הרב אמנון יצחק נגד איציק - סיבוב שני

- - - לא מוגה! - - - 

בבקשה

אני רוצה להגיד כמה דברים, אוקיי?

אבל לא יודע מה להתחיל, יש כל כך הרבה דברים. אה, עכשיו נדבר על הבן שלי, אראל. כולם רואים אותי, אתה אבא של אראל? כן. אתה אבא שלו, זכית, זכית? אמרתי, מה זכיתי?

אריאלה ממפעל הפיס לא התקשרה אליי, מה אתם אומרים? זכיתי.

כן. אז מה זכיתי?

תראה, אריאלה לפעמים אומרת שיש טעות בכרטיס.

אתה לא זכית.

אבל בהראל זכית, היום הוא נתן דרשה בבית הכנסת בשחרית.

וואלה. אמנון יצחק נאמבר 2.

ביקשתי שיסריטו את זה ושיכינו לך דיסק, שתראה.

אני חושב שאחרי הדרשה הזאת אתה בעצמך חוזר בתשובה.

לא, לא צריך להגזים.

לא להגזים.

זה יהיה הפיס שלך.

אני עדיין מוכן, אני עדיין רוצה להיות תינוק שבוי. זה מתאים לי יותר כרגע.

אה, זה הכי טוב.

כן.

יש אחת גם כן, בא אליו שוטר,

ורצה לעשות לו רפורט. אז הוא עשה לו וואי, וואי.

אמר לו, מה זה?

מה קרה לך?

אמר לו, אני תנוק שבוי.

תקשיב, אני לא מוציא שום דבר מכלל אפשרות. הכל פתוח. אני בודק את עצמי גם.

ברוך השם. הוא עושה חישוב מסלול.

אין לי בעיה. גם להעביר ביקורת ולשאול שאלות.

בוא עכשיו רוצה לשאול לך כמה שאלות, באמת חשובות. קודם כל, מה גורם לך באישיות שלך, שכל כך הרבה רבנים יוצאים נגדך?

אתה מוציא מכולם את הקנאה. אולי מה שיש, אצלך יש איזה ליקוי מאורות.

איך אתה גורם כל כך הרבה רבנים

להגיע לקנאה כזאת מטורפת על כל המידות האלה שדיברת על אותה? מה קנאה יכולה להתגרום לבן אדם? אולי תבדוק גם את עצמך. מה אתה עושה שגורם לכל כך הרבה אנשים שגם למדו איתך ולימדת אותם ויצאו נגדך? זה מה ששמעתי לא מזמן. הרב כהן, מישהו? כל מיני סיפורים אני שומע.

מה גורם לזה?

בדקת את עצמך. אתה גם בודק את עצמך לפעמים?

איך אתה גורם לאנשים?

אני שמעתי,

אני שמעתי. לא, אני שואל, אתה יודע. ברור, ואני עונה, אתה יודע.

היה...

יש שחקן שקוראים לו רונלדו.

שמעת עליו? שמעתי, שמעתי. יש הרבה שמקנאים בו.

ותאר לך שאתה עומד מולו ואתה אומר ותגיד לי מה זה שכל השחקנים מקנאים בך וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו'. אולי תבדוק את עצמך יש לך ליקוי מאורות? אולי אתה יותר מדי חושב את עצמך שאתה שחקן כאילו כזה וכזה וכזה?

תבדוק את עצמך.

בסדר, לבדוק תמיד זה טוב.

בסדר. זו ההשוואה וזו התשובה. עכשיו תמשיך, שאלה הבאה.

אוקיי.

יש לי עוד כמה דברים לשאול.

יש משהו שמאוד

מפריע לי ושמעתי את זה בכל מיני אמירות.

מה דעתך על הנושא של סמלי ישראל? למשל יום העצמאות, ששמעתי איזה אמירה, זה לא יום העצמאות שלנו. דברים שיכולים להוציא אותי מדעתי.

תקשיב, תקשיב, זה לא צחוק. זה דברים שגורמים לאנשים כמוני לשנוא את הדת.

לא, לא, זה לא מצחיק.

אני רוצה לשאול, מה דעתך לעמוד

בצפירה לזכר חיילים,

יום העצמאות

ושירת התקווה?

מה הדברים האלה, אם יש סתירה ביניהם לדעתך,

ביניהם לבין התורה?

ופה לדעתי זה דבר שמאוד מאוד מאוד בעייתי.

שמעתי. ויכול להיות שאנשים, פשוט יש תהום של בורות בעניין הזה. שמעתי.

אוקיי. יש לי כמה שאלות לפני שאני עונה,

בשביל שאני אוכל להשיב לך.

שאלה ראשונה,

מתי נוצר העם היהודי ואיפה הוא?

תענה לי. שלושת אלפים לפי ה... כן. שלושת אלפים שש מאות, שלושת אלפים שש מאות, שש מאות שנה. לא משנה. מה זה קשור אבל? מה אכפת לך?

אני אמרתי לך מה לשאול? לא, אוקיי. אז אל תגיד לי מה לשאול. בסדר. אז אני שואל אותך. כן, כן, נו. מתי נוצר, אמרת, זמן?

שלושת אלפים שלוש מאות פלוס,

עכשיו איפה?

פה. מה זה איפה הוא?

איפה נוצר העם? פה?

פה? במדינת ישראל איפה הוא נוצר העם? פה נוצר העם?

איפה נוצר העם? מה זה איפה? אמרת לפני שלושת אלפים, כמה המדינה קיימת?

