קלטת 303 - יש תקוה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אם נותנים לך סטירה, אבל מרגיעים אותך, אומרים, גם הוא קיבל.

זה מרגיע אותך?

אתה מוכן לקבל עוד אחת כי עוד שניים יקבלו?

אתה תגיד לו, אם תיתן לי עשר, אני מוכן אחת לקבל.

אין דבר כזה. עזוב אותי, לך.

לך, מותק. עזוב אותי, תן לי.

אז לכן צריך לדעת, יש תקווה.

כי אנשים שהם ישרי דרך,

רק גידלו אותם עקום,

ברגע שהאמת מגיעה אליהם והם נוכחים שהיא אמת, הם על המקום, משנים את הסוויץ'.

יש תקווה.

קלטת מס' 303. ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

יממה אחת לפני יום הדין.

עדיין ניתן לשנות.

אם נהיה חכמים,

נרוויח.

אם לא, עלולים להפסיד.

השנה האחרונה הייתה קשה,

הקודמת גם כן,

אבל מלפני שנתיים שהתחילה האינתיפאדה עד עכשיו,

המצב רק הלך והחמיר.

בדיוק כמו שאמרנו.

ואני אומר לכם שבשנה הבאה המצב יהיה יותר חמור, הרבה יותר לאין שיעור.

ולמה אני אומר?

משום שאם היינו מבינים מה עבר עלינו עד עכשיו,

היינו מתבהלים

והיינו רצים מיד לקדוש ברוך הוא.

אמר רבי יוחנן,

כל צרה שהיא לישראל לבד

אינה צרה.

כל צרה שהיא לישראל ולאומות העולם, צרה.

רבי יוחנן דורש,

כגון בשושן,

אבל גדול ליהודים,

המן באחשוורוש בדעה אחת להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד.

גזרה קשה ביותר, עוד לא הייתה כמותה מעולם.

במאה ה-27 מדינות לחסל את כל היהודים ביום אחד?

עוד לא הייתה גזרה כזאת.

והיכולת הייתה ביד אחשוורוש.

זה מלך, לא דמוקרטיה.

לא צריך להתייעץ עם הקונגרס לקבל אישור.

זה חותמת עם טבעת,

ונגמר הסיפור,

והוא חתם.

אמר רבי יוחנן, כל צרה של ישראל לבד,

כגון בשושן,

אבל גדול ליהודים, אינה צרה.

למה?

כשהיהודים יודעים שרק הם לבד נרדפים וכל העולם נגדם,

והסיכוי שלהם קלוש,

הם יודעים את הכתובת.

הם פונים לאביהם שבשמיים,

וממצוקותיהם יושיעם.

באה הישועה,

אבל גם צריך לדעת מה לעשות.

מרדכי היהודי ידע מה לעשות.

הוא לקח 22,000 תינוקות של בית רבן,

גזרו תענית שלושה ימים ושלושה לילות רצוף,

התפללו ובכו לפני ה'

והקב' ברוך הוא ביטל את הגזירה, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

וליהודים הייתה אורה ושמחה בששון בעיקר.

מאבל גדול ליהודים ששון ושמחה.

למה?

כי הצרה הייתה רק ליהודים.

אבל כל צרה שמשותפת לישראל ולאומות העולם, צרה.

מדוע?

היהודים אומרים, זה לא רק אנחנו בתוך הסירה,

יש עוד אומות העולם.

מה לנו כי נתלונן?

באומות עולם רבים יש להם כוח,

מטוסים,

בנשק רב ועצום ומתוחכם,

אז לא מודאגים.

הפוך, עוד מדרבנים את האומות לצאת למלחמה.

זה צרה, אומר רבי יוחנן.

למה? כי הם לא פונים לקדוש ברוך הוא ותולים בכוח הזרוע ובכוח האומות.

והרי כל צרה שבאה,

זה בשביל שעם ישראל יישאו עיניהם אל אביהם שבשמיים ויבינו שממנו זה,

על מנת שיתקרבו אליו, כי שרו מן הדרך הטובה.

אז אם לא מבינים את זה, פשוט נקלעים לצרה.

בואו תראו מה קרה לנו בשנה האחרונה,

יותר נכון בשנתיים האחרונות.

עד כרגע נרצחו 620 יהודים באינתיפאדה.

אני לא מדבר על כמה פצועים ואני לא מדבר כמה יתומים באלמנות,

כמה נכים ובעלי מומים.

ואני לא מדבר על משפחות שכולות,

אני מדבר רק על הנרצחים עצמם, 620. זה מספר גדול או קטן?

מי שעושה סטטיסטיקה,

זה כל יום אחד,

כל יום אחד.

אצלנו היום כבר התרגלנו, לא? שכל יום אחד זה לא נורא.

כי היו פיגועים של 10 ו-20 ביום.

כל יום אחד.

אבל זה לא המספר הנכון.

בארצות הברית ב-11 בספטמבר, היום המפחיד,

היום השחור.

לירדנים היה ספטמבר השחור,

גם לאמריקאים נהיה ספטמבר השחור.

ה-11 בספטמבר זה יום מפחיד את האמריקאים. הם מתכוננים לפצצת אטום ב-11.

כל 11 בשבילהם זה הופך להיות מגה-טרור.

משהו שבטח בן-לאדן מכין להם, והם בפחד-פחד.

אמריקה הגדולה רועדת פחד.

הייתי שם לפני כמה חודשים, איזה בדיקות.

איזה בדיקות.

אנשים צריכים לחלוץ את הנעליים.

לחלק מורידים את הגרביים.

ולא יודעים ממה לפחד.

נו,

למה הם פוחדים?

כי היה להם פיגוע בתאומים.

כמה מתו בתאומים?

כ-3,000 איש.

מה אמר בוש?

מלחמה נגד הטרור בעולם בכל מקום שהוא, עד הטרוריסט האחרון.

זאת אומרת, פיגוע אחד בסדר גודל כזה של 3,000 איש,

מה הודיע בוש?

מלחמה.

איפה יש טרוריסטים?

לא רק הם.

המדינה שמאפשרת להם להיות שם, תסבול.

והוא התחיל באפגניסטן.

הרבה תוצאות טובות הוא לא הביא משם, אבל הרבה רעש.

ובלאדן חי.

אז הקב' ברוך הוא הראה לכל העולם שתימני אחד מהמערה באפגניסטן

יכול להרעיש את כל העולם כולו.

כל העולם בפאניקה.

זה תימני אחד.

אם הקב' ברוך הוא משחרר שניים,

אוי ואבוי מה היה.

בכל אופן,

אם היה שלושה חודשים לאחר מכן עוד פיגוע בסדר גודל כזה, ונהרגים, נרצחים, עוד 3,000 איש,

מה היה קורה בארצות-הברית.

ועוברים עוד שלושה חודשים,

עוד פיגוע, 3,000 איש.

בוש.

היה נשאר בתפקיד שלו?

בשום אופן לא.

בשום אופן לא.

והאמריקאים, אחרי פיגוע אחד הכריזה מלחמה נגד הטרור, מה היה קורה אחרי הפיגוע השלישי?

מתחילה להפציץ בכל המדינות

שמחזיקות טרור.

והם כבר הכינו לעיראק

פצצות אטום קטנות.

לא אטום, אטומים.

משהו קטן כזה,

שזה רק

מחסל עיר, לא מדינה, עיר.

עיר.

זה משהו כזה קטן,

מחסל עיר. בגדד כזאת קטנה, דמשק כזאת, קטנות כאלה.

מה הם היו עושים אחרי הפיגוע השלישי?

מה היו עושים אחרי רביעי?

מה היו עושים אחרי חמישי?

אוי ואבוי, איך אין נראה עולם היום.

תוך דקות

כל מי שיש לו בארסנל משהו, משחרר.

יהודים יקרים,

אם היו תשעה פיגועים כל שלושה חודשים,

כל שלושה חודשים תשעה פיגועים של 3,000, 3,000, 3,000,

אנחנו, אני חושב,

כבר היינו בעולם אחר, אחרי גוג ומגוג.

עשיתי חשבון,

250 מיליון תושבים בארצות הברית, נגיד,

3,000 נהרגו.

מה היחס?

1 ל-83,333. בארץ

6 מיליון ישראלים נרצחו,

620,

היחס

1 ל-9,677.

פירושו של דבר שבישראל בשנתיים האחרונות

נרצחו פי 8.6 מארצות הברית

ביחס לאוכלוסייה.

זאת אומרת שאצלנו היו עד היום תשעה פיגועים

בסדר גודל של התאומים שזה שווה ל-25,800 איש.

כאילו פה בישראל מתו, נרצחו, נהרגו

25,800 איש. זה ה-620. למה?

כי בישראל כשנרצח אדם אחד,

זה כמו 41 בארצות הברית.

ואצלנו מה?

בסקרים, כשבודקים את שרון,

שהבטיח

שלום וביטחון,

הוא רק לא אמר שאנחנו נראה שיהיה שלום לביטחון,

הוא מקום ראשון בסקרים.

רוצים את שרון.

אבל בזמן שרון נרצחו 620,

שזה שווה ל-9 פיגועים של התאומים,

שזה 25,800. ומה היה קורה אחרי פיגוע שלישי כזה בארצות הברית? היה בוש, נשאר.

אז איך זה?

אלא פה לא מבינים בכלל. מה זה אחד ביום? כלום.

הרווחנו.

עברנו את זה. עבר יום. רק אחד הלך.

בממוצע אחד הלך רק.

אתם מבינים מה הקטסטרופה?

