גינגלים 5

- - - לא מוגה! - - - 

מה אכפת לי?

מה אכפת לי?

אני לא יודע, הרשימה מתגלגלת, אני עושה פעילים.

רק שמה מתגלגלת ושודקת, כל הכבוד.

הוא אומר יפה.

הוא אומר, אם יש גלגול נשמות, זה פתרון טוב ליהודים.

הוא יעשה עבירות, יענה פה עכשיו, ואחר כך הרשימה תתגלגל על מישהו אחר, מה אכפת לו?

על הכיפאק אתה עשר.

אז בוא אני אסביר לך, חכמים, זיכרונם לברכה,

אמרו שאחד מהעונשים הגדולים והייסורים,

אפילו שזה בדרך תיקון, זה גלגול.

אדם בא לעולם הזה 70 שנה, עובר את כל התלאות,

ילד קטן, טיטולים,

תיק אוכל, בית ספר, סנדוויצ'ים, משחק, מתלכלך, שוטפים אותו, גודל, לאט לאט,

עד כיתה ח', אחר כך הולך לבית ספר זה, אחר כך שם, אחר כך פה, אחר כך סטודנט,

ממשיך הלאה, אתה מבין?

מתחתן, מביא ילדים,

הסבא עובר את הכל, עובר, עובר, עובר.

זהו, עכשיו הוא חושב, הנה, עכשיו הוא יוצא, הוא מגיע לגן העדן.

הוא מגיע לשם, אומרים לו, תשמע,

יש לך חוף קטן למטה,

נשארת שם משהו, אתה צריך לחזור בחזרה. גלגול, כולה, סלטה אחת קטנה, אתה חוזר בחזרה למטה.

הוא אומר, רגע, מה, בשביל דבר כזה מחזירים בחזרה, אומרים לו, לא נורא,

תהיה עוד פעם תינוק, טיטולים,

יסובבו אותך באמבטיה, מוצץ, בקבוק,

לאט-לאט, תלך לגן, תשלם לאט-לאט, אתה מבין?

ואחר כך כשתגמור, תחזור.

אתה יודע איזה דיכאון זה?

כולם עולים לגן עדן ואתה עם טיטולים מחדש?

קלטת מספר 201, גיל-גול-גלגלת.

פנים בפנים דיבר השם עמכם,

הן השמיים השמיעך את קולו,

ותמונה לא ראיתם,

אתם ראיתם ולא זר,

עיניכם הרואות ולא אחר.

הנה, אתם יודעים את כל סוד הבריאה?

כל כך פשוט, כל כך קל.

למה לא מלמדים את זה במשרד החינוך?

למה ילדים יהודים לא יודעים את הדברים האלה?

למה הם מלמדים אותם שהם באו מהקופים?

למה אומרים להם שהם שיריים של פצצות מהמפץ הגדול?

למה?

לא חראם?

ככה לתעתע בילדים יהודים?

ככה לעבוד עליהם?

מה יותר פשוט?

מה האמת?

זאת אומרת, עם ישראל ואומות העולם שהיו עמהם

ראו את מעמד הר סיני.

ובספר התורה הזה,

הקדוש ברוך הוא כתב, למה הוא ברא אותנו?

למה הביא אותנו לעולם?

מה הוא רוצה מאיתנו?

מה הייעוד והתכלית שלנו?

ולא הזניע אותנו כאן לבד.

אלוהים החליט שבאותו יום הוא מתחיל עם יום ראשון ושני. איפה הוא היה קודם? כאילו, מה, הוא ישב באיזשהו מקום, התחווה, והחליט שביום הזה הוא מתחיל?

למה? איפה הוא היה קודם?

בוא נגיד שהקדוש ברוך הוא לפני שנברא העולם ישב בכנרת.

בסדר, ישב בכנרת. נו, מה זה עוזר לך עכשיו?

אז לא תניח כפילים.

ישב בכנרת, מה אכפת לך? סחר.

מה זה עניין לך?

מה הוא עשה?

לא הייתה כנרת. זה פוטר אותך מהמצוות? לא הייתה כנרת, אין תשובה. הבנת, יוני? זה לא משנה מה לפני. לפני לא נוגע עלינו. מה אכפת לנו לפני? איפה הוא אמר?

תבוא לסוף שבוע כשאני נמצא בבית מלון קנאן,

אני אשב איתך סבבה. נמצא אותו ביחד.

נוח אמר, 120 שנה יבוא מבול.

אמרו לו, מה קרה לך, נוח? אתה בונה תיבה באמצע הארץ, בכיכר, אומר יבוא מבול. טוב, הנה, עברה שנה, יבוא מבול.

עוד שנה יבוא מבול.

עוד שנתיים מבול. 20 שנה לוקחים את הילדים, אתה רואה איזה נוח? הוא קורא 20 שנה, בונה עובר מבול.

אחר 40 שנה נכדים, אתה רואה איזה נוח? מפורסם, מכירים אותו כולם. בונה תיבה, עלק מבול.

כל הזמן, 120 שנה כבר מתו כמה.

הוא עוד בונה תיבה, אומר מבול.

אבל בסוף בא מבול, ורק הוא היה בטבע.

והם עשו בלה בלה בלה בלה בלה וטבעו.

והוא עשה להם, היי, היי.

אתה אומר צוחקים, צוחקים, אבל מה יהיה?

והנה ועידת דרבן.

הייתה שאנחנו גזענים, אפרדהייד, רצח עם.

מה אתה רוצה?

כל העולם נגדנו. מה אני אמרתי? שבגוג ומגוג כל העולם יהיה נגדנו. לא האמינו לי.

הנה, לפני שבועיים-שלוש, דרבן.

אמרו דובה.

גמרנו.

אתם, אתם, אתם הגזענים בעולם. אתם הנאצים של הדור. אתם.

אנחנו מותקפים,

הורגים אותנו, שוחטים אותנו, טרוריסטים.

הם בסדר.

אנחנו הגזענים.

הבנת? איך העולם מתאפך?

איך יכול להיות דבר כזה?

כל כך נאורים אנחנו, כל כך ליברליים.

למה לא עושים איתנו חסד כמו אחרים? לא, אנחנו שנואים.

הלכה, הלכה ידועה, לא צריך עליה הוכחה.

וידוע שעשיו שונא ליעקב. נקודה.

מה שנשאר לנו, יהודים יקרים, זה דבר אחד פשוט.

אני לא אומר את זה אני, זה כל התורה מלאה מזה. כל הספרים מלאים מזה.

יש צרות לעם היהודי, רק תשובה תציל אותן. תחזרו לאביכם שבשמיים, כי אבא קורא.

כשאבא קורא ולא שומעים,

אז אבא מתחיל לתת נו-נו-נו,

ואחר כך הוא יורד ומחפש אותך בחצר,

ופתאום רואים אותו מסתובב עם מקל,

וחביבי זה לא נגמר טוב. כשאבא יתפוס אותך אחרי זה, חבל, היית עולה. קרה לך, קרה לך, קרה לך, תשמע, למה אתה לא שומע?

הקדוש ברוך הוא רוצה שנשוב אליו. למה הוא רוצה שנשוב אליו? כי הוא רוצה לגאול אותנו. אנחנו בדור האחרון, דור הגאולה.

דלתות מס' 202-203. למי יש מקורות?

זה הפתיח, יהודים יקרים, אבל זה גם הסיום.

אבקה אחת הכניסה מדינה, מעצמה,

300 מיליון איש פוחדים לגעת במעטפה.

אנשים חוששים לצאת לקולנוע,

מיליונים מתנפלים על חנויות למסכות גז. זה גם הסיום.

ג'ורג' וו היקר.

אתה אולי לא יודע,

אבל כל מחבל שנהרג היום בגדה או ברצועה לא יגיע מחר למנהדן.

דוני בלר הישר והמסור והמוסרי,

הוא אמר ש, רבותיי, אני רוצה את בנהדן מת.

רגע, מה עם משפט?

מה, אין משפט?

לא עושים משפט?

בלי משפט.

עכשיו ה-CIA קיבל אישור להרוג פעולת חיסול כמו של הישראלים, מה שהם התנגדו לו קודם.

חיסולים של ישראלים זה אסור, של אמריקאים מותר. למה?

זה דם אמריקאי, זה משהו אחר. דם ישראלי,

זה מפריע לקואליציה שלהם.

אנחנו סומכים על הקנה הרצוץ שקוראים לו ארצות הברית,

בשביל שני מיליארד ושבע מאות מיליון.

למטרות שיש להם ושיהיו להם לעתיד, ישקיעו בו.

אין כוח, אין עוצמה, אין טנקים, אין מטוסים. מלחמת אבקות, אבקת ונים, אבקת סומסום.

אתם מבינים? עכשיו הם חוששים,

אולי כבר מרעילים להם את המזון ואת השתייה. אז עוד מעט,

לפני שתוכל לשתות טפסי או קולה, תצטרף שיבוא אחד. מנס ציונה,

בשביל שיבדוק לך את זה וייקח מדגם אם אתה יכול לזעתר.