מה זה קשור? כמה המדינה קיימת? לא, אבל מה אתה מנסה לבלבל את הדברים? מה זה קשור ליום עצמאות? היה עם היה בגולה,

יצאנו מהגולה הייתה שואה הקימו פה מדינה למה לסתור את יום עצמאות מה זה סותר אחד את השני מה זה הדבר הזה למה אתה עצבני ואדום לא אני עצבני כי אומרים מה זה יום עצמאות לא שלנו לא הבנתי יצאנו מאפרות אירופה אחרי שטבחו בה שש מיליונים באנו לפה אנשים נאחזו בביצות הקימו דברים ופתאום כל אלה לא שווים הם פוסט ציונים הם לא ציונים תרצה שנענה בזכות אנשים כאלה

הקדוש ברוך הוא לא היה עוזר לנו אם אותם אנשים לא היו עושים את הדברים האלה אז כל אחד כבודו במקומו

אסור לקחת ציבור מסוים ולהגיד אלה לא שווים. כמו שאני הייתי רואה כשהילדים שלי היו קטנים, הייתי אומר להם יש מבצע דוסטה דוסט, ככה הייתי אומר להם.

לא ידעתי, הייתי גם בורות. היום אני מבין שיש גם ציבור אחר, יש לו את הצרכים האחרים. שאלת את השאלה. יש מקום לכולם במדינה הזאת.

עכשיו,

הסיפורים שלושת ימים, אנחנו מכירים, זה בסדר, עם ישראל חייב, אבל איך הוא חי?

שכל אחד נתן לו צ'פחה?

היום אתה פה, יש לנו כבוד להחזיק חרב ביד אחת, ספר תורה ביד שני.

זה בסדר, אבל להגיד יום העצמאות לא שלנו?

איפה כל האלפים האלה שמתו?

גמרת? ונהרגו.

אני פשוט לא מבין את זה, שתבינו על מה אתה מדבר. מתי תבין? במקום לאחד לבבות, אז אתם אומרים, לא, בסדר, יודעים איך הוא חי שלושת אלפים שלוש שנה?

ראינו איך בגולה הוא חי.

בכל מקום גירשו אותנו, בכל מקום נתנו לו צ'פחות.

אז הגענו למדינה הזאת,

הקמנו את המדינה,

יש יום עצמאות?

זה לא סותר את הכול.

אז למה להגיד יום העצמאות הוא לא שלנו? מה זה הדבר ההזוי הזה?

גמרת? כן, גמרתי.

אבל עזוב, אנחנו מדברים עכשיו, זה קצת באמת...

תקשיב רגע.

עוד יחשבו שאני מביא אותך שחקן, אתה מבין?

תקשיב רגע. מי שמכיר יודע שאני לא שחקן. אז תקשיב רגע, אני אסביר לך.

אני לא אשאל אותך יותר שאלות, כי אתה לא יכול לעמוד בהן, אז אני אענן במקומך.

אני יכול לעמוד בכל השאלות, עזוב. אתה יכול? אז שאלה הבאה, מאיפה,

מאיפה נוצר העם?

מאיפה נוצר העם? כן.

העם נוצר,

אלוהים ברא את האדם הראשון, וממנו ניתנה התורה לעם ישראל, ונוצר העם.

לא, לא ככה. אתה דילגת הרבה. אוקיי, דילגתי. לא משנה.

רק רגע. מה זה קשור ליום העצמאות? מה זה קשור?

מה זה קשור ליום העצמאות? אני אענה לך, אבל אתה לא רוצה לתת לי לשאול. ניסינו מהפרות אירופה, והקמנו פה מדינה. מה זה קשור? בסדר. אז יכול להיות שאתה בקיא יותר בהיסטוריה, בדיוק.

לא, לא, רגע. מה זה קשור לעיקרון הזה? כמה זמן קיים? היום אתה, בזכות זה אתה יושב פה, ומרצה, ויש לך מזגנים, וכל הכול. כמה זמן? בייחוד אנשים שנפלו, ולהגיד, אין יום עצמאות לא שלנו?

זה דבר מזוי. זה דבר שלא, לא, לא, אין לו מקום פה.

מה השם של כבודו? מה השם?

מה השם של כבודו?

אתה מכיר אותי, איציק. איציק, תקשמע, איציק.

אבל עזוב, אנחנו כועסים, אתה יודע, רק בשביל להוציא קצת קיטור. הכול בסדר.

תקשיב רגע.

יש לי ערקה ישר לאדמה.

עכשיו,

עוד פעם אני חוזר.

עם ישראל

נהיה לעם

כשהוא יצא ממצרים.

הוא היה עם של עבדים,

והוא הפך להיות עם בני חורין.

אם אדם היה עבד

ואחר כך נהיה בן חורין,

מה זה נקרא? שהוא יצא ל...

לחופש, נו. לחופש. עצמאות.

חירות, בסדר. חירות, עצמאות.

אז מתי זה היה העצמאות של העם היהודי? שהוא יצא ממצרים. בדיוק.

זה חג העצמאות של היהודים.

החילונים לא מקיימים את חג העצמאות של היהודים. מה זה פסח אבל? פסח זה פסח. הם לא מקיימים.

לא כולם שומרים על כללי החג

על מצוות החג,

לא כולם מקפידים על מצות. אז בגלל שלא שומרים על זה, אז אנחנו לא שומרים על זה. רגע. לא, לא קשור. קודם כל שתדע מתי היא העצמאות.

זה העצמאות.

זה העצמאות.

אין עצמאות אחרת.

אחר כך הייתה... היו הרבה גלגולים. אני יכול לדבר? כן. אני יכול.

ואת החג המקורי האמיתי שהשם קבע והוא שהוציא אותנו,

הוא שהוציא אותנו ממצרים.

הוא שהוציא אותנו ואמר שאתם חייבים לחוג את החג הזה.

