולי את נשואה,

ואחר כך אולי שידוך זה יפריע לך קצת.

אבל תתחילי אולי בשישי-שבת.

נשמרת.

לא, עם כיסוי ראש בשישי-שבת, בבית.

בסדר?

בבקשה.

כן.

את נשואה אבל?

את גם לא נשואה?

אז ייגמרו לי הכיסוי ראש לנשואות.

תור, תן לה גם כן, שישי-שבת. תן לה.

השם יזכה אתכם לזיווגים הגונים, לבנות בתים נאמנים בישראל מהרה.

אמן. כן, הנה פה שאלה, יהודי מצביע באמצע.

כבוד הרב, אתמול שמעתי קלטת שלך, המהפכה החילונית.

וואי, וואי, וואי.

138. והרב אמר שאנחנו נטבעים בזה שאנחנו לא יצאנו נגד התביעות של ברק,

אז אנחנו נטבעים בזה. אז רציתי לשאול את הרב,

אני בתור בחור ישיבה שלומד,

וגם לא שמעתי את המקרה הזה, כי אני לא שומע חדשות, לא שומע רדיו.

בכל אופן, יש לי גם רבנים שמקבילים אותי,

שאני לא יכול לצאת מעצמי לאיפה שאני רוצה ואיך שאני רוצה.

אז כאילו, איפה אני יכול להיות?

איפה אני בתמונה, שאני כן נטבע או לא נטבע?

קודם כול, אתה עושה את הדבר הטוב ביותר שיכול להיות.

במה שאומרים לך הרבנים, ואתה שומע בקולם, אתה מסודר ומוגן.

הדרך של המחיה שצריכה להיות כנגד אלה שקמים על התורה היא בפעולות חיוביות

והשמעת קול מחאה כנגד אלה שעושים.

אם אתה מוסיף בלימוד התורה,

ואתה מקבל עליך יותר עול מצוות ומדקדק במצוות,

אתה ודאי פועל יותר מהמחאה עצמה בשעה שאתה יושב בקוטלי בית המדרש.

ואלה שלא נמצאים שם ושומעים דברים כאלה צריכים למחות.

שומעים שפוגעים בכבודו של הקדוש ברוך הוא, צריך למחות,

צריך לא להסכים.

צריך לפעול באופן חיובי כדי להרחיב את גבולי הקדושה,

כמו שאנחנו משתדלים.

חצי מיליון CD תוך שבועיים-שלוש זה כמות אדירה.

ומי שלא יכול לחלק כמונו יכול לתרום.

ואם הוא תורם, הוא שותף באותה הפצה שהיא מקרבת את היהודים לאביהם שבשמיים וגם מוחה באלה שלא עושים את מה שראוי לעשות כיהודים.

אז אתה מסודר.

תוסיף עוד קצת בלימוד תורה בדקדוק במצוות ובעזרת השם אתה תועיל לעם ישראל מאוד מאוד.

ועוד דבר אפשר, כבוד השר?

בבקשה.

כרגע קיבלתי הידיעה שיש פה בן תורה שפרש מהישיבה. הוא למד איתנו, לא באותה קבוצה, אבל

הוא למד איתנו באותה ישיבה, באותה מסגרת.

הוא שאל אותי,

קשה לו מאוד, והוא כן רוצה לנסות לחזור בחזרה, אבל

יש לו קשיים מאוד גדולים, עם ההורים בפרט.

בסדר, אם הוא רוצה שיגש אליי בסוף הערב, אני אעזור לו כמה שאפשר, ואם לא יתפוס אותי הערב, יצלצל אליי מחר.

לדוד יעביר, ואני אסביר לו מה לעשות.

תודה רבה.

תודה לך.

כן, בבקשה.

כבוד הרב, יש לי שאלה של חברה.

היא רושמת, אני מעוינת להתגייר ומאמינה בהשם,

אבל לא מרגישה מספיק בטוחה אם זו הדרך שלי,

והייתי רוצה שתעזור לי ותגיד איך אני אתחזק ויחזק את האמונה שלי, ושאהיה בטוחה שזו הדרך שבה אנהל את חיי.

ובכן, קודם כל זה צריך לבוא מהפנימיות שלה.

להתחזק זה לא בעיה.

היא יכולה לקחת קלטות וידאו בתרגום באנגלית, אם היא לא מבינה בעברית,

וללמוד, לראות, לשמוע, להבין.

ואז אם היא תרגיש את הצורך הפנימי,

אז היא צריכה להבין, מצד אחד

היא זוכה למדרגה גבוהה ביותר,

ואם היא תהיה גרת צדק,

אז אנחנו מברכים כל פעם על הצדיקים ועל החסידים ועל גרי הצדק, מזכירים אותם לטובה.

כל התפילות של עם ישראל,

אבל היא צריכה גם להבין שהיא נכנסת לחובות גדולים גם.

יהודי חייב במצוות הרבה יותר מגוי.

גוי חייב רק בשבע מצוות בני נוח,

ויהודי חייב בהרבה יותר.

אז מצד אחד זו מעלה גדולה וזכות גדולה שאין כמוה,

אבל מצד שני זו גם חובה גדולה.

ואם היא נכנסת לזה,

היא לא יכולה לצאת מזה,

והיא צריכה להבין שהיא לא יכולה להגיד,

הייתי חייבת פחות,

והשתדלתי. אז אני עושה קצת יותר ממה שהייתי חייבת בתור

מי שאינה יהודייה,

כי אין פשרות בזה.

נכנסים, זה עד הסוף.

אז זכות גדולה, אבל גם חובה.

אז צריך להחליט.

ואיפה היא מקבלת את ההדרכה? איך ומה? אמרתי, אפשר לקבל קלטות וידאו. היא מבינה עברית?

כן.

מבינה.

תביאי לה עברית מיני סמינר.

הנה, זו התחלה וההמשך יבוא.