אבל מה לעשות יהודים עיקרים?

צריך להבין דבר אחד, עכשיו הזמן רץ בדלק סילוני.

עכשיו זה כבר לא כמו שההיסטוריה התגלגלה עד לפני עשרות שנים, לאט לאט.

יכולת לצפות מהלכים משנים,

היום אתה לא יכול לצפות לשבוע, לשבועיים, כי הכול רץ בסדר גודל אטומי.

אתה לא יודע מה ילד מחר.

זה המצב, יהודים עיקרים. תורת ישראל לא שקרה מעולם למה שהבטיחה, התקיים. גזירות רעות ניתן לשנות אם חוזרים בתשובה.

גזירות טובות לא משתנות.

אז מה שטוב, הרווחנו.

אבל מה שרע בידינו, התקיים או לא, וקמה.

לכן אנחנו צריכים לשים לב, אין ברירה.

אין ברירה, יהודים עיקרים. זה הפתיח, אבל זה גם הסיום.

פתיח.

בסיום, קלטות מספר 204-205.

זה הסיום, אבל זה גם הפתיח.

פעם היה איזה חילוני אצלי במשרד ואמר לי,

תשמע, אני ברוך השם, לא חסר לי כלום, בשביל מה אני אחזור בתשובה, בשביל מה זה?

אמרתי לו, תשמע, אתה יודע, יש מצוות, תורה, קיבלנו מסיני, זה ככה, אפשר להוכיח?

כן, אבל אני, לא חסר לי כלום, אני,

שום דבר לא חסר לך? אמרתי לו, שום דבר, הכל בסדר, בריא. מה, אף פעם לא הייתי בבית חולים, אף פעם לא רופא.

רופא שיניים היית פעם? בוא, אני אומר, הוא אומר, בוא, אני רואה סטימון, בוא.

אז אני אומר לו, מה אתה, זה, לא, זה כלום, הוא אומר לי וזה, אתה לא צריך כלום, אמר, כלום, לא צריך כלום.

אמרתי לו, טוב, תהיה בריא, מה אני אגיד לך?

אתה יודע, היום אני הולך,

יש איזה רבי אחד שהוא מאוד מפורסם.

הוא נותן ברכה, משהו מברך מתקיים.

וואלה, הוא מדהים.

אמרתי לו, כן.

הוא אומר, אני כל מה שיש לי בעיה, הולך לנותן ברכה, הכול מסתדר.

מה אתה אומר?

אמרתי לו, אתה רוצה לבוא איתי? הוא אומר, כן, קח אותי. אמרתי לו, בשלמון, אתה לא חסר לך כלום, אתה הכול בסדר.

אמר לו, לא, יש לי איזה משהו שהייתי רוצה.

אה, פתאום מתגלה כל החוסר, אה?

אין בית שאין בעיות.

לא אני הפתרון.

הקדוש ברוך הוא, הוא מבקש, תפנו אליו. תפנו אליו, גם אני פונה אליו.

תפנו אליו, קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת.

תקראו לו באמת, תעשו מעשים.

אתם יודעים כמה אנשים סיפרו לי שהם הצליחו לפקוד עקרות?

איך?

הם אמרו, ראינו מה עשית בסרט.

אמרנו, תקבלי עלייך כיסוי ראש.

נתנו ברכה, נפקדו.

זה לא העניין של הברכה כמו הקבלה שמקבל עליו האדם. כשהוא נכנע לפני ה' ועושה רצונו,

זה עצמו מה שעושה.

הברכה זה עוד איזה שגריר, עוד מליץ יושר,

עוד דבר שעוזר עם זכויות של אחרים.

אבל העיקר הקדוש ברוך הוא, כשנותן ליהודי צביתה או ייסורים או משהו,

או דוחק אותו לפינה,

זה בשביל שיקרא לו אבא,

אבא, אבא. הוא מחכה לשמוע את המילים אבא.

אבינו מלכנו תפנה אליו,

הוא המושיע, הוא היחיד.

אני מחצתי ואני ערווה, ואין מידי מציע.

ואנחנו חייבים לו, בשבילנו, לטובתנו.

זה הפתיח, יהודים יקרים, אבל זה גם הסיום.

אני צריך לזכור שכשהייתי גדול, עכשיו אני קטן,

ויש לי בן.

זה משהו...

על פי תורת הגלגול של היהדות,

אז עצם הגלגול זה לא פרס, זה הפוך.

אם אדם לא השלים את תיקונו,

אז נותנים לו אפשרות נוספת לחזור שוב פעם בגוף חדש ולעמוד בניסיון שוב.

עובדה, כשאדם יוצא מגופו,

הוא יכול לראות, לחשוב ולהבין ולנתח דברים גם שבחרות זאת. יש ניסויים של אנשים שמתו מוות קליני, יצאו וחזרו. אנשים שמתו מוות קליניים רוצים לדמיין כל מיני דברים מהם. איך לדמיין אם אדם מת?

אם אני יודע, לדוגמה, שאת לא אוהבת צבעים אדום, כחול וירוק,

ושמתי מחנות צהוב, ואת אוהבת צהוב, אני יכול לדעת שתמחרי בצהוב?

אני יכול לדעת שתמחרי בצהוב? למה לא? אני לא שמתי את הצבעים האחרים. אני רק יודע שיש שם את הצבעים האלה ועוד צבע צהוב, ואני יודע מה היא אוהבת.

אני מכניס אותך למסעדה שיש בה מאה סוגי מאכל, אבל אני יודע שאת אוכלת רק טחינה.

נו, אז אני אמרתי לך, תאכלי טחינה.

מעצם זה שאת אוהבת טחינה,

אז אני יודע שאת אוהבת חינם, ואני אמרתי לך תאכלי חינם, פעם אחת דיברתי איתך תאכלי חינם.

כמה פעמים הצעתי לך חומוס ולא אכל?

לנצח את היצר הרע צריך פשוט מאוד ללמוד תורה ולקיים.

אמר הקדוש ברוך הוא, בראתי יצר רע,

בראתי תורת ולינלו.

אין תרופה ליצר הרע חוץ מתורה.

הלא כל דברי כאש.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אומר,

כל תרופה אחרת שתיקחו נגד יצר הרע לא תצליח.

למה?

כי אני בראתי אותו,

ואני יודע מה האנטיביוטיקה שלו. האנטיביוטיקה שלו זה תורה.

אדם לומד תורה ומקיים אותה, הוא לא יכול לערוד.

צהוב, עם תחינה, קלטות מספר 206-207.

מה שקרה, היה יכול להיות שלא יהיה בני אדם, והיה יכול להיות שיהיה בני אדם,

ובגלל שבמקרה יצא ככה שזה מתאים לבני אדם, אז יהיה בני אדם. מה זה במקרה?

מי עושה את המקרה שבמקרה יצא ככה שיהיה בני אדם?

אתה זורק קובייה, ככה יצא שתיים, אז יצא שתיים.

החוכמה האלוקית שנמצאת בכל היקום היא-היא הדבר שמחיה את כל העולם הזה.

כמו שאתה לא תאמר,

שאם אני אספר לך שמצאתי את זה ביער,

ואני סובר שזה נעשה על ידי סחף ברוחות במשך שנים,

ונהיה ריקסיו עם מאה זיכרונות,

אתה תצחק עליי, תגיד, אתה פרימיטיבי, באת מאפריקה, אתה מהעולם השלישי.

אז זה בדיוק מה שאתם אומרים.

אתם אומרים שכל העולם נברא מפוקסים,

מדבר לא מתוכנן,

בלי אחראי, בלי כלום.

אם העולם כל כך יפה,

בשביל מה כל המחלות האלה? בשביל מה? או, שאלה יפה, נפלאה.

אני שואל אותך, בשביל מה כל העונשים שיש בחוק? לא, דווקא העונשים בחוק הם מוגדרים.

זאת אומרת, אתה מבין שחוקים שאתה גדלת בהם,

אז מה יש להתווכח?

זה החוקים של המדינה, וצריך לקיים.

אבל אל תשטוח דבר אחד,

שאנשים שיושבים פה במדינה נולדו קודם כול לחוקים של התורה, לפני שנולדו לחוקים של המדינה.

יהודי מחויב לחוקי התורה, לפני החוקים של המדינה.

פירושו של דבר,

אתה נבראת כיהודי.

יש חוקים שחלים עליך מהאלוקים, בין אם אתה במדינת ישראל,

בין אם אתה באונולולו.

לא משנה איפה אתה,

אתה מחויב כלפי האלוקים במצוות התורה שציווה אותך. אי אפשר לברוח מזה.

מתי מקודם דיברת על קהלת שהוא אמר, כל הדברים שהוא אמר, אבל בעצם שלמה המלך לא האמין בעולם הבא?

למה הוא לא האמין בעולם הבא? כי זה מה שרשום בספר. מה כתוב? הוא גם כאילו בהקדמה לספר, בספר קהלת,

אז רשום שהוא בעצם היה כופר והוא לא האמין.