זכר ליציאת מצרים. לא חוגגים בפסח. מצוות אוכלים. אני יכול לדבר? החילונים לא חוגגים פסח, לא חג,

שיודעים שזה פסח,

ששומרים את הלקות החג,

שיודעים מה כתוב בשולחן ערוך,

שיודעים מה זה לבדוק חמץ,

שיודעים מה זה לשמור על הכול.

זה חג.

לא, אתה מבין?

אני יודע שפסח ואנחנו נשב בסדר ונספר בדיחות ויש כבר אגדות של ציונים ויש אגדות של ליצנים ויש אגדות של השמאל ויש אגדות כאלה ויש אגדות של שחקנים

וכל אחד עושה לו אגדה אחרת ומסתלבטים על החג ועל הכול. לא.

זה קודם כל חג העצמאות.

זה אחד.

בחג העצמאות

הקדוש ברוך הוא לא ביקש מאיתנו לעשות ספירה.

אין ספירה בחג העצמאות.

זאת אומרת נכנס החג,

כולם נכנסים, הולכים לבית הכנסת, עוזרים ואומרים קידוש וזה ומתחילים את זה. אבל גם בכלל הזה יש כלל שאומרים. אני יכול לדבר. שאלתי כמה רבנים, אמרו לי. אל דבר עליהם, אתה שאלת אותי, אני אענה.

אם הם אמרו לך, דבר איתם.

עכשיו,

זה דבר ראשון.

עכשיו, דבר שני.

אתה אומר שיש חג העצמאות. אין חג.

זה לא חג. יום העצמאות, נגיד. יום העצמאות. חג הם לא יכולים לעשות. חגים עושה רק השם.

זה היו מקריבים קורבן חגיגה בבית המקדש.

לכן זה נקרא חג.

קיבלנו עצמאות.

רגע, חכה. לא קיבלנו שום עצמאות, כי עד היום מערערים עליה. זה אחד.

שתיים.

אתה צריך להבין דבר נוסף.

העם היהודי שיושב באמריקה

זה לא העם היהודי?

אתה אומר, אנחנו העם היהודי.

זכינו להגיע לארץ, אנחנו עושים בזכות כל אלה שמתו, וכולי וכולי וכולי וכולי. ברור. רגע.

ואלה שנשארו שם הם לא יהודים? אלה שנשארו בגרמניה עצמה.

אלה שנשארו בפולניה עצמה.

אלה שנשארו בארצות הברית. אלה שהלכו לקנדה.

אלה שהלכו לאוסטרניה. הם יהודים או לא יהודים?

נו, ואם הם יהודים, אבל הם עברו קטניה, בואו לכלום.

אז מה, מה זה קשור בחוץ? שואל אותך שאלה!

הם יהודים, נו. שואל, יש שמה אזעקה, הם עומדים? הם עומדים באזעקה?

יש שם אזעקה?

חילונים? הם לא חיים במדינה שלהם. למה? אבל זה של העם היהודי!

זה העצמאות של העם היהודי!

מה זלזול? אבל אם יש אזעקה חייבים לעמוד!

אסור. אני רואה זלזול, אתה יודע מה? אני שומע זלזול מהדברים שאמרו. אתה מצלזל?

אתה מזלזל! לא!

אתה מתלוצץ! מה אתה מתלוצץ?

שואל אותך שמה, למה הם לא חייבים לעמוד?

לדוגמה,

יהודי חייב לשמור את חג הפסח,

בין אם הוא בהונולולו,

בין אם הוא בהודו,

בין אם הוא מתחת לקרקע,

מעל הקרקע,

אם הוא באוויר,

איפה שהוא לא יהיה, הוא חייב לשמור את החג.

הוא צריך לאכול מצות,

ואסור לו לאכול חמץ.

הוא לא יכול לשנות שום דבר מזה. זה נקרא חג,

זה נקרא מצווה.

עכשיו,

לא עומדים בצפירה, כן עומדים בצפירה. עכשיו אני אסביר לך.

יש יהודים חרדים,

חרדים, ממש חרדים, ניצולי שואה,

ניצולי שואה, והם לא עומדים בצפירה.

אתה יודע למה הם לא עומדים בצפירה? הרי כל המשפחה שלהם מתה.

כל המשפחה נספתה, והם לא עומדים בצפירה?

למה הם לא עומדים בצפירה? מה, דווקא?

ברוגז?

מה? למה?

כל הצפירה

זה מנהג גויי.

אין לזה שום בסיס ביהדות, בהלכה, כלום.

צפירה.

צפירה זה מעשה של גויים.

הגויים, שלא יודעים מה לעשות, אין להם תורה, אין להם הלכה, השם לא דיבר איתם, לא כלום.

אז הם החליטו להנהיג איזו הנהגה שהיא תאחד את כולם, להודיע לכולם, עכשיו עומדים.

אז כולם עומדים.

נו, ומה זה מועיל עם? תן לי רגע לדבר.

עכשיו, כולם עומדים.

מה זה עוזר שכולם עומדים?

עמדו.

יש כאלה שעושים תאונות. מה זה עוזר שכולם אוכלים? אוכלים. מה? אני אסביר.

יש הבדל. אוכלים, זה מזין, ואני חי מזה.

מעמידה. זה נותן כבוד לאנשים. זה נותן? כבוד! לא הבנתי.

תגיד מזמור תהילים.

תגיד משנה שזה מועיל לנשמה. אבל זה מה שקבעו במדינה, זה מה שקבעו במדינה ויש להם מה לעשות. לא הבנתי.

אם המדינה אומרת שבפורים צריך לדפוק פטיש בראש של השני כי זו מצוות החג,

אז אני חייב?

