קווינס קולג
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
הקדוש ברוך הוא, חברה ומרצה,
הקדוש ברוך הוא, חברה ומרצה.
הקדוש ברוך הוא,
אנחנו אוהבים אותך,
הקדוש ברוך הוא,
אנחנו אוהבים אותך, איה, איה, איה, הקדוש ברוך הוא,
אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך יש לי הפרעות שרוח נכנס לי בגוף פעמיים
ויצא מהגוף אחד רוח שנכנס לי בתוך הגוף זה היה חודש שנשאר בתוך הגוף והרבה ביקשתי ממני שלצאת והוא יצא
רוח לא נכנס ואל תפחד אצל כולנו נכנס רוח יוצא רוח ככה נושמים אבל זה נכון רוחות אחרים אל תכניס לעצמך לא נכנס שום דבר לא נכנס שום דבר אל תדע
אני השם שלי איציק בנסים ואחת וממתי שהייתי ילד קטן אני לא יודע הייתי ילד שובב, אני הייתי מנהל גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה גדולה ג
קטנה עד שאתה מרגיש שזה heavy. אל תגיד לי שאתה רוצה שאני אגדס דקה עכשיו או משהו, לא, זה לא יעשור. לא ברור שלא, חס ושלום. תעשה קודם כל צעד אחד, בוא ננצח את הסערה הראשונה. אוקיי.
אני לא מנצח את אביב על ישראל, אני מאמק לו להיות בק. רק רגע, לפני הקוויק, בוא. אתה רואה, אתה ממהר, אני רציתי לשאול אם אני יכול לבוא למעלה ולשים ציצים. אה, יפה.
תקלטת מס' 289,
קווינס קולג'.
ערב טוב.
אנחנו מזמינים את הרב חוייליך,
הנציג של מושל ניו יורק,
מיסטר פטאקי.
הרב חוייליך, בבקשה.
תגיד שאני מזמין.
אני פה היום על-ידי מבחינת הראשונה של מדינת ישראל, ג'ורג'י פטאקי.
להציג
להציג את הרב חויילי אמנון יצחק לעבודות מדינת ישראל, ובמיוחד לדינת ישראל של ניו יורק.
הוא אוהב אותך לעבודות, אבל בגללו שלו הוא לא יכול לבחור.
אז הוא נותן לי להציג את רבי אמנון יצחק ואת האורגנציה שלו,
ולהציג את הרב חוויה והשתמשות לרבי אמנון יצחק כפי גדולה במערכת המדינת ישראל.
אני רק רוצה להודות לרבי אמנון יצחק
ולמוסדות הכללות והאורגנציה שלו טוב וחזק ויאמץ.
תודה רבה למושל מדינת ניו יורק מר פטאקי ולעוזרו שבא בשמו.
תודה לקהל שהגיע.
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
לפני שמונה שנים,
בקלטת מס' 40 חלק ב', צד א',
אחרי 20 דקות לערך,
אמרתי כך,
יהודים יקרים, לפני כמה זמן התפרסמו כתבות,
ומאז זה לא מפסיק.
לפני כארבעה חודשים,
בעיתון אקונומיסט בארצות-הברית התפרסם מאמר,
כתבת שער מפרופסור הנטינגטון מאוניברסיטת הרווארד,
מומחה גדול בעולם בנושא של תרבויות,
האומר שהמלחמה הקרובה בעולם תהיה מלחמת ציוויליזציות,
מלחמת תרבויות.
צריך לדעת דבר אחד,
הוא אומר שהם יפשטו על כל העולם כולו.
האסלאם מתחבר עם סין ויילחמו במערב.
ישראל תסבול במיוחד.
בהמשך הציטוט מהקלטת,
לא עוברים כמה חודשים, והתפרסמת בארצות-הברית עוד פעם כתבה בעיתון ישראל שלנו,
ושם מופיעה הכתבה,
ג'יהאד באמריקה.
רואים שם שבסרט בערוץ 13, לאחר לבטים רבים,
את הסרט של סטיבן אמרסון על הג'יהאד האסלאמי,
והעיתון קורא לזה מפחיד.
גם בפלוויזיה הישראלית הראו את זה לפני כשבועיים,
ביום חמישי,
והראו כמה שיח'ים ערבים שרוצים להשתלט על העולם.
הם אומרים שהם יגמרו באפגניסטן ויתפנו לשאר העולם.
ה'חמאס' היו אלה שניסו להפיל את מגדלי הטווינס במנהטן,
עכשיו זה יתברר,
אני מדבר על הניסיון הראשון שהיה,
והם ממשיכים באותו כיוון, כשהמטרה, העולם כולו.
זה נאמר לפני שמונה שנים.
המשך ציטוט.
אתמול,
ואני מדבר בתאריך 28 בדצמבר 1994,
נשלח לי פקס.
ה'חמאס' מאיים על העולם,
וכאן כתוב תחת הכותרת במילים שלהם,
פרסמו את זה בשבוע שעבר אנשי מכון ויזנטל,
דוח מיוחד על ה'חמאס'
הג'יהאד האסלאמי והאחים המוסלמים, שחיבר העיתונאי-חוקר
קנת טימרמן,
על-פי ראיונות שערך עם מנהיגי התנועות בדמשק, רבת-עמון ועזה,
הדוח עמרתק ומסמל השיער מגולל את סיפורם של חברי ארגונים אלה,
שהאש היוקדת והבוערת בעצמותיהם גורמת להם לשנוא ולרצות להשמיד לא רק את היהודים,
כי אם את המערב כולו,
וכאן רואים את כל השיטות והדרכים.
כל הדברים האלה קורים בתקופה האחרונה בתפוצה גדולה.
המשך הציטוט מקלט את מס' 40 לפני שמונה שנים.
הקנאות האסלאמית נראית מדי פעם באקרנים.
רואים את הלהיטות שלהם להרוג, להרוג, להרוג.
הטרור מתפשט בכל העולם האסלאמי.
זה יהיה מהלך של כמה שנים,
אבל סופו של מהלך זה,
מה שכתוב בנביא ומה שהגמרא אמרה,
עתידים המוסלמים לשלוט בעולם כולו ובישראל תשעה חודשים כעת יולדה.
אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה.
זה נאמר לפני שמונה שנים, מילה במילה.
זה לקח כמה שנים,
ואנחנו רואים היום כל יום במקום אחר בעולם,
הטרור האסלאמי מכה.