באיזה הקדמה של משרד החינוך.

משרד החינוך כופר, לכן משרד החינוך מפיץ כפירה.

אבל הוא בעצמו רשם בצד שצריך לאכול ולשתות. אז אני אגיד לך מה הכופרים כתבו. הכופרים כתבו כך בכוונה, הם יודעים גם את התשובה,

אבל הם החליטו לכתוב את כפירתם.

זה כאילו הפירושים של הרב הזה שרשם את כל ה... כסוטו.

משהו כזה. אה, הכסוטו, כן.

החרדים לומדים תורה.

רציתי לראות איזה מצב יבצע, בוא נאמר ככה, שכולם ילמדו תורה,

וחרדים בעצם הם מגיעים למצב כזה שהם לומדים תורה והם מקפצי נדבות.

ככה, שתבין.

קודם כל אתה צריך להבין, אם היהודים יתחילו ללמוד תורה, יבוא משיח.

אם יבוא משיח, פירושו של דבר לא יהיה עניות בכלל, בדיוק כפוף. מעדנים מצויים כעפר, איש תחת גפנו תחת תאנתו,

לזה אנחנו מייחדים.

לא יהיו מלחמות,

יהיה שלום אמיתי בלי אולברייט, בלי דמיסרוס, בלי דמיסרוסוס, בלי התחת גפנו.

נגיד, אתה גר בתוך סביבה שהיא, נגיד, כמו בהתנחלות.

כן. בהתנחלויות.

אז אתה שומר כאילו על זה? חוץ מזה. אתה ממש, אקו, אקו עצמו, אקו עצמו. מה אקו עצמו? מה אקו עשו?

שאיך להתלבש כמו, לא יודע.

מה, לאנשים... כמו מה לצדבש? כמו מה?

מה, שחור? לא, לא. מה, ארוך? כן. מה, הרבה בגדים? כן. למה אתם לא נותנים לאנשים החרדיות להתלבש? כאילו, אתם... אין, אין, אין, אין אצל חרדיות שיש להם אימצע טוב, כאילו, שרוצה... מה יותר חשוב, אני שואל? הלקוח או הילד שלה?

בשביל מה היא צריכה ללכת ולחזור לאדם זר בשעה שהבן שלה קודם מכל בחינה?

את רוצה להיות עורכת דין בשביל קריירה בגלל שהחברה מדברת פמיניזם?

תורת ישראל מכבדת את האישה יותר ממה שאת חושבת.

בעל עסק הוא פושט יד, יש כאלה גם פושטים רגל.

מה זה הוא פושט יד?

הוא מתחנן שיעשו איתו עסקה.

הוא פונה להוא, הוא מפעיל משרת פרסום,

הוא פונה לכל מקום, הוא מתחנן, הוא פושט יד, הוא מדביק בו הודעות.

אתה רוצה עוד! הוא פושט יד, שיהיה לו עוד!

אבל אם בן אדם יושב בקולת,

יכול להיות אדם עני, עני בהגדרה שלך,

שהוא לא פושט יד, מסתפק ב-1500 שקל, מספיק לו.

הוא יותר עשיר מהמיליונר.

אשריך בעולם הזה, אשריך. למה תרגיש? כי אני לא נזקק, אני לא קם,

לא נקרע לי זה, נקרע לי החליפה, אוי, אוי, עלו על המיטה,

נחנכו את הקירות,

אה, שרטו לי את האוטו, אין לך כלום, אתה לא חסר,

שום דבר, לא דאגות, לא צרות, לא מחכה, לא סידרו אותך, לא גנבו לך, אין מה לקנות,

החדר פתוח, הבית פתוח, אין לך שום בעיה. אשריך בעולם הזה.

קלטות מספר 208-209, פושט יד, עשיר.

כולם שואלים, מה זה שמח בחור בילדותיך? מה זה? הפקרות? כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה?

אבל מה כתוב בסוף הפסוק?

כי על כל אלה יביאך האלוקים במשפט.

שלמה המלך אמר,

שיצר הרע אומר לאדם,

שמח בחור בילדותיך.

זאת אומרת, תהנה, תעשה מה שאתה רוצה, אתה בחור צעיר, כל כך שאתה צעיר תנצל את הכוחות שלך ותעשה מה שאתה רוצה.

עד כאן דברי יצר הרע.

שלמה המלך אמר, הבל הבלים, אמר קהלת הכל הבל. אבל איך הוא סיים את ספרו?

סוף דבר הכל נשמע,

את האלוקים ירה ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.

מה הפירוש?

סוף דבר. פירושו, יש עולם הבא.

סוף דבר הכל נשמע.

איפה הכל נשמע, סוף דבר? אדם מת, משמיעים לו משהו?

הוא לא שומע כלום, אדם מת, לא?

לא, אומר שלמה המלך, לא, אדם לא מת.

כל דבר יביא אלוקים במשפט על כל נעלם.

על כל דבר.

הקב' ברוך הוא דן את האדם, לכן מזהיר שלמה המלך, שלא תבין ולא תטעה.

תדע לך, תהביל את ההבלים.

תדע שהעולם הזה הבל.

תדע לך שכל מה שיש בעולם הזה, סופו להיגמר.

אבל סוף הדברים כולם,

שהכל יישמע, ואתה תצטרך לתת דין וחשדון. לכן,

אם שלמה המלך היה סובר שאין עולם הבא,

אז מה אכפת לאדם אם הוא שמר או שמע על השם או לא?

אם כולם מתים כאחד, ואין המשך,

ואין סלחה,

ואין עונש,

ואין עולם הבא,

למה אתה אומר לי, את האלוקים ירה ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם?

לא רוצה לשמור, מה יקרה לי? כלום, אין עולם הבא, אין עונש, למה שאני אשמור?

אלא הוא אומר, לא, יש, וזה יישמע, ותיתן דין.

לכן, שים לב, את האלוקים ירה ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.

מה שמך, דוד? הפוך אני.

דוד, דוד, דוד.

אז תדבר קצת דיון. דוד, דוד.

זה הדיון, דוד. דוד!

הבנתי, רגע דוד, רגע דוד, דוד, דוד, דוד,

דוד אתה יודע מה הבעיה?

דוד?

דוד, אתה יודע מה הבעיה, דוד?

דוד?

אבל לעולם הבא אנחנו לא מדברים על הנשמה,

תשמע, העולם הזה... - ג'סטמנית, איך עולים לשם? איך עולים? - נו, אני שואל אותך. - אז אני עונה? - כן, איך עולים? איך עולים? איך עולים? אני אגיד לך איך עולים.

אבל העולם הבא... רק רגע, אבל איך נגיע אליו אם לא נעלה?

איך נעלה אם לא נראה?

ואתה רוצה לראות אותו?

נו, בוודאי. אז בוודאי, חכה.

אבל חמפס דום נאמר שאם יהיה צדיק אחד... עשרה!

עשרה!

לא יושבים את העיר. עשרה. אז לא מצאו בכל ארבע. בוני, אתה רואה?

מהתחלת הערב אתה מסלף את כ...

איך אתה אומר את זה?

תגיד לי, אתה...

אתה... הלו?

הלו?

הלו?

אתה, אתה לא נותנים לך בבית להוציא את כל המרץ? שמרת את הכל לפה?

או, הנה עוד אחד מהחבורה.

זה אחד מתוך שתיים. נכון, עכשיו... יש סיכוי יותר מזה?

אין סיכוי. אבל כל הקטע הוא ש... אני אומר ש...

ואם זה לא יהיה ככה, אז אני סתם נדפק בסוף. גם אני.

גם אני. מה הפסדנו? רגע, מה הפסדנו?

מה הפסדת? אתה שוכב ברצפה, אתה שוכב ברצפה, אתה דופק לי בקבר ואומר, יואו, הפסדנו.

אני שירת מאז יום 53. אתה יכול להראות לי תעודת מילואים?

אתה יכול להראות לי תעודת מילואים? אני כתוב עליי כבר בעיתונים ששרתי בצבא, לא צריך תעודה.

לא, לא נכון.

מאיפה אתה יודע? לא יודע. מה ההוכחה שלך? לא יודע.

איפה אתה יודע שהיה תאומים?

מה, אני ראיתי בטלוויזיה. טלוויזיה, אני יכול לעשות לך פופאי בטלוויזיה.

מה זה טלוויזיה?

פופאי בטלוויזיה, קלטות מס' 210 211. אשתי עובדת בבית ספר שלא שומרים תורה ומצוות.

ואחת מהמורות שמה,

היא רוצה לחזור בתשובה על מנת לקבל פרס.

לא ידעתי מה לענות לה, איך עושים לה?

שתחזור בתשובה ותקבל שני פרסים.

דהיינו שהיא גרושה, והיא רוצה שהם יבטיחו לה שימצאו לה חטא, שהיא תתחתן, היא בוודאי תחזור בתשובה אחת.