אם כתוב שבעצמאות צריך לעשות מנגל,

אני חייב לחפש חורשה?

לא הבנתי.

מה זה קבעו? מי קובע לי?

כתוב באוטובוס,

שתו מיץ.

אני חייב לקטט מיץ?

מה קרה לך קבעו?

מי קבע? רגע, סליחה.

זאת אומרת, לפי ההיגיון שלך, אתה גם בית משפט, מה שהוא יגיד. זה בכלל לא, אתה לא קשור אליו. אני אסביר לך.

אם בית המשפט... זה ככה קצת את הדת במדינה, זה הכול. אני אסביר לך. מה, אז גם בית שופט יגיד מי זה השופט הזה? אני אגיד לך. אל תלכו לצבא. אני אגיד לך. אני אגיד לך. בית המשפט אומר בעצמו,

מי אתם הרבנים שתגידו בכלל לתלמידים שלכם מה לעשות?

אנחנו אומרים

שחיילות וחיילים יהיו ביחד בטאנק.

כן.

כן, אנחנו אומרים כן. אף אחד לא מכריח. ככה צריך להיות צבא נשי.

גברי. אף אחד לא מכריח. אף אחד לא מכריח. נשי, בגדרי. אבל אף אחד לא מכריח.

אז לשבת בבית, לשבת בבית.

אוקיי.

ואחרים שיעשו את העבודה השחורה זה יותר טוב? תן לי להסביר לך.

יש שני עמים שיש אצלם נשים בצבא בגיוס חובה.

ישראל וצפון קוריאה.

תקשיב. קינג קונג קינג. אתה עכשיו נהיית הקינג קונג קינג. עוד מעט יחייבו אותנו לעשות תסרוקת שלו, לעשות קרחת פה, וללכת ככה. למה? קבעו. רגע, אבל זה לא נכון.

מי שלא רוצה ללכת לצבא מתעמד. את לא הולכת. על מה אתה מדבר בכלל? לא, מונעים מהם עכשיו. זה מה שהם עושים עכשיו. לא, לא נותנים לאף אחד. עכשיו, תקשיב רגע.

הבכורה שלא הולכת לצבא לא הולכת. עכשיו, אני עוד לא גמרתי את התשובה.

עכשיו.

במקום אתה... אני לא גמרתי את התשובה.

יש עכשיו.

וכולם פה צוחקים כאילו אתה איזה כוכב עליון. כאילו אתה הכוכב, לא אני. אני לא כוכב. הפוך, מי עשה את הכול? אתה...

עכשיו, מה קרה? אנחנו משתפטים פה, לא יודעים. תקשיב. בא חילוני.

בא חילוני, אני אומר לו, תגיד לי, למה אתה לא צם בתשעה באב?

חרב הבית. אתה יודע, בית המקדש חרב.

הוא אומר, עזב אותך בחייאת דינאג, מה שקרה פעם, מה זה ענייני, זה לא אכפת לי. אבל מתו מיליונים, אני אומר לו, מתו מיליונים.

הוא אומר, לא מעניין אותי.

בסוף מתרגז, הוא אומר,

עזוב אותי, אני כופר. אני לא מאמין.

אני בכלל לא מאמין. עזוב אותי, אני כופר.

זה לגיטימי מה שהוא ענה לי?

לגיטימי?

אני אומר לו, מה העם היהודי? חלק זה מבורות, שתדע לך, בורות וחינוך. שואל שאלה, זה לגיטימי? תראה, מה זה לגיטימי? יוסי שריד היה משכיל?

היה משכיל, נו. שולי נעליים הייתה משכילה? אוקיי, אז הם לא... שואל אותך שאלה! הכל בסדר. אבל הם שמרו צ'בב, לא! לא. למה הם אמרו? אנחנו כופרים, לא מאמינים. אוקיי. ועכשיו אני שואל אותך שאלה. אה, זאת אומרת, באותו מטבע אתה עונה לי. אני לא מאמין בזה. ביום עצמאות הזה זה... ופה זה אומר אם אתה יכול להגיד על כל החגים של ישראל ועל כל התורה, על הכול.

אני לא מאמין, אני כופר.

הדתי אומר לך גם אני. כופר.

זאת אומרת שלא צריך...

אבל מה זה... רגע אתה רואה, כל יום העצמאות הזה, שאתה בסך הכל חוגג,

חוגג,

כשקיבלנו... לא הייתה לנו מדינה לפני זה, נכון? אז מה לפי דעתך היו צריכים לעשות? לא להתייחס לזה? אז אסור. יום עצמאות.

מה... מה... אני אמרתי להם לא לעשות?

לא, אבל אני... אני אמרתי להם לא לעמוד?

אני אמרתי להם משהו. תעשו מה שאתם רוצים, אבל מה אתם קובעים לי

מה לעשות? אני קבעתי לכם, כנס לבית, תחגוג את החג?

כנס לבית? אתם אומרים שזה כפייה דתית.

אם אני אגיד ככה, קביעה דתית. אז מה אתה כופה עליי לעמוד? לא רוצה לעמוד, רוצה ללכת, רוצה לרוץ.

אם הצלמים,

אם הצלמים לא עומדים ומצלמים את החרדים כל פעם,

אם הם מחללים את החג,

את החג העצמאות, הם מחללים.

אז מה?

מה יש בזה?

אומרים תהילים,

אומרים משניות, ככה אנחנו אומרים על הנפטרים שלנו,

על אבא, על אימא,

על סבא, על סבתא?

ראית פעם מישהו בשבעה מוציא משרוקית?

כולם עומדים? זאת אומרת, ליום עצמאות אין שום משמעות מבחינתך. זאת אומרת שקיבלנו את המדינה,

לא צריך לעשות מזה שום דבר. מי אמר? תעשה מה שאתה רוצה. עכשיו תשאל את השאלה יפה.