אבל שימו לב, יהודים יקרים,

הבעיה שאני חושש ממנה זה מה שאמר רבי יוחנן.

כשנכנסנו לאינתיפאדה, הצרה הייתה רק שלנו.

רק.

זאת אומרת,

כל העולם גם היה נגדנו,

ובכל מקום גינו אותנו, וקראו לנו נאצים,

ואז הייתה הזדמנות להבין שהנה,

הגיע הזמן, צריך לפנות לאבינו של השמיים.

אבל לא,

יש חומת מגן,

יש עוד מבצע,

קצת רפיון, חוזרים עוד פעם,

מתרגלים, עוברים את זה.

עכשיו,

כיוון שאנחנו לא מנצלים את הרגעים האלה להבין את מה שקרה לנו,

אנחנו הולכים להיכנס בשנה הקרובה

לבעיה חמורה,

צרה של ישראל ואומות העולם.

מה הפירוש?

בוש

הולך להילחם בעיראק בכל מחיר.

זה יכול לקרות בסביבות אוקטובר.

הוא צריך למצוא רק את העיתוי המתאים.

שרון נתן לו אור ירוק,

נתן לו מידע שגם בלוב מועמר קדאפי כבר מכין את הכול, ובשנת 2004 כבר יהיה לו.

לעיראק סוברים שיש כבר,

לאיראן, ודאי.

ועוד כמה מדינות פונדמנטליסטיות שמחזיקות את הביולוגי,

הכימי והאטומי,

והם כל הזמן נוסחים ממקום למקום ומחליטים איך לפעול

במידה שארצות הברית תתקוף את עיראק,

והיא רוצה פשוט משטר פרו-מערבי והמדינות האסלאמיות לא מוכנות.

וכיוון שהישראלים מאמינים בבוש יותר מהקדוש ברוך הוא,

ממילא הצהרה משותפת, אז אומרים, יופי,

האמריקאים יעשו לנו את העבודה,

אבל העיראקים לא יכולים להפציץ בארצות הברית.

אז לארצות הברית אין בעיה להילחם עם עיראק.

הם באים מהאוויר מלמעלה,

זורקים והולכים.

אבל מי יסבול?

הישראלים.

למה סדאם לא יכול לפגוע בארצות הברית?

הוא ישלח לחבר'ה, לשטן הקטן.

יש שטן קטן, ישראל, ויש שטן גדול, אמריקה.

אז הוא ישלח לפה, כי כשהוא רוצה להראות לאמריקה,

האינטרס של האמריקאים זה ישראל במזרח התיכון,

אז הוא נלחם באמריקה דרך ישראל.

מי יסבול?

אנחנו.

כל צרה של ישראל ולאומות העולם צרה, אמר רבי יוחנן.

כשהייתה מלחמת המפרץ,

קיבלנו 39 טילה סקאד.

עשינו משהו?

כלום.

יכולנו לעשות משהו? חריט.

אתם חושבים שעכשיו נוכל לעשות משהו עם כל ההתרברבות?

שום דבר.

וגם, וגם,

וגם,

וגם נגיד

שישראל שחררה פצצת מימן, לא אטום, מימן,

שהעולם לא יודע אפילו מה זה.

ישראל כבר שחררה מידע שיש לה 400 כאלה.

אבל נגיד שהיא שחררה ומתו מיליון עיראקים. מיליון.

מיליון. פצצה אחת. מיליון.

תגידו, זה עוזר

לישראלים שימותו פה ממה שישלחו העיראקים?

אז אנחנו נגיד, חס ושלום, חס ושלום, אני לא פותח פה ולא אומר ולא נוקט מספרים, אבל סתם דוגמה, דרך משל.

אם פה ימותו 10,000 ויהרגו שם מיליון,

אז אפשר להגיד, או,

לפחות,

ואחרי זה הם יהרגו עוד 10,000 ואז עוד מיליון.

הם יהרגו 100,000.

ואנחנו 10 מיליון.

מה זה?

אנחנו צריכים את זה? מה, אנחנו הולכים לחסל את העולם?

אנחנו הולכים להרוג אנשים? אנחנו רוצים לחיות.

אנחנו רוצים לחיות, זה הכותר, לחיות.

אבל האיום הזה הולך ומצטבר.

הוא באמת, האויב הוא אכזר,

והוא מחכה לרגע בשביל לחסל, לא את מדינת ישראל רק,

גם את היושבים בתוכה.

אז מה עושים? איך מסתדרים?

אז צריכים לעקור את הרע הזה, לא?

אבל מצד שני מסתבכים, כי הם לא נורמליים.

בסדאדם אין לו מה להפסיד.

אם מחפשים אותו כבר אישית,

כמו שארצות הברית מודיעה, מה יש לו להפסיד?

למה הוא? הוא פעם אחת ימות.

אבל להרוג, הוא יכול להרוג, מעט או הרבה.

למה שהוא יהרוג מעט אם הוא יכול להרוג הרבה?

ובפרט את אלה ששונאים אותו.

אז המצב לא הולך להיות טוב. ברגע שזה מתחיל, זה לא ייגמר טוב,

כי זה תהיה שרשרת.

תגובת שרשרת.

העיראקים לא יישארו לבד במערכה.

גם מדינות נוספות פונדמנטליסטיות יתחברו אליהן בכל דרך.

וכבר יש דיבורים שברגע שתיפתח חזית על ידי ארצות הברית בעיראק,

אז הם יחממו דרך סוריה את לבנון וחיזבאללה לתקוף בצפון בשביל לפתוח עוד חזיתות שישראל תהיה עסוקה גם בעיראק וגם בחזית נוספת,

ומי יודע מה הפלסטינים יעשו הרשות הזאת שרופפת.

מה יהיה?

לא נראה טוב,

כי זה גמור ומנוי אצל בוש שהוא הולך על זה.

מי יסבול?

אנחנו.

אפילו אם היינו אומרים שיסבלו עוד כמה,

אז מה אכפת לנו אם נותנים לך סטירה?

אבל מרגיעים אותך, אומרים, גם הוא קיבל.

זה מרגיע אותך?

אתה מוכן לקבל עוד אחת כי עוד שניים יקבלו?

אתה תגיד לו, אם תיתן לי עשר, אני מוכן אחת לקבל.

אין דבר כזה. עזוב אותי, לך.

לך, מותק. עזוב אותי, תן לי עוד.

אז במה אנחנו מתנחמים?

שיש לנו חץ וטילים.

הרי לא פגענו עם הפטריוט אפילו פעם אחת.

פעם אחת לא פגענו בסקד.

לא, סליחה.

פעם אחת פגענו

בזנב שלו,

וזה הסית אותו והרג יהודי אחד.

יותר טוב שלא היו פוגעים.

גם זה לא היה מת.

ומה עכשיו? אנחנו מוכנים כבר למלחמה עם סדן.

15,000 קיבלו זריקות נגד הבעבועות.

15,000 קיבלו זריקות.

טוסטוס.

הכניסו לכולם 15,000. רגע, אבל סדן, יש לו רק חיידקים של הבעבועות?

מי אמר לך?

ואם אתה מודיע לו כבר שחיסנת את אלה, אז מה, הוא לא יוציא משהו אחר?

מי שיש לו את האפשרות כבר לשלוח נשק שהוא ביולוגי,

אז הוא לא קונה רק חיידקים מסוג מסוים.

אתם יודעים, לכבוד שבת קונים ג'עלה, זה מעורבל.

קצת פיסטו, קצת זה, קצת... לא קונים מין אחד.

ואם הוא מכין לנו ג'עלה,

אז זה לא פשוט.

אז מה יועילו הזריקות?

ומסכות יעזרו?

אנחנו כבר יודעים מה זה עזר.

וכמה יש לנו כאלה שיכולים לפתור את הבעיות אם יהיה כימי?

יש בנס ציונה איזו מעבדה קטנה בשביל כל המדינה.

ואם זה מתפשט על קילומטרים,

מי יטפל במי?

אמריקה לא מוכנה למלחמה כזאת,

אף מדינה בעולם לא מוכנה לדבר כזה. אין מספיק כוח אדם לזה, אין תקציב לזה,

ועוד לא עברו את זה באופן כזה שאפשר לדעת ולהפיק לקחים בשביל להתכונן הלאה.

אנחנו רק יודעים שהמסכות שקיבלנו אז היו מתאימות לפורים.

והזריקות?

זה היה משנת תרפופו.

בכלל לא מועיל.

נו,

הפעם אני לא חושב שסלוטפ יספיק.

אז מכרו לנו שסלוטפ זה נגד סקאדים.

הפעם גם לא מוכרים לנו סיפורים.

רק מה אומרים? תשמע, לא יהיה כלום, אל תפחד, שום דבר, הכל יהיה בסדר.

כמו תמיד.

וחס ושלום, אם יקרה משהו, אז מה אתם חושבים? יצעקו לקדוש ברוך הוא?

בטח יביאו עוד פעם את מטי כספי,

ובין טיל לטיל הוא ישאיר, יש לי ציפורים בראש.

וזהו.

אחר כך נקרא בעיתונים ונשמע ברדיו מה היה.

אבל מה זה יעזור לנו כבר? לא יעזור שום דבר.

אני אומר לכם עוד פעם,

אמר רבי יוחנן, כל צרה של ישראל לבד אינה צרה,

כיוון שהם פונים לאביהם בשמיים.

כל צרה של ישראל ולאומות העולם צרה,

כיוון שהם סומכים על אומות העולם.

צריך

לדעת את הדברים בבירור,

לא יועיל שום דבר.

צריכים להיות מוכנים, והנה אנחנו נמצאים 24 שעות

לפני ראש השנה, יום הדין.