תראה, שני שידוכים בערב אחד קשה לי.

היא לא פה.

אנחנו נתפלל מעבורה אם היא תחזור בתשובה. אבל איך מתחילים?

היא אומרת לאשתי, אם יהיה מישהו שיכול להבטיח לה,

זאת אומרת, על מנת לקבל פרס, אז היא תחזור בתשובה. כשהיא באה לעבודה שם בנושא חינוך... היא גובה לאנגלית. כן, אז היא אמרה להם, קודם תשלמו לי משכורת, אחר כך אני אעבוד. אני לא יכול להאמין, אבל למעשה זה, מה עושים? אז תגידו לה שככה היא מבקשת, אי אפשר ככה.

בדרך כלל קודם כול עובדים, אחר כך מקבלים משכורת.

לפני שלוש שנים התחתן לי עם בחורה שהיא יכולה.

רפן רבו רצה אותה במשפחה,

גם חבריי,

מה קרה היא, כולם התנגדו לחתונה שלי.

אני הרכתי והתחתנתי איתה. לא בגלל שהיא יכולה, בגלל שהאפתי אותה.

אחרי שבועיים התגרשתי.

זה לא מצחיק, תאמין לי, זה לא מצחיק.

מה עושים? זאת אומרת, אחרי שלוש שנים אני עדיין פה, מחפש את עצמי. הבנתי. זה הכול. תראה, אין לך רקע דתי, אני מבין. בבית, כן, בבית של אבא של אבא, כן.

דתיים. הבנתי.

אתה מוכן לצפות בקלטות בדיוק? אשמח מאוד.

אז ניתן לך, זה, אחת, שתיים.

לא היה אכפת לך להתחתן עם מורה לאנגלית.

שלום, כבוד הרב. אהלן.

קודם כל, יש לי בעיה קצת עם ההורים.

אני רוצה ללכת לתלמוד תורה. כמה אתה? שלוש עשרה. ואפילו אימא שלי אמרה לי,

אני מתחזק בישיבת תורה חיים, סמי חברון להציב.

אימא שלי,

אמרה לי שאפילו היא תשדח משטרה על ראש הישיבה,

כשאני תמיד שמה,

וברוך השם גם אני מביא ילדים לשמה,

והיא גם רצתה לשלוח אותי לפסיכיאטר.

תראה, אני ממליץ לאמא לא לשלוח משטרה לישיבה, שהשוטרים לא יישארו שם.

ואני חושב שלפי מה שאתה מדבר, פסיכיאטר צריך לבקר אצלך.

הרב, רציתי לשאול, דיברת על ביטחון ועל אמונה, שמי שבאמת מאמין, כמו שהקדוש ברוך הוא מכיל את החיות, בעלי החיים,

ככה הוא יאכיל גם את פני האדם הפשוטים.

האמת, אני לא רוצה לפגוע באנשים החרדים, כמו שכולם לומדים הטוב, להיפך להיות לי דבר חשוב מאוד,

אבל אני לא רוצה כל היום ללמוד בישיבה עצור ב-12 בלילה, לשני עם הילדים, לתת לה זקית חלב עם לחם, שחור.

לא הבנתי, אתה מוכן ללכת עד שם? אתה אומר שזה גדול ביטחון, כמו אבישמעון בר יוחאי, אני לא אלך לתוך מהרה, לזכור את עצמי, אוכל חרובים ושני מים ולשים חול עד כאן.

הרבה הם ניסו, ולא עלה בידם.

אני מסכים, אני שואל אותך שאלה. כן. הרבה ניסו, ולא עלתה בידם בגלל שלא עליהם את רמת הביטחון של רבי שמעון בר יוחאי, לכן אמרתי שצריך ביטחון של 100%. אבל אני שואל, אתה מוכן ללמוד עד 12 בלילה, ושאני אביא לך חלב?

אני מוכן לנסות ללמוד. בבקשה, בוא תתחיל, אני מתחייב חלב, עוגה ולחם.

עשינו עסק.

קלטות מספר 217 ל-2013, תיאטרון ירושלים.

אני מרגיש רגשות של אב שאיבד בן. שמעתי. עכשיו אני שואל אותך, מה מרגיש אבא שלך שמרגיש שהוא איבד בן?

אבא שלי בן 95 אחרי אירוע מוחי, היום גילכתי אותו, הילכתי אותו והכנתי אותו לקבלת שבת של מחר. שכחת דבר רעד, מה מרגיש אבא שלך שאיבד בן?

אבי שבשמיים?

כן.

אבי שבשמיים,

מה שיש ביני לבינו, את אשמע ישראל, את הפרק תהילים ואת הפנייה שלי אליו,

אני אף פעם לא שוכח.

זה מה שאומר הבן שלך היום. הוא אומר, מה שיש לי עם אבא שלי בנוגע למוזיקה, אני בא אליו, מה שלא נוגע, אני לא בא אליו.

פשוט מאוד,

פשוט מאוד.

כמה שהבן שלך הזה,

נגיד אפילו לא מכבד אותך במפגיע, ודווקא זה אפס אפסים לעומת מה שאתה עושה לאבא שלך בשמיים, שנותן אותך לראות,

לשמוע, לדבר, לחיות, להרגיש, לחוש.

הוא נותן לך את זה כל רגע, אתה כבר עברת גיל 50,

וחביבי, אתה עד היום לא מסתכל עליו,

לא מחזיר לו, אתה אומר, תשמע,

אני יודע מה אני חייב לך, אבל אתה יודע, אבא, בשבילך, יאללה קטנה,

תהילים,

קצת תפילין, בושה, מה שאני אעשה.

אבל למלא את כל החובות של בן כלפי האבים,

לא לבייש אותך,

לא לבייש אותך, אבא, ללכת ברחוב כמו שאתה רוצה,

זה אני אומר לך.

אתה, אבא, מכבד אותך מה שאני מתאים לי, מה שלא מתאים לי, לא מכבד אותך.

זה בדיוק מה שאתה מקבל, מידה כלי במידה.

אבל יש לי עצה, בוא, אני סודר לך עכשיו תיק בשני קצרות.

תחליט שאתה חוזר בתשובה,

אבא שלך לשמיים יאהב אותך,

יעניק לך הכול, ייתן לך ויברך אותך.

הבן שלך, אני בטוח,

שרק יבוא אליך וידבר עליך וידבר בשבילך ויהיה איתך, כי הוא רוצה אותך, אין בן שלא רוצה את אבא שלו.

ומידה יהיה שלום בינך לבין הבן, בינך לבין אבא,

ואתה תהיה מאושר בכל הצדדים. רק החלטה אחת, שאתה מוכן לחזור לתשובה.

אני מודה לכבודו, אני מודה לכבודו על התשובה.

כבודו מבקש ממנו להתחייב כרגע.

אני מודה, התחייבות זה נבל.

ככה לימדו את זה עבודה.

קלטות מספר 214-215,

הרגשתו של אבא.

אבל פלא פלאות יהודים יקרים.

פלא פלאות.

אבל מה נעשה שפתאום הנורבגים שלא שמענו עליהם, השבדים, הדנים, הפינלנדים,

כל אלה תפולי עין והבלונדינים פתאום הפנו לנו עורף, ופתאום מדברים נגדנו, והאנטישמיות.

מה קרה?

בדרבן החליטו שאנחנו מדינה גזענית.

אנחנו עושים אפרטהייד, רצח עם.

אנחנו, הנאצים של הדור קראו לנו בדרבן.

אתם שומעים? העולם כולו אומר שאנחנו כאלה.

זאת אומרת אנחנו נמצאים בפי הקלחת עכשיו.

עקיצת הדבורה, קלטות מספר 216-217

כבוד הרב,

כל החיים רציתי לראות את אליהו הנביא, כי כתוב שאליהו הנביא יבוא לפני שיבוא המשיח בקווים.

והערב אני רואה את אליהו הנביא. איפה? איפה? כי אתה כמו אליהו הנביא אומר מול הארץ.

כמו אליהו הנביא חלף מפריץ עם הממשלה.

כמו אליהו הנביא, אתה אומר את האמת.

כמו אליהו הנביא, אתה גם יכול לבקש מהקבוצ אלוהים.

תן לי לעבוד באמת ולילדים שלי להיות תלמידי העמים.

אני יהודי קטן, סליחה על העברית שלי, שאני בא מכהנון.

אני בא מחוץ לארץ, מכהנון בא אני משווייץ.

שווייץ, כהנון.

אני רק מבקש

שאתה מברק אותי והילדים שלי

נזכה לראות את אליהו הנביא.

השם יברך אותך ואת הילדים שלך ואת כל הקהל הקדוש הזה שתזכו לראות בני משיעה. צדקנו על אליהו הנביא נהרג.

צדקנו על אליהו הנביא.

יחיד יכול לנצח, יחיד, לא צריך יותר, יחיד.

אברהם אבינו עמד מעבר אחד, כל העולם בצד השני, והוא ניצח.