אתה אומר למה לא שרים את התקווה, נכון?

אתה נפגע מזה שלא שרים את התקווה?

אני חושב שזה המנון לאומי, ועל זה אנחנו מכבדים. שמעתי.

שואל, מכבדים, שואל אותך.

עכשיו אם אני אעמוד מולך,

ואני לא רוצה להשיב את התקווה, אתה שר ואני לא שר.

מה אתה מרגיש?

אני מרגיש שאתה לא מכבד אותי. או,

ואם אני שר עכשיו שיר השירים ביום שישי ואתה לא שר, איך אני מרגיש?

אם אני יודע שאני אשיר איתך וזה יעשה לך טוב וזה לא יפגע בך אני... הנה אני אומר לך זה יעשה לי טוב אתה בא לבית כנסת אז אני אשיר אותך בכיף בכיף אז אתה בא לבית כנסת יום שישי כל שישי אתה בא איתי לשיר שיר שירים לא צריך להגזים כל יום שישי אתה רואה? אז מה כל עצמאות אני צריך כל פעם שתיגמר חתונה אני צריך להגיד התקווה בחיית דינן פעם אחת אני אומר בשנה מספיק אבל יש מסגרות שאני לא יכול לבעוט בכולם רגע עכשיו בוא אני אגיד

23 בלילה, מה עשינו אבו... אמרנו...

כן, אני אסביר לך רגע משהו, משהו מדהים.

היום, היום או אתמול,

שופט בבית המשפט העליון

בשם ג'ובראן,

אמר שצריך לבטל את ההמנון הלאומי, התקווה.

כי הוא לא מבטא את כל ה...

אתה מבין? אומר שופט עניון

שזה חרטא כל מה שאתה מדבר.

הוא אומר, זה בכלל לא המנון לאומי.

יש פה כל מיני דתות,

כל מיני מאמינים שונים.

מי קבע את זה? אתה יודע מי בכלל חיבר את התקווה?

אתה לא יודע.

לא, אני יודע. שכחתי. אתה שכחת.

גם הוא שכח שהוא חיבר.

קראו לו אימבר.

אימבר היה מסטול כרוני באירופה,

שכוב על המרצבות ברחובות,

והוא חיבר

את ההמנון הלאומי. היה לו עוד כמה בתים שהורידו אותם, כי הם היו דתיים מדי,

ושינו כמה מילים גם. תראה במכות, תיכנס לגוגל, תכתוב אימבר ותראה.

היה מסטול שיכור.

מי שחיבר את ההמנון היה מסטול שיכור.

תאר לך שאחד פה שיכור בגדרה,

אני לא מאמין שיש, אבל נגיד.

אבל נגיד שיכור היה שר עכשיו איזה שיר כזה, ו... ו... ו... ופתאום מישהו היה קם ואומר,

זה ההמנון הלאומי עכשיו!

אומרים, זו מדינה של פגרים.

מה?

מילא חיים גורי,

אבל ענבר?

איזה פרס הוא קיבל? הוא לא קיבל שום פרס.

זאת אומרת, לא לשיר את התקווה. לא אמרתי, מי שרוצה לשיר,

ישיר שירים של עבדול-והאב,

ישיר של אום כולתום,

ישיר של מי שאתה רוצה, מה אכפת לי שישיר?

תרוצה לשיר? מהבוקר עד הערב תשיר.

רק תשאיר אותי לבד, עזוב אותי.

מדינת, כל אחד יעשה כאוות נפשו, מה שאתה אומר.

זה מה שאתה רוצה להגיד. כן!

אתה יודע שבמגילת העצמאות כתוב,

שמה?

שזה מדינה יהודית, ומה עוד?

לכל תושביה. מדינת כל אזרחיה.

בכוונה הכניסו את זה.

שהיא לא תהיה יהודית רק.

אבל יש לא יהודים, זה... לא הבנת, שהיא תהיה של כל אזרחיה.

אז זאת אומרת, כל אזרח יכול להחליט אם הוא יהודי או לא יהודי,

אם הוא יעשה את זה או לא יעשה את זה.

בשביל זה קבעו את זה בכוונה, בכוונה.

ולכן משתמשים בזה מתי שרוצים כל אזרחיה,

ומתי שרוצים יהודית.

רוצים לסלק ערבים, אומרים יהודית.

לא רוצים, רוצים לסלק חרדים, אומרים כל אזרחיה.

אתה מבין איך זה עובד? זהו. עכשיו עוד משהו קטן רציתי להגיד לך, חשוב, אבל תקשיב.

אני באמת מסתכל, אתה יודע,

עושה חישוב מסלול, ואני רואה שבאמת לקחנו את כל תרבות המערב,

שזה בעצם סגידה לעגל הזהב, והעתקנו אותה לפה. אני רואה את הדברים האלה. נצרות קונסרבטיבית. אני רואה את זה

אני רואה, אני רואה ו... תקרב את המיקרופון. אני גם מדבר עם חברים שהם בארצות הברית.

הצליחו. אמרתי לו אוקיי איזה מסר אתה נותן לילדים שלך? לא באו לצבא, לא שום דבר. אתה שם בארצות הברית. מה ההבדל בינינו לבין הגויים? אני רואה את הדברים האלה.

אבל מפה, וכל הטקסיות הזה שיום ולילה זה... אבל איך שאתה אומר,

יש מקום לכולם.

איואווה.

תהיה כזה, תשכנע אותי, אני אעשה את זה. אבל הכל, בלי לפסול את הצד השני. נכון, ובלי קביעה.

בלי לחייב אותי לעמוד או ללכת.