אפשר באופן פרטי שכל אחד יזכה לחיים כי יקבעו אם הוא יחיה או ימות בשנה הבאה,

יקבעו אם הוא יהיה עשיר או עני, בריא או חולה,

ולא רק הוא עומד לדין, גם אשתו וגם הילדים שלו,

והוא צריך להיות כזה שראוי לעבור בדין.

לא רק הפרט עומד למשפט, אלא כלל.

והמצב שלנו לא טוב בכלל מבחינה מדינית,

חברתית,

תרבותית,

כלכלית ובכלל.

אז מה נשאר? לדבר למבינים,

ושיכלקלו את מעשיהם,

יעשו את החושבים ובאמת יעשו תשובה אמיתית לאביהם בשמיים,

ולך תדע,

לפעמים תשובתו של יחיד יכולה להועיל,

כי אם העולם מחצה למחצה, לימדו אותנו ריבותינו שמצווה אפילו אחת של יהודי יכולה להכריע את כל העולם כולו

לכף זכות.

אז אף אחד שלא יזלזל אפילו במצווה אחת

נוספת שהוא מקבל על עצמו,

כי לך תדע.

אבל צריך להתכונן, רבותיי, שנה הבאה לא תהיה קלה בכלל.

זהו.

למי שיש שאלות, בבקשה.

תודה רבה.

כן. אמרת, השנה הבאה נוצאת לה, למה השנים שעברו היו טובות?

היו כאן עוד יותר?

אמרתי שלא היו טובות, אבל זאת יותר קשה.

בעצם אתה לא מחדש.

אתה צודק, אני לא מחדש, ויותר מזה אני אגיד לך,

כבר 3,300 שנה אני לא מחדש.

והמזעירק הולך ומחמיר מפעם לפעם,

וכל שנה מביאה בחובה עוד יותר צרות, קשיים. אני אתן לך דוגמה.

אתה יודע מה אחוז חולי הסרטן בינינו?

זה לא יאומן כי יסופר.

אחוז גם הוא מלא.

לא יאומן כי יסופר.

ואני אגיד לך למה.

אני לא הייתי מודע לדבר הזה כל כך,

עד שלפני כמה חודשים הייתי בארצות הברית,

ושם הגיע אב שאמר בהתרגשות רבה שהוא בא במיוחד לערב זה מחמת שיש לו בן,

בן שלוש שנים,

שהוא לקה בסרטן,

כל חלל הבטן,

חוד השדרה,

בגרורות,

בגידול בסדר גודל שהרופאים לא ראו בבן גילו מעולם.

הוא היה צריך לעבור ניתוח עשר שעות

בין שלוש.

אחרי הניתוח,

לצורך הניתוח,

היו צריכים לשרוף את כל המקומות כשהם ראו את הגרורות.

תוך כדי הניתוח שרפו לו את הכבד לגמרי.

אין כבד.

הודיעו לאבא אחרי הניתוח שהגידול הוסר.

הם לא יודעים אם נשארו גרורות או לא, אבל

הם צריכים לעשות.

אבל כבד, השתלת כבד,

חייבים לעשות לילד.

בינתיים הילד,

בלי כבד, עובר שלוש פעמים בשבוע ניתוח בהרדמה כללית.

שלוש פעמים בשבוע ניתוח בהרדמה כללית כל שבוע.

מדוע?

מכניסים לו מחט

גדולה לבטנו, לשאוב שני ליטר נוזלים.

המצב חסר סיכוי. האב מגיע במצב כזה להרצאה ומבקש רחמים על הבן.

בקיצור,

נתנו לו ברכה לאחר שביקשנו דבר מה,

והשתבח הבורא והתעלה שמו.

כמה דקות לאחר מכן עולה בחור צעיר

שאומר שהוא מוכן לקבל על עצמו לחזור בתשובה לרפואתו של הילד.

שם קציצית וכיפה, מברך שהחיינו.

אמרתי לציבור, נפל דבר.

החזיר אותו בתשובה, הזכות הזאת תעמוד לו.

אני קורא לציבור, מי מוכן מהציבור לקבל עול מלכות שמיים לרפואתו של הילד?

עולים מאה בחורים צעירים, מקבלים עול מלכות שמיים.

ערב מרגש מאוד.

נגמר הערב,

שבועיים לאחר מכן אנחנו מקבלים טלפון במשרד, אומרים לנו שברוך השם, ברוך השם,

הגידול איננו, אין גרורות, אין שום דבר, אין סרטן.

אבל הכבד הלך, צריך השתנת כבד.

עוברים שבועיים נוספים,

הילד משתחרר מבית החולים, הכבד עובד, הילד בריא ושלם, ככל הילדים הבריאים הרגילים.

- - שלושים יום

לאחר המחלה.

הילד היה שבעה חודשים בבית חולים, עבר מבית חולים לבית חולים, מבית חולים לבית חולים.

היום הילד כבר נמצא למעלה מחודש בבית,

כבר לא לוקח שום תרופות,

שום בדיקות, סיימו איתו את הכול,

יש דוח רפואי, גמר את הסיפור.

מאז

כבר נפטרו בבית חולים במחלקה הזאת שמונה ילדים.

הוא חי, ברוך השם.

בעקבות זה התחילו להגיע פניות למשרד.

רבותיי, כל יום נכנסות בקשות של עשרות אנשים חולי סרטן, לא יאומן כי יסופר.

זה לא נגמר.

כמה שאנשים,

מתברר זה לקה והוא לקה וזה קיבל וזה הודיעו לו וזה ככה וזה ככה.

מה זה?

אף פעם לא עלה בדעתנו שזה סדר גודל כזה.

אז אנשים רואים רק מלחמה,

טרור,

תאונות דרכים במקום ראשון.

אתם יודעים, אני מחובר לביפר של זקה,

זיהוי קורבנות אסון, ושם כל כמה דקות,

לפעמים שניות,

טו-טו-טו-טו-טו-טו-טו, הודעה.

טו-טו-טו-טו-טו-טו הודעה. אם תדעו כמה אסונות נכנסים רק מזה,

אתה לא מאמין.

כל יום,

כל יום בביפר אנחנו מקבלים שלפחות בין אחד לשלושה אנשים מתאבדים.

כל יום,

כל יום אתה רואה בביפר,

עוד אחד התאבד, אחד בתלייה, אחד בשריפה,

אחד בזה, אחד בזה.

מה זה?

אין לנו מושג אפילו כמה צרות יש.

שלא לדבר על למעלה ממיליון אנשים עניים, רעבים ללחם.

המצב על הפנים.

אז זאת אומרת, המצב קשה, ואנחנו צריכים להבין שזה רק הולך להיות יותר קשה. מדוע?

אין פנינו להבין שבשמיים.

המדיניות היא להתרחק ממנו, לא להתקרב אליו, להתרחק. המדיניות, לא העם.

חלק מהעם, ברוך השם, מבין, משכיל וחוזר בתשובה, אבל המדיניות

היא כזאת,

וממילא השידורים הם כאלה, משדרים לציבור, לעם,

הפוך.

פתאום מקבלים פרסום רב-משמעותי מתי יש מצעד האהבה,

מצעד הגאווה.

קול סוטה, קול זב וקול אני לא יודע מה מקבל פרסום, מקבל כותרות, מדברים.

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מה הפירוש?

נותנים במה לעכומים.

הישרים,

הם לא בסדר.

אני קיבלתי רישיון

לפני חודשיים,

רישיון חוקי לשדר בכבלים.

נתנו לי רישיון.

נו, אז אני יכול לתת כבר קלטות.

מה קרה?

לא, קודם תשלח קלטת, נראה.

שלחתי קלטת, אז מה שלחתי להם?

בר מצווה לשופר.

קלטת פרווה.

רק דברי תורה. אי אפשר למצוא שם שום דבר. רק דברי תורה.

אי אפשר לפרשן אותה אפילו.

מה אמרו?

חשש הסתה.

ועוד דבר, חשש הפחדה.

אז שלחו את זה למועצה,

מועצת הכבלים, שהיא תחליט.

המועצה, מאז, כבר עבר חודש וחצי, עוד בודקת.

הקימו עכשיו ועדה נוספת, תת-ועדה, שהיא תבדוק.

אבל הם מתנדבים,

כמו במשמר האזרחי, אין להם זמן.

אז הם מעבירים את זה לאט-לאט, בינתיים לא משדרים.

בטלפון שעשה אחד מהפעילים שלנו איתם,

עם הגברת אורית רצבי מערוצי זהב,

היא אמרה לו שהיא ראתה שיש חשש להפחדה. למה?

יש שם קטע שאני אומר, משנה באבות.

בכל יום יוצאת בת קול מהר חורה ואומרת,

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

אז היא אמרה, אוי,

זה חשש להפחדה.

אז היא שלחה את זה לוועדה,

שיבדקו אם זה מותר על פי הקריטריונים.

שמעתם?

המשנה אומרת, אוי להם, אוי,

אוי.

מה זה?

אלא מה?

הם יודעים בדיוק מה התוצאות של הקלטות.

זה חשבון מתמטי פשוט.

אם בהרצאה של אלף איש, מאה איש חוזרים בתשובה,

פירושו של דבר,

עשירית.

אם השידורים יהיו למיליון,

אז מאה אלף יחזרו בערב הראשון.

עשרה שידורים יחזרו מיליון.

אז אפשר לסגור את המדינה ואת הערוצים, ושלום, ללכת הביתה.

החשש שלהם

מפחיד אותם.

אז הם יחפשו כל תצדקה.

