מעלות החזרה בתשובה (קלטת טייפ מס' 292)

- - - לא מוגה! - - - 

ואומר בעצמו בעל היערון דבש כך ולקח אל תתמאו פניי על חפצי תמיד להוכיח

ובאמונה אני אומר לכם כי בכל ימי ושנותיי עלי ארץ

לא נבחר ולא התאים לבי שעה אחת אפס שעה זו אשר אני עומד להוכיח ולהשיב רבים מעוון.

כל התורה שלי, כל המצוות, כל המעשים, כל מה שעשיתי כל ימי חיי, תאמינו לי, הוא אומר, באמונה אני אומר.

שבכל ימי ושנותיי עלי ארץ לא נבחר ולא התאים לבי

יותר מאותה שעה שאני מוכיח ומשיב רבים מעוון.

וגם לכם שעה זו נבחרת מכל ימיכם עלי ארץ.

כי זהו התכלית של החיים וקיום גבייתנו,

לשמוע בקול מוכיח ולתן אל לבבינו לאהבה ולראה את השם הנכבד והנורא.

קלטת מס' 292, מעלות החזרה בתשובה

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ורחמיו ירוויח.

קודם כול, אני מודה לכל הרבנים החשובים שקיבלו אותי בברכה פה במקסיקו.

אני מודה לכל הציבור והקהל הקדוש שהשתתף בכל ההרצאות

בבתי הכנסת.

הקהילה שלכם חמה,

מצוינת,

ויכולים להגדיל אותה עוד הרבה מאוד.

ואני אשתדל לדבר בכיוון הזה, בעזרת השם נתברך, איך אפשר לפעול ולעשות יותר כדי להרבות חיילים לתורה בתוך הקהילה הגדולה הזאת.

התורה הקדושה אומרת, אדם כי יקריב מכם קרבן לשם,

מן הבהמה, מן הבקר

ומן הצאן, תקריבו את קרבנכם.

אור החיים הקדוש אומר על הפסוק הזה,

ירמוז לצוות את אנשי החייל,

להשתדל לקרב את לבבות עם בני ישראל לעבודת השם,

ולזה ייקרא קרבן לשם,

כי על ידי החטא

ייפרד הדבקות של ישראל מאביהם שבשמיים,

כמו שכתוב, ואתם הדבקים בהשם,

ויהיו נבדלים ומרוחקים מהשכינה.

בה אדון ברוך הוא יקפיד כביכול על הדבר ויתאווה לקרב אותם אליו.

אור החיים הקדוש אומר שהקדוש ברוך הוא מתאווה לקרב את הבנים שלו אליו בחזרה,

וציווה להוכיח לכל הרחוק

ולקרב ליבו.

זאת אומרת, הוכיח, תוכיח את עמיתך.

וגם העניש את מי שמעלים עין מהדבר.

אם אדם יכול להוכיח ואינו מוכיח, נתפס בעוון.

וזה לך האות אשר ציווה השם להתחיל ממקודשיו.

זאת אומרת, בשעה שנגזרה גזרה על ישראל,

למרות שהיו צדיקים,

פרצה המגפה דווקא באנשים הקדושים.

למה?

שהיה להם להוכיח, ולא הוכיחו.

ואף על פי שהקדוש ברוך הוא אמר

שהוא יודע שאם היו מוכיחים לא היו שומעים להם,

מידת הדין לא שתקה,

ואמרה לפניך גלוי,

לפניהם מי גלוי.

אתה יודע שלא היו שומעים להם,

אבל הם לא ידעו שלא ישמעו להם.

ואז פרצה המגפה מהקדושים.

והגדיל הקדוש ברוך הוא את שכר המזכה את הרבים,

כמאמר התנא,

כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו,

כי ישמרנו השם משיגיונות.

האדם היחידי שהבטיח לו הקדוש ברוך הוא שמירה,

שלא ייכשל בשגגות,

הוא לא נוטל ממנו את הבחירה.

אם הוא ירצה לעבור במזיד, הוא יכול,

אבל משיגיונות הקדוש ברוך הוא שומר אותו.

זאת אומרת, זאת שמירה שלא הובטחה לשום צדיק.

רק מי שמזכה את הרבים,

יש לו את הפרס הזה.

והם הדברים הנאמרים כאן.

וכשאומר

אדם מלשון חשיבות,

כי יקריב,

את מי יקריב?

פירש הכתוב ואמר, מן הפחותים שישנם בכם.

מי שהם פחותים,

דהיינו, שלא הולכים דרכי תורה ומצוות.

אלה צריך לקרב אותם,

אשר פשעו בשם ויאמרו לאל סור ממנו ונתרחקו מהדבקות בשם.

את זה יקריב,

ולזה ייקרא קורבן לשם.

זה הקורבן הנבחר ביותר שיש לפני הקדוש ברוך הוא.

כי יקריב נצר מטעיו קודש לשורשו.

באדם כזה, שעושה כזה דבר,

אינו צריך להביא לא נדר ולא נדבה.

וגם אין מציאות להביא לא חטאת ולא אשם.

כי הקדוש ברוך הוא שומר אותו משיגיונות, אז אין לו על מה להביא.

אומר אורח חיים הקדוש.

אין דבר כזה בנמצא.

שהוא יביא קורבן, חטאת ואשם.

על דרך אומרם, זיכרונם לברכה, כל המזכה את הרבים,

אין חטא בעל ידו.

ואם אין שוגג, אין קורבן.

ואחר שגמר עומר מעשה קורבן הנכבד והמעלה,

אמר,

מן הבהמה תקריבו את קורבנכם.

את זה יש בכל אדם.

כי לא ישיגו בחינת רבים משיב מעוון.

לא כל אדם זוכה להיות במדרגה של רבים משיב מעוון.

אז הפסוק אמר לו,

אדם כי יקריב מכם קורבן לשם,

מה זה אומר?

אדם זה אדם חשוב,

שהוא מקריב,

את מי? את הבנים הפחותים של הקדוש ברוך הוא שנתרחקו מהדבקות.

הוא צריך להקריב אותו קורבן לשם, וזה הקורבן הנבחר והנרצל לפני הקדוש ברוך הוא.

ומי שלא משיג מדרגה זו,

ממשיך הפסוק ואומר, אז הוא יביא בהמה, בקר וצאן ושאר הדברים.

זה אורח חיים הקדוש.

זאת אומרת, אנחנו רואים שיש מחלה גדולה מאוד מאוד

לקרב את הבנים של הקדוש ברוך הוא, וזוהי תאהבתו

של הקדוש ברוך הוא.

אנחנו רואים, רבנו בחיין, בשער האהבה בספר חובת הלבבות, אומר כך,

וראוי לך, אחי, לדעת

כי זכויות המאמין,

אפילו אם יהיה מגיע לתכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך.

ואילו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים,

והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו,

אדם מגיע למדרגה של מלאך,

עם כל המעלות שמנינו,

אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה,

ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא,

שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים.

אנחנו משערים דבר כזה?

אם היה יורד מלאך,

מה היינו עושים אם היינו רואים מלאך?

אומר,

לא מגיעות זכויות של אדם שהגיע בתיקון נפשו למדרגה של מלאך. לא הגיע.