מתי לשבת, מתי זה. תן לי את החופש שלי.

כל אחד בחופש. תרשה לי להיות גם כופר. לא רק אתה.

גם אני.

אני גם כן ווייז, כמוך.

עושה חישוב מסלול כל פעם.

ובודק.

רואה שאין טעם לעמוד גם השנה, לא עומד.

עושה עוד פעם חישוב מסלול, רואה,

אין טעם, אני עסוק, לא עומד.

זאת אומרת שלפי מה שאתה אומר לי,

אני הולך כל הזמן באותה דרך ואין לי שום ספקות ושום שאלות ושום דבר. ברור, ברור. אני ביררתי את זה. אני הייתי חילוני.

אני הייתי עומד.

הייתי מניף את הדגל בבן יהודה איפה שהייתי גר, שם אותו על החזית.

אתה יודע, המצעדים היו עוברים מתחת לבית שלי.

ואני הייתי, מה? למדתי בתל-נורדוי.

אבל מה? יום אחד זכיתי שהבנתי שאני יהודי, לא רק ישראלי.

אני יהודי לפני ישראלי.

לפני שנהיה ישראלי ולפני שנהיה ציוני היה יהודי בלבד.

זה אבא שלך והסבא שלך הם היו יהודים קודם כל.

אז לא ידעתי מה זה יהודי. לא ידעתי כלום מיהדות.

מאז התחלתי לפתוח ספר ועוד ספר, ולא הבנתי.

וקניתי וקניתי וקניתי את כל הפירושים וכל ההסברים וכל ראשי תיבות וכל מילון תלמודי והכול. והתחלתי לבד, לבד, לבד, בלי מורה, בלי מדריך, בלי משפיע, בלי כלום.

ולמדתי למדתי והבנתי, זו האמת.

ושמתי את מה שלמדתי בבית ספר ושמתי מה שאני לומד עכשיו והתברר שזה בלוף.

אין פה בסיס אין פה יסוד זה לא מתחיל עם יסוד.

העם היהודי התחיל בתקופה מסוימת, זה היסוד.

אחר כך מתחילים לפרוש ממנו, זה היסוד?

זה לא היסוד.

זה כמו אתה, יש לך אצבע ופה פתאום נהיה לך ציץ שיצא לך חתיכת בשר ליד הציפורן וזה נתלש בסוף.

כל מה שנתלש,

כל מה שנבלט מתוך האצבע, סופו להיטלש.

למה?

כי זה כבר לא מחובר

למקור, ליסוד.

כל מי שמתנתק מהיסוד, מתרחק ממנו, סופו להתבטל.

היו כתות בעם ישראל.

גם כן היו בייטוסים צדוקים איסיים שומרונים כל מיני כתות שחשבו שמה אלה מגזימים אלה קנאים אלה פרושים קראו להם כל מיני שמות והם החליטו שהם יוצאים דרך חדשה היו מתייוונים היו כל מיני מה נשאר מהם איפה הם סלח לי איפה הם מי נשאר רק חוד השדרה האמיתי היהודי הדתי החרדי ששומר על מצוות השם באדיקות

זה שאמר שהעם שלך קיים בכלל אם לא לא היה קיים היה מתבולל מזמן לא יודעים שהיה עם כזה בכלל לא היה אם לא דקדוק ההלכה שאנחנו מדקדקים על כל דבר אם היינו וותרים פה ומתפשרים פה ואומרים זה כבר לא צריך זה כבר לא מתאים זה לא נכון היום זה היה פעם זה ימי הביניים

לא היית נשאר אבל בסוף בסופו של יום אתה צריך גם לקיים מדינה אתה צריך לקיים כלכלה כל היום כשאתה לראות את הספר

לא תתקיים כלכלה, זה לא יהיה פשוט. מתקיימת? מתקיימת? צריך לשלב בין הלימודים... מתקיימת! זה שאתה פוסל אוניברסיטאות... מתקיימת! אתה פוסל אוניברסיטאות... מה פתאום? מה פתאום? אומר לך, אל תלכי ללמד את המלמדים... מה פתאום? למה אתה אומר? תגיד אותנו לימי... מה פתאום? אני שמעתי את זה בהרצאה שלך בראש. מה? אתה לא הבנת! אתה אמרת לה,

היא שאלה אם יכולה ללמוד באוניברסיטה, נכון, אבל אמרת מלמדים עוד דברים לכן אל תלכי אבל אם יש רק את המקצוע שלך שאין את זה בדרך כלל באוניברסיטה, אמרת ש.. אבל אתה שוכח מה אתה אומר אמרת שאני פוסל אוניברסיטאות אמרתי מה פתאום, לא אמרת לה לא ללכת ללמוד, היא שאלה אותי אם ללכת אמרתי לה לא אבל אני פוסל אוניברסיטאות איך אתה תלמד איך ילמדו אחרים, אתה פשוט לא, איך אתה נותן עצה כזאת, מה זה אוניברסיטה, תגיד לי אתה קובע לי איזה עצה לתת לא הבנתי

כשתהיה רב ישאלו אותך,

כשתהיה פרופסור ישאלו אותך.

את הפרופסור שואלים.

ללכת להיות חרדי? הוא אומר לא ללכת. לא ללכת, אל תהיה חרדי,

אל תהיה חרדי.

שואלים אותי, אני אומר אל תהיה פרופסור,

אל תהיה פרופסור,

אל תהיה פרופסור.

הוא אומר, ואני אומר, זכותו להגיד, זכותי להגיד. אפשר לשלב בין הדברים.

בוא תראה חרדים בארצות, בכל מיני מקומות הולכים לאוניברסיטה,

לומדים והכל בסדר. הלו. אתה אומר לבחורה בראשית דרכה אל תלכי ללמוד למה מלמדים דברים אחרים. הלו.