ואני קצת שמח, ברוך השם, בזמן האחרון,

משום שהרבה ממרץ חוזרים בתשובה.

והמקרה האחרון שהגיע אליי לשולחן בשעה חמש ועשרים בבוקר בפקס,

זה המקרה הזה במבזק שחילקו לכם,

שכותבת אישה,

בת 33 ממרץ,

הרב אמנון יצחק,

הרסת לי את החיים.

כל מה שהאמנתי בו, כל מה שידעתי בוודאות, עורער.

היסודות שעליהם חונכתי,

האמיתות האקסיומטיות שעליהן נלחמתי, התפוררו.

בשעת שחר מוקדמת זאת,

אחרי שצפיתי בקלטת על תולדות הציונות,

אני יושבת קולי נסערת ושואלת את עצמי,

מה אעשה מחר עם כל מה שהבנתי היום?

אני חילונית גאה,

תל אביבית בנשמה, סטודנטית להיסטוריה לשעבר,

איזו היסטוריה,

ולמדעי המדינה,

איזו מדינה.

ועכשיו, בהריסות אלה אני מקווה

שיהיה לי הכוח להתרומם ולהקים,

יחד עם בעלי וביתי,

בית יהודי אמיתי שיסודותיו חפורים כשלושת אלפים שנה לעומק.

בית כזה,

נראה לי שגם הווריאציה החילונית שלך, שריד למשל,

לא יוכל להרוס.

אינני יודעת עדיין מהו הצעד הראשון,

אך הדרך כבר ברורה לי.

אנא,

נתפלל למעננו שנצליח,

כי ברור לי שבחוגים בהם אני נמצאת,

תהיה זאת דרך קשה, קשה מאוד.

יישר כוח,

גילה דורפמן.

היא קצינה

בצה״ל יש לה כוח השפעה,

והיא מן הסתם תעשה מהפכה גדולה.

היא הסכימה לפרסם את שמה, וגם באתר האינטרנט,

וברוך השם, קראו את הכתבה הזאת כבר אלפים רבים.

לידיעתכם,

כל יום נכנסים לאתר כ-3,000 עד 4,000 איש ביום.

בחמישה החודשים האחרונים, פחות שבוע,

נכנסו כבר 335,000 איש.

אתם מתארים לכם מה זה?

זה 15 פעם איצטדיון טדי.

וזה מכל העולם נכנסים.

השידור היום, עכשיו, כשאני מדבר,

באינטרנט בכל העולם.

היום הטכנולוגיה מאפשרת,

רק תדבר.

אז לכן צריך לדעת, יש תקווה,

כי אנשים שהם ישרי דרך,

רק גידלו אותם עכום,

ברגע שהאמת מגיעה אליהם

והם נוכחים שהיא אמת,

הם על המקום משנים את הסוויץ'.

גם אני.

ברגע שידעתי שזאת אמת,

זה לקח הרף עין,

לא יותר.

בלי לבטים,

בלי חשבונות.

על המקום.

יש כאלה אנשים,

יש כאלה איזה תהליך.

יש כאלה שיש להם בעיה להתמודד עם החברה. האמת ברורה, אבל החברה מפריעה.

והם תלויים בחברה, בדעת קהל.

וזה, לצערנו הרב, רוב הציבור.

תלויים.

מה זה אופנה?

מה זה מודה?

אנשים משנים ומשתנים כל הזמן בגלל שבעיני

הבריות זה נראה או לא נראה.

אנשים משנים כל פעם את הריהוט,

את הווילונות, את הצבע בבית.

נראה או לא נראה?

אם מקבלים הערות טובות, זה נשאר.

אם לא, זה מתחלף,

וכן הלאה.

היום היו אצלי זוג.

אישה שמאוד רוצה,

התפרצה בבכי באחת ההרצאות האחרונות במלון שרתון בתל אביב,

ואמרה, אני רוצה, אבל לא יודעת שאני נעצרת. אמרתי לה, שום דבר, רק החברה עוצרת אותך.

אז היא אומרת, מה אני עושה? אני היום רוצה, אבל בעלי לא כל כך רוצה. אמרתי, אין בעיה, אני מוכן לדבר עם בעלך.

בעלה הגיע היום למשרד.

בלי עין הרע, 1.95 מטר,

משהו מפג'ע.

נכנס, אמרתי לו, התפתחת יפה.

התיישב, התחלנו לדבר. אמרתי לו, אני לא מבין, אתה לא רוצה שהיא תהיה עם כיסוי ראש? הוא אומר, לא, אני בסדר, למה? אין לי בעיה.

אז היא אומרת, כן, מאז הוא כבר יותר חזק ממני,

ואני צריכה עכשיו דחיפה.

קיצורו של דבר, דיברתי איתם ימינה ושמאלה.

אמרתי להם, רבותיי, אי אפשר לעשות חשבון לשכונה.

היא אמרה לי, כרגע יצאתי מהבית, שלוש שכנות, תסתכלו עליי עם עיניים פקוחות, כי היא באה אליי

עם חולצה ארוכת שרוולים.

אז היא אומרת, נו, איך אני יכולה? אני רק יוצאת, כולם מסתכלים.

אמרתי לה, תגידי לי, את מתארת לעצמך

שבן אדם, על כל הערה צריך להשתנות? תארי לך נהג מונית.

נוהג.

אצלו מתחלפים נוסעים כל הזמן, וכל נוסע יש לו דעה אחרת.

אז אחד נכנס אל המוניה ואומר, תגיד לי, איך אתה ככה, עם מכנסיים קצרים, נוהג? אתה לא מתבייש?

נו, אז מה, הוא יעצור את האוטו ויגיד, רגע, יש לי בבגז מכנסיים ארוכים, הוא יעלה?

אחד אחר יבוא ויגיד לו, תגיד לי, למה אתה לא מתגלח?

אז מה, הוא צריך להחזיק עכשיו כלי תגלה אחת בשביל להתגלח? בגלל שהוא אמר לו.

אחד אחר יעלה ויגיד לו, תגיד לי, לא קר לך?

השלישי יגיד והרביעי, מה זה, מה יעשה?

כל אחד אומר לו דעה, כל אחד אומר לו כן נכון, לא נכון, כן נכון, לא נכון,

מה יעשה?

הוא צריך להחליט.

אמרתי לה,

פעם הייתי אומר, בקלטות הראשונות מעשה,

זוג תימנים התחתנו.

אז היה מנהג שהבעל רוכב על החמור

והאישה הולכת,

כי זה לא צנוע שאישה תרכב על החמור,

אבל הם רק התחתנו.

אז החתן על החמור והכלה מסרך את רגליה אחריו.

נו?

עברו אנשים, ראו, אמרה, מסכנה, קלה, תראה, ביום הראשון הולכת ברגל.

אמר, באמת, צודקים.

ירד מהחמור, שם אותה על החמור,

והוא הלך ברגל.

חתן נחמד.

עברו קצת,

ראו אותם אנשים, אמרו, תראה מה זה,

כבר ביום הראשון נותן לה לרכב על החמור, מה יהיה מחר?

אמר, באמת הם צודקים.

אמר, תרדי, תרדי.

ירדה מהחמור, הלכו שניהם ברגל.

ראו אותם אנשים,

אמרו, תגידו, אתם נורמליים? יש לכם חמור, אתם הולכים ברגל?

אמרו, באמת הם צודקים.

עלו על החמור,

עברו אנשים ואמרו, תראה מה זה, מסכן, חמור קטן, שניים עלה.

אמרו, באמת צודקים.

ירדו, לקחו את החמור עליהם.

עברו אנשים ואמרו, תראה שלושה חמורים.

מה שלא תעשה, תצא חמור.

אז הוא שיאמר לך, תחליט מה אתה רוצה,

מה נכון, תעשה, וזה הכול.

אמרתי לה, יש שתי אפשרויות.

מי שעוקץ אותך,

תעקצי בחזרה,

ויש עוד אפשרות, פשוט תבליגי.

מה שמתאים לך, תמחרי.

להבליג?

זה הכי קל.

אחד פותח עליך עיניים ואומר,

תשמע, מה אתה התחרפנת וזהו. הוא אומר לו, תשמע, דברים נכוחים.

יפה דיברת,

אני אחשוב על זה.

עוד חודש אני אחזיר לך תשובה.

בחיוך,

בלי כעס.

הוא אומר עוד משהו,

אתה אומר לו,

יש דברים בגו,

מוכן לדבר איתך בהזדמנות.

עוד אחד בא, אומר לך,

תעביר אותה ככה בסבבה, על הכיפה.

תאמין שהוא מנסה למלכד אותך, להכניס אותך לעימות.

תעביר אותה בקטנה.

אתה רוצה לתעמת?

אתה חריף?

אתה יודע גם לעקוץ.

הוא יגיד משהו, תחזיר לו בכפליים.

אבל אתה אל תשתנה, הוא מנסה לשנות אותך.

אם הוא חושב שזה לגיטימי לשנות אותך,

אז זה גם לגיטימי ודאי שאתה תשנה אותו.

אז בבקשה, תשנה אותו. למה שהוא ישנה אותך?

אם אתה חושב שאתה צודק,

בדרך שלך ברורה לך,

אז תשנה אותו.

אבל מכאן ועד לוותר על דעתך,

מכאן ועד לוותר על אישיותך מרחק רב.

אתה לא בעל חי, אתה בן אדם, יש לך שכל,

יש לך אי-קיו,

תנצל את זה.

אבל אי אפשר שבן אדם עד כדי כך יהיה תלוי בדעת אחרים,

הוא בטל ומבוטל כעפרא דרעא לגבי מה שהם חושבים.