בארגון שופר, רחוב מתתיהו-10, בני-ברק,

03-6777-779,

או באתר האינטרנט

www.שופר.net,

או במספר הטלפון

0264-000000,

אם מצלצלים למספר הזה,

במחיר של שיחת טלפון מקומית אחת 33 אגורות

למשך כל הלילה,

אפשר לשמוע קלטות בחינם,

או 66 אגורות במשך כל שעות היום,

שיחה אחת מכל מקום בארץ.

0264-000000.

כן, פה, שאלה.

אתה יכול רק לברך אותה?

שמה? שהיא תזכה להכיר את האמת.

בבקשה, מה שמה?

קרן?

קרן, זה כבר שם יהודי.

קרן בת ולנטינה.

קרן בת ולנטינה.

השם יזכה אותה להכיר את האמת,

לדבוק בה ולעשות את הנכון והישר בעיני השם.

אמן.

כן.

בבקשה.

יש לי שאלה בקשר לתלמוד, יש שם...

אני אוהב ללמוד.

אשריך. התחלתי ללמוד, עמדתי בישיבה פעם.

אחרי זה הלכתי לצבא, ואני כל הזמן הייתי דתי.

אבל כל פעם שאני מתחיל ללמוד הוצאות ושאלות שאנחנו רואים בתלמוד כל הזמן לפעמים דברים...

שמטמיעים אותך או שאתה מסתפק. יש כל מיני, לפעמים, מסגירות. אתה צריך ככה,

לקחת חברותה שהוא יהודי,

חבר השמיים ומלומד,

ולשבת איתו על כל הדברים שהם מפריעים לך,

וללמוד דבר אחר דבר.

אבל זה לא סותר.

יש הרבה דברים שנראים במבט ראשון סתירה, כי האדם לא מקיף

את כל הגמרא,

והוא לא מכיר את כל הראשונים והאחרונים.

ממילא, אם הוא עומד פה, אז הוא רואה שפה יש לו קושייה.

ושם יש את התירוץ, אבל הוא לא יודע איפה התירוץ.

לכן, דע לך.

כל גדולי ישראל,

הרב אמר היום, סליחה,

הרב אמר על הדבר הזה שנכנס לתוך האש ונוצר מהאש, הסלמנדרה. כן, סלמנדרה, כן. מבחינה מדעית זה לא נכון.

מה?

מה לא נכון? אין כזה דבר.

איך זה? איזה דבר?

קודם כול קבעת שזה לא נכון.

אחר כך אמרת מבחינה מדעית זה לא נכון.

אחר כך שאלת אם יש כזה דבר.

אז תחליט,

מה אתה שואל בעצם?

זו לא רק שאלה, יש הרבה שאלות. קודם כול, אתה למדת את כל מה שהמדע יודע?

אני לא למדתי הכול, אבל זה דברים כתובים. אתה קראת את כל כתבי העת של המדענים?

לא. לא.

אז איך אתה קובע שהמדע אומר שאין כזה דבר?

אז כבר יש סתירה מדבריך על דבריך.

דבר שני,

לא כל מה שלא נראה לך באמת לא קיים.

לדוגמה,

דוגמה,

אתה רואה פה את הקערה הזאת?

כן, אתה רואה?

איזה צבע היא?

לבן. לבן.

היא זזה עכשיו או לא?

אולי.

מאיפה אני יודע? מה זה מאיפה אתה יודע? תסתכל, איך ראית לבן? כדור הארץ, הוא זז, נו, על זה אתה בא להגיד. אה, אתה כבר מבין.

לא, חשבתי. אבל מה רואים?

שהיא לא זזה. לא זזה. וכדור הארץ זזה, אז היא זזה.

אז היא זזה או לא זזה?

זזה. זזה.

אבל היא לא זזה.

היא לא זזה, כדור הארץ זז.

עכשיו אתה צריך להבין, אפילו מה שאתה רואה,

אתה לא רואה טוב.

אז כל שקט מה שאתה לא רואה.

צריך להבין, יש דברים שצריך ללמוד.

לא נבהלים מסתירה ולא מקושייה.

לא מתים מזה גם.

לומדים.

אבל מי שלא כל כך חפץ ללמוד בגלל סיבות צדדיות,

אז הוא נתלה בכל מיני דברים. באחד מן הדברים שיש לו סתירות וקושיות.

וככה יותר קל בינתיים לעמוד מן הצד.

אז דע לך שזו ארצת היצר, היא מפורסמת מאוד,

והוא מצליח יפה מאוד. הוא מצליח להוציא הרבה חברים, ידידים וטובים,

שעוזבים את התורה בגלל כאלה דברים.

ואם אתה חכם, לא תשמע לו. למה?

כי הרמב״ם עבר על כל התורה ולא הייתה לו שום בעיה, לא עם קושיות ולא עם סתירות.

ורשי, לא הייתה לו בעיה.

וכל גדולי ישראל במשך כל הדורות,

והתנאים והאמוראים והנביאים,

לא הייתה שום בעיה.

ואף אחד מהם

לא פרש.

מה קרה?

מה קרה? אני הלכה ששלום לא יפרוש בחיים, כן? זה אין מחלוקת שהתלמוד הוא... אבל הפורש מן התורה כפורש מן החיים.

בסדר, אבל אני לא מתווכח שהתלמוד זה דבר... אבל אתה ישבת באוהלה של תורה,

והקדוש ברוך הוא מתגעגע אליך.

אז אתה צריך להיות חכם. אם קשה לך בבת אחת, תתחיל בשיעורים קבועים

ותוסיף קצת,

ולאט לאט, וחברות הטוב... אמרתי ללמוד, אבל זה לא...

עוד פעם, אני נתקל בזה, אני מתחיל ללמוד.

אני נתקל כל הזמן בדברים שכתוב...

אין בעיה. כל הזמן אתה נתקל... בוא, בוא, הנה, תתחיל פה מה שאמרו כאן.

ויש שם תלמידי חכמים גדולים,

ואם נתקעת בבעיה, תבקש אחד יותר גדול,

וככה תמצא את כל הפתרונות. הנה, אני אומר לך עוד פעם.