זכויות מי שמקרב,

מורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר את הרשעים אל עבודת הבורא,

נכפלות בכפלי כפליים בכל הזמנים ובכל הדורות.

וממשיך ומביא פה דוגמה,

ואחר כך הוא אומר כך,

ומי שמתקן נפשו

ונפשות רבות,

תכפל זכותו כפי זכויות כל מי שיתקן לאלוקים.

כמו שאמרו ריבותינו זיכרונם לברכה,

כל המזכה את הרבים אין חטא בעל ידו.

באמרו,

משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו,

שנאמר, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל.

באמר,

ולמוכיחים מן העם, ועליהם תבוא ברכתו.

באמר,

תורת אמת הייתה בפיהו, ורבים משיבים מעוון.

ואמר,

ומצדיקיה רבים ככוכבים לעולם ועד.

על כן ציווה הבורא להוכיח את המקצרים,

כמו שכתוב, הוכיח תוכיח את עמיתיך.

זאת אומרת,

אנחנו מצווים במצווה זו, והיא מצווה חשובה ביותר.

והוא אומר עוד פסוק ממשלי, מוכיח אדם אחריי,

חן ימצא.

מי מוצא חן בעיני הקדוש ברוך הוא,

שמוכיח בני אדם ללכת אחרי השם יתברך.

משה רבנו התחנן לפני הקדוש ברוך הוא, שהוא ימצא חן בעיניו.

והקדוש ברוך הוא אומר, אתה רוצה למצוא חן בעיניי, אין בעיה.

תוכיח אנשים שילכו אחריי,

אתה מוצא חן בעיניי.

עוד דבר,

רבי עקיבא,

כתוב במסכת שמחות, פרק שמיני.

רבי עקיבא,

אחד הבנים שלו,

נפטר מן העולם.

הוא ביקש שיעמידו לו ספסל בבית הקברות, הוא רוצה לדרוש.

וכשהוא דרש, אמר, הקדמות מסוימות שנדלג עליהן,

ואמר כך,

יודע אני שהוא בן העולם הבא שזיכה את הרבים,

שכל המזכה את הרבים, אין חטא בא לידו.

רבי עקיבא מעיד על הבן שלו,

תנא קדוש,

שהוא בן העולם הבא,

לא בגלל שהוא למד תורה והוא הרבה מצוות וכו', היה חסיד ופרוש, לא.

הוא אמר שזיכה את הרבים.

למה?

כתוב, כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו.

ועוד דבר,

בכל המחטיא את הרבים, הם מספיקים בידו לעשות תשובה.

משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו,

שנאמר, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל.

ירבעם חטא והחטיא את הרבים, חטא הרבים תלוי בו.

חלחטות ירבעם אשר חטא והחטיא את ישראל.

ולא עוד.

אלא שמגלגלים זכות על ידי זכאים.

עוד דבר אחד אומר רבי עקיבא, למה אני יודע שהבן שלי

הוא בן העולם הבא?

הוא אומר, כיוון שמגלגלים זכות על ידי זכאים.

והוא מביא דוגמה.

ראו, הנה היו ישראל להיגאל ממצרים.

שאילו לא עמדו משה ואהרון,

גם היו נגאלים ממצרים,

שנאמר, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

אז הייתה הבטחה אלוקית

של הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו,

שבניו יצאו ממצרים, שיגאלו.

אז לולא אהרון ומשה היו יוצאים.

אלא מה?

מגלגלים זכות

על ידי זכאים.

מה פירוש?

הקב' הבטיח שהוא יוציא.

איך הוא יוציא?

צריך לחפש את בעלי הזכות

בשביל לגלגל את הזכות על ידם,

כשמגלגלים זכות על ידי זכאי.

מי היו הכי זכאים בדור? משה ואהרון.

אז הקב' מגלגל את זכות הגאולה על ידי משה ואהרון.

אם לא היו משה ואהרון, אז היו יוסף ודוד.

היה מישהו, מישהו היה הכי זכאים שיש, מגלגלים על ידם.

אבל מה לומדים מפה?

לומדים מפה דבר גדול.

שאם מגלגלים זכות,

סימן שהוא זכאי בשמיים.

השמיים מעידים שהוא זכאי.

אם לא, לא מגלגלים זכות על ידו.

וכיוון שהבן שלו זיכה את הרבים,

השמיים חתמו שהוא זכאי והוא בן העולם הבא.

זאת אומרת, אם אדם לא זוכה להיות מזכה הרבים, עדיין אין חותמת עליו.

אולי הוא בן העולם הבא,

אבל חותמת של מזכה הרבים, שזה בטוח, עדיין אין לו.

אז מה צריך אדם לחפש

בשביל להיות בטוח שיקבל את הגושפנגה?

לזכות את הרבים.

אם אדם יזכה לדבר הזה ויראו שמתגלגלת הזכות על ידו והוא מצליח,

אז בעזרת השם יתברך.

הדרשה של רבי עקיבא חלה גם עליו.

רבי יונתן אייבשיץ,

זכר צדיק וקדוש לברכה,

בספר יערות דבש אומר,

שהאדם שמחזיר

יהודים בתשובה,

המדרגה שלו מחייה מתים.

לא מחייה מתים סתם,

אלא אומר יותר מאליהו ואלישע,

שהם חיו את הגופות.

אבל זה מחיית הנשמות.

בתחיית המתים מי קמים?

צדיקים קמים בתחיית המתים, רשעים לא קמים.

וזה רשעים מקים,

והם זוכים לחיי העולם הבא.

אז הוא אומר, זאת תחיית המתים האמיתית.

זאת אומרת, אדם שזוכה לדבר כזה,

זה נקרא תחיית המתים, ומביא היערות דבש

זוהר הקדוש, פרשת תרומה,

ושם הוא מצטט את הלשון,

שכל פעם שאנחנו מתפללים בבית הכנסת

ומגיעים למחיי המתים,

הקדוש ברוך הוא מבקש

מהמלאכים הממונים להביא לפניו את דיוקנו של מי שמחזיר בתשובה.

והקדוש ברוך הוא נושקו על פיו,

ומעלים אותו ב-70 עולמות ומראים לו מה ששום צדיק לא רואה.

כמו שידוע, מגדולים מעשי חייה,

שהקתדרה שלו עפה למעלה ולמעלה מכל הצדיקים.

למה? זו בחינה אחרת לגמרי.

ואומר בעצמו בעל היערות דבש כך,

ולכך אל תתמאו בניי על חפצי תמיד להוכיח,

ובאמונה אני אומר לכם,

כי בכל ימי ושנותיי עלי ארץ

לא נבחר

ולא התים ליבי שעה אחת

אפס

שעה זו אשר אני עומד להוכיח

ולהשיב רבים מעוון.

כל התורה שלי, כל המצוות, כל המעשים,

כל מה שעשיתי כל ימי חיי, תאמינו לי, הוא אומר, באמונה אני אומר,

שבכל ימי ושנותיי עלי ארץ לא נבחר ולא התים ליבי

יותר מאותה שעה

שאני מוכיח ומשיב רבים מעוון.

וגם לכם שעה זו נבחרת

מכל ימיכם עלי ארץ,

כי זהו התכלית של החיים

וקיום גווייתנו לשמוע בקול מוכיח ולתן אל לבבנו לאהבה ולראה את השם הנכבד והנורא.