בחייאת דרכה תחזיר אותנו לתקופת הערב. הלו. עזוב. אתה שכחת שאתה אמרת לפני דקות. מה אמרתי?

מה? אגיד.

אגיד.

תזכיר לי. אתה אמרת לחברים שלך חבר'ה מה אתם עושים שמה?

אתם לא שייכים פה למדינה. תן לי לדבר.

אתם הולכים בתרבות המערב.

הוא לא מדבר על העם. אתה אמרת בתרבות המערב.

אתם הולכים. מה זה אוניברסיטה?

תרבות המערב. מאיפה היה בעם ישראל את האוניברסיטה?

אז מה אתה רוצה לעשות? בחדר ללמוד את הנאומים? אז מה חשבת? איפה גדל החזון איש? איפה גדל הרמב״ם? איפה הוא גדל? באוניברסיטה? סליחה, אתה צריך לקיים במדינה. מה היית עושה לאנשים לא... אני אגיד לך מה הייתי עושה. אני אגיד לך. אולי כמו ביליארד. אני אגיד לך מה הייתי עושה. לא, אני אגיד לך מה היית עושה. מה? נו מה? אני הייתי בוחר את שלמה המלך שיהיה מלך.

שלטו בכיפת העולם.

הייתי בוחר את יוסף הצדיק שיהיה מלך.

הוא היה כלכלן מספר אחת בעולם.

הוא פרנס את כל העולם ברעב.

לא ידעו איך להשתלט מצרים העצומה עם כל חרטומיה וחכמיה.

מי היה?

אברך צעיר, קראו לו אברך.

קראו לו צופנת פענח.

היה פותר להם את כל החלומות והכול.

לך לפרופסור, תגיד לו, יש לי חלום,

תפתור לי.

הוא ישלח אותך למיון!

בוא בוא. בפרעה!

בא יוסף הצדיק ואומר לו.

אז מי שלט? הוא שלט 80 שנה במצרים, בחור.

מגיל 30 עד גיל 110,

יוסף הצדיק.

מי היה מלכות יהודה?

מי שלט בעולם?

410 שנה מקדש ראשון, 420 מקדש שני.

שלטנו בכיפת העולם! אני שואל אותך,

אז מה היית עושה היום במדינה? היית סוגר את האוניברסיטאות?

אני לא רוצה... אני לא, מה פתאום? ברמת הפרקטיקה, מה אתה עושה? מה פתאום?

מי שרוצה ללמוד, שילמד.

רוצה ללמוד תורת חמורבי? תלמד!

אני אגיד לך מה ללמוד?

אתה רוצה ללמוד? אתה יודע, כל אלה של החמורבי שהם חולים,

ראשונים, יש לי חבר פרופסור, הוא אומר לי, אלה, כל אלה שמדברים, אל תתרמו, ואל זה.

אלה שיש להם בעיה, ראשונים באים,

שנעשה להם פרוטקציה, ואני אקדם להם את התור. אתה יודע את זה? אני יודע, ואני יודע יותר מזה.

שאלה הפרופסורים כשהבן חולה והדוקטור אמר לו שאין מה לעשות הם מחפשים את הרב מגיעים אליי ואומרים לי תשמע מה אני עושה

תקשיב תקשיב תקשיב בוא בוא אתה אומנם אולי מחולל ניסים אבל שנינו יודעים שבחיים

יש ניסים ועוד שאלה אחת לסיום יש לי אליך

שאל בני תגיד לי

אתה שמעת רבי שמעון בר יוחאי? שמעתי עליו לא אגיד לך שאני אהיה

יודע שכל שנה עולים אליו לפחות

מירון מירון נכון לפחות חצי מיליון כל פעם במשטרה וזה וזה עולים אליו להילולה דהיינו ליום פטירתו נכון?

היה ראש ממשלה של מדינת ישראל

קראו לו בן גוריון

עם התסרוקת

ואיפה בנוחתו?

שדה בוקר

כמה באים אליו ביום ההילולה שלו ביורצייד?

אין מניין להגיד קדיש! אתה יודע מה? אתה צוחק אחד המנהיגים שכל אלה שמחייכים בו איך אתה לא מעריך? איך אתה מלגנון? מתי הלכת אליו? זה בחינוך! מתי הלכת אליו? תקשיב! מתי הלכת אליו? מתי?

לא תענה לי רק אבל לא קיבלתי את החינוך הזה אההההה איזה מחנכים מדינה לא מעריכה את הראש ממשלה הראשון בלי הראש שלו אין ממשלה

כי הוא נקרא ראש של הממשלה איך אתם לא הולכים לפחות לכבד אותו לשרוק עם אשרוקית לעמוד דקה לפחות דקה לפחות תעמדו בשבילו

יום אחד בא אליי בן אדם אמר לי אתם לא מתביישים איך אתה מזלזל בבן אדם וגורם לכל הציבור הזה לצחוק כאילו זה בדיחה בוא בוא נספר לך סיפור אתה לא יכול

עוולה אחת להשוות אותה לעוולה אחרת אני אגיד לך שלא מכירים מספיק את יושן בן חי בסדר לא למדנו את זה אבל אפשר לצחוק מה למה לא לימדו אם אתה מלמד אותי אתה מלמד אותי תקשיב אתה מלמד אותי איך להתנהג לראש ממשלה ולכבד ואותך אתה אומר לא לימדו אז מי אתה שתלמד אותי אם אותך לא לימדו איך אתה מלמד אותי דבר שלא לימדו אותך

מה שקרה, יכול להיות שיש לי חור בהשכלה, אני לא אומר. בור בור נכון.