זה עדיין לא המצב שדיברנו,
אבל הזוהר הקדוש בפרשת בארה מביא את הדברים כך
עתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם,
ויתאספו בני אדום עליהם,
ויערכו עימהם מלחמה,
אחת על הים ואחת על היבשה,
ואחת סמוך לירושלים.
וימשלו אלו על אלו,
והארץ הקדושה לא תימסר לבני אדום.
באותו הזמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה,
ויערוך עליה מלחמה שלושה חודשים,
ויתאספו שם עמים ויפלו בידיהם,
עד שיאספו עליה כל בני אדום מכל קצווי העולם.
ואז יתעורר הקדוש ברוך הוא עליהם.
זהו שכתוב, כי זבח להשם בבוצרה,
ואחרי כן נאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה,
ויחלט בני ישמעאל מן הארץ,
וישבר את כל הכוחות הרוחניים שלמעלה,
ולא יישאר כוח למעלה על עמי העולם, אלא כוח ישראל לבדו,
שנאמר
ה' צילך על יד ימיניך.
ובסופו של תהליך זה כתוב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעובדו שכם אחד,
וכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
זאת אומרת, אנחנו עומדים בעצם לפני הדברים האלה ממש בפתח.
ומה שהצהיר בוש זה לגולל אותנו לגוג ומגוג.
טרור אסלאמי היום,
והוא הבטיח שהוא יהיה קטע טרור בכל מקום,
והוא זה לא הוא בלבד, אלא כל האומה האמריקנית.
והיום יש הרבה מדינות פונדמנטליסטיות שיש להן נשק גרעיני, וצפון-קוריאה טפחה לו בפנים השבוע ואמרה לו, יש לנו פצצת אטום,
תחליט מה שתחליט, לנו יש,
מבלי להתחבק מוסדם שלא מצהיר מה יש לו,
והוא במבחן גדול.
אבל הוא אמר את המילה שלו, מעצמת עד, אמרה, וצריך לקיים.
זה לא ייגמר טוב,
אבל האסלאם מתאחד כנגד הנצרות,
זו תהיה מלחמת דתות,
אנחנו כמובן מרכז הרעש,
ומה שכתוב במדרש, שבעים זאבים מול כבשה אחת,
התיאור שיהיה בגוג ומגוג, שכולם יפנו לנו עורף, כולל אמריקה,
זה התהליך שאליו אנחנו נכנסים,
ומה הסיכוי, שואל המדרש,
אם יש לנו רועה,
ננצל,
אם אין לנו רועה,
השם ירחם.
בכל אופן,
יש לנו גם את הידיעה איך ניצלים,
לא רק מה יקרה, אלא איך ניצלים.
והגמרא אומרת דברים חדים ופשוטים.
הרוצה להנצל בגוג ומגוג,
שזאת המלחמה הנוראה ביותר שידע העולם,
היא תארך שבע שנים,
שני-שלישים מהעולם ימותו.
מדובר על 4 מיליארד בני-אדם,
זה 4,000 מיליון,
זה לא קונבנציונלי,
אי-אפשר להרוג כל כך הרבה קונבנציונלית.
זה יהיה אטומי, כימי וביולוגי,
שליש רק יישארו,
כמו שכתוב בזכריה יג' בפסוקים האחרונים,
ויהיה בכל הארץ פי-שניים בה יכרתו, יגבעו,
והשלישית יוותר בה.
והבאתי את השלישית באש,
וצרפתים כצרוף את הכסף, ובחנתים כמחון את הזהב.
גם השליש שיוותר יעבור צירוף אחר צירוף.
איך ניצלים מזה?
הרוצה להינצל מגוג ומגוג, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.
לא צריך מסכות ולא אטרופין.
שתי עצות,
תורה וגמילות חסדים.
מי שיהיה לו את הדברים האלה, מלאך המוות אינו רשאי לגעת בו.
מלאך המוות מזהה אנשים גם עם מסכות ובתוך הבונקר.
אם הוא נשלח להביא מישהו, הוא מביא אותו עם המסכה.
אבל אם הקדוש ברוך הוא לא נותן לו רשות,
הוא לא יכול לגעת.
הרוצה להינצל, אומרת הגמרא, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.
זוהי ההגנה.
מה זה יעסוק בתורה?
יעסוק בתורה, פירושו של דבר שאדם אצלו התורה תהיה כמו עסק.
כמו שבעסק אתה מחשב מבוקר ועד ערב כיצד להרוויח יותר,
כך בתורה.
אתה צריך לחשב איך אתה מנצל את הזמן להרוויח יותר.
איך תפיק מן התורה יותר עסק,
לעסוק בתורה.
דבר שני, גמילות חסדים.
למה צריך גם גמילות חסדים?
תורה היא גם גמילות חסדים.
אלא מה? תורה זה חיוב.
וגמילות חסדים, אומנם לפי הרמב״ם זה מצוות עשה מן התורה,
אבל אינה מצווה חיובית, היא על דרך ההזדמן.
אבל אם אדם יטריח את עצמו להיכנס בגדר חיוב זה של גמילות חסדים,
אז כיוון שהוא יעשה לפנים משורת הדין,
בשעה שיהיה הדין מתוח על ישראל,
הקדוש ברוך הוא יעשה איתו לא על פי דין,
אלא לפנים משורת הדין, מידה כנגד מידה.
אם הקדוש ברוך הוא ידון כל אדם מאיתנו על פי דין, אף אחד לא יצא נקי.
אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.
וכשמידת הדין תהיה מתוחה, וכתוב שהיא תהיה מידת הדין הקשה ולא הרפה,
כמו שאומר הרמק, רבי משה קורדוברו,
מרבותיו של הארי הקדוש בספרו הקדוש אלימה,
אז מי יכול לנצל?
אלא מה העצה?
כיוון שהקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה,
אם אדם יעשה לפנים משורת הדין,
יתנהגו איתו מן השמיים לפנים משורת הדין,
ואז תבוא אליו ההצלה.
זאת אומרת, מוכרחים להגיע למצב זה של תורה וגמילות חסדים במהר ודחוף.
ואני רוצה לומר לכם, יהודים יקרים,
שבפרשת השבוע הזה אנחנו רואים דברים שהם מאוד מעודדים.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על סדום ועמורה אנשים רעים וחטאים.
הקדוש ברוך הוא אומר, רעים וחטאים.
הקדוש ברוך הוא בעצמו יורד לבחון את הדברים מקרוב, כמו שאומרים, הכצעקתה,
והוא אומר,
אם אין להם שום זכות, אני עושה איתם כלה,
אבל אם יש,
אני אתן להם ייסורים ואני אשאיר אותם.