וגם הרמב״ם אומר אותו דבר

בלשון שונה,

שזה הדברים הגדולים ביותר

שהוא ראה בחייו,

להוכיח את העם ולקרבם לאביהם שבשמיים.

וזו הייתה עבודתו של אברהם אבינו, שעליה הוא נבחר.

למה הקדוש ברוך הוא אהב את אברהם אבינו?

כי רבי משיב מעוון

ואת הנפש אשר עשו בחרן.

עשו?

אם יתאספו כל המדענים בעולם,

ירצו לתת נשמה בתוך נמלה,

לא יכולים.

אז איך כתוב שאברהם אבינו עשה את הנפש?

איך אפשר לעשות?

אלא מי שמשיב אדם בתשובה,

כמי שעשאו,

כמי שילדו.

זאת אומרת,

זו עשייה ממש.

והזוהר הקדוש מסביר למה זה.

בשעה שהאדם חוזר בתשובה באותו רגע, נכנסת בו נשמה חדשה.

ואני זוכה לראות את זה כל ערב כמעט.

הפנים של אלה שמקבלים עליהם עול מלכות שמיים,

אחרי הציצית מי שיסתכל טוב יראה איזה אדם אחר.

כמו בבר מצווה,

שואלים,

איך בן אדם דקה לפני לא בעל חיוב,

דקה אחרי בעל חיוב, הזוהר אומר גם כן,

נכנסת בו נשמה.

אותו דבר קורה בבעל תשובה, הוא כמו

תינוק שנולד.

אז זאת אומרת, זה דבר גדול ביותר.

היו תקופות

שאמרו לי, בשביל מה אתה מתרוצץ?

למה אתה רץ? למה אתה מתעייף?

מה זה?

אה, אנשים שמים באותו ערב, אחר כך זה, מורידים, מתייאשים, הולכים,

בינתיים אתה לא במשפחה, לא כלום. וככה היו עוזרים לי

להבין את הטעות.

אני כנראה הייתי חי בדמיונות, לפי דעתם.

אבל מה?

אני לא התייאשתי.

למה לא התייאשתי?

אני למדתי מנוח ולמדתי מאברהם.

מה למדתי מאברהם אבינו?

אברהם אבינו, עליו השלום,

כתוב את הנפש אשר עשו בחרן. אז התורה מעידה עליו שהוא עשה נפשות, נכון?

אבל הפרקי דרבי אליעזר אומר ששני דורות אחרי

שאברהם החזיר בתשובה את כל האלפים ורבבות,

אף אחד לא נשאר.

אף אחד.

אז מה הועיל מסכן?

פתח אשל, פתח מלונות, חילק אוכל, כולם אמרו,

אזן את העולם כולו,

ברכו בזו, ובסוף גידלו טלטלים, קוקו, עגילים הלכו.

מה יצא?

התורה אומרת לו,

את הנפש אשר עשו בחרן, בשמיים,

הנפשות האלה שייכות לו,

הוא העמיד אותן, הוא ברא אותן, הוא עשה אותן,

וזו הזכות שלו, והיא לא תתפסק לעולם.

מה שקרה רגע אחרי שהוא החזיר בתשובה הוא לא הפסיד.

למה?

היה אחד טובע בנהר.

קפצתי להציל אותו.

הצלתי אותו מטביעה.

ברוך השם נושם עכשיו בזכות עצמו.

חמש דקות אחרי זה עלה לבניין, קפץ את הבן.

אני הפסדתי את המצווה של הצלת נפשות לפני חמש דקות?

לא הפסדתי.

זה שהוא מתאבד אחר כך, זה עניינו, זה חשבון חדש.

אני הצלתי.

שואלים,

אבל אנשים שמים ציצית ומורידים לרגע, ולא נשאר לזה קיום וזה.

שאלתי את הרב שלי,

הרב הגאון, הרב יהודה שפירא, ראש כולל חזון איש.

אמרתי לו, כבוד הרב, יש נפקא מיננה אם שמים ציצית או לא?

הוא אמר, כן, נשים.

אמרתי לו, אבל אם זה לא נשאר,

הוא אומר, אפילו ישימו לרגע, תשים.

ישימו רגע ויורידו? תשים.

יש הרבה חשבונות בזה.

ויש בהם קידוש השם,

ורואים את הנפש של היהודי שהוא רוצה ומשתוקק,

והאדם מקבל עליו עול מצוות.

אז בשביל להבין דבר כזה,

אני אגיד לכם, יש זוהר הקדוש,

משהו מבהיל.

כתוב,

בן אדם

שעבר כל העבירות שבתורה,

ולא חזר בסוף ימיו בתשובה,

ולא הרהר הרהור אחד של תשובה,

יורד לגיהינום ואינו עולה.

אדם,

עבר כל העבירות שבתורה,

ולא חזר בסוף ימיו בתשובה,

אבל היה לו הרהור אחד של תשובה בימי חייו,

סופו יוצא מהגיהינום.

כמה שנים או מאות שנים הוא יהיה שם?

לפי החשבון.

אבל סופו הוא יוצא.

עכשיו, צאו וחישבו, יהודים יקרים,

אם חליל הקרוב שלנו היה נכנס לבית הכלא,

פה במקסיקו,

והיו אומרים לפדות אותו ב-100,000-200,000 דולר,

היינו משיגים,

ועוד איך.

היינו עושים כל השתדלות.

אם לא מוכרים בית,

אי אפשר להשאיר,

בפרט אם זה קרוב.

אני שואל אתכם שאלה.

הייתם שואלים בבית האסורים

כמה עולה

לשחרר אותו,

היו אומרים לכם דולר.

ודאי שייתם משחררים.

אם היו אומרים דולר, לא שייתם משחררים.

הייתם שואלים כמה אסירים יש פה יהודים.

היו אומרים 700, קח 700 דולר, שחרר את כולם.

מי ישאיר את כל היהודים בשביל דולר?

כמה זמן הם במאסר?

חמש, עשר, עשרים שנה.

יש לנו אחים

פה במקסיקו,

שאם לא נגיע אליהם,

יכול להיות,

וחס ושלום, שהם יהיו בגיהינום ולא יצאו משם לעולם.

ואנחנו בדולר

יכולים להוציא אותם,

לא מבית סוהר,

מגיהינום. אם נעשה להם הרהור.

אם נחזיר אותם בתשובה,

שיא השיאים.

אבל אפילו הרהור, אם נתנו להם הרהור,

שווה להשקיע בהרהור של יהודים.

מה אמר הרב

של החפץ חיים כשהוא כתב את הספר, שמירת הלשון?

הוא פחד, החפץ חיים, שאולי לא, זה גדול, כבד מאוד הספר,

זה קשה מאוד לשמור על הפה, אולי בסוף לא יצא מזה נפקא מילנא, והוא טרח להריק, אולי יעשה את כולם מזידים,

אולי יקרה פה.

שאל את הרב.

אמר לו, אם יהודי

יקרא את כל הספר שלך,

ובסוף הוא רק יוציא אנחה,

ויגיד, אה,

הלוואי והייתי יכול לשמור.

הוא לא ישמור,

הוא לא מתכוון לשמור.

אבל הוצאת ממנו אנחה?