אבל זה לא אומר שהזכויות של האנשים האלה, אתה מתכוון. אמרתי על זכויות? שאלתי שאלה. שאלת בליגלום, לא. מי זה ביקור היום עם השערות האלה? על מה אתה מדבר? אני מבסוט בתסרוקת, אדוני.

אני גם מבסוט שאתה בא לפה ב... הוא ההפך. הוא ההפך, אתה לא הבנת. הוא ההפך. הבאת את הגלות לפה, מה זה?

אני אסביר לך, אתה, יש לך בגדים של קאובוי, אל דבר.

שכחת רק את המגבר של הקאובוי.

עכשיו אני אגיד לך דבר אחד. יש פה אנשים עם מגברות. תקשיב, למה אני מבסוט מבן גוריון מהתסרוקת?

כי הוא ההפך מקינג קונג קונג.

ההוא מוריד את הכול והוא דווקא הפריח את השממה. אתה עושה דבר לא יפה. רגע תקשיב. אתה מזלזל בבן אדם, תקשיב טוב מה שאני אומר לך. כן. אני לא זלזלתי בשמעון בן יוחנן. נכון. אתה מזלזל. אני אסביר. וכולם צוחקים פה. זה בדיחה שהוא מזלזל. אני אסביר. אתה צוחק. תראה מה כל הקהל הזה של אטומים צוחקים על בן אדם שנתן. איציק. איציק. איציק. אני אסביר. לא יאומן. לא יאומן. איציק. לא יאומן איך שאתה עושה את זה. איציק. אתה עושה פה בדיח

האינטלוויזיה קוראים לה ארץ נהדרת יש שם הלצה נחת לא יכול לראות את זה עזוב יפה

הבן אדם מרגע שהוא מתחיל עד שהוא מסיים הוא רק מזלזל בתורת ישראל בחכמי ישראל בכל אתה לוקח דוגמה ממנו ועושה את זה הפוך הפוך על הפוך זה התרבות שלכם אתם שמים אותו שם כי זה התרבות זה דרק זה דרק אה הוא דרק אז יש הרבה דרקים כאלה אז תקשיב עכשיו רגע רגע זה לא אומר שבגלל שיש כאלה אתה צריך לעשות גם את הבדיחה לא מה פתאום אני כבר לא הבנת

מה אני רוצה להגיד זלזלת בו זלזלת בו לא הבנת מה אני רוצה להגיד זלזלת ראיתי את הדיבור שלך אז בוא תשמע אתה כן יש לך את הפסיכולוג לא מתאים לך באמת תקשיב תקשיב במקום לאחד אתה לוקח בן אדם תקשיב די די די די רגע עכשיו מה שרציתי להסביר לך תקשיב לא חשוב עזוב אותו רגע תקשיב תקשיב תקשיב רגע תקשיב תקשיב עזוב אותו רגע תקשיב הדוגמה שאני אמרתי הלו אני רואה את התוצאה

הסופית שאתה יושב פה שלא היה לנו שום דבר בזכותו בזכות אנשים שעליהם חרדים תקשיב רגע גם בזכות אלה שהתפללו וחרדים כל אחד יש לו את מקומו אבל לזלזל באנשים איציק איציק אתה רואה מה אתה עושה לאנשים האלה אתה תופס משהו אתה אתה תקשיב אני רציתי להגיד תאחד לבבות אני רציתי להגיד לך

שהולכים תקשיבו שהולכים

לריבי שמעון שנפטר לפני אלפיים שנה בערך

כולם הולכים כל שנה מיליונים רק באותו יום הולכים כחצי מיליון אבל כל השנה עולים מכל העולם אליו

מה מבקשים רפואה ישועה הצלה כל מיני דברים אני אומר ראש ממשלה

שהיה הראשון שבנה את המדינה לשיטתך וכולי וכולי איך יכול להיות אף אחד לא בא לבקש ברכה

לא עצה לא הצלה לא תרופה לא שום דבר לא שיבוא בחלום אפילו כלום לא באים אליו

למה ורק לפני שבעים שנה ועוד רואים סרטים שלו ומכירים אותו ויודעים מה הוא פעל ומה הוא עשה איך לא הולכים אליו זאת אומרת

לא מעריכים אתם את האנשים שלכם אתם לא מעריכים אנחנו מעריכים את האנשים שלנו אתם לא מעריכים

זה מה שאתה אמרת מההתחלה. השאלה הראשונה שלך הייתה למה אתם לא עושים, חלק, חלק, חלק. עכשיו תתייחס לחלק אחר. לא, אבל זה חלק. חלק, חלק. אז אני עונה על החלק.

זה הכל יחסי, אתה יודע. אחד שאל אותי.

אחד שאל אותי.

תגיד לי, אתם החרדים לא מתביישים?

איך אתם לא מתביישים?

על תלמידי רבי עקיבא שמתו אתם שבועות.

שבועות אתם מתענים.

ותעניות, ולא מסתפרים, ולא שומעים מוזיקה.

מה, לפני אלפיים שנה מתו ככה?

כמה מתו?

24 אלף איש?

בשביל 24 אלף איש אתם שבועות מתענים.

אז אלה שמתו שש מיליון,

שש מיליון, אתם לא יכולים לעמוד דקה?

פששש, איזה שאלה פצצה.

אמרתי לו, בוא אני אגיד לך תשובה.

אנחנו על 24 אלף תלמידי רבי עקיבא

במשך אלפיים שנה כל שנה מתענים שבועות.

ואתם על שש מיליון רק דקה?

אתם לא מתביישים?

אתה עושה השוואות כאלה? אתה יודע מה?

איציק, תודה רבה.

תודה רבה.

כן, תן לגב'