אמרתי לאותו יהודי יקר, תשמע,

יש לנו אבא שבשמיים.

אבא נותן לנו הכול,

נותן לנו חיים, בריאות, ראייה, שמיעה, הכול.

לא מגיע להגיד לו תודה?

לא מגיע להחזיר לו קצת כבוד, משהו?

אנחנו באים,

לפני הקדוש ברוך הוא בראש השנה, והם מבקשים, מבקשים חיים,

מבקשים בריאות, מבקשים פרנסה, מבקשים הכול.

תארו לכם שאתם הייתם מעבידים והיה לכם עובד שקיבלתם לעבודה וסיכמתם איתו סכום שהוא יקבל לפרנסתו.

הוא חשמלאי במקצועות, הם נותנים לו תיק,

נותנים לו מברג,

נותנים לו טסטר,

נותנים לו איזולירבן ועוד כמה דברים,

ואומרים לו, צא לעבודה.

והבן אדם מחפף,

לא בבא זמן, לא הולך ללקוחות,

לא בשבועיים.

בקיצור,

רק לקח את המזוודה, לקח את הכלים,

ומדי פעם שואל, יש עבודה?

כן, תלך לכתובת פלוני תלמון. מבררים, הוא הלך? לא הלך בכלל, לא בא, לא שום דבר, לא ראו אותו, אף אחד לא ראה אותו בכלל, עם התיק, לא עם הארגז,

ואפילו אם הטסטר לא ישתמש.

עוברת שנה,

בא ומבקש, שמע, אני צריך, אתה יודע, העלאה,

עברה שנה,

תן משהו, תוספת,

אמנם המשק במצב קשה, אבל אני עוד יותר קשה.

תעשה משהו,

מישהו עוד יחזיק אותו בכלל?

הבעל בית חיכה שנה, רק שהוא יגיע לבקש בשביל שייקח לו את התיק,

והוא עוד בחוץ שפתו,

בא ומבקש העלאה,

אתה לא מתבייש?

שנה אני מחפש איפה אתה עולה לי בפלאפון, כן, אני בדרך, נתקעתי, חזרתי, חזרתי, הלכתי.

אנחנו קיבלנו העסקה מהקדוש ברוך הוא, נתנו לנו שנה לעבוד את השם.

נתנו לנו שנה, נתנו לנו תיק,

נתנו לנו חיים,

בריאות, נתנו לנו את כל הכלים,

כל הכלים לעבור את השנה.

והקדוש ברוך הוא מחכה,

נו,

פלוניה עשה את מה שצריך, הלך, התפלל, למד, עשה משהו,

מצוות, נברך, הכל, מה שביקשתי ממנו, עושה או לא עושה?

לא,

לא רק שלא עושה,

בא בראש השנה ואומר,

רומינו מלכינו,

המצב קשה,

תן עוד שנה,

תן עוד שנה.

טוב שהגעת, אני מתכוון לקחת לך הכל.

בן אדם בא, לא מתבייש,

שנה לא עשית כלום, אתה עוד בא לבקש עוד?

עכשיו, זו לא שנה ראשונה,

זה גם לא שנתיים.

זה כמה שנים?

יש כאלה עשרות שנים, בכל שנה,

לא, בלי פחד.

באים לראש השנה,

בגדי לבן, יש להם בדיחות מיוחדות לראש השנה,

מג'דעים, נכנסים,

מתפללים, אפילו מבקשים להיות חזנים,

רוצים להגיד גם קצת

קול נדרה,

הם, יזעקו את כל הקהל.

איפה הם?

מאיפה מה שהקב' ברוך הוא מבקש?

אבל הקב' ברוך הוא ממתין לכל אחד, ממתין, ממתין, ממתין, אבל בסוף גובה.

יש דבר אחד שאנשים לא יודעים, והוא קשה מאוד.

הרמב״ם אומר, גם הרמב״ן,

כתוב שרשעים נידונים בראש השנה לאלתר למיתה, לאלתר, על המקום, יד.

ואני לא ראיתי אף פעם בבית הכנסת בראש השנה, איך שנכנסים,

מתים.

אתם ראיתם בראש העין, בראש השנה?

מה? אחרי התקיעות?

כמה נופלים?

ראיתם כזה דבר?

יש כאלה שאפשר להגיד, זה ראש או זה ואחד ואחד זה.

ולא מתים.

אז איך כתוב? משנה.

משנה, כתוב מתים לאלתר.

אומר הרמב״ם, והרמב״ן,

ודאי מתים.

רק יש כמה סוגי מיתה. יש מיתה, מה שאנחנו דיברנו,

אבל יש מיתה, מיתה של שנים.

מה זה מיתה של שנים?

פשוט גוזרים עליו שמורידים לו חמש שנים מחייו.

עוד שנה,

מורידים לו עוד שבע.

עוד שנה, מורידים לו עוד עשר.

עוד שנה, מורידים לו עוד חמש עשרה.

עוד שנה, מורידים לו שלוש.

פתאום בן עשרים ושתיים, עשרים וחמש, עשרים ושמונה, נפטר.

הי, צעיר, היה בריא,

איך זה?

לא,

חושבים שהוא נפטר עכשיו, עכשיו? לא נפטר, לא עכשיו.

כל שנה בראש השנה הורידו לו, הורידו לו, הורידו לו, הוא מת.

הורידו לו. למות זה לא לתת לך לחיות. מורידים, מורידים, מורידים, מת.

לכן כתוב, רשעים לא יחצו ימיהם. מה פירוש רשעים לא יחצו ימיהם?

את המחצית של החיים שנקצבו להם לא חוצים.

נגיד, קצבו לאדם 80 שנה לחיות,

אז כתוב, אם הוא רשע,

הוא לא יגיע ל-40,

לא ייחצו ימיהם. איפה הלכו כל 40 הנוספים?

כל שנה, בראש השנה, הורידו לו, הורידו לו. הוא מת לאלתר.

הוא מת לאלתר בבית הכנסת.

אבל מה הוא מת?

סך חיים הורידו, סך חיים הורידו, וכן הלאה.

אז ככה שאדם שרואה שכל שנה הוא ממשיך לחיות,

זה עדיין לא ערובה שהוא ימשיך הלאה.

דבר נוסף,

יש עוד סוגי מיתה שאמרו חכמים.

חסוך בנים נחשב כמת,

עני חשוב כמת,

בעל ייסורים חשוב כמת,

מצורע חשוב כמת,

סומה חשוב כמת.

יש כמה דברים שמגרעים מת,

מת על פי התורה.

אז נגזר על אדם, חלילה, שיתעפר.

אחר, שיהיו לו ייסורים קשים.

אחר,

שיהיה לו כך וכך.

זה מיתה, זה מיתה שגזרו בראש השנה.

ויש כאלה, רחמנא ניצלן, שזה תאונות דרכים,

וזה כך, וזה אחרת.

זאת אומרת, אין דבר כזה שלא מתים.

רק מה?

אדם שזוכה וחוזר בתשובה,

יכול לבטל את כל הגזרות.

בחסד ואמת יכופר עמוד.

עם התשובה.

כשאדם עושה תשובה ומרבה בחסדים ומעמיד את האמת על תלה,

מוחק את כל הגזרות שהיו לו,

ואז את מספר ימיך המלא.

חוזר לו כל סך החיים ומוסיפים לו אותם בחזרה.

כמו שהיה עם חזקיה המלך,

שישעיה הנביא בא ואמר לו,

כי מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה,

ולא תחיה לעולם הבא.

כתוב שחזקיה,

ביסף חזקיה את פניו אל הקיר ויתפלל,

הוסיפו לו עוד 15 שנים לחייו.

בא הנביא בשם השם, ישעיה הנביא, ואומר לו בשם השם,

אתה מת בשני עולמות, גם כאן וגם לעולם הבא,

כי הוא לא נשא אישה ולא הביא ילדים.

ואף על פי כן אמר לו, כלה נבואתך וצא,

כי כך מקובלני מבית אבי הבא.

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

עדיין יכול לבקש על חייו לפני בורא עולם.

ויסף חזקיה את פניו אל הקיר, ויתפלל מקירות ליבו התפלל.

והוסיפו לו 15 שנה.

זאת אומרת, אפשר לבטל את כל הגזרות שהיו עד היום על אדם, ואדם לא יודע מה כתוב לו בסטופר.

עוד כמה זמן נשאר? הוא לא יודע.

הוא לא יודע. יש אנשים היום שלא חזרו הביתה.

יש, מחר תקראו בעיתון.

יש אנשים שלא חזרו היום הביתה. הם לא ידעו.

הם יצאו לעבודה והיה להם תוכנית לערב.

לא חזרו.

זה לא קרה היום.

זה בראש השנה שעבר נגזר שביום פלוני ימות פלוני ממקרה פלוני במקום פלוני.

מאז ועד היום, אם היה עושה תשובה,

התשובה כתריס בפני הפורענות.

היה יכול לחסום את הגזירה.

זה כמו אדם שיורים אליו חץ,

החץ בדרך אליו, עדיין לא הגיע,

אבל אם הוא חשוף, הוא ינעץ בו.

אם הוא ישים תריס, מגן,

אז זה ייתקע במגן.

התשובה היא כמו תריס בפני החצים.

אתה עושה תשובה,

אתה מפסיק את כל הגזרות שנשלחו לעברך.

הוא אמר לנו מהילד הזה,

ילד שכבר נראה במצב שגמר.