כל מה שעמלת ויגעת ואספת וקיבצת את כל הפסקים, מה עשית ספר, היה שווה.

יהודי אחד רק.

יהודי אחד, תמכור 100 מיליון עותקים.

יהיה יהודי אחד.

ההנחה של יהודי שווה.

האנשים שואלים.

שאלות, מה יוצא, מה נפקא מינא, מה עם follow-up, מה ככה.

אה, התקדמתם.

בואו נתחיל קודם עם הרהורים.

בואו נגרום לאנשים להתחבר קצת.

איזה זכות זאת.

אמרתי באחת ההרצאות, אם יש אחד,

יש לו חס ושלום מיגרנה.

אתם יודעים מה זה מיגרנה?

כאב ראש חריף.

יש לו מיגרנה.

הוא סובל כאבים עד שהוא הגיע למצב שהוא צריך להיות איזה יממה,

בתוך חושך,

בשביל שיירגע.

פתאום הודיעו לו שהמציאו תרופה.

מה התרופה הזאת?

ריסוס.

שמים את זה על הלשון, צסצס.

שתיים כאלה, צסצס.

עובר הכאבים לגמרי, לא חד-פעמי,

בכלל הולכת המחלה.

בכלל.

הוא עשה צסצס,

עבר לו,

באמת עבר לו.

עכשיו לאשתו יש גם מיגרנה.

מה אתם אומרים, יגיד לה או לא יגיד לה?

זאת אומרת,

אם הוא יגיד לה,

אז זה המסתבר, לא צריך לעשות חסד.

אם הוא לא יגיד לה, זה רשע.

מה זה, אתה יודע, מישהו סובל כמו שאתה סבלת.

אתה יודע מה סבלת.

ואתה רואה אחת בידך סובל, וזו עוד אשתך.

ואתה לא אומר לה, זה רשעות.

נתן לאשתו, צצצצ, גם אצלה עובד.

נזכר שיש לו דוד,

הדוד שלו גר בעיר אחרת,

והוא סובל גם כן שנים מהמחלה הזאת.

מה אתם אומרים, ייסע אליו, יעשה לו צצצ,

או שלא אכפת לו,

ייסע או לא ייסע?

אם לא נוסע מה, הוא צדיק או רשע?

רשע.

נסע אליו,

צצצ, גם הוא בריא.

איזה פלא.

עכשיו נשאר לו עוד, נשאר לו.

והוא נזכר שיש מחלקה בבית חולים, כולם חולים מיגרנה.

מה אתם אומרים, ייסע אליו שם? צצצ, כל אחד או לא?

אם הוא לא נוסע, צדיק או רשע?

אתם לא עונים?

רשע.

יהודים יקרים, הקדוש ברוך הוא עזר לנו,

כשאנחנו קיבלנו, סיעתא דשמיא, יש לנו מכשיר כזה, צצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצ וידאו, אודיו, cdvd, הכול.

זה עושה פלאות.

הרהור זה ודאי עושה.

חיזוק זה גם עושה.

וגם חרדים מתחזקים מזה.

יש כאלה שאמרו לי,

אגיד לך את האמת,

מאז שמעתי את הכלות שלך, נהייתי דתי.

זה אמרו לי חרדים,

לא אמרו לי חילונים.

לא הבינו אפילו את המשמעות. מקיימים מצוות אנשים מלומדה,

אבל רוטין,

חוזר על עצמו,

אבל בלי הכרה, בלי בירור, בלי ידיעה מבוררת.

זה בכל מקום עושה.

מה צריך בסך הכול?

להשקיע קצת בשביל שכל היהודים יקבלו דבר כזה.

בבר מצווה לשופר אמרתי שבכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומחרזת,

אוי להם לבריאות מעלבונה של התורה.

כל יום יוצאת, עד היום,

כל יום יוצאת מהר חורב ומחרזת, בת קול.

אוי להם לבריאות מעלבונה של התורה.

ואיפה הבת קול? מי שומע?

אז הבעל שם טוב זכר צדיק וקדוש ברוך הוא אומר שהבת קול

הזאת זה ההרהורי תשובה שבאים לכל אדם כל יום.

כל אדם יש לו התעוררויות,

כל יום משהו, מראייה, משמיעה,

ממחשבה,

יש לו הבזקים כאלה.

אבל יש כאלה שהמיסוך בלב שלהם,

החלב שיש להם על כסלם,

אפילו ההרהורים האלה לא מגיעים אליהם בכלל.

אז הם לא שומעים.

אז הבת קול מדברת והם לא שומעים, לא מרגישים כלום, שום התעוררות.

כלום.

הקדוש ברוך הוא ברוב חמלתו,

וכיוון שאנחנו כבר בסוף הדורות,

אז הקדוש ברוך הוא מחפש עצות איך להגיע לבנים שלו ולחדור גם את החלב.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? חסד.

הוריד את הבת קול

בגשמיות

והכניס אותה בתוך קלטת.

זה לא הקול,

זה בת קול.

ובת קול,

גימטריה קלטת.

נכנס,

מה זה עושה?

שכשבן אדם שומע את הקלטת, הרהור.

את מה שהבת קול היתה צריכה לעשות, זה עושה. זה חודר גם את השומן.

ואז בן אדם יותר ער לשמוע דברי תורה,

יותר מבין, יותר מכבד. זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.

שכל הבנים שלו, כולם יזכו מינימום מרוב.

ואחר כך כל מי שיזכה יותר מזה, אשר רב אשרי חלקו.

מה התפקיד שלנו?

לעשות כל מה שבאפשרותנו לעשות כך.

אבל יש כאלה שמתייאשים.

אומרים, כן, אבל אתה צריך להשקיע הרבה, וזה, ואני לא יודע לדבר, ואני לא יודע לשכנע וככה, וכל מיני תירוצים של היצר הרע.

אז צריך ללמוד גם מנוח.

מה עם נוח?

הקדוש ברוך הוא אמר לנוח לבנות תיבה.

כל מי שישאל אותו למה אתה בונה תיבה, יגיד לו הקדוש ברוך הוא הולך להביא מבול בגלל שאתם לא שומרים

את המצוות של הקדוש ברוך הוא.

זהו,

יש מבול.

תדעו לכם, אתם לא שומעים בקול השם, מבול.

טוב כמה זמן לבנות תיבה? יש זמן?

אמר לו הקדוש ברוך הוא, כן, 120 שנה.

120 שנה לבנות תיבה?

אתם יודעים איזו עבודה זאת?

לבנות תיבה 120 שנה?

טוב, אבל הקדוש ברוך הוא מבקש מנוח.

בנוח איש צדיק, תמים,

עושה מה שהקדוש ברוך הוא אומר,

מתחיל לבנות תיבה. איפה הוא בונה? במרכז העיר.

לא בשפת הים,

במרכז העיר.

למה? כי בלמוך יהיה מבול, היא תתרומם איפה שהיא תעמוד.

אבל לפחות צריך לעשות את זה במקום שכולם ישאלו.

אז הוא מתחיל לבנות.

לוקח עצים,

לוקח מסמרים,

דופק, דופק, דופק, דופק,

והחביבי לאט-לאט מתרוממת תיבה.

בימים הראשונים שואלים את נוח, מה אתה עושה פה?

הוא אומר, אני בונה תיבה.