למה?

כי הקדוש ברוך הוא רוצה מסירות נפש.

כשיש מלחמה רוחנית, צריך מסירות נפש. אם מוכנים למסור את הנפש,

הקדוש ברוך הוא משלים את העבודה.

יהודים יקרים, אנחנו היום נמצאים בדור שכנגד הכפירה צריך מסירות נפש.

צריך מסירות נפש. מה מסירות נפש?

לעשות, להגדיל תורה ולהאדיר בכל מה דאפשר. לא לשקוט על השמרים, אלא לעשות כל מה שאפשר. קודם כול, באופן האישי,

להתמלות בתורה, ביראה, במצוות.

ממילא זה גם מקרין על הסביבה.

ואם אפשר גם לעשות פעילות כלשהי,

להזיז עוד יהודי, לעורר עוד יהודי וכו',

זו המהפכה שתביא את הגאולה.

אנחנו אומרים, תחזינה עינינו משולחן לציון,

אז צריך לעשות משהו בשביל זה.

אבל צריך להיות מאמין גדול. אם יהודי מאמין שהכל מהשם יתברך,

אפשר לעשות מהפכה.

יחיד יכול לנצח.

קלטות מס' 237-238

יש בלבלה.

לא צריך להגיד מדוע, משום שזה ידוע.

לא הבנתי, רק הצלחתי להבין.

מדוע אנשים כמו סטיבן הוקי מנסים כל כך הרבה פעמים,

גם אם תוך כדי הם עושים צחוק מעצמם,

מנסים להסביר עצם בריאת האדם ועצם זלומו של האדם החי והצומע.

פשוט לא מקבלים את העובדה שהאדם החי והצומע פשוט נגרעו על ידי הקהלות שלו. ואין לזה שום השבר הגיוני שהם יכולים להמציא.

אם הוא יגיד את זה, סטיבן הונקינג,

אז הוא פשוט מאוד יגיע לדרגה גדולה מאוד של תינוק בחיידר בבני ברק.

אבל הוא כבר לא יהיה סטיבן הונקינג, כי כל ילד קטן אצלנו יודע, אלוקיי, נשמה, שנפחת בי,

אתה יצרת, אתה בירתה, זה כל ילד יהודי יודע. בשביל זה לא צריך סטיבן הונקינג. אבל סטיבן הונקינג יכול להיות רק אם הוא ידבר על דברים שאף אחד לא מבין,

וכולם חושבים שמבינים מה שהוא אומר, הוא בעצמו לא מבין.

האם מותר להיוועץ עם רבנים שאפשר להקדים אותם בבעלי רוח הקודש?

אין גאה.

יש עם רוח, אבל בלי קודש.

יש חקרה שהיא חילונית גמורה, ושם אמרתי לה את

הראש של סטיבן הונקינג והסברתי להם, והיא התחילה לגמרי.

אני חושבת שעוד גמרי, אבל מתעקשים לחזור על זה שוב ושוב. זה כמו תפיל של גוד. אם הגמגום יימשך אצל עד, תשלחי אותה לזמר רוח הקודש.

צריך להבין,

הסכמות נותנים גם תמיד דברים בלי לבדוק בדיוק,

וגם אפשר להטעות לפעמים אנשים.

ואני מכיר כאלה שהטעו אותם, טעות גדולה.

הרי לא יכול להיות פתאום כל האוטיסטים

נהיו ספרנים.

מה קרה פה?

כל אחד מן המתפלל עכשיו שיהיה לו חס ושלום אוטיסט.

אני הייתי אצל אחת שהייתה המומחית הכי גדולה, אני לא אזכיר את שמה.

ושכולם החזיקו ממנה, והיא מהראשונות שגילתה את כל הנושא כאילו בארץ.

ובדקו את הרבנים.

אני אמרתי לה, גברת,

אני רוצה שבשעה שאת שואלת אותו ומראה לו את הלוח,

ואת מזיזה לו את היד ככה לתוך הכתוב,

אני רוצה, גברת, שאת על העיניים שלך יהיה סרט שחור ותכתבי.

עכשיו, תכתבי מה שאת רוצה.

היא לא הסכימה, היא אמרה, הוא לא מתקשר דרך זה.

מה אני...

מה, אני מצרפת?

כמה יש פה?

אני מאמין שיש עשרה, לפחות.

כמה יש פה אנשים שיש להם סרט אדום, או שהיה להם סרט אדום, או שקנו פעם סרט אדום, שהרימו את היד?

כמה עלה לכם הסרט האדום?

עשר שקל?

שקל. שקל. שקל. עוד שקל, קונים את כל החבילה.

כן.

יש בבא בבא במבה.

מה אתה חושב שהוא בא וזהו?

הוא בא, אומר, הגעתי פוס.

די.

אבל אל תתייאש, מתוק, אל תתייאש. חיכינו אלפיים שנה, ואתה רואה, משה לא נכנס לארץ, ואנחנו נולדנו כאן. לא צריך להגיד מדוע. כל מי שמת מימות עולם ועד תחיית המתים, והוא צדיק, יקום בתחיית המתים.

Don't worry.

אתה עוד פה, למה שתקום?

משום שזה ידוע.

וושינגטון באשדוד,

קלטות 218-219

לי יש כמה דברים קשים. כשאני הולך לקנות פלאפל, בא אליי חרדי ואומר לי, יש לך שתי שקל להלוות לי.

קשה לי עם המציאות הזאת, כבוד הרב.

קשה לי לדעת שאני אחליף את החיים שלי למשהו מסוים,

ויהיה לי קשה מאוד. הבנתי, ולי קשה, כשבא סטודנט ושואל אותי, תסביר לי משהו פה בפרשה.

אוקיי, אז אני לומד את זה לבד בבית, או בשיעורי תורה בערב.

נה, חוזבו את השתי שקל להשיג משהו אחר.

היום זה מסחרה, כולם גוזרים, בלי מספריים, עם מספריים. גוזרים.

אתה יודע, יש אחד,

הוא רואה אישה, הוא אומר לה, יש לך בן.

יש לך בן.

לפעמים מצליח, לפעמים לא.

אבל מה זוכרים?

אלה שהצליח, מה אומרים? וואלה, הוא ידע. רק ראותי, אמר בדיוק.

ומה עם אלה שהוא לא ידע?

זה לא מספרים.

אלה שעומדים בתור זה אלה ששמעו מאלה שהצליח. לכן הם באו לתור. ומה עם אלה שלא הצליח?

עם ישראל זה אלה ששומרים את התורה.

זה עם ישראל, מי שקיבלו את התורה. אתה יודע מי היו מקבלי התורה?

הבנים של יעקב. הם נקראו בני ישראל. 12 שבטים. זה הבנים של יעקב בנו ישראל.

זה העם שנקרא ישראל, שקיבלו את התורה ואמרו, שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.

נו, אז מה?

אז אם ממנו מבקשים, אחד שגר פה איתנו ונלחם בנו,

הוא לא יכול לברר מה זה חנוכה?

הוא כותב לי חנוכה של יוונים?

אז ממילא, יש את הבלבול.

זה הבלבול הגדול.

אבל תשובת עם ישראל והקרבה לאלוקים רק טועים כמו שאוהים בספר התנ״ך. תמיד כשחזרו לשם והבינו את המסר,

תשקוט הארץ ארבעים שנה.

כתוב, ציון במשפט תיפדה,

אבל שביה בצדקה.

אלה שישובו בתשובה, ייפדו בצדקה.

ותחזנה עינינו בשובך לציון ורחמים.

טוב,

היא תיפדה במשפט, אבל לפחות תרחם עלינו, ריבונו של עולם, שזה כבר יבוא, שנגמור את זה, שנעבור את זה כבר, שנסיים את הדבר הזה.

ברחמים.

במחזה על רצח רבין

מוצגים החרדים כמי שמעוניינים במלחמות,

כדי להתפרנס מכבורת חיילים.

במחזה החדש,

אטום,

החרדים משתלטים על המדינה,

רוצחים את ראש הממשלה ואשתו ומוליכים את מדינת ישראל לקראת שואה גרעינית כדי לקרב את ביאת המשיח.

כל המחזות הללו הועלו על ידי התיאטרון הקאמרי הממומן, כמובן, מכספי כל משלמי המיסים.

אם מישהו מהצופים לא ישתכנע להרוג איזה חרדי,

אז כנראה שהוא פשוט נרדם באמצע ההצגה.

אם מחקים את הגויים,

ולא רק מחקים אותם בתרבותם,

אלא בקלקול שלהם,

או בתרבות הקלוקלת שלהם,

והופכים מזה מחזה תרבותי,

ומכניסים את זה לתיאטרון של הגויים.

בככה מחלחלים ארץ ושנאה ושטנה כנגד ציבור שלם, ששומרים על תורה ומצוות,

והחטא היחידי שלהם שהם שומרים תורה ומצוות כפי שמפגש הקדוש ברוך הוא.

זה החטא היחידי שלהם.