קריית גיורא,

מ-16 עד שמונה בערב,

בבית כנסת אוהל משה, 12 אברכים יש שם שממתינים לך.

כן,

החייל.

כבוד הרב,

הייתי פעם בשיעור גמרא ואמרו שם שכל מי ששומע

שמדברים על תלמיד חכם וכל שכן רב או גדול הדור ולא מוחה,

אז גדול על מבונו ומנסוע וכל מיני דברים כאלה.

עכשיו, בוא נגיד ככה, אני מצב בבסיס שכמעט

כמעט כולם שם חילונים,

ופתאום, בגלל העונה של הבחירות,

מדברים הרבה על רבנים גדולים, במיוחד הרב עובדיה יוסף והכול. עכשיו, אם אני אריב עם כל אחד, אני לא יודע, כאילו, מה אני צריך לעשות? מצד אחד, לנוח לכולם. קודם כול, אתה לא צריך לריב, אבל אתה צריך למחות, אתה צריך להגיד להם, אני מוחה בכם על מה שאתם אומרים,

וזה הוצאת שם רע,

ודעו לכם שאתם עושים עוון פלילי,

ואני לא מוכן לקבל את הדברים.

גם אם זה יגרום לוויכוח עם הרבה אנשים, פשוט תגידו. אין ויכוח,

אתה נותן הצהרה,

וזה הכול.

אתה לא מתווכח ולא שום דבר.

מודיע את ההודעה.

עוד פעם אתה שומע, אתה חוזר, אותו דבר.

הבנתי, תודה.

Thank you very much.

כן, פה.

שלום, כבוד הרב.

אהלן.

אם אחיך יבוא לבית

ויבקש לאכול,

אתה תיתן לו לאכול, או שתמכור לו את האוכל?

אם אני אתן לו, או שאני אמכור לו,

הוא בא אליי הביתה לאכול?

הוא בא לאכול או בא לקנות?

אם הוא בא לאכול,

אני נותן לו לאכול. אם הוא בא לקנות, אני אמכור לו.

הוא בא לאכול.

אם הוא בא לאכול, ניתן לו לאכול.

אז למה כשאסף בא ליעקב אבינו,

בא לבקש ממנו עדשים,

הוא אומר לו, תמכור לי את הבכורה על עדשים.

אבל זה אח שלך, לא?

נכון.

מכרע, בחורתך היום,

נכון?

הוא רצה ליתני נא

מן האדום האדום הזה.

הבנת?

והוא ידע שהבכורה שייכת

לו יעקב ידע שהבכורה שייכת לו והוא רצה לקיים את זה בקניין

שהוא ייתן את הבכורה מרצונו ושיהיה קניין בדבר.

לכן הוא ביקש שזה יהיה בדרך מכירה.

אבל אם לא,

אז זה כאילו מילים בעלמא, רק אמר לא מינים.

אז הוא עשה איתו קניין, יעקב היה חכם.

עכשיו, הוא ידע שעשו לא מעריך את הבכורה בכלל.

הוא מבזה אותה.

כי באותו יום שהוא בא אליו זה אחרי שהוא עבר חמש עבירות.

באותו יום.

וכתוב גם,

וייבז עשו את הבכורה.

ביזה אותה.

מה אמר לו יעקב?

הצעה,

בוא, אתה רוצה זה תמורת זה? רוחניות אתה לא מחזיק מזה, נכון? בכורה זה דבר רוחני.

אוכל אתה מבין.

לא, תן לי נום מן האדום, האדום הזה.

אמר לו, אין בעיה, קח, הנה.

ומה עוד מבסוט היה עשו על הארוחה?

אמר, מה נתתי לו? כלום. קח בכורה, קח.

ויקום,

וילך, וייבז עשו את הבכורה.

אתה מבין?

עם אח כזה,

רק במכירות זה הולך.

הבנת, יוני?

יופי.

עוד שאלה.

כן.

כמה נשים היו לאבא של אברהם אבינו?

כמה נשים היו לאבא של אברהם אבינו?

אתה מתכוון לטרח?

לא יודע, ספרת אותם?

אני שואל אותך.

אני לא יודע.

אתה יודע?

אז למה קבעת שאלה או כמה?

חשבתי שאתה תגיד לי את השמות כבר.

לא, בטוח שהייתה לו אחת, אחרת אברהם לא היה מגיע.

אחד, נכון?

לא, אני לא אמרתי אחד.

אולי אתה יודע כמה. אני יודע שאחת ודאי הייתה לו.

חוץ מזה אתה יודע שהייתה לו?

חוץ מזה אני לא יודע, עד שתודיע לי.

לטרח הייתה אישה שקראו לה אמתלי בת קורנבו.

זו האישה היחידה שהייתה לטרח, לפי הידוע לי. אם אתה מכיר עוד, אני אשמח.

אז גיליתי לך גם את שמה.

בסדר, מותק?

כן, הנה שמה עם האדום שחור באמצע.

כבוד הרב,

רציתי להגיד לך שבזכות הבנות שאני איתן פה עכשיו,

ראיתי את הקלטות שלך וחזרתי בתשובה.

ברוך השם.

באמת,

ראיתי בקלטות דברים שלא הייתי מאמינה בכלל.

לא, לא, הייתי הולכת כמו הצרות שלי, ואין סיכוי עכשיו, הכל בזבל.

עכשיו יש לי בעיה.

המשפחה שלי חילוניה.

ורציתי לדעת,

ההורים שלי לא כל כך אוהבים את הרעיון הזה שחזרת בתשובה.

אז רציתי לדעת מה יותר חשוב, כאילו, המצווה הכי חשובה שהיא כבוד הורים,

להקשיב להם או לחזור בתשובה.

ואני כל הזמן מנסה לדבר אליהם, להגיד להם,

הם בכלל לא מוכנים להקשיב.