תיבה?

איפה הים?

אומר לו, הקדוש ברוך הוא הולך להביא מבול.

מה זה מבול?

הוא הולך לשטוף את כל העולם.

מה פירוש?

הוא אומר, לא יהיה.

יהיה רק מים ותיבה.

כולם צוחקים, מה קרה לזה?

זה הדתי הזה, החרדי הזה.

התחרפל.

הוא בונה תיבה, בונה שנה,

עוד שנה.

מתחילים לבוא כולם עם הילדים.

אומרים, בוא תראת נוח, בוא.

לוקחים אותם סיבוב.

מה אתה עושה נוח?

הוא כולם מספר אותו סיפור, מה חדש. שואלים אותו, אותה הרצאה נותן, אותה הרצאה. כל הזמן אותו דבר הוא נותן.

נו,

מה עכשיו?

הוא אומר, חכו, תראו.

אומרים לו, מתי? חכו, תמתרו.

עברו עשרים שנה,

כבר התביישו לקחת את הילדים, הילדים כבר התחתנו.

אז הילדים לקחו את הילדים שלהם,

סיבוב, בואו תראו את נוח.

זה כבר עשרים שנה, בונה תיבה.

מאיין, תראו, יהיה מבול.

תחזרו בתשובה.

ארבעים שנה, כבר הנכדים בהם.

שישים שנה.

וואי וואי וואי.

איזה בן אדם.

וואי, איזה בן אדם, שישים שנה דופק מסגרים? כמה?

איזה שנה.

אנשים מתו כבר, איזה מבול. מתו לבד, איזה מבול?

הוא עוד בעיין.

מאה תשע עשרה שנה.

אנשים כבר לא צוחקים ורחמים עליו.

מה קרה לו?

מאה עשרים שנה.

מאה עשרים שנה.

אחרי מאה עשרים שנה מתחיל טפטוף.

יורד טפטוף.

אומר רבע, אתם רואים? אומרים לו, מה קרה? כל שנה יורד גשם.

אבל הפעם הקדוש ברוך הוא נותן שבעה ימים גשם.

שבעה ימים.

אבל עדיין לא גשם זלעפות, גשם.

אנשים מתרטבים, קצת ככה,

קצת בריכות.

אבל בסדר, זה עוד סביר.

ואחרי זה הקדוש ברוך הוא אומר לנוח,

בוא אל התיבה.

נוח נכנס, אתם רוצים לתפוס אותו.

הלו,

לאן אתה הולך?

פתאום הם מבינים שיכול להיות שזה רציני.

הקדוש ברוך הוא הודף אותו מן התיבה,

התיבה ננעלת,

המים מכים,

וחביבי התיבה מתחילה לעלות, ואנשים בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה.

טובעים.

נוח, מהחלון, אומר להם, תחזור בתשובה.

תחזור, אני אכניס אותך, תחזור.

לא חוזרים.

אף אחד לא חוזר.

נוח, הנה, המבול הגיע, זה,

לא חוזרים. בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלו, אל בפניהם.

דור שלם

הלך נמחה, לא חזרו בתשובה.

120 שנה.

אז מה יצא לנוח בסוף? דיבר, דיבר, דיבר, נתן דרשות,

אף אחד לא חזר בתשובה.

אבל מה הוא הרוויח?

שלפחות הוא בתוך הטבע?

שלפחות הוא בטבע?

ואחרי זה הוא הקים עולם חדש.

אני אמרתי, אני לומד מנוח.

אני לוקח גם כן עצים, מסמרים, ודופק.

מה זה עצים?

יש אנשים,

ממש כמו עץ, אתה מדבר אליו בוק, לא מבין.

דבר, דבר, דבר,

שום דבר.

מה אתה דופק בו? מסמרים.

כתוב, דברי החכמים כדורבנות וכמסמרות נטועים בעלי הסופות, כולם מרועה אחד נטנו.

אז דברי החכמים נקראים מסמרים.

אתה דופק בראש שלו מסמר,

לא הבין, בסדר, תמשיך.

כמה?

120 שנה.

ושגענו בשר, והיו ימיו 120 שנה.

120 שנה, דבר עם כל הקרשים שיש.

תדפוק מסמרים.

אף אחד אפילו לא ישמע לך, לפחות תיבה תהיה לך להנצל מהכוח.

אחרי 120 שנה לא הצלחת כלום.

כלום.

תיבה לעצמך עשית?

שווה היה.

אומר, אמר הוא הקדוש,

כדאי לו לאדם לבוא לעולם הזה ולרדוף אחרי רשע 70 שנה,

להשיבו בתשובה.

70 שנה.

אברהם אבינו

מתפלל על סלום בעמורה.

מתווכח עם הקדוש ברוך הוא קצת.

השופט כל הארץ לא אעשה משפט?

אף תספה צדיק עם רשע?

ריבונו של עולם, חלילה לך, שלא יעשו ממך חולין?

מה זה, יגידו, שוטף את כל העולם מבול? שוטף דור הפלגה?

מה זה, הכול שטיפות?

אם יש 50,

צדיקים בתוך העיר.

נו, אתה שעית?

אומר לו הקדוש ברוך הוא, לא, אם נמצא 50 בתוך העיר, לא אשחית.

אז מה הוא מבין? שאין 50. אז הוא אומר לו, ואם יהיה 45,

מה פירוש 45?

תשעה בכל עיר בחמש כרכים,

ואתה תהיה מצטרף לכל תשעה,

אז יהיה.

אמר לו, לא,

ואם יהיה 40,

זאת אומרת, לארבעה כרכים, אחד אלף אין מה לעשות,

אבל ארבעה כרכים,

עשרה בכל עיר,

לא,

ואם 30,

גם לא,

ואם 20, שני כרכים, גם לא,

ואם כרך אחד, עשרה.

אומר לו, לא אשחית בעבור העשרה.

יותר לא ביקש אברהם אבינו.

למה? הוא ראה ששמונה צדיקים

לא הצילו את כל העולם.

נוח ואשתו,

בניו ונשותיהם, היו שמונה, ולא הצינו.

ותשיעי מצטרף הקדוש ברוך הוא, גם לא אוהב.

ולמה צריך עשרה?

למה צריך בכלל עשרה?

אלא מה אומר האיבן עזרא?

צריך שיהיו ירעים בפרהסיה.

צריך עשרה בתוך העיר.

לא נחבאים אל הכלים,

לא בתוך הבתים,

אלא יראים את השם בפרהסיה.

ואומר אספורנו,

למה צריך עשרה?

שיהיו מוכיחים את העיר.

אם יהיו עשרה

שיוכיחו בתוך העיר,

אז יש סיכוי לעיר שיום אחד היא תשתנה, בעבור זה אני אקיים אותם.

אם יש עשרה כאלה,

שווה לי להשאיר אותם.

אבל עשרה, עדה, אומר אספורנו.

עשרה זה עדה,

וזה מה שצריך. אם יש עשרה בעיר, אפילו סדום,

אפילו עמורה,

הקדוש ברוך הוא מוכן להשאיר אותם.

פלא פלאות,

ראיתי בספר שבחי הארי ושבחי המארחו

שהארי הקדוש

אמר לה מארחו, זכר צדיק וקדוש לברכה, שהיה תלמידו המובהק

אמר לו שהוא יכול לגאול את כל עם ישראל,

אבל הוא צריך עשרה מחזירים בתשובה.