אחר כך אנחנו מתפלאים למה צרות רבות נופלות ונוחתות עלינו.

קלטות מספר 220-221,

תיאטרון הקאמרי

הכל זה סיפורים, יודעים מי קרעי?

איציק, אתה שם?

איציק, אתה שומע? צעק הממקד במכשיר הקשר. איציק, אתה שם?

אתה שומע אותי?

איציק,

איציק, איציק, אתה שם?

אתה שומע אותי? איציק, איציק. יום אחד הגיע אליי אבא ובן, ואבא אומר, תעשה טובה, אתה האחרון שאנחנו מגיעים אליו. היינו אצל מקובלים, היינו אצל רבנים, היינו פה, היינו שם,

לא יודעים מה לעשות.

הילד הזה, אנחנו חושבים שיש בו גלגול של נשמה בתוכו, שמדברת מתוכו.

תביא את הילד.

ילד, יש לך גלגול בבנים?

הוא אומר, כן.

איך קוראים לו? הוא אומר, דני. דני,

איך קוראים לו?

אנחנו החלטנו,

אנחנו מוציאים אותך.

דיברנו כבר עם הדוקטור,

יש לו זריקה גדולה כזאת,

עם מחט כזאת ארוכה,

הוא מכניס לך את זה בטבור,

והוא שואב את דני ככה החוצה, שואב, שואב, שואב, הוא ייצב יותר, לא יחזור.

בסדר?

אבל לא, לא, לא, לא, אין לי דני, אין לי דני.

אין.

אמרנו, רגע, אבל אתה אמרת שיש.

אין, אין, אין, אין. נגמר דני, נגמר.

חיי איציק,

היה איציק.

אנשים מדומיינים.

איפה אנחנו? מה השאיפות שלנו בכלל? לאן אנחנו רוצים להגיע? לאן?

יש איזו תוכנית מוגדרת?

שום דבר, סוחבים את החיים והולכים עליו.

נגמר דני. בן אדם הולך עם מזוודה וכל הזמן מתלונן.

היי, לא, אין לי כוח כבר, אין לי כוח. כמה זמן אתה סוחב?

20 שנה סוחבים את המזוודה. טוב, תעזוב את המזוודה רגע.

לא, לא, לא, לא, לא יכול. אני תמיד עם המזוודה.

סוחב את המזוודה, סוחב, סוחב, סוחב.

בסוף בא אחד ואומר,

מחיית דינה. פתח, פתח רגע, נראה מה יש שם.

פותחים, לא יודעים. חושבים שיש לו אוצר, יש לו משהו, הוא לא רוצה לעזוב.

פותחים, מה הם עושים? אבנים.

למה אתה סוחם את האווינים? וואלה, לא יודע, לא יודע. אני כבר רגיל, כבר רגיל. אני הולך עם המזוודה?

אני כבר רגיל.

אם אתה מתלונן שזה כואב והכול, ואתה גם לא יכול למכור את האווינים בשקט, אתה לא מריח מזה כלום.

עזוב את המזוודה, לך, תשתחרר!

תשתחרר!

קלטות מספר 222-223

אנחנו מסתדרים לבד.

אנחנו ניקח את ביטחוננו בידינו,

אנחנו נדאג לעצמנו.

הזרוע הנטויה שלנו מגיעה עד למרחקים 500 קילון.

בסדר, אנחנו, אנחנו, אנחנו.

נכנס את הפעוטון הביטחוני, ואנחנו נחליט!

אנחנו אמריקאים, אנחנו לא יהודים,

אנחנו אמריקאים.

אמריקאים בבית שאר, שנוסעים בדגל ישראל.

כן.

אנחנו, אנחנו.

אז על מה אנחנו עושים את זה?

שיבוא ומתאבד, אני, יש לי עצה, אנחנו נגיד לו, הלו, דיר בלאד,

אנחנו תיבטנו אחר כך, תיזהר,

נקבוץ עליך עם חבר'ה.

אנחנו, אנחנו, אנחנו.

שנים אין גשר, למה? בחרה ארת שם בכם ועצרת את השמיים.

בהייטק לפני שנה כולם היו עשירים, ים כסף, וואו,

כמה.

הקדוש ברוך הוא צ'יק, סובב את הכול, כמו להייטק, נפל,

מפוטרים, לא תעודה, ולא ראש, ולא ידע, ולא כלום.

ואתה אומר חרם באהבתי, אני עשיתי, אנחנו עשינו מבצע תיבת נוח.

שכל קיבלתם לעשות במבצע? על זה כן צריך להגיד תודה?

יכולת להשתמשל מהחבלים פיזית, הוא נתן לכם או לא נתן לכם?

הוא נותן לך את כל הסייעתא דשמי שהכל יהיה תפור מאה אחוז,

בסוף אותו אתה לא מסכים.

לכן אני מפחד, תיבת נוח הצלחה גדולה.

אבל אם לא מערבדים את הקדוש ברוך הוא, הוא יכול להגיד, בסדר, איך תסתדרו מכאן והלאה?

הרי אתם, ג'יימס בון.

קלטות מספר 224-225 מבצע תיבת נוח

אין לו שום חשש סכנה.

מאה אחוז הוא מובטח שיהיה ניצל.

אין בזה שום מקום של שאלה ולא ספקות.

כתוב בפסוק, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. להיות לי.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו,

אם אתם מובדלים מן העמים, אתם שלי,

ואם לאו,

אתם של נבוכדנצר וחבריו.

זאת אומרת,

אם מובדלים מן הגויים, נמצאים ברשותו של הקדוש ברוך הוא.

ואין עליכם שום שליטה,

כי אתם נמצאים בפלנטה אחרת.

ואמר המשגיח,

יש לי קבלה איש מפי איש מרבי יהושע ליבדיסקין, זכותו הגן עלינו עמי.

שבמלחמה האחרונה, קודם ביד המשיח, כל יראי שמיים ינצלו.

ומה זה ירא שמיים?

מי שמובדל מן העמים.

לא מדובר פה להיות מלמד ומצדיקים,

אלא אם הוא מובדל מחוקות העמים ואין לו שייכות עם העיתונים שלהם,

המוזיקה שלהם, הספרים שלהם,

ומנותק מהם.

אומר הקדוש ברוך הוא, אתם שלי ונמצאים ברשות אחרת, ואין שום שליטה עליכם.

תמיד אמרו לנו חכמים,

אם אתה מבדיל את עצמך מן הגויים,

הגויים מקדשים אותך.

אם אתה מקדש את הגויים,

הם מבדילים אותך מהם.

כשעם ישראל רצו להתקרב יותר מדי לגויים,

הגויים דחקו אותנו וזרקו אותנו והרגו בנו.

מי שלא הולך אחרי תרבות הגויים לא נופל בידיהם,

אבל מי שמחובר להם למשהו, יש להם תפיסה עליו.

אתם מבינים מה אני מדבר?

עכשיו תבדקו כמה אתם מחוברים לגויים,

כל אחד, לשירים שלהם, למוזיקה, לביגוד שלהם, לתרבות שלהם, למאכלים שלהם,

לשמות שלהם,

לשמות שלהם. כמה פה נוספים שמות של גויים?

ג'ודי, וסוזן,

וז'קלין, וג'קי, וג'אקו,

וג'וקג'וק, ויש אדם.

ממה יצאו ישראל ממצרים? לא שינו את לשונם?

לא שינו את מלבושם?

לא שינו את שפתם?

לא שינו!

לא לקטנות! יהודים ללא שינוי.

יהודים ללא שינוי.

יהודים ללא שינוי.

אני באתי לפה היום עצבני.

יש פצצת אטום.

רעיון מצוין עולה בליבי למשוך אנטישמים ישרים ולעסוקם מחסלי הרכוש היהודי.

מי אתה חושב שאתה יכול להגיד דבר כזה? היטלר. אני אומר לך שהרצל אמר את זה, מתוך האמנים שלו. אז חבל, אז הרצל היה אנטישן, הרצל היה אנטישן,

אנטישן, היה אנטישן.

זאב ז'בוטינסקי,

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות

ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה.

לא ניתן להם זכות בחירה.

על פי ההצגה,

החרדים משתלטים על המדינה,

רוצחים את ראש הממשלה ואשתו,

מוליכים את ישראל לשואה גרעינית,

זאת כדי לקרב את ביאת המשיח.

אינפנטילי לגמרי.

למה שונאים את החרדים?

למה רודפים את החרדים?

זה לא התחיל היום,

זה התחיל עם הציונות.

בדעה זו גלומים רעיונות אנטישמיים המציירים את היהודים כנושאי הרע,

ולעומתם הגויים שיא התואר והשלמות.

כדי שיהיה מובן על איזו נחיתות מדובר,

כאשר ברור לחרדי שנשלח לגנוב את המדינה מהחילונים כי מזימתו צלחה,

הוא מוציא מהמסתור ציצית ומנשק אותה בסוג של,

אני לא אגיד את המילה, בהמשך רשעה.