הצלמים ששלחתי, אחד מהם היה חולה סרטן פעם,

והוא יודע מה זה המחלה,

וכשהוא ראה את העיניים שלו ואת הגוף שלו, איך הוא מנופח ואיך הוא נראה,

הוא הבין שהוא לא מצלם פה את הנס,

אלא הוא עושה פה חסד להורים שישאלו להם התמונות האחרונות של הילד.

ואף על פי כן,

האבא פשוט קיבל על עצמו מה שביקשתי.

מה ביקשתי?

שילמד שעתיים ליום תורה.

והוא קיבל על עצמו בזכות הזאת של תורה, 30 יום,

60 שעות תורה,

החזיר על התולדת, חי, בריא ושלם נגד הטבע,

נגד הרפואה, נגד הרופאים.

למה? כתוב, אתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כוליכם היום.

אם אתה דבוק באלוקים שהוא מקור החיים,

אין מיתה.

מי שדבוק במקור החיים,

אין מיתה.

אתה נדבק בתורה,

אין מיתה.

אבל אם אתה נדבק בתורה כמו שהתורה מבקשת,

לא אתה לומד תורה וחושב על מניות.

לומד תורה והראש שלך במקום אחר. לא.

דוד המלך...

שאל את הקדוש ברוך הוא,

שיגיד לו מתי הוא ימות,

הקדוש ברוך הוא לא רצה לומר לו.

בסוף, מרוב שהפציר,

אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה תמות ביום שבת.

לא אומר לו איזה שבת, יום שבת.

מה עשה דוד המלך?

דוד המלך ידע את סוד החיים.

ידע מי שלומד תורה, בשעה שהוא לומד תורה, הוא מחובר לקדוש ברוך הוא למקור החיים, הוא לא יכול למות.

לא יכול למות.

למה לא יכול למות?

כי התורה היא עץ חיים למחזיקים בה.

נו,

אז הוא היה לומד כל שבת

בלי הפסקה.

כשהיה מגיע מוצא שבת והוא נשאר חי,

היה עושה סעודה מלווה מלכה.

זה נקרא סעודת דוד המלך.

למה הוא היה עושה את הסעודה?

הוא נשאר חי.

יום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי,

לא פחד שהוא ימות.

הוא ידע, השם אמר לו בשבת.

מה עשה ביום שבת? לבש שריון. איזה שריון?

תורה.

איך בסוף הוא מת?

הוא מת בסוף.

יצר הרע הבא

רשרש באילנות.

הוא הפסיק לרגע מהתורה,

ויצא לראות מה קרה, מה הרעש.

החליק במדרגות באמת.

בלי שהוא יפסיק מן התורה,

אי אפשר היה לקחת אותו. אי אפשר.

ההפסקה גרמה, הוא ניתק מאילן החיים.

אתה רוצה לחיות? תדבק במקור החיים, הקדוש ברוך הוא. אתה מפסיק?

יש אפשרות שתיפגע.

התורה מצילה ומגנה מתי שאתה דבוק בה באמת.

היהודי הזה התחבר שעתיים לקדוש ברוך הוא. שעתיים. הוא בן אדם עובד, עסוק, ובבית חולים שבעה חודשים מסכן.

שעתיים.

אתה מוכן? אמר כן.

לא אמר אני אחשוב.

אמר כן.

בהתחיל.

היום יש לו חברותה כבר.

לקח רב, שילמד איתו.

וזהו, הבן אדם היום חי בזכות זה שהוא התחבר לתורה.

היה יהודי באנגליה,

נכה על כיסא גלגלים,

מלידה.

לא הגיע לו חמצן למוח.

הבן אדם הזה גם כן בא ביקש, מה לעשות?

אמר לי לו, שמע, הסיפור מסובך.

בן אדם במצב כזה זה לשנות את הטבע.

זה לא אדם שקיבל מום במשך החיים, היה בריא.

וזה גלגול קודם.

אתה חייב להיות צדיק אם אתה רוצה, ואז יש סיכוי.

אתה מוכן? אמר כן.

אתה תגדל זקן? אמר כן.

הבן אדם למד תורה הכול.

חצי שנה לאחר מכן,

הרגליים שלו

היו ככה מדנדלת,

קטנות,

התארכו בעשר סנטים.

התארכו.

והוא הולך על קוויים,

על הרגליים.

פעם ראשונה בחייו.

לפני חודש הוא צלצל,

היה לו ברגליים, למרות שהם התארכו,

היה לו ברזלים כמו המשותקים, שלא יכולים להרקע.

רגל חלשה, אין עצמות, זה הכול שם רכי.

הורידו לו גם את הברזלים.

היום הוא הולך כבר עם קו אחד בלבד

על שתי רגליו, בקושי אומנם,

אבל על קו אחד.

בעוד כמה חודשים, אם ירצה השם, הוא ילך לבד עם שתי רגליים.

זה יהודים יקרים, מי שמתחבר לקדוש ברוך הוא ועושה את רצונו כמו שהוא רוצה,

הכול משתנה. כי השם אמר, ויאמר,

אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך וישר בעיניו תעשה,

ואזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך.

אני אשם את המחלות, אומר הקדוש ברוך הוא,

ואני לא אשים עליך.

ואם כבר הושמה מחלה, הנה אני מבטיח לך.

והסיר השם ממך כל חולי.

נו, אז אם יש לנו הבטחות מבורא עולם,

אבינו מלכנו,

אנחנו מבקשים ממנו כל פעם, רפאנו,

ברחנו,

סלח לנו,

אחזירנו בתשובה שלמה לפנינו.

אבל צריך לעשות,

צריך לעשות.

יש בן אדם,

עני,

בא לעשיר, בוכה, אומר לו, תשמע, אין לי, אין לי מה לאכול, אין לי כלום, תעשה טובה, תן לי, תן לי משהו לאכול.

הוא אומר לו, אין לי כרגע עליי, לא סוחב עליי כסף.

תבוא אליי בחמש אחר הצהריים, אני אתן לך.

חמש אחר הצהריים, הוא לא בא.

מחר אתה הולך לעשיר ברחוב, עוד פעם מתנפל עליו אותו עני.

תעשה טובה, ביקשתי ממך, תביא לי כסף, אין לי מלך. הוא אומר לו, אבל חיכיתי לך אתמול בחמש אחר הצהריים, למה לא באת?

טוב, תן לי עכשיו. הוא אומר לו, אני אתן לך, אבל אין לי פה, אני לא סוחב כסף ברחוב, תבוא אליי היום בערב,

חמש אחר הצהריים, אני אתן לך.

לא בא.

עוד יום פוגש אותו, מתנפל עוד פעם.

תראה, אני כבר שלושה ימים לא אכלתי, תעשה את העובד הזה. הוא אומר, טוב, תבוא בחמש אחר הצהריים,

מחכה לו, לא בא.

אתה נפר עליהם גם ביום ארבעי.

זה מג'נון זה.

למה אתה יכול לבקש? אומרים לך, בוא לאכול,

ממשיך לבכות, בוא תאכל, הנה האוכל, בוא תאכל, לא אוכל.

מה אנחנו אומרים בתפילה?

ותן חלקנו בתורתך.

ותנחל גאינו, ותנחל גאינו, ותנחל גאינו, ותנחל גאינו.

אז הקב'-הוא אומר כך,

כך.

הנה, תורו מלא, ספרים, מלא,

מלא, כל הספרייה מלא, כך, כך.

ועוד פעם, ותנחל גאינו בתורתך.

אבל הנה הספרייה, ותנחל גאינו, ותנחל גאינו, ותנחל גאינו.

הוא מסלסל בשחדרית, ותנחל גאינו.

כמה אתה יכול לשתות בעצמך? אתה לא שומע מה אתה מדבר?

וככה כל החיים מכרעתה.

רק מדבר, מדבר, ככה עוף מצפצף, ואין אדם מה מצפצל.

ובסוף עוד באים וצועקים,

אבינו מלגנו, רק עושים רעש.

רוצים להינצל?

אין בעיה.

אפשר בקלי קלות באמת לפנות לאבא שבשמיים,

לא להתחשב באף אחד, רק בו.

בסוף אנחנו מוסרים.

מחר דין וחשבון לפניו.

מחר תשב בבית כנסת, תגיד לחבר שלך, תדחף אותו, תגיד מילה טובה עליי, תגיד משהו.

הוא ידחף אותך בחזרה, תגיד גם אתה עליי. אתה יודע, גם לי יש בעיות.

אחד

יא זאם א-זאני,

טראח טריף, טראח טראח.

אין.

מאי עינא כלא ידבורך.

אף אחד לא יעזור לך ביום הדין, לא השכנה ולא השכונה ולא החבר'ה.

שום דבר.

אתה עומד רנטגן בסקירה אחת, סוקר הקדוש ברוך הוא את כל העולם בסקירה אחת.

זוט יוצא פסק דין לכל העולם.

זהו.

בשנה הבאה נראה מי היה חכם ומי לא היה חכם, מי צדק ומי לא צדק.

השם ירחם, כמה סוכות אבלים היו בראש העין בשנה האחרונה?

זה לא רק בראש העין, זה בכל מקום. אבל בראש העין רואים יותר, נכון?

למה? כי פה יש, זה לא כמו בעיר,

אחד לא מכיר את השני, שמים הודעות קטנות.

פה זה השם ירחם.

סוכות, סוכות, סוכות, סוכות, סוכות, סוכות. הולכים אחד לשני, רואים, מכירים, יודעים, משפחות, משפחות, חמולות, חמולות.

הם חשבו לפני שנתיים שהם ימותו? לא.

לשנה הבאה, השם ירחם.