עומד אברהם אבינו,
לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר, ריבונו של עולם,
נכון, רשעים, רעים, חטאים,
אבל אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר?
אם יש חמישים צדיקים בתוך העיר,
האף תספה צדיק עם רשע?
חלילה לך מעשות כדבר הזה.
הקדוש ברוך הוא אומר לו, לא אעשה.
אם יש חמישים צדיקים לחמישה כרכים, עשרה בכל עיר,
לא אעשה.
אברהם אבינו מבין שאין את העשרה בכל עיר.
אז הוא אומר לו, אם יהיה פחות חמישה,
ארבעים וחמישה,
אז יהיו תשעה בכל עיר,
ואתה תצטרף עמהם, תהיה אתה עשירי.
אמר לו, הקדוש ברוך הוא לא אשחית
בעבור החמישה.
נו,
ואם יהיו ארבעים,
זאת אומרת, עשרה לארבעה כרכים,
אז לפחות ארבעה כרכים.
אומר הקדוש ברוך הוא, לא אשחית.
וכן הלאה, שלושים, עשרים, עשרה,
פחות מעשרה לא ביקש.
למה פחות מעשרה לא ביקש?
משום שבדור המבול
היו שמונה,
נוח ואשתו ושלושת בניו וכלותיו.
שמונה.
ולא היו מספיק בשביל להציל את העולם.
ותשעהו לא ביקש,
משום שהקדוש ברוך הוא הסכים להצטרף כעשירי.
ואם הוא יצטרף עכשיו, גם לא מועיל, עדיין חסר.
אז פחות מעשרה אין מה לעשות.
צריך לפחות עשרה צדיקים.
למה צריך עשרה צדיקים?
אומר האיבן עזרא,
צריך עשרה צדיקים יראים,
שעובדים את השם, יראים את השם בפרהסיה.
לכן כתוב 50 צדיקים בתוך העיר,
שרואים אותם
צדיקים בפרהסיה.
אומר אספורנו, למה צריך עשרה צדיקים?
שיוכיחו את בני העיר,
שיחזירו אותם למוטב.
אם יש עדה,
ואין עדה פחות מעשרה,
של צדיקים לא נסתרים,
אלא צדיקים שהולכים בחוצות ומוכיחים את העם,
אם יש עשרה כאלה, אפילו בסדום מעמורה,
הקדוש ברוך הוא אומר, לא אשעית.
למה יש סיכוי שהם ישובו למוטב? אם יש עשרה אנשים שמוכנים לפעול בקרב הרשעים הכי גדולים,
לא אשעית.
אתם שומעים?
אבל הקדוש ברוך הוא אומר, אם יש עשרה בתוך העיר,
אני רוצה עכשיו עשרה שמוכנים להסתובב בתוך העיר,
עם יראת שמיים בפרהסיה,
להוכיח את העם.
גם את סדום ועמורה אני משאיר.
זאת אומרת, למדנו דבר גדול.
אם יש מוכיחים בשער
שיכולים להוכיח את העם ולגרום להם לשום את דרכם הרעה לאביהם שבשמיים,
הקדוש ברוך הוא אומר, לא אשחית.
הארי הקדוש ציווה את המארחו, תלמידו המובהק,
שאמר לו, כל מה שבאתי לעולם זה בעבור,
שאעביר את תורתי לך.
הארי הקדוש נפטר בן 38. בסך הכול שנה וחצי הוא לימד את המארחו והעביר לו את כל תורתו.
צריך להבין, הארי הקדוש,
כשהיה מנמנם,
פעם אחת אחד מהתלמידים שמע אותו ממלמל בשפתיו
תוך שינה ביום שבת קודש,
התקרב לשמוע,
והוא התעורר, שאל אותו, מה אתה עושה?
אמר לו, רציתי לשמוע מה כבודו מדבר.
אמר לו, חייך, אם הייתי צריך לומר לך כרגע
מה שלמדתי בסוד האתון של בלעם,
עכשיו, בשינה הקצרה הזאת,
היה לוקח לי 80 שנה לומר לך.
זה מה שלמד הארי הקדוש תוך שינה קלה.
ובשנה וחצי הוא העביר את כל תורתו למארחו.
אמנם היה קשה למארחו לקבל את הכול עד שהוא לקח אותו לבארה של מרים,
והשקע אותו ממנה,
ואז הוא הצליח לקלוט את הכול.
אבל אמרחו, נאמר לו על ידי הארי,
אתה תגאל את ישראל אם תשיג עשרה מחזירים בתשובה.
אמרחו כותב
שהוא הצליח בדורו למצוא רק שבעה.
אם היה מוצא עוד שלושה, עם ישראל היה נגאל.
יהודים יקרים, היום אנחנו נמצאים בדור של תשובה.
כך אומרים גדולי ישראל. זה דור של תשובה.
מיליון יהודים חוזרים בתשובה בישראל.
זו מהפכה עולמית.
אין דבר כזה, לא היה דבר כזה מעולם,
ואנשים מתדפקים על הדלתות ורוצים לשמוע את דבר ה'.
זאת אומרת, יש רוח ממרום
שזה הזמן.
צריך רק יהודים בכל מקום שיהיו מוכנים גם לעורר את האחרים.
זו העצה וזו הגמילות חסדים הכי גדולה שיכולה להיות בדור הזה.
אדם שעומד אצל הקדוש ברוך הוא
בבחינה זו חשוב מאוד למעלה יותר מכל אדם אחר.
ואצל אברהם אבינו כתוב, מנוח ועד אברהם, עשרה דורות שהיו מכעיסים לפני הקדוש ברוך הוא,
עד שבא אברהם אבינו ונטל שכר כולם.
אבל בדורו של אברהם אבינו היו גם שם ועבר
והיו להם ישיבות,
ואברהם למד אצלם בישיבה.
וכתוב, ברוך השם, אלוקי שם,
הקדוש ברוך הוא
אמר את שמו על שם,
והוא כהן לעין עליון.
והם היו צדיקים גדולים,
מעבירי המסורת מהאדם הראשון.
אף על פי כן נטל אברהם אבינו גם את שכרם.
למה?
משום שאברהם אבינו חידש
שאפשר לחיות גם בעולם הזה בשעת המסחר והקניין והכול,
ולהיות מחוברים לקדוש ברוך הוא.
כמו שאומר הרמב״ם במורה נבוכים,
שהאבות הקדושים, אברהם יצחק ויעקב,
היו דבוקים בקדוש ברוך הוא כל זמן היותם עלי אדמות,
והם הן המרכבה שהקדוש ברוך הוא השתנה שכינתו בעולם על ידם,
וזה כשהם היו אפילו במסחר ובקניין,
כי הם היו דבוקים בשם יתברך גם בחיי העולם הזה, מה שנקרא.
כמו שהילל הזקן
היה הולך להתקלח,
היה אומר שהוא הולך לקיים מצווה.
גם להתקלח זה מצווה.
והיה אומר, תלמדו,
יש פסלים של מלכים, שוטפים אותם מדי פעם,
ואנחנו בצלם אלוקים
לא צריכים
את המצווה הזאת לשטוף
את גופו של האדם,
היה הולך לאכול,
היה גומל חסד עם נפשו,
היה הולך לקיים מצווה, לאכול.
גם בחיי העולם הזה יש פרשה קטנה,
שתלויים בה כל עיקרי התורה, בכל דרכיך דעהו.
זאת אומרת, גם בדרכיך שלך, כשאתה מתנהג בחיי היום-יום, שהן דרכיך, ולא דרכי שמיים דווקא,
דעהו, צריך לדעת את השם יתברך,
והוא יישר אורחותיך.
זאת אומרת, אדם בחיי העולם הזה יכול.
כך אסף אברהם אבינו אלפים ורבבות
לרעה שאפשר להיות אדם מורם מעם,
קדוש, עובד השם,
גם בגשמיות.
ולא רק להיות נסתג בתוך ישיבה, באוהלה של תורה,
ושם להסתגף ולפרוש ולהתקדש.
לא כולם זוכים לזה,
והוא ראה סוג עבודה חדשה שהצליחה להשפיע על כל העולם כולו.
היום יהודים יקרים רואים מאות אלפים
צעירים שמתקרבים לאביהם שבשמיים.
ויש כאלה אפילו שעדיין לא משנים את תוארם,
אבל בפנים הם השתנו כבר לחלוטין.
למה?
משום שכולם רוצים היום קרבת אלוקים.
זה רוח ממרוך.
מה שצריך בסך הכול זה להגיע לאותם יהודים בכל מקום שהם נמצאים,
ועל ידי זה להביא להם את דבר ה'.
השעה היא קשה רע,
ובפרט ברגעים האלה, שאנחנו נמצאים כבר קרוב מאוד לסוף,
והקדוש ברוך הוא חומל על עמו ורוצה בטובתם,
נותן את כל האפשרויות כדי שאדם יוכל להגיע.
והנה אני רואה את עצמי,
לפני כ-25 שנה זכיתי לחזור בתשובה בעצמי, בלי שום ידיעה מוקדמת,
ולאט לאט לאט לאט הקדוש ברוך הוא לא רק שקרב אותי,
אלא שנתן לי דרכים איך להגיע יותר ויותר לאנשים.
וברוך השם, את כל הטכנולוגיות הקיימות היום בעולם אנחנו משתדלים לנצל למטרה זו להפיץ את האמונה בכל דרך אפשרית.
זה התחיל עם קלטות טייפ,
זה עבר לווידאו,
זה עבר ל-CD,
עכשיו זה כבר ב-DVD,
יש אתר אינטרנט,
כמו שאתם רואים פה, רשום, נכנסים היום כ-6,000 איש ביום.
זו כמות אדירה.
קיבלנו רישיון בארץ לשדר בכבלים, והתחלנו לשדר בכבלים בארץ בטלוויזיה הישראלית.
מחיאות כפיים ומחיאות כפיים. יש משא ומתן עם חברת יס.
רק שהיא לא תגיד נו,
אבל אם היא תגיד נו,
יש לנו גם לזה פתרון.
בעזרת השם יתברך, פה בארצות הברית אנחנו מתחילים בראשונה ויוצאים עם לוויין 24 שעות,
טיבי,
יהודי ראשון,
קדוש,
יהודי נטו.
יקראו לזה
CTVJ. מה זה CTVJ?
חרטא TV Jewish.
זה השם של הלוויין,
וזה יהיה מקודד, מקודד.
זאת אומרת, אדם יוכל להכניס את זה הביתה עם מוניטור, לא צריך
טלוויזיה אמריקנית, עם כל התחנות.
זה מקודד.
אי-אפשר לראות שום דבר אחר חוץ מהערוץ הזה.
זאת אומרת,
כאשר למהדרין.
ומי שירצה היום, מתחילה ההרשמה פה.
אלף הראשונים שיירשמו ל-CHARTA TVJ יקבלו מחיר מיוחד, ישלמו דמי מנוי,
ובעזרת השם יתברך
זה יגיע ל-24 שעות ביממה יהדות.
מה שלא נתנו לכם לראות ולדעת במשך כל החיים,
תוכלו לקבל בבית,
ליד האף והצלחת.
ואני רק אתן לכם דוגמה.
אחת מיני אלפים שזכיתי לשמוע בחיי,
מה זה יכול לעשות.
לפני כמה זמן,
ב-0500 בבוקר מגיע פקס לארגון,
והכותרת,
הרב אמנון יצחק,
הרסת לי את החיים.
זו הכותרת.
הרב אמנון יצחק, הרסת לי את החיים.
כל מה שהאמנתי בו,
כל מה שידעתי בוודאות עורער,
היסודות שעליהם חונכתי,
האמיתות האקסיומטיות שעליהן נלחמתי התפוררו.
בשעת שחר מוקדמת זאת,
לאחר שצפיתי בקלטת על תולדות הציונות,
אני יושבת, כולי נסערת, ושואלת את עצמי מה אעשה מחר עם כל מה שהבנתי היום.
אני חילונית גאה, תל-אביבית בנשמה,
סטודנטית להיסטוריה לשעבר,
איזו היסטוריה,
ולמדעי המדינה,
איזו מדינה.
ועכשיו,
מההריסות האלה אני מקווה שיהיה לי הכוח להתרומם ולהקים,
יחד עם בעלי וביתי, בית יהודי אמיתי,
שיסודותיו חפורים כ-3,000 שנה לעומק.
בית כזה,
נראה לי שגם הווריאציה החילונית שלך, שריד למשל, לא יוכל להרוס.
אינני יודעת עדיין מהו הצעד הראשון,
אך הדרך כבר ברורה לי.
אנא אתפלל למעננו שנצליח,
כי ברור לי שבחוגים שבהם אני נמצאת
תהיה זו דרך קשה, קשה מאוד.
יישר כוח,
גילה דורפמן.
האישה הזאת
היא חילונית, כמו שהיא מתארת,
היא מרץ, שלום עכשיו,
קצינה בצה״ל,
מנותקת לחלוטין,
שונאת את אמנון יצחק,
ופתאום היא קיבלה את הבום.
שלחנו מישהו לראיין אותה,
וזה הרעיון.
משפחת דורפמן נאותה להתראיין ולספר את סיפורה האישי.
חיימון,
31, גילה 33,
והפעוטה עוד היה, מתגוררים במושב חרוצים.
בביתם פזורים כלי נגינה והקשה,
מסגירים את מקור פרנסתו של חיימון,
החבר בלהקת התפעוף, המעגל.
חיי הזוג נהפכו בזכות קלטת אודיו של כבוד הרב אמנון יצחק, שקיבל חברם באחד ממבצעי החלוקה שבאזור רעננה.
החבר התחזק,
העביר את הקלטת לחיימון, שהתחיל להתקרב למקורות גם הוא.
חיימון מספר,
קיבלנו קלטות של הרב אמנון שהושארו ברכב.
בשעת לילה מאוחרת אחר ההופעה מצאנו עצמנו ארבעה חברים חילונים יושבים ברכב,
סקרנים וצמאים לדברים הנשמעים מפי הרב,
ולמרות שהגענו ליעדינו,
המתנו חצי שעה נוספת עד גמר הקלטת.
הדברים ריתקו את כולנו.
הרב דיבר בנושא הפלסטיני,
ובפעם הראשונה הבנתי שיש קשר בין מעשינו כלפי ה'
לבין הקורה לנו בשטח עם הפלסטינים,
ושזה תלוי בזה.
מאז קיבלתי צמאון עצום לדעת עוד ועוד,
ובזכות הרב אמנון יצחק התחלתי לשמור שבת וכבשתי כיפה,
דבר שהיה לי קשה מאוד.
אחר כך שמתי ציצית,
רציתי לשמוע עוד.
המשכתי בתהליך ההתחזקות והבאתי הביתה גם קלטות וידאו.
גילה מספרת,
לילה אחד נשארנו ערים עד לפנות בוקר כדי ללוות חבר לשדה התעופה.
בינתיים צפינו בשתי קלטות,
המדענים והרצל והציונות.
עד לאותו ערב הרב נראה לי מזרחי,
ואם הוא מזרחי ודתי אז הוא שסניק,
ושס אני שונאת.
הם לקחו לי את הכסף,
שתות הדם,
וחיים על חשבוני,
והרב הוא מסית.
היה לי זלזול עמוק, שחצני.
זלזלתי באדם שמעולם לא שמעתי ולא ראיתי איך הוא נראה,
אפילו לא את השמלות והאנטנה שלו.
כל מה שידעתי זה, פה ושם העיתונות,
בעמלון יצחק היה בשבילי שסניק מטורף
שיעשה מה שהוא רוצה.
אני נאורה מדי מכדי לשמוע אותו.
שללתי אותו.
אני בא מבית ציוני. למדתי באוניברסיטה שלוש שנים וחצי בהיסטוריה ובמדעי המדינה.
ראיתי עצמי כאדם מאוד משכיל ונאור.
אני קוראת הרבה ספרים וביוגרפיות,
והייתה תקופה שהייתי קוראת שלושה עיתונים ביום.
חשבתי שאני יודעת לסנן מה שכתוב בעיתון ולהבחין בדעתם האיש.
השישית והמגמתית של הכתבים,
ובאותו הלילה אני יושבת עם עצמי כמי שיודעת,
ופתאום אני רואה קלטת
שבראייה ראשונה נראית לי כפברוק,
ואני מתנצלת בפני הרב עמל יצחק. חשבתי שהכול שקרים.
מה פתאום?
איזה שטויות.
קראתי את הספר אלטנוילנד של הרצל, והכול נראה לי מגמתי.
גם ראיתי אחד שקם מכיסא גלגלים מאחר שקיבל ברכה מהרב בלי שום אחיזה במציאות,
לפחות לא שאני חייתי לפיה.
מאוחר יותר,
כשצפיתי בקלטת ברצינות,
אמרתי לעצמי שלא ייתכן שמבססים קלטת על עדויות עיתונאיות שקריות שניתנות להפרחה.
בקלטת גיליתי שלאנשים שירצתי, כמו בן-גוריון והרצל, צדדים נוספים.
גדלתי בבית של ניצולי שואה,
וארצל עבורי היה ערך עליון.
בזכותו יכולנו לחיות במדינת ישראל.
ואני בא ממקום המכונה על ידי חלק מהאוכלוסייה, האליטה
צפון תל אביבית, חילונית גאה, מצביעת מרץ,
ואכפת לי על זכויות החי והצומח מכל העולם.
יש לי הרבה מה להגיד בכל עניין.
ישבתי,
ראיתי את הקלטת,
והתחלתי לבכות.
כי אני בגיל 33,
גילה דורפמן,
המשכילה שיודעת הכול,
יודעת רק שקרים.
לדוגמה, בנושא של בן-גוריון ואי-סיוע ליהודים בתקופת השואה, זו לא הפעם הראשונה ששמעתי על זה.
נגענו בנושא באוניברסיטה,
ובחרתי להתעלם מזה,
אך כשצפיתי בסרט,
הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף בבטן.
אלה האנשים שאני אמורה להעריץ אותם וללמד את הילדים שלי,
על סמך המשפטים שהם אמרו.
בקטע של הסרט שעסק בנושא הרצל, הייתי בשוק מוחלט.
היה לי קשה לקבל את מה שראיתי,
אבל עד איפה אתה יכול לברוח?
מראים לך את האמת מול העיניים.
ברגע שקיבלתי והאמנתי,
פתאום הבנתי שכל החיים שלי בשקר.
מה אני עושה פה?
איך אני קמה מחר בבוקר?
יש לי תינוקת.
לאיזו מורשת אני אחנך אותה?
הרגשתי חובה להתקשר לחברים שלי ב-5.30 בבוקר
ולספר להם מה מסתירים מאתנו,
שחיינו עד היום בשקר.
ממש רעדתי.
כך אני יושבת, רועדת קולי, דומעת.
בכיתי.
ממש בכיתי מרחמים עצמיים.
חשתי שהגעתי לנקודת אל-חזור.
אין לי לאן לברוח.
אני יושבת ליד החלון, ועדיין חושך.