פתטי.

היהודים העשירים שולטים על העולם.

בידם גורל ממשלות ומדינות.

הם מגרים ממשלות זו בזו,

ועל פקודתם ממשלות עושות שלום.

מתי שהיהודים העשירים מנגנים,

העמים והמושלים מרקדים.

בין כך ובין כך הם מתעשרים.

הזעם שלי הוא על כך שתיאטרון מתוקצב בישראל מעלה פנטזיה פוליטית אשר חושפת את כל הרוע, האטימות,

ההתנשאות והמניפוליטיביות אשר קיימת עדיין באזורים שבעים בתל אביב.

אני לא יודע מה מתי גולן כן,

אבל אני לגמרי יודע מה הוא לא. הוא לא יודע לכתוב מחזה.

איפה הפרופורציה?

פתטי.

אטום,

קלטות מס' 226-227

כאילו! כאילו! כאילו! כאילו! הכל כאילו אצל ערפאת.

הוא רוצה אותנו בים.

במקרה הטוב סוחים, במקרה הלא טוב טומחים.

רק פרס מאמין.

רק פרס מאמין.

גדול המאמינים של המאה ה-20.

לא חרדים. לא חרדים. חרדים. חרדים. אני חילוני חרד.

ככה כתבו. אתם מכירים את הסטיחר. אני חילוני חרד.

זה שכתב לא יודע כמה הוא צודק.

כי היום כמעט כל חילוני הופך להיות חרד.

חרדי.

יש מיליון חוזרים בתשובה, הם היו חילונים.

היום הם חרדים, נכון?

זה ספר ההיסטוריה של העם היהודי, למי שלא יודע, מעבר לזה שזה תורה, זה ספר ההיסטוריה היהודית.

פה כתוב כבר מה עבר עלינו 3,300 שנה.

יש לנו ניסיון בדיוק איך יוצאים מכל מצב, כי עברנו את כל המצבים בעולם.

עברנו שרפות, שחיטות, פוגרומים, רציחות, עינויים, הכול עברנו.

העם היחידי שעבר הכול.

ולמרות הכול, הוא נשאר מכול.

ואלה שטבחו, ושרפו, והרגו, ועינו, והכול, נעלמו.

אנחנו קיימים, כי יש הבטחה אלוקית.

לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם.

נאום השם, השם מבטיח.

חצי קלים, והם אינם קלים.

אני אירה בכם חצים, אני אפגע בכם, אני אקשה עליכם,

אני אעשה הכול בשביל שתתעוררו.

החצים שלי בסוף יכלו, אבל אתם לא תכלו.

לא אביא אתכם לידי קליה.

אבל למה אנחנו צריכים את כל האיסורים?

למה אנחנו צריכים את כל המכות? למה לא נתעורר מעצמנו ונבין? בואו, אנחנו, דור אחרון, נתעורר.

ואנחנו דור אחרון.

דור אחרון לפני הגאולה.

מיליון בעלי תשובה,

זה רק כתוב בפרשת ניצבים, בפרשת התשובה, שזה מה שיהיה באחרית הימים.

דור של תשובה, ואין ישראל לגליל אלא בתשובה.

רק צריך לצרף כמה שיותר, כי מי יודע מי אלה שיכריעו שנוכל סוף סוף להיגער.

קלטות מספר 228-229 אני יהודי

מה היחס שלי בנוגע להפרדת דת ומדינה? אין לי יחס.

מי שרוצה להיות דתי, דתי.

מי שרוצה להיות מדיני, שיהיה מדיני. מי שרוצה להיות מדיני עם הדתי, בדתי עם המדיני, לא מעניין אותי. אני יהודי שומר תורה ומצוות בין בארץ ישראל, בין באוסטרליה, בין באפריקה.

אני בדתי, באמונתי, הולך לכל מקום, בין אם אני במדינתי או שאני נמצא בארצי או שאני נמצא בחוץ לארץ.

מה יחליטו? לא מעניין אותי.

רוצים דת, עם מדינה, בלי? מה זה אכפתי?

מה זה מפריע לי?

להניח תפילין, החליטו בכנסת שבארץ ישראל מותר לחלל שבת.

יותר מ-60 הצביעו שבארץ ישראל מותר לחלל שבת. אמרו לה, קדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, הצעתך מעשרת הדיברות, שמור את יום השבת, נדחתה ברוב קולות.

אמרו לו.

נו, אז אם הם החליטו, זה אומר שאני מחלל שבת?

לא מחלל שבת.

אני את דתי ואמונתי לא עוזב.

היא איתי ואני איתה.

אנחנו מקשה אחת, הבנת?

אז מה אכפת לי מה קורה מסביב?

מסביב יכול לקרות הכול,

אני אתייחס בהתאם לדתי ואמונתי.

הבנת?

קלטות מספר 228-229

אני יהודי.

כתוב,

קיבש ביין לבושו ובדם ענבין סוטו.

אומר אור החיים הקדוש,

שתי אפשרויות לגאולה.

או על ידי ינש לתורה, על ידי עמל התורה, שעם ישראל ישקיעו בעמל התורה ויגאלו, כמו שאמרנו בזמן חזקיה המלך.

או על ידי דם וייסורים.

לכן כתוב, קיבש ביין לבושו.

אם נעשה את הקיבוץ על ידי ינש לתורה,

אז אנחנו נזכה לגאולה בזכות ינש לתורה, שאנחנו נעסוק בתורה.

אבל אם לא, אז זה בדם,

בדם ענבין סוטו, ואז אנחנו נצטרך לעבור את הייסורים.

רק לא חבל שניגאל וניגאל בדרך הקשה, אם אפשר לגאל בדרך הטובה.

זה מה שאומר אור החיים הקדוש על הפסוק הזה.

אז אתה שואל אותי איך אנחנו עומדים להיגאל? אז אני מנסה עדיין שזה יהיה ביינה של התורה.

הם אמרו לו. אני באתי לפה להזים לבשות ממך, ואני רוצה לבקש אותך לא להגיע לכל כרמל וחיילה.

הם ניסו. אמנון יצחק מחזיר בתשובה, עושה את זה גם בסגנון מאוד מאוד נחוק ונפוח.

ממרץ אנחנו ראינו אותם קודם,

ומעמותת עם חופשי ניסו למנוע.

מי עשו לך את קיום האירוע בתורה ברור?

הם צעקו!

מי בכיר שלך היה ועדה מתוקה?

אתה מוכר שלקחת לא במילה בעבודה ביחידה.

אתם לא סיפורים שלך בכל מקום, אתה לא כאן.

אך למרות הכל, את האמת אי אפשר לנצח.

הרב אמנון יצחק,

בבית הבחושי, רחוב הלל סילבר,

71 נווה שאנן, חיפה, כל מה שרצית לשאול,

ולא היה לך את מי. למה נפלו התאומים?

מלחמת גוג ומגוג, מה יהיה?

קלטורט מס' 231-232,

בית הבחושי.

Welcome to the

of the world.

אין חוק שמדובר נגד דת ישראל,

אפילו שיש חוק הוא לא קיים,

הוא לא קביל,

והדת צריכה להבין את האנשים האלה, את הגויים.

אנחנו צריכים לעשות פשרות לגויים,

משום שזה לא רק מדינת היהודים,

אלא מדינת כל אזרחיה.

היי, היי,

וולקאפ.

תפצצו את כל ההרים מסכנים, וההרים מיוגוועות.

הרסו, הרסו אותם.

הרסו אותם, אתה יודע מה עשו, השם מרחם? היי. בשעה העברית ברדיו ג'ויף, מלשון ג'יפל,

הוא דיבר על מדינת ישראל כמו דובר החיזבאללה.

מדינה קולוניאלית, פושעת,

פשיסטי,

שצריך להעמיד את ראשיה לדין בבית משפט בינלאומי. כפי שכבר ציין כתב הארי בפריז,

רוב הפרסומים העוינים נגד ישראל באים מצד יהודים או ישראלים לשעבר.

היי, היי. העניין שלנו,

העניין הוא שקל לנו מאוד להאשים אחרים.

אנחנו מסרבים לראות מה שקורה לנו כאן, מתחת האח.

או, היי, היי. כל כך מטוס אמריקני החטיא והרג מאה אזרחים.

אתה שומע?

ארצות-הברית טוען שמדובר בפעילי אל-קאעידה.

רשת NBC פרסמה מידע של מסר בכיר מהפנטגון תחת תנאי אנונימיות,

ולפיו לארצות-הברית היה מידע מהותי מתמשך על אודות ניצול הכפר למפגשי הבכירים בארגון אל-קאעידה. פה הרסו כמה בניינים. פה הרסו כמה בניינים עכשיו ברפיח.

כל העולם צועק איך עושים כזה דבר.

אם היו מקרי מוות אזרחיים,

אנו מצטערים עליהם.

גמרו את הכול, מצטער.

הם לא אמרו את זה ככה כמוני, מצטערים.