הם אנטי או שהם לא יודעים? הם לא אנטי. אנחנו עושים קידוש והכול, אבל

הם לא אוהבים את כל הרעיון הזה שאני,

כאילו, הייתי פעם אחרת,

לא הייתי כזה. הבנתי. את גרה פה?

קרוב.

בור יהודה? לא.

איפה?

קרטונו.

הבנתי. והם סוסייטי?

אני אגיד, אנחנו מסורתיים, כאילו. שמעתי, אבל הם סוסייטי?

לא.

אז מה, החברה שלהם מפריעה להם?

לא, החברה, האחים שלי כולם חילונים בבית.

אבל החברה מסביב היא נגד?

לא.

לא.

הם ראו קלטות וידאו?

לא. הם לא מעוניינים לראות? לקחתי עכשיו אחת לעוד.

אה, הם עוד לא ראו, בסדר. קודם כול, אז יש סיכוי עדיין.

זה דבר אחד. דבר שני, לעניין שאלתך,

חובה על כל יהודי לקיים את התורה והמצוות.

אפילו אם אבא ואימא אומרים לא לקיים תורה ומצוות,

היהודי והיהודייה חייבים לשמוע בקול השם,

כיוון שהקדוש ברוך הוא הוא אבא שלך ואבא של ההורים שלך

ואבא של ההורים שלהם גם כן.

לכן אומר הפסוק,

איש אימו ואביו תיראו,

בעת שבתותי תשמורו, אני השם.

צריך לירוא את ההורים.

צריך לכבד את ההורים. כבד את אביך ואת אמך.

אבל אבל אבל

את שבתותיי תשמור, הוא אומר הקדוש ברוך הוא.

למה? אני השם.

אם יאמר לך אביך ואמך חלל שבת,

אין אתה שומע להם, וכן בשאר המצוות, אומר רשי.

לכן הסמיך הפסוק

את מורא אב ואם לשמירת שבת. מה זה נוגע זה לזה?

אלא נכון שאני אמרתי שצריך לראות את ההורים,

אבל צריך גם לשמור שבת ואת כל המצוות. למה?

כי אני השם.

אני בראתי אותך ואת הוריך ואת הורי הוריך, והם חויבים גם כן בכבודי.

כמו שאני מצווה שיכבדו אותם,

הם חייבים גם כן בכבודי.

הם ההורים שלך ואני אבא שלהם.

אז לכן הם לא יכולים למנוע את הילדים

מלקיים תורה ומצוות, ובפרט שאת הגעת לגיל בת מצווה,

ואת חייבת במצוות בזכות עצמך.

את נקראת בוגרת לכל דבר וחייבת במצוות.

זה יגרום לי לריב עם ההורים שלי? לא צריך לריב.

זה גורם למחלוקות בבית.

לא צריך לחלוק.

תעשי מה שצריך לעשות

בלי לחלוק.

ואם הם אמרו שהם לא מסכימים,

תשמעי בכבוד ותעני בכבוד ותקיימי את המצוות.

קודם, כשהיית חילונית,

יכול להיות שעשית גם כמה דברים שלא מצאו חן בעיניהם.

כמו שרמזת בדברייך.

אבל אז הייתה לך את החוצפה להגיד גם מה שאת רוצה.

לא הייתי חוצפנית.

לא הייתי, אני תמיד חיבתתי אותך. אבל את המעשים עשית בצורה קצת חצופה.

יכול להיות.

וזה גם כן נקרא שאת עונה להורים,

אבל את עונה להם במעשה.

עשית עובדה דה פקטו,

וזהו, זה המצב.

פה את עושה דבר חיובי,

לא דבר שלילי.

זה שהם לא מבינים כרגע, זה באמת בעיה.

אבל הבעיה אצלם, לא אצלך.

אם את רוצה לשמור על החוק, נגיד, חוק המדינה,

ונגיד ההורים שלך לא כל כך מחזיקים מחוקי המדינה,

והם אומרים, תשמעי,

לא חייבים לשמור על חוקי המדינה,

והם יריבו איתך שלא תשמרי את חוקי המדינה. מה אתם עושים במצב כזה?

תשמור חוקי המדינה. תשמרי, נכון?

אבל תיכנסי למחלוקת איתם.

אבל את תשמרי,

כי את רוצה לשמור חוק, ואת לא רוצה לעבור על החוק.

חוקי התורה,

לפחות הם חשובים, לפחות,

ודאי שיותר, אבל לפחות, כמו חוקי המדינה.

והם מתווכחים אתך בשביל לא לשמור את החוק.

אז לכן יש לגיטימיות

ברצון שלך לקיים את חוקי התורה, ואין בזה שום פסול, ואדרבה,

הגיע הרגע שהם הכירו את האמת בעצמם ויודעו לך על זה.

אני אתן לך מתנה בשבילם,

שתעבירי להם סט של מיני-סמינר.

בהצלחה. תודה.

כן, שם עם הלבן.

אה,

ידידנו משכבר הימים, הנה שם עם המעיל.

כן.

יש לי שאלה,

בקשה יותר נכון, בקשה קלה-קשה.

קשה-קלה.

קשה-קל.

בהתחלת הערב דיברת על פוליטיקה.

אני דיברתי על פוליטיקה? כן, מצנע, רבין,

ברא. זה נקרא פוליטיקה אם נזכרתי שמות?

לא משנה, אבל אמרת, כאילו בוחרים בך 20 מנדטים וזה. אמרתי שבוחרים בי. עשית סקר, לא?

אני עשיתי סקר.

אתה אמרת, אם אני אמרתי. אני אמרתי.

אתה אמרת, אם אתה כאילו רץ לבחירות, יש... אני רץ לבחירות.

אם, במידה ותרוץ, כאילו.

אני אמרתי את זה.

רגע, מה, אני חולם?

אני הייתי פה.

גיאוקרטוגרפיה, לא אני. מה זה אומר?