וכמה מעיד אמרחו שהוא השיג? שבעה.

אתם שומעים?

זאת אומרת, יש חשבון בשמיים. הקדוש ברוך הוא רוצה שיעוררו את העולם.

רבי יונתן אייבשיץ, זכר צדיק וקדוש לברכה, אומר,

שעל מה חרב בית המקדש?

על שנאת חינם.

הוא אומר, אתם חושבים שנאת חינם ששנאו איש את רעהו הוא שנאה פשוטה? לא.

שעם ישראל נבחרים בין כל האומות,

שאם יש להם אסון כולם מתחברים, ואם יש להם שמחה כולם עוזרים, ואם איש יולדת כולם הולכים ומסייעים.

לא, לא שנאו אחד את השני.

מה היה?

השנאה, שהוא אומר, שנאת חינם,

שאדם היה רואה את חברו עובר עבירה ואינו מוכיחו.

אין שנאה יותר גדולה מזו,

שאתה יכול להביאו לחיי העולם הבא ואינך טורח להגיד לו, להעיר לו.

זו השנאה האמיתית.

וכתוב במדרש, היו שריה כאיילים.

מה אייל זה שם ראשו תחת זנבו של חברו?

כך היו שריה כאיילים.

שלא הוכיחו זה את זה, כך אומר השלב בפתיחת ספרו.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו

שאנחנו נעורר את עם ישראל לשוב לאבינו שבשמיים.

באין ישראל נגעלים, אלא בתשובה.

רק השאלה, איך היא תבוא?

קיבס ביין לבושו ובדם ענבים סוטו, אומר אור החיים הקדוש.

קיבס ביין לבושו, יש שתי אפשרויות שתבוא הגאולה.

או קיבס ביין לבושו על ידי יינה של התורה, שילמדו תורה, וישבו פועלי התורה, ויעשו רצון הבורא, אז יגאלו.

ואם לא, עובדם ענבים סוטו.

הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן,

ועושים תשובה.

אז יש אפשרות

בדרך קשה,

ויש אפשרות בדרך טובה.

זה תלוי בנו.

אם אנחנו נהיה מוכנים

להימסר לעבודה הקדושה הזאת בשביל לעורר את אחינו בית ישראל,

נוכל להיגאל בדרך הטובה. למה לחפש לנו את הדברים הקשים?

זאת אומרת, מחובתו של היהודי להשתדל כמה שאפשר בשביל לעשות.

והיום אין שום בעיה.

היום לא צריך להיות מגיד בשער,

ולא צריך להיות מוכיח,

ולא כמו שאמר הרמב״ם,

שכל קהילה וכל עדה וכל עיר צריכה להעמיד עליה אדם זקן וחכם שידרוש וייתן תוכחה לבני העיר.

אי אפשר בלי זה.

זאת אומרת, צריך לעשות פעולות בשביל שאנשים יתעוררו.

והקדוש ברוך הוא עשה היום חסד,

ואפשר בקלי קלות,

בזמנו אמרנו בקלי קלטות, אנשים לא הבינו, חשבו סתם, אני רוצה להפיץ קלטות.

בקלי קלטות אפשר להחזיר יהודים בתשובה. בכל העולם חוזרים יהודים בתשובה מקלטות.

לא ראו את הבן-אדם, לא מכירים,

רק מהשמיעה.

זה סייעתא דשמיא של כל הדור. צריך לנצל את זה.

אז מה צריך לעשות?

להגיע אליהם.

עכשיו, להגיע אליהם צריך את הקהילות.

הם מכירים איפה הם נמצאים.

הקלטות יגיעו, צריך לחלק,

צריך להשאיר כתובת,

שיוכלו לצלצל,

יבקשו עוד לתת עוד,

וככה ליצור קשר,

ואחר כך, בעזרת השם, לקרב אותם בעבודות של אהבה.

אבל מי יכול לעשות את העבודה הזאת טוב?

האברכים, בני התורה,

אלה שלמדו. בשביל מה למדו?

הקב' ברוך הוא רוצה שהאדם שלמד, אל תשמור את התורה לעצמך,

כי לשם כך נוצרת. אתה למדת,

אתה צריך להשפיע על אחרים.

הקב' ברוך הוא חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר.

זאת אומרת, הקב' ברוך הוא מבקש מכל אחד שיש בידו אפשרות להגדיל תורה ולאדירה, לעשות זאת, ובפרט מי שהוא נאמן לתורה ונמצא אצלה.

אז מה צריך?

לא צריך להיות עסקן ולא צריך להיות פעיל.

צריך שכל אחד מה שלומד ייתן גם לאחר.

אז צריכים להיות עסקנים שידאגו שיגיעו אותם יהודים יקרים שחפצים לשמוע וללמוד.

וברוך השם, שמעתי שפה שיעורים של בעלי בתים, דבר שאין כדוגמתו,

ולומדים פה בלי סוף.

אפילו כאלה שעדיין לא שומרים שבת, באים ללמוד שיעורי תורה.

זה דבר מדהים.

אהבת התורה שיש פה זה משהו מדהים.

צריך רק לתרגם את זה לשפת המעשה,

שהלימוד יהיה גם למעשה.

אבל את זה יכולים האברכים, בני התורה, לעשות.

וזו חובה.

חובה.

כי את החי אני מבקש.

זה האחים שלנו, זה הקרובים שלנו, זה הידידים, זה המשפחות,

ואפשר להביא אותם בקלות.

מה שצריך זה שתהיה התעוררות בקרב הקהל,

כשבראשם הרבנים,

לטכס עצה, איך עושים?

ולחלק את העבודה באזורים, כל אחד לפי מגוריו ומקומו.

כל בית כנסת יהיה משכן

בשביל שיוכלו לבוא אנשים וללמוד.

אני מאמין שיחסרו בתי כנסת, כי יהיה יותר מדי,

אז ייפתחו חוגי בית, יוכלו ללמד שיעורים בבתים,

עשרה, מניין, פחות.

ואנחנו, ברוך השם, זכינו גם לעשות דברים נפלאים בתחום הזה של הלימוד.

אנחנו לוקחים חילונים,

מביאים אותם לסופי שבוע ונותנים שיעור בגמרא.

לדוגמה,

שניים

הגיעו לבית-כנסת איצקוביץ' בבני-ברק. למי שמכיר, זה מקום מרכזי, וכל הזמן יש מניינים.

יש שם מדחן.

המדחן זה מקום שמכניסים בו כסף בשביל תשלום חנייה.

ראובן ושמעון מגיעים.

ראובן, מגיעים, ראובן שם חמישה שקלים.

והוא רואה ששמעון לא שם.

אז הוא אומר לשמעון,

שמעון, אתה יודע שיש פה פקחים מסתובבים,

חבל, תקבל רפורט שבעים שקל.

אז הוא אומר לו,

אנחנו מאמינים בני מאמינים,

ואין לנו על מי להישער,

אין לה להבינו.

אבינו שמשר לו את כל השיר.

אז הוא אומר לו, חבל, תשמע ממני.

חבל. הוא אומר לו,

יהיה בסדר.

נכנסו להתפלל, יצאו החוצה.