הם אמרו We are very sorry.

אם אומרים sorry,

אז זה סיבה לתפיית המתים.

זה ברור? עכשיו כל המאה יקומו ויגידו,

היי, היי.

Welcome to Pakistan.

היי. אין עובדות.

אין אירועים היסטוריים.

הכל הופך לחומר ביד היוצר.

השקר הוא נרטיב לגיטימי גם ואולי בעיקר באקדמיה.

זה רק עניין של זמן,

עד שהם יבקשו להציג את הנרטיב של בן לאדן.

וזה התהליך שמבצבץ גם אצלנו על ידי מחנה הולך וגדל,

חלקו בכוונה,

חלקו בשגגה,

של חסידי

מדינת כל אזרחיה.

היי, היי.

Welcome to Pakistan.

היי.

תממין.

יפה.

Welcome to Pakistan.

החלטות מספר 233-234.

מה הכוונה לפני הסוף?

הכוונה לפני הסוף שאחרי זה יהיה הסוף ואנחנו לפניו.

סליחה, אדוני, אנחנו אף לא הבנו מעשה. לא הבנתם עדיין לפני הסוף. אז אני אומר לכם בקצרה,

את האיתותים כבר קיבלנו,

את הנבואות כבר הקראנו מלפני תשע שנים,

אנחנו עכשיו רואים בהתגשמותן,

ושלב רודף שלב בדיוק לפי התוכנית בתסריט.

אז אני בא לפני הסוף.

למה? כשיהיה הסוף,

אז טבעי שאלה שהיו קודם, היו לפניו.

אושר ועושר וכבוד ונחת, וכל העולם יודע את השם ממקטנם עד גדולם, ומלאה הארץ צדעה את השם כמים לים מכסים.

התקופה שמייחלים לה כולם,

מנסים ליצור אותה באידיאולוגיות,

וזה לא הולך.

יש רק תסריט אחד שיכול להעביר את זה.

קיום רצונו של הבורא,

שהוא המכתיב והוא הקובע והוא הבעל הבית. הבנת?

הבנתי. פשוט, נכון.

לפני כמה שנים, את זוכרת,

אז היית מקבלת בתיבת הדואר הרבה שנות טובות, נכון?

את זוכרת השנות טובות? כן.

הייתה שנה טובה עם זהב וכסף ככה מפוזר, נכון? כן. כמה כל אחד היה מקבל? עשר? חמש עשרה? עשרים?

היינו רוצים, תיבת הדואר, לקחת משם שנה טובה, מי שלח לי?

היום מישהו שולח לך? אף אחד.

גם לי לא. גם לי לא, כן. כולם אגואיסטים.

היום בתיבת דואר יש רק צרות.

גמח, גז, מים, חשמל, טלפון, רק חובות.

לא כדאי לפתוח.

יש אחד שרצה לעשות את החיים קלים,

הוא הבין, כל פעם הוא בא,

יש לו דפיקות לב במדרגות.

לא יודע למה יש לו דפיקות לב, בסוף הוא הבין מה הדואר. כל פעם הוא פחד יש פתק או אין פתק?

החליט לא להתייחס לתיבת דואר.

לא מתייחס.

פתאום הוא שחרר באוטו, כל פעם הוא עולה במדרגות.

מבסוט!

אומר, תגיד, מה קרה לך? אתה בתקופה האחרונה? הוא אומר, אין לי דואר.

אין לי דואר.

אין לי דואר. לא מסתכל, חלאס, חי, מבסוט. יום אחד הוא ראה, והוא בא ולקחו אותו מהמשטרה.

הוא אומר לו, מה קרה?

הוא אומר, בגלל הדואר. לא צילמתי, לא כלום.

החילונים חיים בינתיים.

הולכים ומטיילים עד שבאים מהמשטרה.

תוקחים.

אומרים, מה לא, יש חובות, לא צורך תצפינים, לא שבת, לא זה.

ואחר כך מחפשים את הרבנים, ברכות, תעזרו, תעשו, תראה.

בשביל מה? תשלמו את הכל בזמן.

לא יהיה בעיות.

מדינה מודל 67'. מוכרים אותה.

צ'ק צ'ק.

למה להישאר עוד קדנציה? נחמד.

נחמד.

נחמד.

נחמד. זה אנחנו שנמצאים בעולם הזה.

זה אנחנו רואים מול עמנו.

יוון חוזרת, רק בלבוש חדש.

מה אנחנו עושים?

מדליקים נרות חנוכה.

עוד מעט יאסרו עלינו גם להדליק נרות חנוכה,

כי זה מזכיר את הפרימיטיבים,

המכבים הפרימיטיביים. הבנתם? זה לא מתאים לי.

אוי ואבוי, אוי ואבוי, אוי ואבוי.

הקב'ה אומר, היה לא תהיה.

אבל אני אמשיך מכאן.

אנחנו, העם היהודי המקורי השורשי,

העם שהביא את התרבות לעולם, את הציוויליזציה,

והביא את התנ״ך לעולם, אני, ששייך לעם הזה,

אני יודע שהעולם הזה בר חלוף.

אני יודע שיום אחד כולנו נצא מכאן.

אבל זה לא הסוף.

לא נצטרך להיות פה כבר עם ברק ושרון.

לא, לא. יש דברים יותר מעניינים.

רוב בני האדם היום במדפוסים בזה, בחדשות.

בואו ניתן לכם חדשות מעולם אחר, מעולם האמת,

מעולם האמת, מעולם האמת, מעולם האמת, מעולם האמת, מעולם האמת. חדשות מעולם האמת, קלטת מספר 235. קפה בקרואסון של הבוקר,

בירה בערב,

זה חיינו.

הרצל הציע שהאוטונומיה היהודית בפלסטינה תהיה תחת חסות גרמנית,

מפני שלגרמניה המוסרית בעלת המינהל המפואר והארגון הקשוח תהיה השפעה מרפאה על האופי הלאומי היהודי,

בתי-קפה וינאים,

תיאטראות צרפתיים, אופרות גרמניות

ובירה בווארית.

אתם שומעים איזה חיים יש ליהודי הזה?

ומעניין ש-12 פעם בתורה, בסופי תיבות, מופיע הרצל במקומות שמוזכרת ארץ-ישראל.

דוגמה,

כי את כל הארץ אשר אתה רואה,

לך אתננה ולזרעך עד עולם.

סופי תיבות, כל הארץ אשר אתה,

מהסוף אחורה,

ה'צדיק ל' הרצל',

סופי תיבות.

פסוק אחר,

כי הביאך השם אלוקים אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה,

אל הארץ אשר אתה,

אחורה אותיות אחרונות, ה'צדיק ל' הרצל'.

לא תסיק הוא רעך אשר קבלו ראשונים ונחלתך אשר תנחל בארץ אשר השם אלוקיך נותן לך.

רשתה,

סופי תיבות, תנחל בארץ אשר השם,

יוצא הרצל אחורה.

והיה כי תבוא אל הארץ אשר השם אלוקיך נותן לך לנחלה וירשתה וישבת בה,

סופי תיבות אל הארץ אשר השם,

אחורה, הרצ״ל הרצל.

למה כתוב שתים עשרה פעם הרצל בסופי תיבות

ומהסוף להתחלה?

כי אם קוראים את זה ישר,

זה יוצא נכון,

לצרה.

בתי כנסיות אלה, למי שרוצה אותם,

הם עניין לפרטים ולא למדינה.

המדינה תדאג לתרבות משלה. את הרבנים נסגור ונחסום בבתי הכנסיות שלהם, כי שם מקומם.

חשבתי שהגיע הזמן כבר לברר באמת למה שונאים חרדים,

מה לא טוב בחרדים

ששונאים אותם.

קלטת מספר 236. למה שונאים חרדים?

ואם אנחנו מדברים על ההמנון,

מה היה כתוב במקור?

לא להיות עם חופשי בארצנו, בארץ ציון וירושלים.

היה כתוב לשוב לארץ אבותינו,

לעיר בה דוד חנה.

בשלושה בתים נוספים החסירו לגמרי,

כי לפי הכתיבה כתב אותם חרדי מנטורי קרתא.

אבל הוא היה חילוני,

שיכור, שהתגולל ברחובות,

אימבר.

בית שלישי אומר כך,

כל עוד חומת מחמדנו לעינינו מופעת,

ועל חורבן מקדשנו עין אחת עוד דומעת.

הוא מזכיר את החורבן,

אבל הציונים הראשונים לא רצו שיזכרו שהיה פה חורבן.

הם קראו לזה תחייה ותקומה,

הדורות הקודמים שיישפכו.

עכשיו אנחנו הולכים לשמחה ולששון.

בית רביעי.

כל עוד רגש אהבת הלאום בלב היהודי פועם,

עוד נוכל קוות גם היום, כי עוד ירחמנו אל זועם.

אתם שומעים?

בבית אחרון, שמעו אחי בארצות נודי את כל אחד חוזנו,

כי רק אם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו.