כיצד פועלת עין הרע ואופן הסרתה
- - - לא מוגה! - - -
כשאדם מקנא בחברו
ומביט בו בעין רעה,
הרי
איך כוח זה של עין הרע יכול להזיק לחברו?
איך?
הרי לית דינא בלא דינא.
למה שהעין רעה של מישהו רע עין תפגע באדם
שהוא טוב?
למה? מהו השם?
למה ש...
הרי אין דין ולא דין.
במה השם חברו שמידת הדין פוגעת בו?
ייתכן שהוא נתבע במידת הדין
מפני שהוא גרם במידה מסוימת שהראשון ייכנא בו.
הוא היה הגורם.
הרי בדוק הוא מנוסה.
מי שאינו חי בעד עצמו כלל והוא נותן,
הוא כל הזמן בחינת נותן ולא נוטל,
וזה בכל ענייניו,
איש כזה לא מעורר קנאה כלל.
אדם שמקבל כל הזמן מקנא בו, למה הוא קיבל? למה זה?
אדם שנותן לא מקנא.
זה שנותן, נותן, נותן, לא מקנא בו.
כך אמרו זיכרוניו לברכה על זרעו של יוסף, דלא שלטה בעין הבישה.
דכתיב בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין.
עין,
שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו,
אין עין הרע שולטת בו.
יוסף הצדיק לא רצה לזון את חיניו מאשת פוטיפר.
הוא לא רצה ליהנות מדבר שהוא לא שלו.
אדם כזה שלא רוצה ליהנות משל אחרים, הוא רק בבחינת נותן ולא נוטל,
עין הרע לא שולטת בו.
ויש שדרשו
מדכתיב וידגו לרוב בקרב הארץ.
הברכה של וידגו
לרוב
בקרב הארץ דגים זה בים.
וידגו לרוב בקרב הארץ.
איך הברכה הזאת?
מה דגים שבים,
מים מכסים עליהם,
ואין עין הרע שולטת בהם אף זרעו של יוסף.
זאת אומרת, זרעו של יוסף
לא מהטעם של בן פורת עלי עין, אלא מהטעם של וידגו.
כמו הדגים.
כמו הדגים שהמים מכסים אותם, ואין העין שולטת עליהם.
כך זרעו של יוסף, אין עין שולטת עליהם.
מה יש בדגים?
הדגים האלה, יש בהם שני עניינים.
דבר ראשון, הם מכוסים מן העין.
אז ממילא לא שולטת בהם עין.
והם חיים
כאילו בעולם אחר.
במים,
מתחת למים.
אז העולם שלהם הוא שונה מהעולם של אלה שנמצאים בארץ.
והם אינם מתחרים עם יושבי היבשה כלל.
מה רצו חכמים, זיכרונם לברכה, ללמד אותנו בזה?
שמי שחי סמוי מן העין
הוא לא ראוותן.
הוא לא כל דבר מראה יש לי ויש לי ויש לי והוא גורם שהעין רעה תשלוט בו.
ועוד דבר, השאיפות שלו הן לגמרי אחרות מאלה של הרחוב.
כמו שהדגים לא מתחרים עם היבשה, גם הוא לא מתחרה עם אף אחד ברחוב.
הוא ספון בבית המדרש.
הוא אינו מעורר קנאה לעולם.
אז ממילא הוא נמלט מכל קנאה שתחול עליו ושום עין לא תוכל לפגוע בו.