עצוב לי, ונראה לי שהתהליך הולך להיות קשה,
כי אני מחויבת.
זה היה פשוט לחוץ מדי.
ואז כתבתי את המכתב
ושלחתי אותו לרב אמנון יצחק,
ובבוקר קמתי בהרגשה שמתחשק לי להתפוצץ ולהבעיר את המדינה.
אני יודעת שכל מה שחונכתי עליו זה שקר.
גדלתי בבית ציוני,
ובכל זאת רציתי לפעמים לרדת מהארץ.
למה?
מה יש לי לעשות פה? מלחמה,
פחד להתפוצץ, אנשים קשים,
מצב כלכלי.
אני יכולה לרדת מהארץ.
הדרך הקפיטליסטית מתגשמת בארצות-הברית.
נופים מדהימים ורוחניות מצאנו בתאילנד.
הציונות הכשילה את עצמה משום שלא סיפקה את השורש לסיבה למה צריך להיות כאן,
למה להישאר בישראל.
הילד שלי ימות למען המדינה. למען מה?
האדמה של סביון? רמת אבים?
היום אני מבינה את גודל האסון שהמדינה גרמה ליהדות.
הם משקרים בריש גלי.
באוניברסיטה אמר לנו פרופסור אהרן שי,
תשכחו את כל מה שלימדתם בבתי-הספר התיכוניים.
הכול מגמתי.
בואו אני אלמד אתכם היסטוריה,
ולימד אותנו
היסטוריה מגמתית אחרת.
ההיסטוריה לעולם לא יכולה להיות אובייקטיבית.
כדי להתגבר על כך
צריך להראות נקודות מבט שונות,
ודווקא את הנקודה היהודית
לא מביאים בשום מקום.
הרב יודע להסביר. כושר ההסברה שלו זו הגדולה שלו.
כל הקלטות שלו מביישות את החילונים שמתווכחים אתו.
הם יוצאים פשוט,
לא אומר מה כתבה.
האמיתיות וההוכחות חותכות.
הוא גורם לי להבין את האסון שקורה במדינה.
היום אני מבינה שמדינת ישראל עשתה ליהדות
מה שצוררים רבים לא הצליחו לעשות.
תמיד האמנתי בבורא עולם,
אך המדינה והחברה אפשרו לי להרגיש יהודייה גם ללא שמירת מצוות.
הם הפכו את היהדות ללאום.
מעולם לא הציגו ותיארו לי את מעמד הר סיני,
כפי שהרב מסביר.
חשבתי שהתורה היא קובץ משנים.
היום אני יודעת שהכול אמת,
לכן אני צריכה לשמור על המצוות.
אני רוצה בית יהודי,
וזה לא הולך להיות קל בכלל.
דרכי בחזרה תהיה אולי יותר צבעונית,
אבל אני לא מתכוונת לפרש בעצמי את התורה מחדש.
אני מתכוונת להקים ולנהל
בית יהודי אורתודוקסי על פי ההלכה.
זה כשנתקלים בקלטת אחת,
מה יקרה שיהיה 24 שעות קלטות.
היום הכול אפשר,
הכול פתוח.
למה אנחנו מתחילים בארצות-הברית?
גם פה יש שישה מיליון יהודים,
ולצערנו הרב,
מיעוט דמיעוט מרגישים שהם שייכים ליהדות.
עכשיו, בדרך שנסענו לקח אותנו יהודי יקר שסיפר
שחברו סיפר לו שבחנות
הוא שמע שני יהודים שמסתודדים שם
ומדברים בעברית.
וכשניגש אחד מהם אליו ורצה לקנות משהו,
אז הוא דיבר איתו בעברית.
המוכר דיבר איתו בעברית.
אז הוא אמר לו, איך ידעת שאני יהודי?
אז הוא אמר לו, לפי האף.
הוא אומר, עשר שנים אני מנסה להסתיר את הזהות שלי יהודי,
ואתה גילית את זה? אני לא קונה פה.
יש הרבה כאלה, לצערנו הרב, שאני שומע שלא רוצים שיכירו בהם כיהודים,
מתביישים בזה.
הם אפילו לא יודעים למה.
כי הם לא מכירים את היהדות.
אם היו יודעים יהדות מה היא,
היו מוכנים למסור את נפשם בעבורה.
אברהם אבינו,
שאנחנו מזרעו,
בשביל האמונה, בשביל האמת שלו,
מוכן היה לסרב בכבשן האש אצל נמרוד.
כל העולם צעק עליו,
פרימיטיבי, מפגר, כל הברכות נתנו לו.
מוכן לסרף.
הקדוש ברוך הוא מוציא אותו מהכבשן חי.
העולם רואה.
הוא ממשיך,
עובר ביזיונות, ניסיונות.
הוא אומר לכולם, אתם עובדים עבודה זרה.
האלוקים הוא אלוקים של חסד.
הוא לא רוצה שתקריבו את הבנים והבנות שלכם
על מזבח המולך.
לא להקריב את הילדים לעבודה זרה.
היו שוחטים את הילדים שלהם לפני האלים.
אמר לעולם לא.
יום אחד הוא מקבל ניסיון.
קח את בנך את יחידך אשר אהבת ועליהו לי לעולה.
הוא-הוא שהטיף כנגד זה,
מתבקש לקחת את הילד שלא יחידו וללכת לעקוד אותו.
איזה ניסיון.
אבל הוא יודע שאלוקים אמת,
ומי שאמר אתמול לא יכול להגיד היום כן,
והוא קם והולך.
והקדוש ברוך הוא לא אמר לו מה שהוא חשב.
הוא לא אמר ושוחטהו.
הוא אמר ועלה הוא.
העלית אותו? תוריד עכשיו.
אבל אברהם הבין מה שהבין והלך על מנת לשחוט.
אברהם אבינו לא זז מהיהדות שלו,
דהיינו מהאמונה היהודית שקיבלנו בסופו של דבר.
לא זז ממנה כהוא זה. שום דבר לא הזיז אותו.
אברהם העברי הוא בעבר אחד,
וכל העולם מן העבר השני,
והוא לא זז.
בסוף כל אומות העולם ממליכים אותו עליהם למלך.
נשיא אלוקים אתה בקרבנו.
נהיה נשיא העולם כולו.
כל העולם מאמין.
כל המונותואיזם בזכות אברהם אבינו.
האמונה באל אחד.
זה אברהם, ואנחנו צאצאיו.
אנחנו, יש לנו בדיוק אותם גנים של אברהם.
