מצוות לאו ליהנות ניתנו - האם אסור לי לשמוח במצוה?
- - - לא מוגה! - - -
אתה אומר את המצוות שצריך לעשות את זה, כאילו, לא את המצוות,
שלהיות בעולם הזה במצב של, כאילו,
לא ליהנות ממה שאתה עושה.
עכשיו, כשעושים מצווה, באמת, הנשמה נהנית, הרי אתה, יש בך שמחה, ואתה לא...
קודם כל, יש כלל בחכמים. מצוות לאו להיענות ניתנו.
מצוות לא ניתנו להיענות.
זה שאתה שמח במצווה, זה פשוט.
פיקודי השם ישרים, משמחים לב.
אם אתה אוכל דבר מתוק, לא מחייבים אותך להקיא.
מה שמתוק, מתוק.
מה שמרמר,
מצוות זה דבר מתוק,
זה נפלא, זה טוב.
אבל לעשות על מנת להיענות,
דוגמה,
לא במושג שאתה אמרת.
אדם מניח תפילין
כי הוא נהנה מזה. מה הוא נהנה?
הוא אומר, תשמע, זה לוחץ לי את היד,
ואני מרגיש ככה על הכיפאק, אתה יודע, שזה לוחץ לי את השריר.
איזו הרגשה.
הוא בכלל לא מקיים את המצווה.
הוא עושה את זה בשביל הנאה.
זה סוג הנאה, לדוגמה,
שההנאה הזאת
היא הנאה פסולה.
אתה לוקח את המצווה והופך אותה כאילו
משהו שישמש אותך לאיזושהי הנאה צדדית?
מצווה צריכים לעשות ביראה, באהבה,
מתוך כוונה לקיים את רצון הבורא וכו' וכו'.
זה שאתה שמח שאתה עושה את המצווה,
זה אדרבה, מצוין, צריך לעשות בשמחה.
עבדו את השם בשמחה.
אבל לעשות שאתה נהנה מהמצוות,
זאת אומרת, המטרה של המצווה היא ההנאה ממנה.
נגיד, אתה נותן חסד, אתה עושה חסד, צדקה,
אבל אתה מסתכל שכולם מסתכלים, כן?
הלו, הלו, בוא, בוא, קח, בוא, בוא, הנה.
כולם שמעו שאתה נותן ואתה
מראה גם את השטר תוך כדי, וזה וזה וזה.
מה המצווה פה? איזה מצווה עשית?
אתה פשוט בשביל לענות שיכבדו, שיראו לנו את השטר מהשקלים וזה וזה וזה וכו'.
זה עשית, לא עשית מצווה.
הפוך, השתמשת בה בזלזול כדי לשרת מטרה נלוזה.
אתה רוצה שהמצווה תשמש אותך בשביל הנאה?
מה זה,
מגבון?
שאתה שם ככה ומעביר על המצח ומרגיש שזה תענוג?
הבנת מה הכוונה?
תודה.
כן.