יוצאים החוצה, מי קיבל רפורט? ראובן.

ושמעון שר, אנחנו מאמינים, בני מאמין. לא אמרתי לך?

מה מתברר?

ראובן, במקום להכניס את החמישה שקלים בצד שלו, הכניס אצל שמעון.

אז ראובן קיבל את הרפורט, 70 שקל, והפסיד את החמישה שקלים.

אז הוא מתרעם על שמעון, הוא אומר, אתה יודע שאתה לא קיבלת רפורט רק בזכותי. אם אני לא הייתי שם את הכסף,

אז אתה היית מקבל אתה את הרפורט. הנה, עובדה שאצלי אין, אז אני קיבלתי את הרפורט. הרפורט שלך בעצם,

תשלם אתה את השבעים?

הוא אומר לו, אדוני,

אני לא משלם, אני מאמין.

לא משלם.

אם חמישה שקלים לא רציתי לשלם, שבעים אני אשלם.

אז הוא אומר לו, טוב, אז לפחות את החמישה שקלים.

חמישה שקלים, בכל אופן זה המדינה במטחן.

אמר לו, גם חמישה שקלים לא תקבל.

עכשיו יש מחלוקת, מי צודק? צריך לשלם או לא צריך לשלם?

מה הדין?

שואלים את הציבור, מה אתם אומרים?

כל אחד מתחיל להרים.

כן חייב, לא חייב, מגיע לו, מי אמר לו? מה פתאום?

הניח מעות, אמר קרן הצבי.

ככה, כל אחד אומר סברה.

אחרי זה אנחנו אומרים, אוקיי, שמענו את כולם.

יש דפים מוכנים של הסוגיות בדיוק על הנושא.

יושבים, אברך תופס עשרה בשולחן,

עוד אברך ככה 200 איש, יושבים, לומדים, שעתיים.

כל הסוגיות שנוגעות לדבר.

ומתפלפלים, וצעקות, וימינה, ושמאלה, ופה ושם, אחרי שעתיים אומרים, די, מספיק.

עכשיו,

כל שולחן, נציג אחד שיגיד מה הוא אומר, אבל מהגמרא.

מה הדין מהגמרא?

והם מתחילים לעלות, ואז תשאלו איזה ויכוחים.

הוא אומר לו, מה פתאום? הוא אומר לו, כן, מה... רגע, רגע, מה אתה אומר? ראובן צודק או לא? הוא אומר, אני אומר לך שראובן,

מגיע לו את הכסף. בוא הנה אתה, ראובן, בוא, עמוד פה.

ואתה אומר, לא, מה פתאום? שמעון צודק. בוא, תעמוד פה. עכשיו תתווכחו, יאללה.

שניהם עומדים, אחד מציג את ראובן לפי הגמרא, השני צ'מעון לפי הגמרא.

ומתחיל שם ויכוחים, ושואלים את הקהל, מה אתם אומרים? מי צודק? עושים בלגן. עושים לכוונה בלגן, כן?

דפקא מסתברא, והפוך על הפוך, וככה, ומובילים אותם ימינה ושמאלה, וסותרים להם את הכול.

עוד שעה.

בסוף אומרים את הפסק. אתם יודעים מה קורה שם? רוקדים 200 איש אחרי זה.

באהבת התורה אין לכם מושג.

אנשים שאם לא היו שומעים שעור כזה היו מפחדים לשבת וללמוד.

מחפשים מתי יהיה עוד שעור כזה. לוקחים את הדפים, הביתה.

אמר לי אחד דתי שהפתיע אותו פעם חילוני.

אמר לו, תגיד לי, אם יש מקרה כזה וכזה, מה הדין?

אז הוא ככה, זה עבר לו איזה משהו. אומר לו, לא נכון.

אומר, מה פרש לא נכון? אומר לו, התחיל להגיד לו גמרות,

ההוא שתגיע,

מאיפה החילוני הזה?

הוציא לו את הדף, אומר לו, זה למדתי בשבת.

זה משהו מדהים.

זה בעיה לעשות? לא בעיה לעשות.

אבל צריך אברכים,

צריך כמה יהודים שיהיו מוכנים לעשות. אפשר להפוך עולם ומלואו.

נטו תורה, תורה, בלי עסקנות, בלי כלום. תורה נטו.

כל אחד קיבל מתנה מהקדוש ברוך הוא. צריך להחלוק אותה עם החבר שלו.

אז לכן, מה שאני מבקש, בעזרת השם יתברך.

אני מחר, בלי נדר, צריך לטוס מפה.

יש לי הרצאות בפילדלפיה,

ואחר כך בבוסטון,

ואחר כך בישראל.

אבל בעזרת השם, אני

בלי נדר, אשתדל

לעזור ולתמוך פה כמה שיותר.

ואבי רהב

נשאר פה,

הוא זכה להביא אותי בפעם הזאת,

בעזרת השם יתברך, גם בפעם הבאה, מקווים.

וזה לא הוא לבדו, היו איתו עוד קבוצה של אנשים, וכמה שגם שמו את הכסף.

זה עלה לו 32,000 דולר

לארגן את הכול. אל תשכחו שכולם נכנסו בחינם.

אז כל ההוצאות האלה הוא הצליח, ברוך השם, לארגן, אבל מי שיכול לעזור לו יותר כדי שיוכל להגביר חיילים, בעזרת השם זה יועיל.

ובוודאי לפעם הבאה אנחנו מדברים על האיצטדיון,

האודיטוריום, בלי נדר, בעזרת השם ימירה.

אבל אני עשיתי לו תנאי. לפני שבאתי הפעם הזאת עשיתי לו תנאי. אם אתה לא מחלק 100,000 קלטות, אני לא בא.

והוא עמד במשימה.

הוא עמד במשימה.

אני לימדתי אותו איך עושים את זה. אמרתי לו, 100,000 קלטות זה לא בעיה.

אתה תתרים כל יום יהודי 6 דולר

למשך

12 חודש, זאת אומרת 6 דולרים בחודש,

כפול 12 זה 72 דולר.

365 איש כאלה, איש חמ-אלף.

הוא גמר את זה תוך חודשיים.

תוך חודשיים הביא את הקלטות, פיזר פה, חילק-חילק.

נו, מה הפלא שהרבה באו, יודעים, מכירים, שמעו.

אז רוצים לראות, רוצים לשמוע מקרוב.

אותו דבר, בעזרת השם,

אם אני יוצא מכאן,

וכבוד הרבנים הגאונים והחשובים

ייתכסו עצה, איך עושים, איך מחלקים

את המשימה והמטלה כדי שנוכל לקרב את עם ישראל.

אנחנו מצדנו כבר

נותנים מחר הוראה לתרגם את הווידאו שלנו כולם לספרדית,

כדי שתוכלו לחלק את זה פה בספרדית,

ובעזרת השם, גם אלה שלא מבינים את השפה יוכלו לשמוע אותה

ויחלקו את זה בכמויות.

יתעוררו אנשים, יפנו אותם

לכתובות מסוימות ויפנו אותם לבתי-מדרש יוחלט,

או לשיעורים.

ועוד דבר ורעיון נפלא שיש כרגע בארצות-הברית, יש מישהו שהקים

חבורה של 3,000 איש,

אברכים,

שהם לומדים חברותה עם אנשים בטלפון.