יש חברת סקרים,

שנתבקשה על ידי עיתון מסוים, אמרתי,

לשאול את השאלות האלה את הציבור, וזה התוצאות, רק אני הקראתי מה שהם אמרו.

אה, בסדר. ואמרתי שאנחנו עושים מה שנכון לעשות,

מחלקים קלטות ומחלקים ועושים ופועלים, כן.

טוב, אז הבנתי את זה אחרת, אבל זה אותו עיקרון.

בבקשה.

ודרך אגב, אתה אמרת 20, נתתי לך 26. אתה נדיב.

אוקיי.

תראה, היום המצב של המדינה לא הכי טוב.

ואנחנו רואים את זה, וכל אחד פה יודע שהמצב בכלל לא טוב.

עצם העובדה שיש בחירות כל שנה וחצי, שנתיים, זה כבר מעיד שמשהו פה לא בסדר.

אתה, היה לך עימות, אתה זוכר, עם אבי,

בליזובסקי. משהו כזה, בדיוק, ברמת-אביב, בוועד, יושב-ראש הוועד, משהו?

כן. ראיתי את הקלטת שלך,

הוא התחיל לצעוק,

אתם ש״ס, 17 מנדטים, כאילו,

לקחו לו ארבעה ילדים, חטפו לו.

באותו, היה בכריזה.

ואני אמרתי לו 34. בדיוק. וואי וואי. אמרת, לא בבחירות הבאות, 34. לא בבחירות הבאות.

אז מה? אמרתי לו, אדרבה, עונש,

יעני, בעיונק,

אם אתה,

העין שלך צרה עליהם, לא יהיה 17, 34. יפה.

אני יכול לעמוד אחרי המילה, אתה יודע. לא, אתה יכול, תאמין לי, אני אמצא לך את הדרך שאתה תעמוד גם במילה הזו עכשיו. בוא, אתן עצה. תראה.

אתה, שתהיה בריא, כבר עשרים שנה מחזיר אנשים בתשובה, ואתה עושה עבודת קודש. ותאמת, כל הכבוד לך, אין מילים.

ויש לך עוד הרבה עבודה, כמו שאני רואה, אבל בעזרת השם אתה תצליח.

בפרט שאתה כל ערב שם בסוף ציצית, ואחר כך לוקח עוד פעם.

אני ככה, תאמת, אני מוכר אותם.

לא, אבל אתה צוחק.

תראה,

אני לא מבין את העם הזה, באמת.

לא מבין את היהודים, אי-אפשר להבין אותם. אומרים שני יהודים זה בעיה.

אז תאר לך מדינה, כולה יהודים, איזה בעיה.

ש״ס, 17 מנדטים, צנחו לעשר, תשע, יעני, אם יפתיעו, אחד עשרה.

עכשיו, אני לא לוקח את ש״ס כגוף פוליטי.

כשאני מתכוון ש״ס, אני מתכוון לתורה.

בשבילי ש״ס זה תורה,

יהדות,

מסר לאבותינו, לשורשים, לאמת,

עכשיו, פתאום אתה רואה מצד שני אדם ששונא את החרדים,

שנאת מוות,

נלחם בהם יום-יום,

כל-כולו רק חרדים, לא רואה כלום רק חרדים,

זה טומי לפיד.

אתה מסתכל היום, הוא 17 מנדטים וש״ס 10. אני לא יודע איך זה קרה,

זה מאלוהים אני אומר.

אבל אני אומר אחד כמוך,

שכל יום 1,000 ו-2,000 איש בהרצאה,

וגם איצטדיון טדי מילא את ה-50,000 ו-10,000 בחוץ.

אם אתה רק אומר מלה,

מילה, תבחרו בש״ס,

או לא יודע מה,

אתה מעלה את הכוח שלהם ל-20 מנדטים,

ואתה נותן לא לש״ס קולות, אתה נותן לתורה כוח.

עכשיו, יש לך שבועיים זמן,

לא למען ש״ס תעשה את זה, תעשה את זה למען התורה.

למה? אני אגיד לך גם למה.

אם טום ייקח את משרד הפנים,

הוא יביא גויים,

לא יביא יהודים, אין לו בעיה עם זה.

אם הוא ייקח את תיק החינוך,

הילדים הקטנים לא ילמדו תורה,

הוא או שיקצץ בהם כמה שאפשר.

אז היום אתה,

היום במצב הקשה הזה,

אתה צריך לקום ולהגיד, למרות שאתה לא פוליטיקאי,

ולא אומר את זה, ואפילו אתה בעצמך לא בוחר.

אבל אין ברירה, היום המילה שלך כנגד המשקל של התורה.

כל העבודה שאתה עושה אותה. זהו.

ובכן,

קודם כול אני רוצה שתבין,

זה לא סופי שהוא 17 והם 10,

זה יכול להתהפך בקלות.

ואני כבר מכיר את הקדוש ברוך הוא,

ומה שהוא רוצה בסוף יוצא,

וכל החזאים והאסטרולוגים והכול חרית ברית.

לגבי ש״ס, אתה יודע שתמיד צפו להם פחות, לפחות בארבע, חמש, שש, שבע מנדטים.

ותמיד מתעוררים ברגע האחרון שמגיע זמן האמת.

בטומי, כרגע, בגלל שיש בלבלה, אז כולם מתנקזים אליו.

מזה שלא סובלים כבר את הליכוד עם החרטות שלו והשחיתות,

ולא את המערך עם כל השקרים שלהם והתשקורת העוינת שאיתם.

אז אין להם ברירה, אין מפלגת מרכז כמו שהיה פעם להתנקז.

היום את המרכז הוא תופס.

ואנשים שרוצים, אתה מבין,

לתת מנה אחת אפיים לאלה שאכזבו אותם, פונים אליו. הוא הצעה שעומדת.

אבל הוא מפלגת כלום.

כלום.

הם אפילו לא מכירים האחד את השני ברשימה.

אתה צריך להבין דבר אחד.

ממנו אני בכלל לא חושש.