אף אחד לא יודע על מי מדובר,

אבל יכול להיות שמדובר על מישהו,

והוא יכול לבטל את זה, הוא יכול. מתי הוא יכול? מחר.

כי הקדוש ברוך הוא דן את האדם באשר הוא שם.

לפי המצב שלך, שתהיה מחר לפני ה',

עם הכנות, עם האמיתיות, עם הכוונות האמיתיות,

לפי זה הוא ידון אותך.

אם אתה תבוא רק לבית כנסת ותתחכם, מתי תלך לאכול מרגי וחלבה ותפוח עם דבש?

אני, אין לי אחריות.

אבל מי שרוצה לחיות על בטוח,

חיים טובים, יותר טובים מהשנה,

יותר שמורים, יותר בטוחים, יותר נחת,

יותר בריאות, בלי דאגה.

הכול זה מחר, נקבע מחר.

תתכונן.

טוב לדין מי שהולך למשפט.

לא מכין איזה עורך דין טוב, לא מכין איזה עצות טובות, לא שואל כל אחד,

תגיד לי, איך יוצאים מהמשפט?

איך מצליחים במשפט?

מה אני אומר לשופט?

זו הכנה, נשאר עוד שעות סבורות.

כל יהודי מפה צריך לדעת

אין אחרי זה.

אחרי זה, זה הכול

כבר מתגלגלים לתוך הגזרות,

או לתוך הטובות.

כל אחד

לפי הסלים שהכין.

אבל כדי לחזק אתכם קצת,

אני אראה לכם.

בכל העולם

יש התעוררות.

בכל העולם יש התעוררות.

אתמול הייתי באשקלון.

יהודים יקרים, 50 איש קיבלו עליהם עול מלכות שמיים.

היה שם בן אדם

שבא ממרחקים בגלל שהוא שמע על הילד הזה שהתרפא ויש לו ילדה בת ארבע שנים,

שיש לה מחלה נדירה בעולם.

יש לה

כמו נמק במוח,

כשהמוח הולך ומצטמק ונאכל.

ארבע שנים.

בת שנתיים היא קיבלה את זה.

הוא אומר, יש רק שישים בעולם

מתוך שש מיליארד, יש רק שישים מקרים ידועים כאלה, אין תרופה.

הרופאים אמרו לו, כשהיא קיבלה את המחלה,

שתוך חודשים ספורים היא תמות.

היא כבר שנתיים מחזיקה מעמד.

הוא יהודי שחזר בתשובה והוא מתחזק בבעל אמונה ובאשתו.

הוא לא בוטח ברופאים, הוא בוטח רק באוויר שבשמיים.

אבל הוא בא וביקש מהקהל, תעשו טובה,

שכל אחד יקבל על עצמו משהו לרפואתה.

אני תרמתי עשרים אלף קלטות טייפ שיחלקו שם באשקלון. שאלתי מי מוכן לחלק, הרימו ידיים, ברוך השם, כמה יהודים יחלקו.

מי עוד? התחילו כל אחד לקבל. אחד קיבל שבת,

אחד קיבל עליו להתפלל,

אחד קיבל עליו דף אחד זוהר יותר, אחד קיבל עליו ככה, אחת ככה.

ב-50 איש, זה מה שהיה לי ציציות.

אני לא יודע מה כל אחד בלבו קיבל.

קמו לשים עליהם ציצית,

והיו שם נשים רבות שקיבלו עליהן כיסוי ראש.

אני מאמין באמונה שלמה שהכוח של הציבור הגדול יועיל,

ואפשר שהילדה הזאת תרפה ברפואה שלמה, למרות

שעל פי טבע היא כבר צריכה לא להיות איתנו.

למה?

כי הקב' ברוך הוא ברוב רחמיו מראה גם בדור הזה,

שהוא חלש מאוד, חלש מאוד,

מראה, הקב' ברוך הוא, ניסים בסדר גודל שלא מוכרים בדורות קודמים.

הקב' ברוך הוא חפץ שהבנים שלו יחזרו בתשובה.

אני אראה לכם את הקטע של האבא המרגש,

אני אראה לכם עוד קטע.

אני אראה לכם איך אנשים צעירים,

בשיא שלהם,

שמכירים את האמת, מוכנים להשתנות ולוותר על הכול. יש יהודי

גבוה, תמיר, נאה, בלונדיני.

בארצות הברית נוסע עם חבר אחרי שמיעת קלטות,

חוזר בתשובה,

שר באמצע הדרך,

מגיע להרצאה, יש לו שאלה כבר שהוא מתחזק,

ויש לו קוקו, קוקו ארוך, רעמה.

אחרי שהוא גומר את השאלה, אז אני אומר לו, יש לי משהו,

הבאתי מספריים. לא, לא, לא, לא, לא, לא, תשכח מזה, לא, לא, לא, לא, לא.

רגע, אני אסביר לך, לא, לא, לא, לא, לא.

התחלתי לדבר איתו, הוא עונה, אני משיב, הוא עונה, אני משיב, הוא עונה, אני משיב, הוא עונה, אני משיב, הוא עונה, אני משיב.

בסוף,

לא רק שהוא הוריד את הקוקו,

אלא הקוקו הזה הביא עוד קוקו.

קוראים לקטע הזה קוקו מביא קוקו.

אבל בחור,

בשיא עונו,

מוכן להשתנות.

אם אנשים כאלה

בכל עולם, בכל מקום, מוכנים להשתנות,

זה רק רוח ממרום. אי אפשר להבין דבר כזה.

זה רק רוח ממרום שהשם ברחמיו מערה על עמו ישראל.

אני יודע מה הקשיים האלה.

אני הכרתי כל כך הרבה יהודים שחזרו בתשובה, ברוך השם.

אני יודע כמה זה קשה.

אבל כשמחליטים זה קל.

ההחלטה היא קשה, אבל מרגע ההחלטה זה כבר יותר קל. אם ההחלטה היא אמיצה, נחושה,

הדרך כבר סלולה וקלה.

צריך רק להחליט, יהודים יקרים, רק להחליט, ובפרט

לפני שמגיעים ליום הדין, ועדיין ניתן להחליט.

צריך לנצל את הזמן.

בבקשה, אם אפשר.

תודה.

כבוד הרב,

אני באתי כרגע מהבית-חולים,

שמעתי שאתה נמצא פה, עליתי עם מונית,

ובאתי לכאן.

מאותה סיבה שאני יודע שהקהל הקדוש הזה,

ובזכותך,

הבן שלי הוא בן שלוש,

לפני שבעה חודשים הוא קיבל סרטן בבטן.

מאזינים יקרים לקהל שבאולם הוקרן כעת הסרט נס מצולם הסיפור של אליה יואב

להרצאת הרב אמנון יצחק שנערכה באולם בברופלין קולג' ניו יורק בתאריך 9 ביוני 2002,

הגיע ינון אבורוס אשר בנו בן השלוש,

אליה יואב,

חלה במחלה הנוראית,

ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם הידרדרות בעבריו הפנימיים.

והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס וחייבים לשתול כבד חדש.

וגם אז עדיין לא ידוע אם יחלים אליה.

ינון, אביו של אליה אשר היה נרגש מאוד ועל סף בכי,

ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה,

כמו שעשה דיויד הנכה מלונדון.

הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה כל יום שעתיים לרפואת בנו,

והאב כמובן הסכים.

הרב בירך את הילד אליה לרפואה שלמה והקהל הרב שנכף באולם ענה מאלי.

לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה,

קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקום עול מצוות לזכות רפואתו של אליה.

וכעבור כחודש ימים אכן אירע בלתי ייאמן.

הילד אליה החלים לחלוטין,

והכבד שלו חזר לתפקד כרגיל,

ואליה שוחרר לביתו בריא ושלם.

הסרט הופק באולפני שופט.

את הסרט המלא וסרטים נוספים ניתן להשיג במשרדי שופט,

רחוב מתתיהו 10 בני בר,

או בטלפון

677779. בווידאו רואים טוב יותר.

ברגעים אלה הוקרן לקהל שבאולם הסרט קוקו מביא קוקו.

בסרט שצולם בברוקלין קולג' אמריקה,

רואים איך בחור אחד לוקח על עצמו להוריד את הקוקו בהרצאה לפני כל הקהל,

ובעקבות זאת בחורים נוספים גוזרים את הקוקו.

את הסרט ניתן לרכוש במשרדי שופט,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

טלפון 03-677779. בווידאו רואים טוב יותר.

בווידאו רואים טוב יותר.

אשריכם ישראל.

או,

זה יהודים, אתם רואים למה הקב' בחר בעם היהודי?

תראו מה זה נשמות טהורות.

טוב,

אנחנו צריכים גם להתכונן למחר.

יש עוד קצת סליחות היום,

ומחר צריכים לעמוד לדין.

יש לי כמה עצות.

עצות.

אחד,

אם אדם רוצה לזכות בדין,

צריך להיות

מזכה הרבים.

אם הוא מזכה את הרבים,

זכות הרבים תלויה בו,

ממילא החשבון שלו הוא לא חשבון פרטי, אלא חשבון של רבים.

ומי שהציבור צריכים לו,

נכנס בין הראשונים לדין ויוצא זכאי.

מי שיעמוד רק עם החשבון הפרטי שלו,

ולא זכה לעשות תשובה כראוי,

מצבו לא כל כך.

מי שיצרף לזה זכות הרבים,

זכותו תגדל לאין ערוך.

זה אחד.

איך אפשר להיות מזכה הרבים בין ערב, בין רגע?