זאת אומרת,

אדם רוצה ללמוד חברותה עם מישהו בטלפון, נותנים לו מספר של אברך,

והם כל יום או פעמיים או שלוש בשבוע, כמה שהם מסכמים,

לומדים בטלפון גמרא.

הוא מסבסד את כל שיחות הטלפון.

כל שיחות הטלפון הוא מסבסד. זה הארגון שהוא הקים.

ויהודים לומדים גמרא בחברותה.

יש הדף היומי ששומעים בטלפון,

אבל אתה לא יכול לשאול שאלות.

הוא עשה שיכולים.

גם זה פה אפשר.

הכול אפשר.

אם רוצים, הכול אפשר.

זאת אומרת,

בעזרת השם יתברך,

צריכים רק לקבל החלטה.

ובעזרת השם יתברך, אני מאמין שיכולה לבוא ישועה גדולה מאוד לכל מקסיקו סיטי,

ואחר כך זה יהיה שליח. אני כבר יודע דבר אחד.

יש יהודי שלא אנקוב בשמו, שהוא הגיע לפה מוונצואלה,

יכול להיות שהוא נמצא פה בקהל,

והוא רצה להיכנס לארצה ביום חמישי, ולא היה יכול. הוא הגיע קצת יותר מאוחר ולא נכנס.

הוא, ראש כולל, יש לו ישיבה קטנה וגדולה בוונצואלה.

הוא רוצה שנבוא עכשיו לוונצואלה,

לברזיל, לארגנטינה, לכל זה, כי הוא ראה מה שקורה פה,

הוא רוצה שגם בקהילה יהיה. זאת אומרת,

מעתיקים אתכם כבר.

אתם היום הופכים להיות מגדלות.

זה לא פשוט.

ממני יראו וכך יעשו, כתוב.

זאת אומרת,

זו זכות גדולה שהתגלגלה בחלקכם.

מעבר לזה, אני רוצה להגיד,

אנחנו משתדלים בכל דרך להגיע ליהודים בכל העולם

בדרכים יותר מתקדמות,

ולכן עשינו את מה שפרסמנו ביום חמישי,

את הנושא הזה שנקרא CTVJ,

שזה ערוץ לוויאני שישדר 24 שעות.

חומר יהודי, קלטות וידאו שלנו,

מרצים נוספים, רבנים,

שיעורי גמרא, כמו שאמרתי,

ילמדו ילדים,

חומרים שמתאימים לנשים,

הכול יהיה לפי שעות מסוימות,

וזה יהיה

כשר למהדרין, פירושו של דבר, זה יהיה מקודד.

אי-אפשר יהיה לראות תחנות אחרות,

ומי שנכנס לזה מקבל מוניטור שאין בו כלום חוץ מאפשרות לראות,

ממיר שאין בו חוץ מהתחנה הזאת,

ומקודד בצורה כזאת שהוא לא יכול להשתמש למשהו אחר,

והוא יקבל רק את מה שייתנו לו בתחנה הזאת.

זה נקרא CTVJ,

ראשי תיבות חארטה TV Jewish.

זה הולך להיות מהפכה, זה מתחיל באמריקה, זה כולל מקסיקו,

אחר כך אירופה וישראל.

האלף, הראשונים שנרשמים ישלמו דמי מנוי לחודש 18 דולר בלבד.

זה מחיר של קניית ספר

או שלוש קלטות וידאו,

אבל 24 שעות הוא יוכל לראות חינם

כל השבוע,

חוץ משבתות וימים טובים.

אז בעזרת השם, זו יכולה להיות מהפכה גדולה,

וזה מומלץ.

הרב נתן לנו את ברכתו לדבר הזה.

ואנחנו יוצאים לדרך, ברוך השם, הרישום נמצא בעיצומו. אנחנו צריכים להגיע ל-3,500 מנויים.

אנחנו מקבלים את הערוץ, את הפס,

ויכולים לשדר כבר בארצות-הברית בתוך תקופה קצרה מעכשיו.

אנחנו למעשה פחות או יותר מוכנים.

בהתחלה יהיו קלטות וידאו באופן שוטף,

בכמה שפות זה יהיה,

ויהיו גם ערוצי אודיו שיוכלו לשמוע באותו דבר.

זאת אומרת, אדם שירצה לשמוע קלטת בספרדית, יוכל לשמוע בספרדית. ירצה בצרפתית, אנגלית, יוכל לשמוע.

יהיו ערוצים לאודיו, שיוכלו גם כן לשמוע. יהיה גם מוזיקה,

חרדית, יהיה הרבה דברים טובים.

הכוונות שלנו טובות, ובעזרת השם מקווים להצליח.

מי שירצה בעזרת השם

למלא טופס היום פה, יכול להירשם כאן. יש את הטפסים האלה, האדומים, אני לא יודע אם חילקו לכם, אבל אפשר להשיג פה בכניסה.

ויוכל למלא את זה. זה עדיין לא התחייבות, אבל רישום.

ואז, בעזרת השם, יצלצלו אליו, יבררו את הפרטים,

יסבירו לו הכול.

אני, מבחינתי, סוגר את המסע פה, במקסיקו,

עם כוונות טובות, בתקווה גדולה שאתם ואני ביחד נשתף פעולה ונצליח

להרים את קרן התורה, בעזרת השם, ולעשות נחת רוח לאבינו שבשמיים. אמן ואמן.

מחיאות כתוב מסכת צמחות, פרק שמיני.

רבי עקיבא, אחד הבנים שלו,

נפטר מן העולם.

הוא ביקש שיעמידו לו ספסל בבית הקברות, הוא רוצה לדרוש.

ואמר כך,

יודע אני שהוא בן העולם הבא,

שזיכה את הרבים,

שכל המזכה את הרבים אין חטא בל ידו.

רבי עקיבא מעיד על הבן שלו,

תנא קדוש,

שהוא בן העולם הבא,

לא בגלל שהוא למד תורה והוא ערבם מצוות וכו', היה חסיד ופרוש, לא.

הוא אמר שזיכה את הרבים.

למה?

כתוב, כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו.

ועוד דבר,

מגלגלים זכות על ידי זכאים.

מה הפירוש?

צריך לחפש את בעלי הזכות בשביל לגלגל את הזכות על ידם,

כשמגלגלים זכות על ידי זכאי.

שאם מגלגלים זכות,

סימן שהוא זכאי בשמיים.

השמיים מעידים שהוא זכאי.

אם לא, לא מגלגלים זכות על ידו.

וכיוון שהבן שלו זיכה את הרבים,

השמיים חתמו שהוא זכאי והוא בן העולם הבא.

היה מנוי בשופר.

רצונך בקלטות טייפ,

וידאו וסידי חדשים באופן קבוע ומיידי ליציאתם.

היה מנוי בשופר במחיר 80 שח לחודש.

תקבל טייפ,

וידאו וסידי הביתה חינם כולל משלוח תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור במחיר 80 שח לחודש.

תהיה מנוי בשופר.

אהיה מעודכן.

תהיה מנוי בשופר.

לפרטים נוספים.

טלפון.

036-77-77-79.

אהיה מעודכן.

אהיה מנוי בשופר.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-036-80.

שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע שבע תשע, או אם ברצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.supar.net