אדרבה,

אם הוא מחליף את המערך

והוא תופס מקום שני, יותר טוב ליהודים.

למה?

הוא איש עקרונות.

מחר לא ימצא חן בעיניו, הוא יפרק את הממשלה.

אז יהיו בחירות מוקדמות עוד פעם.

הוא איש עקרונות.

הוא לא הולך, אתה מבין,

משא ומתן, פה נותנים לו ככה, עושים ככה. הוא אדם עקרוני. עם חרדים אני לא יושב.

אתה מבין? הוא מחליט. יפה. לא בוער לו.

עם אחד כזה זה טוב מאוד.

עכשיו, אתה יודע, מי שמדבר גבוהה-גבוהה הרבה לא עושה.

והנה הייתה קדנציה שלמה, מה הוא עשה?

כלום.

חוץ מלהגיד, חרדים, חרדים.

חרדים.

הוא נחרד מהחרדים.

אתה מבין?

לא צריך לחשוש ולא שום דבר.

התורה תמיד תנצח.

התורה, יש לנו הבטחה מהקדוש ברוך הוא שלעולם לא תשכח.

קמו עלינו פרעונים,

ויוונים, ורומאים,

ועות'מנים,

וגרמנים, ומה שאתה רוצה.

ועברנו את כולם,

וגם את אלה נעבור.

עכשיו, שתבין,

ללכת ולהגיד

לבחור או לא לבחור,

אני לא צריך.

אלה שחוזרים בתשובה

הם בסוף בוחרים. אלה שבוחרים, בוחרים או בש״ס או בחרדים, באגודת ישראל, כן?

אז ממילא הרבה מאוד מהחרדים האלה או מהבעלי

תשובה בוחרים בסופו של דבר באלה שאתה מבקש.

אני לא מתערב כי אין לי עניין,

אני לא מאמין במערכת הפוליטית שהיא תשתנה והיא מסוגלת לשנות. אני מאמין בשינוי בתוך העם כמו שאני עושה.

זה השינוי האמיתי שמגיע לכל יהודי, פייס-טו-פייס.

מדברים עין בעין,

עונים לשאלות, מדברים עם היהודים.

זה מה שעושה את העבודה האמיתית ביהדות.

זה שיושבים למעלה ומדווחים לנו פעם בכמה שנים,

עשינו, בנינו, עשינו, בנינו, עשינו, בנינו,

זה עדיין לא הבניין האמיתי וזה לא מה שמשנה את העם. אם לא נשנה את העם,

לא יעזור, אפילו יקבלו תקציבים ואפילו יבנו ואפילו יעשו.

זה לא משנה את העם. אתה רואה, העם הולך כמו טלטלה.

פעם הוא כאן, פעם הוא כאן. אתה רואה?

ש״ס הייתה 17, פתאום יש מאוכזמי ש״ס, זה נוחת.

פתאום מתעורר, עוד פעם, חוזר, טלטלה.

זה לא דבר יציב.

דבר יציב זה אדם שהחליט לשמור תורה ומצוות ואורח חייו יהודי.

זה יביא את הגאולה.

אם יהיו יותר מדי שומרי תורה ומצוות בכנסת, זה עדיין לא ערובה לשום דבר.

ואני רוצה להסביר עוד דבר אחד.

יש מועמד אחד בארצות הברית, ג'ו ליברמן, יהודי שרוצה לרוץ לנשיאות.

ויש מחלוקת גדולה בארצות הברית בין היהודים אם טוב ליהודים

שיהיה יהודי או לא.

כי כמו שאנחנו מכירים את זה,

כשיש יהודי בראש,

הוא נשמר מאוד מזיהוי ומתמיכה ביהודים,

שלא יגידו, הנה, הנה, אתה רואה?

היהודי עושים את של היהודי.

אז הוא נהיה בדיוק הפוך.

גוי יכול לעשות פעמים הרבה יותר טוב מאשר זה.

ואתה יודע מה?

אני אגיד לך, אפילו בהקצנה מוגזמת, בכוונה.

אם יביאו עוד מיליון גויים

ועוד מיליון גויים ועוד חמש מיליון גויים,

והם יהיו אפילו רוב במדינה,

אני פחות פוחד.

אתה יודע למה?

עם גויים אפשר להסתדר.

עם יהודים ששונאים דת

זו הבעיה הכי חמורה.

בארצות-הברית,

אפילו שאין שם דת ומדינה ביחד,

נותנים לכל היהודים לשמור שם תורה ומצוות כאוות נפשם.

ועכשיו הייתה פסיקה חדשה שבית המשפט חייב לתת

בתי ספר ומקומות ציבוריים ליהודים כדי שיוכלו להיכנס ולעשות בתי כנסת שם.

כיוון שבשכונות שלהם אין מקום,

אז הרשו להם במוסד ציבורי, כשהמדינה לא מערבבת דת ומדינה.

ופה, בארץ ישראל,

שבוע שעבר הייתי מוזמן לתיאטרון גבעתיים,

ולא הסכימו שאני אכנס. אתה שומע?

יהודים לא הסכימו, לא גויים.

ושם, כשאני הולך,

ברוקלין קולג',

קווינס קולג',

כל הקולג'ים פתוחים, אתה יכול להיכנס ולהגיד מה שאתה רוצה, לא משנה מי אתה.

זה ההבדל. אז לכן אני לא חושש

מריבוי של גויים, אם יהיו, אתה שומע?

חושש יותר מיהודים מרובים,

אתה מבין שלא אוהבים את הדת.

תודה, כבוד הרב.

Thank you very much.

כן.

כבוד הרב, סליחה שאני יושב, קודם כל, פשוט חשבתי הרבה אם להגיד מה שלהגיד, כי זה לא נעים כל כך, זה דבר מאוד אישי, ואמרו לי לתפוס אותך באוטו,

וחשבתי שזה לא...

באוטו, לא אוכל להסביר לך את הבעיה. זה מאוד מורכב, אני אנסה לתמצת את זה, שליסתו תשמע, לתמצת את זה בקצרה, כדי שתבין במה מדובר.

