סיפור חזרתו בתשובה של מנשה והחובה כלפינו...
- - - לא מוגה! - - -
מצאנו דבר נפלא במדרש רות רבה, פרשה ה'
וידבר אדוני אל מנשה ואל עמו,
ולא הקשיבו.
ויבא עליהם אדוני את שרי הצבא אשר למלך אשור,
וילכדו את מנשה בחוחים.
עשו לו מולה של נחושת,
והיו מסיקים האור מתחתיו,
מנשה היה מלך רשע, רשע, רשע, יותר מירבעם בן נבט.
השם הביא להם
למלחמה את מלך אשור,
תפסו אותו, אזקו אותו באזיקים,
עשו לו יורה רותחת,
דוד מלנחושת,
והסיקו מלמטה גחלים,
אתם יודעים איך מתחממת הנחושת מהר,
והכניסו אותו לבפנים היורה והוא קופץ מהכוויות.
מה עושה רשע כזה באותה שעה?
היה צובח צלם פלאן שזווני,
צלם תפילן שזווני.
צועק לעבודה זרה, אומר, תציני אותי,
לא נענה.
צועק לשנייה,
לא נענה.
כיוון שראה שלא הועילו לו כלום כל עבודה זרה שהוא עבד,
אמר, זכור הייתי שהיה אבא מקרא אותי.
אבא שלו זה היה חזקיה המלך,
שכל עם ישראל זכו ללמוד תורה בזכותו תוך שלוש שנים.
הוא נעץ חרב בבית המדרש ואמר,
מי שלא ילמד תורה יידקר בחרב,
ובזכות זה הציל את עם ישראל מכיבושו של סנחריב, שכבש את כל העולם,
עם 370 מיליון חיילים שהקיפו את ירושלים,
ובזכות התורה שהוא הקדים, שעם ישראל למדו,
הקדוש ברוך הוא שלח מלאך אחד שהכה במחנה סנחריב והרג 370 מיליון
בלילה אחד.
זה היה אבא של מנשה.
הוא אומר, אני זוכר, באמצע הדוד,
באמצע הריקודים.
אני זוכר
שאבא היה מקרע אותי את הפסוק
בצר לך ושבת עד אדוני אלוהיך כי אל רחום אדוני אלוהיך.
ואז הוא עושה תנאי עם הקדוש ברוך הוא.
אנא צבח לב,
אני אצעק לו,
אי ענא הטב. אם הוא יענא לי,
איננה מה טוב.
ואי לא ענא הכולה חדה היא כל הפעיה שבית.
ואם הוא לא יענא לי ולא יקבל אותי בתשובתי,
אז הוא בעבודה זרה חס ושלום,
כולם שווים, הכול חרטה.
ככה הוא עושה תנאי.
באותה שעה עמדו מלאכי השרת וסתמו את כל החלונות של מעלה,
ואמרו, ריבון העולם,
אדם שהעמיד צלם בהיכל,
אתה מקבל אותו בתשובה.
אמר להם,
אם איני מקבלו בתשובה,
הריני נועל פתח בפני כל בעלי תשובה,
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
חתר לו חתירה מתחת כיסא כבודו,
ממקום שאין מלאך יכול לשלוט.
דכתיב ויתפלל אליו,
ויעתר לו,
וישמע תחינתו.
אין שום אפשרות בעולם
שתפילה כזאת של רשע כזה תתקבל לפי גדרי הבריאה, לא לפי החוכמה, לא לפי הנבואה,
לא לפי התורה,
כי הרי עצם התפילה עצמה זה חילול השם.
אלא שבמדרגתו של מנשה ראה השם יתברך בחסדו,
גם בתפילה הזאת,
מעין פנייה אליו,
יתברך וחתר לו מתחת כיסא כבודו.
כיסא הכבוד זה מקום מחצב על נשמות.
כמו שכתוב בזוהר הקדוש,
שורש הגילויים לכל הבריאה
הוא למעלה מעולמם של המלאכים
והוא למעלה מעולם של שכר ועונש.
שם חתר השם יתברך לתפילת מנשה.
אתם יודעים,
כשבא ישעיה הנביא
ואמר לחזקיה המלך,
כי מת אתה ולא תחיה בשם השם,
מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא,
כיוון שלא נשאת אישה.
אז מה ענה לו חזקיה, למה הוא לא נשא אישה?
הוא אמר, אני ראיתי ברוח הקודש שיצאו ממני בנים לא מהוגנים,
ואני אביא בנים שיכעיסו את הקדוש ברוך הוא,
אז הוא לא נשא אישה.
אמר לו ישעיה הנביא,
בעדי קו שדר רחמנא, למה לך?
מה אתה מתעסק
בדברים הנסתרים של הקדוש ברוך הוא וחשבונותיו?
מה שעליך לעשות, עשה.
ושואלים חכמים,
אם היה לחזקיה המלך
רוח הקודש,
למה הוא לא ראה שמנשה בסוף יעשה תשובה?
מתרצים חכמים,
כיוון
שהתשובה מקומה למעלה מרוח הקודש,
ואי אפשר לראות.
זה מה שאמרנו עכשיו.
כיסא הכבוד זה מקום מחצב הנשמות.
שורש הגילויים לכל הבריאה.
והוא למעלה מעולמם של המלאכים
ולמעלה מעולם שכר ועונש.
משם חתר השם יתברך לתפילתו של מנשה.
ומה שאמר הקדוש ברוך הוא, אם איני מקבלו הריני נועל פתח בפני כל בעלי תשובה,
היינו שקבלת כל תשובה על ידי השם יתברך
יש בה עניין של חילול שנגרם על ידי החטא.
ואפילו חילול והסתר,
כאלו שנכללו בתשובת מנשה,
מצאו את תיקונם על ידי גילוי החסד הנורא שסובל השם יתברך גם את העלבונות כדי להיטיב לברואים שלו.
נו, אחרי שיש לנו אבא טוב ורחום כזה,
שמוכן לקבל אותנו בכל מצב,
אם אנחנו לא פונים אליו ומתחננים על נפשנו שרוצים להתקרב אליו,
אנחנו רשעים גדולים מאוד.
רשעים גדולים מאוד.
חתירה חתורה לפניך ואתה לא בורח?
יש לאדם אפשרות לברוח מבית הכלא של יצר הרע?
יש, מן הרע עשוי.
תברח.
לא מפחד מהעונש.
נשאר באותו מצב.
אדם כזה מגיע לו עונש בכפלי כפליים.