ואנחנו יכולים לעשות מה שאברהם עשה.
רק יש הרבה יהודים שלא יודעים בכלל
יהדות מהי.
לא התקרבו, לא בדקו,
או שזלזלו.
פשוט מאוד, האווירה היא כזאת.
ממילא ככה מתייחסים.
אבל כשאדם מתקרב ורואה את היופי של התורה הקדושה,
את הרצון האלוקי, את החסד שיש בה,
אדם מתעלה והופך לאדם אחר.
תראו בעלי תשובה איך נראים.
יום לפני, איך היו?
יום אחרי.
שנה ושנתיים אחרי.
זה אנשים אחרים.
זה כירון אור פנים.
עולם אחר.
כל העולם יכול להשתנות.
אם היהודים יכירו
את התורה שלהם.
אנחנו בבחינת אור לגויים לא משל,
אלא דוגמה.
אבל צריך להכיר את התורה הקדושה
וללכת בדרכיה.
האחדות שאנחנו כל כך זקוקים לה.
אם היינו מואחדים רק סביב המכנה המשותף היחידי,
שסביבו כל האנושות יכולה להתלכד,
זה ספר התורה,
זה האלוקים.
האחדות הזאת כמה נדרשת.
אם אנחנו היינו מלוכדים, הרי בדור הפלגה,
מרדובה, קדוש ברוך הוא, נמרוד.
היה המלך הראשון שמרד במלכו של עולם,
והקים מגדל וראשו בשמיים.
ואמר, נעשה שם,
אנחנו נעשה לעצמנו.
מרכז העולם.
היום עשו שניים, נפלו השניים.
הוא עשה אחד,
וכל העולם הסתכל לאותו אחד.
הקדוש ברוך הוא ירד ובלר את שפתם.
אבל כל זמן שהם היו שפה אחת או דברים אחידים,
אי אפשר היה לגעת בהם. רשעים, אפיקורסים, נגד השם,
ואי אפשר לעשות כלום.
כי האחדות מקשרת ביניהם.
חבור עצבים, אפרים, הנח לו.
אפילו אם עם ישראל מחוברים לעבודה זרה,
אומר הקדוש ברוך הוא, הנח לו. אי אפשר לגעת, המקטרג לא יכול לקטרג.
אפילו חיבור לרעה,
אפילו לעבודה זרה,
אפילו אפיקורסות.
אי אפשר.
ואם מחוברים לטובה,
טובים השניים מן האחד,
ואחות המשולה שלו במהרה יינתק.
ואם זה עדה, עשרה.
ואם זה יותר,
שום כוח שבעולם לא יכול.
הגאולה, אמר רבי אליעזר הגדול,
ריבו של רבי עקיבא,
לתלמידו רבי עקיבא,
יכולה לבוא אפילו אם רק נשתחדה,
יחזרו בתשובה שלמה.
אם תהיה קבוצה של יהודים
שיחזרו בתשובה שלמה ויהיו מחוברים באחדות גמורה,
תבוא הגאולה.
הארי הקדוש בדורו, כמעט
והיה העם נגאל,
ליל שישי אחד,
ערב שישי אחד,
יצאו להקביל פני שבת מלכתה,
והוא אמר לתלמידים שלו,
רוצים שנקבל שבת בירושלים?
חלקם אמרו כן,
חלקם אמרו, נשאל את נשותינו.
אמר להם, אוי לכם שפספסנו את הגאולה בגללכם.
בגלל הפירוד הזה שהיה באותו רגע,
שלא היו בדיעה אחת,
הפסידו את הזמן.
קבוצה אחת יכולה להביא גאולה.
אחרי כל ה-98 קללות בפרשת כי תבוא,
באה פרשת ניצבים,
כשעם ישראל שמעו את הקללות,
98 קללות.
אמרו, איך אפשר להתקיים? איך אפשר לחיות?
אמר משה רבנו בשמו של הקדוש ברוך הוא, אתם ניצבים היום כולכם.
אדרבה, הקללות האלה יעמידו אתכם,
אבל תזכרו, אם אתם רוצים לעמוד ולהתקיים,
אתם ניצבים,
אתם רוצים להיות על מעמדכם,
אם תהיו כולכם.
אם תהיו ביחד,
באחדות,
שום דבר,
לא קללות ולא אויבים ולא מלחמות,
כלום לא יכול עליכם,
כשיהודים מתחברים יחדיו.
קש,
חלש יכול לשבור.
הרבה קש, אחוז ביחד, גם גיבור לא יכול לשבור.
אפילו מראה כל אחד בפני עצמו חלש,
לא מאה אחוז צדיק.
אבל החבורה, כשהיא ביחד,
שום מקטרג בעולם לא יכול עליה.
אתם ניצבים היום, כולכם זה התנאי.
תורה,
גמילות חסדים, זה אחד דואג לשני וחושב על השני.
יהודים יקרים, באחדות אנחנו עוברים את גוג ומגוג.
ואני אומר לכם, עם צלחת
בכוס תה אפשר לעבור את גוג ומגוג.
מה הפירוש?
אפשר לקיים גמילות חסדים בתוך הבית.
יש הרבה שלא יודעים את זה, חושבים שגמילות חסדים זה רק בחוץ, לחפש אנשים מסכנים ולעזור להם. לא.
בתוך הבית.
אתה גומר את הארוחה, אשתך הכינה לך ארוחה.
אם אתה אומר לה כמה זה היה טעים,
אם אתה מפרגן, נותן קצת תשומת לב, זה חסד שאין כמוהו.
אם אתה לוקח את הצלחת
לקערה ושופך את התוכן לפח,
ואתה מתכוון, הרי אני מקיים מצוות גמילות חסדים,
אתה עושה גמילות חסדים שאין כמוה.
אפשר להוסיף אותי כוס תה?
אם הבעל מבקש מהאישה,
את מוכנה לעשות לי כוס תה?
שלא תאמר לו,
מה, אתה לא רואה שאני עסוקה?
אני עושה כרגע כלים?
הכלים יכולים לחכות בקערה עוד עשרים דקות,
אבל הבעל ירתח בינתיים במקום מטה.
יותר כדאי להפסיק במטבח כל עיסוק להתפנות לבעל.
בכל אופן, הוא טורח, עמל, הולך,
מכתת רגליו להביא פרנסה,
מגיע לו קצת סומי.
והאישה שטרחה בבית, גם לה מגיע, יש לה את הדאגות,
הצרות והלחץ.
גמילות חסדים.