אני תשע שנים בתשובה,

וטיילתי שנתיים לפני זה בחו״ל, בכל העולם הייתי. טיילתי בחו״ל,

וכתוצאה מחוויה שעברתי באוסטרליה,

שדחפו לי שם, התנכלו לי ודחפו לי סמים, כימי, משהו, בתוך הסלט, בתוך האוכל,

בלי שאני יודע, כל הסיבות שהיו שם, אסית וכל הדברים האלה, לא משך אותי ולא הלכתי. טיילתי נטו, כל מיני מקומות, מקדשים, מה שיש שם.

אבל דחפו לי שם את הדברים האלה במקום שהייתי בו, באירוח כפרי, על גבול פפון-גנואה, באוסטרליה, במזרח שם,

במזרח אוסטרליה, וחזרתי לארץ, הביאו אותי לארץ,

אחרי שהייתי באוסטרליה בבית חולים,

והביאו אותי לארץ,

ובארץ התחלתי לשמוע את הקלטות שלך, מההתחלה, לפני שמונה שנים עוד, הקלטות הראשונות ששמעתי,

וחזרתי בתשובה. עזבתי חברה, עזבתי עבודה, עזבתי הכול, אמרתי ממש רק לשם. עזבתי הכול וחזרתי בתשובה, וישר הלכתי לישיבה,

למדתי בישיבה עד שהתחילו עוד פעם החרדות והפרנות וכל הדברים האלה,

ונאלצתי לעזוב את הישיבה. זו היתה ישיבה גדולה של 300 בחורים,

וכל העמני יש מרבה, והתגדל והתכדז, זה יותר מדי אנשים, 300 אנשים,

וזה הלחיץ אותי. בגלל החרדות נאלצתי, ואמר לי, הרב, תישאר בישיבה, אל תלמד, רק תהיה פה.

ונאלצתי לעזוב את הישיבה בגלל המצב הבריאותי.

והגעתי הביתה, והתחלתי לרדת מהשבת לפני שנתיים. בחיים לא הפסקתי להניח תפילין, וציצית, וברכת המזון, וברכות הנהנים, ותלמוד, תורה,

הכול שמרתי, אבל מהשבת, בגלל החרדות והאי-שקט שיש לי בשבת, אני מאשם.

הרב שלי אמר לי, לפחות תדליק נר נשמה כמו ביום טוב,

לצורך אוכל נפש, ואל תכבה את הסיגריה, תדליק אותה מנר נשמה ואל תכבה אותה.

זה מה שאני עושה בשבת, אבל אני לא מדבר בטלפון,

לא מדליק אור, לא מדליק זה, עושה לחם משנה, שלוש סעודות, קידוש,

קידוש בבוקר, הבדלה, תפילות. אני לא הולך לבית כנסת, כי אני מקבל חרדות בבית כנסת גם, אז אני לא יכול ללכת לבית כנסת גם, כי זה מלחיץ אותי לשבת בבית כנסת,

אז אני מתפלל יחיד בבית גם. זה עושה לי שתי בעיות. דבר ראשון, העניין של השבת, שכואב לי הלב שאני, הרב שלי אמר לי שאני אנוס וזה מה שאני אעשה בינתיים.

אז זה מה שאני עושה, זה השבת, זה מפריע לי. ודבר שני, זה מפריע לי לזיווג, לשידוך. למרות שאני מקבל ביטוח לאומי, אבל זה מפריע לי לשידוך,

כי בחורות

הן לא מבינות שזה בהקלה, שביום יום אני בסדר וזה הורס את השידור, ואני כבר שומר על הברית כבר שמונה שנים, וזה קשה מאוד.

טוב, מוטי, תשמע.

אני חושב

שאתה לא צריך לחשוש מן השבת, ולא לעשן סיגריה,

ולא נר נשמה, ולא כל הדברים האלה המפוקפקים.

זה אחד.

ואני לא חושב שיש לך בעיה של חרדות.

יש לך בעיה של סיבוך פנימי, שאתה חרד.

אבל אין לך חרדות.

אם אתה עובר ערב שלם איתי פה,

ואני המפחית של המדינה,

ולא קרה לך שום דבר, אין לך חרדות.

לא, לקחתי כדור לפני זה שבאתי. יש לי כדור מיוחד שאני לוקח לאירוע כזה. לא משנה, תשמע, מתוק.

אני מכיר קודם כל אישה שהיה לה גם כן

שימוש בכדורים.

היא, ברוך השם, החליטה אחרי שקיבלה ברכה, והיא לא משתמשת היום בכדורים.

דבר שני, לפי מה שאתה אומר, אם אתה משתמש בכדור, אין חרדות, אז אתה יכול בשבת לקחת כדור לפני השבת,

ולא להשתמש בסיגריות.

אבל יש לי שקט, ואם אני לא מעשן, יש לי שקט.

זה לא זה.

לא מתוק. אתה לא יכול לעשן.

לא לעשן ולא יהיו לך חרדות. אם תחליט,

לא יהיו לך חרדות, ואז

גם תרוויח את השידור. הלוואי והייתי יכול. אני מתבודד על זה. אתה מוכרח. אני מתבודד על זה כל יום שלוש תפילות, ובשביל רעבין בסעודה שלישית, אחרי שאני עושה בבית, אני מתפלל על זה.

בוא לא נטחן את הנושא יותר מדי, שמע למה שאני אומר לך, אם תחליט,

תצליח, אם לא תחליט, תפסיד.

הכל תלוי בך. אם תחליט מהרגע שאתה מקבל את הדברים שלי כמות שהם,

ותחליט בשום אופן לא,

לא תצטרך לזה,

ואתה תתפטר מכל הבעיה.

אבל אם אתה תחליט שאתה לא יכול כי אתה ניסית וכו' וכו' ותשכנע את עצמך שאתה לא יכול, אז אתה לא יכול.