מי שבעזרת השם יתברך,

ירצה, יאכל מלא הוראת קבע היום, הערב,

להשתתף בזיכוי הרבים של הצלת אחינו בני ישראל.

מחר הוא יעמוד בדין כמזכה הרבים.

זה דבר אחד.

דבר שני, אני יכול לזכות פה את הציבור בדבר גדול מאוד.

וזה מתנה, כמו שאומרים, מתנה לראש השנה.

יש פה דבר כזה שנקרא תקליטור.

תקליטור. אתם יודעים מה זה תקליטור במחשב? שמים במחשב תקליטור תורני.

יש פה, המשקל של זה 20 גרם,

אבל פה יש בפנים את החמישה חומשי תורה

עם נביאים ועם כתובים.

24 ספרים קדושים בפנים,

ועליהם יש 22 מפרשים.

רש״י, רמב״ן, ספורנו, מלבי, כל המפרשים, 22 מפרשים.

יש כאן גם שישה תרגומים, אונקלוס,

רבנו יונתן בן חוזיאן,

ירושלמי, ועליהם המפרשים.

יש כאן מדרשים,

את המדרשים,

מדרש רבא, תנחומה,

עוד מדרשים.

יש פה 20 כרכים של תלמוד,

גמרא בפנים, עם רש״י עליהם.

יש כאן את המשנה כולה, שישה סדרי משנה עם שלושה מפרשים עליהם.

יש כאן את כל הזוהר הקדוש וכל הספרים הנלווים אליו.

יש כאן 125 כרכים.

עכשיו, כמה עולה 125 כרכים?

הרבה יותר מ-1,000 שקל, נכון?

כמה עולה ספרייה לשים עליה את הספרים?

עוד כמה מאות שקלים, נכון?

וכמה עולה הובלה להביא את הכול?

ומי יעמיס את זה?

ומי ינקה את הספרים בפסח?

כל זה נמצא פה.

אבל יש פה עוד דבר אחד גדול, גדול, גדול. יש פה גמד,

שמש.

אתה אומר לו, תביא לי את הספר הזה, הוא מביא לך.

תחזיר אותו, מחזיר.

תביא את זה, מביא.

תחזיר, מחזיר.

כמה הייתם מוכנים לשלם על דבר כזה, שיהיה לכם אחד כזה?

הולך, מביא, מביא, מביא, מחזיר כל החיים. מה שאתה אומר לו, מביא, בלי להתווכח, על המקום מביא.

מה זה על המקום? תוך שנייה מביא.

עוד דבר.

הוא גם כזה שיודע את כל התורה בעל פה.

מה שאתה שואל הוא יודע.

אתה אומר לו,

כמה פעמים כתוב משה בתורה?

אתה לוחץ אינטר, טוז,

מביא לך את מספר הפעמים שמופיע על המקום ואת כל הבקורות.

אתה אומר לו, רגע, איפה כתוב הפסוק

והסנה איננו עוקל?

אתה רושם והסנה לוחץ אינטר, הופ,

מגיע לך פסוק.

איפה כתוב בנביא הפסוק, ויצא חוטר,

חוטר, לא זוכר, היה כתוב חוטר-חוטר, עושה חוטר, הופ,

ישעה יא מביא לך על המקום.

מה שאתה שואל הוא מביא לך על המקום.

אתה פותח מפרשים, והמפרשים כתוב,

וכן כתוב במסכת קידושין דף יג.

עכשיו, מה צריך לעשות? אם אתה רוצה לקרוא מה כתוב שם, אתה צריך לצאת החוצה-חוצה-החוצה,

חוצה ולפתוח קידושין. לא.

פה אתה לוחץ דאבל קליק, שתי לחיצות טוזטוז,

אתה נמצא בקידושין יד גימל.

יש כישורים בין כל הספרים אחד לשני, לא יאומן כי יסופר.

לא רק זה,

יש פה גם היסטוריה.

מה זה היסטוריה?

כל הפעולות שאתה עושה,

כל הזמן,

מהיום

עד עוד 20-50 שנה,

הכל נרשם תאריך, מה חיפשת, מה מצאת,

איפה זה נמצא.

אתה חוזר להיסטוריה,

טוז, אתה באותו מקום.

נפל המחשב,

אין חשמל, נפל, עבדת שעה,

הוצאת מאגר של מידע,

נכבה המחשב, נעלם הכול.

לא, לא נעלם, אתה פותח, טוז, הכול מובא מחדש.

תקליטור חכם,

נעשה במיוחד, אפשר להכין פה גם חומרים,

להעיר הערות,

להכין דרשות, מה שאתה רוצה. יש פה גם גימטריה עוד.

אתה רוצה לדעת אם אתה מופיע, יש לך פסוק שלם

לפי הגימטריה שלך, באיזה פסוקים אתה מופיע?

אתה רוצה דילוגים? האם השם שלך בתורה מופיע בדילוגים? אתה רוצה משהו אחר? אתה רוצה על נושא אחר, על עניין אחר? דילוגים?

הכל ראשי תיבות, סופי תיבות,

כל מה שאתה רוצה יש פה.

אני נותן את זה היום פה בראש העין בחינם.

אבל אין לי הרבה.

אין לי הרבה.

יש לי רק 100 כאלה.

נראה מי יצביע הראשון, מהר.

יפה, תורידו את היד.

יש כאלה שלא הצביעו, ראיתי.

כנראה אין להם מחשב.

אבל אני נותן את זה בחינם למי שתורם 100 שקל.

תרימו את היד מהר.

מי שתורם לשופר 100 שקל שיזכה ביום הדין, מקבל תקליטור. בבקשה, תעברו מהר, זה נגמר בשניות.

לא לתת לפני שאתה לוקח את ה-100.

הלו, זה ראש-העין.

תיזהר.

תראו כמה אוהבים תורה בראש-העין, בלי עין הרע, השתבח הבורא.

אבל אל תשכחו לברך אותי אחרי שתשתמשו, למה זה משהו-משהו.

לא לשכוח.

איך שאתם מפעילים, ישר לברך.

הנה, יש פה אחד למי שיגיע לפה.

יש פה אחד.

תדעו לכם שבחוץ זה עולה בין 200 ל-300 דולר.

בין 200 ל-300 דולר זה עולה בחוץ,

ולא עם תוכנה ידידותית כזאת.

כן, יפה.

כן.

הנה, יהודי תרם 1,000 שקל, אשריך ואשרי חלקך, שתזכה בדין.

בעזרת השם.

ברוך תהיה.

ומי שרוצה...

נשים ציציות בעזרת השם מכיסוי ראש לבוא

כבר יש להם שם, הנה, פה, פה תיקחי ממנו

מי רוצה ציצית בעזרת השם יתברך לפני יום הדין?

מי שאין לו, בבקשה, תזכה למצוות,

תזכה למצוות, עדיין ניתן לשנות

אם נהיה חכמים

נרמיח.

בן אדם, על כל הערה צריך להשתנות. תארי לך נהג מונית, נוהג. אצלו מתחלפים נוסעים כל הזמן, וכל נוסע יש לו דעה אחרת.

אז אחד נכנס אל המונים, תגיד לי, איך אתה ככה, נכנסיים קצרים, נוהג? זה לא... אתה לא מתבייש?

נו, אז מה, הוא יעצור את האוטו, יגיד, רגע, יש לי בבגז, נכנסיים ארוכים, הוא יעלה?

אחד אחר יבוא, יגיד לו, תגיד לי, למה אתה לא מתגלח?

אז מה,

הוא צריך להחזיק עכשיו כלי תגלה אחד בשביל לתגלח? כאילו, שהוא אמר לו?

אחד אחר יעלה, יגיד לו, תגיד לי, לא קר לך?

השלישי יגיד ברביעי, מה זה, מה יעשה?

כל אחד אומר לו דעה, כל אחד אומר לו, כן נכון, לא נכון, כן נכון, לא נכון, מה יעשה?

הוא צריך להחליט.

יש דבר אחד שאנשים לא יודעים, והוא קשה מאוד. לא מבינו, אבל כן, נו.

הרמב״ם אומר, גם הרמב״ן.

כתוב שרשעים נדונים בראש השנה לאלתר למיתה, לאלתר, על המקום, מייד.

אני לא ראיתי אף פעם בבית הכנסת, בראש השנה, איך שנכנסים,

מתים. המצב קשה!

יש לנו אבא שבשמיים.

אבא נותן לנו הכול, נותן לנו חיים, בריאות, ראייה, שמיעה, הכול.

לא מגיע להגיד לו תודה? קיבלנו העסקה מהקדוש ברוך הוא, נתנו לנו שנה לעבוד את השם.

נתנו לנו שנה, נתנו לנו דיג, נתנו לנו חיים, בריאות, נתנו לנו את כל הכלים.

כל הכלים, נעבור את השנה.

והקדוש ברוך הוא מחכה, נו, פלוניה עשה את מה שצריך. הלך, התפלל, למד, עשה משהו, מצוות, מברך, הכול. מה שביקשתי ממנו, עושה או לא עושה? רק מה?

אדם שזוכה וחוזר בתשובה יכול לבטל את כל הגזרות. בחסד ואמת יכופר עוון, עם התשובה.

כשאדם עושה תשובה ומרבה בחסדים ומעמיד את האמת על תלה,

מוחק את כל הגזרות שהיו לו,

ואז את מספר ימיך המלא.

בהפצת 100 קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלב ישראל.

היה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

היה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ, וידאו וסידי הביתה חינם, כולל משלוח, תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור.

במחיר 80 שח לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר. בפרטים נוספים, טלפון 03-677-7709

אהיה מעודכן.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-67777-7903-677777. או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net.