אדם יורד למכולת,
שלא יגיד אני פראייר,
שיגיד, הרי אני מכוון לקיים מצוות גמילות חסדים עם בני משפחתי,
לרדת, להעמיס סלים ולבוא בחשק, בשמחה.
עם צלחת וכוס כאלה בבית יהודי,
קטן עלינו גוג ומגוג.
קטן.
לא יכולים עלינו.
התורה, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
אל תחשבו בגדולות, בדברים קטנים אפשר להביא את הגאולה בבית,
במשפחה, בחיי החברה.
כל אחד יחשוב רק על השני במקום על עצמו,
ובעצם הוא חושב על עצמו.
כשתעשה קודם לחברך, הוא ירגיש מחויב,
יכיר לך טובה ויחזיר לך.
תחשוב רק על עצמך, גם הוא חושב רק על עצמו.
הוא לא ייתן לך ואתה לא תיתן לו. שניכם תשארו בלי כלום.
תחשוב עליו לתת לו, הוא יחשוב איך לפצות אותך.
בסוף זה אותו דבר.
רק מי יהיה החכם הראשון?
תן,
וכל נותן בעצם הוא המקבל הגדול.
גם הוא מקבל את המצווה
וגם יקבל בתמורה.
ואם לא קיבל אפילו מאותו איש,
מן השמיים ייתנו לו.
מי שמאמין בבורא עולם שלא מקפח שכר שום בריאה,
ועושה בגלל שה' ציווה,
ובוטח בקדוש ברוך הוא שאמר,
אני נאמן לשלם שכר,
לא יפחת.
תעשה, ותעשה, ותעשה, וכמה שתעשה יותר,
ואפילו לא תקבל בתמורה כלום, ולא יעריכו, ולא יגידו לך תודה, ולא שום דבר,
דע לך.
הקדוש ברוך הוא מחכה, ומחכה, ומחכה,
ויום אחד הוא יפתיע אותך.
יום אחד אתה תקבל בגדול.
שמונה שנים
הייתי רץ ממקום למקום.
מבקש, מתחנן, מפציר, מסביר, אומר, אפשר להציל, אפשר לעשות, אפשר לפעול, אפשר לשכנע, בואו תראו.
שום דבר לא עזר.
מה הייתי צריך? להרים ידיים ולהגיד?
לא רוצים,
לא מבינים, אני פטור, עשיתי את מה שאני יכול. לא המשכתי והמשכתי. יום אחד הקדוש ברוך הוא פתח.
מה זה פתח?
השתבח הבורא והתעלה שמו.
סייעתה דשמיא שאין כדוגמתה.
לפני שאני נותן אפשרות לשאלות ותשובות,
אני רוצה לחלק את הקטע הזה בקטע מאוד מרגש שהיה בברוקלין קולג' בפעם הקודמת.
וזה חלק מסייעתה דשמיא שהקדוש ברוך הוא נותן בדור הזה,
ומראה לנו ניסים גלויים,
מה שלא רגילים בהם כלל וכלל.
קראנו בסיפורי צדיקים,
אבל לראות,
היום הקדוש ברוך הוא עושה חסד שניתן גם לראות.
מי שזוכר,
זה היה בברוקלין קולג' בפעם הקודמת שהייתי.
היה שם אב שהבן שלו חלה במחלת הסרטן בן שלוש שנים,
וביקש רחמים על הילד.
ונתנו ברכה,
ואחרי דקות ספורות עלה יהודי, בחורצ'יק, צעיר,
ואמר שהוא מקבל על עצמו לרפואת הילד פציצית וכיפה, וחוזר בתשובה.
ואז אמרתי,
נפל דבר,
הילד בן השלוש החזיר אותו בתשובה.
הזכות הזאת תעמוד לו, לילד.
הילד בן השלוש החזיר יהודי בתשובה.
אתם יודעים מה זה להחזיר יהודי בתשובה?
אתה החזרת לו את הנשמה,
יחזירו לך את הנשמה.
לא נגמר הקטע הזה, ושאלתי, מי מוכן מהציבור לקום ולקבל עליו עול מצוות לרפואת הילד?
עלו כמאה איש, חבר'ה צעירים,
שמו ציציות וכיפות.
יהודים יקרים, לא ייאמן כי יסופר,
תוך 30 יום מאותו אירוע המחלה נעלמה.
לא רק שהיא נעלמה,
הכבד,
הכבד שנשרף בטיפולים הכימותרפיים,
והרופאים קבעו שצריך השתלת כבד,
הכבד נרפא לבד.
היום הילד בריא ושלם אחרי בדיקות MRI לפני כמה ימים,
נקי לחלוטין,
לא ייאמן כי יסופר, נראה בעזרת השם יתברך את הקצר,
נראה בעזרת השם יתברך
את הקטע הזה, ותראו שהקדוש-ברוך-הוא אוהב את כל היהודים,
אבל הוא רוצה שיתקרבו אליו.
כל ייסורים שבאים עלינו זה רק לקרב אותנו לאבינו שבשמיים.
אם נבין זאת ונתקרב,
הקדוש-ברוך-הוא יערה על כולנו ברכות ושפע של טובה והצלחה בכל מעשי ידינו, אמן.
מאזינים יקרים,
לקהל שבאולם הוקרן כעת הסרט נס מצולם הסיפור של אליה יואב.
להרצאת הרב אמנון יצחק שנערכה באולם בברוקלין קולג' ניו יורק בתאריך 9 ביוני 2002 הגיע ינון אבורוס, אשר בנו בן השלוש, אליה יואב, חלה במחלה הנוראית,
ובעקבות הטיפולים השונים חלה גם הידרדרות בעבריו הפנימיים.
והרופאים קבעו שהכבד שלו קרס, וחייבים לשתול כבד חדש.
וגם אז עדיין לא ידוע אם יחרים אליה.
ינון, אביו של אליה, אשר היה נרגש מאוד, ועל סף בכי ביקש מהרב אם אפשר לקיים איתו עסקה,
כמו שעשה דיויד הנכה מלונדון.
הרב שאל את האב אם הוא מוכן ללמוד תורה כל יום שעתיים לרפואת בנו,
והאב כמובן הסכים.
הרב בירך את הילד אליה לרפואה שלמה, והקהל הרב שנכף באולם, ענה הנאלי.
לאור ההתרגשות הרבה וההתעוררות העצומה,
קיבלו על עצמם כמאה אנשים מהנוכחים במקום,
עול מצוות בזכות רפואתו של אליה.