כי למה אתה לא יכול? כי החלטת שאתה לא יכול.

אין דבר כזה לא יכול.

אין דבר כזה.

אם אתה מחליט הערב,

אני אתן לך ברכה, בעזרת השם נתברך,

ולא תזדקק לזה, ועוד ניפגש ותראה שאני צודק.

מה אתה אומר?

אני לא יכול להתחייב אם אני איפול ואני אכשל בזה. אני יכול להבטיח ואני איפול וייכשל בזה. אתה לא תיפול ולא תיכשל, אתה תחליט,

וכשתחליט זה מה שיהיה.

אין ליפול ואין לי אכשל.

אני יכול לעשות ניסיון, אני יכול להשתדל, לנסות. אין ניסיון, אתה מחליט,

ואתה לא נוגע בסיגריות.

אם היה רופא אומר לך, תשמע, אם תדליק סיגריה אחת בשבת,

אתה גומר,

אתה לא היית לוקח את הסיגריה.

כי היית חרד מהמוות יותר מאשר חרד מהחרדות.

נכון?

תאמין לי, אני לא יודע אם לא הייתי מעשן.

לא היית מעשן.

אני אפילו לא טס לחוץ לארץ טיסות ארוכות, כי אני לא יכול לעמוד בטיסה בלי סיגריות. פעם עוד היה מותר לעשן במטוסים.

הבנתי. אני לא טס יותר משעתיים, שלוש. הבנתי.

אז אני מסביר לך שאין לך בעיה,

ואתה יכול להשתחרר,

ואתה צריך להבין שחילול שבת,

חילול שבת זה ממש מוות.

לא רק מוות, זה העונש הכי גדול, סקלה.

וזה לא אומר הרופא שהוא עלול לטעות, זה אומר הקדוש ברוך הוא.

ואני אומר לך שאין לך את הבעיה שאתה חושש ממנה,

ואתה יכול להיות בין רגע בריא.

אם אתה רוצה את הרפואה ובשבילה באת,

הנה אני נותן לך את העצה הזאת,

קבל, כמו שאני אומר, לא ניסיון ולא אשתדל.

ככה אני מחליט וככה יהיה.

גם אדם נרקומן שרוצה לצאת מזה,

הוא יודע שאם הוא רוצה הוא יכול לצאת.

אז הוא ירעד,

והוא לא יאכל, והגוף שלו יגיב לא טוב,

אבל אם הוא יחליט,

הוא יעבור את זה ויגמל.

אם הוא לא יחליט והוא יהיה חלש,

די, די, די, אין לי כוח,

אז בוודאי הוא יחזור בחזרה.

והמצב שלך יותר קל מנרקומן.

מה אתה אומר?

הייתי מאוד רוצה, אבל אני לא יכול לדעת לצפות מה יהיה בשבת, אם אני אגיש. שמעתי. טוב, אני רואה שאתה רוצה להישאר במצב הזה,

רק קשה לך, בסדר.

אז לא אוכל לעזור לך בזה אם אתה לא מחליט.

תחשוב בינתיים, ניתן את האפשרות למישהו אחר. אם תחליט,

ניתן לך ברכה בעזרת השם.

כן?

הנה האחרון חביב, כן?

כולל כמה זמן אנחנו כבר בגלות?

כמה אנחנו כבר בגלות מחורבן הבית השני? כן.

אלפיים שנה בערך.

אנחנו היינו במצרים, כן, ויצאנו שם, היינו שם 200... בעשר שנים.

כן.

נכנסנו ל-49 כוחות טמאות, כן? כן.

שערי טומאה, כן. כן, שערי טומאה. ויצאנו אחר כך, נגענו מהטומאה.

כן.

ואנחנו היום מתפללים, הכול עושים, יש תלמידים שבישיבות,

ואנחנו לא יכולים לצאת מהגלות הזאת. אנחנו מעל אלפיים שנה.

אז כתוב שהגלות הייתה בגלל שנאת חינם, ועדיין לא תיקנו את שנאת החינם.

בגלל זה אנחנו עדיין בגלות.

הם נכנסו ב-49, זה שערי טומאה, והם נגעלו.

נגעלו בגלל שהקדוש ברוך הוא החליט לגאול אותם, וגם אנחנו נגאל בעגלה ובזמן קריב.

אמן. אמן. אתה רוצה ציצית?

בבקשה, הנה.

מי עוד רוצה ציצית?

תן לי, תן לי.

רגע.

תחשוב שהמשרתים ירוצו כסוסים עוברים במסילה ואינם רצים לא להרע ולא לעטים.

רק כך דרכם.

עכשיו תחשוב

כי במסילה איש עיוור שאינו יודע את מנהג הסוסים,

מתי הולכים ימינה או שמאלה,

אבל הוא נשען,

סומך.

על פיקח, אדם שרואה שהוא מכיר את מנהגם של הסוסים,

ואותו פיקח מזיז אותו לפי מנהג הסוסים כדי שלא ייפגע.

ואז מה קורה?

מרוצת הסוס לא השתנתה,

והעיוור נמלט מן הפגיעה.

בדיוק אותו דבר.

לכוכבים יש את המסילות שלהם,

והם פועלים ומשפיעים ממה שהקדוש ברוך הוא גזר עליהם וחוקם.

ואנחנו כמו עיוורים.

אנחנו לא יודעים מה כוכבים עכשיו יכולים להשפיע.

אבל אם יש שם איזה פיקח שיודע,

ואני לא מתכוון לאסטרולוג,

הוא יכול להזיז את האדם ימינה ושמאלה כדי שלא ייפגע.

אהיה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

אהיה מנוי בשופר במחיר 80 שקל לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם,

כולל משלוח תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שקל לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

כאן, כאן, כאן, תהיה מנוי בשופר. בפרטים נוספים, טלפון 03-677-7709.

אהיה מעודכן.

כאן, כאן, כאן, כאן, תהיה תלוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צמצלו עלינו ל-03-6777779-036777777709

או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net